החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר 255777 "פטפוט"

המתנגדת: ג.א.מ.ז ניהול ייזום והשקעות בע"מ ע"י ב"כ גדי אלפסי, עו"ד

המבקש: אורי חמו בעצמו

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לרישוס סימן המסחר מספר 255777 לגבי המלה "פטפוט" (לא מעוצב) בסוג 43 לגבי "שירותים להספקת מזון ומשקה, מסעדה ובית קפה" (להלן: "הבקשה") על שס המבקש, מר אורי חמו (להלן: "המבקש").

2. הבקשה הוגשה ביוס 13.5.2013. לארח שנתבקשה בחינתה על אתר, קובלה הבקשה ביוס 3 ותתפרסמה להתנגדויות ביוס 30.5.2013. ביוס 3.6.2013 הוגשה התנגדותה של חברת ג.א.מ.ז. ניהול והשקעות בע"מ (להלן: "המתנגדת") כנגד רישוס הסימן, בטענה כי היא בעלת הסימן, וזאת על בסיס הוראות סעיף 24(א1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה" או "פקודת סימני המסחר").

3 כרקע נוסף יצויין שמאז יוס 12.9.1990 ועד ליוס 27.12.2007 היה בבעלותו של המבקש דנן סימן מסחר רשום מס' 64340, עבור הסימן המעוצב "פטפוט" (להלן: "הסימן שפקע"). סימן זה נמחק מפנקס סימני המסחר בשל אי תשלוס אגרת חידוש (ר' החלטתי בעניין בקשה להחזר תוקף סימן מסחר מס' 64340, אורי חמו (פורסם באתר רשות הפטנטים, 22.7.2013)).

עיקר טענות הצדדים

4. המתנגדת טוענת כי היא בעלת הסימן ולא המבקש. לדבריה, ביוס 13.3.2011 נכרת חוזה בינה ובין חברת "אורי ושחר שירותי מזון בע"מ" (להלן: "החברה" או "חברת אורי ושחר"), במסגרתו, בין היתר, רכשה המתנגדת זכות השימוש בשס "קפה פטפוט" (להלן: "ההסכם").

5. אין חולק בין הצדדים כי עובר לעשיית ההסכם, המבקש היה בעל בזכויות בשס ובסימן "פטפוט" בקשר עס בית הקפה שנמכר, ככל שכאלה היו. המתנגדת אינה חולקת על כך שההסכם על פיו מבוססת טענת הבעלות נכרת בין חברת אורי ושחר לבינה, ולא בין המבקש דנן לבינה. עס ואת וככל שניתן להבין את טיעוניה בהקשר והלאשורס, לטעמה, ככל שהיו למבקש זכויות בסימן הרי שאלה היו בבעלות החברה משעה שבשעת המכירה היה המבקש בעל מחצית ממניות החברה.

מאידך טוען המבקש, כי בעלותו בסימן מעוצב לא נמכרה למתנגדת וכל אשר ניתן לה במסגרת ההסכם היה זכות השימוש בו, ואף זו הותנתה בתנאים. לעניינו שאלת יכולתה של חברת אורי ושחר להעניק בסימן זכויות שעה שאינה בעלת הסימן, הטוען כי עשה כך מאחר וסבר באותה העת שמפאת היותו בעליה של חברת אורי ושחר, הוא וחברת אורי ושחר הנס "היינו הך" (פרוטוקול עמוד 43 שורות 20-22).

ראיות הצדדים

לאחר הגשת כתבי הטענות מטעמי הצדדים, הגישה המתנגדת כתב טענות נוסף אליו צירפה ראיות. למתנגד לרישוס סימן מסחר לא קיימת זכות קנויה להגשת כתב טענות בתשובה לכתב טענותיו של המבקש (ר' תקנות 35-37 לתקנות סימני המסחר, (194 (להלן: "התקנות")). כמו כן ובהתאם לסעיף 57 לפקודת סימני המסחר, על ראיות המוגשות בהליך המתנהל בפני הרשם להיות מוגשות באמצעות תצהיר תומך. אולם, משעה שהמבקש נעתר להגשתם של אלו (פרוטוקול עמוד 4 שורות 12-13), יש לראות בחומרים אלו כחלק מן החומר המצוי בתיק לצורך קבלת ההחלטה דנן.

