סימן מסחר 277231

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 1, 271763 ג'הארה, ג אז\ דוה 1

המבקש 1: 0 סוה

ע"י ב"כ: אבי מונטקיו, עו"ד

המבקשת 2: טובה רוזן

ע"י ב"כ: ספיר בן צוק, עו"ד

בפניי בקשות מתחרות לרישום סימן המסחר "ג'הארה", מספר 277231, וסימן המסחר "ג'הארה", מספר 274763, מאידך.

ביוס 21.5.2015 הגיש 00ם21 סנגא (להלן: "המבקש 1") בקשה לרישום סימן המסחר "ג'הארה", מספר 274763, לגבי שירותי הוראה בתחום פעילות גופנית במיס או מחוצה להם, המתבססת על מכניקת גוף נכונה, הנכלל בסוג 41, ובגין שירותי טיפול בגוף בתחום פעילות גופנית במיס או מחוצה להם, המתבססת על מכניקת גוף נכונה, הנכלל בסוג 44.

ביוס 30.7.2015 הגישה טובה רוזן (להלן: "המבקשת 2") בקשה לרישום סימן מסחר "ג'הארה" בסוג 44 לגבי טיפול בתחום פעילות גופנית במיס או מחוצה להם, המתבססת על גוף נכונה. בעת הגשת הבקשה הגישה המבקשת 2 הודעת התנגדות לרישום סימן מסחר 274763 "ג'הארה" של המבקש 1. לאור העובדה כי בעת הגשת ההתנגדות טרס קובל סימנו של המבקש 1 לא נפתח הליך התנגדות. בשל זהות סימני המבקשים, העלתה מחלקת סימני המסחר ליקוי בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכם ביניהם לרישום סימניהם, הודיעה להם מחלקת סימני המסחר ביוס 14.2.2017 על פתיחת הליך תחרות ביניהם לפי סעיף 29 והורתה לצדדים להגיש ראיותיהם.

ראיות הצדדים 5. המבקש 1 הגיש שלושה תצהירים כדלקמן: א. תצהיר המבקש 1 לפיו הוא ייסד את שיטת 8 1411 בשנת 1995.

ב. תצהיר של גב' 2010 1.1:808, תושבת ארה"ב, מרפאה ומטפלת במיס בשיטת 1ה, אשר למדה אצל המבקש 1 במשך 14 שבועות בין השניס 1996- 4, ובהמשך סייעה לו בהעברת קורסים והכשרות בשיטת \/8 18113 בארץ.

ג. תצהירה של גב' יעל שריג רוזן, שהינה מטפלת בכירה בשיטת 17118 ומבין שש התלמידות הראשונות שלמדו את השיטה בארה"ב. גב' שריג רוזן

היא בוגרת קורס ע1015101110 שהינו השלב המתקדם בשיטת 4 11118

שהועבר, לטענתה, ע"י מייסד השיטה מר (0זת1) 18818 סנזה]/.

6. המבקשת 2 הגישה את ראיותיה באמצעות אסופה של מסמכים ותצהיר המאשר את אמיתות המסמכים ללא פירוט נוסף. מסמכי אלה מפרטים את שרשרת ההתכתבויות בינה לבין המבקש 1 וכוללים צילומי אתר האינטרנט שלה, דוגמאות לתעודות סיוס שהנפיקה בגין קורסים שניהלה, חוברת מחקר על השפעת הטיפול בשיטת 13 1 וחוברות הדרכה שנכתבו על ידה. כמו כן, היא הגישה תצהיריה של ה"ה אורלי קרסניצקי, אפרת פורת, לאה לאהב, תמר נהר, נטע שיזף, נטע אהרוני, הילה לאון, ענת שיינמן ופאולה ארמוזה, מטפלות מוסמכות בשיטת \/ 8 111, שכולן נחקרו בחקירה נגדית בדיון בפניי, למעט גב' פאולה ארמוזה, שלא התייצבה לדיון.

7 בנוסף הגישה המבקשת 2 במסגרת בקשת ביניס לתרגום ראיות המבקש 1 מאנגלית לעברית, תצהיר ראיות בתשובה החוזר על האמור בהודעת ההתנגדות שהגישה בצירוף הבקשה לרישום סימן.

