סימן מסחר 243620

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר 243620 "חלית? נפצעת?"

המתנגדת: לשכת עורבי הדין בישראל ע"י ב"כ: כהן, וילציק, קמחי ושות', עו"ד

המבקשת: המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ

ע"י ב"כ: גלסברג, אפלבאוס ושות', עורכי דין ופטנטים

ה ח ל ט ה

1. בפני התנגדות לרישום סימן מסחר 243620 עבור הצירוף "חלית? נפצעת?" (להלן: "הסימן המבוקש"). הסימן התבקש לרישום ביוס 2.1.2012 על ידי המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ (להלן: "המבקשת" או "המרכז") בסוג 36 בעבור: "מתן שירותי ייעוץ לקבלת הטבות מס ; מתן שירותי ייעוץ למימוש זכויות מכוח פוליסות ביטוח" ובסוג 45 עבור: " מתן שירותי ייעוץ לצורך מימוש זכויות עקב מצב רפואי לקוי או פציעה ; מתן שירותי ייעוץ למימוש זכויות מהמוסד לביטוח לאומי".

2. ביוס 17.9.2014 ולאחר שהסימן סורב לרישום על ידי בוחן סימני המסחר, התקיים בפני דיון בהשגה שהגישה המבקשת על החלטת הבוחן. לאחר ששמעתי את טענות המבקשת ואת העדה מטעמה קיבלתי את הסימן בהחלטתי מיוס 1.12.2014. הסימן פורסם להתנגדויות הציבור ביום סימני המסחר.

3 ביום 19.3.2015 הוגשה התנגדות לרישום הסימן על ידי לשכת עורכי הדין בישראל (להלן: "המתנגדת") וביוס 24.4.2015 הוגשה התנגדות נוספת על ידי וכותי-המומחים לזכויות רפואיות בע"מ (להלן: "זכותי"). ביוס 1.11.2015 הודיעה וכותי כי היא זונחת את התנגדותה. בקשתה אושרה במסגרת החלטתי מיוס 24.11.2015. לפיכך, אכריע כעת בהתנגדותה של לשכת עורכי הדין בישראל בלבד.

4. להשלמת התמונה אציין, כי במקביל להליך המתקיים בפניי, ניהלו הצדדים הליכים גם בבית המשפט. עניינו של הליכים בטענת המתנגדת כי מבקשת הסימן מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין. במסגרת הליכים אלו, ניתנו בין היתר גם שני פסקי דין הרלוונטיים לענייננו - פסק הדין של בית המשפט המחוזי בת.א. (י-ם) 9270/07 לשכת עורכי הדין בישראל נ' המרכז

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

למימוש זכויות רפואיות בע"מ (פורסם בנבו, 3.4.2012) (להלן: "פסק הדין המחוזי") ופסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות נ' לשכת עורכי הדין (פורסם בנבו, 25.6.2014) (להלן: "פסק הדין העליון"). לקביעות בפסקי דין אלה השלכות על ענייננו ועל כן אשוב אליהם בהמשך.

לאחר החלפת כתבי הטענות הגישו הצדדים את ראיותיהם. מטעמה המתנגדת הוגש קובץ ראיות המכיל את פסק הדין המחוזי, פסק הדין העליון, פסק הדין בהליך שהצדדים ניהלו בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט וכן שני תצהירים של עורך הדין פלדמן אשר הוגשו במסגרת אותם הליכים בבית המשפט. מטעמה המבקשת הוגש תצהירה של הגב' גיתית שלומי, מנהלת אצל המבקשת.

טענות המתנגדת

בכתב טענותיה העלתה המתנגדת נימוקים שונים להעדר כשירות לרישום הסימן כסימן מסחר: העדר אופי מבחין כנדרש בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש]), התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"); העדר כשירות לרישום בהתאם להוראות סעיף 5(11) לפקודה בשל היותו פוגע או עלול לפגוע בתקנת הציבור; העדר כשירות לרישום בהתאם להוראות סעיף 6(11) בשל סכנת הטעיה ועידוד התחרות בלתי הוגנת; העדר כשירות לרישום בהתאם להוראות סעיף 10(11) לפקודה בשל היותו מורכב ממלים הנוגעות במישרין למהותם של הטובין או סוגי הטובין בהם הוא מבוקש לרישום ולבסוף כי הסימן אינו מהווה סימן מסחר כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה ; ואולם, נראה כי לאחר ניהול ההליך וסיוס שלב הסיכומים מתמצות טענותיה במספר טענות מצומצם יותר, כפי שאפרט להלן.

