סימן מסחר 25.8

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימני מסחר מס' %5" ,25 (בקשה להפקדת ערובה)

בעל הסימן (המבקש): איתי סחיש

ע"י ב"כ אריאל דובינסקי, עו"ד

מבקש המחיקה (המשיב): רועי ליאון ע"י ב"כ עו"ד בעז בן צור עו"ד תומר שקרצי

1. מונחת בפני בקשה מיוס 25.8.2013 להורות למשיב על הפקדת ערובה בסך שלא יפחת מסך 0 ₪ לטובת המבקש לתשלום הוצאותיו (להלן: "הבקשה להפקדת ערובה") ואת בגין ההליך לבירור הבקשה למחיקת סימני המסחר הרשומיס על שס המבקש, שהוגשה על ידי המשיב ביוס 18.4.2013 (להלן: "הליך בקשת המחיקה"). ביוס 29.8.2013 הגיש המשיב (הוא מבקש המחיקה) תגובה לבקשה להפקדת ערובה וביום 10.9.2013 הגיש המבקש תשובתו לתגובה זו.

2 במסגרת הליך בקשת המחיקה, הוגשה תגובת המבקש לבקשת המחיקה, אך טרס הוגשו ראיות הצדדיס בהליך הראשי.

3 את בקשתו להפקדת ערובה מבסס המבקש על שתי טענות עיקריות. האחת, לפיה קליס חשש כי במידה והמבקש יוכה בהליך לא יהיה לו ממי להיפרע שכן המשיב נמנע מלשלם למבקש הוצאות אשר נפסקו לחובתו (בסך 6,500 ₪) בשלבים קודמיס של ההליך המתנהל בפני. בנוסף, וטוען המבקש כי המשיב לא ציין את כתובתו המדויקת במסגרת בקשת המחיקה אותה הגיש, ומשכך דינו כדין תובע אשר לא המציא מענו ולכן די בכך כדי לחייבו בהפקדת ערובה לטובת המבקש.

4 מנגד דוחה המשיב את טענות המבקש וטוען כי בית המשפט יורה על הפקדת ערובה בתנאים חריגיס בלבד אשר אינם מתקיימים כאן. כמו כן טוען המשיב כי על פי ההלכה הפסוקה אין

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

באי תשלוס חובות עבר כדי להצדיק חיוב התובע בהפקדת ערובה. בהקשר ומפרש המשיב כי הימנעותו מלשלם למבקש את ההוצאות שנפסקו, נובעת מכך שלדעתו לא ניתן למשיב לשלם בפני בית הדין. עוד טוען המשיב כי כתובתו רשומה במפורש בנספחי בקשת המחיקה שהוגשה מטעמו. לסוף טוען המשיב כי סיכויי בקשת המחיקה להתקבל גבוהים ביותר ולפיכך הסבירות היא כי המבקש יהא זה אשר יחויב בהוצאות המשיב ולא ההיפך.

דיון והכרעה:

5. ראשית דבר יודגש, כי בסמכותו של רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר להורות על הפקדת ערובה, אם מצא לנכון כי קיים צורך לעשות כן. (לעניין ראו: החלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 151486 ו- 151487 מזרח ומערב חנויות בע"מ נ' מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ (בקשה למתן ערובה לתשלום הוצאות) (פורסם בנבו, 27.08.2012), וכן החלטה בעניין בקשה למחיקת סימן מסחר 69909 "במבינו" אקטרינה גוטמן נ' שלמה עיני (בקשה להמרת ערובה להוצאות) (פורסם באתר הרשות, 25.1.99) (להלן: "עניין במבינו").

6. בנוסף, מאחר ועסקינן במבקש מחיקה שהינו אדם פרטי (להבדיל מחברה), חלה בענייננו תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), אשר קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אס נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן עדובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע,

7 תקנה 519(א) עצמה אינה מפרטת את השיקולים שיש להתחשב בהם במסגרת יישומה, אך הכלל הבסיסי המנחה את בתי המשפט, הוא זה לפיו אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד.