מטעמי המתנגדת הוגש תצהירו של מר גדי אלפסי, בעל המניות ומנהל במתנגדת. מטעמי המבקש הוגשו תצהיר המבקש; תצהירו של מר יעקב בן עזרי שהנו בעל מניות בחברת אורי ושחר ובחברת "אשת - שירותי מזון בע"מ"; תצהירו של מר תומר דוידאן שהנו בעל מניות הן בחברת אורי ושחר והן בחברת אשת - שירותי מזון בע"מ; ותצהירו של מר יצחק קוליק אשר הצהיר על כוונתו לשתף פעולה עם המבקש ולהקיס בתי קפה באזור המרכז תחת סימן המסחר "פטפוט".

אציין כבר עתה, כי עותק מההסכם שנערך בין חברת אורי ושחר למתנגדת דנן ולו חשיבות רבה לענייננו, לא צורף לכתחילה על ידי המתנגדת. לאחר שעותק ממנו צורף לכתב הטענות מטעמי המבקש, טענה המתנגדת כי זה לא צורף על ידה בשל היותו בגדר טיוטת חוזה בלבד ולצורך הגנה על חסיון המשא ומתן. כאשר נשאל על כך עדהּ של המתנגדת, טען כי ההסכם צורף ברגע שמצא לנכון לצרף אותו (פרוטוקול עמוד 16 שורה 9). בהתנהלותה ואת של המתנגדת יש כדי להשליך על שאלת ניקיון כפיה בניהולו של ההליך דנן, כפי שעוד יורחב להלן.

דיון

0. סעיף 24(א1) לפקודת סימני המסחר קובע כדלהלן:

1. התנגדות לרישום סימן מסחר בהתבסס על סעיף 24(א1) שבפקודה, תתקבל ככל שיעלה בידי המתנגד להוכיח כי הוא הבעלים של הסימן. היינו, בשונה מן המבקש אשר כבר שיכנע את הרשם לקבל את רישומו של הסימן על שמו ודי לו להראות כי המתנגד איננו הבעלים, אין המתנגד יוצא כדי חובתו על ידי ההוכחה כי המבקש אינו בעל הסימן (טענה שעשויה היתה לבוא בגדר הוראות סעיף 24(א1) לפקודה) ועליו להראות כי הבעלות היא שלו עצמו באופן

"ואלה עילות ההתנגדות לרישום סימן: (1) קיימת סיבה ולפיה מוסמך הרשם לפי הוראות פקודת זו לסרב לבקשת הרישום;

(2) המתנגד טוען לבעלות על הסימן. "

כאמור, ביוס 13.3.2011 נכרת הסכם בין חברת אורי ושחר לבין המתנגדת, במסגרתו העניקה אורי ושחר לאחרונה זכויות שימוש בשס המסחרי "קפה פטפוט" לגביו אף נטעו בהסכם כי

הנו רשום, כדלקמן (ההדגשות במקור):

והואיל

וידוע לקונה, כי החברה הינה בעלת הזכויות בשם המסחרי "קפה פטפוט" והסימנים הנלווים לו, לרבות סימני המסחר, וכי החברה השקיעה סכומים נכבדים בפרסום ופרסומת לקידום והשגת שם טוב ואמין לרשת בתי הקפה, המסעדה ולמוצרים הנושאים את סימני המסחר;

והחברה מזוהה על ידי שימוש בסימן המסחרי הרשום "קפה פטפוט", לוגו, סמלים, שמות מסחריים, הכוללים, בין היתר, את השם "פטפוט קפה בר מסעדה" ו-"קפה פטפוט" (להלן ביחד ולחוד - "סימני

והחברה רואה בסימני המסחר מוניטין רב ערך, שמשמעותו בציבור ובקהל הרחב - רמה גבוהה של שירותים ואיכות מוצרים;

והחברה בין יתר עיסוקיה, מפעילה ומנהלת בית קפה בשם המסחרי "קפה פטפוט" הנמצא ברחוב הרצל מספר 120-122 במתחם העיר העתיקה בבאר שבע (להלן: "בית הקפה");

