סימן מסחר 27553 ו-84172

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשות לביטול

רישומם של סימני המסחר מס' 27553 ו-14172

4 ₪

מבקשת הביטול: ד.ר.ד. סחר בינ"ל בע"מ

באמצעות משרד יעקב וחנה קלדרון, עו"ד 3 5 5-ב/

על ידי עו"ד יעקב קלדרו

בעלת הסימנים: (טאצאסאה 5001078 הסאטתע) תטאגתס באמצעות ה"ה יגאל ארנון ושות', עו"ד

על ידי עו"ד צבי הוברט

1. זוהי החלטה בגין בקשה שהוגשה מטעם חברת ד.ר.ד. סחר בינ"ל בע"מ (להלן - מבקשת הביטול) לבטל את רישומם של סימני המסחר 27553 ו-84172 (להלן - הסימנים) וזאת על הודעת התשובה שהוגשה על: (שאצאסאה 5001878 מסאתתע) מטאהחס (להלן - בעלת הסימנים).

2. להלן השתלשלות העניינים:

א. סימן המסחר מס' 27553 נרשם ביום 13 במאי 1969 בסוג 18 עבור "ארנקים לגברות". הסימן הזה הינו בתוקף מיום 13 ביולי 1967.

ב. סימן המסחר מס' 20172 נרשם ביום 5 באוגוסט 1979 נרשם בסוג 18 עבור "מוצרים מעור וחיקויי עור הנכללים בסוג 18: מזוודות ותיקי נסיעות". הסימן הזה הינו בתוקף מיום 25 במאי 1977.

ג. 1. ביום 9 בנובמבר 1990 הוגשו מטעם מבקשת הביטול בקשות לביטול רישומם של שני הסימנים בהתאם לסעיף 41(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה) הקובע כדלהלן:

"1. (א) בלי לפגוע בכלליות וראותיהם של סעיפים 38 עד 80 רשא כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה

בתום-לב להשתמש בסימן המסחר בקשר

'לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה

(ג)

לא היה שימוש בתום-לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור תוך

השנתיים שקדמו לבקשת הביטול". עיקר הטענות שנטענו על ידי מבקשת הביטול:

עד ליום הגשת הבקשות לביטול ובמיוחד בשנתיים שקדמו לה, לא עשתה בעלת הסימנים כל שימוש בתום לב בסימנים בישראל לגבי נשוא הסימנים ו/או לגב טובין אחרים

הכלולים בסוג 18.

בעלת הסימנים מעולם לא התכוונה בתום לב להשתמש

בסימנים בישראל ו/או בטובין אחרים הכלולים בסוג 18.

בעלת הסימנים אינה מתכוונת בתום לב להשתמש בסימנים ו/או בטובין אחרים הכלולים בסוג 18 וזאת משיקולים

הנובעים מן החרם הערבי.

מבקשת הביטול היא יבואנית של תכשיטים, דבר עור

וארנקים לנשים.

בעלת הסימנים הגישה תביעה משפטית נגד מבקשת הביטול בגין שימוש בסימנים ועל כן מבקשת הביטול מהווה "אדם

מעוניין" כמשמעותו בסעיף 41(א) לפקודה.

ביום 5 במאי 1991 הגישה בעלת הסימנים הודעת תשובה (להלן - הודעת התשובה) לבקשה לביטול רישומו של הסימן מס' 27553 וביום 8 במאי 1991 הגישה בעלת הסימנים הודעת תשובה לבקשה לביטול רישומו של הסימן מס' 88172. מלבד עניינים פורמליים בלבד הנוסח של שתי ההודעות הנ"ל הוא זהה.

להלן הטענות שנטענו מטעם בעלת הסימנים:

(א) מוטל על מבקשת הביטול נטל השכנוע ונטל הראיות באשר לטענת מבקשת הביטול בגין שימוש או אי-שימוש בסימנים

מטעם בעלת הסימנים וכוונתה בתום לב בנוגע לזה.

