סימן מסחר 25278

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמלם וסלמנ המסחר

< התבגדות: למתן פטנט עפ"י הבקשה

מס' 25278 המבקשת: . ץאקו 0 0דא5אסו : באמצעות כהן צדק ושפיסבך, עורכי דין ועורכי פטנטים עי'ל ד"ך י. רפפורט, עו"ד ועו"פ המתנגדת: מכתשים, מפעללם כימלים בע"מ באמצעות ד"ר ריינהולד כהן ושותפיו, עורכל פטנטלם ע"ל ד"ר מ. כהן, עו"פ

1. זוהינה לפעילות, אליה התייחס ברכה בתצהירו (ראה סעיף 9(ב)(3) לעיל), ולדברי רובין כאילו אלאכלור הוא תולדה הגיונית וצפויה מתוך הידע הקודם (ראה סעיף 9(א)(3) לעיל). 1. פרופ' האבש הוא מומחה בינלאומי לקורלציה בין פעילות ביולוגית ومבנה כלמלי ומאז 1960 פרסם למעלה מ-180 מאמרים על קות5ה0ו6[8%ז ע%וצ1ל86 - 6תטלסט5%7 (תה5) ו- ק1ה7618%1005 /6-86%1%1%ת0ס6טי51 %8%1%6+%1ה8ט (8ה05) לדבריו, קלימים היום קווי מנתחים לחיזוי פתות או יותר מהימן של תכונות ביולוגיות מסויימות ומפורטות היטב של חומרים אורגניים, המבוססים על נתונים ביסויים ופרמטרלם פיזיקוכימיקליים של ממלרלם, אבל זאת עבור תחומים מוגבלים בלבד של המבנה הכימי. עם זאת, הכלים המדעיים הקיימים אינם מאפשרים לפתוח כל השאלות של מבנה-פעילות. קשה לעסוק בבעלות הפליזיקליות, כלמלות, אלקטרונלות, הלדרופוביות, ליפופיליות ואתחרות שבחומרים בודדים, ועל כמה וכמה קשה כאשר מדובר בתחום כה רחב כמו שבפטנטים שהוזכרו בהליכים הנוכחיים, ובמיוחד כאשר מתמלרים קומפלקסלים מקובצים ביחד סביב העמדות הביואקטיבלות של המולקולה, כמו המתמירים במצבי אורתו של 4-הלואצטאעןָדים. לדוע היום שניתן לעשות שימוש באנליזה ממוחשבת של מבנה-פעילות כדי לחזות פעילות ביולוגית מסויימת ומוגדרת היטב של תחום מוגבל של שינויים מבניים בתרכובת מאותה משפחה, כאשר כל האיפיגניטי המבניים הלבנטיים (סטריים, אלקטרוניים, הידרופוביים, פולריזציה, קשר מימן, וכו') יכולים להיות מיוצגים ע"י מספרים, ברם, לא פורסם עד עתה שום מקרר שבו תלארו המחברים את השימוש בטכניקות הנ"ל כדי להצביע על חומר הדברה גם תרופה הטובים מספיק כדי להיהפך למוצר מסחרי. פיתוח חומרי הדברה חדשים נכמו כן של כל הסוגים האחרים של מולקולות ביואקטיביות עדיין תלול במידה רבה במה שקרוי "רולטת מולקולרית", כשמכיבים חומרים חדשים בעזרת ניתוחים,

שיעור ההצלחה נמוך מאוד. מעטים החוקרים שהגיעו בהצלחה

1.

לגלוי של חומר אחד או שנלים בעלי פעילות ביולוגית במשך כל הייהם, והרוב, אף לא לחומר אחד. |

חוסר הידע המורכב לגבי מבנה הביורצפטורים שאיתם מתבדרים הומר? ההדברה ולגבי התרופות ברקמות שברצוננו לפגוע וברקמות שברצוננו להגן, אינו מאפשר לנו לפתח החומרים הביואקטיביים בצורה הגיונית כשמתתילים מהחומר מסולים ומתקדמים צעד צעד. הדבר נכון לכל התומרים הביואקטיביים בכלל ולאלאכלור בפרט, כאשר האפקטים הסטריים של המתמלרים הגדולים מסביב למרכז הפעיל של המולקולה משחקים תפקיד תשוב ליד האפקטים האחרים. כשיוצאים מהפטנט הבריטי מס' 0 המכסת עשרות ביליובים של תרכובות אפטריות, שלגביהן אין מכירים את הפרמטרלם הפיזיקו-כימיקליים, אין אפשרות בכלל לחזות ולפתח חומר כאלאכלור. ועל כן האמציה איבנה מובבת, מאללה.

ד"ר סיליפו וד"ר ויטוריה, אף הם מומחים ל- 058% ותלמידיו של פרופ' האבש, בתבקשו ע"י המבקשת לענות לשאלה הבאה: "בהסתמך על הפטנט הברלט? מס' 1,008,851 לבדו או יחד עם הפטנט הברלטי מס' 7, 88 1 והפטנט האמריקאי מס' 2,863,752, האם יכולתם, על בסיס הידע והניסיון שכרתם בשטת הקורלציה שבין המבנה הכלמלי לפעילות הביולוגית, לחזות ולזהות בוודאות תת-קבוצה מסויימת של חומרים או תרכובות חדשות, שתהיינה בעלות תכונות הדברה העולות באופן בלתי צפוי ביתס לתת-קבוצות או לתרכובות המכוסות ע"ל הפטבטים האמורלם, כשהתכונות העלזיות האמורות הוכחו על ידי מומחים כיעילות לקטילת עשבים במידה לא רגילה". היעילות להדברה נמדדת על קריטריונים כגון פעילות גבוהה נגד עשבי בר ונמוכה נגד גידולים (בטלאות לגידולים), סלקטיביות נגד עשבי בר בנוכחות הגידולים בתהום ריכוזים די רחב, תכונות תלוייות לגבי לטוקסיקולוגיה, תחילוף חומרים של הצמח, שארלות בקרקע, יעילות בסוגים שונים של הקרקע, וכו'.

תשובתם היתה טלילית, בהתבסס על גורמים כגון אלה שהובאו ע"י פרופ' האבש לעיל. לדבריהם הפטנטים האמורלם מכסים מספר גדול מאוד של חומרים; המתמירים הקשורים למולקולה הבסיסית של כל אחד מהחומרים הינם בעלי מספר גדוש של תכונות שונות, בחלקן ידועות ובחלקן בלתי-ידועות, ומספר הנתונים לגבי פעילות הדברה קטן ביותר, כך שלא ניתן ב-1982 (בעת שנערך התצהיר) ובוודאי שלא ב-1964 (כשנתגלה אלאכלור לראשונה), לחזות כל תת-קבוצה או חומרים כלשהם שיהיו בעלי תכונות ביולוגיות רצויות, אם חלשות או עליונות באופן בלתי צפוי, ובוודאי שלא - היה לזהות

חומרים בעלי תכונות מלוחדות כפי שצויין עבור אלאכלור.

ד"ר גולדבלום, הוא מומחה ל- 5% ונותן קורסים בנושא זה בבית-הספר לרוקאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. עד ממחקרו המדעיים שפורסמו יחד עם פרופ' האנש. לד"ר גולדבלום הוצגה ע"י המבקשת אותה שאלה שנתבקשו ד"ר סיליפו וד"ר ויטוריה לענות עליה (ראה סעיף קטן 2 לעיל) וגם תשובתו היתה שלילית. הוא

אימץ את דברל פרופ' האנש, ד"ר סיליפו וד"ר ויטוריה והוסיף שכאשר קלים בסיס נתונים מהימן ומשמעותי על קבוצה מוגדרת היטב של תרכובות שתכונותיהן גבדקו

בצורה הולמת, ניתן לחזות תכונות ביולוגיות בצורה סבירה על ידי אקסטרפולציה בתוך הקבוצה שנבדקה, אך לא ניתן לחזות תכונות ע"י אקסטרהפולציה מחוץ לתחום הקבוצה. בקשר לטבלה שהרכיב ד"ר ברכה (פ.ב.4), אמר המצהיר שזוהל? גישה פשטבית התלויה באופן בסיסל בניסיון, והמובילה לניסויים רבים ללא חיזוי של הצלתה (בדוגמת ה"רולטה" עליה כתב פרופ' האנש), בו בזמן שהקמילייה המדעית היום מחפשת לפתח גישות מהימנות שיקטלנו או לבטלו את המאמצים הרבים, הזמן הרב וההוצאות העצומות הכרוכים בביצוע מקרר לגילוי מולקולות בעלות פעילות ביולוגית.

כאשר דנים בתומרים בעלי פעילות קוטלת עשבים, האפשרות להזות את התכונות קשה

עוד יותר עקב האפקטים הרבים שמתווך למערכת הביולוגית (הצמח עצמו), כמו הקרקע, הטמפרטורה, הלחות, המגע בין הקרקע, הצמח וחומר ההדברה, וכו'.

