סימן מסחר 25970

ההחלטה:

בקשה למחיקת רישום סימן המסחר מס* 25970 -

המבקשת: פרמו בע"מ, חברה ישראלית ע"י א. י. מלפורד, עורך פטנטים באמצעות: ס. צ. ווב

המשיבה: 5611168411 ..1 8 .א .עס , שותפות אוסטרית ע"י כהן צדק ושפיסבך, עורכי פטנטים באמצעות: ש. כהן צדק

סימן מסחר רשום - מחיקת הרישום מחמת אי-שימוש במשך שתי שנים שקדמו להגשת הבקשה של המבקש - נטל ההוכחה - שיקול דעת הרשם.

המבקשים, יצרנים וסוחרים של תכשירי רוקחות הגישו בקשות לרישום הסימן דרמול - 287801 , נתקלו בהשגות הרשם לאור רישום אותו סימן מאז 1933 לגבי אותם מוצרים בשם המשיבה. הוגשה בקשה על-פי סעיף 22 לפקודת סימני המסחר, 1938, למחיקת הרישום בגלל אי-שימוש בו במשך כל תקופת הרישום. המשיבה הודתה כי טרם השתמשה בסימן בישראל, והנסיבות שסמכה עליהן לשם צידוק אי-שימוש לא היו משכנעות. אף-על-פי-כן נדחתה הבקשה מטעמים של טובת הציבור.

הוחלט:

1. המבקש ביטול רישומו של סימן רשום צריך שיהיה אדם שיש לו עניין במחיקה. לכל אדם העוסק בענף המסחרי אשר בו רשום הסימן יש עניין במחיקת הסימן אם יש ברצונו להשתמש בסימן או לרשמו בשמו.

2. משהודה בעל סימן מסחר רשום כי לא השתמש בסימנו במשך שנתיים שקדמו לבקשה למחיקה, עובר נטל ההוכחה אליו להוכיה נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-השימוש.

3. רשם סימני המסחר מוסמך להפעיל את שיקול דעתו שלא למחוק את הסימן מטעמים של טובת הציבור הנובעים מעצם תפקידו הציבורי של הרשם, וזאת למרות קיומם של התנאים הנדרשים למחיקת הסימן.

החלטה

4 ענינה של החלטה זו היא בקשה למחיקת סימן מסחר רשום עקב אי- שימוש, על-פי סעיף 22 לפקודת סימני המסחר, 1938.

2. סימן המסחר [08780 רשום מאז 10.7.1933 בסוג 3 (ישן) לגבי "ץסהמוהתק 6ת3 6תנסו60גת ם! ₪80 זס] 66ז4קסזק 005ת500800 [4סוהתס[**

בעלי הסימן, המשיבים, הודו שאין הם מיצרים כיום אלא סם משלשל. הסימן במקורו נרשם בשם

או 111566ו13111820/ -- ב6-2611180 [[1688בת50 6 צ3786

ובעקבות שינוי שם העסק בשנת 1954, הוא רשום עתה בשם

.1 8 .4 תכ

המבקשת, חברת "פרמו" בע"מ, יצרנים וסוחרים של מוצרים פרמצבטיים וכימיים (להלן - המבקשת), הגישה בקשה לרישום סימן המסחר "דארמול" בעברית והמלה [04780 בתאריכים 13.3.69 ו-14.3.69 עבור "תכשיר רוקחות נגד עצירות" בסוג 5. לטענת מנהלה של המבקשת, מר ניסן פרמינגר, התברר למבקשת סמוך להגשת בקשותיה כי סימן המסחר הנ"ל רשום בשם המשיבה, אף כי אין היא משתמשת בו למעשה בישראל. לפיכך, הוגשה הבקשה למחיקת סימן המסחר, על-פי סעיף 22 לפקודת סימנל המסחר, 1938. סעיף זה קובע:

1 25 ת560110 01 5חס1פ1טסזק 116 01 ע019[11ת6 16 10 6106גו[6זכן זנוסתוו/\י* 8 ]0 מ9819118010ז 1116 01 מ08006113110 1116 זס] ת1163110קק3 ,06ת3חו0זכ) פנתז 1 6תנסזק 116 תס 63066ז40ת1 תספזסקן עת3 עס 66גות 06 עגות אזגוה 11806 ת600 00 מ! אזצנת 11806 1106 56 0+ ת10)ת10ת1 1166 תסל 0ם 85 6תסת1 ת6סט )180 מו 185 11010 +18+ 6תג 1081846160 18 11 מסנםשו זס1 20068 סת+ הזו 01 20005 6 111 ת60!10תתסס הו %זגות 11866 16 01 זספט 166 4מס סת קט זספג ספ עתה ת060 04 136 11616 1181 זס ,1681910160 18 15 מסנתעי ה10ו08060119 101 11040108קק3 126 8ַתו6056זכ ע|661810ותחז! 5זב6 סש סתז -הוטסז1ס [520018 10 606 06 0+ משוסם4 15 זספגו מסם ה0גופ 6880 01101 תג 655[תט ת00ת4304 10 זס 50 0+ +סת ת%10מ16תו עַת8 10 +סת 6תג 11806 0+ תג 5318008

".0008 0נופ ]0 1052004 10 81% 11806 ב[סגופ

נימוקל הבקשה למחיקה נסמכו על כך שלא היתה כוונה בתום-לב של בעלי הסימן להשתמש בסימן המסחר הנדון בקשר עם הסחורות למענן הוא נרשם ולא נעשה שימוש למעשה בתום-לב בסימן המסחר לגבי הסחורות למענן הוא נרשם; וכן כי לא היה שימוש בסימן במשך השנתיים האחרונות לפנל

במסחר.

3. תשובת בעלי הסימן כללה, בין היתר, הודאה בכך שעד כה הם לא השתמשו בסימנם בישראל. לאור הודאה זו, לכאורה הוכיחה המבקשת את בקשתה לביטול רישומו של הסימן, וזאת לפחות על יסוד העילה של אי- שימוש בסימן בשנתיים שקדמו לבקשת המחיקה. נטל ההוכחה עובר אפוא אל שכם המשיבים להוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-השימוש.

4. | אחת ההצדקות בה נתלים בעלי הסימן היא, שהייבוא של התכשיר המוגמר לישראל אינו כדאי עקב שיעור המכס הגבוה. בתצהיר שהוגש מטעם המבקשת והחתום ע"י מנהלה מר ניסן פרמינגר, הוא מכחיש את הטענה אודות המכס הגבוה וטוען ששיעור המכס הוא 10% בלבד, ועד ו היה יבוא חופשי של מוצרים פרמצבטיים.

גם בהנחה ששיעורי מכס גבוהים הם נסיבות מיוחדות המצדיקות אי שימוש בסימן, הרי לנוכח שתי העמדות הנוגדות ביחס לשיעור המכס אינני יכול לקבוע בוודאות אם אכן סיבה זו היא שמנעה את היבוא לישראל. במלים אחרְות, בעלי הסימן נכשלו בנסיונם להוכית ששיעור המכט גרם לכך שהתכשיר לא יובא לישראל, וזאת מאחר וטענתם הסתמית בדבר מכסים גבוהים נסתרה על-ידי המבקשת, והם לא טרחוּ להביא ראיות נוספות שיטו את הכף לטובתם. מנהל המבקשת, מר פרמינגר, מתייחס גם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תכשירים רפואיים), תהשכ"ה-1964 (קה"ת תשכ"ה,. מס* 1645, עמ" 345), ולאישור מטעם משרד הבריאות לפיו לא הוגשה עד למתן האישור, 19.9.69, כל בקשה על-פי הצו הנ"ל לרישום תכשירם של בעלי הסימן.

5. הצדקה נוספת עליה מסתמכים בעלי הסימן היא שאין תנאי האקלים בישראל מאפשרים את השיווק של התכשיר הרפואי המשלשל בצורת טבלאות שוקולד, ולכן צריך היה למצוא דרך ליצרו בצורה שתתאים לתנאים האקלימיים בישראל.

ומוסיף ד"ר שמידגל בסעיף 3 (+) לתצהירו:

8 "0 זהכ]' 1116 1861016נומגות 0+ 81016פסק 060016 שוסת 5בת +1* .11 ]קת 3060 0+ 6818ץ [80%014 200% 16 +טל 6198605 01 מוחס! 0ג) תג -1מו[0 חסו[1 806 6תגוס] 06 10 ₪80 08111618 01 0311101 416זקסזכקה ם3 6פעוי ת0גוגזה0זק 6+ 1141 6זטפת6 0+ 01661 םג 600000106 06 0+ 1806 10565 [08 -6זכ 180161 0110001916 תשסמא 611 16 10 +ת410טוגו6 06 16856 31 6][נוסעצ

