סימן מסחר 273086

ההחלטה:

בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 273086

"207)ז/י" (מעוצב)

מבקשת המחיקה: אהובה רודי (יורשת המנוח יעקב רודי ז"ל)

ע"י ב"כ: זליגסון גבריאלי ושות'

בעלת הסימן: ויגור נסיכויות בע "מ

ע"י ב"כ: אלי חייט, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשתה של הגב' אהובה רודי (להלן: "המבקשת" או "מבקשת המחיקה"), להורות על

מחיקתו מהפנקס של סימן מסחר מס' 273086 (להלן: "הסימן" או "הסימן הרשום") הרשוס על שס חברת ויגור נסיכויות בע"מ (להלן: "בעלת הסימן").

הסימן הנו מעוצב הנראה כך:

0

והוא נרשם על שס בעלת הסימן ביוס 3.8.2015 עבור הסחורות והשירותים הבאים :

סוג 18: תיקים; מזוודות; תיקי מסמכים; תיקים גליליים; תיקים למחנאות; תיקים למטפסים ; תיקים לספרים ; תיקים סרוגים; תיקים או ארנקיס מעור; תיקים גמישים לפריטי לבוש; תיקים עם שרוך הידוק; תיקים לאנשי עסקים; תיקים לנשיאה ביד; תיקים לנשיאת בעלי חיים; תיקים, מזוודות וארנקים מעור; תיקיס עם שרוך הידוק; תיקים (מעטפות, שקיות) מעור לאריוה; תיקיס סרוגים, שאינם ממתכת יקרה; ארנקים; חגורות אוכף; מוצרים העשויים מעורות ופרוות, שאינם נכללים בסוגים אחרים ; שמשיות; מטריות ;

סוג 35: ניהול והפעלה של חנויות, ניהול והפעלה של דוכנים, ניהול והפעלה של רשת חנויות ודוכנים ; שיווק קמעונאי וסיטונאי; ניהול של רשת חנויות ודוכנים לממכר מגוון אביזרי אפנה, תיקים ואביזרי נוי; ניהול של חנות מקוונת לממכר מגוון אביזרי אפנה, תיקים ואביזרי נוי; שרותי מכירות קמעוניות או סיטוניות של תיקיס ונרתיקים ; ארגון, ניהול והפעלה של מועדון לקוחות; פרסום ושווק, בין היתר באמצעות רשת האינטרנט;

תמצית המחלוקת בין הצדדים

3 תמצית המחלוקת בין הצדדים נוגעת לבעלות בסימן. מבקשת המחיקה סבורה כי הבעלות בסימן היא שלה, כמי שהגתה אותו ועשתה בו שימוש לאורך שנים. מנגד, בעלת הסימן סבורה כי הבעלות בסימן היא שלה דווקא, שכן הזכויות בו "נמסרו" לה על ידי מבקשת המחיקה לפני שניס, ומאז היא פיתחה את המוניטין בו, בעוד מבקשת המחיקה ונחה את הסימן.

עילות בקשת המחיקה

4. מבקשת המחיקה ביססה את בקשתה למחיקת הסימן על סעיפים מס מפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"):

א.

סעיף 39(א1) לפקודה בשל הגשת הסימן לרישום בחוסר תום לב;

סעיף 39(א) לפקודה בטענה כי רישום הסימן יוצר תחרות בלתי הוגנת עם זכויות מבקשת המחיקה בסימן;

סעיף 8(א) לפקודה בטענה כי אין בכוח הסימן להבחין בין סחורותיה ושירותיה של בעלת הסימן לאלו של מבקשת המחיקה;

סעיף 6(11) לפקודה בשל היותו של הסימן מטעה ומעודד תחרות בלתי הוגנת ;

סעיף 12 לפקודה מאחר והסימן והה לשס עסקו של המבקש.

5. סעיף נוסף עליו ביססה המבקשת את טענותיה הוא סעיף 7 לפקודה, אך טענה זו נזנחה.

ראיות הצדדים

6. מטעמי מבקשת המחיקה הוגשו לכתחילה תצהירו של מר יעקב רודי ווו"ל כמו גסם תצהיריהם של ה"ה יואב רודי (בנו של יעקב רודי וו"ל), מר אלי ידגרי, מר שלמה פריקמן ותצהירה של הגב'

יפית עזורי.

