סימן מסחר 283167 (מעוצב)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר התנגדות לסימן מסחר מס' 283167 (מעוצב)

המתנגדות: אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע "מ אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע "מ אלקטרה בע"מ באמצעות ב"כ איתן, מהולל 6 שדות, משרד עורכי דין ועורכי פטנטים

המבקשת: הסוזהזסכזס:) 216616 סיד באמצעות ב"כ פרל כהן צדק לצר בר, משרד עורכי דין

1. בפניי התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 283167 (מעוצב). הסימן הוגש לרישום ביוס 25.2.2016 וקובל ביוס 7.3.2016.

הסימן הוגש לרישום ע"י חברת חסח8זסכ (להלן: "המבקשת"), בעבור: "אופניים, מסגרות לאופניים וחלקי בנייה לאופניים, הנכללים כולס תחת סוג 12 ".

2. הסימן המבוקש נראה כך:

3. ההתנגדות הוגשה ביוס 29.6.2016 על ידי החברות כדלהלן: אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (להלן: "המתנגדת 1"), אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ (להלן: "המתנגדת 2") וכן אלקטרה בע"מ (להלן: "המתנגדת 3") (להלן בצוותא: "המתנגדות"). ביוס 31.8.2016 הגישה המבקשת כתב טענות שכנגד. ביוס 3.1.2017 הוגשו ראיות המתנגדות; ביוס 17.7.2017 הוגשו ראיות המבקשת וביוס 16.11.2017 הוגשו ראיות בתשובה מטעמ המתנגדות.

4. ביוס 3.5.2018 הגישה המבקשת בקשה למחיקת הראיות בתשובה שהוגשו מטעם המתנגדות. ביוס 27.6.2018 ניתנה החלטתי לפיה נדחתה הבקשה והראיות תיוותרנה בתיק ההליך. ביוס 8 התקיים בפני דיון הוכחות במעמד הצדדים, באי כוחם והעדיס.

5. ביום 16.8.2018 הוגשו סיכומי המתנגדות, ביוס 6.9.2018 הוגשו סיכומים שכנגד וביוס 8 הוגשו סיכומים בתשובה.

6. בהתאם להחלטתי מיום 15.8.2018, הגישו הצדדים ביוס 2.10.2018 את בקשותיהם לפסיקת הוצאות ההליך. ביוס 10.10.2018 הגישה המתנגדת בקשה למחיקת סעיפים מתגובת המבקשת לבקשת המתנגדת לפסיקת הוצאות, וּאת מחמת שטענות המבקשת אינן נוגעות להליך פסיקת ההוצאות אלא מתיימרות להשיב לסיכומי המבקשת. במסגרת החלטתי זו אדון אף בבקשה זו.

רקע 7. המבקשת הינה תאגיד שנוסד בשנות ה-70 ומקוס מושבו הינו בארצות הברית. בשנת 2014 רכשה המבקשת את זכויות החברה ".צאג ]60 ₪צ6ז ג 1.673ם", ולפיכך ביקשה לרשום את הסימן המבוקש בישראל. תחום עיסוק המבקשת וחברת 0-8 זם" ". צא\ 60 01.5צ16 הינו אופניים (רגילים וחשמליים) וכן מוצרים הנלווים להם.

8. המתנגדות הן קבוצת חברות ישראליות הפועלות תחת השם "אלקטרה". פעילותן המסחרית של המתנגדות תחילתה סמוך לקיום המדינה בשנות ה-50. עיסוקם התרחב והתפתח היקף עיסוקן של המתנגדות והיקף הוא על תחומי עיסוק רבים ומגוונים החל מנדל"ן, בנייה ותשתיות, אלקטרומכניקה, מעליות וחשמל לתעשייה, מזגנים, וכלה בייבוא ושיווק מוצרי צריכה חשמליים.

9. על שם המתנגדות רשומים בישראל סימני מסחר רבים, כולם מכילים את השם ".1.61" או "אלקטרה" כדלקמן:

סימן 206075 עבור: עסקי נדל"ן, דהיינו, רכישת קרקעות ללייזום ופיתוח קרקעות לצרכי בינוי; ניהול נכסי נדל"ן; הנכללים בסוג

סימן 206076 עבור: התקנה, תיקון ואחזקה של מעליות, מדרגות נעות, מערכות מיזוג מרכזיות/מסחריות, מערכות קירור מרכזיות/מסחריות, מערכות אחסון בקירור, מערכות איוורור מרכזיות/מסחריות, מערכות טיפול באוויר מרכזיות/מסחריות, מערכות חשמליות ומערכות טיהור וסינון; שירותי בנייה ותיקון; הנכללים בסוג 37.

סימן 206126 עבור: התקנה, תיקון ואחזקה של מעליות, מדרגות נעות, מערכות מיזוג מרכזיות/מסחריות, מערכות קירור מרכזיות/מסחריות, מערכות אחסון בקירור, מערכות איוורור מרכזיות/מסחריות, מערכות טיפול באוויר מרכזיות/מסחריות, מערכות חשמליות ומערכות טיהור וסינון; שירותי בנייה ותיקון; הנכללים בסוג 37.

סימן 62972 עבור: התקנים ומכשירים חשמליים לשקילה, מדידה, איתות ובקרה; התקני הפעלת מעליות; מקלטי רדיו; הנכללים בסוג 9

סימן 206122 עבור: עסקי נדל"ן, דהיינו, רכישת קרקעות לייזום ופיתוח קרקעות לצרכי בינוי; ניהול נכסי נדל"ן; הנכללים בסוג 36.

