סימן מסחר 278069

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר 9 (אביב ירוק)

המתנגדת: מצות אביב 2014 מאפה בע"מ ע"י ב"כ: אליעזר הלפן, עו"ד

המבקשת: רוצים את הטבע בע"מ ע"י ב"כ: אריאל דובינסקי, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפני התנגדות לרישום סימן מסחר (מעוצב) מספר 278069 (להלן: "הסימן המבוקש") שנתבקש

עבור סוג 30 לגבי הטובין הבאים:

קפה ירוק, קקאו ותחליפי קפה; טפיוקה וסגו; קמח ומוצריו העשויים מקטניות; לחם, פריכיות, כוסמת, פריכיות קינואה, פריכיות טף (ובאנגלית ;60608 ,601106 0706 וט ,1680 ;160165 נתסי1 1806 8811085 זכ חמה זטס ;5860 תה 131068

.678665 1611 ,6786015 8סת1 ,080%015).

, הסימן המבוקש נראה כך:

/-.06ש₪ / 7

2. הבקשה לרישום הסימן המבוקש הוגשה ביוס 9.9.2015, על ידי חברת רוציס את הטבע בע"מ (להלןו: "המבקשת"). הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בהתבסס על האמור בסעיף 1) לפקודת סימני מסחר[נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). בנימוק שלגבי אותן

סחורות מאותו הגדר כבר רשום סימן מסחר מספר 58576, "/1/\\", "אביב" (מילולי) בבעלות

3

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

חברת מצות אביב 2014 מאפה בע"מ (להלן: "המתנגדת"). בעקבות הסירוב ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפני הרשם וכך עשתה. בהחלטת סגנית הרשם מיוס 2.9.2018 (להלן: "החלטת סגנית הרשם") אשר ניתנה במסגרת הדיון נקבע כי:

"הסימן מקובל לרישום בכפוף לתיקון הפרטה, באופן שבמקום "קמח ומוצריו העשוי מדגנים", ייכתב "קמח ומוצריו העשויים מקטניות". לאור ההבהרות של המבקשת, כי המוצרים הינם שונים ונמכרים בצינורות שיווק שונות [הטעות במקור], ואין בכלל חפיפה ביניהם, אני סבורה כי ניתן לקבל את הסימן. ככל שתוגש התנגדות, היא תידון בהתאם לסדרי הדין והכללים הנהוגים. הודעה על הקיבול תשלח לצד השלישי. "

בהמשך להחלטתה של סגנית הרשם הבקשה לרישום הסימן קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 20.9.2020. ביוס 23.1.2020 הוגשה ההתנגדות לרישומו של הסימן המבוקש על ידי המתנגדת. לאחר החלפת כתבי טענות בין הצדדים והגשת הראיות, נשמעה ההתנגדות והתקיים דיון בפני ביוס 20.02.2020 שבמסגרתו נחקרו המצהיריס והמומחים בחקירות נגדיות על ידי הצדדים להליך. שלב הסיכומים הסתיים עם הגשת הסיכום בתשובה מטעמה המתנגדת ביוס 0.

עיקר טענות המתנגדת וראיותיה

4

המתנגדת התאגדה בשנת 1946 תחת השם ישראל דננברג חברה בע"מ ושינתה את שמה למצות אביב בע"מ בשנת 1989.

ראיות המתנגדת כללו את תצהירו של מר דוד וולף, מנהל הכללי של המתנגדת (להלן: "תצהיר וולף"), תצהירו של מר דוד פרנקנשטיין, איש שיווק בתחום המזון (להלן: "תצהיר פרנקנשטיין") ואת תצהירה של גב' יעל אביטל, מהנדסת מזון ויועצת בתחום פיתוח מוצריס (להלן: "תצהיר אביטל").

במסגרת הראיות בתשובה הוגש תצהיר נוסף של מר דוד וולף (להלן: "תצהיר תשובה וולף").

כמו כן הוגשה חוות דעתה של ד"ר אורית בוסי יהושע, מנהלת יחידת מחקר ותובנות צרכניות של קבוצת תנובה, ובעלת ניסיון בניהול תהליכים מחקריים (להלן: "חו"ד בוסי יהושע"). חוות הדעת הוגשה לתמיכה בסקר הצרכניס אשר ביצעה וכללה גם מענה לסקר שביצעה המבקשת.

המתנגדת טוענת כי סימנה הרשום "/1/ ", "אביב" (מילולי) מספר 58576 הוא סימן מסחר מוכר כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה. לפיכך, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 14(11) לפקודה.

9

.10

.1

.12

.3

4

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

לתמיכה בטענתה בדבר היותו של הסימן "אביב" מוכר היטב צירפה המתנגדת נסח רישום של סימן המסחר מספר 8618 "אביב" שנרשם בשנת 1946 ונסחים נוספים של סימני מסחר שנרשמו בישראל, ארה"ב ואנגליה, המעידים לטענתה, על שימוש נרחב בסימן ועל כך שסימנה הינו סימן מסחר בינלאומי המוכר היטב. המתנגדת צירפה כתבות ופרסומים בעיתונות המעידים לטענתה, כי נהגה לפרסם את סימנה במשך שנים רבות. לטענת המתנגדת, די בכך שהסימן "אביב" נחשב לסימן מוכר היטב, כדי למנוע מאחריס להשתמש בסימן גם לגבי מוצרי המשונים ממוצריה של המתנגדת.

לטענת המתנגדת, השימוש בסימן המבוקש גורם לדילול סימן המסחר "אביב", ולהטעיה של ציבור הצרכניס. רישום הסימן המבוקש ימנע מהמתנגדת להשתמש בסימנה הרשום לצורך שיווקס של מוצרי המשונים והרחבת פעילותה המסחרית. המתנגדת סבורה כי אין זה רלוונטי לאס המבקשת הקדימה אותה בשוק מוצרי הבריאות, מכיוון שהיא כאית להרחיב את פעילותה בשוק על פי דין. כמו כן, טוענת המתנגדת כי הואיל וסימנה הינו מוכר היטב, היא רשאית להרחיב את השימוש בו גם מעבר להגדר הטובין שלגביו הוא נרשום.

לטענת המתנגדת, השס "אביב ירוק" אוהה לסימנה הרשום "אביב" ומשכך אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 11(6) ו- 9(11) לפקודה.

הוספת המילה "ירוק" למילה "אביב" אינה מבדלת את הסימן המבוקש מסימנה הרשום של המתנגדת. המילה "ירוק" שהוספה למילה "אביב" נועדה למיצובו של המוצר כמוצר בריאות, כלומר כתת מותג של המותג "אביב". לטענת המתנגדת, התואר "ירוק" מתאר גם את מוצרי הבריאות שלה ולכן גם היא זכאית להשתמש בו. יתרה מכך, המילה "אביב" בסימן המבוקש מודגשת, והמילה "ירוק" מתווספת לה כתואר לוואי בלבד, כדי לציין את טיבס של המוצרים הנמכרים כמוצרי מזון בריאותיים. משכך, הסימן המבוקש עלול להטעות את הצרכנים, מכיוון שגם חלק נכבד ממוצרי המתנגדת הם מוצרי מזון בריאותיים. לשם תמיכה בטענתה בדבר קיומה של הטעיה, מפנה המתנגדת לסקרים שהובאו במסגרת ההליך המעידים לטענתה, כי הציבור מייחס את השס "אביב ירוק" למתנגדת ולא למבקשת (עוד על הסקרים והמסקנות

הנגזרות מהס בפרק להלן, סעיף 64 ואילך).