'[0זזהכ1'* 01 6מזגת 6 זס תג תאוסםא ב4010+גק

המבקשת איננה מסכימה לכך, ומצהיר מר פרמינגר בסעיף 4 לתצהירו מתאריך 1.5.70:

"תכשירים נגד עצירות על בסיס שוקולד נמכרו בישראל ובארצות השכנות במשך שנים רבות והם עדיין נמכרים, בתכשירים כאלה קיימים מרכיבים זהים לאלה שבמוצר 'דרמול" הנקראים מוס]או1קסתסק ובסיס שוקולד, ואני מזכיר מוצר מפורסם מאד המשווק תחת סימן המסחר א13-את ומיוצר ע"י א19-א₪ בערבון מוגבל. מוצר זה מופיע בשתי מידות חוזק שונות, בצורת טבליות שוקולד.

א. 4% תוס|גותקסמפוע ו-96% שוקולד

ב. 8% מוס|4ת)תקסתפת? ו-92% שוקולד

בנוסף לכך *אסיא מעבדות כימיות בע"מ* מישראל משווקים במשך שנים טבליות שוקולד נגד עצירות תחת השם *טרילקס' אשר מכילות תוס[4ם)מקסת6מק ובסיס שוקולד. כל אחד מהמוצרים הנזכרים לעיל אינו מראה קשיים מיוחדים הנגרמים עקב תנאי האקלים במזרח התיכון."

ומוסיף מר פרמינגר בסעיף 6 לתצהירו:

"בנוסף לכך ברצוני לציין כי ת04[6)םקסתסתק אשר הוא החומר הפעיל במוצר *דרמול" אשר שייך לבעלי סימן מסחר רשום מספר 0 מיוצר בהרבה ארצות הן בצורה של טבליות והן בצורה של כדורים לבד, או אפילו בהרכב עם יסודות נגד עצירות אחרים ותכשירים אלה נמכרים במשך שנים רבות. לדוגמא: בישראל *רקח בע"מ" הינה המיצרת והמשווקת של 6200010816( בצורת טבליות על בסיס שוקולד תחת השם *פורגטיןי. מ:ס[1(4תקסמטתק כמוצר פרמצבטי על בסיס שוקולד טבליות או כדורים מוכר בספרי התרופות הרשמיים (40000018ז18כק) ואני מצרף בהקשר זה צלום של דפים

מתוך זא )וז

".36 25 1411180816\ 80070618 וז גזואת

6. לפי הראיות המעטות שלפני לא אוכל לקבוע אם אכן קשיים אקלימיים הם העומדים למכשול בדרך שיווקו של התכשיר מוצרם של בעלי הסימן הרשום. לשם כך נחוצות ראיות ברורות יותר ובעיקר חוות דעתו של מומחה חסר פניות. אני נוטה לקבל את האמור בדברי תצהירו של מנהל המבקשת שהאקלים אינו מהווה מכשול לשווק, יתירה מזו, אפילו קיבלתי אה הטענה שהתנאים האקלימיים מעמידים מכשול בפני שיווקו של הסם המשלשל בצורת טבלת שוקולד, הריני סבור ששלושים ושש שנים מהווים תקופת זמן ארוכה דייה כדי להתגבר על מכשול זה. מכל מקום, לא שוכנעתי שהמחקר נמשך ברציפות זה שלושים ושש שנה ושהפתרון נמצא רק בימים אלה.

7 המבקשים ביססו את בקשתם על עילה נוספת והיא שלא היתה כוונה

בתום-לב להשתמש בסימן המסחר בקשר עם הסחורה שהסימן נרשם לגביה. בכך לא הודו בעלי הסימן וטענו שכל הנסיבות מראות כוונה הפוכה. בעלי הסימן סבורים שעובדת תשלום אגרות חידוש מטעמם, וכן העובדה כי בשנת 4 חוגשה בקשה לשינוי שם בעלי הסימן, מצביעות על כך שכוונתם היתה להשתמש בסימן, שאחרת מדוע טרחו לעשות פעולות אלה. אני

סבור שמשתי עובדות אלה אין להסיק שהיתה כוונה בתום-לב להשתמש בסימן, אם כי ניתן לראות בהן הוכחה לכוונת בעלי הסימן לשמור על תקפותו. נכון הוא שנטל השכנוע אודות העדר הכוונה בתום-לב להשתמש בסימן מוטל על מבקשי המחיקה, אבל נראה לי שהעובדה שאינה שנויה במחלוקת, דהיינו אי השימוש בסימן משך שלושים ושש שנה, יוצרת

חזקה עובדתית איתנה השופכת אור ומראה בדיעבד שלא היתה כוונה בתום- לב להשתמש בסימן. דבר זה העביר את נטל ההוכחה על שכמם של המשיבים שיתנו הסבר משכנע לעובדת אי-השימוש, וכאמור לא שוכנעתי מהסברם.

