סימן מסחר 247052

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר התנגדות לרישום סימן מסחר 2 (מעוצב)

המתנגדת: 5/ פוט 3600 ז ע"י ב"כ ש. הורוביצ ושות' - משרד עורכי דין

המבקשת: בולגו - עץ בע"מ

ע"י ב"כ משה און - משרד עורכי דין

ה ח ל ט ה

1. בפני התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 247052 (להלן: "הסימן המבוקש"). הבקשה לרישום הסימן המבוקש הוגשה ביום 4.6.2012 על ידי חברת בולגו - עצ בע"מ (להלן: "המבקשת"), העוסקת בבניית מבנים עשויים מבלוקים בעצמם בשיטת אריגה החל משנת 1, וקובלה לרישום ביוס 18.11.2013. הסימן המבוקש נתבקש לרישום בסוג 19 עבור

"חלונות בולגו, דלתות בולגו, רעפי בולגו, מדרגות בולגו, שינגלס בולגו", וכך הוא נראה:

2 הודעת ההתנגדות הוגשה ביוס 27.2.2014 על ידי חברת 4/5 18זט1 1.00 (להלן: "המתנגדת"). המתנגדת הינה אחת מן החברות בקבוצה הקרויה "קטסזש 1.002" (להלן: "קבוצת לגו"), אשר מקוס מושבה בדנמרק. קבוצת לגו הינה יצרנית קוביות משחק להרכבה

אשר נוסדה בשנת 1932, ומשווקת מוצריה בישראל תחת השם "לגו" ו/או "1,500" החל משנת 1999.

3 עיקר טענות המתנגדת מתמקדות בסימני מסחר אשר בבעלותה, ואלה הסימנים המילוליים: סימן מסחר "1.200" שמספרו 18759, הרשום בסוג 28 עבור "צעצועים;

וחלקיהם ואביוריהם"; סימן מסחר "1.₪000", "לגו" שמספרו 46779, הרשום בסוג 11 עבור "התקנים להמטרה, טיפטוף, השקייה אשר כולל לצרכי חקלאות וגינון וחלקיהם ומתאימיהם הנכלילים בסוג 11 לכל הסחורות הנ"ל למעט מכשירי ויסות ובטחון להתקני מיס וצינורות מיס או טובין מאותו הגדר של הטובין שהוצאו"; סימן מסחר "1.000" שמספרו 47461, הרשום בסוגים 16, 20, 22, ו-25 עבור "דברי דפוס, עותניס, ספרים, כתבי עת, תצלומים לוחות זמניים מודפסים, תויות (שאינן מחומר טקסטיל), פנקסים, תיקים לאריות נייר או חומר פלסטי, חומר הדרכה והוראה (להוציא מכשירים)", "שולחנות למשחקים", "תיקים

(שקיס) לאחסון של חומריס" "דברי הלבוש החיצוניים", בהתאמה; סימן מסחר "₪000,ז" שמספרו 78532, הרשום בסוג 11 עבור "מערכות תאורה, מנגנוניס וחלקיהם עבור גינות"; סימן מסחר "1.0202" שמספרו 93854, הרשום בסוג 17 עבור "התקנים מפלסטיק ומגומי

לשימוש במערכות השקייה"; סימן מסחר "1.5020" שמספרו 93855, הרשום בסוג 21 עבור "ממטרות".

עיקר טענות הצדדים

4. לפי הנטען, המתנגדת הינה חברה המשתייכת לקבוצת לגו, וראשיתה בחברה דנית אשר נוסדה בשנת 1932 והגתה את הסימן "1.0200" בשנת 1934. לדבריה, הסימן נמצא בשימוש רציף ועצום בהיקפו למעלה משמונה סימניס ומוצריה תחת סימן זה משווקים בישראל החל משנת 1999 על ידי חברת אילנית שיווק צעצועים בע"מ (להלן: "חברת אילנית") .

5. המתנגדת טוענת כי במרוצת השנים הפך הסימן "1.0202" לסימן מסחר מוכר היטב כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] התשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה") וכי בעקבות מאמצי השיווק והשימוש הרציף שעשתה בסימן לאורך שנים, הסימן מהווה היטב עם רעיון הבנייה וההרכבה בשיטה שאינה דורשת חיבורים חיצוניים קבועים.

