סימן מסחר 267215,260143

ההחלטה:

בקשות מתחרות לרישום סיימני מסחר 267215,260143 "יקב עדן ", "עדן ו

המבקשת1 : אנטיפוד השקעות בע"מ

ע"י ב"כ גוטפריד וסרצוג ושות'

המבקש2: איל אליפז

ע"י ב"כ דן סגל ה ח ל ט ה

בפני שתי בקשות לרישום סימני מסחר. המבקשת 1, אנטיפוד השקעות בע"מ (להלן: "אנטיפוד"), הגישה את בקשה מספר 260143 לרשום סימן המסחר "יקב עדן" בגין משקאות אלכוהוליים בסוג 33.

ב-31.07.2014 הוגשה בקשתו של מר איל אליפז, המבקש 2 (להלן: "אליפז"), בקשה מספר 5 לרשום סימן מסחר בשם "עדן" בגין משקאות אלכוהוליים בסוג 33.

מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימנים דומים עד כדי להטעות ולפיכך הפעילה בין שתי הבקשות הליכי תחרות על פי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

לנוכח העובדה שהצדדים לא הגיעו להסכמה הורתה ב-3.11.2014 מחלקת סימני המסחר לצדדים על הגשת ראיות הצדדים על מנת שיוכרעו זכויותיהם בסימנים וייקבע איזה מבניהם ימשיך בהליך הבחינה.

מר אליפז הגיש ראיותיו ב-02.02.15 בדמות שני תצהירים, של מר אליפז עצמו ושל מר אילן דראי. משלא התייצב מר דראי להיחקר על תצהירו בדיון שהתקיים בפני היוש, נמחק התצהיר לבקשת אנטיפוד ובהסכמת אליפז.

אנטיפוד הגישה ראיותיה ב-15.02.15. ואולס, ראיות אנטיפוד לא הוגשו בתצהיר ערוך כדין, משנוסחו על ידי מנכ"ל החברה, מר מרציאנו.

ב-29.07.2015 הגישה אנטיפוד בקשה לתיקון תצהירו של מר מרציאנו ולהוספת ראיות בנימוק כי לא הייתה מיוצגת ע"י עו"ד ולפיכך הראיות אינן מציגות באופן מלא וברור את העובדות הנוגעות לבקשה לרישום סימן המסחר וכן את הטיעונים המשפטיים והעובדתיים אשר עומדים לזכותה של אנטיפוד.

בהחלטתי מ-26.08.15 אישרתי את הגשת התצהיר המתוקן והתרתי לאליפז להגיש ראיות בתשובה ואף לחקור את מנכ"ל המבקשת, מר מרציאנו, על הראיות שהוגשו ב-15.2.2015.

הצדדים התייצבו לדיון בפניי ב-8.10.2015, במהלכו נחקרו מר מרציאנו ומר אליפז בחקירה נגדית על תצהיריהם ובאי כוחם סיכמו את טענותיהם בעל פה.

עיקר טענות וראיות אנטיפוד

.10

.1

.12

.3

אנטיפוד טוענת כי היא מייצרת יינות ביקב באזור חברון בהיקף של בין 500 ל- 800 אלף בקבוקים בשנה. מתוך סך הבקבוקים המיוצרים רק חלק מן היינות נושאים את סימן המסחר המבוקש לרישום "יקב עדן" בשלוש סדרות עיקריות, שתיים מתוכן שווקו החל משנת 2013 ואילו הסדרה השלישית טרם שווקה. יתר היינות המיוצרים על ידי המבקשת 2 נושאים סימנים אחרים.

אנטיפוד הציגה ראיות למכירת בקבוקי יין הנושאים את הסימן בישראל ובחו"ל. לעניין היק המכירות נטעו כי נמכרו כמה אלפי בקבוקים הנושאים את הסימן משתי סדרות שונות.

לתצהיר צורפו מספר חשבוניות המעידות על מכירות.