(ב) בעלת הסימנים הינה חברת קוסמטיקה ואופנה בעלת שם עולמי, העוסקת בייצור שווק ומכירה של מגוון מוצר: קוסמטיקה ואופנה ברחבי העולם. מוצריה של בעלת הסימנים נושאים מזה שנים את שם החברה ואת הלוגו שלה (המהווים גם את הסימנים הרשומים בישראל) ונמכרים בהיקף עצום בארצות שונות בעולם כולו, מוצריה של בעלת הסימנים הנושאים את שמה ואת סימני המסחר שלה נמכרים גם בישראל זה שנים רבות בהיקף נרחב, בניגוד לאמור בס' 3.2 לבקשת

הביטול של רישומם של הסימנים (להלן - בקשת הביטול).

(ג) בניגוד לאמור בס' 8 ו-5 לבקשת הביטול, במשך כל תקופת הסימנים, היתה לבעלת הסימנים כוונה בתום לב להשתמש בסימנים ומעולם לא נעדרה בעלת הסימנים כוונה

זו.

(ד) מבקשת הביטול עושה שימוש שלא כדין בסימן, תוך פגיעה בזכויותיה של בעלת הסימנים ובסימנים הרשומים על שמה, ותוך גרימת נזק לבעלת הסימנים. בכך מנסה מבקשת הביטול להתעשר שלא כדין על חשבון בעלת הסימנים ולהנות שלא כדין מהמוניטין אותו צברה בעלת הסימנים בקרב קהל הצרכנים הישראלי, לפיכך, מבקשת הביטול מנועה מלהגיש את בקשת הביטול בחזקת "צד מעונין" הואיל והאינטרס

העומד מאחורי בקשה זו אינו לגיטימי.

כנגד מבקשת הביטול ניתן ע" כבוד נשיא ביהמ"ש המחוז:

ד"ר א. וינוגרד ביום 31.10.90 צו מניעה זמני, האוסר עליה שווק ומכירה של מוצרים הנחזקים כמוצרי בעלת הסימנים הנושאים את סימני המסחר שלה, וכי הגשת הבקשה לביטול הסימנים ימים ספורים לפני הדיון בב:יהמ"ש מראה כי כל כוונת מבקשת הביטול היא להפוך את השימוש שלא כדין שעשתה בסימנים לשימוש כדין - ועל כן אין להענות

לבקשתה.

(1) לחילופין, נטען כי העדר השימוש בסימנים, במידה והיה כזה, נעשה עקב נסיבות מסחריות מיוחדות, ולא מתוך כוונה לזנוח את השימוש בסימנים לגבי המוצרים אליהם הם מתייחסים. במהלך כל תקופת הסימנים עשתה ועושה

בעלת הסימנים מאמצים ניכרים ורצופים לעשות בהם שימוש.

(2) בעלת הסימנים מעולם לא התכוונה לזנוה את השימוש בסימנים ומעולם לא ויתרה על כוונתה להשתמש בהם. להיפך, לבעלת הסימנים היתה ויש כוונה להמשיך ולעשות שימוש בסימנים והיא אף השקיע ומשקיעה בכך מאמצים כספיים ואחרים ניכרים.

לחילופין, נטען כי בנסיבות העניין ולאור העובדה שבעלת הסימנים הינה רשומה כבעלת הזכויות בסימנים בארצות שונות ברחבי העולם מזה שנים רבות ולאור השמוש שהיא עושה בסימנים באר ובעולם במשך השנים, ולאור כוונת בעלת הסימנים להמשיך לעשות שימוש בסימנים ולאור המוניטין העולמי העצום של בעלת הסימנים, מוטל על כב' הרשם להפעיל את שקול הדעת המסור לו ולהימנע מביטול רישומם של הסימנים כמבוקש בבקשת הביטול, וזאת אף אם

תתקבלנה טענותיה העובדתיות של מבקשת הביטול.

בעלת הסימנים נקטה ונוקטת בכל האמצעים על מנת להגן על הסימנים, לרבות פניה לביהמ"ש, בעקבותיה ניתן כאמור צו מניעה כנגד מבקשת הביטול וחולטו סחורות אשר היה בהן כדי להפר את הסימנים הרשומים ואשר נמצאים ברשות מבקשת

הביטול.