6. עוד טוענת המתנגדת כי כתוצאה מפעילותה הרציפה של לגו לאורך למעלה משמונה שנים ברחבי העולם, כתוצאה מהתרחבות הפעילות לתחומי סימניס מעבר לייצור צעצועים, הפך הסימן למותג על-דורי, המזוהה על ידי בעיריס ומבוגרים כאחד.

7 כמו כן, טוענת המתנגדת כי הסימן "1.000" כשלעצמו הפך לסמל של איכות ובטיחות כתוצאה מהקפדה על סטנדרטים ורגולציה מחמירים ביותר.

8 המתנגדת גורסת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 8(א) לפקודה היות שלטענתה מדובר בסימן גנרי ו/או מתאר. טענת המתנגדת נסמכת למעשה על גרסה של לפיה

המונח "סשָסוטם" הינו בעל משמעות מילולית לתיאור שיטה של בניית חלונות, דלתות וכו'. לחלופין, טוענת היא כי אף אין המדובר בסימן מתאר, הרי שדבק פגס בתיאור פרטת הסחורות בבקשה שהגישה המבקשת. זאת מאחר שהמבקשת מגדירה במסגרת הפרטה את אופןו הבנייה בו עושה היא שימוש כ"שיטת בולגו".

לגישת המתנגדת, הבחירה ברכיב הדומיננטי בסימן המבוקש "סש16טם" (הכולל את התיבה

"1.00") נעשתה בחוסר תום לב, במטרה להיבנות מהמוניטין של המתנגדת. המתנגדת טוענת כי המבקשת לא סיפקה הסבר משכנע לבחירה האמורה ואף הציגה לעניין זה גרסאות סותרות. לפיכך, טוענת היא כי יש בסימן המבוקש כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת ולכן אינו כשיר לרישום מכוח סעיף 6(11) לפקודה.

בנוסף, טוענת המתנגדת כי יש ברכיב הדומיננטי בסימן המבוקש כדי לטעת בתודעת הצרכניס זיקה אל המתנגדת ומוצריה באופן שעשוי לפגוע בה, ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 1'() לפקודה. לגישתה, טענה זו מתחזקת לאור העובדה כי המבקשת משתמשת בסימן המבוקש על מנת לסמן טובין בתחום הבנייה בשיטת בנייה הכוללת הנחת בלוקים עצ זה על גבי זה, בלא צורך בחיבורים חיצוניים.

ביוס 9.4.2014 הגישה המבקשת כתב טענות שכנגד. לפי הנטען, המבקשת הינה חברה שהוקמה באוקטובר 2011, העוסקת בבניית מבנים העשויים מבלוקים בעצמם בשיטת אריגה ייחודית. לטענתה, שיטת הבנייה הייחודית לה אינה דורשת חיבורים כלשהם ומושתתת על ידע מקצועי מתחומי פעולה רבגוניים: כריתת עצים, השתתפות בדילולי יער על ידי השלטונות האוקראיניים, שימוש במכונות ייחודיות וכן ידע אשר הינו לגישתה בגדר סוד מסחרי.

המבקשת טוענת כי לסימן המבוקש שני מקורות: הראשון, עניינו בצירוף המילים "בול" מלשון בלוקים עצ, ו-"לגו", המציינת שיטת הרכבה/אריגה, כמשמעותה בשפה היוונית; השני, עניינו בצירוף המילים "בול", ו-"אגו", המצייו את הטכנולוגיה המכונה "תסַַ15ַהז0)" והמאפשרת, לטענתה, בנייה עצמית בצורה פשוטה. את טענתה לגבי המקור הראשון העלתה בה בכתב טענותיה והן בסיכומיה, ואילו את טענתה באשר למקור השני העלתה לראשונה בתצהיר שהוגש מטעמה ולאחר מכן הוסיפה זאת לסיכומיה.

