סימן מסחר 251612

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 251612

(בקשה מחודשת לאישור הסכם לרישום מקביל של סימני מסחר מבוקשים)

המתנגדת: 01105יד) ה[ ע"י ב"כ גלוזמן ושות', משרד עורכי דין

המבקשת: אקסל טלקום בע''מ

ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בין הצדדיס מתנהל הליך התנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 251612. ביוס 9.12.2014 ניתנה על ידי החלטה ובה נדחתה בקשת הצדדיס לאישור רישוס מקביל של סימן המסחר: "סקס /\" (לא מעוצב) אשר הוגש לרישוס במתכונת זו, הן על ידי המבקשת (בקשה לרישוס סימן מס' 251612 בסוגים 9 ו- 38) והן על ידי המתנגדת (בקשה לרישום סימן מס' 255989 בסוג 9 בלבד). במסגרת החלטה זו קבעתי כי לא הוצגו מטעס הצדדיס ראיות אשר יש בהן כדי להצביע על בידול בין הסימניס המבוקשיס לרישוס, באופן אשר ימנע מן הציבור להתבלבל ביניהס.

2 לפניס משורת הדין, הענקתי לצדדיס אפשרות להשמיע טענות בפני ובלבד שיוגשו תצהירי ראיות בתמיכה לבידול בין סימני המסחר שנתבקשו לרישום, 30 יוס קודס למועד הדיון שיקבע בעניינס.

3 ביוס 19.12.2013 הודיעו הצדדיס כי חפציס הס בהשמעת טענותיהס בפני לעניין הבקשה לרישוס מקביל. תצהירי ראיות בתמיכה לבידול בין הסימניס לא הוגשו מטעס הצדדים. אעפ"כ, וביוס 5.3.2014 התקיים בפני דיון מקדמי במעמד הצדדים ובאי כוחס המלומדים. במהלך הדיון, הושג הסדר דיוני בין הצדדים, אשר ניתן לו תוקף החלטה.

בהתאס להחלטתי מיוס 5.3.2014, אשר נתנה תוקף להסדר דיוני שהושג בין הצדדיס, הוגשה ביוס 22.6.2014 בקשה מחודשת לאישור ההסכס המקביל. בהתאם להוראות שניתנו לצדדים, פורטו בבקשה טענות משפטיות בלבד המתייחסות להבדל הלכאורי בפרטות הסחורות בגינן הוגשה הבקשה לאישור ההסכס לרישוס מקביל של סימני המסחר.

על פי סעיף 30 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה"), בידי רשם סימני המסחר מצויה הסמכות להפעיל שיקול דעת ולהורות על רישוס מקביל של סימני מסחר דומיס או זהיס. לשס כך, נדרש הרשס לבחון האס יש ברישוס מקביל של הסימניס משוס הטעיית הציבור. לשון הסעיף:

"30. (א) ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם".

נושא רישומס המקביל של סימני מסחר והשיקוליס לאישור הסכס דו קיוס נדון על ידי ארוכות בהתנגדות לבקשות מס' 163798-9 ; התנגדות לבקשה מס' 166319 ; בקשות 169048- 3, 170889, 180345, 193259-67, 197036-8, 199980-3 חברת שפע זיכיונות בע"מ נ' חברת ארומה הולדינגס בע "מ (פורסס באתר רשות הפטנטים, 25.2.2013) (להלן: "פרשת ארומה").

בבקשה המחודשת המצויה בפני טועניס הצדדים כי יש לקבל את עתירתם לרישוס מקביל של סימני המסחר, מאחר שסימני המסחר מתבקשים עבור פרטת סחורות שונה, הנמכרות בערוצי שיווק ועבור קהל לקוחות שונה (בסעיף 7 לבקשה). אין בידי לקבל טענה זו כפי שאסביר מטה.

ראשית יוזכר כי נקודת המוצא מצויה בסעיף 9(11) לפקודה, לפיו לא ירשם בפנקס סימני המסחר סימן והה לסימן רשוס, לגבי אותן סחורות או סחורות מאותו ההגדר. הרציונל להוראה זו הוא, בראש ובראשונה, מניעת החשש להטעיית הציבור. מכאן כי מקוס בו מבוקש רישוס סימני מסחר זהיס ביחס לסחורות זהות או מאותו ההגדר, מתגבשת החזקה כי קייס בגינון רישומס חשש להטעיה. את החזקה הזו נדרשיס להפריך הצדדיס לבקשה לרישוס המקביל של סימניהס (ראה: פרשת ארומה סעיפים 32-34).

בענייננו מתקיימת זהות מוחלטת בין הסימניס המבוקשים לרישוס. למעשה, הצדדיס מבקשת כי תינתן להס בלעדיות משותפת, מבלי שיהיו הלכה למעשה שותפיס מבחינה משפטית בשס "זששַבּעס\". לא זאת בלבד אלא שהמדובר בבקשות לרישוס סימני מסחר (והים כאמור) באותו סיווג סחורות ממש, הוא סוג 9 (מכשירי מדע, חשמל, מחשבים וכו).