והואיל

והקונה, בהיותו מודע לערכו של "בית הקפה", למוניטין ולידע של החברה וסימני המסחר שלה, פנה לחברה בהצעה, לרכוש את הציוד, הפעילות העסקית וזכות השימוש בשם "קפה פטפוט" המצוי ברחוב הוצל 120 - 122 באר שבע ושם בלבד כהגדרתו לעיל ובתנאים המפורטים בהסכם זה;

והחברה נענתה להצעת הקונה והסכימה למכור לו את הציוד, הפעילות העסקית וזכות השימוש בשם "קפה פטפוט" כהגדרתו לעיל המצוי ברחוב הוצל 120 - 122 באר שבע ושם בלבד בתנאים המפורטים בהסכם זה להלן;"

"2. השימוש בסימני המסחר

החברה מוכרת ואת לקונה את הציוד (המפורט בנספח א' להסכם זה), את הפעילות העסקית ואת זכות השימוש בשם "קפה פטפוט" כהגדרתו לעיל, בבית הקפה המצוי ברחוב הרצל 120-122 באר שבע וששס בלבד.

למען הסר ספק, הקונה מצהיר ומאשר מפורשות, כי הוא רוכש את השימוש בשם ובסימן המסחרי "קפה פטפוט" לשם הפעלת קפה פטפוט בשלוש החנויות הנמצאות ברחוב הרצל 120-122 ושם בלבד והוא אינו רשאי לעשות שימוש בשם ובסימני המסחר "קפה פטפוט" או כל חיקוי שלהם בצורה כלשהי לרבות עסקים אחרים בשום מקום אחר.

מובהר ומוסכם בין הצדדים, כי אם וכאשר הקונה יפסיק את פעילות קפה פטפוט בכתובת כאמור בסעיף 2.1 לעיל, הוא יהיה זכאי, לפתוח בית קפה אחר במקומו, תוך שימוש בשם קפה פטפוט, וזאת אך ורק באזור העיר העתיקה בבאר שבע ושם בלבד.

למען הסר כל ספק, מובהר ומוסכם בין הצדדים, כי אם ירצה הקונה להעביר את זכויותיו כולן או חלקן בקפה פטפוט, לרבות העברת מניות ו/או הקצאת מניות בתאגיד ו/או מכירת בית הקפה, הנמצא בכתובת כאמור בסעיף 2.1 או 2.3 לעיל, לכל צד ג', בין בתמורה ובין בכל דרך אחרת, עליו לקבל מראש את הסכמת מר אורי חמו שתינתן בכתב בלבד וזאת לאחר שמקבל ו/או רוכש הזכויות יתחייב להיות כפוף למגבלות השימוש בשם המסחרי כאמור בהסכם זה ולפעול על פי הן.

"7.3 על הקונה להשתמש בסימני המסחר, ורק בהקשר למכירתם או הפצתם של סחורות ו/או שירותים הנמכרים בבית הקפה, לרבות על גבי החשבונות, קבלות וחוזים, ולא לשום מטרה אחרת."

מלשון המבוא להסכם עולה שבכל מכר הציוד הדרוש להפעלת העסק הוענקה למתנגדת זכות שימוש בסימני המסחר. כפי שמובא לעיל, היקף ואופן השימוש בסימן המסחר מפורט בסעיף 2 להסכם כמו גם בסעיף 7.3 להסכם מהם עולה כי הרשות שניתנה לעשות שימוש בסימנים הוגבלה לתחומיו של בית עסק ספציפי או בית עסק חלופי לו בעיר העתיקה בבאר שבע. העברת זכות זו אף מותנית בהסכמתו של מר אורי חמו (ר' סעיף 2.4 להסכם).