ד"ר הינדמן, כימאי המועסק אצל המבקשת, ערך מחקר מתומעם בעזרת מחשב טל ה 7 דגמלם ( הסו+ותף660" ת"8%66ק -) בזיקה מבנה/פעילות של 9-הל ראצטאמלד לם בעלי פעילות קוטלת עשבים.מסקנתו היתה זהה לזו של המצהירים הקודמים והיא שאין

אפשרות כיום, גם עם הטכניקות המתוחכמות הקיימות, לחזות שתומר בעל מבנה מפויים

1 יהיה חומר הדברה סלקטיבי טוב. 2 /

דייר רופל וד"ר דואר, חוקרים אצל המבקשת, בתבקשו על ידה לחשב את מספר התרכובות המכוסות ע"י הנוסחה הכללית של הפטנט האלטלקי מס' 7 (המקביפ לפטבט הברלטל מס' 1,008,851), וגם בתת-קבוצות של (א) תרכובות הנושאות מתמיר אלקיל בטבעת הפגללית, (ב) תרכובות המותמרות בשתי עמדות האורתו ע"י אלקיל, (ג) תרכובות

בעלות קבוצה אוקסאלקילן (היינו, אלקוקסיאלקיל) קשורה לאטום החנקן, ו-(ד) תת-קבוצה שבה התרכובות נושאות התמרה אלקילית ראשובית כפולה בשני מצב? האורתו וגם קבוצת אלקוקטימתיל לחנקן. התוצאנת עבור תת-הקבוצנת (ג) ו-(ד) היו 15000 ו-3800 תרכובות. התצהירלים של 00 .א.ת בג 677 .₪ ג6זו51 .+סץץ ,החגה ."0 מתייחסים לניסויים שביצעה המבקשת כדי להשוות את פעילות ההדברה של אלאכלור צחומרים מסוגו עם פעילותן של תרכובות של הידע הקודם.

ד"ר האם, תבר בכיר אצל המבקשת, הוא מומחה לקוטלי עשבים ומחברם של מאמרים

רבים בנושא, וכן הממציא של למעלה מ-55 אמצאות שעליהן הוענקו פטנטים בארה"ב,

רגבם בשטח ההלואצטאנילידים. ד"ר האם התבקש ע"י המבקשת לערוך שורה של ניסויים

כדי להשוות את פעילותן של תרכובות מסוג האלאכלור, הללנו, תרכובות הנושאות

14

00398.1 19%" לםישי ה ורסא ד* כו רשל

- 11 -

שני אלקילללם ראטוניים בשתי העמרצת אנרתב של הטבעת הפנילית וקבוצת אלקנקסימתיל באטום החנקן, עם תרכובות מהידע הקודם הנושאות אלקיל שלישונל בעמדת אורתו אחת. עפ"ל הנחיותיו של ד"ר האם ובהתאם להוראות שבמוצג 4 המצורף לתצהירו של ד"ר האם, הכין מרץ (חוקר בכיר אצל המבקשת ואשר מתפקידו לערוך מבחני ניפוי עבור קוטלי עשבים) שורה של תכשירים המכילים ריכוזים שוגים של החומרים הפעילים (2.0, 1.0, 0.5, 0.25, - 6 ) וכן שורה של תבביות ניסו? המכילות כולן זרעים של צמחלם שונים, הן של גידולים והן של עשבי בר. לאחר הטיפול של כל אחת מתבניות הניסוי בתכשיר מסולים, נתן מרץ מספר לכל תבנית שסומנה ביתד מעץ שהוכנס לאדמת התבבלת, וכל מספר כזה התאם לחומר מסוילם ברלכוצ מסולש, ונרשם כצופן (התבניות ללא טיפול גרשמו לחנד). ביום ה-15 וה-16 לאחר התחלת הניסוי ע"י מרץ, נתבקשו ד"ר האם ופרופ' סלייף להתבונך בתבניות ולחשב את דרגת הנזק לצמחים שבכל תכנית ותבנית, כשהצופן (זהות החומר הדברה) לא ידוע להם. פרופ' סלייף הוא פרופסור לאגרונומיה באוניברסיטה אילינויס שבארה"ב והוזמן ע"י המבקשת כמומחה עצמאל מחוץ לשורותיה, שהלנו לדוע ובעל ניסיון רב בהערכת פעילות קוטלת עשבים של החומרים, כדי להעיד, ולאשר את נכונות הניסויים והתוצאות. פרופ' סלייף וד"ר האם בדקו את כל התבניות וחישבו את דרגת הנזק לצמחים בכל תבנית, לפל יי: שלטה שפורסמה ע"י ד"ר האם וד"ר הוסטד (העתק של המאמר צורף לתצהירתו של ד"ר האם) ושלדעת פרופ' פלייף הינה שיטה מקובלת ומהימנה. הנתונים שהם מסרו חושבו ע"י מרץ לנזק באחוזים, ולאחר מכן ע"י ד"ר האם לסולם מספרי מ-0 עד 3, המסמן רעילות גדלה והולכת, כל לפל אותה שלטה של האם/הוסטד. התוצאות נרשמו ורק אז הורשו פרופ' סלייף וד"ר האם לגשת לצופן ולזהות את החומרים וריכוזיהם. התוצאות הוגשו במוצג 8 המצורף לתצהירתו של ד"ר האם. חבביות הביסוי סודרו לפי הריכוזים השוכנים של כל חומר והומר כדי שפרופ' מָלִייף נד"'ר האם לקבלו תמונה כללית של תוצאת ההדברה בגידולים ובעשב בר בצורה כוללנית. כמה מן התבניות נבחרו באופן בלתי תלוי כדי לתעד ולהמחיש את תוצאות הטיפול של הצמחים ע"י החומרים השונים, והתבניות צולמו ע"י הצלם המקצועי גודליר. הצילומים צורפו כמוצג 6 לתצהירתו של ד"ר האם, כשבכל צילום מופיעות שלוש תבניות - אחת שטופלה ע"י חומר מסוג האלאכלור, ולידה אחרת שטופלה בחומר דומה, אך עם מתמיר אלקיל שלישובי, והשלישלת תבנית שלא קיבלה שום טיפול. לדעת פרופ' סלייף, התנוצאות שבמצג קוהצילומים שבמוצג 6 של תצהירתו של ד"ר האם, מוכלחלם בצורה המשמעית את עליונות התרכובות מסוג האלאכלור כנגד ההומולנגים בעלי קבוצה בוטיל שלשובי במצב אורתו, בכל הקשור לסלקטיביות לגידולים, לגבי העשבים והגידולים

שנבדקו. סלקטיביות זו מפתיעה ואלנה צפויה מראש והינה בעלת יתרונות כלכליים גדולים

ומשמעותיים עבור המתקלאלם. זה מסכיר, לדעתו, את ההצלחה המסתרלת שלה זכו

אלאכלור (הנמכר ע"י המבקשת תחת השם המסחרי | 12550 ) וחומר אחר מאותו סוג, יבוטאכלור( הנמכר ע"י המבקשת תחת השם המסחר? ךא ), בו בזמן שלידיעתו

אף תרכובת עם מתמיר בוטיל שלישוני לא הגיעה למסחור.

ד"ר האם הביע אותה דעה והוסיף שבכל הצילומים ניתן לראות בבירור שתרכובות מסוג האלאכלור גורמות פתות בזק לתירס ולסויה מאשר התרכובות עם מתמיר בוטיל

שלישוני. כות העמידה הגבוה יותר של גידולים משולב עם ההדברה ניכרת של עשבי בר (כפי שניתן לראות בצילומים של תבניות שלא עברו טיפול), מצביע על סלקטיביות לותר

גדולה של תרכובות מסוג האלאכלור כנגד תרכובות עם בוטיל שלישוני.

לדעת המומחים שקוטל עשבים טוב הינו חומר המצג סלקטיביות המצביעה על בטיחות לגידולים יחד עם נזק רציני לעשבים, והטובים בהם הלנם בטזחים לגידוללם בתחום

רחב של ריכוזים, כשבאותם ריכוזים הם עדיין מפוגלים לגרום נזק רציני לעשבלם.

לתכונה זו קורא ד"ר האם "סלקטיביות בתתום רחב". תכונה נוספת בקוטל עשבים טוב קשורהף לספלקטיביות לגבי יותר מגידול אחד. התכונות הללו נמצאות באלאכלור ומסבירות את הצלחתו בשורה הראשונה של קוטלי עשבים בעולם להדברה בשדות כמו תירס, סויה, כותנה, בוטנים, תפותי אדמה וכפו'..

תצהירו של 5608168 .5 6זצ08 ."כ , מומחה לקוטלי עשבים המועסק על המבקשת, מתייחס למערכת ניסויים שהוא התבקש לערוך ע"י המבקשת, על מנת להשוות את פעילותו של אלאכלור נגד תרכובות מהידע הקודם שהנוזכרות בתצהיריהם של ד"ר ברכה וד"ר רובין מטעם המתנגדת. בטבלאות 1 עד 6 שבתצהירו של שייפר הובאו התוצאות של נזק באחוזים שנגרם לגידולים של תירס וסויה ול-10 סוגים של עשבי