8 מסיבות אלה אני קובע שהוכחה העילה בדבר העדר כוונה בתום-לב להשתמש בסימן, וכי לא היה למעשה שימוש בתום-לב בסימן המסחר בקשר עם הסחורה שהוא נרשם לה. מכל מקום, ודאי הוא שהוכחה העילה בי לא היה שימוש כאמור בשתי השנים שקדמו ליום הבקשה לביטול.

9. עוד טען ב"כ בעלי הסימן, כי למבקשת אין מעמד בדיון זה, שבן אינה בבחינת ולכן אינה יכולה לבקש את ביטול רישומו של הסימן.

0. נימוקו של מר כהן צדק הוא שהלכה היא שאת פקודת סימני המסחר שלנו יש לפרש בסמיכות לחוק סימני המסחר האנגלי מ-1938 וסעיפים 2 ו-25 לפקודה זהים כמעט לסעיפים 26'ו-32 לחוק הבריטי. הדרישה של החוק האנגלי מאדם הבא לבקש מחיקת סימן רשום היא שהאדם יהיה (סעיף 1(26)). וטוען מר כהן צדק שאין המבקשת בגדר מספתסע מפני שאת המונח הזה יש לפרש באילו הוא מתייחס לאדם שנעשה לו עוול או העלול להיעשות לו עוול, ואילו למבקשת לא נעשה כל עוול.

1. אני סבור שיש מידה רבה של הגיון בדרישה שהאדם המבקש ביטול רישומו של סימן יהיה אדם שיש לו ענין בכך, ונשאלת השאלה מה מידת הענין שצריך להראות המבקש: האם עליו להראות כי נגרם לו עוול עקב העובדה שהסימן פלוני רשום בפנקס או די בדרישה צנועה מזו? לענין

זה יש לבחון את לשון שני סעיפי הפקודה: סעיף 22 הדן במחיקה מטעמי אי-שימוש וסעיף 25 שענינו תיקון בפנקס סימני המסחר.

סעיף 1(22) לפקודה קובע:

ס 25 ה0ו3000 01 פהסופוטסוק 16 ע4[11זסתסם 116 0ל 6סנ6ט[6זכן זטסרומי* 6 3 00 ת10815179110 ]0 ת08₪061!8110 6+ זס] ה1163410קקה ,6סתהחו6זכ) 16

". . .1016105106 תספזסק עתגּ על 466 06 עפגו אזפו

סעיף 1(25) קובע: - 8006תו216) 115 01 פתסופוטסצק 116 0+ 601[סנופ* 6 נווסז) הסופצגותס זס חנ הסודוספתו-חסה 16 עט 66ש6שפ מספזסק עֶתג (1) : "... .6117 עתג 01 ז1091900

ההבדל בנוסח שבין שני הסעיפים הנ"ליטניה וארה"ב. כמו כן, הסימן מוכר בקרב עולי מרכז אירופה ומזוהה עם תוצרתם של המשיבים. ד"ר שמידגל בתצהירו מצחיר כי יש בכוונת בעלי הסימן להשתמש בו בעתיד הקרוב בישראל. לאור נסיבות אלה, ולאור הוראות הפקודה המתירות לשקול שימוש בסימן בארצות חוץ לצורך רישומו בישראל על-פי סעיף 11א* לפקודה, נראה לי בלתי סביר למחוק סימן הנמצא בשימוש והידוע בארצות רבות, ובכך לגרום למעשה להטעיית הציבור אם הסימן יימחק ויירשם בשם המבקשת.

8. מכל הסיבות האלה הנני קובע שיש לקיים את רישומו של סימן המסחר מספר 2570 [ַסמזַ8כ . לאור הנסיבות אין צו להוצאות.

ניתן בירושלים היום כ* בטבת תשל"א 5 בינואר 1971.

על החלטה זו הוגש ערעור בבג"צ 67/71 - טרם ניתן פסק-דין