בנוסף, הסחורות שפורטו בבקשות לרישוס סימני המסחר הינן מאותה משפחת מוצרים: המבקשת אקסל טלקוס בע"מ היא הבעלים לרישוס סימן מסחר מס' 251612 "זסשַהץ0/\" בסוג 9 עבור: "טלפונים קבועים לכלי רכב וטלפונים חכמים מחוברים לכלי רכב".

המתנגדת פלנטרוניקס בע"מ, היא הבעלים של בקשה לרישוס סימן מסחר מס' 255989 "זסְהַּעְס/י" בסוג 9 עבור: "התקני טלקומוניקציה, דהיינו, אוזניות לשימוש עם טלפונים סלולאריים, מחשבים ומערכות תקשורת טלפוניות; מתאמים ומטעני בטריות. "

טלפונים סלולארייס בהס נעשה שימוש ברכב (נייחים ו/או כאלו שניתן לחברס לרכב) ואוזניות לטלפוניס סלולארייס הינס לדעתי מוצריס בעלי קרבה משפחתית גבוהה למדי אשר מיתוגן בסימן מסחר והה עלול לבלבל את הציבור לחשוב כי מקורס באותו מקור. בנושא, קיימת חפיפה בין הסחורות, למשל, "מערכות תקשורת טלפוניות" המצויות בבקשה מס' 9 עשויות להכיל "טלפונים קבועיס לכלי רכב וטלפוניס חכמיס מחובריס לכלי רכב" המצוייס בבקשה מס' 251612.

יצויו כי המבקשת הגישה את בקשתה לרישוס סימן המסחר בסיווג נוסף, הוא סוג 38 (תקשורת) עבור: "שירותי תקשורת רחק (טלקומוניקציה), דהיינו, אספקת חיבורי תקשורת רחק אלקטרוניים, דהיינו, אספקת חיבורי תקשורת אלחוטיים לקול ולמידע המאפשרים למשתמשים לשדר, לשחזר, לקבל, לגשת, לחפש, לערוך לפי מפתח, ולאחזר מידע, דהיינו, תמונות, קול, טקסט, סרטים ואנימציות בין מכשירי תקשורת ניידים ורשתות תקשורת ממוחשבות, האינטונט, רשתות שירותי מידע ורשתות נתונים; שיוותי תקשוות רחק (טלקומוניקציה), דהיינו, שירותי גישה לטלקומוניקציה, תקשורת באמצעות טלפונים ניידים, תקשורת בטלפונים סלולריים, שירותי טלפון ניידים". סבורני כי סיווגים 38 ו - 9 מכילים סחורות אשר הינן קרובות ביותר זו לזו, ולראיה, בעוד שבקשה לרישוס סימן מסחר מס' 251612 בסוג 9 כוללת "התקני טלקומוניקציה", מפורטים בסוג 38 לאותה הבקשה "שירותי תקשורת רחק (טלקומוניקציה").

הנה כי כן, מידת הדמיון בין הסחורה גבוהה למדי עד כדי להטעות. אין בידי לקבל את טענת הצדדיס לפיה הבידול בין סחורות המבקשת לאלו של המתנגדת מתבטא בכך שמוצרי המבקשת הס טלפוניס קבועיס לרכב וכי מוצרי פלנטרוניקס הינס אוזניות ניידות בעלות פונקציות מתקדמות. אפילו הייתי מקבלת את הטענה כי לא ניתן להשתמש במוצריס בצוותא חדא, שאין בכך כדי לפסול את הקרבה המשפחתית ביניהן, ואת היותן סחורות המשלימות - אפילו פוטנציאלית - זו את זו.

טענת הצדדיס היא כי עסקינן בנסיבות השונות מאלו המפורטות בפרשת ארומה, שכן שס המדובר היה ברישוס סימני מסחר זהים, באותו סיווג עבור קפה ומזון הנקניס לכאורה לאחר

יד, בעוד שבמקרה שבפנינו עסקינן ברכישת מוצריס המצריכיס בדיקה מקדימה, דבר אשר יש בו כדי למנוע את החשש לבלבול. דין טענה זו להידחות. אכן, אין דין רכישת "קפה ומאפה" כדין רכישת מוצרי צריכה אחרים כגון מינוי לחדר כושר (ראה: החלטה בעניין גרייט שיים בע"מ נ' גב' רחל אוסון וגב' הרייט שיר - בקשות מתחרות לרישוס סימני מסחר מל'

8, 107479- "תק 511 דג תנ)" (פורסס באתר רשות הפטנטים, 9.6.2003).