בר ע"י אלאכלור ותשע תרכובות לדועות ( 2 עד 1 ) בריכוזים מ-0.05 עד - 15/8606 5, המבקשת מגדירה קוטל עשבים כסלקטיבי עבור עשב בר מסוים כשבר*כנץ מסוים לפחות 5% של העשב מושמד כאשר באותו זמן הגידול לא ניז- היגו אוקסהאלקילן. התרכובת הלחלדה שהודגמה עפ"י נוסחה זו היא, 2-לורו-'2-בוטיל שטלישוני-'6-מתיל-%-אתוקסיאתיל-אצטאביליד שבדוגמה 49, ושמציגה 2 הבדלים לגבי אלאכלור, כדי להוכיח חידוש והתקדמנות המצאתית מספיק להוכיח שע"י שינוי אחד וידי במבנה המולקוללה מתקבלות תכונות טובנות יותר. התהליך המתואר בפטנט הבריטי מס' 1,008,851 ובפטנט האמריקאי מס' 2 אלגנו מאפשר לקבל את אלאכלור, לכן, יוצא שלא ניתן לנמצ שתרכובת מסלולית הינה מובנת מאליה לאור תרכובות הידועות, אם לא ביתן להכין אותה עפ" אותו תהליך שבעזרתו מכינים את התרכובות הידועות. מצד שני, תהליך האזומתין שרכו מכינים את אלאכלור אינו מאפשר להכין את התרכובת שבשל הפטנטים הנ"ל, ועובדה זו מחזקת את הטענה שהאמצאה נשוא הבקשה דנן היא אמצאות שבפטנטים האמורים אינן יכולנת לדור בכפיפה אחת. ‏ גם אם נוסחת אלאכלור דומה לאלנ שבפטנטים הקונרמליום, נהנג בענלם הרחב באמצאות בשטת הכימלה להכל4/ שתרכובות חדשות שלא תנארו ל5בל כן כשלעצמן, כשירות פטנט הן באופן עצמאי?, גם כשמדובר באיזומרים והנומנלנגים של תרכוכות ידועות, בתנאי שהתרכובות החדשות מצלגות תכונות חדשות נבלתל-צפגינת מראש שאינן קיימות כתרכובות הידנעות, או כשהתרכובת החדשנת מצלגות אותן התכונות של התרכובות הידועות אך בצורה העולה באופן .גיכר עליהן. כדי לקבוע את הכשלרות לפטנט של תרכובות הדומות לתרכובנות ידגענת מסתמכים משרד הפטנטים ובתי-המשפט על המבחנ לם לגבי היקף הידע הקודם רתכ \ השובי ₪ התרכובנת תלדוענת נהחדשות ורמת ההכשרה של בעל המקצוע בשטח הבדנן, כאשר קיימים ספקות, מפגים משרד הפטנטים ובתי-המשפט ל"מבחנים משניים", כגון יתרון כלכלי, צורך ₪ מזמן אך נשאר ללא פתרון, הצלחה מפתרית, כישלון מצד אחרים להגיע לאמצאה, וכו'. שלנבויים קטנים במולקולה לכולים להביא לתכובות שונות לחלוטין במולקולות החדשות, ותגובות ביולוגיות עוד פהות ניתגות להלזוי מראש. באשר למקרה הספציפי של אלאכלור, מספר התרכובות האפשרלות מהידע הקנדם עפ"ל הפטנט מס' 11 הינו עצום, כפי שהוכח בתצהיריהם של רנפל נדואר. לא רק שלא ניתן ע"? מבחנלם של מבנ/פעיל ות להגלע מהידע הקנדם לאלאכלור, כפי שהוכלתו מצהלרל המבקשת כנגד טענות מצהירל המתנגדת, אלא שהתוצאות שהובאו בתצהירזי המבקשת מוכיחות את עליונות האלאכלור בהשוואה לתרכובות הידועות הקרובות ביותר, כולל התרכובת שבהדגמה מס' 49 של הפטנט הבריטל מס' 1,008,851. עליונות אלאכלור ביחס ל- 6-הלואצטאנילידים אחרים מוכרת גם ע"ל מומחים מחוץ לשורות המבקשת. במאמר |,"07005 16[0" ת1 0650155 [0"%ה60 ₪660 1968" ,.[8 6% 816ף₪0 .תא .4 [%0 ,1968 תגּסות816 ,/6"51%עות0 5%8%6 1 ק6"0 0% .06% הביאו המחברים נתונים השוואתיים בין אלאכלור, 4 (החומר הפעיפ הינו פרופאכלור המכוסה ע"י הפטבט האמרלקאי מס' 2,863,752), ו-44939 ק6 (החומר השני בטבלה בעמוד 7 של הפטנט הברלטי מס' 1,008,851), תוך הוכחה שלאלאכלור עליונות לגבי שגי החומרים האחרים כחנמר הדברה לפני ההצצה, עם בטיחות יותר גדולה לגלדולי תירס ונצק גדול לותר לעשבלם. | פטנטים הוענקו בארצות רבות על אלאכלור למרות שאותם הפטנטים המצוטטים בהתנגדות הנוכחית צוטטו גם בבחינת הבקשות המקבילות. אלאכל ור, החומר הפעלל של המוצר המסתרי | 8550] המשווק ע"* המבקשת, הלנו קוטל העשבים העלקרי היום בעולם לגבי גידולי תירס והשני לגבל סולה. | . המתנגדת עצמה מצלעה למכירה חומר מסתרי תחת השם אתו ואשר מכפיל אלאכלור כתומר פעלל. | - - אף תרכובת עפ"י הפטנט הישראלי מס' 17852 והפטנט הבלגי מס' 656,797 לא הגיעה למסחור עד הלום. לאחר המצאת ה-2-כלורואצטאמידים ע"י המבקשת והוכתת יעילותם, תברות מתחרות רבות בכנסו לשטח וקיבלו פטבטים, למשל בארה"ב, על תרכובות בעלות נוסהאות דומות מאוד לאלאכלור, וכמה מן המוצרים אף הגיעו למסחנר. תרכובות אלו, אמנם קרובות, לא הפרו את הפטבט של המבקשת. אלאכלור הוכן לראשונה ב-10.10.64 נבכנס למערכת של ניפוי ביולוגי כדי לקבוע את תכונותיו הביולוגיות. מערכת הניפוי במוגסגטו כוללת כמה שלבים: "מבהנים ראשוניים" כדי לקבל הערכה ראשוגנית על החומר, ואם התוצאות חיוביות, התומר עובר לרמה שביה של ניפוי, אתחר כך למבחנים מתקדמים ומבחני שדה. אם יש תוצאות המצביעות על יעילות מצויףנת כקוטל עשבים, אז החומר מופק בכמויות של מיתקן גיסוי כדי לבצע בריקות בקנה מידה רחב ולאשר את התוצאות הראשונלות, כשבאותנ זמן מבצעלם בדיקות לגבי גורמים אחרים כגון סוג הקרקע, תגובה לגבי לתות, יובש, הילוף חומרלם של צמחים, וכו'. הרבה פעמים דגימות של התומר בשלתות לחוקרי צמחים באוניברסיטאות ומוסדות ממשלתיים ופרטיים להערכה.

כאשר המוצר עובר את כל השלבים לעיל בהצלחה ולש המלצה למסחר אותו, אז מחפשים את השיטה הטובה ביותר לילצור החומר בקנה מלדה מסחרי, עושים בדיקות טוקסיקולוגיות כדי לקבל אישור ורלשום המוצר במוסד הממשלתי המתאים, מקבלים "שם גנרי" רשמי, רושמלם סימן מסחר וכו'. כל ההליכים האלה לוקחלם זמן ואף חומר לא מגיע למסחור מיד לאתר הכנתו.

לאחר המצאת נאלאכלור באוקטובר 1964, הוגשו שתל בקשות לפטנט בארה"ב באוקטובר 1965. אחת מהן שלמשה לתביעת דין קדימה לגבי הבקשה הנדונה מס' 25278 בישראל. כבר ב-1965 וב-1966 עשתה המבקשת מאמצים לפיתות תהליך לייצור אלאכלור וב-1967 הגיעה לתוצאות מוצלחות ובמרץ 1968 הוחל בייצור אלאכלור בקנה מידה מסחרל. לגבל הפעילות המלוחדת של אלאכלור, כבר ב-1966 נתפרסמו מחקרים על כך (מוצגים 6 עד 0 של תצהיר אנדרס).

הראילות בתשובה מטעם המתבגדת כוללות את התצהלרים של ד"ר כרוך רובין (להלן -רובין]1 ) ד"ר פרץ ברכה (להלן - ברכה 11 ), פרופ' יהודה מזור ומר אלפרד טל. א. ד"ר רובין התייחס לתצהיריהם של פרופ' האבש, ד"ר סיליפו וד"ה ויקטוריה, ד"ר גולדבלום, רופל ודואר והינדמן ולטענתם שלא הלה בכנחו (בתצהירו הראשון) ולא בכוחו של כל מומחה אחר לצפות מראש את התכונות הספצלפיות של אלאכלור, שעונו בשפת המקור:

4 [501 ,6"%105ק0"ק [160[00168א%0 ,ש%ו52601)10 ק0"ץ6 0% 060786 .4 [חוהג %0 /5816% ,5קס"ם הס 0%ל186 /6%+58% 37 %תגוק

ברם, תכובנות ספציפיות אלה אף לא הוארו בפלרוט הבקשה לפטנט ועבינן באמצאה שלא בעשתה בשנת 1965, הללנו, לפני תארלך דין הקדימה של הבקשה ננדונה. לגבי התכובות של אלאכלור כפל שהן משתקפות מהתיאור של פל*רוט הבקשה, הרי שניתן היה לצפותן מראש לאור הלדע הקודם. כסימוכין לדבריו הביא המצהילר את דברי המבקשת עצמה במסמכים שהלא הגישה למשרד הפטבטק האמריקאי בקשר לבקשת פטנט מס' 640,550 בנובמבר 1967 ,וָמהם נובע, לדברל ד"ר רובין, ש- ) -אלקוקסימתיל-כלורואצטאנילידים מראים עליבות בהשוואה ל- \- אלקוקסיאתיפ ו- )-אלקוקסיפרופיל מתאלמלם, אך, לעומת זאת, בתוך יק הקבוצה של - \ -אלקוקסימתיל-כלורואצטאנילידים אין כל אבחנה בין מתמלרל ראשננלים, שניוביים או שלישוניים בעמדות אורתו של הטבעת הפנילית. דבר זה בובע גם מהפטנט האמרליקאי מס' 3,287,106 של המבקשת (ב.ר.3 - הפטנט הבלגי המתאלם מס' 655701 פורסם ב-14.10.65), שם נאמר ש-)-כלורואצטאמידים בעלל קבוצת אלקוקסימתלל קשורה להנקן מציגים פעילות קוטלת עשבים יותר יעללה

