סימן מסחר 276629

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 20009

([016551038ע 021% ד51)

מבקשת המחיקה: לבונה לאב בע"מ ע"י ב"כ: והר הר נוי, עו"ד

בעלת הסימן: זהבה שדה

ע"י ב"כ: גרשוני ושות', עו"ד

1. בפני בקשה למחיקת סימן מסחר 276629 "[016551008עק צ5111002.5 " הרשוס בסוגים 3 ו - 5 לגבי תכשירים קוסמטיים ותכשירים טיפוליים מסוגים שוניס (בסוג 3: "תכשירים קוסמטיים שהמרכיב הפעיל בהם הוא חומצה היאלורונית, קרם לילה, קרם עיניים, סרום לפנים, קרם לחות לפנים, מסכות לחות לפנים, סבון פנים, פילינג לפנים, סבון הבהרה קוסמטי לעור, קרם הכנה לפילינג, ספריי הרגעה לכף הרגל (קוסמטי), קרם מחדש עור קוסמטי, קרם הבהרה קוסמטי פעיל להבהרת פיגמנטציה, קרם אנטי אייג'ינג, תכשירים קוסמטיים לביצוע פילינג, סבון רימוניס, מסכת עגבניות, מי פנים, קרם ניקוי מתחלב, מסיר איפור עיניים, קרם עיניים מגן, סרום אקטיבי, קרם יוס, תרסיס מונע ריחות והזעה, קרם ממריצ ומרגיע, שמפו טיפולי ללא מלחיס המיועד לשיער לאחר ביצוע ההחלקה, קרם לחות להזנה ועיצוב, סרום לשיער, מסכת שיער, ג'ל פילינג לכפות הידיים והרגלים, קרם גוף, קרם רגליים לעור סדוק דוחה ריחות, קרם מגן ומשקש לכפות הרגליים, ממייס קוטיקולה לציפורניים, סבון לעור שומני". בסוג 5: "טיפות הבהרה לכתמים בעור, מייבש פצעי לאקנה, משחה טיפולית לפטרת כף הרגל, קרם טיפולי לאדמומיות וגירויים, נוזל טיפולי לפטרת הציפורן, ג'ל לטיפול ביבלות, קרם טיפולי לכף הרגל, נוזל לטיפול והמסה בציפורן חודרנית, ג'ל לטיפול ביבלות, קרם טיפולי לכף הרגל, ג'ל קאלוס להמסת עור קשה בכפות הרגליים").

בעלת הסימן, גב' והבה שדה (להלן: "בעלת הסימן") עוסקת בתחום הטיפוח והקוסמטיקה, מזה שניס רבות.

מבקשת המחיקה, לבונה לאב בע"מ, הינה חברה לייצור ומכירת תכשירים קוסמטיים. מבקשת המחיקה מייצרת, בין שאר מוצריה, מוצרי קוסמטיקה וטיפוח לשיער תחת המותג צ6:11022.51, שאותו לא רשמה כסימן מסחר (להלן: "לבונה לאב" או "מבקשת המחיקה".

בחודש מרץ בשנת 2014 נוצר קשר עסקי בין בעלת הסימן למבקשת המחיקה, במסגרתו נחתם בין הצדדים הסכם, לפיו תוציא מבקשת המחיקה רישיונות מתאימים, שכפי שעלה מעדויות הצדדים, מדובר ברישיונות ממשרד הבריאות לשיווק תמריקים, ותייצר מוצרים תחת הרישיונות עבור בעלת הסימן. כן קבע ההסכם את חלוקת ההכנסות מן המוצרים בין הצדדים. ביוס 27.3.2014 נחתם בין בעלת הסימן למבקשת המחיקה הסכם נוסף, לפיו בעלת הסימן תעבוד כמנהלת שיווק אצל המבקשת בתנאים שצוינו בהסכם.

