החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 22206

(בקשה להורות על דחיית התנגדות ופסיקת הוצאות)

המבקשת: בני פאוזה שמשום (2009) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמיר פרידמן

המשיבה: ועו5 ה1306/ 1:16161109[0ה) ות 0\/ 11631761 6/\ עה 53 1516111651

בו ע"י ב"כ עו"ד עדין - ליס ושות'

ה ח ל ט ה

1. ענייננו בבקשה לרישום הסימן הוגשה על ידי חברת בני פאוזה שמשום (2009) בע"מ (להלן: "המבקשת"), ההתנגדות הוגשה על ידי חברת טעט5 1306 116186110₪[0ה) ות 0\/ 1163161 6/\ עְ53 1516011651 (להלן : "המשיבה").

2. בפניי בקשה להורות על דחיית ההתנגדות שהגישה המשיבה לרישום סימן מסחר 273816 (מעוצב) (להלן: "הסימן המבוקש"). כמו כן הוגשה מטעס המבקשת בקשה לפסיקת הוצאותיה. הסימן המבוקש נראה כך:

3 ביוס 14.4.2015 הגישה המבקשת בקשה לרישום הסימן המבוקש בסוגים 32 ו - 33. ביוס 7 קובל הסימן, וביוס 27.7.2017, הגישה המשיבה את התנגדותה לסימן המבוקש, בסוג 32 בלבד. ביוס 27.9.2017 הגישה המבקשת את כתב טענותיה שכנגד. המשיבה

בחרה שלא להגיש ראיותיה כנדרש על פי דין. ביוס 1.1.2018 פנה ב"כ המבקשת למשיבה, על מנת לקבל תגובתה. ביוס 22.1.2018, באין מענה מהמשיבה, הוגשה בקשה זו.

דיוןו והכרעה

בהתאם לתקנה 38 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות"), על המתנגדת היה להגיש ראיותיה עד ליוס 28.9.2017. עד מועד כתיבת החלטה זו, המתנגדת בחרה שלא להגיש ראיותיה בהליך ההתנגדות אותו יומה היא עצמה. לפיכך אין אלא לראות בה צד שונח את התנגדותו, כהוראת תקנה 39 לתקנות, כדלקמן:

"אם אין המתנגד מניח ראיה, רואים אותו כאילו ויתר על התנגדותו, חוץ אם הורה הרשם אחרת..."

משלא הניחה המתנגדת ראיותיה במועד שנקבע לכך ולא הודיעה דבר למזכירות בין הדין, ומאחר שאיני רואה כל צידוק להורות אחרת, הריני להורות על סגירת הליכי ההתנגדות ורישום הסימן המבוקש.

פסיקת הוצאות

בענייננו, עותרת המבקשת לפסיקת הוצאותיה הממשיות בסך 21,060 ₪ כולל מע"מ בגין הצורך בהגשת כתב טענות שכנגד והגשת הבקשה להורות על דחיית ההתנגדות. המבקשת צירפה חשבונית מס להוכחת התשלוס.

כלל הוא בפסיקה לפיו בעל דין שזכה בדינו עומדת לו הזכות שיפסקו לטובתו ההוצאות הממשיות, היינו אלה להן נדרש בפועל. יחד עס ואת, היושב בדין איננו חייב לפסוק הוצאות ממשיות, שכן עליו להתחשב בנסיבות המקרה, כמו גם בשיקולי מדיניות שיפוטית (ראו: רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2009, סעיף 19)).

בפסיקה נקבע כי על המבקש פסיקת הוצאותיו להן נדרש בפועל, להוכיח כי הינן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך וזאת בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ראו: בג"צ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 5) (להלן: "עניין תנובה")). מגבלה זו לעניין סבירות ההוצאות, הכרתיותן והיותן מידתיות, מטרתה הינה זו:

"למנוע מצב שבו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה, מה שירתיע הרתעת את בעלי הדין, ייצור חוסר שוויון, ייקר מיותר את ההליכים המשפטיים ויפגע בזכות הגישה לערכאות" (ע"א 2017/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 600, (2005)) בפסקה 20)."

היקף העבודה שהושקעה בניהול ההליך ובהכנת כתבי בית הדין, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תוספת לשב של הצדדים וכו' - כל אלו הינם שיקולים אשר יילקחו בחשבון בעת בחינת "כלל נסיבות העניין" כאמור לעיל.

לעניין סבירות הוצאותיו בפועל של בעל דין, נקבע בפסק הדין בעניין תנובה (בעמ' 18, סעיף 24) כי ככל שהעניין המצוי בלב ההליך הינו בעל חשיבות גבוהה לבעל הדין, אך ברי כי יחפוץ להשקיע משאבים מרוביס יותר בהתדיינות, והשקעתו עשויה להיחשב כסבירה.

יוזכר כי ככל שסכוס הבקשה לפסיקת הוצאות חריג בהיקפו, כך יעלה רף הפירוט וההסבר הנדרש מן העותר להן (ראו: החלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 153109 אוניפארם נ' .6:01 120116 :8 כזה51 618 (בקשה לפסיקת הוצאות ומתן צו מגן) סעיף 9, (פורסמה באתר רשות הפטנטים 29.3.2011)).

לשון סעיף 69 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה") קובעת כדלקמן:

"בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות."

כבר נקבע במסגרת החלטות בית הדין ברשות, כי אין די בצירוף צילוס מסמך מסוג חשבונית-מס/קבלה ובו ציוו הסכום ששולם. על העותר לפסיקת הוצאותיו להתכבד ולפרט בין היתר, בגין אילו פעולות שולם הסכום ומדוע עומד הוא במבחן הסבירות, כמו גם ביתר המבחנים שצוינו בפסק הדין בעניין תנובה. מו החומר הקייס בפני עולה כי המבקשת לא עמדה ברף הפירוט הנדרש והראוי לעניין הוצאותיה הממשיות. אי לכך, יקבעו הוצאותיה על דרך האומדנה.

בהליך ה המבקשת הגישה כתב טענותיה שכנגד וכן בקשה לדחיית ההתנגדות ופסיקת הוצאות. איני סבורה כי המדובר בתיק בעל מורכבות גבוהה במיוחד. עוד יש להתחשב בכך שהמבקשת לא נדרשה להגשת ראיותיה בהליך (מחמת זניחת ההתנגדות כאמור) ובכך שהמשיבה ימה הליך התנגדות אך לא טרחה לעדכן את מזכירות בית הדין בדבר זניחתו.

5. לאור כלל השיקולים הקבועים בדין לצורך פסיקת הוצאותיו של בעל דין, ומכח סמכותי לפי סעיף 69 לפקודה, הריני לקבוע כי המשיבה תישא בהוצאות שכ"ט המבקשת בסך 0 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה ישולס למבקשת תוך 14 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההחלטה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלין ביוס | ו' אדר תשע"ח 1 פברואר 2018