לגבי עשב בר מבל? לפגוע בגידולים. אם כן, יש כאן הודאה מהמבקשת שהרבותה באמצאתם היתה להרכיב על ההבקן מתמירלם משורת האלקוקסלמתיל ובמלוחד מתוקסימתיל, ורק בכך מושגים לתרונות מסולימים. ברם, יתרונות אלה היו צפויים מראש, בין היתר, עקב הפטנט הבלגי מס' 7 . לגבי תצהירו של ד"ר שילפר, אין ד"ר רובין חולק על מימצאיו, אך לדבריו אלה ניסויים שנערכו בשנת 1982 ובגויים על חכמה שלאהחר מעשה. מצד שני, הודה ד"ר שליפר בכך שהניסויים שהובאו בפירוט הבקשה אלנם מספיקים להסקת מסקכות, ומכאן הודאה מפורשת שתיאור הבקשה לפטנט איגנו מלמד על אבחנה בין אלאכלור לבין התרכובות האחרות שהיו כלולות באותו פירוט מקורי ונמחקו עקב פרסום קודם או חוסר צעד המצאתל. באשר לתצהירים של האם, סלליף, מרץ וגודליר, מדובר בנסיונות מגמתיים שנעשו לצורך הליכים משפטלים בשנת 1977 ואלן להתהשב במסקנות העולות מניסולים אלה, כשהן שונות מאלו המתבקשות מן הנתובנים שבפירוט הבקשה כפי שפורסם.

באשר לטענת ד"ר גרסל כאילו התעלם הוא בתצהירו הראשון מהסלקטלביות של אלאכלור לגבל תלרס, תזר ד"ר רובין ואמר שהוא לא התעלם מכך כלל ועיקר, אלא שעל פי הפירוט כפי שפורסם לא נבדל אלאכלור במובן זה מהחומרים הלדועים שתוארו בפירוט ונמחקו תוך ההללכים האלה. | ד''ר ברכה טמך את *דיו להלוטין על האמור בסעיף 3 לתצהירו של רובין 11 (ראה סעילף קטן (א) לעיל) והוסלף שהטבלה שהציג בברכה 1- 5.ב, היא מסוג הטבלאות שכלמאי סביר היה עושה על סמך מצב הלדלעות במקצוע, כפל שהיה - עובר לחאריך הבכורה של הבקשה, כלומר לפני 14.10.65. מקובל לבנות טבלאות כא"לו עפ"? שלקולים של תנצאות היוביות המפורטות בפרסומים קודמים וזמלנות של חומרי מוצא, וכך נוהגים גם אנשל מונסנטו (ראה מאמרים של ד"ר האם - פ.ב. 8 ו-5.ב. -9, 4 עמ' 6 של תצהלירו של אנדרס בהליכים אלה). לאור כל אלה, איתן ד"ר ברכה בקבלעתו שהטבלה פ.ב. - 4 שבתצהירו הראשון בגויה לפ? שיקולים אמיתלים ונכונים של אלש מקצוע לפני תארלך הבכורה של הבקשה, וכי מתוך טיקולים אלה היה דבר מובן מאליו להגיע לאלאכלור,מתוך אותם שיקולים אין משמעות מעשית לחישובים המתמטילם של רופל ודואר, שכן מבחינה מעשית מספר התומרלם שבאו בחשבון לבדיקה הוא מצזמצם יותר וחומרים אלה הם הם שקובצו בטבלה פ.ב. - 4 שבברכה 1. באשר לתצהירו של באלדוס מוכן ד"ר ברכה, לצורך הוויכות, לקבל את מימצאיו, אך מזכיר שאחד משני החומרים שהתקבלו באותו ניסול שערך באלדוס 2'5 '6-ד?אתיל- כלורומתיל-2-כלורואצטאניליד, הוא למעשה 660%50%"ק של אלאכלור | והכל מת

שהלה צריך לעשות הוא אלכוהוליזה של החומר עם מתנול עפ"י השלטה המתוארת בבקשה עצמה כד? לקבל אלאכלור. לוצא, אלפוא, שלש כאן הודאה (אמנם עקיפה במקצת) של עד המבקשת שניתן הלה להכין את אלאכלור על סמך המידע שהלה בידל אנשי המקצוע עמנר לתארלך הבכורה של הבקשה. | באשר לתהליר האזומתין ולהגבלה המלאכותית לגבל מתמיר אלקיל שלישוגבי לפחות בעמדת אורתו אחת שבפטגנט הלשראלי מס' 21944, המקביל לבקשה לפטנט ההולנדית מס' 0 ,שפ ורסם ב-23.2.65 ומהווה פרסום קודם (5.ב.10), סיכם ד"ר ברכה שכימאי סביר היה מבין מאותה בקשה הולנדית שתהליך האזומתין מתאפשר עקב החסלמה ע'יכ המתמירלם בעמדת אורתו, מבל ל שחסלמה זו תהלה מוגבלת למתמיר אלקיל שלישוני, ולכן היה מנסה לבצע את התהליך גם עם מתמירים אלקיליים ראשונלים או שניונלים בעמדות אורתו של הטבעת הפנילית. דבר זה הוצג במאמר של שנל אנשל מונסנטן משבת 4 (58.ב.11). לפלכך, אין בילשומו של תהליך האזומתין לילצור אלאכלור אלא כדל אימות של השערה סבלרה הבובעת מהידע הקודם. פרופ' מזור, פרופ' לכלמלה אורגנית במכון ולייצמן למדע, התבקש "ל המתנגדת לחתוות את דעתו האם ניתן היה, מתוך הידע הקודם, לצפות מראש את קיומו של אלאכלור והאם נילתן היה, על סמך הידע הקנדם, לגכין אותו. מהפטנט האמרלקאי מס' 2,863752 ניתן היה להגלע לבגזרת כלורואצטאנילידית עם קבוצה מתוקסימתיל הקשורה לחנקן וקבוצת אתיל בעמדת אורתו של הטבעת הפבילית , נמן הפטנט הצרפתל מס' 1337529, המתאר קבוצת תרכובות המהווה המש פיתוח הגיזנל לפטנט האמריקא?ל האמור, ניתן בנקל להגיע לאלאכלור ע"? הגדרה מתאלמָה של המתמירים / השונים. פרופ' מזור סמך את שתל לדיו על גיתותו של ד"ר ברכה בכל הקשרר למוצג פ,ב. 4 שבברכה 1 , תוך צלון שזו גישה סבירה שכל כימאי אשר עוסק בפיתוח הומרים מהשורה הנדונה משתמש בה. מהפטנט הצרפתי מס' 1337529 והפטנבט האנגלי מס' 1,008,851 המקביל לו, למד איש המקצוע שלש עדיפות לחומרים עם שני מתמירים אתיל בשתי עמדות האורתו של הטבעת הפגילית, נאילו מן הפטנט הבריטי מס' 1,008,397 (המקבל?ל לפטנט הבלגי מס' 7, 6566) למד אלש המקצוע שיש עדיפות לחומרים אשר להםט התמרה של מתוקסלמתיל על התנקן. סביר לאיש המקצוע לקרוא את שני המסמכים ביחד, שכן הט עוסקים בקבוצת חומרים משורת ההלואצטאנילידים, ומהם מגלעלם, כדבר מובן מאליו, לאלאכלור.

בקשר לתהליך, קבע פרופ' מזנר שע"י התהליך שתואר בפטנט האמרלקאל ובפטבט הברלטי מס' 1,008,854,כאשר מגילבילם את האנילין המתאים עם כלורואצטילכלוריד, לתכנו מקרים בהם, בנגנסף לאצילציה הרצויה, ‏ יווצר גם מוצר המותמר באטום ההנקן ע''י קבוצה כלורומתיל, ואחר כך, ע"י אלכנהוליזה שיגרתית עם מתגול, אפשר להכין תרכובת "עם קבוצת מתוקסימתיל הקשנרה לחנקן כדוגמת אלאכלור. לכן, נלתן הלה לקבל את גאלאכלור ע"י אותו תהליך, גם אם זה התבצע בשנ?ל שלבים.

לגבל תהליך האזומתין שתואר בפטבט הישראלי מס' 21944 והפטנטים המקבילים לו, ההקבלה לאלקיל שלישובי בעמדת אורְתו אחת של הטבעת היא מלאכותית מבחינה כימית. ככימאי, ברור לו שכדי להכין אזומתין יציב צריך שהגמר הבלניים יציג חסימה ע"י 2 קבוצות אלקיליות בעמדות אורתו של הטבעת, ולצורך חסימה זו אין שום אבחנה בין אלקיל ראשוגל, שניוני או שללשונל.