בסעיף 7.5 להסכם אף נקבע, כי המבקשת ומר חמו רשאים לעשות שימוש בסימני המסחר ביתר רחבי הארץ לרבות בבאר שבע, כדלקמן:

"7.5 למען הסר ספק מוסכם ומובהר בזאת, כי לחברה ו/או לא.ש.ת שירותי מזון ו/או למר אורי חמו ו/או למי מטעמם הזכות לעשות שימוש בשם "קפה פטפוט", בסימני המסחר ובשמות דומים בכל חלקי הארץ לרבות כל אזור באר שבע לצורך הקמת בתי קפה, מסעדות, משלוחים ושירותי הסעדה למעט פתיחת מסעדה או בית קפה באזור העיר העתיקה בב"ש."

מכאן שאין ענייננו במתן וכות בעלות ואף לא במתן זכות שימוש ייחודית ובלעדית, ההיפך הוא הנכון. במסגרת ההסכם ניתנה רשות מותנית ומוגבלת לעשות שימוש בסימן באזור גיאוגרפי מצומצם.

נוסף על כך, כעולה מנוסחו, אין ההסכם כולל התייחסות ספציפית לסימן המבוקש "פטפוט" או לסימן שפקע ("פטפוט" מעוצב), אלא לכל היותר ל"סימנים הנלווים" לשם "קפה פטפוט" לגביו אף נכתב משום מה בהסכם כי הינו רשום.

מטיעוני הצדדים עולה כי שניהם רואיס ומתייחסים לכלל הסימנים הכוללים את המלה "פטפוט" אלא לבדה ואלא בצירוף המילים "קפה" ו-"מסעדה", כהיינו הך. למעשה, שני הצדדים מתייחסים למלה "פטפוט" כמותג המשתרע על פני כלל העסק מקבוצת "פטפוט". למעשה, הצדדים עצמם רואיס בסימן "פטפוט" כ"סימן בית" ("א%עגות 110056") - סימן שנועד לסמן את העוסק ועסקו ללא הבחנה בין המוצרים או השירותים (בשונה מ"סימן מוצר" המיועד לסמן מוצר או שירות ספציפיים) (ר' למשל, בקשה לרישום סימן מסחר מספר 175322, אד דאו, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 23.1.2007), בפסקא 16 להחלטה). טיבו של סימן בית שלעולס ישמש לקשר בין מקור הטובין ובין הטובין - במקרה שכזה קשה יהיה להפריד ביניהם או לחלקם ללא חשש להטעיה (התנגדות לרישום סימן מסחר 168754,

"ה1אג]א" (מעוצב), אור מאניה בע"מ נ' .\/.5 1006116 \62), (פורסם בנבו, 17.5.2007), בפסקא 80 להחלטה). גם לאור טענה זו עולה שאין אלא לפרש את אומד דעת הצדדים כפי שמשתמעת במפורש מלשון החוזה כמו גם מנסיבות העניין (כמצוות סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973) לכך שבמסגרת ההסכם הזכות בכלל הסימנים הכוללים את השם "פטפוט" נותרו בבעלותו של המבקש.

יתרה מכך, אף אס ניתן להבין מההסכם כי לחברת אורי ושחר נתגבש מוניטין כלשהו בסימנים הנלווים לסימן המבוקש, הרי שגם באלה כל שניתן הוא זכות שימוש מוגבלת כאמור.

על כן, אין באפשרותה של המתנגדת להסתמך על לשון ההסכם על מנת לבסס וכותה לבעלות בסימנים נשוא ההסכם, לרבות לגבי הסימן המבוקש.

בשלב הסיכום העלתה המתנגדת גם טענות לבעלות מכוח היות הסימן "פטפוט" סימן מסחר מוכר היטב כגדרתו בסעיף 1 לפקודה. לטענתה, משנמחק הסימן שפקע מן הפנקס בשלהי שנת 2007 ונוכח כך שהיא זו שהפעילה את בית הקפה שבעיר העתיקה מאז 2011, נצבר לה ולא למבקש, מוניטין בסימן עד כדי היותו סימן מוכר היטב.

פקיעת תוקפו של סימן רשום אינה מבטלת צבירת המוניטין אשר נצבר לבעל הסימן עובר לפקיעת התוקף (הגדרת המונח "סימן מסחר מוכר היטב" בסעיף 1 לפקודה אינה מחייבת רישום). כך גם אין בה כדי לאיין אפשרות להמשך צבירה עתידית של מוניטין לבעליו של סימן שאינו רשום (ודוק, ואת בשונה מנסיבותיו של סעיף 50(ג) לפקודה לגבי הצטברות השימוש בסימן הרשום בידי בעל רשות הרשם בהתאם להוראת סעיף 50(ב) כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן).