סימן 206129 עבור: עסקי נדל"ן, דהיינו, רכישת קרקעות לייזום ופיתוח קרקעות לצרכי בינוי; ניהול נכסי נדל"ן; הנכללים בסוג 36.

עבור: התקנים לתאורה, חימום, בישול, קירור, יבוש ואיוורור; הנכללים בסוג 11

סימן 206130 עבור: התקנה, תיקון ואחזקה של מעליות, מדרגות נעות, מערכות מיזוג מרכזיות/מסחריות, מערכות קירור מרכזיות/מסחריות, מערכות אחסון בקירור, מערכות איוורור מרכזיות/מסחריות, מערכות טיפול באוויר מרכזיות/מסחריות, מערכות חשמליות ומערכות טיהור וסינון; שירותי בנייה ותיקון; הנכללים בסוג 37.

סימן 206128 עבור: מעליות; מתקני נשיאת מטענים [הרמה] ; מדרגות נעות; מתקני הנעה למעליות; מתקני מעלית; הנכללים בסוג 7.

סימן 206124 עבור: התקנה, תיקון ואחזקה של מעליות, מדרגות נעות, מערכות מיזוג מרכזיות/מסחריות, מערכות קירור מרכזיות/מסחריות, מערכות אחסון בקירור, מערכות איוורור מרכזיות/מסחריות, מערכות טיפול באוויר מרכזיות/מסחריות, מערכות חשמליות ומערכות טיהור וסינון; שירותי בנייה ותיקון; הנכללים בסוג 37.

סימן 206123 עבור: מעליות; מתקני נשיאת מטענים [הרמה] ; מדרגות נעות; מתקני הנעה למעליות; מתקני מעלית; הנכללים בסוג 7.

סימן 206074 עבור: מעליות; מתקני נשיאת מתקן [הרמה]; מדרגות נעות; מתקני הובלה למעליות; מתקני מעליות; הנכללים בסוג 7.

עבור: מוצרי צריכה חשמליים, אלקטרוניים ודיגיטליים; טלוויזיות, צגי מחשב, מחשבים, ציוד למחשבים, מדפסות למחשבים, סורקים, מערכות אודיו, טלפונים נייחים וניידים, טלפונים

אלחוטיים, נגן ע/וע, מערכות קולנוע ביתי; מצלמות, מרכזיות טלפוניות, מחשבי כף יד; הנכללים בסוג 9.

סימן 218251 עבור: מוצרי צריכה חשמליים, אלקטרוניים ודיגיטליים; טלוויזיות, צגי מחשב, מחשבים, ציוד למחשבים, מדפסות למחשבים, סורקים, מערכות אודיו, טלפונים נייחים וניידים, טלפונים אלחוטיים, נגן כ/כ, מערכות קולנוע ביתי; מצלמות, מרכזיות טלפוניות, מחשבי כף יד; הנכללים בסוג 9.

סימן 218155 עבור: מזגנים לשימוש ביתי ; מקררים ביתיים, מיבשי כביסה, תנורי בישול, מיקרוגל, קולטי אדים, כיריים, מקפיאים ביתיים; התקנים לטיהור וסינון מים; מכשירים לחלוקת מים חמים וקרים; התקני טיפול במים; הנכללים בסוג 11

סימן 125068 עבור: שירות ואחזקה של מזגנים, תנורים, מוצרים חשמליים ואלקטרוניים; הנכללים בסוג 37.

סימן 224681 עבור: שירותי אחזקה, תיקון והתקנה של מזגנים ביתיים, תנורים, מוצרי צריכה חשמליים, אלקטרוניים ודיגיטליים, ציוד תקשורת, חומרת מחשב ותוכנות מחשב; הנכללים בסוג 37

סימן 218129 עבור: שירותי אחזקה, תיקון והתקנה של מזגנים ביתיים, תנורים, מוצרי צריכה חשמליים, אלקטרוניים ודיגיטליים, ציוד תקשורת, חומרת מחשב ותוכנות מחשב; הנכללים בסוג 37

סימן 218076 עבור: אלקטרה נדלן בע"מ, עסקי נדל"ן מניב, דהיינו שכירויות, ניהול נכסי נדל"ן, ניהול נדל"ן מניב ויזמות; הנכללים כולם בסוג 36.

סימן 245229 עבור: מוצרי צריכה חשמליים, אלקטרוניים ודיגיטליים; סוללות; מטענים לסוללות; טלוויזיות; צגי מחשב; מחשבים; ציוד למחשבים; מדפסות למחשבים; סורקים; מערכות אודיו; טלפונים נייחים; טלפונים ניידים; טלפונים אלחוטיים; נגן די.וי.די; מערכות קולנוע ביתי; מצלמות; מרכזיות טלפוניות; מחשבי כף יד; הנכללים בסוג 9

סימן 245230 עבור: מוצרי צריכה חשמליים, אלקטרוניים ודיגיטליים; סוללות; מטענים לסוללות; טלוויזיות; צגי מחשב; מחשבים; ציוד למחשבים; מדפסות למחשבים; סורקים; מערכות אודיו; טלפונים נייחים; טלפונים ניידים; טלפונים אלחוטיים; נגן די.וי.די; מערכות קולנוע ביתי; מצלמות; מרכזיות טלפוניות; מחשבי כף יד; הנכללים בסוג 9

סימן 225513 עבור: תנורי אפיה, כיריים, טוסטרים, מיקרוגל, קומקומים; הנכללים כולם בסוג 11.