בטרם דיון ההוכחות בהליך, נפטר מר יעקב רודי ווו"ל. בהחלטתי מיוס 6.11.2019 דחיתי את בקשת מבקשת המחיקה לקבל את תצהירו של המנוח כתצהיר נפטר. עס זאת, התרתי למבקשת לתקן את תצהיר בנו, מר יואב רודי, וכך נעשה.

מטעם בעלת הסימן הוגשו תצהיריהם של ה"ה אלי חייט, ג'קלין פלדמן, ירדן ווקס, עודד בקר, יעקב בבגני, יהודית אמיר, ד"ר דורון קאופמן, משה נווה ויפעת חביב.

רקע

9

.10

.1

.12

.3

4

הראשון להשתמש בשם ויגור היה מר יעקב רודי ווו"ל (להלן: "רודי האב" או "רודי"), אשר ייסד בשנת 1960 מפעל לייצור תיקים, ארנקיס ומזוודות, וזאת ביחד עם אחיו. תוצריו של מפעל זה נשאו את השם ויגור ונמכרו לאורך השנים. בשנות ה-90 של המאה הקודמת, חווה המפעל קשיים כלכליים, ובעקבותיה הפסיקו האחים את יחסיהם הכלכליים, והמפעל נותר בניהולו של רודי האב בלבד.

באותן מס לערך בהן חווה המפעל קשיים כלכליים, פועלים ה"ה אלי חייט, בעליה של בעלת הסימן הרשום (להלן: "חייט") ואחיו, דוד חייט, שהיה נשוי לגב' אורנה מרודי, אחייניתו של רודי האב, לאיתור יחידת מושכר בקניון מלחה שבירושליס לצורך הקמת חנות. באישורו של רודי האב, החנות שנפתחה נשאה את השם ויגור.

השאלה למי ניתנה הרשאה זאת, האם לגב' אורנה מרודי (אחייניתו של רודי האב ואשתו של דוד חייט) או לאלי חייט כבעליה של בעלת הסימן, מצויה במחלוקת בין הצדדים. מבקשת המחיקה טענה כי ההרשאה שניתנה הייתה אישית לגב' מרודי בהיותה חלק ממשפחת רודי, ומשנפרדה החבילה פקעה ההרשאה, ואילו בעלת הסימן טוענת כי ההרשאה עברה למר חייט. מחלוקת נוספת בין הצדדים מצויה בשאלת היקף ההרשאה: האם זו ניתנה לשס שימוש כשס החנות בלבד או כסימן מסחר גס למוצרים הנמכרים בה.

במקביל ובמס נותן רודי האב רשות שימוש בסימן לבני משפחה נוספים, ולאורך השנים עשו בני המשפחה, מבקשת המחיקה ובעלת הסימן שימוש בסימן באופן מקביל.

בשנת 1997 מקיס רודי האב חברה נוספת למפעל שברשותו, העוסקת בשיווק תיקים ושמה "פרנצ'סקו בע"מ". בשנת 2003, ישנה שס החברה ל-"ויגור תיקים בע"מ". פרנצ'סקו בע"מ מגישה בשלהי שנת 2000 בקשה לרישום סימן המסחר "10028" (מילולי) בסוג 18 בעבור: "עור וחיקויי עור, וטובין העשויים חומריס אלו ושאינם נכללים בסוג[ים] אחרים" (הטעות במקור א.א.), והסימן נרשם על שמה ביום 12.11.2001.

ביוס 2.5.2008 נמחק הסימן מן הפנקס בהעדר תשלומי אגרת חידוש.

.5

.6

דיו

7

.8

.9

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בשנת 2011 מפסיק רודי האב את פעילות הייצור והשיווק בעצמו עקב גילו המבוגר, ומתקשר עס מר אלי ידגרי (להלן: "ידגרי") בהסכם ציכיון, לפיו מוענקת לאחרון זכות בלעדית לפעילות תחת השם ויגור, וזאת בתמורה לתשלומי תמלוגים. דבר הרישיון לא נרשם בפנקס סימני המסחר (והסימן אף לא היה רשום באותו מועד).

בחודש מר> 2015 פונה מר חייט למר יואב רודי, בנו של רודי האב, בטענה כי ידגרי עושה שימוש בסימן מסחר מעוצב הכולל את השם ויגור ושייך לחייט, תוכן השיחה מצוי במחלוקת בין הצדדים, אך ניכר כי בשיחה זו פורץ הסכסוך באשר לבעלות בסימן. לאחר הדברים האלה, מגיש מר חייט את הסימן לרישום, ומבקש את בחינתו על אתר. הסימן נרשם על שמו באוגוסט 5. בקשה המחיקה מוגשת ביוס 8.2.2017.