לגישת המבקשת, הסימן המבוקש שונה מסימן המתנגדת מבחינת העיצוב הוויזואלי, הצליל, וכו מבחינת קהל הלקוחות והמוצרים אותם נועד לסמן. בנוסף, לשיטתה, לא קיימות נסיבות אחרות שעשויות לקשר בין המתנגדת למבקשת, היות שלטענתה המתנגדת מזוהה כיצרנית משחקי הרכבה ואילו המבקשת הינה חברה הבונה בתי מגורים. על כן, טוענת המבקשת כי אין בסיס לטענה לפיה ניסתה לנכס לעצמה את מוניטין המתנגדת.

4. עוד טוענת המבקשת כי סימן המתנגדת "1.0202" אינו בבחינת סימן מסחר מוכר היטב בישראל. בהקשר זה, גורסת המבקשת כי אף אין היה עולה בידי המתנגדת להוכיח כי אכן עסקינן בסימן מסחר מוכר היטב, שהרי לא מתקיימת הדרישה המעוגנת בסעיף 14(11). ואת משום שלא ניתן לקשר בין מוצריה שלה לבין מוצרי המתנגדת. בנוסף, נטעו על ידה כי לא יגרס למתנגדת כל נזק כתוצאה מהשימוש בסימן המבוקש על ידי חברה לבניית בתי מגורים מעבר.

5. כמו כן, טוענת המבקשת כי סימן המתנגדת "1.0202" מקבל משמעות בעיני הצרכן הישראלי אך ורק כאשר הוא מעוצב, חיינו מופיע כחלק מהלוגו בו עושה שימוש המתנגדת. יחד עס זאת ולטענתה, כשמופיע הסימן המילולי בלבד "1.20200", קטנה היכרות הצרכן הישראלי עצ סימן המסחר.

6. ביוס 22.9.2014 הגישה המתנגדת תצהיר מטעמו מר יעקב עמנואל (להלן: "מר עמנואל") המכהן כמנהל בחברת אילנית, המשמשת כיבואנית הרשמית בישראל של מוצרי חברת 5/ 1ת0ז575 1.0202 חברה זו, כמו גס המתנגדת, הינה חברת בת בבעלות חברת 01אע1 5 וכן הינה חלק מקבוצת לגו. בנוסף, הגישה המתנגדת את תצהירו של מר סיימון באסט (להלן: "מר באסט"), המכהן כמנהל בחברת 5// 575161 1,20202 ואמון, בין היתר, על ניהול החברה במזרח התיכון.

7. ביוס 15.2.2015 הגישה המבקשת את תצהירו של מר יחיאל רוזמן (להלן: "מר רוזמן"), המשמש כמייסד ומנכ"ל המבקשת.

8. ביוס 21.6.2015 הגישה המתנגדת ראיות בתשובה ובהן תצהיר נוסף של מר באסט, וכן את תצהירו של מר דורון פלד (להלן: "מר פלד"), המשמש כמנכ"ל אילנית.

9. המתנגדת ציינה כי במהלך התקופה שנקבעה להגשת הראיות בתשובה מטעמה, שהה מר עמנואל בחו"ל. על כן, במסגרת הראיות בתשובה הגישה היא את תצהיר מר פלד, כפי שצוין לעיל, וביוס 7.7.2015 הגישה בקשה להחלפת המצהיר. ביוס 11.10.2015 אושרה בקשתה במסגרת החלטתי, כך נתקבל תצהירו השני של מר עמנואל, במסגרתו מאמ הוא את האמור בתצהירו של מר פלד.

דיון והכרעה

0. נטל השכנוע בדבר כשירותו של סימן מסחר לרישום מוטל על כתפי המבקש לרשמו, הן במהלך הליך הרישום וכן במסגרת הליך ההתנגדות לרישומו. ואולם, נטל הבאת הראיה

הראשוני להוכחת קיומן של עילות התנגדות מוטל על כתפי המתנגד לרישום. אם עלה בידי המתנגד להציג ראיות ראשוניות מספקות ביחס לאי כשירות הסימן לרישום, יעבור נטל וה

לכתפי המבקש (ראו: התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 170851 [615008 6שההיכ0)

נ' גמקום בע"מ בסעיף 17 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 11.10.2009).

