סימן מסחר 253551

ההחלטה:

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 253551

"דעס"

המבקשת: 1 1 10562

ע"י ב"כ איתן, מהולל 86 שדות, עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

1. בקשה לרישום סימן מסחר מספר 253551 "1025:2171" (להלן, בהתאמה: "הבקשה" ו"הסימן המבוקש") הוגשה ביוס 17.2.2013 על שס חברת 1.1116 1[ק1056 (להלן: "המבקשת".

הסימן מבוקש לרישום בסוג 25 לגבי "הלבשה, הנעלה כיסויי ראש; לא כולל ג'ינסים".

2 במסגרת מכתב ליקויים מיוס 30.12.2013 נמסר למבקשת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש],תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), המונע רישום סימנים חדשים הדומים או הזהים לסימנים הרשומים בפנקס סימני המסחר לגבי אותם טובין או הטובין מאותו הגדר. ליקוי ה הועלה ביחס לסימן רשום

מספר 199244 "105211" הרשום על שס חברת "קסטרו" מיוס 25.1.2009 לגבי טובין בסוג 5 בפרטה הכוללת: "פרטי לבוש, מכנסיים, מכנסי ג'ינס, חגורות, ג'קטים, חולצות, חולצות טי, כיסים לפרטי לבוש, מעילים, פרטי לבוש עור ודמוי עור" (להלן: "הסימן הרשום").

3 בתשובה לליקוי וה הציגה המבקשת מסמך ובו הסכמה של חברת "קסטרו" לרישום הסימן המבוקש כל עוד תיכלל בו החרגה של ג'ינסים מהפרטה. הסכמה זו הינה מקור ההחרגה בפרטת של הסימן המבוקש "לא כולל ג'ינסים".

4. בתשובתה לליקוי שהועלה על פי סעיף 9(11) לפקודה השיבה המבקשת, כי ישנם הבדלים בסוג הסחורות וסוג הלקוחות המונעים את הטעיית הציבור. לעניין זה טענה המבקשת כי פריטי הלבוש וההנעלה אותן היא מייצרת נחשבים ליוקרתיים והם מעוצבים על ידי מיטב המעצבים בעולס. לדבריה מוצריה נחשבים כאופנת עילית, ובהתאם לכך עלות מוצרי המבקשת נמכרים באלפי שקלים ליחידת פריט. המבקשת צירפה נספחים המראים את הבדלי

המחירים בין הפריטים שהיא מוכרת לבין המוצרים שאשר מוכרת בעלת הסימן הרשום (לגביהם הוצגו נתונים לפיהם מוצריה עולים מאות שקלים בודדות).

המבקשת הוסיפה בטענותיה כי ערוצי השיווק וההפצה של המבקשת ובעלת הסימן הרשום שונים ולכן אין כל חשש להטעיה בקרב הצרכנים, המבקשת מסבירה כי בעלת הסימן הרשוס הינה בעלת רשת עצמאית וסגורה של חנויות "קסטרו" הנפרסות ברחבי ישראל ושרק בהן מוכרת בעלת הסימן הרשוס את מוצריה. לטעמה של המבקשת צרכן אשר נכנס לחנויות בעלת הסימן הרשום מודע למקור הסחורות והמוצרים שהם קונה.

לעומת זאת, המבקשת הציגה כי את מוצריה שלה היא משווקת באמצעות סיטונאים המכירים ומשווקים מוצרים אלה בחנויות יוקרה, כגון רשת מוצרי המעצבים 6108%גע

4 ובוטיקי יוקרה כגון חנויות הנמצאות בכיכר המדינה בת"א. המבקשת צירפה ראיות המעידות על החנויות בהן היא מוכרת את מוצריה.

עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי קהל היעד אליו היא פונה אינו אותו קהל יעד אליו פונה בעלת הסימן, וזאת לנוכח עלות היקרה של פריטי לבוש שהיא מוכרת ביחס לעלות של הפריטים שאשר מוכרת בעלת הסימן. לדעתה הרוכשים את מוצריה עושים ואת במודעות מושכלת ומתוכננת לאחר בדיקה, וזאת, בין היתר, לאור העלות הניכרת של הפריטים.

לדברי המבקשת היא עושה שימוש נרחב בעולס בסימן המבוקש משנת 1972 על שם מייסדה של המבקשת, מר יוסף אטדגי. המבקשת עושה שימוש בסימנה המבוקש ביחס לטובין בסוג 5 מאז שנת 1989, והסימן המבוקש רשום במדינות רבות בעולס. המבקשת סבורה כי הרכיב

המשותף לסימן המבוקש ולסימן הרשום - המילה "1025271" - מציין שס פרטי של אדס ולפיכך אין למנוע שימוש במילה בו כלפי צדדים שלישיים, כל עוד השימוש נעשה בתוס לב. המבקשת טוענת שבנסיבות אלה עולה שבחירת הסימן המבוקש נעשתה בתוס לב ולא במטרה להטעות או להיבנות מהסימן של בעלת הסימן הרשום בישראל.

בהסתמך על הטענות לעיל שלטעמה של המבקשת מצדיקות הסרת הליקוי שהועלה על פי סעיף 9(11) לפקודה, העלתה גם טענה חלופית לפיה מבוקש לאפשר רישום מקביל לשני הסימנים לפי הוראות סעיף 30 לפקודה.

טענותיהם אלה לא שכנעו את בוחנת סימני המסחר אשר עמדה בסירובה. לפיכך ביקשה המבקשת להעלות טענותיה בפני.

דיו

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בדיון שהתקיים בפני ביוס 10.3.2015 חזרה המבקשת על טענותיה דלעיל . כמו כן, בעקבות הדיון, אפשרתי למבקשת להגיש תצהיר נוסף שבו תפרט לגבי קישורו של הסימן המבוקש לשמו של המעצב המקורי. את זאת עשתה המבקשת בהגשת תצהירה של הגברת קטרינה פלמר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של החברה. בתצהיר פורטו נתונים לגבי מחזור המכירות של החברה בארץ