סעיפים 38 ו-39 לפקודה עוסקים בבקשה למחיקתו של סימן מסחר, כאשר סעיף 39 לפקודה, קובע כי בחלוף חמש שנים מיוס מתן תעודת הרישום תוגש בקשה למחיקה רק בהתבסס על העדר תום לב מטעמי מבקש הסימן:

'38. (א) | בכפוף להוראות פקודה זו, מי שנפגע על ידי שתרשומת פלונית לא נרשמה בפנקס או נשמטה ממנו, או נרשמה בו בלי סייבה מספקת, או נשארה בו שלא כדין, או חלו בה טעות או פגם, רשאי להגיש לרשם בקשת תיקון, בדרך שנקבעה."

9. (א) | בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיפים 7 עד11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיוס מתן תעודת הרישום לפי סעיף28.

(א1) | על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת. "

בענייננו, הסימן אותו מבוקש למחוק מן הפנקס נרשם ביוס 3.8.2015, ואילו בקשת המחיקה דנן הוגשה ביוס 8.2.2017. לפיכך, מבקשת המחיקה רשאית לבסס את בקשתה הן על כך שהסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיפים 7- 11 לפקודה, והן על כך שהסימן נרשם בחוסר תום לב.

בטרם אדון בעילות המחיקה השונות עליהן ביססה המבקשת את בקשתה, אבקש להכריע בשאלה מקדימה ובסיסית המצויה במחלוקת בין הצדדים והיא שאלת הזכויות בשם ויגור.

.0

.1

.2

.3

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר מבקשת המחיקה

בקשת המחיקה הוגשה על ידי יעקב רודי וו"ל. מר רודי נפטר לאחר פתיחת ההליך, ובנעליו באה גב' אהובה רודי. חייט האריך בסיכומיו בנוגע למעורבותו של מר רודי בחברת פרנצ'סקו/ויגור תיקים, בניסיון לטעון, כפי הנראה, שאין לייחס את הפעילות בוויגור תיקיס ליעקב רודי.

לטעמי יש לייחס לרודי האב את כלל הפעילות שנעשתה תחת הסימן ויגור על ידי חברת פרנצ'סקו/ויגור תיקים, כפי שעולה מתצהירו של מר יואב רודי (סעיף 7) ומחקירתו. לא מצאתי כל סיבה לפקפק בעובדה זו, והיא גם נתמכת בכך שרודי האב הוא שביקש את דוח רואה החשבון שצורף כנספח ד' לתצהיר יואב רודי, ובכך שידגרי פנה לרודי האב לשם קבלת ההרשאה להשתמש בסימן ויגור, על אף שהשימוש בסימן שנעשה בשנים שקדמו לפניה זו נעשה על ידי חברת ויגור תיקים. בכך יש ללמד שידגרי עצמו ויהה את רודי האב עם חברת ויגור תיקיס.

הזכויות בשם ויגור

מבקשת המחיקה סבורה כי הזכויות בשם ויגור הן שלה, שכן רודי האב הוא שהגה את השם ויגור בשנות ה-60, ומאו נעשה בו שימוש רציף. לשיטתה, בעל הסימן הרשום הינו לכל היותר "בעל רשות" אשר קיבל הרשאה להשתמש בשם זה עבור החנות אותה הוא מנהל.

מן העבר השני, סבור בעל הסימן הרשום כי הסימן "נמסר" לו בשנת 1993 וכי מאז ועד היוס השקיע בטיפוחו משאבים רבים, ועל כן יש לראות בו כבעל הסימן:

"כב' הרשם : עורך דין חייט אני רוצה רק להבין שנייה את התזה שלנך] בעצם, אתה התזה שלך היא שבעלותך בסימן, זאת אומרת אני חושב שנבין שנייה את מסגרת הדיון. אין מחלוקת בין הצדדים שכאשר

התחלת להשתמש בחנותך בסימן ע180/\, השימוש הזה נעשה מכוח הרשאה כזאת או אחרת שניתנה מאת המנוח יעקב רודי.

עו"ד חייט :| לא רשמתי, אני רוצה לתקן. זה נמסר.

כב' הרשם :| נמסר.