ראשית, יש לבחון את טענת המתנגדת לפיה הפך סימן זה "1.0202" למוכר היטב בישראל כמשמעות הדבר בדין. כידוע, הכרעה בעניין מעמדו של סימן מסחר כמוכר היטב בישראל תתקבל באמצעות מבחני העזר אשר פורטו בהרחבה בהחלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261 "א דאחפ", 5.8.1 אהדאתע נ' סצססא טאג06א זגפה זז 1 א (פורסם באתר רשות הפטנטים, 3.9.2003), וכן בפסק הדין בעניין ע"א 9193/03 נ' אבסולוט שוז, פ"ד נח(6) 869 (להלן: "עניין אבסולוט"). להלן המבחנים: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש בסימן; היקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף ומשך פרסום הסימן; המידה בה הסימן מוכר, נעשה בו שימוש, רישום ואכיפה; מידת הייחודיות (אקסקלוסיביות) של הסימן; אופי ומידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים; מידה גבוהה של רכישת אופי מבחין תסייע בהוכחת מוניטין יותר מאשר אופי מבחין אינהרנטי; אופי הסחורות או השירותים וצינורות השיווק והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות.

הן המבקשת והן המתנגדת התייחסו לעניין ה (הן בכתבי טענותיהן כמו גם בראיותיהן) לכלל הציבור הישראלי, ולא לתת-קבוצה כזו או אחרת בתוכו והדבר מקובל עלי. הנה כי כן, בענייננו ציבור הצרכניס הרלוונטי ביחס אליו יש לבחון את מידת מוכרות הסימן הרשום

"1,000" בסוגים שונים, היינו הציבור הישראלי בכללותו.

ניכר כי הסימן המילולי "1.50202", המצוי בבעלות המתנגדת, צבר מוניטין רב בישראל ובעולם. כפי שהצהיר מר עמנואל, מוצריה מופצים בישראל על ידי אילנית החל משנת 1999. התרשמתי כי ליבת עיסוקה של המתנגדת בישראל הינה בתחום הצעצועים, אך כפי שהצהיר מר באסט בתצהירו הראשון, המתנגדת הרחיבה תחומי עיסוקה עם השנים וכעת משתמשת

בשם "1.00" גם לתחומי סימניס הקשורים לתחום הצעצועים כגון קידוס פארק שעשועים, סרטים, משחקי מחשב, שעונים, מחברות ועוד.

לעניין מידת ההכרה וההוקרה של המתנגדת בקרב הציבור הישראלי, מהימנה בעיני עדותו של מר עמנואל, לפיה הסימן "1.0202" רכש מוניטין רב ביחס לצעצועים, וכן לשירותים ומוצריס הנלווים לתחום זה. כעולה ממחקר הצרכניס שערך מכון המחקר 1]83186/816%א, הסימן

"1.00" דורג ברשימת מותגי העל בישראל בשנים 2012-2014 (ראה: נספח ד לתצהיר

הראשון של מר עמנואל), ואף נבחר למותג האמין ביותר על ידי הצרכן הישראלי, כפי שסוקר במגזין ז1116/181%0 (ראה : נספחים ה1 ו-ה2 לתצהיר הראשון של מר עמנואל). כמו כן, הצהיר מר עמנואל כי מוצרי המתנגדת מופצים באר ברשתות צעצועים מובילות בעלות פריסה ארצית, כגון: "כפר השעשועים", "טויו אר אס", "הפיראט האדום", "עידן 2000" ועוד. בנוסף, ציין מר עמנואל כי לעתים מוצרי המתנגדת מופצים אף ברשתות "סופר פארם", "ניו פארס", וכן בחנויות נוחות המצויות בשטחי תחנות דלק בישראל. באשר להיקף השימוש

בסימן וטיבו, ציין מר עמנואל כי הסימן המילולי "1,002" מופיע באופן ברור ובולט לעין על כל מוצרי המתנגדת.

