סימן מסחר 249012

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לביטול רישום סימן מסחר

2 "גכ ההדזה " (מעוצב)

מבקשת הביטול: דובק בע"מ

ע"י ב"כ: ריינהולד כהן ושותפיו

בעלת הסימן: ב ו |

ה ח ל ט ה

בפני בקשה לביטול הרישום של סימן מסחר מספר 249012 (מעוצב) 4% אפדן (להלן: "סימן המסחר" או "הסימן"), ע"ש ]5181ת4/ ז1.000519 (להלן: "בעלת הסימן") עבור הסחורות הבאות בסוג 34 :

107 1161095 ;810065רת ;016819 ;618760105 ;81116165 5ת6א0%נת5 ;008660

107 851785 ;5104615 סימן המסחר הוגש לרישום ביוס 04.06.2012, ונרשם ביוס 05.12.2013.

ביוס 08.02.2021 הגישה חברת דובק בע"מ (להלן: "מבקשת הביטול" או "המבקשת"), בקשה לביטול סימן המסחר (להלן: "בקשת הביטול" או "הבקשה"), בעילה של "העדר שימוש" הקבועה בסעיף 41(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). המבקשת טוענת כי לא נעשה שימוש בסימן המסחר לגבי טובין כלשהם במהלך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

על פי הוראות תקנה 37 לתקנות סימני מסחר, 1940 (להלן: "התקנות"), בעלת הסימן יש לחלוק על בקשת הביטול, היו בידיה חודש להגיש את כתב טענותיה בתשובה לבקשת הביטול. בעלת הסימן לא הגישה כתב טענות כאמור. בנסיבות אלה ובהתאם לתקנה 1 א(א) לתקנות הגישה מבקשת הביטול את ראיותיה ביוס 20.06.2021. הראיות כללו את

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

תצהירו של מר רונן מנשה (להלן: "תצהיר מנשה"), חוקר ממשרד החקירות "שירותי מידע לישראל".

ביוס 28.07.2021 הודיעה המבקשת כי היא מוותרת על זכותה להשמיע טענות לפני ומבקשת כי תינתן החלטה בבקשתה על יסוד המסמכים שהוגשו על ידה בהליך הביטול.

דיון והכרעה סעיף 41 (א) לפקודה קובע כדלקמן:

"41.(א) בל: לפגוע בכלליות הודאותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול דרישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא דשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

סעיף 41,א) לפקודה קובע כי אם יוכח שבעל סימן המסחר לא השתמש בסימנו בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום, במשך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת הביטול, יבוטל רישומו של הסימן כאמור. בענייננו, התקופה הקובעת לפי סעיף 41(א) לפקודה היא החל ביוס 8 ועד ליום 08.02.2021, בו הוגשה הבקשה לביטול הסימן הרשום (להלן: "התקופה הקובעת").

ככלל, לצורך דיון בבקשה לביטול סימן מסחר לאור האמור בסעיף 41 לפקודה, על הפוסק היושב בדין לעסוק בשלוש השאלות הבאות (כפי שפורטו בפסקה 2 לפסק דינו של כב' השופט ויתקון בג"צ 74 /302 20618685) 16110135צ1 נ' פרמינגר (פורסם בנבו, 6.1.1975) :

"השאלה הראשונה היא, אם היה או לא היה שימוש בסימן במשך התקופה הרלבנטית. אם לא היה, כי אז השאלה השניה היא, אם היו או לא היו נסיבות מלוחדות במסחר, שבגללן אי אפשר היה להשתמש בסימן. ואם לא היו נסיבות כאלו, כי אז השאלה השלישית היא, אם אף על פי כן על הדשם להשתמש בשיקול דעתו שלא למחוק את הסימן".

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בעניין והראה גם פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' 6:01 (התשסהק אזתמה שפטאטספות וזא זפ מדדססהק

1)- אד (פורסם בנבו, 11.3.2007)).