עו"ד חייט :| יש הבדל בין עדיי[בעיני] בהרבה היבטים. עו"ד גבריאלי : נשמע בחקירה שלו.

כב' הרשם : | אנתנו עוד נגיע לזה. לא משנה, בסוף זה מתקבל באיזה שהיא מסגרת ממר יעקב רודי שהוא היה הבעלים המקורי של הסימן. על זה אנחנו לא, איננו חולקים. אדוני רק טוען שבשלב כל שהוא, מר רודי זנח את הסימן, ואדוני הפך להיות בעליו מכוח השימוש בעצם, בשס החנות?

עו"ד חייט :| השימוש הארוך, טיפוח בו, ההסכמה המשתמעת בכל כך הרבה אירועים שאירעו שמצאנו ועברנו כל כך הרבה אירועים בסימן הזה והם שתקו מכיוון שהם גם לא היו. " (פרוטוקול, עמ' 3 ש' 15, הטעויות במקור א.א.)

.4

.5

.6

.7

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

חייט הסביר כי הסימן "נמסר" לו בשל הקשיים אליהס נקלע רודי האב ומתוך הבנה ש"מסירתו" היא הדרך להציל את הסימן. גם אס צודק חייט כי מתן רשות השימוש בסימן נעשתה מתוך אינטרס של רודי להגדיל את השימוש בסימן, הרי שאין להסיק מכך כי משמעות הדבר היא העברת הזכויות בסימן לחייט. אין כל טעס "במסירת" סימן על מנת להצילו, במחיר איבוד הזכויות והבעלות בו.

ואכן חייט עצמו מודה כי כאשר ניתנה לו הרשות להשתמש בסימן, לא הייתה כוונת רודי האב להעביר לו את הבעלות בסימן, באופן שיאפשר לו למנוע מיתר בני משפחת רודי את השימוש בסימן, כפי שהוא טוען כעת.

"עו"ד חייט :| אוקיי. אז ככה. הסימן נמסר לי ולאחי ב-1993, עת פתחנו את החנות,

כב' הרשם : | כשאדוני אומר נמסר הכוונה שמר רודי המנוח ויתר על הזכויות בסימן ונתן אותו לך?

עו"דכל אחד רשאי להשתמש בו. ראו לעניין זה 1/1610 18105 ,חץ[6שו1.16 10ע8כ ,מות116 סש 5 ומד תס צוג.1 5'צ.1 טג 5-ש0סס1 5הותסר1 ,16806 [התסות (2020 ,.60 גז16) 20-060 .כ ,5=זאב א הסג ד סאג (להלן: "ץה6א"):

,ץ[וזהיז0קות16 קַת17301 552605 0 668505 655מופשכ ב ]1" 6131 1116 16ע\ [[1ש\₪000 [1651003 3 5תוהוח6 166 כ 0-1\/ .251655 602660 ה מו 56 עס [[56 0+ תנע +ו[שוות [1972] ;300 .א ]1 2 [1970] 63116 צ טט[6) 01 211511055 3/1617 15ה6ץ 101 66טסי:כן הס11הּ)טק6י) 673 5 ) ט 16312 .61 ;([[1שו₪0001 סבה 0+ ה10זמ6ות1 סצז ץ 1.06 ;(20-158.בּזהּכ ,7 11105013110) 163 .-6).ק.ת [1962] הסוה 16 ;617 .2.6 [1974] 1650-1610