כפי שעלה בחקירתו הנגדית של מר באוס, בחודש אוגוסט 2014 הופסקה עבודתה של בעלת הסימן אצל מבקשת המחיקה. בעלת הסימן הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגד מבקשת המחיקה ובעליה, מר אופיר באוס, שהסתיימה בפשרה בין הצדדים ביוס 15.6.2015.

הבקשה לרישום הסימן [8ת0105510עק 511022.1% (להלן: "הסימן") נחתמה על ידי בעלת הסימן ביוס 1.6.2015, ואולם הוגשה רק מספר שבועות לאחר מכן, ביוס 5, לאחר שנבקשה בחינתו על אתר, בנימוק כי נעשה שימוש בסימן על ידי צדדים שלישיים, קובל הסימן לרישום, ופורסם להתנגדות ביוס 29.10.2015. ביוס 6 נרשם הסימן בפנקס, וביום 24.3.2017 הוגשה הבקשה למחיקת הסימן שבפני.

אציין, כי נראה הסימן הינו וריאציה לשמו של פולימר בשס ת610058, המשמש בין היתר, כתוסף תזונה ולמוצרים בתחום הקוסמטיקה.

טענות הצדדים

עיקר טענתה של מבקשת המחיקה היא, כי בעלת הסימן רשמה את הסימן א511028 בחוסר תום לב, לאחר שהכירה את המותג א1100251) במסגרת עבודתה אצל מבקשת המחיקה, מתוך ניסיון להיבנות מן המוניטין של מבקשת המחיקה וכי הסימנים דומים עד כדי הטעיה.

בעלת הסימן טוענת כי בעת עבודתה אצל מבקשת המחיקה, כלל לא הכירה את המותג א בנוסף, נטעה כי מבקשת המחיקה מעולם לא עשתה שימוש במותג א (0), ברישיונות שהפיקה ולא בפרסומיה. בעלת הסימן טוענת כי השימוש בשס המוצר של בעלת הסימן נעשה תמיד בשפה העברית, "ציטוזן". בעלת הסימן מוסיפה וטוענת כי ממילא אין למותג 6111022 כל מוניטין שניתן להיבנות ממנו, וכי ככל שיש למבקשת המחיקה מוניטין כלשהו במותג, מוניטין אה הינו בשס המותג בעברית - ציטוזן, ולפיכך אין כל הגיון בטענה כי בעלת הסימן מבקשת להיבנות ממוניטין מבקשת המחיקה.

טענה נוספת של בעלת הסימן היא כי אין דמיון מטעה בין המותג 611022₪5, לסימנה הרשום א511023%, ומשכך כלל לא ניתן לומר שרישום הסימן נעשה בחוסר תום לב.

ראיות הצדדים

ראיות הצדדים כללו את תצהירו של מר אופיר באוס מיוס 5.5.2017, מנהלה ובעליה של מבקשת המחיקה, (להלן: "תצהיר מר באוס"), ואת תצהירו של מר מרדכי ליבובי, מיוס 9.5.2017, משווק עצמאי הפועל תחת השם "לוי הייר", שעוסק, בין היתר, בשיווק תמריקים ומוצרי שיער מתוצרת מבקשת המחיקה. במסגרת ראיותיה בתשובה הגישה מבקשת המחיקה תצהיר נוסף מטעמו של מר באוס מיוס 19.12.2017, וכן את תצהירו של עו"ד עלא וחאלקה, מיוס 10.12.2017. תצהיר עו"ד וחאלקה הוצא בהסכמה מהתיק בשל אי התייצבותו של המצהיר לחקירה נגדית. ראיות מבקשת המחיקה כללו את תצהירה של בעלת הסימן, גב' והבה שדה מיוס 17.10.2017.

הצדדים התייצבו לדיון בעל פה ולחקירות נגדיות של המצהירים בפני, ביוס 29.7.2018.