לעניין סכנת ההטעיה טוענת המבקשת, כי סימני המסחר של הצדדים להליך משמשים לסימון מוצרי דומים, הנמכרים לאותו קהל לקוחות, באותן רשתות שיווק.

פרטת הסחורות של המבקשת בסימן "אביב ירוק" חופפת לאותה פרטת הסחורות שלגביה נרשום סימנה של המתנגדת וכוללת מוצרים בסוג 30, כגון: דברי מאפה ומוצרי מאפה שונים. המונח "מוצרי מאפה" מתייחס גם לפריכיות ולמוצרי לחם שאינס עשויים מדגנים, אלא מקטניות. בנוסף, מוצרי המתנגדת והמבקשת משתייכים לאותו הגדר וכוללים גם מזונות בריאות ומוצרי מזון אורגניס. חלק מהמוצרים המשווקים ונמכרים על ידי הצדדים להליך

.5

.6

7

.8

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הנס חליפייס ונחשביס למוצרי מאותו סוג. כך, למשל, נטען כי פריכיות, קרקריס וקמח ללא גלוטן של המבקשת והמתנגדת נחשבים למוצרים תחליפיים בעיני הצרכן, ועל כן שיווקס תחת אותו השס גורם להטעייתו של הצרכן. באשר לטענתה של המבקשת, כי המתנגדת החלה לפעול רק לאחרונה בתחום הבריאות, מפנה המתנגדת לראיותיה, המעידות לטענתה, כי היא פועלת בתחום הבריאות שניס רבות.

המוצרים אלו משווקים הצדדים להליך גם נמכרים באותן החנויות ורשתות השיווק כגון: גריון שבבעלות שופרסל, ניצת הדובדבן, עדן טבע מרקט וכיו"ב. לשם תמיכה בטענה זו, מפנה המתנגדת לתמונות המצורפות לנספח ה' לתצהירו של וולף בתשובה, בהן מוצגות תמונות של מוצריה של המבקשת המונחים על אותם המדפים בחנויות, לצד מוצריה של המתנגדת. כמו כן, טוענת המתנגדת כי ייתכן שגם מוצריס שישווקו בעתיד על ידי המתנגדת יונחו באותו המדף לצד מוצריה של המבקשת. המתנגדת טוענת שהמבקשת הציגה מצג שווא לפיו מוצריה שונים מאלה של המתנגדת ונמכרים בערוצי שיווק שונים. על כן, לטענתה יש לדחות את בקשתה לרישום הסימן "אביב ירוק" על הסף.

ממשיכה המתנגדת וטוענת כי האבחנה שאומצה בהחלטת סגנית הרשם, בין מוצריה של המתנגדת המשתייכים לקטגוריה של "קמח ומוצריו העשוי מדגנים", לבין מוצריה של המבקשת המיוחסים לקטגוריה של "קמח ומוצריו העשויים מקטניות" אינה רלוונטית ואינה ישימה. הצרכנים והמשווקים מסווגים את מוצרי מזון אלה תחת אותה הקטגוריה של דברי מאפה. מוצרים אלה אף וכיס לפרסום תחת אותה הקטגוריה ומונחים ברשתות השיווק במדפים גם לצד זה.

בנוסף לסכנת ההטעיה שפורטה לעיל טוענת המתנגדת, בהסתמך על תצהירה של גב' יעל אביטל, מהנדסת מזון המייעצת למתנגדת, כי קיימת הטעיה בפועל של ציבור הצרכניס.

נטען כי המבקשת לא צברה מוניטין משל עצמה בסימן המבוקש והיא רוכבת על המוניטין של המתנגדת:

1. המבקשת לא הביאה ראיות המעידות על כך, שהיא השקיעה בפרסום מוצריה ובקידום, מלבד הנוחים על המדפים לצד מוצריה של המתנגדת, ובדרך זו היא נהנית שלא כדין מהמוניטין של המתנגדת.

2. כתוצאה מכך שמוצריה של המבקשת מונחים במדפים לצד מוצריה של המתנגדת גדל היקף המכירות של מוצריה של המבקשת באופן משמעותי. כראיה לכך, מפנה המתנגדת לדוח רו"ח המצורף כנספח א' לתצהירו של מר הללי מטעס המבקשת.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

3. פעילותה המסחרית של המבקשת תחת הסימן "אביב ירוק" החלה לפני כארבע שנים בלבד, ופעילות זו מהווה חלק קטן מסך פעילותה, בניגוד לטענתה של המבקשת בהליך החד-צדדי, לפיה היא משתמשת בסימן המבוקש במשך 5 - 6 שנים.

4. המתנגדת גם טוענת כי הסכמתה של המבקשת לשימוש מקביל באותו שס על מוצריס דומיס, מעידה כי המבקשת מעוניינת ליהנות מהמוניטין של המתנגדת.

עיקר טענות המבקשת וראיותיה

.9

.0

1

.2

.3

המבקשת הוקמה בשנת 2007 ופועלת בתחום יבוא ושיווק מגוון רחב של מוצרי מזון ובריאות מהטבע, כגון מוצרי מזון טבעוניים ואורגניס.

ראיות המבקשת כללו את תצהירו של מר הללי, מנהל הכללי של המבקשת (להלן: "תצהיר הללי"), וכן חוות דעתה של גב' גולדנברג-ענבי, יועצת סקריס ומחקר עצמאית, על תוצאות הסקר שערכה (להלן: "חווד גולדנברג-ענבי").

לטענת המבקשת, הסימן המבוקש נחשב לאחד המותגיס המובילים בתחום מזון הבריאות וציבור הצרכניס בישראל מכיר היטב את הסימן "אביב ירוק". ממשיכה המבקשת וטוענת כי במשך שבע שנות פעילותה צברה מוניטין רב, והשקיעה סכומיס משמעותיים בפרסום ובקידום מוצריה האיכותיים. לטענתה, מאמציה הרבים נשאו פרי ומוצריה המסומנים בסימן המבוקש זוכים להצלחה מסחרית אדירה. המבקשת הפנתה לנספח א' לתצהירו של הללי ובו אישור רו"ח של החברה על היקף המכירות והוצאות הפרסום וכן לפרסומי המבקשת באתרי אינטרנט שניס ותמונות על נקודות המכירה של מוצריה (נספחים ב' ו- ג').

עוד נטען כי לא קיים דמיון מטעה במראה של הסימניס ובצלילס בין סימנה של המתנגדת לבין הסימן המבוקש. כך, למשל, נטען כי הסימן המבוקש מורכב משתי מילים וכולל את המילה "ירוק" שאינה נכללת בסימנה של המתנגדת. כמו כן, הסימן המבוקש מעוצב באופן ייחודי וכולל אלמנטיס שאינס מופיעים בסימנה של המתנגדת כגון פונט מיוחד, שימוש בעליס בצבע ירוק ושימוש בשני צבעים. המבקשת אף עמדה על ההבדלים בין צבעי הסימניס בהס נעשה שימוש בפועל על גבי אריזות המוצרים. כך, למשל, המבקשת משתמשת בצבעים ירוק ושחור בניגוד למתנגדת שמשתמשת בסימנה בצבע אדום על גבי המוצריס המסומנים הנמכרים.