הצדדים מסכימים כי נוכח השימוש שעשתה המבקשת בסימן לאורך השנים, צברה המבקשת מוניטין בסימן עד כדי רכישתו של אופי מבחין. ואולם, טענתה המרכזית של המתנגדת היא כי פסק הדין העליון הורה למבקשת הסימן לחדול מהעניק שירותים בגינם נצבר מוניטין זה. לפיכך, נוצרו לטענת המתנגדת שתי אפשרויות: האחת, והיא האפשרות אשר לדעתה מתקיימת, כי המבקשת ממשיכה לתת את השירותים האסורים כך שאם יירשום הסימן תהיה בכך פגיעה בתקנת הציבור. השנייה, כי המבקשת שינתה את אופי השירותים אותם היא מעניקה באופן בו איבד הסימן את אופיו המבחין הנרכש ועל כן אין להתיר את רישומו.

טענה נוספת שבפי המתנגדת היא כי הציבור מקשר את שירותי המבקשת אל הגב' לבנת פורן, המופיעה בפרסומי המבקשת, ולא אל המבקשת עצמה. לפיכך, סבורה המתנגדת כי רישום הסימן יטעה את הציבור.

טענות המבקשת

המבקשת חולקת על טענותיה של המתנגדת בכל הנוגע לכשירותו של הסימן להירשום כסימן מסחר. לשיטתה, הסימן נו בעל אופי מבחין ביחס לשירותי המבקשת, אינו מטעה ואינו פוגע בתקנת הציבור. לטענתה, ניהולו של הליך זה על ידי המתנגדת נעשה בחוסר תום לב מצד המתנגדת ומטרתו לסכל שלא כדין את זכויותיה של המבקשת, תוך שימוש לרעה בהליך ההתנגדות.

לבסוף טוענת המבקשת כי שתיים מטענותיה העיקריות של המתנגדת - הטענה כי הציבור מקשר בין הסימן לגב' פורן חלף המבקשת, והטענה כי המבקשת ממשיכה להעניק את השירותים שנאסר עליה להעניק, הן בבחינת הרחבת חזית המחלוקת.

כקבוע בתקנה 36 לתקנות סימני מסחר, 1940 (להלן: "התקנות"), על הודעת ההתנגדות לכלול את נימוקי ההתנגדות עליה מתבססת ההתנגדות. תכליות הכלל האוסר שינוי והרחבת חזית הן חתירה לדיון יעיל וממוקד תוך הגנה על הנתבע מפני עיוות דין בכך שמתאפשר לו להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם הסוגיות העולות בכתב הטענות (ר' למשל: ע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' נגוהות בע"מ, פס' 19 (פורסם בנבו, 12.7.2011)).

בחינת כתב ההתנגדות בהליך שבפני מעלה כי טענת קישור הסימן לגב' פורן חלף המבקשת לא הוזכרה בו אף לא ברמז. נראה כי הפעולה הראשונה שהמתנגדת העלתה טענה זו היא במסגרת הדיון שהתקיים בפני (ר' פרוטוקול עמ' 42 שורה 24, ור' גם את קביעתי בעניין בעמ' 44 שורה 20). מאחר ומדובר בעניינו בטענה עובדתית, העלאתה לראשונה במהלך הדיון ולאחר הגשת ראיות המבקשת מונעת מן המבקשת את האפשרות להתמודד איתה. מאחר והמבקשת לא נתנה הסכמתה להרחבת החצית הרי שאין לדון בטענה זו.

אף על פי כן, למעלה מן הצורך וכדי להפיס את דעתה של המתנגדת, אציין כי על מנת להראות קיומו של אופי מבחין אין הכרח להראות שהציבור מכיר את שם בעל הסימן דווקא. בענין וה יש להבחין בין להיות בעל הסימן לבין להיות מקור הטובין (או השירותים). די בכך שהציבור מזהה את מקור השירותים על מנת למלא דרישה זו (ר' ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' הו₪028 5811 06 6110165 165, פ"מ מה(3) 224, 230, וכו בהחלטתי בעניין בקשות לרישום סימני מסחר מספר 227494, 227493, 221481, 227485, 227481, 227477,

%5, 227464, 227459, 227451, 227453, 227452, 227450, 227449 -1-5%06מ01[ 610560

110115 1065011615 ש10761 661 שסכן 100 :זנ עמהּקו ס6, פס' 20

.4

.5

.6

(פורסם באתר רשות הפטנטים, 23.12.2014)). מאחר והמתנגדת לא חלקה על כך שהגב' פורן מזוהה עם המבקשת נראה כי טענה זו לא הוכחה ממילא.