לאחר הדיון, ומשהתבררה טענת בעלת הסימן כי בעת עבודתה אצל מבקשת המחיקה לא הכירה את המותג א (011002), אלא רק את המותג "ציטוזן" בעברית, הגישה מבקשת המחיקה בקשה להוספת ראיה שתוכיח כי בעלת הסימן הכירה את המותג א 611027 בעת עבודתה אצל מבקשת המחיקה. לבקשתה צורף תצהירו של מר באוס ונספחים נוספים (להלן: "תצהיר באוס הנוסף").

בהחלטתי מיוס 27.12.2018 הותרה הגשת תצהיר באוס הנוסף על נספחיו.

בטרס אדרש לגופו של עניין, אתייחס לדין ביחס לביטול סימנים שנרשמו בחוסר תום לב.

סעיף 39(א1) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") קובע:

"על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לשימוש הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת."

סעיף זה התווסף לפקודה במסגרת תיקון מס' 1 לפקודה, מכוח חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם טריפס), תש"ס-1999, שמטרתו הייתה להתאים את חוקי הקניין הרוחני לדרישות הסכם ארגון הסחר העולמי בדבר היבטים הקשורים

לזכויות בקניין רוחני". לשונו של סעיף זה דומה ללשונו של (3) 6015 18016 לאמנת פריס:

אמנס (3) 6015 411016 לאמנת פריס עוסק בסימנים מוכרים היטב, ואולם כבר נקבע בפסיקה כי סעיף 39(א1) לפקודה חל גם לגבי סימנים שאינם מוכרים היטב. ראו למשל

ע"א 9839/17 האביטאט בע"מ נ' 1/00א/6 (פורסם בנבו, 17.12.2018) (להלן: "עניין הביטאט"):

"הנה כי כן, לשון הסעיף אינה דורשת כי הסימן הנדון יהיה "סימן מסחר מוכר היטב" על מנת לקבוע כי עסקינן ברישום "שלא בתום לב". משמעותו של הביטוי "תום הלב" נקבעת אפוא בהתאם לתכלית החקיקה ומטרתה (אהרן ברק שיקול דעת שיפוטי 472 (1987)). ובענייננו, בהתאם לתכליותיו של דין סימני מסחר: האחת, הגנה על הצרכן מפני טעות בזיהוי המוצר ורכישת מוצר שונה מכפי שהתכוון, והשנייה, הגנה על המוניטין של היצרן ועל קניינו בסימן המסחר".

כפי שציין כב' השופט קרא בעניין הביטאט, תום הלב נקבע בהתאם לתכליותיהם של דיני סימני המסחר. בענייננו, רישום של סימן מסחר במודעות לקיומו של סימן אחר דומה, אף שטרס צבר מוניטין, עשוי להביא הן להטעיית הציבור, והן לפגיעה באפשרות של עוסק לצבור מוניטין בסימן בו הוא משתמש ואשר הוא משקיע או השקיע בפיתוחו.

לפיכך, איני מקבל את טענת בעלת הסימן כי אילו יקבע שאין למבקשת המחיקה מוניטין בסימן א0:11002), אזי יש לקבוע כי רישום הסימן נעשה בתוס לב, שכן מוכח כי בעלת הסימן לא נהנתה, ולא יכולה היתה ליהנות, ממוניטין מבקשת המחיקה.

עוד אציין כי בבירור בקשה למחיקתו של סימן מסחר, נטל השקנוע כי יש למחוק סימן מסחר שכבר רשום בפנקס מוטל על מבקש המחיקה ואילו נטל הובאת הראיות עשוי לעבור ממבקש המחיקה לבעל הסימן, אף אם יביא ראיה לכאורה שרישום הסימן נעשה שלא כדין (ראו לעניין וה בג"צ 144/85 קליל תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב,1) 309 (1988) עמוד 318; בקשה לביטול ולמחיקת סימן מסחר 203468 יהודה גואטה נ' מעדני הצפון בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 13.12.2016), סעיפים 75-76). עוד אציין כי כאשר עילת המחיקה שנדונה היא עילת חוסר תום לב, הנטל להוכיח טענה זו הינו מוגבר, שכן לא בנקל יימחק סימן מסחר הרשום בפנקס. טענה זו תידון בהרחבה להלן.