בענייננו, על מנת לבסס את טענת מבקשת הביטול כי לא נעשה שימוש בסימן בתקופה הקובעת, מינתה מבקשת הביטול חוקר פרטי, מר רונן מנשה, אשר התבקש "לבצע חקורה במטרה לבדוק

אם עשה כיום שימוש בישראל בסימן המסחר את 1110 ביחס למוצרי עישון כלשהם, כולל סיגריות, טבק מגולגל, ניירת גלגול ואביזרים עישון אחרים, על ידי בעל הסימן ו/או גורם כלשהו מטעמו, ואם היה שימוש בסימן אכ תה בשלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול " (סעיף 3 לתצהיר מנשה).

במסגרת התקירה, נערכו מספר בדיקות שתוצאותיה הובאו בתצהירו:

ראשית, נערכו בדיקות בכ-6 בתי עסק ברחבי הארץ, העוסקים במכירת מוצרי עישון ואביזרים נלווים המשמשים לעישון. בבתי העסק שנבדקו לא אותרו מוצרי עישון או אביזרים נלווים

לעישון שנמכרים תחת הסימן 34% א 1. בעלי העסק שנבדקו ועובדיהם לא הכירו מוצרים כאלה (סעיף 5 לתצהיר מנשה).

כמו כן, נערכה בדיקה מול יבואני סיגריות ומוצרי עישון על היכרותם עם הסימן. כל הנציגים עמם דובר במסגרת הבדיקה אמרו שלא נתקלו במוצרי עישון כלשהם בשס 768

וכי המותג הזה לא מוכר להם ולא בשנים האחרונות (סעיף 6 לתצהיר מנשה).

בנוסף, ניסיונות איתור בעל הסימן או גורמים הקשורים אליו עלו בתוהו, ובדיקות נוספות העלו כי לבעל הסימן אין מפיץ או נציג רשמי אחר בישראל (ס' 7-8 לתצהיר מנשה).

כמו כן, נערכו סריקות במנועי חיפוש בונים באינטרנט, במסגרתן לא אותרו בתי עסק, יבואן או אתרי אינטרנט מקומות אשר מפרסמים או מציעים למכירה מוצרי עישון ואביזרים נלווים

לעישון תחת סימן המסחר א 18 (סעיף 9 לתצהיר מנשה).

על מבקשת הביטול היה להוכיח בראיותיה עובדה שלילית (היינו, העדר שימוש בסימן הרישום בתקופה הקובעת). עובדה שלילית מטבעה קשה יותר להוכחה מעובדה חיובית, וגם מצופה ממבקשת הביטול להגיש ראיותיה בצורה מלאה ככל הניתן, כך למשל ראוי היה לציין את התאריכים בהם נעשו מגוון הבדיקות וכן לציין על גבי נספחים אשר מציג את תוצאות

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

6. בעלת הסימן לא השיבה לכל פניה בהליך דנן ולא הגישה במהלך ההליך וה כל מסמך או ראיה אחרת אשר יש בהם כדי לסתור את טענות מבקשת הביטול. אין סימן של ראיה כי בעלת הסימן עשתה שימוש בסימן האמור בשלוש השנים שקדמו לפתיחת ההליך שבפניי, וכן, לא הובאו בפני ראיות על נסיבות מיוחדות במסחר, שבגללן אי אפשר היה להשתמש בסימן.

7. לאור האמור ובשים לב להתנהלותה של בעלת הסימן בהליך דנן אני מקבלת את טענת מבקשת הביטול בדבר אי השימוש מצד בעלת הסימן ומורה על מחיקת רישום הסימן נושא ההליך מן הפנקס.

8. לאור התוצאה האמורה, בעלת הסימן תישא בהוצאותיה של מבקשת הביטול ושכר טרחת עורכי דינה בסך 5,500 ש"ח אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו, אחרת יישאו פרשי הצמדה וריבית כחוק.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום | ב' אלול תשפ"א 0 אוגוסט 2021

סימוכין: 8 - 5