אנטיפוד טענה בפניי כי בקשתה גוברת על הבקשה המתחרה לרישום סימן המסחר בכל מבחני הפסיקה. לעניין מועד הגשת הבקשות, בקשתה הוגשה מספר חודשים לפני בקשתו של אליפז. במבחן תוס הלב טוענת אנטיפוד כי אליפז פועל ללא רישיון יצרן וכי לא הציג תעודת כשרות ועל כן מטעה את הצרכנים כי היינות המיוצרים על ידיו אינם כשרים. עוד טוענת אנטיפוד כי הגשת הבקשה על ידי אליפז רק לאחר שנודע לו על בקשתה של אנטיפוד מעידה על חוסר תום לב. ממשיכה וטוענת אנטיפוד כי העד המרכזי שיכול להעיד על בחירת הסימן על ידי אליפז לא הובא לדיון. עוד מצביעה אנטיפוד על סתירות בעדותו של מר אליפז.

באשר למידת השימוש בסימן טוענת אנטיפוד כי לא ניתן ללמוד מן הראיות שהגיש אליפז כי אכן השימוש בסימן החל בשנת 2007 כפי שנטען וכי שיווק היינות החל בשנת 2008. לעומת זאת, אנטיפוד הגישה לטענתה, ראיות מוצקות לשימוש שעשתה בסימן לאחר הגשתו והכנות לאותו שימוש משנת 2013.

4

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לחלופין, טוענת אנטיפוד כי ניתן לרשום את שני הסימנים זה לצד ה בפנקס סימני המסחר וזאת לאור ההבדלים בעיצובי הבקבוקים ובקהל הלקוחות.

עיקר טענות וראיות אליפז

.5

.6

7

.8

.9

.0

אליפז טוען כי ייסד את היקב שבבעלותו יחד עם בת זוגו בשנת 2007 תחת השם "עדן" ומשתמש בסימן זה מאז ועד היום.

לטענת המבקש 1 לצורך בחירת הסימן השתמשה החברה בשירותיו של איש המקצוע מהמובלים בתחום המיתוג, מר אילן דראי, אשר תצהירו, כאמור, נמחק לאחר שלא התייצב לדיון.

לטענת אליפז ביסוד הבחירה של הסימן, עמדו הטעמים של זיקה לגן העדן המקראי, השס א משקף קרבה למקורות הדת וחזרה לשורשי היהדות. השס 20% פונה לקהל צרכנים מסורתי ושומר מצוות ומרמז על כשרותו של היין. אליפז מוסיף כי בחירת השס אינה

מקרית וכי האותיות שס אשתו של המבקש ( אב 0) ושמו(.81 צת) שזורות בשס את שם.

לטענת אליפז יקבי עדן מיועד לקהל אנין טעס, מחירס נע בין 70 ₪ ל- 100 ₪ לבקבוק. בין הלקוחות של יקבי עדן ניתן למצוא מסעדות יוקרה, חנויות יין, ברי יין.

אליפז צירף לתצהירו ראיות לפרסומים, בעיקר באינטרנט, חלקם ממומנים על ידי אליפז וחלקם ביוזמת המפרסמים מהשנים 2009 - 2014. היקף המכירות שהציג המבקש בהתאם לכרטסת החשבונות הינה כ- 450,000 ₪ בסה"כ מתחילת פעילות היקב ועד מועד מתן התצהיר.

לעניין תוס הלב טוען אליפז כי בחר בסימן בתוס לב וכי השאלה האם יש בידיו רישיון יצרן ותעודת כשרות אינם רלוונטיים להליך שבפניי. עוד טוען אליפז כי התצהיר של מר דראי אינו בעל חשיבות משום שאין מחלוקת כי הסימן נבחר על ידי אליפז לפני תחילת השיווק על ידי אנטיפוד בשנת 2013. לעניין הגשת הבקשה לרישום הסימן על ידי אליפז רק לאחר שהתוודע לבקשה המתחרה, טוען אליפז כי אין בכך כדי להוריד מתוס לב וזאת בהסתמך על החלטת כב' הרשם בעניין בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר 235648, 233874 מארס 019 טלקום בע"מ נ' טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 3.).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1. לעניין היקף השימוש בסימן על ידי אליפז טוען אליפז כי הציג את הלקוחות הרבים של היין מתוצרתו הנושא את הסימן, את החשבוניות המוכיחות את מכירת היין ופרסומיים באינטרנט המעידים כי היין שווק לפחות משנת 2009. לעניין זה הפנה אליפז לכך שהשתתף באירוע השקה של היקב במרץ 2009, ובפסטיבל היין באותה שנה, תגובות של בלוגרים מהשנים 2010 ואילך ליינות ששווקו וכן לעובדה שאתר האינטרנט של אליפז, ששם המתחם שלו הינו

תת 606 וצרו וכה בתחרות עיצוב לאתריס לשנת 2012. עוד הפנה אליפז לכך שתוצאות החיפוש באינטרנט של הצירוף "יקב עדן" במספר מנועי חיפוש מניב את היקב של אליפז ולא את היקב של אנטיפוד. אנטיפוד לא הציגו כל ראיה לסתור תוצאות אלה.