חשש להטעיה בין הסימנים

בעלת הסימן טענה כי היא כי הסימנים א011002 ו-81ת0105510עק 511022.1%, אינם דומים עד כדי חשש להטעיה ביניהם, ולפיכך אין מקום לטענה כי הסימן נרשם בחוסר תום לב. כפי שיפורט להלן, איני מקבל טענה זו.

השוואת הסימנים נעשית בין השס "א1102.8:)" שמשמש כמותג או סימן מסחר על גבי אריזות המוצרים של מבקשת המחיקה, לבין הסימן הרשום 51102₪%

המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת דמיון מטעה בין סימני מסחר, הס מבחן המראה והצליל (שהוא המבחן הדומיננטי מבין השלושה), מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין, המרכיבים את המבחן המשולש. ואליהו התווסף מבחן ההיגיון והשכל הישר (ראו למשל ע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ פ"ד נו(2), 438 (2003), בעמ' 453-451); ע"א 8441/04 16 צסט6[וחז נ' אלי שגב (פורסם בנבו, 23.8.2006), עמוד 9-11)).

יש לזכור כי בהשוואת הסימנים, נבחנים את הסימנים בכללותם, בשיס לב לרכיב הדומיננטי שבכל אחד מהם ולזיכרונו הבלתי מושלם של הצרכן (ראו למשל ע"א 563/11 45 פזסגה 36 1.00% נ' י6 לפרוטוקול) :

זאהבה שדה : לא ראיתי, אמרתי כשאני לקראת הסוף, הוא אמר לי שהוא מוציא את זה, ראיתי שהוא רשס איזה בקבוק שהוא רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הביא, כמו שהוא מעמיד אצלו בחדר שלו, אני כול הזמן נכנסתי לחדר שלו, הוא הראה לי ת0210026, וה מה שראיתי, זה מה שראיתי, לא ראיתי שום דבר מעבר לזה, לא עבודה עם גרפיקאים ולא התכתבויות שלו עם גרפיקאים, לא ראיתי שום דבר שנוגע לזה.

בעלת הסימן בחרה לוותר על חקירה בנוגע לתצהיר באוס הנוסף ונספתיו. לא נטען בפני כי בעלת הסימן לא קיבלה את הודעות הדוא"ל הנ"ל. לפיכך איני מקבל את גרסת בעלת הסימן כי מר באוס לא שיתף אותה בקיומו של המותג א011021.

בנוסף, בעלת הסימן הייתה מנהלת השיווק אצל מבקשת המחיקה, ותפקידה היה שיווק ומכירת מוצרים. מר באוס הצהיר כי בעלת הסימן מכרה את המוצריס באופן אישי (סעיף 29 לתצהירו וכן בתצהיר באוס הנוסף שהובא לעיל). מראיות מבקשת המחיקה עולה כי המותג א01102218 נוצר על ידה בשנת 2012 (תצהיר באום, סעיף 3-5, נספח א1-א4, נספת ג1-גל), ואף צורפה חשבונית המוכיחה כי כבר בשנת 2013 הזמינה מבקשת המחיקה מדבקות הנושאות את השס א11022:) למוצרי טיפוח מתוצרתה.

מר מרדכי ליבוביצ' הצחיר כי "כשנת 2013 ולאחריה הזמנתי את המותג א017102 של חברת לבונה לאב ומכרתי אותו באמצעות הצימורות השוממיס אשר ברשותי" (סע' 6 לתצהירו. | עוד ראה עמ' 7 לפרוטוקול שורות 5-7). אף שכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה כהוכחה למכירות לא נושאת את שמות המוצריס הספציפיים שנמכרו, ולפיכך לא ניתן לדעת איזו כמות בדיוק של מוצריס הנושאיס את המותג נמכרה ביחס לקווי מוצריס אחריס של מבקשת המחיקה, נאמנה עלי עדותו של מר ליבוביץ', כי המוצריס הנושאיס את השם "0111002.5%" אכן נמכרו על ידו.