גם הטענה בדבר הענקת שירותים אסורים על ידי המבקשת לא נזכרה בכתב טענותיה של המתנגדת. למעשה, בכתב טענותיה ציינה המתנגדת כי היא מקווה שלאור פסק הדין העליון תחדל המבקשת מלהעניק את השירותים האסורים (ר' ס' 25(ז) לכתב ההתנגדות). בסיכומיה, ציינה המבקשת כי במועד הגשת ההתנגדות (19.3.2015) כבר היו ברשותה של המתנגדת חומרים הנוגעים לאופי השירותים שמעניקה המבקשת לאחר פסק הדין העליון ואשר על בסיסם הגישה המתנגדת כחודש בלבד לאחר מכן (26.4.2015) תביעה כנגד המבקשת בגין בוויון בית המשפט. המתנגדת לא חלקה על טענה זו. בנסיבות אלה, משבחרה המתנגדת שלא להעלות טענה זו בכתב טענותיה יש לראות בהעלאתה כעת במסגרת סיכומיה מסוג הרחבת חזית.

אף על פי כן, דומני כי ממילא לא היה בטענה זו בכדי לסייע למתנגדת. נקודת המוצא בהליך ההתנגדות היא כי המבקשת פועלת בהתאם לפסק הדין העלידומני כי אין חולק שעובר לפסק הדין העליון המבקשת שירותים הכוללים סיוע בתחומים שונים נוספים, לרבות סיוע רפואי וביורוקרטי. לפיכך, קשה בעיני לקבל טענה כי המוניטין שצבר הסימן נצבר, אך בקשר לשירותים המשפטיים. המתנגדת גם לא תמכה טענתה ואת בראיה כלשהי.

1. למעלה מכך, הציבור הרחב אינו מבחין לטעמי בדקויות שבין מתן סיוע בירוקרטי, רפואי, משפטי או אחר ורואה את שירותיה של המבקשת כמכלול. בכך תומכות תוצאות הסקר שצירפה המבקשת ולפיו מקשר הציבור בין הסימן לשירותי המבקשת בכללתו ומבלי להתייחס לפן משפטי, רפואי או אחר:

"5. רוב המשיבים מכלל המדגם (65%) טוענים שהם אינם יודעים באיזה תחום או שירותים עוסקת החברה או הגוף המשתמש/ת בצמד המילים "חלית? נפצעת?" בפרסומיה/ו (בעל דעה) כעוד [כך במקור] שכשליש (35%) לא ידעו באיזה תחום או שירותים מדובר,

6. מקרב בעלי הדעה, כחמישית קישרו את החברה או הגוף המשתמשים בצמד המילים "חלית? נפצעת?" בפרסומיהם עם פיצויים כספיים/ייעוץ לקבלת פיצוי (22%), כעשירית קישרו את החברה עם סיוע לאנשים לתבוע את ביטוח לאומי ולקבל זכויות המגיעות להם (12%), עשירית קישרדו את החברה עם ביטוח (10%), כעשירית קישרו את החבדה עם החזרת כספים לחולים מביטות לאומי (7%),"

2. המתנגדת מפנה אל פסקה 51 לפסק הדין העליון, שס הוכרעה לטעמה השאלה מהם השירותים שהעניקה המבקשת. וכך נכתב באותה הפסקה:

"גם אני שוכנעתי כי הסיוע שנותנים עובדי המרכז ללקוחות במילוי וטפסים אינו מתמצה בעזרה טכנית גרידא אלא מדובר בהכוונה של ממש. קיימות שלל ראיות לכך שהקהל הנכנס בשערי המרכז אינו *ודע מהן הזכויות המגיעות לו, למי לפנות לשס מימושן( ובאיזו דרך לעשות זאת. לשאלות אלה עונים עובדי המרכז על סמך הסיפור המתואר מפי הלקוח, וזאת כחלק מהמסלול המוצע על ידי המרכז. פרסומי המרכז לדוגמה, מלמדים על אף כי הבירור לאיזה זכויות זכאי הלקוח ובאיזה הליך יש לנקוט, נעדך על ע"י נציגי המרכז בפגישת *יעוץ ראשונית. הפרסומים כוללים, בין היתר, מקרי קונקרטיים של אנשים "שהסתבר" להם לאחר שפנו למרכז כי הם זכאים לקצבאות כאלה ואחרות בהתאם למצב הרפואי (מוצג 15, עמ' 433 - 435), ואף אישה שמספרת כי היועץ במרכז "שכנע אותי שכדאי לי לנסות לקבל פטור ממס (כי בעיותיי הרפואיות מצדיקות קבלת הטבה זו" (עמי 4 קריאה לציבור לבוא לבדרר מה תוכל לקבל מהמדינה" (עמ' 437); ופירוט שלבי הטיפול במרכז, כאשר השלב הראשון הוא "זיהוי הזכויות של הנפגע או החולה" (עמ' 441)..."

