סימן מסחר 243620

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדויות לרישום סיימן מסחר 243620 "חלית? נפצעת?"

המתנגדת 1: לשכת עורבי הדין בישראל ע"י ב"כ כהן, ולצ'יק, קמחי ושות', עו"ד

המתנגדת 2: זכותי - מימוש זכויות רפואיות בע"מ ע"י ב"כ מ. פורת ושות', עו"ד

המבקשת: המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ

ע"י ב"כ גלסברג, אפלבאוס ושות', עורכי דין ופטנטים

1. המתנגדות הגישו התנגדותן לרישום סימן המסחר שבכותרת. המתנגדת 1 הגישה את התנגדותה ביוס 19.3.2015 והמתנגדת 2 ביוס 24.3.2015.

2 בהחלטתי מיוס 25.5.2015 הוריתי לצדדים להודיע תוך 14 ימים אם מסכימים שם לאיחוד הדיון בהתנגדויות אלה.

3 המתנגדות הודיעו ביוס 4.6.2015 על הסכמתן לאיחוד הדיון.

4. המבקשת מתנגדת לאיחוד הדיון מן הטעמים המפורטים בהודעתה מיוס 10.6.2015. המבקשת סבורה כי איחוד הדיון יגרום לסרבל הדיון שלא לצורך וכי לא יהא בו כדי לתרוס למניעת הכרעות סותרות. ממשיכה וטוענת המבקשת כי ההתנגדויות מבוססות על עילות שונות, הראשונה נוגעת לפרטת השירותים המבוקשים ואילו השנייה להיות הסימן גנרי. לבסוף טוענת המבקשת כי התשתית העובדתית בבסיס ההתנגדויות אף היא שונה.

5. בהליך האזרחי קבועה סמכותו של בית המשפט להורות על איחוד ענייני התלויים ועומדים בבית משפט אחד בתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. כמו-כן נתונה

לנשיא בית המשפט העליון הסמכות להורות על איחוד תובענות בנושא אחד בבתי משפט אחדים, סמכותו הקבועה בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. סמכותו הופעלה על ידי כב' הנשיא (כתוארו אז) בבש"א 4436/13 בן שמואל נ' בן חיים (פורסם בנבו, 28.7.2013, החלטה עליה מסתמכת המבקשת בהודעתה (להלן: "עניין בן שמואל").

לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי לא מצויה מקבילה בתקנות סימני המסחר, 1940. עם זאת, נראה כי הגיונס של דברים גלס על הליכים בפני ערכאה זו והצדדים לא חלקו על קיום הסמכות להורות על איחוד הדיון.

כעולה מדברי כב' הנשיא בעניין בן שמואל, השיקול המכריע באיחוד תובענות הינו השיקול המערכתי, דהיינו מניעת בזבוז המשאבים השיפוטיים. כובדו של שיקול זה מתעצס כאשר אותו נושא נדון בפני בתי משפט שונים, אך קיימת במידה בלתי מבוטלת גם כאשר העניינים תלויים ועומדים בפני אותה ערכאה (ראה בש"א (ת"א) 7057/03 פקיד שומה דן נ' אילן שמואל (פורסם בנבו, 8.7.2003):

"שניים הם הדציונלים המונחים בבסיס הסמכות הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. הדציונל הראשון הוא הצורך לחסוך בזמן התדיינות יקר ובהוצאות הכדכות. הרציונק השני הוא ממניעת תוצאה אפשרית של החלטות סותרות בכל אחד מן העניינים. ודוק, אין צורך שתתקיים זהות מלאה בין בעלי הדין ואין צורך בזהות מלאה בין כל השאלות על מנת שיוכל בית המשפט להורות על איחוד הדיון, שהרי, על פי לשון התקנה, די שמדובר בשאלות דומות."

ראה גם בש"א 680/13 מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל נ' נאות בית וגן (פורסם בנבו, 3));

המבקשת סבורה כי לא קיים בענייננו סיכון למתן הכרעות סותרות. אכן, אם תתקבל אחת מן ההתנגדויות והשנייה תידחה, די יהיה בכך כדי לדחות את הבקשה לרישום הסימן. עם זאת, התוצאה האופרטיבית מבוססת על תשתית עובדתית ולטעמי, תשתית עובדתית ו הינה והה. במילים אחרות, השאלות בדבר מידת האופי המבחין שרכש הסימן המבוקש כתוצאה מן השימוש שעשתה המבקשת, טיבו של אותו שימוש, ותפישת הסימן המבוקש בעיני הציבור הרלוונטי הינן שאלות המשותפות לשתי ההתנגדויות. לפיכך יש להניח כי בשני ההליכים יעידו מטעם המבקשת אותם עדים. אף אם המבקשת סבורה כי ניתן להטריחס פעמיים, איני סבורה כי נכון יהיה בהיבט המערכתי לקבוע שני ימי דיונים על מנת לשמוע עדיים אלה פעמיים.

9. לבסוף טוענת המבקשת כי חלק מראיותיה כולל סודות מסחריים, אשר אין היא מעוניינת לחשוף שלא לצורך, חשיפה שעלולה להידרש אך ורק בשל איחוד הדיון. אכן במסגרת ההליך היחיד הצדדי הטלתי, לבקשת המבקשת, חסיון על חלק מן הראיות שהגישה בתמיכה לבקשתה לרישום הסימן. בהליכים שבפניי טרם הוגשו ראיות וממילא לא נתבקש חסיונו. לכשתוגש בקשה כאמור, היא תידון ותוכרע בהתאם לטענות שיעלו כל הצדדים.

0. סוף דבר, אני מורה על איחוד הדיון בהתנגדויות. ראיות המתנגדות תוגשנה תוך חודשיים ממועד מתן החלטה זו. המשך ההליך המאוחד יתנהל במועדים הקבועים בתקנות סימני המסחר, 1940.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס = כ"ח סיוון תשע"ה 5 יוני 2015