כלומר מבקשת המחיקה מכרה מוצריס הנושאיס את סימן 011022.5% על מוצריה, כבר בשנת 2013 ובשניס שלאחר מכן. גרסת בעלת הסימן, שהייתה מנהלת השיווק אצל המבקשת, כאילו לא הכירה את מוצרי מבקשת המחיקה הנושאים את הסימן, ולא שיווקה דווקא אותס מכלל מוצרי המבקשת, איננה מתקבלת על הדעת. בהקשר זה, גס מחקירתה של בעלת הסימן עולה כי נתבקשה על ידי מר באוס למכור מוצריס הנושאיס את המותג א 011022 (עמ' 68 שורות 16-20).

לבסוף אציין כי בעלת הסימן הצהירה (סע' 38 לתצהירה) את הדברים הבאים:

"אציין, כי אכן ידעתי כי מבקשת המחיקה עשתה בעבר שימוש קצר בשס "ציטוזן", אך משהתבהר לי כי המוצר משווק ללא רישיון משרד הבריאות וכי הרישיונות עבורס שילמתי כלל לא הוגשו למשרד הבריאות, החלטתי לסייס את ההתקשרות שלי עם מבקשת הסימן [הכוונה למבקשת המחיקה- א.א.].

כפי שניתן לראות בכל הרישיונות שהוציאה מבקשת המחיקה תחת השם "ציטוזן/ת61:058/ח6011026, אשר צורפו כנספח 12 לעיל, רישיונות אלו הוצאו לאחר סיום היחסים ביני לבין מבקשת המחיקה". [ההדגשות במקור- א.א.].

בעלת הסימן חזרה והפנתה בחקירתה הנגדית לאופן בו נהגה הסימן או לאופן בו הוא נרשס במשרד הבריאות, אולס אופן רישוס הסימן במשרד הבריאות אינו החשוב בהקשר זה. החשוב הוא הסימן שנשאו המוצריס. בתקופת עבודתה במבקשת המחיקה, היו למבקשת המחיקה מוצריס הנושאיס באופן ברור ובכתב גדול, את השס 61102.5 והוא הוא שנהגה באופניס שציינה ואף נרשס במשרד הבריאות באופן שנרשס. גס כאשר בעלת הסימן הפנתה בראיותיה למוצר אחד של מבקשת המחיקה שנשא את השס ה026ז1.), ליד מוצר אה בתמונה היו אריוות של מוצריס אחריס רביס שנשאו את השס א 610 איני יכול לקבל שבעלת הסימן, שהייתה אחראית על שיווק מוצרי מבקשת המחיקה, לא ידעה שחלק מן המוצריס נושאיס את הסימן א17102₪;).

המסקנה מכל האמור לעיל היא כי בעלת הסימן ידעה היטב על קיומו של המותג, אלא שסירבה להודות בכך במפורש, ובחרה להציג גרסה לא אמינה בחקירתה בהקשר זה.

קיומו של מוניטין במותג א611002.5 כתנאי לרישום סימן בחוסר תום לב

טענה עיקרית של בעלת הסימן היא כי אף אס הכירה את המותג א611002, אס יקבע שלמותג אין מוניטין, הרי שלא ניתן לקבוע כי בחירת הסימן נעשתה בחוסר תוס לב.

מקבל אני את טענת בעלת הסימן כי לא הוכח כי הסימן צבר מוניטין משמעותי. ראיותיה העיקריות של מבקשת המחיקה לעניין מוניטין היו מכירות למר מרדכי ליבוביצ', המשווק תמרוקים תחת השס "לוי הייר" שהעיד בהליך. בתצהירו טען מר ליבוביצ' כי בשנת 2013 ולאחריה רכש ממבקשת המחיקה מוצרים תחת הסימן א וכי מכירות תחת המותג 6110/28 היו מהמוצריס הנמכרים אצלו.