עוד הצהיר מר עמנואל באשר להיקף המכירות של המתנגדת, לרבות פירוט פלח המכירות בישראל. על פי הצהרתו, בישראל נעו מכירותיה בשנים 2010, 2012, 2013 ו-2014 בין 10 מיליון ש"ח ל-20 מיליון ₪ (ראה סעיף 9 לתצהירו הראשון של מר עמנואל). כמו כן, לפי הצהרת מר עמנואל, השקעת המתנגדת בפרסום בישראל במסגרת מאמצי השיווק בשנים 2 עמדה על כ-200 אלף ₪, ובשנים 2013-2014 עמדה היא על כ-600 אלף ₪ (ראה סעיף 11 לתצהיר מר עמנואל). נתונים אלו אף מתצהיר מר באסט, הן באשר להיקף המכירות של המתנגדת בישראל וכן באשר להשקעה בפרסום בישראל (ראה סעיפים 15 ו - 18 לתצהירו הראשון של מר באסט, בהתאמה).

על פי הצהרת מר עמנואל, המהימנה כאמור בעיני, כחלק מקיימת המכירות של מוצרי המתנגדת בישראל, אילנית מקיימת קמפיינים פרסומיים שכללו הקמת מתחמי לגו בקניוניס ברחבי הארץ, פרסום מסיבי באתר אינטרנט, ובערוציס המסחריים, שיתוף פעולה עם ערו הילדים הקרוי "ניקולודיאון" במסגרתו משודרים סרטים של מוצרי לגו (ראה נספח י"ג לתצהירו הראשון של מר עמנואל), מיתוג של שטחי מדף בחנויות וכו".

עוד הוצהר כי המתנגדת אף יצרה סרט קולנועי בשם סימן המסחר "1,₪0:02". פרסום הסרט

בישראל על ידי חברת הכבלים "68ץ" נעשה תוך שימוש בסימן המילולי וללא עיצוב (ראה נספח י"א לתצהיר הראשון של מר עמנואל). כתבות רבות סיקרו את הסרט אשר עלילתו עסקה בדמויות "לגו" הבנויות מקוביות מתוצרת המתנגדת (ראה נספחים א3, ג, ח1 לתצהירו הראשון של מר עמנואל).

יתרה מזאת, בהתחשב בוהירות שיש לנקוט ביחס לפעילותה המסחרית של המתנגדת בשוקים זרים, יש מקום לתת משקל מסוים לשימוש הנרטיב שעושה המתנגדת בסימן "1.0200" ביחס לתחום הצעצועים ברתי העולם כגון בתערוכות אומנות (ראה: נספחים ב1 וב2 לתצהירו הראשון של מר עמנואל) ובסרט שוכה להצלחה עולמית וויכה את המתנגדת בסך מכירות של 2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של שנת 2014 (ראה: נספחים ג, ח1 ו-ח4

לתצהיר הראשון של מר עמנואל, וכן נספח () לתצהירו השני של מר באסט), במסגרות אלו נעשה שימוש בסימן המסחר באופן בולט.

לסיכום, מן הראיות המצויות בפני עולה כי הסימן "1.0202" וכה להכרה והוקרה בקרב קהל الצרכן הישראלי בכללותו, ביחס לצעצועים בכלל ולקוביות משחק להרכבה וכן לתחומיס נלווים לאלו. ואת, ביו אס הסימן מופיע בתצורה מעוצבת ובין אס לאו. דומה כי לא יכול להיות חולק באשר למידת מוכרתו הגבוהה של הסימן "1.0202" ביחס לתחום הנזכר מעלה, והדבר כה מובהק עד כי מצוי הוא אף בגדר ידיעה שיפוטית. הנה כי כן, עסקינן בסימן מסחר מוכר היטב בישראל כמשמעות הדבר בדין, ביחס לתחום הספציפי הנ"ל.

אכן התרשמתי כי לאורך השנים התרחבו תחומי פעילות המתנגדת, מעבר לצעצועים ותחומים קשורים. יחד עס ואת, על סמך הראיות המצויות בפני אין לקבל את טענת המתנגדת לפיה הסימן "1.0200" הפך למוכר היטב לא רק בתחום הצעצועים, אלא אף בתחומיס אחריס שאינס קשורים לתחום זה, כגון התקני המטרה, תאורה, גינון וכד'. אף לא הוכחה בפני טענת המתנגדת לפיה הפך הסימן "1.5020" כשלעצמו כמזוהה עם עקרונות של איכות' או של 'ותק' בנפרד מן המוצרים המשווקים על ידי המתנגדת. כמו כן, אין לקבל את טענת המבקשת לפיה בהרחבת תחומי פעילות המתנגדת, יש כדי לפגוע בזיהוי ובקישור המובהק שלה עם צעצועים ועס קוביות המשחק להרכבה.