(2)

ביום 12 באוגוסט 1991 הגישה מבקשת הביטול בקשה (להלן - הבקשה מיום 12 באוגוסט 1991) לביטול רישומם של הסימנים 27553 ו-44172

על הודעת התשובה של בעלת הסימנים, או לחילופין, שהרשם יורה לבעלת הסימנים לפרט במדוייק את טענת השימוש (היכן, מתי ועל די מ בישראל) שבסעיף 2 להודעת התשובה ואת טענת הנסיבות המיוחדות בסעיף 6(א) להודעה כאמור" (הדגשה במקור).

להלן עיקר הטענות של מבקשת הביטול כפי שהן נוגעות לבקשתה מיום 2 באוגוסט 1991:

(א) מבקשת הביטול עתרה לביטול רישומם של הסימנים מן הטעם שבעלת הסימנים לא עשתה בו מעולם שימוש בישראל בקשר לטובין שבסוג

8 שלגביהם הם נרשמים בפנקס.

(ב) בהודעת התשובה שלה מעלה בעלת הסימנים נימוקי התנגדות אשר גם אם תוכחו במלואם אין בהם כדי לגבור על הוראות סעיף 81

לפקודה.

(ג) כידוע, סעיף 41 לפקודה מדגיש ארבע פעמים (פעמיים לגבי כל חלופה) את הדרישה מבעל סימן מסחר רשום כי השימוש בתום לב

שהוא עושה בסימנו ייעשה בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום.

(ד) בסעיף 2 להודעת התשובה טוענת בעלת הסימנים טענת שימוש סתמית בלא לפרט את סוגי המוצרים בסוג 18 שעליהם נעשה השימוש בסימנים בישראל, היכן נעשה השימוש בישראל, מתי ועל ידי מי. טענה סתמית כזה - גם אם תוכח - אינה עונה לדרישה החד משמעית שבסעיף 41 לפקודה לפיה בסימנים החייב שייעשה שימוש בקשר לטובין מהסוג המסויים (סוג 18) שבו רשומים הסימנים בפנקס. טענה כזו אינה נמצאת בהודעת התשובה של בעלת

הסימנים.

(ה) בסעיף 3 להודעת התשובה, טוענת בעלת הסימנים כי בכוונתה להשתמש בתום לב בסימנים. לדברי מבקשת הביטול טענה זו עומדת בסתירה לטענת בעלת הסימנים אשר בסעיף 2, ואילא לומר כי

מי שמצהיר על כוונה להשתמש מודה שבפועל לא השתמש בסימן.

(ו)

(ז)

(ח)

מכל מקום, כוונה להשתמש בסימנים בעתיד אינה מהווה הגנה כנגד בקשה לביטול רישומם של הסימנים מן הטעם שלא נעשה בהם שימוש, והעדר שימוש בסימנים מיום שהם נרשמו בפנקס דוחה כל

טענה של כוונה בתום לב להשתמש בהם.

טענה מסוג זה הועלתה על ידי בעלת "הסימן המסחרי" "דרמול" בבג"צ 67/71 פרמי נ. שמידגל פ"ד כ"ה(1) 804. על כך ענה כב' השופט ויתקון ע"ה בעמוד 808 מול האות ו',

ודבריו המאלפים כוחם יפה ומתאימים ככפפה גם לעניננו לאמור:

"נתחיל מן הסוף. נראה לנו שיש יסוד לטענת המערערת שבהליכים לפי סעיף 22 (סעיף 41 דהיום) למחוקקת סימן מסחר בשל א שימוש אין חשיבות לשימוש שהוא עדיין בגדר כוונה לעתיד, הכתוב מדבר על אי שימוש "במשך שתי שנים שקדמו ליום הבקשה לביטול", ללמדנו שיש לדון במצב כפי שהיה ביום הגשת הבקשה ושאין בידי בעל הסימנים למלא את החסר במועד מאוחר מזה, ולא כל שכן שאין לשנות להצהרותיו לגבי שימוש לעתיד לבוא. במיוחד ניתן לומר שאין חשיבות לכוונות, כשמעולם לא השתמשו בסימן בארצנו ואי השימוש נמשך כ-38 שנה ואפילו היום לא יצאו התכניות מהכוח אל

הפועל".