סימן 225507 עבור: מכונות כביסה הנכללות בסוג 7. מייבשים; הנכללים בסוג 11.

סימן 225509 עבור: מקררים, מקפיאים, מקררי יינות; הנכללים כולם בסוג 11.

סימן 225515 עבור: גופי תאורה מופעלים חשמלית המשתמשים בדיודות פולטות אור כמקור האור; הנכללים בסוג 11.

תמצית טענות הצדדים

המתנגדות המתנגדות טוענות כי הן קבוצת חברות ותיקות ומוכרות בישראל, שמוצאן מחברת אלקטרה שהוקמה בשנת 1945 לצורכי שיווק מוצרים ושירותים. מאז ועד היוס חל גדול עקבי בפעילות המסחרית של קבוצת החברות "אלקטרה" שהתרחבה לתחומים שונים ורבים כגון מוצרי צריכה וחשמל, אלקטרוניקה, מזגנים, בנייה ועוד. ברבות השנים, הפך השם "אלקטרה" למותג-על ישראלי, בעל היכרות עמוקה בתודעת הציבור הישראלי ומקושר עם פעילותה המסחרית של קבוצת החברות. לפיכך, השם "אלקטרה" הינו בבחינת סימן מסחר "מוכר היטב", כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

לטענת המתנגדות, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראת סעיף 14(1) לפקודה. זאת משום שהציבור הרלוונטי מקשר בין הסימן המסחר המבוקש לבין המתנגדות, דבר שעלול לפגוע במתנגדות ולהביא לדילול הסימן "אלקטרה".

לטענתן, הסימן המבוקש חסר מוניטין בישראל ולמעשה לא רכש אופי מבחין בניגוד לסעיף 8 לפקודה.

עוד נטען כי הסימן המבוקש דומה כדי להטעות לשלל סימני המסחר הרשומים על שם המתנגדות והמכילים את השם "אלקטרה", ולפיכך מנוגד לסעיף 9(1) לפקודה.

עוד נטען כי הסימן המבוקש פוגע בתקנת הציבור בניגוד לסעיף 5(1) לפקודה, לאור ההטעיה שעלולה להיווצר עם סימני המתנגדות.

כמו כן נטען כי רישום הסימן עלול ליצור תחרות בלתי הוגנת עם המתנגדות בניגוד לסעיפי 1 ו- 12 לפקודה.

לבסוף טוענות המתנגדות כי הסימן המבוקש אף לא כשיר לרישום לאור סעיף 16(א)/(כ) לפקודה, חרף היותו רשום בארץ מוצאו, בשל כך שיש בו כדי לפגוע בזכויותיהן.

המבקשת המבקשת טוענת כי סימן זה כשיר לרישום על פי כלל הוראות הפקודה.

לגישת המבקשת, הינה חברה מוכרת ובעלת מוניטין בינלאומי בענף ייצור ושיווק אופניים ומוצרי אופניים וכי בבעלותה מותגים מוכרים רבים. המבקשת היא חברת האם של חברת

הבת שהוקמה בשנת 1993 והנושאת את השם "צאג".

לטענתה, על שמה רשומים סימני מסחר במספר מדינות בארה"ב, וכן במדינות רבות ברחבי העולם, וכעת מבקשת היא לרשום אף בישראל.

לטענתה, דגמי אופני אלקטרה שונים נמכרים בישראל מאז 2006 ללא כל טענה מצד המתנגדות ובפריסה ארצית. לגישתה המדובר באופני פרימיום, בשל העיצוב החדשני והטכנולוגיה הייחודית של המבקשת שנרשמה כפטנט.

המבקשת מסכימה כי המתנגדות הן חברות ותיקות בישראל ומוכרות לציבור הצרכני בתחומי שונים כגון מזגנים, מקררים, מעליות בנייה ותשתיות. יחד עם זאת, תחום האופניים בו עוסקת המבקשת, אינו חלק מתחומי עיסוק המתנגדות כלל.

לגישת המבקשת, שם וסימני המסחר שבבעלותה מוכרים ברחבי העולם והיא קנתה לעצמה מוניטין בינלאומי בתחום האופניים.

המבקשת טוענת כי סימן המסחר נבחר תוך לב מבלי שמקימי החברה "צאג" ידעו על קיומן של המתנגדות או פעילותן.

לגישת המבקשת, המתנגדות לא תוכלנה לנכס לעצמן את השם "אלקטרה" שהינו לגישת המבקשת שם תיאורי, או בעל ניחוח אוניברסלי (בהיותו שם יווני) ולפיכך אף פסול לרישום לפי הוראת סעיף 10(1) לפקודה.

עוד נטען כי התנאים המנוס בסעיף 14(1) לפקודה, מכוחו הוגשה ההתנגדות לסימן המבוקש, כלל לא מתקיימים בענייננו. ואת לגישתן, משום שהמתנגדות לא הוכיחו כי הסימנים הרשומים על שם מוכרים בחוג הציבור הרלוונטי ביחס לאופניים; כי לא קיים קשר בין אופניים לבין המתנגדות וכי לא הוכח כי המתנגדות עלולות להיפגע משימוש בסימן המבוקש.