2. לעניין השימוש בידי אנטיפוד, טוען אליפז כי והו אינו סימן הבית של אנטיפוד אלא סימן משני בלבד וכי לא הוצגו ראיות לשיווק היינות בישראל, למעט מכירה של 144 בקבוקים, בגינס הוגשו חשבוניות.

3. עוד טוען אליפז כי יש ליישם בענייננו את מבחן "מאזן הצדק" מדיני היושר הנהוג בהכרעה

בין וכויות נוגדות במקרקעין. לעניין וה הסתמך על ד"נ 21/80 ורטהיימר נ' הררי, פ"ד לה(3) 3.

4. לעניין האפשרות לרישום מקביל של הסימנים, סבור אליפז כי אין מקום להורות על רישום מקביל בשל הדמיון הרב בין הסימנים.

דיו

5. סעיף 29(א) לפקודה קובע כדלהלן:

"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחלת הוגשה לפי שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הדרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור *חליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."

6. המבחנים לקביעת בכורתו של סימן אחד על פני רעהו בהליך כגון דא הינס שלושה: מועדי הגשת הבקשות לרישום; מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה וממועד הגשת הבקשה; תוס הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו (ר' למשל, בג"צ 476/82 אורלוגד נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, פ"ד לט(2) 148, 155- 156 (פורסם בנבו, 15.5.85); ע"א 2498/97 רובי בוס נ' :4.6 0055 11060200., פ"ד נב (5) 665

(פורסם בנבו, 21.12.98); בג"צ 90/70 236801 נגד רשם סימני המסחר ואח' פ"ד כ"ה(2) 87

.7

.8

.9

.0

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1; ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ (פורסם בנבו, 30.4.2007)).

א. מועד הגשת הבקשות

אין מחלוקת כי אנטיפוד הגישה את בקשתה לרישום סימן מסחר באוקטובר 2013 מספר חודשים משמעותי לפני הגשת הבקשה על ידי אליפז. עס זאת, מועד הגשת הבקשות הינו המבחן המשמעותי פחות מבין המבחנים שבפסיקה. לטעמי, יכול מועד הגשת הבקשות לרישום להוות לעתים אינדיקציה לעניין היקף השימוש בסימנים. ואולס מעדותו של אליפז הובהר כי כלל לא היה מודע לחשיבות רישום סימן המסחר ועל כן לא פעל לרישומו עד אשר נתקל בבקבוק הנושא את הסימן שמיוצר על ידי אנטיפוד (ראה א. ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים קרובים להם" (תשל"ג - 1973), בעמ' 53).

לפיכך רק אם ייקבע כי ביתר המבחנים כפות המאזניים מעויינות, יקבע מבחן הגשת הבקשות.

ב. תוס הלב

מבחן תוס הלב המיושס בהליכים כגון דא הינו תוס הלב בבחירת הסימן ובשימוש בו. במילים אחרות, אס בחר מבקש בסימנו שלא מתוך רצון להיבנות מן המוניטין של מתחרהו ואס גס בהמשך השימוש בסימן לא ניסה לייחס לעצמו מוניטין לא לו, הרי שניתן לקבוע כי עמד במבחן זה.