מר אלפרד טל, כימאל שהיה בצמנו עורך פטנט?ם אצל המתנגדת, התייחס לתצהירו ,של אנדרס והעלה את הבקודות הבאות:

הוא אינו כופר בכך שאלאכלור הינו תומר הדברה טוב, אך השאלה העומדת לדיון היא האם המבקשת תיארה במסמך דין הקדימה מיום 68, או בבקשה שהוגשה בלשראל ביום 6 1, אמצאה בכלל ואמצאה שענל?גבה אלאכלור בפרט. לאור התיקוגים שבוצעו בפירוט הבקשה במהלך הליכים אלה, אין בפירוט המתוקן ואשר התיאור בו מבוסס על אותם הקטעלם בפירוט המקורי שלא נמחקו, כל גילוי של אמצאה במהּ שנוגע לאלאכלור. מר טי הפנה לעדויות רבות מטעם המבקשת כדי להראות הודאה מצידה שלפבי 1965 ו-1966 לא עשתה היא שום אבחנה בין תרכובות מסוג אלאכלור, הללנו, עם'. התמרה אלקיל ראשוני כשתי העמדות אורתו, לבין תרכובות אחרות הנושאות אלקיל שביוני או שלישונל. בענין התהליך להכנת אלאכלור וכן בענין הלות האמצאת צפולה מראש, חזר מר.טי על דברי פרופ' מזור, ד"ר ברכה וד"ר רוביך /בתצהיריהם.

באשר לנסיובות שהובאנ ע"י המבקשת כדל להראות את עליובות אלאכלור, טען המצהלר שהם אינם רלבנבטיים מפנל שנעשו שבים לאחר תאריך הבקשה ומצביעים עַל אמצאה שנעשתה מאוחר יותר.

בבירור שהתקלים בפני ביקש ב"כ המתנגדת לרכז את הדיון סביב השאלות הבאות:

האם גילתה המבקשת בפירוט שקובל ופורסם אמצאה כלשהי בקשר לאמצאה שבפירוט המתוקן העומר עתה לדיון? האם מגלמות התבלענת של הבקשה צעד המצאתי ביחס לתרכובות של הפרסומים שהובאו ע"י המתנגדת? האם ניתן היה מתוך הידע הקודם האמור לצפות מראש את התכונות הכלליות של אלאכלנר כפי שתוארו בפירוט? | האם אפשר היה להכלן אתואלאכלור על סמך הידע הקודם? האם אפשר לטעון כאן אמצאת בתירה?

בהסתמך על הראיות של המתבגדת ביקש בא כוחה להוכיח, שהמבקשת לא גילתה שום אמצאה לכאורה,לגבי אלאכלור בפירוט שקובל ופורסם, שאלן בפירוט תיאור של תכונות מועדפות ולכן האמצאה כפי טבפירוט מובנת מאליה וחסרת צעד המצאתל לעומת הידע הקודט; שהתהליך הנתבע בתביעה 4 הינו שיגרתי ואלנו כשלר לפטבט, ושלחילופין ניתן היה להכין אלאכלור ע"י תהליכים חילופיים של הלדע הקודם, ושאין מצב עובדתי כאן המאפשר למבקשת לטעון בחירה.

ב''כ המבקשת, מצידו, ביקש להתייחס לנקודות הבאות:

.1 .2 הפירוט תוקן עפ"* הוראות הסעלפים 29 ו-65 לחוק הפטנטים ועל כן, בהתאם להוראות הסעיף 71 לחוק ,יש לראות בפירוט כאילו כך הוגש וקובל. המבקשת לא טוענת שבידה פטבט בחירה מן הטעם ששום פטנט מהידע הקודם אינו מלמד את אלאכלור. מצד שני, המתנגדת לא הבלאה טענה של פרסום קודם ועל כן לא יכולה להינת מצידה טעטענה של בחירה. לגבי התהליך, יש מצד אחד סוג של פטנטים על תרכובות עם התמרה אלקוקסיאלקיל שאלן אלקוקסימתיל ושניתן להכינן בשיטת החל ואצטילציה, ומצד שני, סוג של פטנטים על תרכובות עם התמרה אלקוקסימתיל ושניתן להכינן רק ע"י תהליך האזומתין אך לא ע"י הלואצטליציה. יתר על כן, לא ניתן להכין את התרכובות הראשונות ע"י תהליך האזומתין. שני התהליכים על כן אינם יכולים לדור בכפיפה אחת (הם 6 +11 טח). טענת המתנגדת ממתוך הידע הקודם אפשר היה לחזות מראש את קתרכובת עם התמרה דלאתילית בשני מצבי הארתו של הטבעת הפנילית וקבוצה מתוקסימתיל בחנקן כקוטל עשבים טוב, היא חוכמה לאחר מעשה, שהגיעו אליה מצהירלת המתנגדת לאחר שהמבקשת צמצמה את בקשתה לתרכובת זו בלבד מתוך קבוצה של חומרים רבים. הדרישות לגבי עריכת הפירוט נקבעו בסעיף 12 לתוק הפטנטלם ובתקנה 20 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדר דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן - תקנות הפטנטלם), המבקש צריך להראות תועלת בפירוט ואכן כך נעשה בפירוט המתוקן בעמוד 5. הטענה העיקרית היא שאם האמצאה הינה תרכובת

₪ חדשה, די בתיאור והצגת תועלתה כדי לענות לדרישות החוק. המצב הוא שובה לגבי פטנט בחירה, בהתאם לפסיקה, אבל זה אינו המקרה בהליכים הבוחניים. לגבי פטנט רגיל מספיק שהמבקשת כנתבת בפירוט שהחומר הינו קוטל עשבים והוא באמת כפי שבאמר, אין צורך להוכחה בפירוט שפעילותו עולה על זו של חומרים אחרים מהידע הקודם. המבקשת מודעת לכך שתלק מהנתונים לגבי אלאכלור נתגלו אתרי תאריך הבקשה,

אבל זה נובע ממגל מקובל לפלו מגלשים את בקשת הפטנט לאחר שנתגלו תכובות ראשוניות מבטיחות לגבל התרכובות, אך הבדלקות נמשכות עד שמחליטלם להבלא

'.(,'

.3

.14

למסחר של התומר.

מצהירלת המבקשת בענין "ה5, בעלי שם בינלאומי, קבעו שגם בעזרת

שלטות המתפתחות של היום לא ניתן לחזות מראש חומרים בעל תכונות מסויימות, וגם המתנגדת הסכימה לכך, אולי ניתן לצפות שחומר מסוים היה חומר קוטל עשבים, אבל לא ניתן לתזות שהוא יהיה סלקטיבי וגם לא איזה סוג של

סלקטיביות הוא לצלג.

עד כאן דברי שני הצדדים.

השאלות המשפטיות המתעוררות בדלון הגבנכתל הן כדלקמן:

א.

ב.

ג.

מה הוא המעמד המשפטי של הפירוט המתוקן? האם יש באמצאה נשוא התביעות של הפירוט המתוקן התקדמות המצאתית?

האם עונה תיאור הפירוט לדרישות חוק הפטנטים ותקנותיו?.

המשפטל של הפירוט המתוקן

כפי שציינתי בסעיפים 3 עד 6 להחלטה, הגישה המבקשת מספר בקשות לתיקון פירוט הבקשה לאחר הגשת ההתבגדות למתן פטנט על המתבגדת. **. האתרונה התנגדה לתיקונים; ולאחר דיון בפני, החלטתי לקבל את ההתנגדות ולדחות את הבקשה לתיקון. על התלטתי זו מלום 8.1.80 ערערה המבקשת לבית המשפט המחולל בירושלים, שם הגיעו הצדדים להסכם, על פיו צמצמה המבקשת את בקשתה לחומר אחד בלבד, אלאכלור, בהחלטתו, אימץ כב' השופט זאבי את ההסכם בין הצדדים וכך חזר ללשכת הפטנטים הפירוט המתוקן. ניתן אז המשר להתנגדות למתן פטנט בגין הבקשה, על יסוד הפירוט המתוקן, כשהצדדים הגיעו את כתב הטענות וראיותיהם בהתאם לפרוצדורה שנקבעה בתקנות 58 עד 62 לתקנות הפטנטים. הסעיפים הרלבנטיים לענין תיקון הפירוט במקרה הנוכחי הם הסעיפים 66, 65, 29, 1 ו-190 לחוק הפטנטלם. סעיף 29 לחוק קובע כדלקמן:

" לאחר קיבל בקשתו לפל סימן זה, רשא המבקש

לתקן את הפירוט שבבקשתו בדרך הקבועה בסימן ג'

לפרק ד', כאילו היה בעל פטנט". הסעיפים 71, 66, 65 ו-29 נכללים בסימן ג' לפרק ד'. סעיף 65 קובע:

" בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פירוט הפטנט

לשם הבהרה:או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם

צמצום תביעותיו".

סעיף 190 לחוק מסמיך את בית המשפט בכל הליך על פל חוק הפטנטלם 'על פי

בקשת בעל הפטנט, להורות על תיקון בפירוט, מן הטעמים האמורים בסעיפים

22/..

- 22 -

5 או 69, ויתולו לגביו הוראות הסעיפים 66 ו-67 בשלבויים המחוללבים". בהתאם להוראות סעיף 66 לחוק "רשות לרשה תיקון, אם שוכבע שאין

בו כדי להרחיב את היקף התבלעות שבפירוט או כדל להוסיף לפירוט דברים

שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה..." \

עפ"י סעיף 71 לחוק "... ניתנה רשות לתקן את הפירוט על ידי בית המשפט

על פל סעיף 190 לחוק, ירשום הרשם את התיקון בפנקס, ומלום הרשום דין הפירוט המתוקן כאילו נתקבל כך מלכתחילה".

ולפל סעיף 72 לחוק, "רישום התיקון הוא ראיה מכרעת לכך כל התיקון מותר לפי סעיף 66, זולת עם הושג בתרמית".