בניגוד לטענתה הסתמית של בעלת הסימנים בסעיף 6א' לתשובתה, מן המפורסמות הוא כי בתקופת הימצאותם של הסימנים בפנקס לא נתקיימו כל נסיבות מסחריות מיוחדות שהיה בהן כדי למנוע בעדה מלעשות שימוש בסימניה בקשר לטובין מסוג 18, שלגביהם

נרשמו הסימנים - ועל כן יש לדחות טענה זו מכל וכל.

ככל הידוע בעלת הסימנים נכנעת לחרם הערבי ומטעם זה לא משווקת סחורותיה בסימנים בישראל, לענין זה ממש התייחס בג"צ 302/78 46 008280885 0188ם16א נ. פרמינגר בע"מ פ"ד כ"ט (1) 676, בעמוד 680 מול האות ג' ודבריו של השופט יפים גם

לענייננו:

"המערערת לא השתמשה בסימן המסחר שלה בישראל במשך שנים רבות, לרבות שתי השנים שקדמו להגשת הבקשה. בין שנהגה כך, כיוון שלא היתה מעוניינת בשוק הזה ובין שנהגה כך מטעמים פוליטיים, שחזרה בה מהם, אין לומר שהסיבה לאי שימוש בסימן לא היתה תלויה במערערת או שלא היתה לה שליטה על הסיבות. צדק אפוא הרשם המלומד כאשר סבר שאין כאן כל עילה להשתמש בשיקול דעתו שלא למחוק את

הסימן".

הנאמר בעמוד 680 מול האות ב' מצביע על כך כי רק בנסיבות יוצאות מן הכלל ישתמש רשם סימני המסחר בשיקול דעתו שלא לבטל את הסימן, כאשר הוכת כי בעלת הסימן לא עשתה בסימן כל שימוש ובמשך תקופת זמן ארוכה, כמקרה שלפנינו. פסיקה זו דוחה לחלוטין את הנעתר בסעיף 7 להודעת התשובה - המעיד כשלעצמו על מצוקתה של בעלת הסימנים.

טענותיה של בעלת הסימנים בסעיפים 5,48 ו-8 להודעת תשובתה, לענין ההליכים המשפטיים המתקיימים בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולכוונותיה של מבקשת הביטול - אין להן כל רלוונטיות להודעת התשובה לבקשה לביטול רישומם של הסימנים

ויש לדחותן.

לא למותר לצטט בפעם נוספת את דבריו של השופט ויתקו בבג"צ [

1 פרמו נ. שמידגל הנ"ל בעמ' 811 מול האות ד' לאמור:

"סעיף 22 מיועד, בראש ובראשונה

אם לא אך רק, לטיהור הפנקס

(יב)

מסימני מסחר, שלא השתמשו בהם

בפועל. זהו, קודם כל, עניינה של המדינה שלא יכבידו על פנקסיה רישומים תיאורטיים גרידא. לא בכדי עמד המחוקק על הצורך בכוונה בתום לב להשתמש בסימן לאחר שהושג רישומו, סימן שאין משתמשים בו

באר - דינו להימחק."

בעלת הסימנים מתפארת בסעיף 2 להודעת התשובה שלה, שהיא חברת קוסמטיקה ואופנה בעלת שם עולמי שמוצריה (אך לא המוצרים הרשומים בפנקס בסוג 18) נמכרים בהיקף עצום בארצות שונות בעולם כולו.

דא עקא, שאין כל רלוונטיות לטענות אלה בהליך שלפנינו ואין בפי בעלת הסימנים כל מענה לעובדה הפשוטה שהיא עצמה, מתוך הנטען בסעיפים 2 ו-6 להודעת התשובה שלה, מודה שלא נעשה כל

שימוש בסימנים בקשר לטובין מסוג 18.