לשיטת המתנגדת, בדברים אלו קבע בית המשפט הנכבד לא רק של השירותים שניתנו על ידי המבקשת בפועל, אלא גם של השירותים הנלמדים מפרסומיה של המבקשת (ר' סעיף 2 לסיכומי התשובה מטעמי המתנגדת). דעתי אינה כדעת המתנגדת בעניין זה. בהתאם להדגשות שלעיל, כל שקבע בית המשפט הנכבד הנו כי הפעולות המנויות בפסקה הינן חלק מהשירותים ואת המסגרת שהציעה המבקשת עבר לפסק הדין - וראה את ההדגשות שלעיל. כך אף איני בדעה אחת עם המתנגדת לפיה יש בפסקה זו כדי להכריע בשאלה כיצד תופס הציבור את שירותי המבקשת. כל שצוין בפסקה זו הוא מהכולל במס פרסומים ותו לא. לפיכך, המידע היחיד שקיים בפני בהקשר לתפיסת הציבור את שירותי המבקשת הנו הסקר שצירפה המבקשת.

בעקבות פסקי הדין שניתנו בעניינה נאלצה המבקשת, גם לטענתה, לשנות את דרכי הפעולה שלה. ואת, איני סבורה כי מדובר בשינוי כה משמעותי, אשר היה בו כדי לאיין את המוניטין שרכש הסימן.

כמו כן איני סבורה כי ככל שביצעה המבקשת מיתוג מחדש היה בו כדי להפקיע את המוניטין שנצבר בסימן. המתנגדת אינה מבהירה מהו הבסיס החוקי עליו היא סומכת את טענתה בדבר היעלמות המוניטין בעקבות השינוי שביצעה המבקשת בשירותיה.

כבר נקבע בעבר כי מיתוג מחדש אשר אף משנה את הסימן עצמו אינו מפקיע את הסימן ואינו מאיין את אופיו המבחין (ר' התנגדות לבקשת רישום סימני מסחר מס' 124445, 124446, 7, 124448, 124449, 124450, 125287, 125288 ובקשות לביטול סימני מסחר מס' 58272,

2 רטפון אימפורט בע"מ נ' .186 1505עכ101ת:1 שחוזו36]טתב3]א ד'ד1, פס' 28-27 (פורסום באתר רשות הפטנטים, 23.3.2009).

בדומה לכך נקבע כי אופיו המבחין של סימן עשוי להתפשט עם שינוי או הרחבה בשירותים המוצעים (ר' בג"צ 55/71 שטרן נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד כה(1) 694, 8 (1971) (להלן: "עניין שטרן"). בעניין שטרן דובר בחברה ליצור מכוניות אשר ביקשה לרשום את סימן המסחר שלה גם כסימן שירות ביחס לשירותי מוסך. בית המשפט העליון דחה את הטענה כי לסימן השירות אין אופי מבחין, וקבע כדלקמן:

"העובדה, שהמשיבה השתמשה בתהילה בסימן שלה לסימון סחורותיה, ושסימן זה ידוע בציבור כמזהה את סחורות המשיבה, איננה שוללת מהסימן את האופי המבחין לשס שימוש כסימן שירות."

בענייננו אין מדובר בשינוי השירותים אלא בצמצום לאותו סט שירותים אינם בעלי אופי משפטי. במילים אחרות, השירותים אותם מעניקה המבקשת כיום נותרו באותו התחומים שהציבור מזדהה עם המבקשת, אלא כפי באופן מצומצם יותר. על כן מקל וחומר שהמוניטין הגלום בסימן מתפרש גם על שירותים אלה. לפיכך אין בידי לקבל את טענתה זו של המתנגדת.