התיקון, כפי שצוין לעיל, הושג עפ"י הסכם בין הצדדים ועל כן לא ניתן לומר שהושג בתרמיות. אימוץ ההסכם על בית המשפט ואלשור התיקון מצביע עלם ללא ספק על כןף שהתיקון נתבקש מן הטעמים האמורים בסעיף 65 ושבית המשפט שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התבלעות שבפירוט או כדל להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה. על כן, גם אם הצדדים הגיעו להסכם מטעמים פרקטיים בלבד, לפי סעיף 71 לחוק, דין הפירוט המתוקן כאילו נתקבל כך מלכתחילה, ואנל מבָעאָ א לפוא, לדון בשאלה שהועלתה ע"י המתנגדת האם אתל ה

> הזו

הפירוט שקובל ופורסם לגבי האמצאה שבפירוט המתוקן (ראה סעיף

2) לעיל).

5. שאלת ההתקדמות ההמצאתית

א.

ראשית עלי להבהיר כל אני מקבל את עמדת המבקשת שאין כאן עגקן של בחירה. על אף הנאמר ע"י ב''כ המתבגדת ומצהירתו, הנוסחאות שבפטנט האמרלקאי מס' 2,, הפטנט הברלטי מס' 1,008,851 והפטנט הבלגי מס'!656,797 אינן כוללות. בתוכן את אלאכלור, אם בגלל התמרה אלקילית יחידה בטבעת הפנילית (בפטנט האמרלקאי) במקום התמרה דיאלקילית כמו באלאכלור, או בגלל הגבלה מפורשת שאחד האלקילים במצב אורתו היינו להיות אלקיל שלישוני (בפטנט הברלטי ובפטנט הבלגי), בו בזמן שבאלאכלור שנל המתמירים האלקיליים הינם ראשוניים. קביעה זו מתחזקת ע"י העובדה שהמתנגדת לא העלתה בכתב טענותיה או בטיעוניה את

₪ העילה של פרסום קודם. מדובר, אם כן, בהומולג של חומרים ידועים ולגביו יש להוכיח התקדמות המצאתית כד? שהאמצאה תהיה כשירת פטנט. סעיף 5 לחוק מגדיר: "התקדמות המצאתית היא התקדמות שאלנה נראלת כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על פי הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה...".

אין ויכוח בין הצדדים על כך שהחומר בשוא האמצאה, אלאכלור, שייך לשורת

23.

= 23 -

ה- 0 -הלו-אצטאנילידים שתוארו בשלושת הפטנטים שבסעיף (א) לעיל, ושהן אלאכלור והן החומרים שבפטנטים האלה הלנם קוטלי עשבים. ברם, השאלה

אלננה אם אפשר היה לצפות מראש שאותו חומר הקרוי אלאכלור יהיה קוטל עשבים כמו החומרים הקרובים לו במבנה הכימי והידועים האלה, אלא השאלה הנשאלת היא האם אפשר היה לצפות מראש שאלאכלור יהיה בעל התכונות המיוחדות, כקוטל עשבים המיוחטות לו ע"י המבקשת.

בשאלת החלזול מראש תוך שילוב הקורלציה בין מבנה/לפעילות הביאו הצדדים דעותיהם של מומחים רבים. אמגם נכון שלא ניתן בוודאות לחזות תכונות

של חומר עפ"י השלטות הקלימות הלום, גם לפי המתוחכמות שבהן, כפי שהצהירו עדי המבקשת (ראה סעיף 0ב לעיל), אך אני מקבל את גישת המתנגדת שאין צורך לצאת מנוסחה הכוללת מאות אלפי תרכובות, אלא ניתן לקבץ מספר מצומצם של תרכובות ידועות המציגות פעילות ולהתמקד על המשך המחקר בכיוון מסוים הנראה מבטיח לפי התוצאות הידועות. ברם, מתקייר מעין זה רק יכול להצביע

על האפשרות שהתרכובות, אליהן מגיעים דרך לימוד הקורלציה בין מבנה לפעילות, תהיינה בעלות אותה הפעילות של הידע הקודם אבל אינו יכול ללמד על תכונה חדשה או תכונה מלוחדת. במקרה הנוכחי, אפשר היה לצפות שתרכובות כמו אלאכלור תצליגו פעילות קוטלת עשבים ושניתן להשתמש בה בשדה טרם הצצה, ואלמות ציפיה זו לא הייתה מפתיעה בעל מקצוע כלל. ברם באמצעות אותו מחקר לא ניתן היה לחזות מראש את התכונות המלוחדות של אלאכלור. לא ברור כאן, ולא ידוע איך השינוי במבנה משפיע על הפעילות הביולוגית (בה היא ששינויים לולה לכולים לבטל את הפעילות ( כפי שהצביע ד"ר ברכה בתצהירו הראשון לגבי תרכובות עם התמרה כפולה של מתיל או בוטיל שלישוני או התמרה בודדת של אתיל בעמדת אורתו (ראה סעיף 9(ב)(3) לעיל), או השלנויים במולקולה יכולים לשנות את הסלקטיביות ( כפי שהצביע על כך מר אנדרס מטעם המבקשת בעמוד 46 ו-47 של תצהיר)), ובטאכלור (השוני בין בוטאכלור ואלאכלור הוא בקבוצה בוטוקסימתיל הקשורה לחנקן במקום מתוקסימתיל) סלקטיבי כלפי עשבי בר בשדות אורז כשאלאכלור לגבי גידולי תירס וסויה. לגבי הטבלה שהרכיב ד"ר ברכה[מוצג פ.ב. 4 המצורף לתצהירו הראשרף), היא הייתה יכולה אולי להציע כיוונים להמשך המחקר, אך לא ניתן ממנה להגיע לתכונות המיוחדות של אלאכלור. עלי להוסיף גם שאם מתוך התרכובות הרבות שב-23 הטבלאות שבפטנט הברלטי מס' 1,008,851 בהר המצהיר את 12 התרכובות

₪ שיש כאן מגמתיות מסויימת המצביעה על חוכמה שלאחר מעשה. כאשר כבר לדוע שתרכובת עם מתמירים אלל, בעמדות האורתו של הטבעת הפנילית ומתמיר

22

2 240 -

מתוקסימתיל באטום התבקן הינה בעלת פעילות טובה, לא קשה להרכיב טבלה עם תרכובות קרובות כדל להראות שמן הטבלה אפשר היה להגיע לתרכובת. השאלה הלא אם החוקר היה מרכיב אותה הטבלה ללא ידיעה על אלאכלור ותכונותיו?. \ ₪07 : 2 : המבחן לגבי התקדמות המצאתית יש להפעיל ולבדול כפי שהיה המצב ערב הגשת הבקשה לפטנט ולא בזמן ההליכים, לאחר שיתרונות האמצאה ידועים. ראה בנדון את

פטנט הבלגי האמריקאי | .

4 ,481 057 155 ,.78%5 ."600 (סשהה6סם .ץ עסוףוה

5% ,"066 , 001005655 0% %65% 6תך" .

הסוסת6טת1 6ה% +01 6ה%1 6ת+ 0% 85 8001160 6 | + 6חוף 06ת% +0 85 ע[06%16ק6%705" %סה התה 156% 5טסוץפס 5660 ע08 85חוה% עתג .501% 6ת+

ה6850ץ פות+ "0+ בת8 ,₪866 ת66ס הצאה ש6ת+

6 ספתו פטוקקון5 5%ה3081 6"הט 6[ש0ת5 60065 [86 06 805% 06 .80%ו85ה1ה +0 ₪56 | סו 8הו680ץ %טסֶ%וא 8% "סותם 6ת+ אשוץ 0+ . "ה10+ה6צתז 5'5ת06118ק8 0% 95תות1686 6(% 6" להת+ ולכך התייחס גם כב' השופט לורד רליד בפסק הדין בענין .4 (000165ל2166) ע06%[6 8 פווז0 .ץש .160 019601%5 10%66עק הקה8תפסהת66ך .5 ,346 6 (1972)

/ 0 05/1005 אסת 15 1% ח6ת+6הש %סת 15 תסו%פסטשף 676 שטק" 0% 6ת% 8% 6ה6%הא %טפ (ץץ"ט 6ת% 0+ ס) %"ט0ש 6ת+ 6 ופוט 6+ 0ל 5ט10צ00 ה266 6צהֶ ה[טסא 1% 8 0? 02/1005 56685 אסת ת6זתא פָהוה% 1 .ת8ד6והת66+ ו .חות %0 פטסועלס סץ1 187 ה86ם העגה 08%6 8%ה5 8% קוח 6תסעחבּ זוע ססָ"ה[ 8 ת%דא 18666 ה266 סטהת 6[טסא 6 6856 פוּת%+ תז 0 סו 4 תסוחא 0% סחסת ,00%5ת₪6% %ת676++ו0 +ס 5-1 0-0 1% 855078006 סת 3806 6צג0 6[טסא ₪6 .[ש+50ט חו האסחהא סצהה 6ת ב[טסט 855[ [5%11 ,0551516ק 085 חס 0 ץ"ל? %0 066%60א6 26 8[טסא 6 .1% "0+ 00%[ %0 הסו66%ת01 %אתט 5 6 0% 608010851005 "0 085ו61%168%ס₪ פטסדץפ0 !81 שטס . "פהוע"% ה%"סט חות %0 560066 הסוהא

גם במקרה הנוכחי, התרכובות שבפטנט הברלטי מס' 1,008,851 הוליכו לכלוובים

רבים, ומאחר ואף אחת מהן לא מוסחרה ערב הגשת הבקשה לפטנט הנדונה, א? אפשר היה

200.

2 250 -

לדעת את הכלווגנים המובילים לפתרובות מוצלחים, היילנו לתרכובת קוטלת עשבים בעלת סלקטיביות רצויה ובעלת חשיבות להקלאות.