.7

.8

.9

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

86 *זבּות) 44 .3.0.6 [1982] התזהּשוהּותיז6ו[1 600015 /\ 5 1511655 1[16 066 ]1 .(11זטו 610176 5ה6ץ 6ש1) 0 ₪560 0 זַתַהּותז6[31 116 11181 50 זסש6 עסו ,60ת10)תבּפבּ ש[116ה611 ץז .0/6 הפה 0 26 63 11166 ,111/ו20001 5מצשס 6שהסן ) 256 .7.5.5 [1976] 160% 1666 קבהצ ט [06₪51713חז מה תש00 610560 6זסקה6ת51 ת1 ₪₪51655 :6עסקהקתו5 5 016061510 051146 0 6ע16][/\ .(01 61520560 [!00011ם %זהוח 16[ 6תט 1306 זטוס (11שו ₪000 מסתבּפב 10 6גות עס] תה[ 60067606 סמ 11 6685600 6)16[655תסת פה ץחה 61067הטו ]01 ת00)פסטן) 116 ,067301005 מת76518701 8 15 ,100 09[ ת0) תה ,פ6ט501 [1שו₪000 [176810₪08 6 !וה א6 ]0 עְהּט\ 27 .6856 636[1 תג 136% 01 ת65010ט 6) 28 .םת זא [2002] 6פט]א %2 צ 0תבּוזסת)טפ גו 61060 85 הקהצקהזהק 115 .(6856 "ץ]ע6ט1 1" -0 .פמסוחות51 ת! 26750 60)תוסקק\/ 6+ קכ |הטסץקקבּ צס 20005 01 ה6010ט0סכ 01 665531102 .66ז1סק6ינת!ז 468/12 1 הה6ו ]66655811 ₪01 0068 56701665 01 מסופנטסק 1 63082[6 2₪5180655 01 ת6095800 3 266 185 6ע6ה1 1 601515 161]עט [11שו₪0001 16[ 1131 יזס ,111/ו20001 ₪הות55131 "0 3238000606 266 35 66553110 01 0316 16 116 [2010] 1.06 8חו!!121511 60שַהּוכ ע טס6טץ1351א

"(.21 ..6.ש.א [2010]

ביחס לטענתו של יואב רודי כי כלל הפעילות של רודי האב נעשתה תחת הסימן ויגור ("אבי לא מכר מעולם שום תיק שנושא שם אחר זולת ויגור....") טוען חייט כי פעילות מבקשת המחיקה בשניס אלו כללה, בין היתר, גם מכירה של תיקיס שאינס תוצרת ויגור. חייט צירף כתמיכה חשבוניות שהופקו עבורו על ידי מבקשת המחיקה ואשר אינן כוללות תיקיס תוצרת ויגור. בכך מבקש חייט לתמוך בטענתו כי המבקשת זנחה את השימוש בסימן.

אינני סבור כי ראיות אלו אכן תומכות בטענתו כי הסימן נזנח. ראשית, ניכר כי חשבוניות אלו הנן בהיקפיס מצומצמים, כך שקייס קושי להגיע באמצעותן למסקנה בדבר כלל פעילותה של מבקשת המחיקה. כמו כן, חשבוניות אלו נושאות את שמה של חברת "ויגור תיקים בע"מ" עובדה המעידה גם היא על המשך השימוש בשסם זה. מעבר לכך, בעדותו, הסביר מר יואב רודי (עמ' 61 ש'18 עד ש' 24 לפרוטוקול הדיון) כי חשבוניות אלו הופקו על ידי מבקשת המחיקה על אף שהסחורות עבורן הופקו לא היו סחורותיה של מבקשת המחיקה כי אס סחורותיו של שלו באותה העת, וזאת בשל קשיי גבייה נטעניס. לפיכך ממילא לא ניתן ללמוד מהן על פעילות מבקשת המחיקה.

גם טענת חייט כי יש לראות בהקמתה של חברת פרנצ'סקו בשנת 1997 כאינדיקציה לזניחת הסימן אינה יכולה להתקבל. יש להבחין בין שס החברה שהוקמה לבין וּכויותיה של מבקשת

.0

.1

.2

.3

44

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המחיקה בסימן המסחר. על אף שרישוס שס חברה זהה לסימן מסחר יכול להוות אינדיקציה במקרים מסוימים למוניטין בסימן, במקרים רבים משתמשות חברות בסימנים אחרים לשיווק מוצריהן מאשר באמצעות שס החברה עצמה. (ר' למשל: בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 105968 ו- 107479 גרייט שייפ בע "מ נ' רחל אוסרן, פס' 18 (9.7.2006)). כאמור לעיל, ידגרי העיד כי עוד בשנת 2000 רכש מפרנצ'סקו תיקיס שנשאו את הסימן ויגור.

באשר לפקיעת סימן המסחר אשר היה רשוס על שסם חברת פרנצ'סקו ונמחק בהעדר תשלוס אגרת חידוש, הבהירה מבקשת המחיקה כי לא היתה מעוניינת בפקיעתו וזו קרתה בשל טעותו של רודי האב לסבור כי תשלוס אגרות לרשס החברות שומר גס על וכויותיה ביחס לסימן המסחר. ראיות מבקשת המחיקה תומכות בכך שלא היתה מעוניינת בפקיעת הסימן. את זאת ניתן ללמוד מעצם השימוש בסימן כפי שהבהרתי בפסקה 35 לעיל וכמו גם מעצם ניהול ההליך דנן אותו יוגמה מבקשת המחיקה. לפיכך, אינני מקבל טענתו זאת של חייט כי עצם העובדה שהסימן לא חודש מעידה על כך שנזנח. כמו כן, יש לשוב ולהזכיר שחייט קנה מויגור תיקיס ומ ידגרי סחורה הנושאת את הסימן ויגור, כך שהוא ידע שהסימן לא נזנח.