8 דיון הוכחות התקיים בשני מועדים ביוס 16.9.18 וביוס 4.10.18. ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים וכן סיכומים בתשובה.

עיקר טענות המבקש 1

המבקש 1 טוען כי הוא המייסד והמפתח של שיטת 4 13114 שהינה שיטה לטיפול בתוך מיס (הידרותרפיה). המבקש 1 הגה את השיטה בשנת 1995 בעקבות שנים של ניסיון כמטפל וכמורה לשיאטסו. תכלית השיטה לטיפול במיס שהגה הינה להקל על כאבי הגב שחש המטפל בעת טיפול במיס ולהגביר את הביטחון של המטופל בעת אותו טיפול.

המבקש 1 הוזמן בסמוך לאחר שהגה את השיטה להציגה בבית הספר 86 50156 שמוזכר 1101 מספ113 81 11355866 שבקליפורניה וזאת על ידי מר [|טכ 1131010. מר הוא ממציא שיטת ה-(151 /\ והוא אף מזכיר את שיטת 117118 במהדורה

השנייה לספרו " ז816/\ מו ע000 1716 שחוססעת ".

קבוצת הלימוד הראשונה של השיטה התקיימה ב-ץ61א862, קליפורניה, ומנתה שש

מטפלות, ביניהן הגב' 2010 08מ1.1, שהינה אחת המצהירות בתיק זה.

שמה של השיטה נבחר על ידי המבקש בשנת 1997 והיא קרויה על שס סבתו מצד אמו שהיוותה עבורו מקור השראה. כעולה מתעודת הלידה ומהדרכון שצורפו כנספחים 1 ו-2 לתצהירו, כבר בעת לידתו ניתן לו השס 13114 כשס שני. המבקש 1 העיד כי מכריו

מכניס אותו לרוב 34 13117 סננג/\ ולא סזםוק סנזגּ/א.

לטענת המבקש 1, המבקשת 2 לא הייתה שותפה לבחירת השס // 8 1113. השנייס נפגשו לראשונה בשנת 1998, שלוש שנים לאחר שהשיטה פותחה במסגרת קורס בסיסי וקורס

מורחב ללימודי שיטת ה-/111118, הכשרות אותס העביר המבקש 1. בשנת 1999

הצטרפה המבקשת 2 לקורס מדריכים בשיטת 13113 שרק לאחר סיומו ניתן לה אישור להתחיל ללמד את השלב הבסיסי של השיטה בישראל.

בשנת 2001 לאחר שהמבקשת 2 עברה הדרכה מתאימה אצל המבקש 1 של שלב ההרחבה

(חס1פחהקא=) של השיטה, היא הורשתה ללמד גש שלב וה במסגרת הקורסים שהעבירה בישראל.

במהלך ביקורו בישראל בשנת 2006 עלה נושא רישום הסימן ‏ 141118 כסימן מסחר בישראל בין הצדדים. ומן קצר לפני מועד זה, בשנת 2005, רשם המבקש 1 את הסימן בארצות הברית. לטענת המבקש 1, דקות אחדות לפני נסיעתו לנמל התעופה, החתימה אותו המבקשת 2 על מסמך המאשר לה לרשום את הסימן באר בבעלותם המשותפת, זאת לאחר שהטעתה אותו לחשוב כי לא ניתן לרשום בישראל סימן מסחר על שס מי שאינו אזרח המדינה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

6. המבקש 1 טוען כי הוא עומד בראש ארגון 3 181138 הבינלאומי שמתווה את הפילוסופיה, הערכים והקוד האתי המחייב את המורים ל-4 18118. לטענת המבקש 1, המבקשת 2 נהגה בחוסר תום לב בניסיונותיה להשתמש בשם 4 181118 בעוד שלמעשה היא אינה

חברה בארגון 3 11118 הבינלאומי.

עיקר טענות המבקשת 2

7. המבקשת 2 טוענת כי במשך עשרים השנים האחרונות היא פועלת בישראל תחת השס "ג'הארה" (בעברית ובאנגלית), וכי היא יצרה וביססה מעשים את המוניטין של השיטה בארץ. היא משווקת ומעבירה קורסים תחת השס "ג'הארה" במוסדות אקדמאיים מוכרים ומאות תלמידים הוכשרו על ידה לעסוק בתחום הטיפול במיס בשיטת "ג'הארה" ברחבי הארץ.