בענייננו לא ניתן לקבוע כי צד זה או אחר ניסה להיבנות מן המוניטין של הצד שכנגד. יתרה מכך, לאור העובדה שהיין של אנטיפוד שווק רק מסוף שנת 2013 לא ניתן לסבור כי אליפז ביקש להיבנות מן המוניטין של אנטיפוד. מר אליפז העיד כי הגיש את הבקשה לרישום הסימן רק לאחר שהתוודע ליין של אנטיפוד. לעניין זה יפיס דבריו של כב' הרשם (כתוארו אז) בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש]), תשל"ב - 1972 מס' 183948 ו- 191785 יובל ירין יס המלח בע"מ נ' אנה לוטן בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 14.8.2008. באותו עניין קבע כב' הרשם כי אין בפעולת ה"מגננה" שנקטה המבקשת חוסר תום לב מצידה:

"אין ספק שייטב היה עם המבקשת 2 לו פנתה בבקשה לרישום סימן המסחר במועד מוקדם. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה כי המבקשת 2 לצתה לשמור על הסימן בו עשתה שימוש לאורך מספר שנים, וביקשה מבחינתה להגן על אינטרס מסחרי לגיטימי שלה, אין בפעולת "המגננה", כדבריה, בה נקטה, בהגישה בקשה לדישום סימן מסחר הזהה לסימן שנתבקש על ידי יריבתה, כדי להעיד על הוסר תום לב."

.1

.2

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ראה לעניין וה גם את החלטת כב' הרשם בעניין 019 לעיל, אשר מצטטת בהסכמה את האמור בהחלטה בעניין לוטן.

מן הצד השני, לא הוכח כי בשעה שבחר מר מרציאנו, מנהל אנטיפוד, בסימן עדן, הכיר את היינות של אליפז.

מכאן שסבורה אני כי שני הצדדים בחרו בסימניהם בתוס לב ועשו בהם שימוש בתוס לב.

ג. היקפי השימוש בסימנים

.3

.4

.5

.6

.7

היקף השימוש שהוננו. מבלי להכריע בעניין אה נראה כי הסימן "עדן" ביחס ליינות אינו משולל אופי מבחין כלשהו. ואת ועוד, איני סבורה כי הייתה לצדדים הודמנות נאותה להוכיח כי הסימן הינו כה מתאר עד כי אינו יכול לרכוש אופי מבחין או כי לא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש.

סעיף 30 לפקודה - רישום מקביל

9. אנטיפוד טוענת כי בשל השוני בעיצוב הבקבוקים וקהל היעד השונה ניתן לאשר את רישוס הסימנים זה לצד אלה. סעיף 30 לפקודה הדן ברישום מקביל קובע כדלקמן:

"(א) | ראה הדשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מלוחדות אחדות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, עלק שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות דישוס כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."

תנאי לרישום מקביל של סימני מסחר דומיננטיים לגבי אותם טובין הינו כי המבקשים עשו בסימניהם שימוש בתוספת וזאת בתנאי שלא יהיה ברישום המקביל כדי להטעות את הציבור.

כפי שטען בצדק אליפו, אין לבחון את השימוש שנעשה כעת בסימניהם המבוקשים לרישוס על פני המוצרים, אלא את הסימנים כפי שנתבקש רישומם. סימני המסחר הוגשו לרישום ללא כל עיצוב. לפיכך מרגע שיירשמו הסימנים ניתן יהיה להשתמש בהס בכל עיצוב וכל צד יהיה רשאי לשנות עיצוב במהלך השניס.

הסימנים דומים הם עד כדי להטעות שהרי הרכיב הדומיננטי בסימנים הינו "עדן" והוא המשותף. הרכיב השונה "יקב" הוא רכיב גנרי ואין בו כדי להבחין בין הסימנים. שני הסימנים נועדו לסימון אותו טובין בדיוק (יינות). אמנם צינורות השיווק אינס והים, אך לא הוכח כי ההבחנה הינה מספקת.

בנסיבות אלה איני סבורה כי יש מקום להתיר רישום מקביל של הסימנים.

סוף דבר והוצאות

בחינתה של בקשה לרישוס סימן מסחר מספר 267215 "עדן" של אליפוּ תימשך. בקשה 3 תסורב.

הצדדים ביקשו כי אפסוק את הוצאותיהם. משלא הוגשו ראיות לעניין ההוצאות שהוצאו בפועל, אפסוק על דרך האומדן על פי מורכבות ההליך, התנהלות הצדדים בהליך שבפניי, מספר הדיונים שהתקיימו ובקשות הביניים שהוגשו, ככל שלא נפסקו בגינן הוצאות. לפיכך תישא אנטיפוד בהוצאות אליפו בגין הליך ובסך של 9,000 ₪ כולל מע"מ.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ה תשרי תשע"ו

8 אוקטובר 2015

סימוכין: 3 5