ביחס למבחן הצליל נטען כי קיים הבדל משמעותי באופן שבו נהגה הסימן המבוקש בהשוואה לסימנה של המתנגדת.

.4

.5

.6

.7

.8

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

באשר למבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות טוענת המבקשת כי הסימן המבוקש וסימנה של המתנגדת מתייחסים לפרטת סחורות שונה לחלוטין, וכי לא מתקיימת חפיפה בין פרטת הסחורות של המבקשת לאו של המתנגדת.

מוסיפה המבקשת וטוענת כי סימן המסחר של המתנגדת אינו סימן מסחר מוכר היטב, וכי המתנגדת צירפה פרסומים ישנים שאין בכוחם להעיד על המוניטין שלה בסימן "אביב" כיוון. עוד נטען כי הראיות שצירפה המתנגדת יכולות להצביע, לכל היותר, על המוניטין המוגבל שלה ביחס למוצריה הנמכרים בעונת הפסח. המבקשת אף מבהירה כי המוניטין של המתנגדת שייך לצירוף המילים "מצות אביב" ולא למילה "אביב" בלבד (בעניין וה ר' למשל עדותו של מר הללי, פרוטוקול הדיון מיוס 20.02.2020 בעמוד 138).

עוד טוענת המבקשת כי רק לאחרונה החלה המתנגדת לפעול בשוק מזון הבריאות ולשווק את מוצרי הבריאות שלה תחת הסימן "4 /1/ " (שנרשום גם כסימן מסחר (לא מעוצב) מס'

5) ון/או "זא 06 זט" ו/או ")א 06 הב זה ". במשך 5- 6 שנים שווקו מוצריה של המבקשת בשוק בשעה שמוצריה של המתנגדת בענף מוצרי הבריאות והטבע לא נכחו כלל. לצורך תמיכה בטענה זו צירפה המבקשת כראיה תדפיסות מתוך אתר האינטרנט של המתנגדת (תדפיסות אלה צורפו לנספח ג' לכתב טענות המבקשת).

עוד הוסיפה כי המתנגדת לא צירפה ראיות המעידות על קיומה של הטעיה בפועל של הצרכניס.

המבקשת טוענת כי אם יקבע שקיים דמיון בין הסימניס, יש לאפשר רישום מקביל של הסימן המבוקש בהתאם לאמור בסעיף 30 לפקודה, מכיוון שמדובר במקרה קלאסי של שימוש מקביל בתוס לב, נעשה שימוש נרחב בסימן המבוקש בישראל בשבע שנים האחרונות והמבקשת צברה בו מוניטין רב. כמו כן נטעןו כי מתן היתר לרישום מקביל, לא יגרום נזק בר הגנה למתנגדת או אי נוחות רבה לציבור.

דיון והכרעה

.9

חשש להטעיה לפי סעיפים 6(1), 9(1)

עילות ההתנגדות, העיקריות שפורטו לעיל מתייחסות לא כשירותו הסימן המבוקש לרישום לפי סעיפים 6(1) ו-9(1) לפקודה:

"11, סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;

.0

.1

.2

.3

.4

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסיימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;

המשותף לעילות אי כשירות אלו (וגם לחלופות נוספות המפורטות בסעיף 11 לפקודה) הוא פוטנציאל ההטעיה המצוי בסימן המבוקש. כדברי כבוד השופטת ברלינר בפסק הדין בעניין ע"א

5 6 הס" ואו "6וא 06 ה צ!/". אינני יכולה לקבל טענתו. סבורני כי ההשוואה צריכה להיות כאמור, בין הסימן הרשוס לבין הסימן המבוקש הואיל ובעלת הסימן יכולה להשתמש בסימן המילולי בצורות שונות. מסיבה זו גם איני מייחסת משקל רב לדמיון

הוויזואלי עליו עמדה המתנגדת בין הסימן אביב באותיות כתב נטויות בו עושה שימוש

המתנגדת : = א א*, לבין סימנה של המבקשת.

הצדק עם המבקשת כי את הסימן המבוקש יש לבחון כמכלול, הכולל תוספת של המילה "ירוק". ולכן, בנקודה זו יש לתת את הדעת למשקלה של המילה ולמשמעות אותה מייחס הצרכן לתוספת זו. מחלקת סימני מסחר סברה במסגרת הליך הבחינה של הסימן כי תוספת זו "שקופה" מבחינת הצרכן ולכן משקלה ביצירת בידול בין סימנה של המתנגדת לסימן המבוקש היא אפסית, אני מסכימה עם קביעה זו.

בהחלטת סגנית הרשם בבקשה לרישום סימן מסחר 256552 "חשבונית ירוקה", נדונה בהרחבה משמעות הרכיב "ירוקה" או "ירוק" בסימן מסחר. בהחלטה נקבע,

בהסתמך על הפירוש המילוני והפרשנות בפסיקה ברחבי העולם, כי ירוק מתקשר אצל הצרכן לטבעי, וידידותי לסביבה. בהקשר של מזון, המילה "ירוק", ידידותי לסביבה, יכולה לרמז על מוצרי מזון טבע, שלא עברו עיבוד או הנדסה גנטית, הדברה וכיו"ב. על כך ניתן להוסיף את הסימון הירוק, שהנהיג משרד הבריאות על מנת לסמן מוצרים העומדיס בהמלצות התזונה של משרד הבריאות, כלומר מוצרים הנתפסים בעיני הציבור כבריאים.

גם מבחינת הגיית שמות הסימנים, צליל ההגייה של הסימן המבוקש דומה לאופן ההגייה של סימנה הרשוס של המתנגדת והמילה "אביב" היא המילה הדומיננטית בשני הסימנים. התוספת "ירוק" אינה מקנה לסימן המבוקש צליל או מראה המבדילים אותו באופן מובהק מסימנה הרשוס של המתנגדת.

מבחן סוג הסחורות

רישומו של סימן מסחר מקנה לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי בסימן עבור כל פרטת הסחורות. משכך יש לבחון את סוג הסחורות על פי פרטות הסימנים ואין להסתפק בסחורות המשווקות בפועל על ידי הצדדים.

סימנה של המתנגדת רשום עבור: מצות; קמח מצות; מוצרי מאפה; דברי מתיקה; כולל הנכללים בסוג 30 למעט רחת לוקום. הסימן המבוקש נתבקש בגין קפה ירוק, קקאו ותחליפי קפה; טפיוקה וסגו; קמח ומוצריו העשויים מקטניות; לחס, פריכיות, כוסמת, פריכיות קינואה, פריכיות טף הנכללים אף בסוג 30.

הסחורות בפרטות שני הסימנים שייכות לאותו סוג ולאותה משפחה מסחרית של מוצרי מזון ולטעמי מדובר באותו "הגדר". בעניין ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873 (2004), נקבע כי יש לפרש את המונח "מאותו הגדר" כשייך לאותו משפחה מסחרית, כך שהצרכן עלול לקשר בין המוצרים:

"השאלה שצריכה להישאל היא אם מצויים אנו באותה "משפחה מסחרית" שבמסגדתה מתקיים החשש שהצרכן יסיק שקיים קשר בין בעל הסימן הרשום לעושיס בו שימוש או על חסות מטעמו של בעל הסימן הרשום. המשפחה המסחרית צריכה להיות מוגדרת ממקדה למקרה, בהתאם למבנה השוק והשחקנים הפועלים בו (השו"ע א9191/03 65ע 30039 +זוס5 חו/ נ' אבסולוט שוז בע"מ [11], שס נקבע כי ייצור (ודקה ומכירת נעליים אינס תחומים משיקים או קדובים)."