מה שמבקשת בפועל בעלת הסימנים הוא כ היא זכאית ל"סימן מסחר הגנתי". כידוע, זכות כזו אינה קיימת לפי דיני ארצנו ולפיכך המשך קיומם ורישומם של הסימנים בפנקס פוגע פגיעה בוטה בטהירות הפנקס, ואת זאת אין הדין מתיר.

גם בסוגיה זו נצטט את מה שנאמר בבג"צ פרמי נ. שמידגל הנ"ל,

בעמוד 809 מול האות ד':

"באשר לשימוש בסימן בחוץ לארף התייחס הרשם לסעיף 11א, וכאן נראה ל'י שהצדק עם ד"ר גולדנברג בטענו כי לפי אותו סעיף יש חשיבות לשימוש בחוץ לארף לצורך רישום הסימנים בארף, אך במה דברים אמורים? בסימן שיש כוונה להשתמש בו בארף, ולא בסימן שלגביו אין כוונה כזאת.

אילו אפשר היה לרשום באר סימן מסחר ולא להשתמש בו ולמנוע את

מחיקתו לפי סעיף 22 על סמך

השימוש שעושים בו בחוץ לארף, לא

זו בלבד שהיינו מרוקנים את הסעיף מכל תכנו, אלא היינו מכניסים לארץ בדלת אחורית מוסד שבמתכוון נמנע המחוקק הישראלי מלקבלו, הוא המוסד של סימן מסחר הגנתי. על כן סבורני שהשימוש בחוץ לארף, ויהא זה אפילו שימוש רב וממושך, אינו

עשוי לבוא במקום שימוש בארף".

הסעד שמבקשת הביטול מבקשת בבקשתה מיום 12 באוגוסט 1991 הוא כדלקמן:

(א)

ביטול רישומם של הסימנים היות ובעלת הסימנים (לפי טענת מבקשת הביטול) הודתה בטענת אי השימוש וכאין לה כל טענת הגנה רלבנטית שבמידה ותוכח:הא בה כדי למנוע את ביטול רישומם של

הסימנים.

לחילופין,בהעדר טענת שימוש ספציפית ובהעדר מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לאי השימוש בסימנים בישראל, כל המחלוקת בין הצדדים צריכה להצטמצם למחלוקת משפטית בלבד ולפיכך, כך נטען, על הרשם

להכריע בבקשת הביטול בלא שיונתו ראיות הצדדים.

לחילופי חילופין, נטען שמוטל על הרשם להורות לבעלת הסימנים שהיא תטען במפורש את סוגי הטובין בסוג 18 בהם היא השתמשה בסימנים בישראל, מתי והיכן ועל ידי מי. כן נטען כי הואיל והעובדות הנוגעות לשימוש בסימנים הינן בידיעתה של בעלת הסימנים, עליה היה לטעון עובדות אלה באופן חד משמעי ולא להתחמק בטענות חילופיות בנוסח סעיף 6א' להודעתה, כשהחלופות אלה כשלעצמן חסרות כל הגיון

פנימי.

נטען כי מוטל על הרשם להורות לבעלת הסימנים שהיא תטען במפורש את הנסיבות המיוחדות, כמשמעותן בדין, שמנעו בעדה מלהשתמש בסימנים בישראל על הטובין בסוג 18 והכל על מנת שיובהרוּ השאלות השנויות

במחלוקת בין הצדדים והטענות שתוכחנה בראיות.

נטען כי בהעדר פירוט כמבואר לעיל, הודעת התשובה של בעלת הסימנים בהליכים אלה אינה עומדת בדרישות הסעיפים 36 ו-37 לתקנות סימני המסחר החלות על עניין זה בשינויים המחוייבים מהעניין, היות ואין היא כוללת נימוקי התנגדות של ממש לבקשת הביטול ודין הודעת תשובה

כזו להמחק. על שום כך בלבד.

עד כאן הטענות.

א.