כראיה צירף את כרטסת הנהלת החשבונות לשנת 2013 שקיבל ממבקשת המחיקה, ובה מתועדות מכירות מוצריס שמכרה לו מבקשת המחיקה בסך של כ-94 אש"ח.

כפי שניתן לראות מן הרשומות בכרטסת הנהלת החשבונות שצירף מר ליבוביצ', וכפי שהסתבר בחקירתו (עמ' 36 לפרוטוקול, שורות 7-26, ו עמ' 37 שורות 1-5), לא ניתן לדעת מה היקף המכירות של מוצריס הנושאיס את המותג 5% 011702, מכלל המכירות של מוצרי מבקשת המחיקה שנעשו על ידו. כמו כן, הראיות התייחסו רק למכירות של שנת 3, ולא הובאו כל ראיות למכירות שנעשו בשניס שלאחר מכן. בנוסף, הוצגו צילומיס

של מוצריס של מבקשת המחיקה הנושאיס את השם "011028%" מתוך אתר האינטרנט שלה שגס דרכו משווקת את מוצריה. מלבד אלה, לא הובאו בפני ראיות אחרות מהן ניתן ללמוד על המוניטין שנצבר לטובת המותג "א011023".

עס ואת, במקרה שבפני איני סבור כי העובדה שהסימן "0110025" טרס צבר מוניטין רב, מובילה למסקנה לפיה בחירת הסימן הרשוס נעשתה בתוס לב. בעלת הסימן הסבירה את בחירת הסימן בסעיף 40 לתצהירה :

"זאת ועוד הרעיון לשס ח5110/.6 עלה כאשר עשיתי וריאציות שונות עס שמי 688 5806 בשילוב עס מוצריס נוספים לבתי מרקחת לשיווק לבתי מרקחת - ואת גס אחת הסיבות מדוע הסימן הוגש לרישוס כאשר האותיות 5 ו- .2 מופיעות כאותיות גדולות, דומה לשס הסימן המסחרי שלי 5806" ובחקירתה באופן הבא (עמ' 77 לפרוטוקול, שורות 6-12):

זאהבה שדה : א המטרה הייתה, כמו שיש לי את השס שדלור שרשמתי, שבפניס מסתתר השס שלי,

עו"ד הר נוי : איפה מסתתר השס?

זהבה שדה : שדלור יש בפניסם את המילה שדה, 5110225%, אני רציתי שיהיה את ה-5 ואת ה-2 שזה שדה זהבה, כל שס שאני ממציאה יש משהו שעומד מאחוריו, ואת אומרת שאני רוצה את הגרפיקה, אני מראש יודעת שה-5 וה-2 יהיו מודגשות.

הסבריה של בעלת הסימן לא מתיישביס עס עיצובו של הסימן בפועל. הסימן הרשוס אינו ח026ז51 כפי שכתבה בתצהירה. בסימן הרשוס, במילה א.511022 כל האותיות הינן אותיות גדולות, והאות היחידה הכתובה באות קטנה הינה האות 1, בדיוק כמו בסימן בו עושה שימוש מבקשת המחיקה. בניגוד לדבריה, האותיות .2 ו- 5, ראשי התיבות של שמה בסימן, אינן מודגשות. יתרה מכך, הרצון להשתמש באותיות א ו- 5 לא חייב את המבקשת להגיע דווקא לסימן הדומה עד כדי הטעיה לסימן של מעסיקתה לשעבר. עוד אוסיף בהקשר זה, כי בבקשה לרישוס סימן המסחר כפי שהוגשה, נראה כי נרשס הסימן על גבי טופס הרישוס בתחילה באותיות גדולות באנגלית: "א5110/2₪"

ונמחק בקו חוצה, שמעליו נכתבה המילה "צן51110223", עובדה המחזקת את המסקנה כי אין מדובר בצירוף מקריס נעדר כל כוונה, ותו לא.