מוסיף חייט ומפנה להסכם ההפצה הבלעדי עם ידגרי אשר לא נרשם בפנקס סימני המסחר בתמיכה לטענתו בדבר וניחת הסימן. כאמור, סימן המסחר אשר היה רשוס על שס חברת פרצ'סקו נמחק בשנת 2007. מאחר ובמועד החתימה על הסכם זה (2011) לא היה ברשות מבקשת המחיקה סימן מסחר רשום, ברור שלא ניתן היה לרשוס הרשאה ואת בפנקס סימני המסחר.

ודוק, מהסכס ההפצה שהוגש בהליך עולה כי הוסכם שהזכויות בסימן הלא רשוס שייכות ליעקב רודי ולא לידגרי, וכי ידגרי מקבל אך את הזכות הבלעדית "לייבוא ו/או לייצר ו/או לייצא ו/או לפרסם ו/או לשווק את המותג "10:028/\ו" במשך תקופת ההסכם" (ס' 3.1 למוצג מב1). מכאן, שלא ניתן לומר גם מן ההיבט הזה כי המבקשת ונחה את הסימן, ובוודאי שלא ניתן לקבל טענה ואת כאשר מטעמו של ידגרי הובאו ראיות לשימוש בו עשה בסימן בתקופת ההסכם.

לכל אלה יש להוסיף כי התרשמתי מעדותו של חייט ומהתנהלותו בהליך כי חייט הינו אדם המודע לזכויותיו ופועל מתוך תכנון וניהול קפדניים. חייט הינו עורך דין בהשכלתו, הוא מחזיק ברישיון לעריכת דין, אינו נרתע מהליכיס משפטיים ואף ייצג את עצמו בהליך שבפני. אילו היה חייט מאמין באמת ובתמים כי הסימן נזנח באמצע-סוף שנות ה-90, וכי בכוחו למנוע מרודי האב עצמו את השימוש בסימן ויגור, לא היה משליס במשך כ-17 שניס עס שימוש בסימן מסחר שבבעלותו, ואף רוכש מרודי האב סחורה הנושאת את הסימן שלו עצמו.

נוכח כל האמור לעיל, אינני מקבל את הטענה כי מבקשת המחיקה זנחה את השימוש בסימן. מן הראיות עולה כי אף שייתכן והיו עליות ומורדות בהיקף השימוש בסימן, נעשה שימוש

10

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בסימן לאורך כל התקופה. משקבעתי כאמור, אפנה לבחון האס היה הסימן הרשוס כשיר לרישום במועד רישומו.

העדר תום לב ברישום הסימן

5. בענייננו, מבססת מבקשת המחיקה את טענתה לחוסר תוס לב מצידו של בעל הסימן על שניים :

.6

.7

.8

.9

א. הטענה כי הבעלות בסימן שייכת לה, וכי ההרשאה לחייט לעשות שימוש בסימן ניתנה לחייט על ידה, ועל כו עצם הגשת הבקשה על ידי חייט נגועה בחוסר תוס לב.

ב הסתרת קיומו של הסכסוך בין בעלת הסימן הרשוס לבין מבקשת המחיקה אודות הבעלות בסימן מרשום סימני המסחר בעת הגשת בקשת הרישום.

בפסיקה הישראלית, נעשה שימוש בעילת העדר תוס הלב כאשר נעשה ניסיון "לרישום סימני מסחר דומים או זהים לסימני מסחר מוכרים היטב, בינלאומיים, שלא נרשמו בישראל", כאשר "רישום סימן המסחר נעשה למטרות הגנתיות, היינו על מנת למנוע ממתחרים מלהשתמש בסימן או לייצר מוצרים מסוימים" וכן כאשר נטען כי בעת רישום הסימן הופרה חובת הגילוי הנוגעת לסימן המסחר והשימוש בו (רע"א 9711/17 מגּמזוו?1 04 510165 הוהּו[)

6 נ' אזחמיאן (1.2.2018) (להלן: "עניין אזחמיאן")).