באשר לסעד הראשון (סעיף 1) ולסעד החילופי שהתבקשו על ידי מבקשת הביטול, דהיינו, ביטול רישומם של הסימנים כבר בשלב זה וזאת בהעדר ראיות כלשהן מטעם מבקשת הביטול, או לחילופין בהעדר מחלוקת עובדתית שלא נעשה שימוש בסימנים בישראל, שכל המחלוקת בין הצדדים תצטמצם למחלוקת משפטית בלבד ולפיכך שיש להכריע בבקשת הביטול בלא

שטיונחו ראיות הצדדים -

(1). נראה לי כ בעצם מה שמבקשת הביטול דורשת הוא שההגנה על בקשת הביטול תידחה על הסף וזאת, לפי טענת מבקשת הביטול, מאחר והודעת התשובה שהוגשה ביום 28 במאי 1991 על ידי בעלת הסימנים אינה עומדת בדרישות הפקודה ותקנותיה. לפיכך, כך נטען, מוטל על הרשם לבטל את רישומם של הסימנים בהתבסס אך ורק על הטענות שנטענו על ידי מבקשת הביטול בכתב טענותיה ועל האמור בהודעת התשובה הנ"ל, וזאת בהעדר ראיות כלשהן

מטעם מבקשת הביטול.

(2). בספרו של ד"ר יואל זוסמן ז"ל "סדרי הדין האזרהי (מהדורה שית בעריכת כב' השופט ד"ר שלמה לוין - 1990) נאמר בסעיף עמ' 251-253 כדלהלן:

"בעלי די יכולים להיות חלוקים בשאלה של חוק או בשאלה של עובדה. היו חלוקים בשאלה של עובדה, הר: לפניך פלוגתה או שאלה הטעונה הוכחה ברא:

(ד)

עד ליום הגשת הבקשה לביטול, לא עשתה בעלת הסימנים כל שימוש בסימניס בישראל לגבי הטובים הכלולים בסוג 18.

לחילופין, עד ליום הגשת הבקשה לביטול, לא עשתה בעלת הסימנים כל שימוש בתום לב בסימנים בישראל לגבי הטובין הכלולים בסוג 18.

בעלת הסימנים מעולם לא התכוונה בתום לב להשתמש בסימנים בישראל לגבי הטובין הכלולים בסוג 18.

בעלת הסימנים אינה מתכוונת בתום לב להשתמש בסימנים לגבי הטובין הכלולים בסוג 18, משיקולים הנובעים מן החרם הערבי.

(4) הטענות שנטענו על ידי בעלת הסימנים בהודעת תשובתה, כפי שהן מתייחסות לטענות הנ"ל מטעם מבקשת הביטול, הן כדלקמן:

(א)

(ב)

מוצריה של בעלת הסימנים הנושאים את שמה ואת סימני המסחר שלה נמכרים בישראל זה שנים רבות בהיקף נרחב.

במשך כל תקופת תקופת הסימנים, היתה לבעלת הסימנים כוונה בתום לב להשתמש בסימנים ומעולם לא נעדרה בעלת הסימנים כוונה זו.

(5). מהנאמר לעיל אני סבור כי -

(א)

ברור לחלוטין מה הן השאלות השנויות במחלוקת ומה מוטל על בעל: הדין להוכיח באמצעות ראיות.

אין "עובדה" עיקרית שנטענה על ידי מבקשת הביטול שלא הוכחשה על ידי בעלת הסימנים בהודעת תשובתה. במילים אחרות, בעלת הסימנים העלתה בכתב, בהתאם להוראות תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי,

התשמ"ד-19884 "כל נימוק של הגנה".

בהתאם לתקנה 85 לתקנות סדר הדין האזרחי הנ"ל ההכחשה מטעם בעלת הסימנים הינה מפורשת ולא סתמית או כללית.

(ד)

ההכחשה על ידי בעלת הסימנים לא נעשתה "על דרך התחמקות, אלא...לגופו של ענין" (תקנה 86 לתקנות סדר הדין האזרחי הנ"ל).

(6). בכל הכבוד לב"כ מבקשת הביטול לא מקובלות עלי טענותיהם (שנטענו על ידם בבקשה מיום 12 באוגוסט) כ -

(א)