האם קיימת סכנת הטעייה: המבחן המשולש

קיומה של סכנת הטעייה ברישום הסימן המבוקש תיבחן על פי "המבחן המשולש". מבחן זה נתגבש ונטמע בפסיקה, וכולל את מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל אלה צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה (ראו: ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח(3) 5 (1964); רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי נ' אמברוזיה סופרהב, פ"ד נו(2) 438, 1 (2003); ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (2001).

מבחן המראה והצליל, הוא המרכזי מבין ארבעת המבחנים שפורטו לעיל. לצורך כך יש להשוות את הסימן המבוקש אל סימן המתנגדת. התרשמתי כי בפועל המבקשת עושה את מירב השימוש ברכיב "סשסוטם", על אף שהסימן המבוקש מכיל רכיבים נוספים. בהקשר זה, אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה יש להתייחס לכלל רכיבי הסימן המבוקש באותו האופן (ראה סעיף ב.2.11. לסיכומיה). ואת, הן בשל גודלו היחסי של גופן רכיב ה אל מול גודל גופן התיבה "מדבריס לוגית", כפי שמופיעים על גבי הסימן המבוקש, והן בגין העובדה שהלכה למעשה המבקשת עושה שימוש ברכיב ה ללא התוספת הנ"ל. בנוסף, שס המתחס בו

עושה המבקשת שימוש הוא [660.60.1!ט.ץוו. אף באתר האינטרנט של המסבוק שלה נעשה שימוש ללא התיבה האמורה (ראה נספח ט"ו לתצהיר הראשון של מר עמנואל). הנה כי כן, לצורך בחינת החשש להטעיה, יש להתייחס בעיקר לרכיב הדומיננטי

בסימן המבוקש, היינו - "סשס1טם".

לא ניתן להתעלסם מכך כי הרכיב "1660ם" מכיל בתוכו את הסימן "1,0202", אשר הינו

כאמור לעיל, סימן מוכר היטב. יחד עם זאת, הרכיב "סשס1טם" מעוצב באופן שאינו דומה כלל לאופן בו עושה המתנגדת שימוש בסימנה בפועל (יוזכר כי ברשות המתנגדת סימן מסחר רשום שאינו מעוצב, ולפיכך יש לבחון את אופן השימוש בפועל בסימנה). בנוסף, אפילו קיים

דמיון פונטי כלשהו בין הסימנים, שהרי יש בתחילית "211" המצויה בתחילת הרכיב

"0ש6[טום", כדי לבדל במידת מה בין הסימנים.

באשר לחוג הלקוחות וסוג הסחורות, אין אלא לקבוע כי המתנגדת והמבקשת עוסקות בטובין השונים באופן מובהק. אמנס נכון, את המונח "טובין מאותו הגדר" יש לפרש בצורה רחבה שאינה דווקנית (כפי שהוסבר בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873, 893) אולס בענייננו המדובר בסחורות הרחוקות זו מזו ואין המדובר בטובין מאותו הגדר כמשמעות הדבר בדין. המבקשת עוסקת ביצור ושיווק חלונות, דלתות, רעפים, מדרגות וכד', בעוד שהמתנגדת עוסקת בעיקר בייצור ושיווק צעצועים ובתחומים הנלווים לאלו (לגבי אלו נקבע מעמדו של הסימן כמוכר היטב). בנוסף על שס המתנגדת רשומיס סימני מסחר ובהן פרטות סחורות הכוללות מוצרי השקייה, תאורה, גינון וכו' (סוגים: 11, 16, 17, 20, 21, 22, 5) (יוזכר כי בתחומים אלו נקבע לעיל כי הסימן "1.0202" אינו מוכר היטב בישראל). פרטות הסחורות בכלל הסימנים הרשומים על שסם המתנגדת אינן כוללות טובין מאותו ההגדר, כמתואר בסימן המבוקש בסוג 19. סוג הסחורות המיוצר על ידי המתנגדת השונה מזה המיוצר על ידי המבקשת, גוזר אף שוני בסוג הלקוחות אליהם פונות המבקשת והמתנגדת. בכל אלו יש לדעתי כדי לאיין כל חשש לכך כי הצרכן הישראלי, יטעה לבלבל בין הסימנים נשוא החלטה זו.