8. עוד טוענת המבקשת 2 כי היא נפגשה לראשונה עם המבקש 1 בין השנים 1997 - 1999 במהלך לימודיה לתואר השני במדעי השיקוס באונ' סאן חוזה שבארצות הברית. השניים החלו לפתח את שיטת "ג'הארה" ביחד והחליטו לקרוא לה על שס סבתו של המבקש 1.

9. לטענת המבקשת 2 היא תרמה רבות לפיתוח השיטה כך שתותאם לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ואף יצרה תרגילים ופרוטוקולים טיפולים עבורם. עוד מוסיפה המבקשת כי בזכות היקף עבודתה בפיתוח השיטה, שיווקה והפצתה בארץ, השיטה הפכה להיות מוכרת עד כדי שנעשה מחקר רפואי אודות ההשפעה החיובית של הטיפול בשיטת "ג'הארה" על נשים הסובלות מפיברומיאלגיה, שהביא לכך שרופאים מומחים החלו לייעץ למטופלות

להיעזר בשיטת ג תג זג 1.

0. עוד הוסיפה המבקשת 2 כי במשך שני שנים כתבה מאמרים רבים על שיטת "ג'הארה", התראיינה בעיתונות ובטלווזיה, וכי הביאה לידי קיבוע השיטה באופן ייחודי. משכך היא מוגנת על פי חוק זכויות יוצרים ולפיכך רישום הסימן "ג'הארה" על שס המבקש 1 נוגד את תקנת הציבור לפי סעיף 5(11) לפקודה.

דיון והכרעה 1. לשון סעיף 29 לפקודה קובעת כדלקמן:

"הגישו אנשים שונים בקשות נפדדות להירשום כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לובי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחדת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, דרשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא

.2

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

עליה אישור הדשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור מחליט הדשם, מנימוקיס שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."

לשם הכרעה בשאלה זכותו של מי מהצדדים עדיפה בנסיבות העניין על פי סעיף 29 לפקודה נקבעו בפסיקה שלושה מבחנים עיקריים: מבחן מועד הגשתן של בקשות הרישום; מבחן היקף השימוש שעשה כל צד בישראל עד להגשת הבקשה וממועד ההגשה; ומבחן תום הלב בבחירת הסימן המבוקש (ר' למשל, ע"א 11188/03 קונטקט לינסן ישראל בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פורסם בנבו ( שימוש בשמו של המבקש 1 כמייסד השיטה ככלי שיווקי למשוך

לא נכון, אני כן יודעת שזה לא נכון, אני יודעת, שהפיתוח הוא אכן משהו שקדה והתפתח עם השנים, שטובה תמיד הייתה הראשונה והכי חשובה בתוך כל המחקרים, אני אישית נוכחתי במפגש מורים שכזה רק לאחר שהוכשרדתי להיות מודת בטכניקת ג'האדה, ואני ראיתי שכל אחד הציע דעיונות, וכל אחד הדאה את הפיתוחים שלו, מריו היה פשוט עוד אחד שם, מכולם, ומי שהיה עמוד התווך, משעיבד את הדברים למוצקות, מי שכתב, מי שסידר, מי שעשה את זה למעדכת מובנית, זו טובה, תמיד טובה".

סטודנטיס להכשרותיה (פרוטוקול הדיון מיוס 4.10.2018 , עמ' 46 ש'4-12) :

" כב' ס. הרשם : אגב, אלו מטפלים שכבר יש להס הכשרה קודמת?

טובה רוזן :

כב' ס. הלשם :

טובה רוזן :

לא בהכרה. לא בהכרח, אוקיי, זו רק תהייה שלי,

כן, לא בהכרה. אבל כן, 80, 90 אתוז מהם הם בעלי דקע בהידרותרפיה, זה מושך את האנשים שעוסקים כבר בתחום המים, מכיוון שהס דוצים לקבל עוד כלים. ואז, היה לי כל כך נכון (נוח, לא מטעמיס מקצועיים, אלא מטעמיס אסטרטגיים שיווקיים לחלוטין, היה לי מאוד נוח להגיד, מגיע, המורה, הבינלאומי, הוא קיבל את ה -16זו1, בשביל למשוך לקודרס הזה, עוד תלמלדים."