8 כבר נקבע לא אחת כי זכותו של אדם לפנות לבית המשפט היא זכות יסוד חוקתית בעלת חשיבות עליונה, וכי שערי בתי המשפט לא יסגרו בפניו אפילו לא תהא ידו משגת לשלם את ההוצאות שיפסקו כנגדו, אס תביעתו תדחה. (לעניין וע ראה: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ ג' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990); ע"א 6477/97 ויינשטיין נ' ליברמן עמ' 4 (פורסם בנבו ביוס 29.1.2002)). בנוסף, נקבע כי חיוב התובע בהפקדת ערובה עלולה לפגוע יתר על המידה בקניינו ואי לכך שימוש בסמכות וו יעשה במשורה על ידי בית

המשפט (ראה: רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב , פ"ד נד(2) 845, 848 (פורסם בנבו, 0). .

9. ועו, את זכות הגישה לערכאות והצורך להגן על קניינו של התובע מפני פגיעה שאינה מידתית יש לאזן אל מול הצורך במניעת תביעות סרק והצורך, בנסיבות מסוימות, להגן על

זכותו של נתבע כי לא ייצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה כנגדו (ראה: א' גורן, "סוגיות

כאמור לעיל, ענייננו בהליך למחיקת סימניו הרשומיס של המבקש אשר נפתח ביוזמת המשיב ומכאן מעמדו כתובע בהליך. הליך המחיקה הינו בבחינת "גלגול רביעי" של הליך המתנהל בפני זה מכבר וכבר ניתנו מספר החלטות בעניינו ואלו הן:

ביוס 13.2.2012 ניתנה החלטתי ובה נסגר תיק הבקשה לרישום סימן המסחר אשר הוגשה מטעס המשיב, תוך חיובו בתשלום הוצאות המבקש בסך 1,500 ₪ לאחר שנמנע מלהגיש ראיותיו בהליך התחרות שהתקיים ביניהם, חרף אורכות רבות שהוענקו לו.

ביוס 22.3.12 נדחתה בקשת המשיב לפתיחה מחדש של ההליך.

ביוס 4.7.13 נדחתה בקשת המשיב לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, תוך חיובו בתשלום הוצאות המבקש בגין 5,000 ₪. מכאן בקשת המשיב למחיקת סימני המסחר הרשומיס על שס המבקש.

המשיב אינו כופר בטענת המבקש כי עד עצם הגשת מועד הבקשה להפקדת ערובה לא שלם את ההוצאות שנפסקו לחובתו כאמור לעיל, במסגרת גלגוליו הקודמים של ההליך המתנהל בפני. בענייננו, אין עסקינן בתובע הסובל מחסרון כיס ואי לכך לא ניתן לומר כי בשל עוניו נחסמים בפניו שערי בית המשפט. אין וכי המדובר במקרה בו התובע (היינו המשיב) מקפיד באדיקות בעשותו דין לעצמו, שלא לשלם הוצאות אשר נפסקו לחובתו (סך 6,500 ₪) במסגרת גלגוליו הקודמים של ההליך כאן. במקרה כגון זה, איני סבורה כי יש להתיר למשיב למצוא מקלט או מפלט בהלכה הפסוקה אשר מטרתה לפתוח את שערי בית המשפט גס בפני התובע אשר כיסו חסר ולמנוע סכנה לפגיעה בלתי מידתית בקניינו.

כבר קבע בית הדין ברשות הפטנטים, כי סירוב או הימנעות יחס ההליך מלשלם את ההוצאות שנפסקו לחובתו התובע, יהא אחד מן השיקולים שיילקחו בחשבון על ידי בית הדין בבואו להכריע בבקשה להפקדת ערובה לטובת בעל הדין שכנגד. עוד נקבע כי למעשה השאלה העומדת בפני בית המשפט אחת היא - האם קיים חשש ממשי כי הזוכה בהליך יתקשה בגביית ההוצאות להן נדרש. ראו לעניין וע דברי כב' הרשס (כתארו אז) משה גולדברג במסגרת ההחלטה בעניין במבינו, בעמ' 13, שס נקבעו הדברים הבאים:

"ואולם, אינני מסכים לכך שסירוב או הימנעות מבקש המחיקה מלשלם את ההוצאות שנפסקו כנגדו מצויים מחוץ לגדר הנסיבות הרלבנטיות לעניין נכונותו לשלם הוצאות שייפסקו כנגדו. גישה כזו עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, אשר הביאה בחשבון את כל הנסיבות הרלבנטיות לשאלה העומדת בבסיס הבקשה לחיוב

בהפקדת ערובה להוצאות. השאלה היא האם קיים חשש ממשי שהזוכה בהוצאות לא יוכל לגבותן. בבחינת שאלה זו נשקלות כל

הנסיבות המסוגלות להעיד על הצורך או העדר הצורך בערובה."

בכל הנוגע לבחינת סיכויי בקשת המחיקה להתקבל קבע בית המשפט, כי כל הדבר להיעשות בוהירות רבה, על מנת שלא להכריע בהליך בשלב ראשוני מבלי להידרש לדיון בגופן של טענות (ראה: כב' השופט זּילברטל בבר"ע (י-ם) 308/08 מדינת ישראל נ' עמאד אסעד עבדאללה סבאח פורסם בנבו 26.2.08). לטעמי, אין בטענות המשיב ביחס לסיכויי בקשת המחיקה להתקבל כדי להעלות או להוריד לעניין מסקנותיי דלעיל.

טענתו הנוספת של המבקש הנשענת על אי ציון מן המשיב כל גבי בקשת המחיקה דינה להתקבל בהסתייגות מסוימת. קיים קושי לקבל את תשובת המשיב לפיה כתובת המשיב מצויה בנספחי בקשת המחיקה, שהרי בתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע בפירוש כי על התובע לציין את כתובתו על גבי כתב התביעה (ובענייננו - בקשת המחיקה).

אכן נכון, בנספחי בקשת המחיקה מצוינת לכאורה כתובתו של המשיב. ועו, אין ואת מתפקידו של המבקש לעסוק במשימת חיפוש הכתובת בשלל נספחי בקשת המחיקה או במלאכת ניחושים באשר לעדכניות ותקפות כתובתו של המשיב. אפילו לא די באי הודאות ביחס לתקפות כתובתו של המשיב בלבד כדי להיעתר לבקשה להפקדת ערובה, שהרי יש בכך כדי להצביע על קושי אמיתי עמו עלול להתמודד המבקש בבואו לגבות את הוצאותיו מן המשיב.

סוף דבר, השתכנעתי בקיומן של נסיבות חריגות המצדיקות הגנה על כותו של המשיב כי לא ייצא בחסרון כיס אם תידחה בקשת המחיקה כנגדו. נסיבות אלו מצביעות לדעתי על חשש משמעותי כי בבואו לגבות את הוצאותיו מן המשיב, אם יזכה בהליך הנכפה עליו, יעמוד בפני שוקת שבורה.

לאור האמור לעיל, ובבחינת האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות של המשיב כמו גם זכותו לשמור על קניינו מפני פגיעת יתר, לבין המבקש להבטיח כי הוצאותיו ישולמו אם ייפסקו לטובתו בהליך, וכי לא ייגרר לשווא להליכי סרק, קיים לטעמי בנסיבות העניין צידוק ראוי לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש.

בקביעת גובה ההפקדה נלקחו בחשבון כלל השיקולים הנדרשים, ובין היתר, מורכבות ההליך כמו גס המשאבים שיידרש המבקש להשקיע עד לבירורו.

על כן אני קובעת כי על המשיב להוציא ערבות בנקאית לטובת המבקש בגובה 10,000 ש"ח, וואת בתוך 25 יוס ממתן החלטה זו, אם לא כן תידחה לאלתר בקשת המחיקה וייסגר ההליך. העתק נאמן למקור של הערבות הבנקאית יימסר למזכירות בית הדין למבקש תוך הזמן דלעיל.

בנסיבות העניין, מוצאת אני לנכון להורות כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו שבפני.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום | י"; במרחשוון תשע"ד 1 אוקטובר 2013