איני סבורה כי יש בנסיבות העניין או במבחן השכל החישר כדי לשנות ממסקנתי זו. אציין כי לא נעלמו מעיני סימני השאלה האופפיס את נסיבות בחירת סימן המסחר המבוקש, וביחוד את הרכיב הדומיננטי "660[טם". יחד עם זאת, איני סבורה כי עלה בידי המתנגדת להוכית את טענתה לפיה נעשתה בחירת הסימן על ידי המבקשת בניסיון לרכב על המוניטין אשר בבעלותה. אכן נכון, לרכיב "1.2000" אין משמעות בשפה העברית ויש לתמוה על מקור הסימן המבוקש, בייחוד מקוס שהמבקשת בחרה להגיע להסכמה דיונית עם המתנגדת לפיה לא יעלה להעיד המצהיר מטעמה. אולם, מאחר שהדבר לא הוכח כדבעי, אין בידי לקבל את

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

טענת המתנגדת לפיה מטרת המבקשת הייתה לאמ סימן אשר משמעותו היא כטענתה "בול כמו לגו" - ובקיצור "בולגו", ובכך ליהנות שלא כדין מן המוניטין הרב שרכש הסימן "1,000". לעניין אה, מצאתי מהימנה את גרסתו של מר רוזמן. ראה: סעיפים 42-44 לתצהיר מר רוזמן, וכן נספת י' לתצהירו (ראה: תדפיס מתוך אתר הבית של המבקשת).

6. מוכנה אני להניח כי הסימן הרשוס "1.0200" מקושר, באופן עקיף ובאמצעות יצור ושיווק קוביות המשחק הידועות, עס רעיון הבנייה הקלה והפשוטה ללא צורך בחיבורים קבועים או בחיווקים חיצוניים (ראה: נספחים א2, א3, ח2, ח3 ו-ח4 לתצהיר הראשון של מר עמנואל שעניינה כתבות המסקרות את פועלה של המתנגדת. כמו כן, ראה: סעיפים 8 ו-9 וכן נספת ]1 לתצהירו השני של מר באסט). יחד עם זאת, אין בידי לקבל את טענת המתנגדת לפיה ברבות שניס הפכה היא או הפך סימנה "1.5002" למזוהים בעיקר עס רעיון הבנייה הקלה כשלעצמו (היינו, במנותק מקוביות המשחק), אף לא כי הרעיון הנ"ל הוא זה המונח ביסוד

הסימן הרשוס "₪000 .1".

7. הנה כי כן, הריני לקבוע כי לא קיים חשש לדמיון מטעה בין סימני המתנגדת הרשומים על שמה בישראל, לבין הסימן המבוקש. נדחית אס כן עילת ההתנגדות המבוססת על סעיף 1 )לפקודה.

סעיף 14(11)

8. כאמור, נקודת המוצא היא זו לפיה הסימן "1,020" הינו מוכר היטב בקרב כלל ציבור הצרכן הישראלי, ביחס לצעצועים בכלל ולקוביות משחק להרכבה בפרט.

9. כידוע, לא יירשס סימן מסחר הדומה לסימן מסחר רשום שזכה למעמד מוכר היטב והכל בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף 14(11) לפקודה:

"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:[...]