עם ואת, גס המבקשת 2 מכירה בחלקו של המבקש 1 בייסוד השיטה (פרוטוקול הדיון מיוס 8 עמ 44, שורות 2-11):

" טובה דוזן :| להגיד למשל בשבועה כנה לחלוטין, להגיד שרק אני פיתחתי? זה גם לא יהיה נכון, כי היו שסם קבוצה של אנשים, שלמדיו לא הייתה תרומה בזה? זה לא *היה נכון להגיד, לא אגיד שלא הייתה לו תדומה בזה, אוקיי? אבל להגיד שתרומתי, והקלדינליות של הפיתותה של השיטה, במהלך השנים, מההתחלה, עד הלום, אין בעולם אדם, כולל מריו בכבודו ובעצמו, איפה שהוא לא היה, אין בעולס אדם, שהביא את זה לממדים, ולפיתוח, לא דק לפזר את זה, לפיתוח, ולאיכות, לחוברות, לתרגילים, לאפליקציה, השימוש של זה, היום, אמלתי, מאות תלמידים הסמכתי, אלפי מטופלים, ותלמידים שמשתמשיס בדברים, שאני הבאתי אותם מהמקום הזה של הזרע, והבאתי אותם למקום העצום הזה. זה מה שיש תי להגיד בעניין,"

המסקנה מן האמור הינה כי שני הצדדיס השתמשו בסימן המבוקש בישראל באותה תקופה ובמקביל, בשיתוף פעולה ומתוך הבנה הדדית לחלקו של כל אחד בפיתוח השיטה וזאת עד לפרוץ הסכסוך ביניהס שהביא להגשת בשתי הבקשות לרישוס סימני מסחר שבפניי.

כידוע, מטרת מבחן תוס הלב הינה לבדוק האס בחירת הסימניס המבוקשיס נעשתה בחוסר תוס לב תוך מטרה להבנות מן המוניטין של האחר או במטרה לפגוע בו. כך, בעניינו, אס נעשתה בחירת מי מהסימניס בחוסר תוס לב ולשס התחרות בלתי הוגנת, הרי שתדחה הבקשה לרישומו (ראו: בג"צ 95/68 מתפרת הדרום בע"מ נ' 6-0 1.66 .11.0 1116'. ואח' פ"ד כ"ב(2); בג"צ 476/82; אורלוגד בע"מ נ' רשם הפטנטים פ"ד לט(2) 148). ככלל, תתמקד בחינת תוס ליבס של המבקשים בפעולותיהס בעת בחירת הסימן כמו גס בתקופת השימוש בו מרגע בחירתו.

מן הראיות עולה כי המבקש 1 הוא שבחר את שס השיטה וכי היא קרויה על שס סבתו אשר עמה היה לו קשר קרוב ומיוחד. המבקשת 2 השתמשה בשם השיטה ברשותו של המבקש 1, בידיעתו ובברכתו ותוך שיתוף פעולה מלא איתו וזאת עד שלב כלשהו שבו נפרדו דרכיהס.

עיקר טענת המבקש 1 הינה כי המבקשת 2 ניסתה לרשוס את הסימן בישראל על שם שניהס תוך מצג שווא לפיו קיימת חובה לרשוס את הסימן על שס אזרח ישראלי. בדיון שבפניי

התברר כי טענה וו של המבקש 1 אינה נכונה, וכי סוכס שהסימן יירשס בבעלות משותפת (ר' פרוטוקול הדיון מיוס 4.10.2018, עמ' 94, שורות 1-8):

"טובה רוזן ; כי אתה יודע מה היינו עושים ביום האחרון? היינו סוגדים את הכל, כל מה שלא הספקנו לעשות היינו עושים ביום האחדון. אבל בלי קשר,

עו"ד מונטקיו : | ואני אגיד לך מה עשיתם, את נתת לו ערימה של מסמכים, ותעודות לחתוס עליתן, ביוס האחלון, נכון?

טובה רוזן : סיפור. איזו עדימת תעודות ואיזו עדימת מסמכים, המסמך הזה זה משהו שישבנו ודיברנו וזו הייתה הסכמה משותפת שלנו, וזה לא נעשה, לא בחטף, ולא בעליה למטוס, ולא בטיעון שהוא לא יכול לרשוס את זה על עצמו, כל זה, שקר שקדים."