ד. הלכה ידועה בפטנטים בשטח הכימיה היא שיש לראות באמצאה לגבי תרכובת כימית לא רק את נוסחתה, אלא התרכובת וכל תכונותיה, לרבות תכונות ביולוגיות, מהיגן מקשה אחת. הלכה זו מצאה את ביטויה בפסק דין אמריקאי מפורסם בעל

.

1 ,43 0520 137 7 6 ה[

36 בתטסקחסס 8 גאה[ 8%68%ק 0% %הו0ק0ת5%8 6+ מס" -- 7 6 806 /%06 ו82]6ז8ק56ה1 876 65ז6"5ק0זק 1%5 0% 811 66681 6ה% 6הוטה"ס] 6ןהק6"8 שתך .פהוזה% 5806 שת+ 6 ץ5 6חה ח0ן6185511168% 0% 555605 סח+ זנ החסה | 6 650.0 ,1500067150 ,ץ09[סמסת +01 %5ק06ה60 6ת+ 85 ת 506‏ 1 560 638 65הטסקח0ס ה16חא על 15ספתץ5 676 04 3 0%ה 15 00018+ 3 00% .87060ק00ש שתה ,6185511106 וס 15 הת ץ+1ו%ת100 50 מז6[8 8 תו 6ע567 עגח 1% ווח 6 8 עזו%1ה106 6660 8 05.01ה200 800 06565 %16 45 מ 6 סח 15 66לח6תק 15 + מו 6 0% 0% ע%ו|ו?הס%ק 506 שתת .1% עס %1+166ה106 בתטסקתס6 6ה% %טם 8[טחזס+ 5 0% עלו"8ו5101 6ה% חס 0ת6ק06 %סה 6065 פתוה%+ 6ה%+ 01 עשוזהוותו5 506 0% %טם 6תהטסקח0ש "6ת0%ה8 01 508%, %0 108 חו 5ו285 סה 15 6ח"6ת1 .18%%67 פת+ 0+ שתטסקה60 הסתזס+ סת% - / 50 60111 3 5068 ףתןאגת תז ע+"6קסחק עהג פַהוזסתףד %ס+ אגן 6 וני 6015 8 חס 58566 עְ16ת51₪118 8550066 חה . "0006005 15 הס 8550 6 50% 61606868 %0 עהא 6צו1ף לפטנט הלכה הבנבעת ‎ -‏ <1המקנבלת גם בכל העולם ‏ קשנרה להצגת תנצאות על, הפעילות של התרכובת כדי להראות את עליונותה ביהחפ לתרכובות דומות של הידע הקודם. והיה ותוצאנת אלו מראות פעילות חדשה שלא נמצאה בתרכובות הלדועות או פעילות הזקה באופן משמעותי מזג שבתרכובות הידועות, יש בכך הוכחה של התקדמות המצאתית ההגנפכת את האמצאה, שתלתה נראית לכאורה כמובנת מאליה, לכשירת פטנט, 7 בענין זה נאמר באותו פסק דין, בעמוד 48: 0 אש זס פטס1ץפסתט 0% 66ה15%6א6% 506 0% 0" 4 10 , 6 זה 8 חד 5פו6תסקסזק [6+1618ה6ס , (6")105קסזק 1%5 ה%וא בַה810) 5טס1פ0 26 %0 א68קק8 670156ת0%

ז 6066 0ח8 'תסו6תפצת1' 0% 68ה650עק שת% 0% 6צ6168%1ה1 16

5515,5עו8ת8 [8ת1+ ת1 ,%0 ה00%8 60065 8ות+ 8%ה₪ .עפו[%851ה%6+8ש

- 26 -

5"א8סקק ה₪016 %ת5 +1 :הסולצופסקסצמק 16ק518 "6ה8%ץ 2 : עס השס50 15 אשת ההטסת+ פטסוצפס 56 60 ,ת5ט[ק %פו+ 4% 5 8 ספת - 5 6 50 פסה 66ה106/₪ מ0ו6160%ץ 8 0ח8 הסוש%ת%6ה60 %60"סמקטפהט 0% 56ז50"0 "סצס . "1811 05% 05/10050655 חס 08500

ובאותו עמוד 48, אזכר פסק דין קודם הדן בהומולגלם:

7 ,446 0570 -86 ,[[28זג% .ץצ סק סת הז

6 508% 65צס0עק [8ו%7 6ת% 8% 000066חק 06ת671600 6תך" 8 5655פ5סק %1%%5תז8וק 506 עט 6181860 65הטסקוח60

% 65[%"6ק0מק [618ו2600% 66%66קא6תט שמ8 פטסוצפסתט 6 חו 6156105066 בתטסקתסם 8005ס|סחסת 506 עט 6 60005 6181066 ה506..,%ה6ל4ק 6616786 3% ץס1"זם.

"הס1+תהע/הן %82[6ה8%6ק 6005%11056

גם עפ"י המושג של משמעות לחסית ( 16 6 )9

שהתפתה בבתי המשפט בארה"ב בשבות ה-70 בקשר לשאלת ההתקדמות ההמצאתית לגני תרכובות בעלות מבנה כימי דומה, הגילוי של התכונות המלוחדות של אלאכלור היה מצדיק את מתן הפטנט על אלאכלור.

בפסק הדין בענין (1978 0.0.7.8) 601 ...0.5.0 197 ,עג8א 6ץ ה[

(ש ככ' 002%

/ גורמים להתמכרות. התרכובות הידועות הקרובות במבנה הכימי היו אנלגזיל שגרמו

להתמכרות. בית המשפט שקל את משקלן של שתי התכובות: התכוגה הצפריה מראש, הייבו שהחומרים *הלו בעלי פעילות אנלגטית, והתכונה הבלתי צפויה מראש, היינו, שהחומרים אינם גורמים להתמכרות, וקבע שהתבלעות כשירות פטנט שכן בעלי המקצוע חיפשו לא סתם חומרים אנלגטיים חדשים אלא היפשו חומר אנלגטי שאיגו גנרם להתמכרות, וזה מגביר את המשמעות של התכונה הבלתי צפויה מראש בהחס לתכוגבת הצפויה מראש ומצביע על ההתקדמות ההמצאתית של האמצאה. בהקבלה למקרה גלעיל, ניתן לומר שבעלי המקצוע חיפשו לא סתם קוטלי עשבים חדשים (תכונה צפויה מראש), אלא קוטלי עשבים יעילים לגבי מספר גדול של עשבי בר בגידול תירס וסויה (תכונה בלתי צפויה מראש) ובגילוי התכובות המיוחדות יש באמצאה התקדמות המצאתית.

בשאלת השאלה אם עמדה המבקשת במבחן ההתקדמות ההמצאתית ואם התוצאות שהגישה

מצביעות בבירור על אותה תכונה בלתי צפויה מראש ומועילה הופכת את אלאכלור לאמצאת כשירת פטנט אף היותו הומולג של תרכובות ידועות.

2/..

נדונה השאלה של ההתקדמות ההמצאתית של תרכובות חדשות שנתגלו כאנלגזידץ אדבם+- '

0 - 27 -

אומר מיד שדעתי היא שהמבקשת כן עמדה במבחן ויש לאמצאה נשוא הבקשה התקדמות המצאתית ביחס לתרכובות הקרובות שבידע הקודם. התוצאות שבתצהירים של סעיף, אם, מרץ, גודייר ושליפר (ראה סעיפים 10(ג) ו-10(ד) לעיל) מצביעות בבירור על סלקטיביות של אלאכלור., למשל, והתוצאות שבהתצהיר האם לגבי התרכובות 8 ו- ). אמנם ההצלחה המסחרית כשלעצמה איננה הוכחה של התקדמות המצאתית,: אך. היא לא יכולה להוות בעלת משקל לטובת הפטנט במקרהם מסולימים או במקרים של ספק. על כך נאמר בפסק הדין הבריטי בענין

גם במקרה הבוכתי, דעתי שעפי התוצאות ההשוואתות שהוגשו בראיות של המבקשת יש כדל להוכיח את ההתקדמות ההמצאתית שבבקשר רק כלולה להתחקיר או ההצלחה המסחרית של אלאכלור. אזכיר כאן שגם המתנגדת הכלרה במלוחדרגת של אלאכלור בכך שהתחילה בייצורו, ואף מר טל, שהצהיר מטעמה, אמר שאלנבו כופר בכף שאלאכלור הינו חומר הדברה טוב. : באשר לטענת המתנגדת שפעילות המגע של אלאכלור זהה לזו של התרכובות הידועות, כפי שהדבר משתמע מהנאמר בעמוד 10 של הפירוט המתוקן (ראה סעיף 7) לעיל), מקובל במצאות בשטח הכימיה שדי ביתרון לגבי פעילות אחת כדי שהמצאה תהיה כשירת פטנט, ואין צורך או דרישה שלגבי כל התכונות תהיה למצאה יותר בהשוואה לידע הקודם. | כפי שקבעתי לעיל הוכיחה המבקשת את יתרון נאלאכלור בהשמדת עשבי בר בגידול תירס וסויה בשימוש טרנסגהצצה, ולכן אין משמעות שאין יתרון כאשר משתמשים בו לאטרנסגהצצה. באשר לתהליך להכנת אלאכלור, עפי הנוהל המקובל בארץ כאשר התרכובות הבתבעת הן חדשות ובעלות התקדמות ההמצאתית, ייחשב כל תהליך להכנתן כחדש ובעל התקדמות המצאתית, גם אם הוא תהליך אנלוגי, מאתר ואלאכלור הינו תואר חדש וקבעתי שיש לו התקדמות ההמצאתית, גם התהליך להכנתו הנתבע בתביעה 4 הינו חדש ובעל התקדמות

המחלוקת בין הצדדים לגבי התהליך היתה בעיקר אם אפשר היה להכין את נאלאכלור על סמך התהליכים של הידע הקודם.