זאת ועוד, מתוצאות הסקר שצירפה המבקשת ניתן לראות כי מרבית הציבור מזהה את שירותי המבקשת כמי שמעניקה סיוע לקבלת פיצויים, הטבות כספיים מהביטוח הלאומי, קבלת זכויות בריאות למי שחלה או נפצע וכן סיוע בהגשת תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי לקבלת זכויות (ר' עמ' 11-10, שאלה 4,א) לסקר). מן הסקר עולה כי אין הציבור מבחין בין השירותים השונים. איני מביעה עמדה בשאלה האם "סיוע בהגשת תביעות כנגד המל"ל" מהווה שירות משפטי אלא ונראה כי יש לבחון את אופיו של הסיוע כדי להכריע בשאלה זו. ואולס השירות נתפס באופן זה בעיני הציבור אשר אינו מדקדק באופיו המדויק. על כן ההנחה כי שירותים אלו כוללים אך ורק שירותים משפטיים איננה מבוססת בראיות כך שלא ניתן לקבלה.

איני מקבלת אף את טענתה של המתנגדת לפיה אין לרשום את הסימן מאחר והוא יטעה את הציבור אשר יגיע אל המבקשת, יסבור כי באפשרותו לקבל שירות מסוים ויגלה כי לא כך הדבר. ראשית וכפי שקבעתי לעיל, מהסקר שצורף עולה כי מרבית הציבור מכיר את שירותי המבקשת כמות שהם ולפיכך נראה כי אין חשש להטעיה במקרה זה.

שנית, דומה כי ההטעיה אליה מפנה המבקשת איננה ההטעיה בה עוסקת פקודת סימני המסחר. כידוע, "תפקידו של סימן מסחר הוא לאפשר לציבור להבחין בין הסחורות והשירותים של עוסק אחד מאלה של מתחרהו" (ר' א. ח. וליגסון דיני סיימני מסחר ודינים קרובים להם 20 (1973). היינו, ההטעיה שבבסיס הפקודה הנה ביחס לעוסק אחד אל מול מתחריהו. דומה כי ההטעיה אליה מפנה המתנגדת הנה הטעייה ביחס לסוג השירותים המוענקים ועל כן הנה הטעיה במובן של תיאור כוזב המטופל על ידי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (ר' סעיף 2 לחוק זה). השווה גם את הדין הבריטי לעניין וה, שס איסור ההטעיה

כלול בסעיף 3 לחוק סימני המסחר 1994 ]46 965 17806 6 01 (פ)(3)3 .5: - 15 11 ]1 615001'60יד 06| סח 511011 איזסחוז 6סיזו: ב(3:) זס ,קז!םיזסוחז ]0 65!קו6חזיזכן 0066160 10 יזס עשו[סק 6ו[פגוק 0 ק סיס( )

6 10 05 66ח0ו5חז זס]) 6ו!פווק 6 06060106 10 05 יזוח ה6וו5 ]ס (פ)

( 166/ז56 זס 00005 6וז1 ]0 חזףזזס [ס6וקםידףס6ף זס קזז!סנזף ,6'זגזזת

2. כפי שמבהירים המלומדים ,1000-5108 5ההתסם17 ,תץ[6ע1.16 2816 ,1/1610 18165 ץש תס[ כשת066[1 10צ3כ] בספר 7173066 6חגּ 16זה] 173066 01 1.3 5 עז 1"

0 -- 249.כ (2011) .60 "15% ,"65מזגּא1 ההטעיה צריכה לנבוע מהסימן עצמו:

066 ]0 חסווסיזו5וט6יז 6ו[1 5וח6טסיזק 61 1994 6 ][ס (ל)(3)3 חסזו506" 8 טשוה ]0 11 .5 וחזסיז] וח00שח101 60ווחלז 6וזז חז זסז!זחזם] הסוס דוח :165 א 151106ו0ו]א6-חסח 5016 61165 ][1156 ו[קסיזףסיזסק 16 405 6זוו0ח 10 05 ]ווק 16 0666106 10 05 6'זווזסח 0 ה6וו5 ]0 6יזם ה6זהש 5יד ו ]וזח ח1 .605זשז50 יזס 0005 6 ]ס הזףזיזס וס6ווקסיזףס6ף זס שזוסגוף חס ,60!!ז]!גו] 6 זסח ][זשו השועו הסז0ו06קא6 חם 10 86דז 65טזף אטוח

1

6 על 6011560 ח0וזק0660 10 ש[055זקא6 5ז6]6יז הקסיזטסיזק 6 50600 6 10 05 אזסוח 6 1101 מס6חז 01 0005 8זה11 .]11561 איזםוח 6 ]0 6'יזוווסח "זס 00005 ]000105 6051006700 6 ]8ווז ]1 .חזגוווססט