אס לא די בכך שפרטת הסחורות של הסימן הרשום והסימן המבוקש הן באותו סוג ובאותו הגדר הרי שקיימת גס חפיפה בין חלק מהסחורות שבפרטות. כך למשל, "לחס", הכלול בפרטת הסחורות של הסימן המבוקש הינו בגדר "מוצרי מאפה" בגין רשום סימנה של המתנגדת. בגדר מוצרי המאפה בפרטת הסחורות של הסימן הרשום נכללים לדעתי מוצרים העשויים מכלל סוגי הקמחים ובכלל ה קמח קטניות. מוצרי מאפה העשויים מקמח קטניות אשר נכללים למעשה בפרטה של הסימן הרשום, נכללים תחת "קמח ומוצריו העשויים קטניות" ומצוינים בפרטת הסימן המבוקש ולכן גס בנקודה זו קיימת חפיפה בסוג הסחורות של שני הסימנים.

באשר לפריכיות המצוינות בפרטת הסחורות של הסימן המבוקש, הגדרת המוצר מעט מעורפלת ושיוכו למוצרי מאפה אינה מידית. יחד עם זאת, פריכיות נכללות בקטגוריה של תחליפי לחס אשר כוללת גס מציות וקרקריס שהם מוצרי מאפה, הנכללים בפרטת הסחורות של הסימן הרשום. משכך גס אם אין חפיפה מלאה בין המוצרים הרי שמידת הקרבה ביניהם גדולה מאוד. במאמר מוסגר אציין כי תרגום המילה פריכיות לאנגלית בפרטת הסחורות של הסימן המבוקש

וכי המתנגדת מייצרת ומשווקת קרקרים ומציות הנכללים בגדר מוצרי המאפה בפרטת הסחורות תחת הסימן הרשום.

חוג הלקוחות וצינורות השיווק

לטענת המבקשת הטובין המסומנים משווקים על ידי הצדדים להליך תוך שימוש בערוצי שיווק שונים ומיועדים לקהל לקוחות שונה. כך, למשל, לטענתה, הטובין של המבקשת שהם מוצרי טבע יוקרתיים הנמכרים בחנויות טבע מובחרות וקהל הלקוחות המגיע לחנויות אלה משקיע זמן בתהליך בחינת המוצרים. ההשקעה בבחינת המוצרים כשלעצמה שוללת, לטענת המבקשת, את החשש להטעיית הצרכנים. לעומת זאת, מוצריה של המתנגדת נמכרים במרכולים על בסיס עונתי ואינם מונחים במחלקות מוצרי הטבע המצויות בחנויות אלה.

אינני יכולה לקבל טענה זו של המבקשת. ראשית הוכח בראיות כי המתנגדת משווקת את מוצריה בחנויות טבע ("ניצת הדובדבן" למשל) וכן בסניפים ייעודיים לממכר מזון בריאות במרכולים הגדולים כגון "גרין" שבבעלות שופרסל, או "עדן טבע מרקט". בנוסף המבקשת אינה מוגבלת לשיווק "מוצרי טבע יוקרתיים הנמכרים בחנויות טבע מובחרות" שכן שהמתנגדת אינה מוגבלת בשיווק מוצרים עממיים. בחייה של כל חברת מזון קטנה כגדולה יש שלבי התפתחות שונים לפי צרכי השוק, ורישום הסימן אינו מגביל את המוצרים ל"יוקרתיים" או "עממיים". כך גס אין הגבלה על צינורות השיווק של מוצרי אלה.

יצוין כי מראיות המבקשת (נספח ב' לכתב טענותיה) עולה כי מוצריה משווקים במגוון חנויות כדוגמת שופרסל גרין, ויוחננוף אשר אינם בגדר "חנויות טבע מובחרות".

המבקשת טוענת למעשה שאת צינורות השיווק וסכנת ההטעיה יש לבחון במועד שבו הוגשה הבקשה, קרי שנת 2015. לטענתה לא הובאו תמונות המעידות על כך שהמוצרים של המתנגדת ושל המבקשת נמכרו זה לצד וה בשנת 2015, שעה שנתבקש רישומו של הסימן וכי התמונות שהובאו במהלך הדיון ובראיות המעידות לכאורה כי המוצרים נמכרים זה בצד זה צולמו לאחר שהוגשה ההתנגדות וגובשו לצורך ההליך. ראשית אין מחלוקת כי כיוון המוצרים של המבקשת והמתנגדת נמכרים זה בצד זה והתמונות שהובאו, אף אילו צולמו נכון למועד הגשתן, מעידות שצינורות השיווק וסוג הלקוחות של המוצרים זהים. כמו כן מראיות המתנגדת עולה כי כבר בשנת 2001 היא ייצרה מוצרים אורגניים (לדוגמא קרקר מקמח מלא אורגני) ושיווקה אותם

לחנויות ייעודיות ("לתת השדה"- ראו נספח ג/4 לתצהיר וולף). כמו כן, הובאו ראיות המעידות

על כך שהמתנגדת מכרה בשנת 2014 את מוצריה לרשת "עדן טבע מרקט", אשר אף היא פועלת בתחום מוצרי הבריאות והטבע (ראו נספח ג/8 לתצהיר וולף).

ההבחנה שמנסה המבקשת ליצור בין סוג הסחורות "קמח ומוצריו העשויים מקטניות" הכלולות בפרטת הסחורות של הסימן המבוקש לבין מוצרי המתנגדת היא הבחנה מלאכותית ולא ישימה בפועל. מוצרי בריאות הס מגוונים והתמהיל שלהם משתנה באופן תדיר בהתאם לצרכים ולמגמות בשוק. האם קמח דגנים אורגני מלא הוא סוג סחורה כה שונה מקמח קטניות אורגני מלא, כך שצינורות השיווק שלהם וקהל הלקוחות שלהם יהיו שונים? האם הסבירות שיופיעו באותו מדף באותה רשת היא אפסית או קטנה מאוד? התשובה לשאלות אלה היא שלילית לטעמי.

זאת ועוד, גס המבקשת מתקשה לעמוד בהגבלות שהטילה על עצמה בפרטת הסחורות תחת הסימן המבוקש. כך, למשל, משווקת המבקשת תחת הסימן "אביב ירוק" פריכשר הוגשה במסגרת ראיותיה בתשובה של המתנגדת היות שחוות הדעת והסקר אינם מפרים התשובה ואינם נוגעים לשורש המחלוקת בין הצדדים. בסיכומיה (סעיפים 9-13) חורה המבקשת על טענות אלה והוסיפה כי ככל שיוחלט שלא למחוק את חוות הדעת יש לתת לה משקל ראייתי נמוך.