ראיות המתנגדות כראיות המתנגדת הוגשו כדלקמן:

א. תצהיר מר משה ליטבק (להלן: "תצהיר ליטבק") סמנכ"ל מסחרי ופיתוח עסקי במתנגדת חברת אלקטרה בע"מ. לתצהירו צורפו הנספחים הבאים: תדפיסי נסח סימני המסחר שבבעלות המתנגדות (נספח 1); מספר רב של פרסומים בטלוויזיה ובמדיות השונות, קמפיינים תקשורתיים וחסויות תחת הסימן "4 1.078" (נספח 2); דוחות כספיים לשנים 2010-2015 (נספח 3); תדפיס אודות כמות כניסות לאתרי האינטרנט של המתנגדות וחיפושים במנוע גוגל (נספח 4); תמונות של רכבי שירות, קסדות וביגוד הנושאים את הסימן "4 21.20.78" (נספח 5); תמונות מאירועים בהם קבוצת החברות אלקטרה השתתפה או נתנה חסות (נספח 6); תדפיס נתונים אודות דירוג הסימן באתרי דירוג עסקיים (נספח 7); תדפיס מאתר האינטרנט בבעלות המבקשת (נספח 8).

ב. תצהיר מטעמ הגב' טלי קידר (להלן: "תצהיר קידר 1") - סמנכ"לית שיווק קונצרני במתנגדת חברת אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ. לתצהירה צורפו הנספחים הבאים; תדפיסי נסח סימני המסחר "4 1.018" שבבעלות המתנגדות (נספח 1); תדפיסים מאתרי אינטרנט של אוטו דיפו, מחסני חשמל (נספח 2); דוחות כספיים לשנים 2010-2015 (נספח 3); העתקי מפרסומים ואזכורים בעיתונות של הסימן "4 1,207" (נספח 4); תדפיס אודות כמות כניסות לאתרי האינטרנט של המתנגדות (נספח 5); דוחות לגבי אתרי קבוצת החברות אלקטרה (נספח 6); העתקים מפרסומים אודות פרסים בהם קבוצת החברות אלקטרה ופרויקטיס של מעורבות חברתית (נספח 7); תדפיס נתונים אודות דירוג הסימן באתרי דירוג עסקיים (נספח 8); תדפיס מאתר האינטרנט בבעלות המבקשת (נספח 9). הגב' טלי קידר אף מסרה תצהיר נוסף במסגרת ראיות המתנגדות בתשובה (להלן: "תצהיר קידר 2").

ג. חוות הדעת של גב' דפנה גולדברג, במסגרתה נערך סקר צרכנים אודות הסימן המבוקש (להלן: חוו"ד הגב' ענבי).

ד. לתצהיר צורפו תדפיסים מאתרי האינטרנט הרשומים על שם המפיץ לשעבר של המבקשת (נספח 1).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במהלך הדיון שהתקיים בפני הוגשו מטעמ המתנגדות המסמכים הבאים: תדפיס מדף אתר המפיץ חישראלי לשעבר של מוצרי המבקשת (מר מנור) שכותרתו "אלקטרה בייק- הפסקת הפצה בישראל" (מת1); תדפיס מאתר האינטרנט של חברת "0216" - היבואן הרשמי של מוצרי המבקשת (שנכנס בנעלי מר מנור בסוף שנת 2017), בו מופיע הכיתוב "אופני העיר המגמבים של "זסס!6" חוזרים משראל" (מת2). בקשה לרישום סימן מס' 267193 שהגישה המבקשת ביוס 30.6.2014 עבור השם "4 1,018" (מילולי) ונדחתה על פי החלטת הבוחן (מת3). תדפיס פרסום אופניים חשמליים באתר "₪0 ת עהכ" (שם המתחס של חברת "מחסני

חשמל") שבבעלות המתנגדות (מת4); פרסום אופני "שזחץוס)" חשמליות - מותג המבקשת (מת6); אישור על שם המתחס בבעלות "מחסני חשמל" (מת7). הפנייה לעותק מהחלטת רשם (מת8).

ראיות המבקשת כראיות המבקשת הוגשו כדלקמן:

א. תצהיר מר אופיר מנור (להלן: "תצהיר מנור")- היבואן והמפיץ הרשי המסחר

אופנועים בשס "אלקטרה" (מב9); פירסום בעיתונות אודות דירוג המתנגדות לשנת 2014 (מב10); פסקי דין במסגרת הוגשו תביעות כנגד המתנגדות (מב11-מב12).

דיון והכרעה

כידוע במסגרת הליך התנגדות לסימן המבוקש לרישום, נטל ההוכחה לכשרותו של הסימן רובץ לפתח המבקשת. אולם, על כתפי המתנגדת מוטל הנטל הראייתי לבסס את עילות ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש. ככל שתעשה כן, יינדוד הנטל אל כתפי המבקשת להפריך את ראיות המתנגדת, (ראו לעניין זה: בג" 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל -ברזליות בע "מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, מב(1) 309 1988 וכן התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 170851 1.1811160 5017/1665 163110₪5ח טוח ות 620 [8ת50ע6 6קַתהצכ0 נ' גמקום בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 11.10.2009)).