בענייננו, טענתה זו של המתנגדת לצבירת מוניטין עד כדי הפיכתו של הסימן למוכר היטב הועלתה על מנת לבסס את בעלותה בסימן. בפסיקה הותוו מבחנים שונים לבחינת היותו של סימן מסחר מוכר היטב ובהם: מידת ההכרה של הסימן; היקף ומשך השימוש בו; היקף ומשך פרסום הסימן; המידה בה הסימן מוכר; מידת האופי המבחין; מידת הייחודיות ועוד

(ר' ע"א 9191/03 11600138/ נ' אבסולוט שוז, פ"ד נח(6) 869 (19.7.2004), התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 5.8.1.,93261 א\ אק נ' ס0צ606 טסאגססא זגפה א זא /, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 3.9.2003)).

במקרה דנן, נטענה טענה זו במאוחר, בעלמא וללא כל תימוכין ואין לקבלה.

באשר לטענות השונות אותן העלתה המתנגדת אודות זניחתו של המבקש את הסימן, אין מקומן של טענות אלו בהליך על פי העילה הקבועה בסעיף 24(א1) לפקודה. ככל שהיו

למתנגדת טענות בהקשר זה, הרי שהיה עליה להגיש התנגדותה על בסיס העילה הקבועה בסעיף 24(א1) לפקודה, לפיה קיימת לרשם סיבה לסרב לבקשת הרישום.

משהגעתי למסקנה כי המתנגדת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היא הבעלים בסימן המבוקש, מתבקשת המסקנה כי דין ההתנגדות להידחות.

בשולי הדברים אתייחס לכך שביוס 1.8.2014 הוגשה לרשות הפטנטים בקשתו של מבקש הסימן לצרף כבעלים נוסף בבקשת הסימן את מר יעקב בן עזרי (שהוא כאמור לעיל בין המצהיריים מטעמי המבקש). בקשה זו, הוגשה לאחר שבפתח הדיון אשר נערך בפני ביוס 4 הודיע המבקש כי בכוונתו להגיש בקשה זו, ובכך המתנגדת אשר התנגדה לה בתחילה, משך את התנגדותו (פרוטוקול עמוד 21 שורות 21-22).

בהתאם לחוזר רשם 15/2012 עדכון (3), על בקשה שכזו להתייחס לשאלת השפעת הרישום על ההליך המתנהל. כעולה מהבקשה, מציין המבקש כי למיטב ידיעתו אין בצירופו של מר בן- עזרי כבעלים נוסף בסימן כדי להטעות את הציבור. עד יוס כתיבת החלטתי זו, לא התקבלה כל תגובה בעניין אה מטעמי המתנגדת, אשר ידעה כאמור על הגשת הבקשה כבר ביוס הדיון שנערך בפני. נראה אס כן, כי גם המתנגדת סבורה כי אין בהעברת הבעלות כדי להטעות את הציבור.

נוכח תוצאת הדברים לעיל, נראה כי מתייתרת שאלת נפקותה של העברת הבעלות על ההליך המתנהל. לגופו של עניין, משהצהירו המבקש ומר בן-עזרי על כוונתם לשתף פעולה לצורך הקמת עסק הנושא את סימן המסחר, נראה כי לא מתקיים חשש להטעיית הציבור כתוצאה מהעברת בעלות זו. לפיכך, הנני להורות על העברת הבעלות בסימן במובן וה שמר בן-עזרי יצורף כבעלים לסימן.

סוף דבר, ההתנגדות נדחית. סימן מסחר מס' 255777 ירשם על שס המבקש ועל שם מר בן עזרי במשותף.

לאור התנהלות הצדדים והלך טיעוניהם בהסכם הכבידו יתר על המידה ושלא לצורך על הרשם כמו גם האחד על משנהו, איני עושה צו להוצאות.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כ"ה אדר, תשע"ה 6 מר>, 2015

סימוכין: 22 "5"