5. ראשית אציין כי דרך המלך למחיקת ראיות בתשובה היא הגשת בקשה מתאימה זמן קצר לאחר שהוגשו הראיות שמחיקתן מבוקשת, כך שלצדדים ניתנת השהות לטעון טענותיהם וליושב בדין לשקול את הנושא על כל היבטיו. העלאת הבקשה במהלך הדיון לאחר שהסוקר הגיע והמתנגדת השקיעה משאביה בהבאתו והכנתו לדיון אינה רצויה. לטעמי, הגשת בקשה

מסוג זה בשלב הדיון תתאפשר רק בנסיבות מיוחדות שהמבקשת לא טענה כי קיימות בענייננו.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המבקשת מסתמכת על החלטה של סגנית הרשם למחוק ראיות בתשובה, שניתנה במהלך הדיון בהתנגדות לרישום סימן מסחר 233272. דא עקא, נסיבות המקרה שס שונות ביותר ואין להקיש מהמקרה שס לענייננו. ראשית, המבקשת שס הסבירה את הרקע לכך שהבקשה למחיקת הראיות בתשובה מוגשת בשלב הדיון (דבר שלא נעשה בהליך שלפני). בנוסף, התצהיר שהוגש שס לא נערך ולא נחתם כדין ואף היה ספק באשר לתרומתו להכרעה במחלוקת (טענה שקשה יהיה לטעון לגבי חוות דעתה של ד"ר בוסי יהושע).

ולעצם העניין, לאחר שבחנתי את חוות הדעת של ד"ר בוסי יהושע ויישמתי את המבחנים שנקבעו בפסיקה הרלבנטית למחיקת ראיות בתשובה (ר' לעניין אה רע"א 15 /2948 אחמד עבד אלעזיז חוסין נ' רשות הפיתוח, פסקאות 14-15 (פורסם בנבו 01.07.2015) לדברי כב' השופט סולברג, לעניין ראיות נוספות, ממנו ניתן להקיש לענייננו), איני סבורה שנפל פגם בהצגת ראיותיה בתשובה של המתנגדת. בחוות דעתה השיבה ד"ר בוסי יהושע עניינית למסקנות שעלו בסקר שהציגה המבקשת בראיותיה. הבאת הסקר מטעמי המתנגדת נעשתה במטרתה להפריך את התוצאות שהוצגו בסקר מטעמי המבקשת או להשיב להן והיא חשובה לגילוי האמת ולהכרעה במחלוקת. על כן הנני מייחסת לחוות דעתה של ד"ר בוסי יהושע מטעמי המתנגדת ולסקר שהוצג בה משקל מלא.

הסקר מטעמי המבקשת

גב' גולדנברג-ענבי ערכה עבור המבקשת סקר צרכנים בו נתבקשה לבחון האם ציבור הצרכנים בישראל עלול לסבור בטעות שמוצרי חברת "אביב ירוק" (המבקשת) קשורים למותג "אביב" ולמוצריו.

גב' גולדנברג-ענבי תיארה שלושה סקרים אשר נערכו באופן מקוון כסקר אומניבוס וכללו 500 משתתפים במדגם כלל ארצי, דוברי עברית מגיל 18 ומעלה. הגב' גולדנברג-ענבי ציינה כי הטעות הסטטיסטית לגודל מדגם כפי שהיה בכל אחד מהסקרים היא 4.3%+. בסקרים הוצגו שאלות אשר נטען כי הינו שאלות פתוחות, בלתי נעזרות כמפורט להלן:

א. סקר ראשון- לנסקרים הוצגו תמונות של מוצרי "אביב ירוק" והנסקרים נשאלו : "למיטב ידיעתך, של איזה חברה או מותג מוצרים אלה"? לפי תשובות הסקר, 66.3% מהנסקרים השיבו כי המוצרים שייכים לחברת "אביב ירוק". 13.10% מהנסקרים השיבו כי המוצרים שייכים לחברת "אביב" ו- 13.10% מהנסקרים השיבו כי אינם יודעים. יתר התשובות התחלקו בין %. באותו הסקר נשאלה שאלת המשך לגבי שמות של מותגים או חברות נוספות שעולות בראשו של הנסקר. המבקשת ביקשה להדגיש כי 76.20% לא ידעו לציין שס נוסף. בסקר זה ציינו כמחצית מהמשיבים כי הס נוהגים לקנות או להשתמש במוצרים טבע ובריאות.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ב סקר שני- לנסקרים הוצגו תמונות של מוצרי "אביב ירוק" והנסקרים נשאלו: "לפניך מוצרים של "אביב ידוק", למיטב ידיעתך, לאיזו חברה או מותג קשורים מוצרים אלה? 16.6% מהנסקרים השיבו כי המוצרים שהוצגו להם קשורים לחברת "אביב ירוק". 11% מהנסקרים השיבו כי המוצרים קשורים לחברת "אביב". 7% השיבו כי המוצרים קשורים לחברת "שופרסל א021", 5.6% השיבו כי המוצרים קשורים לחברת "ניצת הדובדבן", % השיבו כי המוצרים קשורים ל- "אורגני/מוצרי אורגניים", 1.8% מהנסקרים השיבו כי קשורים למוצרים ללא גלוטן, או למוצרי טבע. 44.5% מהנסקרים השיבו כי אינם יודעים.

ג. סקר שלישי- הנסקרים נשאלו: "תאר לך שהיית רואה מוצרים של חברה ששמה "אסם - ירוק". למיטב ידיעתך, לאיזו חברה או מותג קשורים מוצרים אלה"?. 81% מהנשאלים השיבו כי הס סבורים שהמוצרים קשורים לחברת אסם. 7.1% מהנסקרים השיבו כי אינם יודעים.

על סמך תוצאות הסקר הראשון מסיקה גב' גולדנברג-ענבי כי '"ציבור הצרכנים בישראל מזהה ומקשר באופן אסוציאטיבי, בלתי נגזר, בשיעורים גבוהים מאד (66%-67%) ומעבר לכל טעות סטטיסטית, את מוצרי "אביב ירוק" לחברת "אביב ירוק " (חוות דעת גולדנברג-ענבי עמ" 14).

גב' גולדנברג-ענבי טענה כאמור, כי השאלות שבסקר הינן שאלות פתוחות ובלתי נעזרות, המכונות 6חוות 01 ק10 ונטען שהן אסוציאטיביות לחלוטין. שתי העדות המומחיות הסבירו כי שאלה בלתי נעזרת היא שאלה בה הנסקר "שולף" תשובות מהזיכרון.

בענייננו, לנסקרים הוצגו תמונות צבעוניות וברורות של מוצרי המבקשת, באריזותיהם המקוריות, בהן דמות הסימן המבוקש נראה בבירור בראש כל אריזה, ומתחתיו, שס המוצר הגנרי, כגון "עמילן טפיוקה" או "לחס פרוס עס קמח טף". שש התמונות הוצגו ביחד כך זו בצד זו:

ד"ר בוסי יהושע סברה, כי קיים כשל בשאלת הסקר הראשונה שכן שס המבקשת "אביב ירוק" הופיע על אריזות המוצרים שהוצגו לנסקרים ועל כן מתבקש כי ישיבו בהתאם לכך ("אביב ירוק"). עוד השיבה כי המענה שניתן על ידי הנסקרים "אביב ירוק", אין פירושו כי הצרכן אינו מקשר את המוצרים למותג "אביב", אלא כי מה שראה על האריזה הוא השם "אביב ירוק". בהקשר והוסיפה כי שיעור לא מבוטל מהנסקרים השיבו כי מקשרים את המוצרים לשם "אביב" (13.10%).