ראשית אדרש לשאלת מעמד הסימן "אלקטרה" בישראל. סימן מסחר מוכר היטב הוגדר בסעיף 1 לפקודה כדלקמן:

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סיימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק. "

סימן מסחר ייחשב כמוכר היטב ככל שיענה להגדרת סעיף 1 לפקודה וכן למבחני המשנה שהוזכרו בפסיקה. לעניין והראה פסק דין בע"א 9191/03 41160018₪\/ זוק5 מג/\ 8:5 חברת הכרם בע"מ נ' אבסולוט שוז בע"מ (פורסם בנבו 19.7.2004) (להלן: "עניין אבסולוט"), והחלטת כב' סגן רשם הפטנטים י. אקסלרד (כתוארו אז) בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 1 11583 143150161 0עק1>0 ₪ַ%הק1>0 4531 נ' .5.8.1 ("אגזתסקע") (פורסם באתר רשות הפטנטים ביוס 3.9.2003 (להלן: "ההחלטה בעניין א8זח6ק"). המבחנים הס כדלקמן: מידת ההיכרות של הציבור עם הסימן; היקף ומשך השימוש בסימן; היקף המכירות של הסימן ונוכחותו בשוק; היקף ומשך פרסום הסימן; אופי הסחורות או השירותים של הסימן; פעולות רישום ואכיפה בסימן; מידת הייחודיות של הסימן; מידת האופי המבחין האינהרנטי או הנרכש בסימן; המוניטין שצבר הסימן; האס נעשה בו שימוש על ידי צדדים שלישייסם.

ההכרעה לעניין סימן מסחר מוכר היטב הינה עובדתית. על מנת שתוכח טענה זו, יש להצביע על ראיות מבוססות איכותיות ואובייקטיביות (ראו : פסקה ז' 5 בפסק הדין בעניין אבסולוט).

יודגש כי בענייננו, בהיעדר התייחסות או טענה אחרת מטעמ הצדדים, הצרכן הרלוונטי בעני יש לבחון את מעמד סימן המסחר "4 1,018" הוא הציבור הישראלי בכללותו.

על שס המתנגדות מספר לא מבוטל של סימני המסחר הרשומים על שמס בישראל והנושאים את השס "אלקטרה" בעברית ובאנגלית. הוכח בפני כי המתנגדות החלו פעילותן ואת השימוש בסימן "אלקטרה" עוד מאמצע שנות ה-40 (פרוטוקול, עדות ליטבק עמ' 7 שורות 7-15).

המתנגדות הציגו בפני ראיות באשר למאמצי השיווק המשמעותיים והרציפים בהס נקטו (תצהיר קידר, סעיפיס 9-15; תצהיר ליטבק סעיפי 11-19). עוד הוצגו ראיות באשר למידת ההיכרות של ציבור הצרכניס בישראל עם חברת אלקטרה וסימן המסחר "אלקטרה" אשר בו עושה היא שימוש (נספחים 4-8 לתצהיר קידר; נספחים 2 ו 4-7 לתצהיר ליטבק). עוד הוכח כי היקפי המכירות של המתנגדות והיקפי הפרסום הינם נרחבים ורבים (נספח 3 לתצהיר קידר; סעיף 16 לתצהיר קידר; סעיף 20 לתצהיר ליטבק). הוכח כי המתנגדות זוכות לתהודה תקשורתית רבה בישראל (נספח 2 לתצהיר ליטבק; נספח 7 לתצהיר ליטבק). תחומי הפעילות של המתנגדות תחת הסימן "אלקטרה" הינם רבים ורחבים (כפי שיפורט מטה) והכנסות המתנגדות ממכירות טובין ושירותים תחת השס "אלקטרה" נאמדים במיליארדי ש"ח בשנה.

בבחינת כלל ראיות המתנגדת, התרשמתי כי המתנגדות ידועות בשס "אלקטרה" ומזוהות כקבוצת חברות רבת זרועות, העוסקת במקביל בתחומים רבים ומגוונים כגון: ייזום נדל"ן, ניהול, אחוקה, בנייה ותשתיות; אלקטרומכניקה, מעליות, חשמל לתעשייה ותחזוקה ותחסוך האנרגיה הירוקה. יחד עם ואת, לענייננו, רלוונטי תהא הקביעה כי סימן המסחר "אלקטרה" (באנגלית ובעברית, במתכונת מעוצבת ושאינה כזו) וכה להכרה והוקרה בקרב קהל הצרכניס הישראלי בכללותו, והפך מוכר היטב בישראל כמשמעות הדבר בדין בעיקר ביחס לשירותי יבוא ושיווק מוצרי חשמל, מזגנים ומעליות.

בהתחשב במסקנה כי השס "אלקטרה" הינו מוכר היטב ומזוהה עם המתנגדות ועם הטובין והשירותים בתחומי הנ"ל, אבחן עתה את טענת המתנגדות, לפיה רישום הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לפי סעיף 14(11) כך שיקושר בתודעת הציבור הישראלי למתנגדות, ובכך יפגע בהן.

האס הסימן המבוקש עומד בתנאי סעיף 14(11).

א. כאמור, נקודת המוצא היא כי הסימן "אלקטרה" הינו מוכר היטב בקרב כלל ציבור הצרכניס הישראלי, ביחס לשירותי יבוא ושיווק מוצרי חשמל, מזגנים ומעליות.