6. המבקש 1 נשאל מתי נודע לו כי ניתן לרשוס סימן על שמו בלבד והתחמק מלהשיב על השאלה (פרוטוקול הדיון מיוס 16.9.2018, עמ' 148 - 151). בסופו של דבר השיב כי רק בשנת 2014, שניס לאחר מכן, נודע לו כי סימן יכול להירשס בישראל על שם אזרת זר.

7. גרסה זו של המבקש 1 אינה סבירה. אף אס נקבל את גרסתו כי בשנת 2006 הבין כי הסימן צריך להירשם גם על שמה של המבקשת 2 בשל מגבלה בדין הישראלי, הרי שהיה בידיו ומן רב לברר את המצב המשפטי לאמיתו, שהרי המבקשת 2 כלל לא הודרזה ברישוס הסימן. לטענתו, במשך שניס לא עשה דבר כדי לברר את סוגית רישוס הסימן. יתרה מכך, אם אכן הייתה המבקשת 2 מנסה להציג מצגי שווא בפני המבקש 1 יש לצפות כי הייתה דואגת לרשוס את הסימן בהקדס האפשרי בסמוך לאחר שהשיגה את חתימתו על המסמך, ולא ממתינה קרוב לעשר שניס בטרס הגישה את הבקשה לרישוס.

8. לאורך כל ההליך, המבקש 1 טען שהוא עומד בראשו של "הארגון הבינלאומי ללימודי

" אשר מכתיב את הפילוסופיה, הערכים, והקוד האתי שמחייב את כלל המורים שלמדו את השיטה. עוד טען המבקש 1 כי המבקשת 2 פרשה מהארגון עת נתגלע הסכסוך ביניהס ועל כן נסיונה לרשוס את הסימן על שמה מהווה חוסר תוס לב. במהלך הדיון התברר כי אין למעשה ארגון כזה, כי אינו רשוס במדינה כלשהי וכי אין לו כתובת או משרדים (ר' פרוטוקול דיון מיוס 4.1.2018 עמ' 34, שורות 5-11 ):

"טובה רוזן : היינו קבוצה של אנשים בתחילת הדרך, רצינו לפדוץ ולסחוף אחדינו עוד אנשיסם ומטפלים, ובמסגרת ההתארגנות שלנו, לצאנו, אפילו, אתה *ודע, הארגון הזה הוא לא דשום בשוסם מקום,

עו"ד מונטקיו : את זה גם מריו אמד,

טובה רוזן : הוא לא ארגון רשמי בשום דבר, פשוט קרדאנו לעצמנו ארגון הג'הארה הבינלאומי בשביל למנף את עצמנו, להעלות את עצמנו דמה, להדאות שאנחנו משהו,"

9. ראה גם עדותו של המבקש 1 בנקודה זו (פרוטוקול הדיון מיוס 16.9.2018 עמ' 128, שורות 0):

"עו"ד בן צוק :| עכשיו, אז אני רוצה להבין, בשורה התחתונה, יש דבר כזה אלגון ג'הארה העולמי?

מיה וינשטוק :| קחם סזסוז 15 ,1 יזס] 0חם 066 מ0ו5ז6החוו סו זחסלו] ,50

.2010 הסטיזס [0ח10וחיז6זחז סיזםו101. ₪5 פחזהז ה6גז5 מריו פינטו : .ע[0125011116 ,ץ[1616ןחזס:) עו"ד בן צוק := איפה הוא יושב? איפה המשדד שקו? מיה ויכשטוק ?| ?605ו]]0 6ה] ,510160 15 זו סיזסה שד

מריו פינטו : ,זז 101 ]100 6'5ח0 0006 15 0]]166 16 16652]]ס שח

."10 0 6060160 5 זטוז

מחומר הראיות שהוגש ניתן ללמוד כי המבקשת 2 בנתה במשך שנים את ההיכרות עם השיטה ופעלה לשס הפצתה בישראל וכי הסתייע לשס כך גס בשמו של המבקש 1. מאידך, המבקש 1 נהנה מעבודתה של המבקשת 2 ומשיתוף הפעולה ביניהם. המבקשת 2 היא שהובילה את הפעילות בישראל ועשתה את המאמצים השיווקייס והמקצועייס כדי לקדס את השיטה, לרבות פיתוח תרגיליס חדשיס והרחבת השימוש בה לקהליס חדשים.