גב' גולדנברג-ענבי התקשתה להסביר בחקירתה הנגדית מדוע מדובר בשאלה פתוחה בלתי נעזרת. ההסבר שלה לעריכת הסקר בצורה ויה כי היא ניסתה לדמות נקודת קנייה בעיני הצרכן.

דעתי היא, כי נסקר יבדיל בנקל בין שס המוצר "לחס" לשס החברה/היצרן, וכשיראה מוצר הנושא שס בצורת לוגו מעוצב של חברה יסיק כי מקור המוצר בשס חברה. בפרט כאשר שם זה חוזר על עצמו על גבי כל אריזות המוצרים שהוצגו לנסקרים בכל אחת מהתמונות. גב' גולדנברג- ענבי בעצמה סברה כי הצרכן יחזור על השס שקרא המופיע על גבי האריזה (עמוד 80 לפרוטוקול הדיון, שורות 16-20), וניסתה להסביר כי אילו הצרכן היה חושב שמדובר במקור אחר למוצריס היה מציין ואת (פרוטוקול עמוד 81, שורות 11-15). עוד הסבירה כי הצרכן יסתכל לראשונה על שס המוצר ("כגון עמילן טפיוקה") ורק אח"כ על שס המותג.

לא השתכנעתי מתשובותיה אלה של גב' גולדנברג-ענבי בהקשר זה. מקובל עלי הסברה של ד"ר בוסי יהושע, לפיו מודעות בלתי נעה מלמדת על המידע שנמצא ב"שליפה" מהזיכרון (ולרוב הצרכנים יוּכרו מותג אחד או שניים), וכי כשמבצעים ניתוחים על מודעות למותגים מבצעים

אותו בדרך כלל בהתייחס למודעות נעזרת (פרוטוקול הדיון מיוס 20.2.20, עמוד 28, שורות 8- 9).

בנוסף על אלה, סבורני כי בהתייחס לסקר הראשון, דווקא העובדה כי אחוז לא מבוטל מהנסקרים (כעשרה אחוז) השיב כי המוצרים שייכים לחברת "אביב", על אף שלנגד עיניו עמד מוצר עס כיתוב ברור ומעוצב "אביב ירוק", מעידה על כך שטמונה סכנת הטעיה בקרב הצרכנים ושיוך מוצרי המבקשת למתנגדת. תוצאה זו מחזקת את הקביעה כי למילה "ירוק" אין משקל משמעותי בעיני הצרכן הממוצע.

בהקשר זה טענה המבקשת כי לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת נסקרים שהעידה על עצמה כי נוהגת לרכוש מוצרי טבע ובריאות ובין הקבוצה שהעידה על עצמה כי אינה נוהגת לרכוש מוצרים אלה וכי בשתי הקבוצות מרבית הנסקרים קישרו את חברת "אביב ירוק" למוצרים שהוצגו בשאלה. אוסיף כי איני סבורה שנתון זה עשוי להוביל לשינוי מסקנתי שהוצגה לעיל.

בהתייחס לסקר השני, גב' גולדנברג-ענבי מסיקה מתוצאות הסקר כי "ציבור הצרכנים או מזהה ואינו מקשר באופן אסוציאטיבי, בלתי נגזר, את מוצרי "אביב ירוק" ל-"אביב" כאשר % ציימו זאת". אינני יכולה להסכים למסקנה זו. מתשובות הנסקרים עולה כי מספר דומה של נסקרים (בפער לא גדול ובהתחשב בסטיית התקן) ייחסו את תמונות המוצרים שנחשפו אליהן למבקשת לעומת אלה שקישרו אותם למתנגדת. בהינתן ששס המבקשת הופיע על האריזות, ושס המבקשת הופיע גם בשאלת הסקר ("לפניך מוצרים של "אביב ירוק", למיטב ידיעתך, לאיזו חברה או מותג קשורים מוצרים אלה? "), הרי שגם תשובות אלה מלמדות על הדמיון הרב הקיים בין שמות המבקשת והמתנגדת והחשש כי צרכנים יקשרו ביניהן או יטעו לחשוב שמוצרי המבקשת מקורם במתנגדת.

ד"ר בוסי יהושע הסבירה בהתייחס לשאלת הסקר השנייה, כי בסקר זה קיים כשל שיטתי, כך שעל המוצרים שהוצגו לנסקרים הופיע השס "אביב ירוק". אני סבורה שהצדק עם ד"ר בוסי יהושע בהקשר זה. כאשר מוצגת לנסקר תמונה הכוללת את הסימן המבוקש וכן השאלה כוללת את הצרוף "אביב ירוק" סביר להניח שרוב הנסקרים בדומה לסקר הראשון יקשרו את המוצרים לחברת "אביב ירוק". על אף הציפייה הזאת, התשובות השכיחות שניתנו לגבי שאלה זו היו "אביב ירוק" (16.6%) ו- "אביב" (11%) ומכאן נראה שאחוז ניכר מהנסקרים אינם מזהים את מוצרי המבקשת ואינם מקשרים בינה לבין הסימן המבוקש. אני סבורה שככל שניתן להסיק מתוצאות סקר זה, מסקנתי היא שכאשר נסקר רואה את הסימן "אביב ירוק" הוא מקשר את הסימן באותה המידה למבקשת ולמתנגדת.

בהתייחס לסקר השלישי, המבקשת טענה כי בהשוואת הסקר השני והשלישי עולה כי 11% מכלל מדגם הצרכנים מקשר בין מוצרים "אביב ירוק" ל"אביב" לעומת 81% מכלל מדגם הצרכנים שקישרו בין "אסם ירוק" ל"אסם". מכאן ביקשה להסיק כי "אביב ירוק" אינו מקושר ל"אביב". גב' גולדנברג-ענבי עוד הוסיפה כי מסקנתה היא כי אין במידע שהוצג סימוכין לכך ש"אביב" הוא שם מוכר היטב, מפורסם או עתיר מוניטין בכל הנוגע למצות, מוצרי בריאות

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ודברי מאפה לסוגיהם, וכן כי אין במידע שהוצג סימוכין לכך ש"מצות אביב" הוא "מותג מוביל בקרב צרכנים" (וסייגה טענתה כי לכל הפחות מוביל כמו המותג המתחרה "מצות ראשון").

ראשית, ככל שהמבקשת חפצה להשוות בין הסקר השני לשלישי היה צורך לבצע זאת באותה

מתודולוגיה. עמדה על כך ד"ר בוסי יהושע (בעמוד 9 לחוות דעתה) כשטענה שהסקר השלישי מוטה ואינו מקביל כלל לסקר השני, כיוון שבסקר השני הוצגו תמונות מוצרים עס השס "אביב ירוק" ובסקר השלישי לא הוצגו אריזות מוצרים עס השס "אסם ירוק". לדעתה, השאלה נשאלה כשהתשובה מופיעה בגוף השאלה, ולפיכך נראה כי , על שאלה כזו מרואיין ישיב את התשובה הפשוטה ביותר וההגיונית ביותר.