ב. על פי דין, לא יירשם סימן מסחר הדומה לסימן מסחר רשום שזכה להוקרה והכרה כסימן 'מוכר היטב' וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף 14(11) לפקודה:

"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:[...]

(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סיימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהו מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש."

ג. שעה שהוכר סימן מסחר רשום כמוכר היטב כמשמעות הדבר בדין, יש לבחון את כשירות הסימן המבוקש לרישום, אף ביחס לטובין/שירותים שאינם מאותו הגדר. כלומר, טובין/שירותים שאינם בהכרת בני אותה משפחה מסחרית אליה משתייכים הטובין/שירותים בגינם נרשם הסימן המוכר היטב (סעיף 46א(ב) לפקודה, וכן ה"ח 2819 י"ד באב תשנ"ט 17 יולי 1999, עמ' 535, 536). ואת יעשה, ובלבד שמתקיימים שני תנאים: (1) יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהו מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום שהינו מוכר היטב בישראל; ותנאי (2) בעל הסימן הרשום שהינו מוכר היטב, עלול להיפגע כתוצאה מן השימוש בסימן המבוקש.

ד. על מהות שני תנאים אלה עמדה כב' השופטת ברלינר בעניין ע"א 8441/04 16 0116069 נ' אלי שגב (פורסם בנבו, 23.08.2006) תוך הפניה לפסקה י"ב לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בעניין אבסולוט (עמ' 882 פסקה ח(4)):

"ובאשר לשני התנאים שבפקודה, הקשר והפגיעה, קשר לטעמנו אינו רחוק מאוד מהטעיה, אך אינו זהה לה, והמחוקק הבדיל בהגדרותיו. רף הקשר נמוך מרף ההטעיה, אך עדיין יש צורך בּוּיקה שתהא ניכרת בתודעתו של הלקוח. ובאשר לפגיעה, יש צורך להניח תשתית של ממש לאפשרות זו".

התנאי הראשון הוא קיומה של היכרות הקיימת בתודעת הצרכן כתוצאה משימוש בסימן המבוקש לרישום, בין הטובין/שירותים לגביו הוגש לרישום הסימן המבוקש לבין בעליו של הסימן הרשום, שהינו מוכר היטב בישראל.

בפסיקת בית המשפט העליון (ולאחר תיקון הפקודה לאור אמנת טריפס) ניכרת בשנים האחרונות מגמה לפרש את דוקטרינת הדילול כדורשת קיומה של טעות בתודעת הצרכן באשר לקשר שבין המוצר לבין בעל הסימן הרשום. בע"א 10959/05 01 \/.5 86116חו.1 6113 מה ,03638 נ' 613ת1 ,0370 168 (פורסם בנבו, 7.12.2006). בע"א 563/11

בע"א 3 .6 135ק\ נ' ג'לאל יאסין (פורסם בנבו 27.8.2012 - להלן: "עניין אדידס") צוין כי דוקטרינת הדילול נועדה לספק הגנה בפני:

"יצירת מצג שווא בדבר קבלה כביכול של זכיון, הרשאה, מתן חסות, קידום, או כל קישור אחר בין המוצר בעל המוניטין למוצר שלהם". [...].

כפי שנקבע בפסק הדין בענייו אבסולוט, הרף להוכחת תנאי זה חינו נמוך מה הנדרש לצורך הוכחת החשש להטעיה. כזכור, מן האמור לעיל בהחלטה זו עולה כי לא קייס חשש להטעיית הצרכן. אף על פי כן, יבחנו תנאי סעיף 14(11) לפקודה.

בענייננו, השתכנעתי כי עלה בידי המתנגדת להוכיח את ההיכרות הנדרשת כאמור בסעיף 1, בין המתנגדות לבין הסימן המבוקש. ראשית, הסימן המבוקש מכיל את הסימן

"ג 1.013" במלואו. יוזכר כי הסימן "4 1.0.78 " הינו אף שס קבוצת המתנגדות, וזאת מעבר להיותו מוכר היטב. אכן נכון, הסימן המבוקש הינו מעוצב, ואף מכיל את המילים ".00 018 צ10ם" לצד הסימן "8 1.₪078ם". יחד עם ואת, הסימן "4 678ת.1ם" הוא הרכיב הדומיננטי בסימן המבוקש ואין במילים "01,8צ10ם" או ".60" כדי לאבחן את

הסימן המבוקש ביחס לשם קבוצת המתנגדות "4 0778 1ת".

תימוכין למסקנתי זו נמצאת בחוות דעת ענבי שהצביעה על כך שבסקר אינטרנטי שביצעה ובו 5 נדגמים ביחס לסימן המבוקש.

על פי הסקר, רק 17.4% מהנשאלים השיבו כי הס מכיריס את הסימן המבוקש. עובדה זו מביאה למסקנה כי הסימן המבוקש אינו מוכר דיו בישראל על מנת ליצור לעצמו מוניטין עצמאי ומובחן. המבקשת אף לא הציגה ראיות הסותרות את נתוני הסקר או לחילופין, כאלה שיש בהן כדי להוכיח כי הסימן המבוקש מוכר בישראל באופן כזה או אחר, בקרב ציבור צרכנים כלשהו.

