מתנגדת
- שם: עין גדי קוסמטיקס בע"מ
- בא כח: עו"ד משה ש. גולדברג ושות'
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
התנגדות לרישום סיימן מסחר מס' 242574 (בקשה לפסיקת הוצאות)
המתנגדת: עין גדי קוסמטיקס בע"מ ע"י ב"כ משה ש. גולדברג ושות'
המבקשת: [Amount] ₪ ע"י עו"פ ריינהולד כהן ושות'
החלטה
1. ביוס 13.7.2014 הוגשה מטעסם המתנגדת בקשה לפסיקת הוצאותיה בסך של כ- 12,000 ₪. המבקשת הגישה תגובתה לבקשה זו ביוס 18.8.2014. לא הוגשה תשובה לתגובת המבקשת.
2 ההתנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר הוגשה ביוס 12.1.2014. ביוס 8.6.2014 הודיעה מבקשת הרישום על וניחת הבקשה. ביוס 9.6.2014 ניתנה החלטתי לפיה תיק הבקשה ייסגר ועמו הליך ההתנגדות.
3 כלל הוא כי בעל דין שהפסיד בהליך המשפטי יחויב בהוצאותיו של בעל הדין שזכה בו. ראה לעניין זה, החלטה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות) 66וו0סזת חסט4 (אח' כ' 00005 .1 תחשסם. מיוס 20.5.09 (פורסם באתר הרשות).
4. מעיון בחומר המצוי בפני עלה כי הבקשה לפסיקת הוצאות אינה מפורטת כלל וכי סכום ההוצאות המבוקש הינו בגדר הערכה בלבד (סעיף 5 לבקשה). אי לכך לא ניתן לקבוע דבר לעניין מידת סבירותן, הכרחיותן ומידתיותן, ביחס לניהול ההליך ובהתחשב בכלל נסיבות העניין כקבוע בפסק הדין המנחה בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה, המסחר ואח'", (פורסם בנבו, 30.6.05)). שס נקבע בסעיף 25:
"הטוען להוצאות הוא שצריך להוכיח את שיעורן בפועל. כך, למשל, על דרך של הגשת הסכם שכר הטרחה (ראו הנחית נשיא בית המשפט העליון מיום 6.2.1998 הנ"ל); פירוט העבודה שהושקעה בתיק; בסיס החיוב בשכר הטרחה וראיות על ביצוע התשלום בפועל או חיוב בתשלום מעין זה. משהוכחו ופורטו ההוצאות בפועל, עובר הנטל לצד שכנגד - שהפסיד במשפטו - להוכיח מדוע אין לפסוק הסכום המבוקש, בשים לב לסבירות ההוצאות,
הכרחיותן ומידתיותן."
בחינת סבירות ההוצאות הנדרשות מטעס בעל דין, ביחס לעבודה שהושקעה על ידו בניהול ההליך עולה אף מהוראת סעיף 69 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972,
הקובעת כי "בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות."
לאור האמור לעיל, ומאחר שהמתנגדת לא עמדה ברמת הפירוט הנדרשת בדין, אפסוק הוצאותיה על דרך האומדנה. לצורך כך אתחשב בין היתר, בשיקולים שהותוו בפסיקה כגון המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין בפרט, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול בעל הדין שכנגד ומול רשות הפטנטים, תוספת לב הצדדים, ועוד. שיקול נוסף בעת פסיקת הוצאות המתנגדת יהא זה הקבוע בתקנה 46 לתקנות סימני המסחר (194 לפיה: "אם אין המבקש חולק על התנגדות, הרי לכשיגש הרשם להחליט אם לפסוק הוצאות המשפט לזכות המתנגד, עליו לעיין בשאלה אם אפשר היה למנוע בעד המשפט אילו מסר המתנגד למבקש הודעה מספקת לפני הגשת ההתנגדות. "
מעיון בתיק ההליך עולה כי המתנגדת הגישה אך ורק כתב טענות בהליך, כי טרס נדרשו הצדדים להכנת ראיותיהם בהליך, וכי הליך ההתנגדות נסגר בשלב ראשוני. סוגית מורכבות ההליך או סיכויי ההצלחה של מי מבעלי הדין לא ניתנים להערכה בשל סגירת ההליך בשלב מוקדס. בנוסף, מן החומר שבפני עולה טענת המבקשת (שלא הוכחשה) כי המתנגדת נמנעה מלפנות אל המבקשת קודם הגשת ההתנגדות מטעמה. עצ זאת, מאחר שהוגשו מטעמה המבקשת שלוש בקשות להארכת מועד לצורך הגשת כתב טענותיה בהליך - משמע היה בכוונתה לנהל את ההליך - איני מייחסת משקל רב למחדל המתנגדת להקדים ולפנות למבקשת טרס הגשת התנגדות מטעמה. טענות המתנגדת בדבר חוסר תוספת לבה של המבקשת בניהול ההליך אינן מבוססות דיין ודינן להידחות.
לבסוף אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה יש לנכות אפריורית, את הוצאותיו של בעל דיו הקשורות בניהול מו"מ בינו לבין בעל הדין שכנגד, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. מניעת זכותו של בעל דין לעתור להוצאות בגין ניהול מו"מ, עלולה להביא להעדפת ניהול ההליך המשפטי, על פני הידברות בין בעלי דין. בעניינו, מחמת העדר הפירוט הנדרש, אין בידי לקבוע מהו אותו סכומי ההוצאות לו נדרשה המתנגדת כנטען על ידה לצורך ניהול אותן "שיחות טלפון ותכתובת ענפה" עס ב"כ המבקשת (סעיף 3 לבקשתה), ומה הייתה מטרתן. אי לכך אף לא ניתן לקבוע דבר לעניין רכיב הוצאות וּה.
9. לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בכלל השיקולים לקביעת הוצאות בעל דין, כמו גם בעובדה כי המתנגדת נדרשה להגשת בקשה לפסיקת הוצאותיה, הריני מחייבת את מבקשת רישום סימן המסחר לשלם למתנגדת את הוצאותיה ושכ"ט עורך דין בסך 3,000 ₪ הכולל מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד למועד התשלום בפועל.
יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני
ניתן בירושליס ביוס = כ"ב אלול תשע"ד 7 ספטמבר 2014