דומני כי הסקר מבסס טענה ההפוכה מזו שהמבקשת מנסה לטעון. הנתון לפיו הרוב המוחלט של הנסקרים השיבו כי היו מקשרים את מוצרי "אסם ירוק" עס החברה "אסם" מדגיש את קביעתי לעיל כי המילה "ירוק" מקבלת משקל קטן לעומת המילה הדומיננטית בשס המותג, וכי ברמה ממוצע היה משייך את מילה ו לחלק מהמותג המבטא קשר למוצרי בריאות או טבע כלשהם.

השס "אסם" מתקשר בצורה אוטומטית לחברת אסם היות שאין הוא נושא עמו מטען מגוון כמו השס "אביב". אכן התוצאה המובהקת בסקר השלישי בה קישרו הנסקרים את השס "אסם ירוק" לחברת אסם מעידה על כך שאסם הוא סימן מסחר מוכר היטב. יתכן שאס הסקר היה נערך במתודולוגיה הזהה לגבי "אביב ירוק" לא הייתה מתקבלת תוצאה מובהקת כל כך, והדבר יכול היה אולי ללמד שהמותג "אביב" אינו סימן מסחר מוכר היטב כמו אסם. אולם, לא ניתן לגזור מכך את מסקנתה של גב' גולדנברג-ענבי שהציבור אינו מקשר בין "אביב ירוק" ל- "אביב".

לאור האמור, מקובלת עלי טענת המתנגדת כי הסקר שערכה גב' גולדנברג-ענבי אינו שולל את הקושי באבחון של הצרכנים בין שני שמות המייחסים למוצרים שונים ואת החשש להטעיה. יתרה מזאת, חשש זה עלול להתגבר ככל שהמתנגדת תשלב יותר מוצרים בתחום המזון במסגרת פרט הסחורות תחת סימנה הרשום.

הסקר מטעמי המתנגדת

ד"ר בוסי יהושע נתבקשה על ידי המתנגדת לערוך סקר צרכנים על מנת לבחון לדבריה, עד כמה שס המותג "אביב" הוא שס מוכר ולאילו קטגוריות מזון הצרכנים משייכים אותו.

ד"ר בוסי יהושע ערכה סקר אינטרנטי אקראי ומייצג של אוכלוסייה בוגרת דוברת עברית בגיל 18-65. לדבריה, סטיית התקן המקסימלית במדגם הייתה 4.4% וכן ציינה כי ככל

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

שהממצא בסקר רחוק מ- 50%, משמעות הדבר כי סטיית התקן של הממצא קטנה יותר וכי הנתון מדויק יותר. הסקר כלל שלוש שאלות:

א. השאלה הראשונה, 'למיטב ידיעתך, על אילו מוצרי מזון מופיע שס המותג "אביב"? 46.8%

מהנסקרים השיבו כי הם מודעים למוצרי "אביב" (ומחצית מאוכלוסיית "מוצרי הבריאות"), מהס 9.5% מודעים באופן בלתי נשגר למוצרי אביב בקטגוריות נוספות שאינן מצות (כגון קמח/קמח מצות- 3.3%, פריכיות- 1.1.%, קרקרים- 2.6%, מאפים- 1.2%, עוגיות/עוגיות לפסח- 3%). ו- 42.8% מודעים למוצרי אביב בקטגוריות מצות. 39.6% מהנסקרים השיבו- "לא יודע", ו- 5% השיבו- "אחר". לדברי ד"ר בוסי יהושע, שאלה זו בוחנת מודעות בלתי נשגרת למוצרי מזון שמופיע עליהם שס המותג "אביב".

שאלה שנייה: "באילו קטגוריות המזון הבאות קיים מוצרים שמופיע עליהם המותג "אביב"?". 79% מהנסקרים השיבו כי מודעים למוצרי "אביב" (ו- 83.5% מאוכלוסיית "מוצרי הבריאות"). יתרה, 60.2% מהנסקרים מודעים למוצרי "אביב" ללא מצות, ו- % מודעים לפריכיות או למוצרים ללא קמח (התחלקות הייתה: מצות- 67.5%, קרקרים- 11.2%, עוגיות- 19.4%, פריכיות- 10.3%, מוצרים ללא קמח חיטה- 11.4%, לא יודע- 21%). לדברי ד"ר בוסי יהושע השאלה בוחנת מודעות נעזרת למוצרי מזון שמופיע עליהם המותג "אביב".

שאלה שלישית : "האם אתה נוהג לקנות ו/או להשתמש בביתך במוצרי בריאות וטבע?". % מתנסקרים השיבו כי והגיסם להשתמש במוצרי בריאות וטבע" ו- 30.8% מהנסקרים השיבו שלא. לדברי ד"ר בוסי יהושע, שאלה זו מפלחת את כלל הצרכנים בין אלו המגדירים את עצמם ככאלו שקונים ומשואה בתוצאות סקר זה בו בשאלה פתוחה לחלוטין ציינו חלק מהנסקריס את השס "אביב" עס מוצריס כמו פריכיות, קרקרים ומאפים, אינדיקציה לכך שהסימן "אביב" חרג מגבולות המצות וקשור אצל הצרכניס גס למוצריס שאינס קשוריס לפסח.

באשר לשאלה השנייה שהייתה שאלה נעזרת, מסיקה ד"ר בוסי יהושע כי שס המותג "אביב" הוא שס מוכר היטב. כן הסבירה כי המותג "אביב" אכן משויך למצות קודס כל, אך כי שיעור משמעותי (מהצרכנים) משייך את המותג למגוון רחב של קטיגוריות נוספות כגון קמח מצות, קרקרים, עוגיות, מוצריס ללא קמח חיטה ופריכיות. מכך מסיקה ד"ר בוסי יהושע כי המותג "אביב" רכש מוניטין, ומכח המוניטין שרכש לגבי מצות, זלג המוניטין גס לגבי מוצריס אחרים מסוגים שוניס. עוד מסיקה כי שיעור לא מבוטל מהצרכנים משייך את המותג "אביב" לקטיגוריות בהן אין למתנגדת מוצרים, אלא דווקא למבקשת, כגון פריכיות, והדבר מצביע על כך שהצרכניס מקשרים בין "אביב" ל"אביב ירוק" (בחקירתה הנגדית הצביעה על כך ש- 20% מהציבור סבור כך, פרוטוקול הדיון עמוד 44, שורות 4-5).

בהקשר לשאלה השנייה בסקר זה, סברה גב' גולדנברג-ענבי כי הסקר מוטה, כיוון שלא הציג בפני הנסקריס מסיחים, וכי מיקד אותס בעולס תוכן של מצות (עמוד 100 לפרוטוקול הדיון מיוס 20.2.2020, שורות 13-17) וכן כי בשל כך שעולס התוכן היה ספציפי נוצר הפרש פיקטיבי בין הנסקריס שהשיבו שמכיריס את המותג "אביב" שהס "מוטי בריאות" לבין אלה שמכירים את המותג "אביב" שאינם "מוטי בריאות" (עמוד 102 לפרוטוקול הדיון מיוס 20.2.2020, שורה 9) והפער בתשובות היה כי "נשתלה" בראשס של הצרכניס התשובה "מצות אביב" ולא "אביב" (פרוטוקול עמוד 103, שורות 1-2). כן הסבירה בהמשך חקירתה הנגדית כי בתחוס של סימני מסחר, מודעות נעזרת אינה בת תוקף שכן צרכן שנמצא בנקודת מכירה רואה את המוצר בפניו, ולא "נפתחת" לו בצד חלונית עס תשובות נוספות (עמוד 100 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-11).