בענייננו אין המדובר בהכרח בסחורה אשר קודס לרכישתה נדרש הצרכן לבדיקה מקדימה כלשהי (ראה למשל פרטת הסחורות מבית פלנטרוניקס, היינו: "אוזניות לשימוש עס טלפוניס סלולאריים"). בנוסף, מאחר שעסקינן בסימני מסחר והים, ובסיווגיס והיס (וקרובים מאד מבחינה מסחרית), הרי שהנטל להפרכת החזקה כי מתקיים חשש להטעיית הציבור רובצ לפתח הצדדים (ראו: פרשת ארומה). הטענה לפיה יש להתיר רישוס מקביל של סימני מסחר בעבור סחורות אשר קודס לרכישתן נדרש הצרכן לבדיקה מקדימה כלשהי נטענה בעלמא ולא הוכחה בפני. אפילו הייתה זו מוכחת, שהרי דינה להידחות מדובר בסימני מסחר זהים, בסיווגיס והיס (סוג 9) וקרוביס (סוגיס 9 ו - 38) ובסחורות מאותה משפחה מסחרית.

עוד לא השתכנעתי כי המבקשת והמתנגדת פונות לקהל יעד שונה כנטען על ידי הצדדיס. האם צרכן אשר רכש את מוצרי המבקשת/המתנגדת בהכרח ימנע מרכישת מוצרי המתנגדת /המבקשת? התשובה על כך שלילית היא לדעתי. באשר לטענה כי מוצרי הצדדים נקניס לאחר חשיבה מקדימה, ואפילו היה בידי לקבלה, שהרי אין בכך בהכרת כדי למנוע את הצרכן מלסבור כי המדובר בסחורות אשר הגורס המייצר אותן - אחד הוא.

אכן נכון, יש להעניק משקל להסכם דו הקיוס אשר נחתם בין בעלי סימני מסחר ובו אישורס ההדדי לרישוס מקביל של סימניהם. עס זאת, אין ההסכס חזות הכל וכבר נקבע לא אחת כי הרשם, האמון על שמירת אינטרס הציבור, אינו בבחינת חותמת גומי לאישורס של הסכמיס בין בעלי סימני מסחר (ראו: בקשה חוזרת לאישור הסכס פשרה (ביטול רישוס סימן מסחר 2) קלסריקה אגש"ח בע"מ נ' .186 ,361 ו[6604א1 (פורסס באתר רשות הפטנטים,

מכל מקום, ככל שהסימנים דומיס יותר וה לוה (יושס אל לב כי במקרה שבפני והים הס לחלוטין), ידרשו הצדדים לרף שכנוע גבוה בדבר העדר סכנה להטעיית הציבור. ראו למשל: בג"צ 296/85 סיאה סיאק האו (אנתוני) נ' רשם הפטנטים פ"ד מ(4) 770, בעמ' 775; החלטה בעניין בקשות מתחרות עתהּקוח0:) 146]!086 נ' תוצרת מזון ישראלית בע"מ בקשות מתחרות לרישוס סימני מסחר מס' 76951, 84120, 84350 (לא פורסם); וכן דברי ביהמ"ש העליון בערעור על החלטת הרשס בהליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו' 7) באשר לסעיף 30(א) בו עסקינן :

"בהחלטות לפי סעיף זה יושם הדגש על תום ליבו של כל צד באימוץ הסימן, וכן על הצורך להגן על ציבור הצרכנים מפני סימנים דומים העלולים לגרום להטעיה או לתחרות מסחרית בלתי הוגנת (פרידמן, בעמ' 431). " (הדגשות אינן במקור י.ש.כ)

0. יוזכר כי במקרה האמור לעיל, קבע ביהמ"ש העליון כי בדין סירב הרשס לרישוס מקביל של הסימן "אשל" לצד הסימן "אשל יטבתה" נוכח הדמיון הרב הקייס בין שני הסימניס והעובדה כי המדובר באותו סוג של מוצרים, דבר אשר יש בו כדי להקיס חשש כבד להטעיית הציבור.

1. במקרה שבפני לא השתכנעתי כי המדובר בסחורות רחוקות ושונות זו מזו, דבר אשר עשוי אולי היה להפחית את החשש לבלבול הציבור.

2. טענת הצדדים בדבר השוני בערוצי השיווק בהס הן פועלות לא הוכחה בפני, ואפילו הייתה מוכחת באמצעות ראיות, שלאור כלל האמור לעיל חיינו - הזהות בין הסימנים, הזהות בסיווג הסחורות (סוג 9), הדמיון בין הסיווגיס (9 - ו 38), הקרבה המשפחתית בין מוצרי המבקשת ומוצרי המתנגדת עד כדי חפיפה לעיתיס - לא ניתן היה אלא לקבוע כי אין לאשר את הרישוס המקביל של סימני המסחר המבוקשים. יש לציין בהקשר זה כי ראיות לבידול בפועל בין הסימניס לא הוגשו בהליך, על אף שהיה עליהס לעשות כן במקביל להגשת בקשה זו שבפני (כפי שנקבע בהחלטתי מיוס 5.3.2014) ועל אף שניתנו להן מספר הזדמנויות לעשות כן.

3. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה שבפני. הריני להורות על החזרת התיק להליך ההתנגדות ועל הגשת ראיות המתנגדת בהליך עד ליוס 5.8.2014.