בעלת הסימן העידה על עצמה כי היא אישה מחושבת, שמעשיה מתוכנניס מראש ונעשיס לאחר מחשבה ושיקול דעת. כן טענה כי צברה ניסיון רב בתחוס שיווק מוצריס קוסמטיקה. כן עלה בחקירתה הנגדית, כי עד למועד רישומו של הסימן הרשוסם, לא רשמה בעלת הסימן סימן מסחר אחר בעבר. לאור אלה, אף יותר קשה לקבל כי הדמיון בין הסימניס בענייננו הינו מקרי.

סבור אני כי עובד לשעבר, שהיה מודע לסימן מעבידו, הרושס סימן דומה עד כדי הטעיה לסימן מעבידו, יש בכך כדי ללמד על חוסר תוס לב ברישוס הסימן על ידי העובד. בכך עבר הנטל לבעלת הסימן לספק הסבר מניח את הדעת לבחירת סימן כה דומה לסימן של מעסיקתה לשעבר. כאמור ההסבריס שסופקו על ידי גב' שדה לבחירה דווקא בסימן זה אינס מניחים את הדעת.

לפיכך, מסקנתי היא כי בעלת הסימן פעלה בחוסר תוס לב ברישוס הסימן, ולפיכך דין הסימן מחיקה בהתאס להוראות סעיף 39(א)(1) לפקודה.

אציין כי לא מצאתי בטענות שונות נוספות שהעלו הצדדים רלוונטיות למחלוקת שבפני, כגוו שאלת ההליך שהתנהל בין הצדדיס בבית המשפט המחוזי בחיפה והקשר של הליך זה להליך המחיקה שבפני. כך גס נשקלו טענותיהס של הצדדיס באשר לשאלת אופן הרישוס של המוצריס במשרד הבריאות, שיווק מוצריס על ידי מבקשת המחיקה הנושאיס שס אחר מזה שאושר על ידי משרד הבריאות, גס בהן לא מצאתי רלוונטיות להליך שבפני.

לאורך הדיון נעשה שימוש בוריאציות שונות של הסימן נושא הליך וּה: "01102" ו- "ח511026" באנגלית, "ציטוזן", "צ'יטוזן" ו- "סיטוזן" בעברית. לאחר הדיון הגישו הצדדיס בקשה לתיקון הפרוטוקול שנערך ולהבהרה של אופן הגיית מונחיס אלה במהלך הדיון. בהחלטתי קבעתי כי הצדדים יטענו לעניין וה בסיכומיהס, אולס הצדדיס לא הוסיפו וטענו לעניין זה. המובאות מהפרוטוקול שצוטטו בהחלטה זו, תוקנו בהתאס לקובצ השמע של הדיון. יתר המובאות לא תוקנו מעת שלא ניתנה התייחסות מפורשת של הצדדיס בסיכומיהס לעניין זה.

ביוס 7.1.2019 הוגשה בקשה מטעס מבקשת המחיקה, כי אבהיר מופעיס מסוימים של מיליס אלה בפרוטוקול בשל כך שברצונה לעשות שימוש בפרוטוקול במסגרת הליך פלילי כנגד בעלת הסימן. כפי שציינתי בהחלטה, מכלול הראיות מורה באופןו חד משמעי כי בעלת הסימן אכן הכירה את סימן מבקשת המחיקה. עם ואת, איני סבור שבשלב זה,

9. לסיכום, הריני מורה על מחיקת סימן מסחר מספר 276629 מן המרשם, בשל כך שנרשם בחוסר תוס לב. לאחר שקילת היקף הראיות, התנהלות בעלי הדין בהליך ויתר השיקוליס בפסיקת הוצאות, בעלת הסימן תישא בשכ"ט עורכי הדין של מבקשת המחיקה והוצאותיה בסך של 45,000 ₪. סכוס זה ישולס תוך 30 ימים מיוס החלטה זו, שאם לא כן יישא סכוס זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההחלטה ועד לתשלוס בפועל.

אופיר אלון רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר ניתן בירושליס ביוס = י"ג ניסן, התשע"ט 8 אפריל, 2019 סימוכין: 83 5