לגבי התהליך שבפטנט האמריקאי מס' 2,863,752 ובפטנט הבריטי מס' 1,008,851 שוכנעתי כי ע"י הראיה שבתצהיר באלדוס שלא מתקבל אלאכלור ע"י אותו תהליך. ראיה נוספת לכך היא שלא משתמשים בתהליך האמור ליצור המסחרי של אלאכלור, למרות ההנדה שזה היה מוזיל את (ליצור. /

באשר לתהליך שבפטנט הבלגי זהו תהליך זהה לתהליך שבבקשה וברור שניתן להכין אלאכלור בעזרתו, ואכן כך עשתה המבקשת. ההגבלה באותו פטנט לגבי נוכחות מתמיר אלקיל שליטונ? הכרחי בעמדת אורתו אחת של הטבעת הפנילית מתילהסת לתרכובות בלבד, לאור דעתו של הממציא באותה תקופה שקבוצה זו חיונית להצגת פעילות טובה, אך אין להגבלה משמעות מבחינה כימית לגבי התהליך. מכל מקום, אין לדבר משמעות במקרה הנוכתי לאור מה שקבעתי לעיל, היינו, שגם תהליך אבלוגל נחשב כחדש ובעל התקדמות ההמצאתית כאשר משתמשים בו להכנת תרכובת חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.

שאלת תיאור הפירוט

השאלה האחרונה שבה נדון מתייחסת לטענת המתנגדת שגם אם התוצאות שהוגשו ע"י המבקשת מצביעות על התקדמות ההמצאתית, הן לא רלבנטיות ואין לקבלן, מאחר

ובוצעו לאחר תאריך הבכורה או תאריך ההגשה של הבקשה ומצביעות על אמצאה שבעשתה מאוחר יותר. לדידם, יש לקחת בהשבון רק מה שכתוב בפירוט, בלי להתחשב בגילוילים שנעשו אחרי כן, ובפירוט כתוב שכה החומר קוטל עשבים לשימוש טרנסגהצצה ולאטרנסגהצצה, וזה היה מובן מאליו על סמך הידע הקודם. אין בפירוט מילה או חצי מללה על סלקטיביות, על תכונות מלוחדות נאין השונאה עם החומרלם של הידע הקודם. טענת צו של המתנגדת אין בדין לקבלה. עם הבקשה לפטנט על המבקש להגיש פירוט אמצאה שכולל, בהתאם להוראות הסעיף 12 לחוק, "שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה... וכן דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה". התיאור יכלול גם הצהרת על יכולת כדי שהמצאה תמלא את דרישת הסעיף 3 לחוק, לפיה אמצאה כשירת פטנט צריכה להיות מועילה. הפירוט לפירוט, לפי הוראות הפרק 5 לתקן, בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא גובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.

עד כאן דרישות החוק ובלעדיהן אינה קבלת בקשת פטנט תקינה. הוספת הלעיילות או דרכי הביצוע לאחר הגשת הבקשה מהווה תיקון בעל אופי מהותי, בהתאם לסעיף 1(23) לחוק, ומתיעה דחיית התאריך של הבקשה, כי ללא הצהרת יכולת וללא תיאור דרך הביצוע אין כלל גלוי של אמצאה. מאידך, הדרישה שבתקנה 0), לפיה הפירוט יכלול "...תיאור תמצית של מצב הידיעות בהסת רמת המקצועי שבו נעשתה האמצאה, עד בא

שהלה לדעת למבקש לאור האמצאה", היא רצויה, אך ברירית, וניתן למלא אחריה בכל שלב, ו לגבי היתרונות של המצאת או הבדלים בהחס לדעת הקודם, תיאורם בפירוט כולל להצגת הפטנט אך העדרם אינו יכול להיות סיבה לבלטולו. אם המבקש מתאר בבקשתו תרכובת ומצהּיר עליה שהיא טובה למטרה מסויימת, צריכה להינתן לו האפשרות להתגונן לגבי כל התקפה בגד אמצאתו כדי: להראות שהיא עומדת במבחנים של התקדמות ההמצאתית והינה כשירת פטנט. זכות ההתגוננות קיימת לא רק כלפי השגות לשכת הפטנטים בשלב הבחינה לפני הקיבול, אלא גם בהליך התנגדות לפגם מתן הפטנט ואף בהליך בלטול אחרי מתן הפטנט. אם מצביע שהתרכובת בתולת אותה פעילות שעליה יש הצהרה בפירוט או שפעילותה אינה עולה על זו של תרכובות ידועות בעלות מבנה כלמי דומה או קרוב, אזי האמצאה אינה כשירת פטנט ולא ינתן פטנט עליה או שלבוטל הפטנט, אם הוענק לפני כן. במר, אם מתברר שהתרכובת, במסגרת אותה פעילות שיוחס לה בפירוט, מראה ליתרון על גבי תרכובות קרובות לה מהידע הקודם, אז זו הוכחה שהמצאה כשירת פטנט והפטנט יוענק על האמצאה, אם מדובר בהליך שלפני מתן הפטנט, או תדחה בקשת הביטול, אם מדובר בהליך שלאחר מתן הפטנט. ידוע היטב , בשטחי הכימיה השונים בכלל ובפיזיקה והומוראים בעלת פעילות ביולוגית בפרט, שבקשת הפטנט מוגשת מלד לאחר תוצאות ראשוניות מבטיחות והמחקר והבדיקות במשכים עוד זמן רב לאחר מכן. ברב המקרים, מתגלים היתרונות בשלב מאוחר יותר והתוצאות בדרך כלל מוגשות רק כאשר הן מתבקשות, אם בשלב הבחינה בעיקבות השגה מצד לשכת הפטנטים או בהליך דו-צדדי לאחר קיבול הבקשה.

זכותו של המבקש להגיש תוצאות הנושאות כדי להנכיה התקדמות ההמצאתית מוכרת בשיטת הפטנט בעולם. בארצות מסויימות מנגשות התוצאות בצורת נספחים להסברם, ובארה"ב, למשל, בצורת תצהיר בשבועה. מסמכים אלה נשארים בתיק הבקשה ופתוחים לעיון הציבור לאחר קיבול הבקשה או אחר מתן הפטנט, אין דרישה להכניס את הנתונים בפירוט ובדרך כלל אף אין רשגת לעשות כן. כך קבעתי גם בהחלטתי מיום 8.1.80 בעניין ההתנגדות לתיקונים של הבקשה דנך, בסעיף 34, בעמוד 36-35, ובהחלטת מיום 22.1.80 בענין התנגדות לתיקון עפ"י סעיף 65 לחוק של בקשת פטנט מס' 45756, אנביפארם בע"מ בגד ספרמדיקה (טרם פורסמה), סעיף 14, עמ' 10-8, שבהן קבעתי שלא ביתן לאשר הכנסת טבלה השוואתית לפירוט לאחר קבלת הבקשה, אך ניתן להגיש את התוצאות בצורת תצהיר במסגרת ההליך ההתנגדות. בשלב שלפני קיבול הבקשת, לעיתים מבקש הבוחן בארץ שהמבקש יכיר בידע הקודם, אך אין דרישה להכנסת התוצאות בפירוט. קבלת עמדת המתנגדת הייתה מובעת הענקת פטנט לגבי תרכובות קרובות במבנה לתרכובות ירועות כשבפירוט הבקשה, עם הגשתו, אין ציון של יתרונות ביחס לידע הקודם הקרוב. באותה גישה,

אין מקום להגשת ראיות ביחס ליתרונות גם בהליכי התנגדות וביטול, וזו בעצם הזמנה"

לביטולם של פטנטים רבים לגבי חומרים בעלת פעילות ביולוגית שאינם כוללים בפירוט השוואה עם חומרים ידועים. לא נראה לי שצו גישה רצויה בשיטת הפטנט, בעיקר בממצאות הנושאות תרכובות כימיות בעלות פעילות ביולוגית אשר פיתוחן כרוך בזמן רב והוצאות עצומות כשבאותו זמן התחרות גדולה. |

בפירוט המתוקן, בעמוד 5, אמר שהתרכובת מיועדת בעיקר לשימוש כקוטל עשבים לפרנסגהצצה ויש כאן ההבטה שמומשה, גם מהטבלה בעמוד 9 נלתן לראות את יתרונותיה לגבי תירס וסויה (צמחים ), כשעשבי הבר נפגעים. יש, אם כן, מספיק פרטים גם לגבי אותם השימושים המלוודים של התרכובת, בנוסף לכך שתוארו דרך הביצוע של האמצאה. | לאור קביעתי בסעיף 15 לעיל שיש באמצאה התקדמות ההמצאתית, הנמלט להוציא את ההתנגדות ולהעניק את הפטנט למבקשת.

באשר להוצאות הקשורות להליך זה, תסכם המתנגדת את טענותיה תוך 20 יום מיום החלטה זו, המבקשת תוכל להשיב על כך תוך 20 יום נוספים והמתנגדת תוכבל להשיב על טענות המבקשת תוך 10 למולם נוספים. לאחר מכן תינתן ההחלטה באשר להוצאות. .

גיתן בירושלים היום >6 אייר התשמ"ד 4 במאל 1984