כידוע, מבחן תוס הלב נו מבחן המוכרע בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות של אורחות

מסחר ראויות (ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' חקו 6.0 :6 1160חזו. 1 עְ0ה236, ס' 13, פ"ד נב (3)). על מנת להכריע בשאלת תוס ליבו של מבקש יש להתחקות אחר המניעים שהביאו לרישום

הסימן (ע"א 9839/17 הביטאט בע"מ נ' 6001), פס' 20 (פורסם בנבו, 17.12.2018)), וראה

בהקשר זה גם ץ611א, סעיף 10-292.

חרף הסבריו של חייט, דומני כי בנסיבות המקרה אין מנוס מן הקביעה כי בקשת הרישום הוגשה שלא בתוס לב.

כפי שהעיד חייט בעצמו, הוא היה מודע לכך כי במועד "מסירת" הסימן לידיו כל שקיבל מרודי האב הנו זכות השימוש בסימן ולא הבעלות בו. במהלך השניס שיחלפו מאז אותה "מסירה", אף אס הצדדים לא היו מודעים לפרטי פרטים אודות פעילותו העסקית האחד של השני, ידעו שניהם כי הס פועלים בתחוס במקביל, וחייט אף רכש סחורה הנושאת את הסימן ממבקשת הביטול ומידגרי. ראה את דברי בסעיף 29 לעיל, וכן:

"אני ואלי נהגנו להגיע מדי פעם לחנות של יואב (בשם רודי ברחוב המרד 29) ולרכוש מסחורותיו, הן לפני עזּיבתה של אורנה והן לאחר עזּיבתה והן לאחר עזיבתו של דויד... " (סעיף 24 לתצהיר ג'קלין)

1

.

.1

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

וכן:

"עו"ד חייט :| אתה יכול לאשר לי שאני וז'קלין היינו מגיעים אליך מדי פעם לרחוב המרד 29?

יואב רודי : כן. עו"ד חייט : | היינו יושבים איתך לקפה? יואב רודי : כן.

עו"ד חייט :| פעם יצא לי להראות לנו את אותו מפעל בעל 1,000 מטר שנמצא שם ברחוב הזה? בכתובת הזאת?

יואב רודי : קומה שלישית?

עו"ד חייט : | כן.

יואב רודי : אצל אבא שלי?

עו"ד חייט : | כן.

יואב רודי : היית שם הרבה פעמים. במפעל. כן. הרבה פעמים. " (עמ' 65 ש' 12

לפרוטוקול הדיון)

ולא רק שהצדדים ידעו כי הס פועלים באותו התחוס, ניכר כי שני הצדדים ידעו כי שניהם פועלים תחת השם ויגור (מההליך לא הוברר האם מבקשת הביטול ידעה כי בעלת הסימן עושה שימוש בסימן על גבי תיקים, אולם היא ידעה היטב כי היא עושה שימוש בסימן כשם החנות). למעשה, נראה כי עד אותה נקודת מפנה אליה אתייחס להלן, לא ראו הצדדים באופן המסוים בו עשו שימוש הצדדים במקביל כאמור, כל קושי. ניכר כי במהלך כל אותן שנות פעילות מקבילה, לא סבר חייט כי הוא יכול למנוע ממשפחת רודי את השימוש בסימן, אף שכיוס הוא טוען כי הסימן נזנח כבר בשנות ה-90.

נקודת המפנה הנה היוס בו גילה חייט כי צד ג' עושה שימוש בסימן המעוצב, אשר את עיצובו הזמין חייט ועליו שילם. או אז, ניהלו הצדדים את אותה שיחת טלפון מיוס 8.3.2015 בה הבהיר כל אחד מהצדדים לצד השני כי הזכות בשסם ויגור שייכת לו, ולו בלבד:

"'88, ביום 8/3/2015 גיליתי באמצעות ג'קלין (ראה תצהירה) כי גורם מסוים עושה שימוש שלא כדין בשם ויגור באתר האינטרנט ובלוגו הייחודי שעוצב כאמור על ידי המעצבת עבור חב' ויגור נסיכויות. מבירור שעשיתי עם אותו גורם בטלפון ביוס זה בשעה 18:43 הסתבר כי מדובר באותו צד ג' (או מי מטעמו) שלדבריו קיבל על כן אישור מיואב.

