סימן מסחר 243620

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סיימן מסחר 243620 "חלית? נפצעת?" (בקשה להורות על השלמת ראיות)

המתנגדת: לשכת עורבי הדין בישראל ע"י ב"כ כהן, וילציק, קמחי ושות', עו"ד

המבקשת: המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ

ע"י ב"כ גלסברג אפלבאוס ושות'

1. במסגרת ההתנגדות לרישום סימן המסחר שבכותרת, הגישה המתנגדת בקשה כי אורה למבקשת הסימן להשלים מידע הנוגע למועדי הפרסום של שלטי חוצות, פרסומי אינטרנט ופרסומות רדיו מטעמה, אשר העתקיהם צורפו לתצהיר מטעמה של בקשת הסימן.

2. לטענת המתנגדת המידע רלוונטי להליך ההתנגדות שכן עיקר עילת ההתנגדות הינו כי השימוש שעשתה המבקשת הסימן בסימן המבוקש מנוגד להוראות ייחוד המקצוע הקבועות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 ומשכך אינו יכול לזכות אותה ברישום וכי רישום הסימן אף מנוגד לתקנת הציבור בשל היותו נוגד את הוראות ייחוד המקצוע.

3. מבקשת הסימן מתנגדת לבקשה. לטענתה, התקיימו הליכי גילוי מסמכים בין הצדדים והפרסומים גולו במסגרת ושל המתנגדת לא ביקשה עד כה את גילוי אותם פרטים. לטענת מבקשת הסימן, בקשהובה הוגשה באיחור. ממשיכה וטענת המבקשת כי הפרסומים מבהיר כי המידע המסופק אינו משפטי ועל כן אין רלוונטיות למועד הפרסום. לבסוף טוענת מבקשת הסימן כי כל טענה הנוגעת לסוגיית חוקיות פעילותה, אין מקומה להתברר בפני ערכאה זו.

4. המסגרת המשפטית של הבקשה להורות למבקשת הסימן להשלים פרטים הנוגעים לראיותיה לא פורטה בבקשה שבפניי. הליך של בקשת פרטים נוספים הוסדר בתקנות סדר הדין האזרתי, התשמ"ד - 1984 (תקנות 65 ו-66) ואולם המועד להעלאת בקשה זו הינו לאחר הגשת כתבי

טענות הצדדים וזאת על מנת להבהיר את הפלוגטאות בין הצדדים (ראה גם א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שתיים-עשרה (2015), עמ' 288).

בהליך בהתאם לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 והתקנות על פיה אין נזכרת פרוצדורה כזו. אמנם בהתקיימות חסר ובמקרה המתאים יכולה ערכאה ו לקבל השראה מסדרי הדין האזרחיים בשינויים המחויבים, אך איני סבורה כי זה המקרה שבפניי.

המחלוקות בין הצדדים הובהרו במסגרת כתבי הטענות. השאלות אותן ביקשה המתנגדת לברר לפני הדיון מתייחסות לתצהיר המוגש מטעמה של המבקשת, כאשר מובן כי המצהירה תיחקר עליו במסגרת הדיון הקבוע בפניי. יתרה מכך, לא הוברר בבקשה כיצד יהיה במתן מענה לשאלות הנוגעות לתצהיר ולנספחים לו לפני הדיון כדי לייעל את הדיון. איני סבורה כי יש מקום להורות למבקשת ליתן תצהיר נוסף אשר עליו תיחקר המצהירה, כאשר ניתן לברר את הסוגיות במלואן במסגרת אותו דיון עצמו.

זאת ועוד, אין מחלוקת כי הנטל להוכיח את כשירות הסימן לרישום מוטל על מבקשת הסימן והיא יכולה לבחור את הראיות התומכות בבקשתה. ככל שצד להליך השמיט מראיותיו דבר-מה שעשוי להיות רלוונטי, הרי שחלים עליו כללי הימנעות מהבאת ראיות. הדברים הובהרו היטב בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 9656/05 שוורץ ואח' נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בניה בע"מ (פורסם בנבו, 27.7.2008);

"שיטת המשפט הנהוגה בישראל היא שיטת משפט אדוורסרדית ו"אין לו לדיין אלא מה שרואות עיניו" (בבלי סנהדרין ו' ע"ב). לא מתפקידו של בית המשפט להביא ראיות שבעל דין לא דאג להביאן. התובע אינו חייב בהבאת הדאיות הטובות ביותר שניתן להשיג, קרי: הראיות המקסימליות, ודי אס יביא ראיות מספיקות לשם הוכחת המוטל עליו ואי נפקא מינה אם היה לאל ידו להשיג ראיה 'טובה' הימנה. אי הצגת ראיות טובות יותר, במידה ואכן היה דרוש הדבר, אינו מהווה גודם בעל משקל דאיתי לחובתו של הנושא בנטל השכנוע, אלא רק סיכון שראיות פחות טובות לא תספקנה להרים את הנטל (ודאו לעניין זה, ע"5 804/95 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (4) 208; ע"5 4701/94 אוחיון נ' מדינת ישראל ([פורסם בגבו], 17.7.1995)).

זאת ועוד. לעיתים, הדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות דאייתית, באופן דומה לראיה נסיבתית, וניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הגשת ראיה. התנהגות כגון שלא, בהעדר הסבר אמין וסביר - פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכן היא מקימה

למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדי שהודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל דאייתי לראיה שלא הובאה."

9. אין באמור כדי לקבוע כי יש בהעדר התייחסות המבקשת למועדי הפרסום בתצהיריה מטעמה משום הימנעות מהבאת ראיות שתוכל לחובתה.

10. לאור האמור, הבקשה נדחית.

11. המתנגדת תישא בשכר טרחת עורכי דין המבקשת בגין בקשהובה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | ט' סיון תשע"ו

סימוכין:

5 יוני 2016