לפיכך לא ניתן לומר כי הצדדיס פעלו בחוסר תוס לב אף כי לקראת סיוס יחסיהם ניסו לפגוע זה בפעילותו של זו ולהדיר אחת את רגלי השני מפעילות בישראל.

לאור מסקנתי כי לא ניתן לבכר צד אחד על פני רעהו יש לבחון האס ניתן להורות על רישוס מקביל של הסימניס ובאילו תנאיס.

בסמכות הרשס להורות על רישוס מקביל של סימניס דומיסם וזאת בהתאס לסעיף 30 לפקודה. בהחלטתו מיוס 7.10.2003 בעניין בקשה לרישוס סימן שירות "זסמתג/\ - הימור

ספורט יומי" עמד רשס סימני המסחר ד"ר מאיר נועס על המבחנים המנחים לרישוס מקביל של סימניס דומים:

"בסעיף 30(א) לפקודה מותווים בכלליות העיקרים אותם צריך הרשם לשקול בבואו להחליט האם להתיר את רישומם המקביל של סימנים דומים. עיקר לאשון הוא, כי הרשם יבחן שימוש מקביל בתום לב. השני, הכללי יותר, הוא, שהרשם ישקול נסיבות מיוחדות אחרות, המצדיקות לדעתו רישום מקביל שכזה".

משהתרשמתי כי בחירת הסימניס והשימוש המקביל בהם נעשה בתם לב, נותר לבחון האס מתקיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות רישוס מקביל של הסימנים. מעיון בחומר הראיות של הצדדים נראה כי בין שני המבקשיס התקיימה מערכת יחסיס עסקית במשך שניס כה ארוכות שפעלה במשך תקופה ארוכה לטובת שניהם. כעולה מרשימת הקורסיס והטיסות של המבקש (שצורפו כנספחיס 4 ו- 8 לראיות המבקש 1) ביקוריו של המבקש 1 בישראל נועדו כדי להשתתף בהכשרות אותן ארגנה המבקשת 2. כלל הפרסומים של השיטה בישראל בוצעו בידי המבקשת 2, ביוזמתה ובהובלתה (נספחים 11 - 17 לראיות המבקש 1). ניתן לומר שלולא מאמציה הממושכים של המבקשת 2, לא הייתה השיטה ידועה בישראל כלל. מאידך אין ספק כי המבקש 1 הוא שהגה את השיטה בתחילת הדרך, לימד את המוריס הראשוניס ובכך גרס להפצתה ההתחלתית.

תפקידס הקרדינלי של שני המבקשיס בהפצת השיטה בישראל הוכח בראיותיהס ובעדויות שהובאו. כלל המורות הכירו את המבקשת 2 כמי שפיתחה את השיטה ולימדה אותה ואילו המבקש 1 מוכר כמי שהגה את השיטה בתחילת הדרך, ייסד אותה ונתן לה את שמה (ראה, למשל, עדותה של גב' נטע שיוף, פרוטוקול הדיון מיוס 16.9.2018, עמ' 167, שורות 19-24, עמ' 172 ש' 5-9, עדותה של גב' אפרת פורג מורג (פרוטוקול הדיון מיוס 4.10.2018, עמ' 207, שורות 4-11).

מערכת ההסכמיס ביו המבקש 1 למבקשת 2 מעידה על תפיסתם כי הפצת השיטה הינה פרויקט משותף. הדבריס עולים בבירור מנספח 3 לראיות המבקשת 2 בדבר רישוס סימן המסחר ונספח 3א לראיותיה המתארת אותה כמי שייסדה את השיטה בישראל.