(14) | סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש. "

0. משהוכר סימן מסחר רשוס כמוכר היטב כמשמעות הדבר בדין, יש לבחון את כשירותו לרישום של סימני מסחר המבוקשים לרישום, אף ביחס לטובין שאינם מאותו הגדר, היינו שאינם בני אותה משפחה מסחרית אליה משתייכים הטובין בגין נרשס הסימן המוכר

21

.3

4

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

היטב (סעיף 46א(ב) לפקודה, וכן ה"ח 2819 י"ד באב תשנ"ט 17 יולי 1999, עמ' 535, 536). ואת ובלבד שמתקיימים שני תנאים: (1) אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין לגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום; ו(2) אם בעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

על מהות שני תנאים אלה עמדה כב' השופטת ברלינר בעניין ע"א 8441/04 16 6ע116חש

נ' אלי שגב (פורסס בנבו, 23.08.2006) תוך הפניה לפסקה י"ב לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בעניין אבסולוט:

"ובאשור לשני התנאים שבפקודה, הקשרו והפגיעה, קלשר לטעמנו אינו רחוק מאוד מהטעיה, אך אינו זהה לה, והמחוקק הבדיל בהגדרותיו. רף הקשר נמוך מרף ההטעיה, אך עדיין יש צורך בזיקה שתהא ניכרת בתודעתו של הלקוח. ובאשר לפגיעה, יש צווך להניח תשתית של ממש לאפשרות זו".

יצוין כי סעיף 14(11) לפקודה נחקק במסגרת תיקון מס' 1 (תש"ס-1999) בעקבות החוק ליישוס אמנת טריפס ( 1016116081 01 526615\/ 00ז177806-16[8 תס זה6ות06ז ג סה 65 זסקסצע - להלן: "אמנת טריפס") ובאופן ספציפי, לצורך יישוס סעיף 3(16)

לאמנה זו. הוראת סעיף 3(16) לאמנת טריפס (המיישמת את סעיף 6015 לאמנת פריס) מתווה את שני התנאים בדיוק הקבועים בסעיף 14(11).

כאמור, התנאי הראשון הוא קיומה של ויקה הקיימת בתודעת הצרכן כתוצאה משימוש בסימן המבוקש לרישום, בין הטובין לגביהם נתבקש הסימן לרישום לבין בעליו של הסימן הרשום, שהינו מוכר היטב. יוזכר כי הרף להוכחת תנאי זה נמוך מזה הנדרש לצורך הוכחת החשש להטעיה. כזכור, מהאמור לעיל בהחלטה זו עולה כי לא קיים חשש להטעיית הצרכן. אף על פי כן, יבחנו תנאי סעיף 14(11) לפקודה.

כאמור לעיל, מסקנתי היא כי בפועל המבקשת עושה את מירב השימוש ברכיב "660!טם ", על אף שהסימן המבוקש מכיל רכיבים נוספים. הנה כי כן, לצורך בחינת סעיף 14(11) לעיל אתייחס לרכיב הדומיננטי בסימן המבוקש, הוא השם "₪0ש16ט2".יוזכר כי במסגרת הדיון בשאלת קיומו של חשש להטעיה, מסקנתי היא כי נסיבות בחירת הסימן המבוקש אינן נגועות בחוסר תוס לב. עוד נקבע לעיל, כי אין לקבל את טענת המתנגדת לפיה ברבות

שניס הפכה היא או הפך סימנה "1.0200" למזוהים בעיקר עס רעיון הבנייה הקלה כשלעצמו (חיינו, במנותק מקוביות המשחק), אף לא כי הרעיון הנ"ל הוא זה המונח ביסוד

הסימן הרשוס "₪000 .1".

10

יש לדחות אס כן את טענת המתנגדת לפיה ניתן לבסס את הזיקה בין מוצרי המבקשת לבין הסימן הרשוס "1,₪000", על בסיס רעיון המקושר, בין היתר, לסימן "₪00 1". עיינתי היטב בראיות שבפני, אך לא השתכנעתי כי באמצעות אימוץ הסימן המבוקש, ניסתה המבקשת להבנות מאותו קשר נטען בין הסימן הרשוס "1,002" לבין רעיון הבניה הקלה.

סבורני כי בנסיבות העניין לא עלה בידי המתנגדת להוכיח את הזיקה הנדרשת כאמור בסעיף 14(11). מן הראיות המונחות בפני