מצ"ב כנספח 38, צילום האתר (1 דף)

- במבט ראשון אף לא שמתי לב שאותו גורם שינה את המילה 118166הּק61חויזק, הרשומה מתחת לקו שבתחתית המילה 1)2028/\ למילה: 36665507165 ץץנואטן

9. הודעתי לצד ג' שפעילותו נעשית שלא כדין ופניתי כבר בשעה 19:01 ליואב

לאחר שהובהר לי על ידי צד ג' שיואב הוא הכתובת. יואב השיב שיבדוק את העניין וישוב אליי כבר מחר

12

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

מצ"ב כנספח 39, פלט שיחות טלפון מיוס 8/3/2015 (2 דפים)

0. רק אז, למחרת פנייתי ליואב (ביום 9/3/2015) ובתגובה לטענותיי כלפיו, התקשר אליי יואב (בשעה 10:37) וטען כלפיי לראשונה, קרוב לוודכמו כן, אינני סבור כי עלה בידי מבקשת המחיקה להראות כי התקיימה אחת מעילות המחיקה האחרות להן טענה.

לא נעלמו מעיניו יתר טענותיה של בעלת הסימן. צודק חייט כי על פי פקודת סימני המסחר, אין לאקוף את השימוש של בעל רישיון שלא נרשום בפנקס לטובת בעל סימן רשום. לכן, טוען חייט, אין לאקוף את השימוש שידגרי עשה בסימן לטובת רודי האב.

איני סבור שטענה זו מסייעת לחייט. משקיבל חייט את זכות השימוש בסימן מאת רודי האב במגבלה או בלעדיה, קיבל עליו גם את העובדה כי זאכותו של רודי בסימן עדיפה, וכי לא יוכל להפוך להיות בעל סימן כל עוד רודי עושה בו שימוש ישירות, או באמצעות צד שלישי. מחדלים כאלה או אחרים של רודי האב ברישום הסימן או רישיונות שניתנו מכוחו יכולים להשפיע על מערך הזכויות בין רודי לבין צד שלישי משום חוסר תוס לב, אלא בין רודי לחייט.

חייט הרחיב בסיכומיו והעלה טענות רבות ביחס לעיס שמבקשת המחיקה לא העידה, נטל ההוכחה בהליך וכדומה. לא מצאתי שיש בטענותיו כדי לשנות מהתוצאה בהליך זה.

סוף דבר

סימן רשום מס' 273086 יימחק מהפנקס.

התנהלותה של בעלת הסימן מעוררת גם היא אי-נוחות רבה. לפני יותר מרבע מאה אפשרה בעלת הסימן לחייט לעשות שימוש בסימנה, ממניעיה שלה, וזאת מבלי שטרחה לרשום את הסימן על שמה ולהסדיר את תנאי השימוש בסימן ולפקח על השימוש בו. חייט פתח חנות הנושאת את הסימן, השקיע משאבים ובזיעת אפו פיתח וקידס את חנותו.

לאחר שיימחק הסימן, תיפתח לכאורה הדרך בפני מבקשת המחיקה לרשום את הסימן על שמה, כאשר חייט עושה אף הוא שימוש בסימן במקביל, אף שמקור סחורתו אינו קשור למבקשת המחיקה. ככל שירשום את הסימן על שמה, יהיה בידי מבקשת המחיקה למנוע מחייט עצמו את השימוש בסימן. קשה להוציא תוצאה זו. (ר' עניין ע"א 9839/17 הביטאט בע"מ נ'). פורסם בנבו, 17.12.1989).

המציאות המסחרית הקיימת היא כי הצדדים עושים במשך שנים ארוכות שימוש במקביל בסימן. טוב יעשו הצדדים אם יעגנו מציאות מסחרית זו ויגיעו להסכמה באופן בו שני הצדדים יוכלו להמשיך ולעשות שימוש בסימן וזאת מבלי לגרום להטעיית הציבור. בין על דרך של רישום ומתן רישיון בהתאם לפקודה, ובין בדרך של בידול בין סימניהם באופן שתימנע הטעיית הציבור. הסכמה כזו ניתן אף יהיה לעגן באמצעות רישום בפנקס סימני בהתאם התנאים המתאימים, וכך אף יוכלו הצדדים לעגן את זכויותיהם ברישום כלפי צדדים שלישיים.

נוכח התוצאה אליה הגעתי ובשיקול לנסיבותיו הייחודיות של המקרה, כל צד יישא בהוצאותיו.