ממילא על פי הסקר, היכרות עם הסימן המבוקש הינה לכאורית בלבד, כעולה מחוות דעת ענבי. וממש עוד שכר 77% מתוך הנשאלים שענו כי הס מכיריס את הסימן המבוקש, קישרו אותו עם אחת או יותר מפעילות המתנגדות. כמו כן 55.1% מהנשאליס שענו כי אינס מכירים את הסימן המבוקש, קישרו אותו בכל ואת עם אחת או יותר מפעולות המתנגדות (35.8% קישרו למזגנים; 35.6% קישרו למקררים; 32.8% קישרו למעליות; 13.2% קישרו לבנייה; % קישרו לתקשורת). זאת על אף שהסימן המבוקש אשר הוצג לנשאלים כלל כאמור את הרכיב "6:1,8צ:16" ולפיכך ניתן היה לצפות לתשובות שקשורות לתחום האופניים.

לעניין אה דברי סגן רשם הפטנטים (כתוארו אז) י. אקסלרד בהחלטה בענייו אמוק, שס נקבע בפסקה 24 כי אף אס הצרכניס לא יקשרו את הסימן המבוקש עם המתנגדת עצמה, די בכך שיוו אותו עם תחומי פעילותה (במקרה שם: "אותה חברה אשר מייצרת מצלמות").

לא מצאתי ממש בטענות המבקשת כנגד תקפות סקר המתנגדות. עדותה של הגב' ענבי כמו גם חוות דעתה, נמצאו מקובלים ומחימנים בעיני. מעדותה של הגב' ענבי עלה כי הסקר בוצע תוך שימוש במתודולוגיות מקובלות ותקפות. הסקר אף תואס את רוח הכלליס שנקבעו בהחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 112645 מי זך נ' תנה תעשיות (1991) בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים 12.07.2004). לפיכך, כלל המסקנות העולות מחוות דעת ענבי מקובלות עלי.

לעומת זאת, אין בידי לקבל את מסקנות הסקר שבוצע מטעס המבקשת, ולפיכך אף לא את העולה מחוות דעת פרופ' פוקס. בסקר זה נפלו שגיאות מתודולוגיות רבות כגון ההימנעות מהצגת הסימן המבוקש לנדגמים, הודאת פרופ' פוקס כי כלל לא הכיר את הסימן המבוקש קודם למתן חוות דעתו וכי זה לא עניין אותו (פרוטוקול, פרופ' פוקס, עמ' 135 שורות 33-35), הודאתו של פרופ' פוקס כי למעשה לא נתבקש לבחון את שאלת הקשר/הזיקה בין הסימן המבוקש לבין המתנגדות (פרוטוקול, פרופ' פוקס, עמ' 135 שורות 16-20). ואת חרף היכרותו המעמיקה והמלומדת עם הדין, והצורך לבחון את הקשר בין הסימן המבוקש לבין המתנגדות

(ובלשונו, צדק כשציין כי המדובר בבחינת 8550618010 01 000ג611א1.1) (פרוטוקול, פרופ' פוקס, עמ' 148 שורה 1-5).

למעלה מן הצורך יצוין כי אפילו הייתי מוצאת את חוות דעת פוקס מהימנה, שהרי מצוייס בה נתונים אשר יש בהם לתמוך דווקא בעמדת המתנגדות. כך, משהוצג לנשאליס השס

"אלקטרה" (מבלי להראות את הסימן המבוקש), 89-99% (!) מהס השיבו בחיוב לשאלת הקשר בין המתנגדות לבין "מקררים/מזגנים". כך גם 43% מהנשאלים, ענו בחיוב לשאלת הקשר שבין המתנגדות ובין "פעילויות בנייה".

תמוהה בעיני בחירת המבקשת שלא להגיש את הסקר השני שערכה (כפי שהודתה בהגינותה) בתשובה לחוות דעת הגב' ענבי. על אף שנתבקשה, המבקשת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת למחדלה זה (פרוטוקול, פרופ' פוקס, עמ' 140 שורות 14-151 26-30 ;33 עד עמ' 141 שורה 3). כידוע, הימנעותה של המבקשת להגיש את הסקר שהודתה כי ביצעה, יש בו כדי ללמד כי תוצאותיו היו פועלות לחובתה ותומכות בגרסת המתנגדות (ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע "מ (פורסם בנבו 27.7.2008).

כאמור לעיל המתנגדות ידועות בתחום המזגנים והמעליות, כמו גם כמשווקות מוצרים ושירותים בתחום מכשירי החשמל. המבקשת העידה כי היא משווקת בעולם כולו אופניים חשמליים, אולס בישראל משווקים על ידה, בשלב זה, אופניים רגילים עליהם מותקן מנוע חשמלי באר (פרוטוקול, עדות מנור, עמ' 107 שורות 20-32). מקבלת אני את טענת המתנגדות לפיה לאבחנה כי מדובר ב"התקנה מקומית" של מנוע חשמלי על גבי אופניים רגילים מבית המבקשות אין רלוונטיות. ואת משוס שעבור הצרכן הישראלי הסופי, המדובר באופניים חשמליים הנושאים את הסימן המבוקש.

בהקשר וה, טענת המבקשת לפיה היא משווקת אופניים רגילים ואין לה כל שליטה או ידיעה באשר לפעולות המתקינים המקומיים, המתקינים עליהם מנוע והופכים אותם לאופניים חשמליים, הינה לטעמי בבחינת היתממות. התרשמתי כי המבקשת היא חברה רצינית אשר היא והמשר בין הטובין המשווקים באמצעותו לבין סיימן המתנגדת. "

1. הנה כי כן, שוכנעתי כי מתקיים התנאי הראשון הקבוע בהוראת סעיף 14(11) לפיו הצרכן יראה את הסימן המבוקש, ויקשר עס המתנגדות.