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

אף אס אקבל את טענת גב' גולדנברג-ענבי כי במוחס של הנסקריס נשתל הסימן "מצות אביב" ולא "אביב" אין בכך כדי להסביר מדוע נמצא הבדל במידת ההכרות עס המותג בין מוטי בריאות לאלה שאינם. גב' גולדנברג-ענבי נשאלה על כך במהלך הדיון ולא ידעה להשיב. בנוסף, לא היה בידה הסבר מספק להבדל זה מעבר לטענה הכללית כי '"המספרים מנופחים " או 'שאינם מובהקים סטטיסטית " (עמוד 103 בפרוטוקול הדיון מיוס 20.2.2020 שורות 4-10).

אינני יכולה להטיל ספק ביושרה המקצועית של הסוקרות. אולס לא אוכל לקבל טענה בעלמא לפיה המספרים נופחו. כך או כך נראה שלא ניתן להתעלס מכך שתוצאות שאלת הסקר השנייה

מחזקות את שנמצא בתוצאת הסקר הראשון לפיה הציבור משייך את "אביב" לא רק לקטגוריה של מצות אלא במגוון קטגוריות של מזון. והדבר בולט יותר בקרב הציבור מוטה בריאות .

איני סבורה כי ניתן להסיק מראיות המתנגדת בהקשר זה כי השס "אביב" הוא מוכר היטב כמשמעותו בסעיף 1 לפקודה, אך התרשמתי כי ניתן להבחין בכך שציבור הצרכניס מקשר את השס "אביב"גס למוצריס שאינס מתחוס המצות. לענייננו, גס אס הצרכניס מקשריס את השם "אביב ירוק" ל- "אביב" (ובכך ייתכן שטועיס לחשוב שמקור מוצרי המבקשת במתנגדת) וגם אס סבוריס שהמותג "אביב" התרתב לקטיגוריות שונות שאינו פעיל בהן, מעיד הדבר כי ציבור הצרכניס מקשר בין הסימנים ואינו מבדל בניהס במידה מספקת.

בהתייחס לשאלת השלישית בסקר, הסבירה ד"ר בוסי יהושע כי המודעות למוצרי "אביב" גבוהה במיוחד בקרב אוכלוסייה שנוהגת להשתמש במוצרי בריאות וטבע, וסברה כי הפער ביחס

לאוכלוסייה שאינה נוהגת להשתמש במוצרי בריאות וטבע נובע מכך שלראשוניס תדירות חשיפה גבוהה יותר למוצריס הנושאיס את השס "אביב".

הצדק עס המבקשת שהסקר שערכה ד"ר בוסי יהושע מתייחס לסימן מילולי "אביב ירוק" אף שהסימן המבוקש הינו סימן מעוצב וכי לנשאליס לא הוצגו תמונות מוצריס הנושאיס את הסימן המבוקש. יחד עס את היות שלטעמי העיצוב בסימן הוא מינורי אין באופן עריכת הסקר כדי לשלול את המסקנות הנגזרות ממנו לגבי החשש להטעיה גס במקרה של סימן מעוצב. העובדה שבסקר של גב' גולדנברג-ענבי הוצג לנסקריס הסימן המעוצב, הצביעו חלק מהנסקריס על קשר בין "אביב ירוק" ל"אביב", מחזקת קביעתי זאת.

סימן מסחר מוכר היטב

המתנגדת טוענת כי סימנה הרשוס הוא סימן מסחר מוכר היטב. סימן מוכר חיטב מוגדר כך בסעיף 1 לפקודה:

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו

בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סיימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;"

0. בשל כך סבורה המתנגדת כי סימנה של המבקשת איננו כשיר לרישוס, בהתאסם להוראות סעיף 14(11) לפקודה :

"סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש".

1. סימן מסחר רשום מוכר היטב יכול למנוע את רישומו של סימן דומה אף לגבי טובין שאינס מאותו הגדר ואין צורך בחשש להטעיה אלא די בכך שיש בו כדי להצביע על קשר בין הטובין. לסימן מסחר רשוס מוכר היטב מעניק הגנה רחבה (ראה סעיף 46א(ב) לפקודה) וממנה נגזר גם רף ההוכחה הגבוה.

2. קביעת מעמדו של סימן מסחר כמוכר היטב, תיעשה באמצעות מספר מבחני עזר שגובשו בפסיקה. בהחלטה בהתנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 93261, 613% נ' 108860 581 3 301511161 1% 0ע606 (פורסס בנבו, 3.9.2003), ריכו כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו

או), ישראל אקסלרד, את מבחני עזר אלה אשר יושמו בעשרות פסקי דין מאז ויפים גם לענייננו. מבחני העזר כולליס את מידת ההכרה של הסימן בקרב הציבור הרלוונטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק; היקף ומשך הפרסוס ; רישוס ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן הטבועה או הנרכשת; מידת השימוש בו על ידי צדדיס שלישיים; אופי הטובין או השירותיסם וצינורות השיווק; הערך המסחרי המיוחס לסימן והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות הסחורות.

3. אקדים ואומר כי מיישוס מבחניס אלה ובהסתמך על ראיות המתנגדת סבורני כי הסימן "עזג" או "אביב" הוא סימן ותיק, מפורסם, מוכר וידוע אך המתנגדת לא עמדה ברף הגבוה הנדרש להוכחת היות הסימן סימן מסחר מוכר היטב כהגדרתו בפקודה. כך למשל לא הוכת היקף פרסוס רחב אשר נמשך שניס רבות ולא הובאו נתוניס על השקעה הכספית בפרסוס המותג "אביב". מידת ההכרות של הציבור עס המותג "אביב" אינה נמוכה אך אינה מגיעה לכדי

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

היכרות גבוהה המאפיינת סימניס מוכרים חיטב כדוגמת "אסם" והדבר עולה מהסקר השלישי שהציגה גב' גולדנברג-ענבי בחוות דעתה.

4. הדיון בשאלת היות הסימן אביב מוכר היטב נעשה למעלה מן הצורך. המתנגדת אינה נדרשת לעילת אי הכשירות לפי 14(11) לפקודה ראשית משוס שפרטת הסחורות של הסימן הרשוס והמבוקש היא באותה הגדר, וכן כי כבר קבעתי לעיל שהסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיפים 9(11) ו- 6(11) לפקודה. למען הסר ספק, לאור קביעתי כי קיים חשש להטעיה בין סימני הצדדים, אין מקוס לאשר רישומס במקביל של הסימנים לפי סעיף 30 לפקודה.

סוף דבר

5. לאור האמור לעיל ההתנגדות מתקבלת. הבקשה לרישוס סימן מסחר 278069 נדחית בזאת.

6. בהתחשב בכללים לפסיקת הוצאות שנקבעו בעניין בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח", פ"ד ס(1) 600, 615 (2005), הנני מחייבת את המבקשת בהוצאות המבקשת בהליך

ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 35,000 ש"ח. סכוס זה ישולס תוך 30 ימיס ממועד החלטה זו, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס י"ב תשרי תשפ"א 0 ספטמבר 2020

סימוכין: 1 5"