לאור האמור יש מקוס לדחות את טענת המבקש 1 כי היחסים בין הצדדיס הינם יחסי יצרן - מפיץ המחייבים את רישוס הסימן על שמו בלבד בהתאם לדבריס שנקבעו ברע"א 371/89 אילן ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309. פסק דין אה דן בשאלה מי הוא בעל

המוניטין בישראל בעטי זַ%6ז78 אשר שווקו באופן בלעדי על ידי ּכיין מקומי. בית המשפט העליון קבע כי למרות שהמוניטין נוצר בשל מאמצי השיווק של הזכיין המקומי, הרי שמוניטין זה מיוחס ליצרן. בשונה ממוצר אשר נהנה ממוניטין בשל איכותו הגבוהה או מאפייניסם אחריס הגלומיס בו אשר מקורס ביצרן המוצר, על כן מטבע הדבריס מיוחסיס ליצרן, הרי שההכשרה בישראל לכלל המורים ופיתוח השיטה מיוחסים דווקא למבקשת 2 והחיבור למבקש 1 הוא רק כמקור ההתחלתי שלה. מכאן שלא ניתן לראות ביחסי הצדדיס כיחסי יצרן - זכיין וזאת לאור תרומתה הרבה של המבקשת 2 להמשך פיתוח השיטה.

בשל העובדה שהצדדיס אינס משתפים עוד פעולה וה עם צו, ועל מנת למנוע הטעיה של הציבור כתוצאה מרישוס מקביל של הסימנים, מתחייבת הבחנה בין השירותיס הניתניס על ידי כל אחד מהם (ראה סעיף מ' לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ).

זאת ועוד, לאחרונה ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בעש"א (ת"א) 42532-02-18 המאשרת את ההחלטה מושא הערעור כי אין להעניק בלעדיות בשיטת תרגול וטיפול (מדיטציה טרנסנדנטלית) באמצעות רישוס שס השיטה כסימן מסחר:

"בין אם תאמד כי המונח "נולד גנרי", לאוד העובדה שזיהה מלכתחילה סוג חדש של שיטת מדיטציה שלא היתה קיימת עד אז, ובין אם תאמר כי מלכתתילה דובר בסימן שהיה כשיר לדישום אך בדבות השנים, כאשר השיטה עצמה הפכה ידועה (נפוצה *ותד, איבד את אופיו המבחין והפך לסימן תיאורי או גנדי, כך או כך מגיעים אנו לאותה מסקנה".

ראה גם בקשה לרישוס סימן מסחר 249554 "מדיטציה טרנסנדנטלית" 616 /\ 131131151 8 שץ18176811/ז, פורסמה באתר רשות הפטנטים, 20.12.2017. כן ראה התנגדות

לרישוס סימן מסחר מס' 178707 (מעוצב) אורי קינג נ' עדי שאנן (פורסס באתר רשות הפטנטים, 8.3.2010):

"אני בספק אס ניתן כלל להגן על שיטה לטיפול, ולו לזמן מוגב2, שעה שמפתחיה של השיטה עצמה מלמדים אותה ופועלים להפצתה, שהלא סוד מסחרי אין כאן. פטנט לא ניתן להעניק לשיטה לטיפול בגוף האדם, וזכות *וצרים, אף אם חלה על החומר הלימודי הכתוב או האחר, אין היא מקיפה את השיטה עצמה ואת הזכות לטפל על פיה ומן הסתם גם להודות אותה לאחרים. בין כך ובין כך אין לו לרשם סימני המסחר

להעניק הגנה לשיטת טיפול, בחסות רישומו של סימן מסחר המייצג את השיטה.

גם הטענה שנטענה בפני לפיה אין הבקשה עוסקת בהגנת הסימן על שיטת הטיפול כי אם על הודראתה והפצתה, אין בה ממש. שעה שהשיטה פתוחה לציבור גם הוראתה צריך שתשמד ככזו, אלא אם *עניק לה דין כלשהו בלעדיות, אולם כאמור, הדרך לבלעדיות בשיטה, אינה עובלת בפנקס סימני המסחר, כך שאין מקום להשתמש בסימן מסחר כאמצעי להגנה על שיטה."

שני אלה מוביליס למסקנה כי על מנת לרשוס את הסימן על שם כל אחד מן המבקשים בנפרד, עליהס להוסיף לסימן רכיביס מבדליס אשר גס יקנו לסימניס אופי מבחין.

לפיכך יגישו הצדדיס בקשות לתיקון הסימניס למחלקת סימני המסחר. תשומת לב הצדדים לתקנה 22א לתקנות סימני המסחר, 1940 הקובעת מגבלות על אפשרות התיקון של בקשות לרישוס ודרישה לתשלוס אגרה.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס ז' תמוז תשע"ט