תנאי 2: קיומו של חשש לפגיעה

2. בבחינת התנאי השני לסעיף 14(11) יש לבחון האם קיים חשש לפגיעה בבעל הסימן הרשום והמוכר היטב, כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

3. בספרו ,611ש\א3]/ :8 661עש5) 55155ע1הת1/ 0ת8 עז0ז1115 81006זכ] :06601 פקצד 6מך (1998 ם00ם1.0, כותב המלומד 2018/15) [16ם128 בעמ' 111 באשר לתנאי השני לסעיף 3(16)

לאמנת 1125 (המקביל כאמור לסעיף 14(11) לפקודה) כדלקמן:

0-1 06 5110116 6קַבּוח03 0+ ץ[6א11' 165% 16 115%ג[//" 16 155 6פַהּ031 01 1126[110006 6[קות51 3 5166 ,ץ11ה 16[ מה ע]00[6600 65182[15160 26 510₪[1 000ג61א 11‏ 5606 הע\0א-611עט ץזסע ]0 6356 הו ,5310 1131 .6101666 לכ 11606סכק 5

.4

.5

.6

.7

8

ץס6תעוס 116 ]0 1676515ח1 816) 10 6פַהּוה3 01 1126111000 ,66זבּות 1[ 10 6עסע\ 06 ]1 ,6[קותה3א6 ע0'] .60ותש65זכק 06 31051 עבות -2068)" 316 16[ ₪067 5067/1665 0/6326 166טסעכ עס 6878 13105 1116 355061316 11 ות 605 3 ,"0[3) 6 355061366 תה 00066ץק טו6ת 3 666תב| בו[ שתהקות 60 6 זוו ₪56 56 .65010טן) תג עתהקות60 116 הזו +)טסיק 3 תו לְההּקוח60 ב[068-6:0.) 16 01 11676515 6ו[1 0+ שהוקהותב03 6 חנז 13515 11311117 0551016 ₪ת01ט[136 ,פעְהּע 01 זססותטת 60 0+ 6[₪166כן )מב נתזס]ז6ק 01 1065 66ט0סכ 6וז

(הדגשות אינן במקור) ".ש0116 0חג פהגּוכן

כאמור לעיל בציטוט הנ"ל, במקרה של סימן מסחר מוכר היטב, הפגיעה בבעל הסימן כתוצאה משימוש בסימן מסחר זהה (ממש כבענייננו) היא למעשה כמעט בבחינת הנחה קבועה מראש. ואת חרף הריחוק הקייס בין תחומי העיסוק (בציטוט לעיל משקאות מחד ומכוניות מאידך).

התנאי השני לסעיף 14(11) עשוי להתמלא שעה שקיים חשש לדילול הסימן. היינו, לפגיעה בכושר ההבחנה שלו או לפגיעה בתדמיתו החיובית. דוקטרינת הדילול פותחה בארה"ב,

והוחלה בישראל כאחד ממרכיביה של עילת התחרות הבלתי הוגנת בפסק הדין ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' ההקנ 60 :8 1₪1100ז1.1 עְאַה236, פ"ד נב(3), 276. בסעיף 12 לפסק דיו וה

נקבע כי די בהוכחה כי שימוש בסימן המסחר המדלל עשוי לקדס את עסקי הגורס הזר, כדי לקבוע שעסקיו של בעל הסימן המפורסם ייפגעו (להלן: "הלכת בקרדי").

בדנ"א 10639/06 10618 120870 168 נ' תה[0:36 01 \/5 6זסשַת1.1 8ז61 (תקדיו עליון (2008)). נקבע כדלקמן:

"דילול מוניטין הוא מצב שבו נעשה שימוש בסימן מסחר חזק בלא רשות, המביא לשחיקה וטשטוש של התדמית הייחודית והאיכותית שהסימן הצליח להנחלל לצרכניו. "

בפסיקת בית המשפט העליון בעניין אדידס נקבע כי על בעל סימן המסחר המוכר היטב להוכיח:

"שחיקה וטשטוש של מוניטין שרכש הסימן הרשום כתוצאה משימוש בסימן האחר, בשל יצירת זיקה כלשהי בין המוצר המפר לכאורה לבין המוצר של הטוען לפגיעה".

את נזקו הפוטנציאלי של בעל הסימן המוכר היטב כתוצאה מרישוס הסימן המבוקש, יש לבחון אף אור המגמה הרווחת בקרב חברות להרחיב את תחום עיסוקיהס (ראו: החלטה

בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 150380 ניר כהן נ' .186 01.7 1716 (פורסמה באתר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר רשות הפטנטיס 6.5.2004 וכן החלטה בבקשה לרישום סימן מסחר מס' 167186 רשף יקותיאלי נ' 1161011505 מנשיצג/\ו (פורסמה בנבו 7.11.2007).

עוד נקבע כי אין לשים דגש על מניעיו הסובייקטיביים של מי שטוענים נגדו כי הוא משתמש בסימן מוכר היטב. הדגש הוא על התוצאה האובייקטיבית הצפויה משימוש כזה (ראה: הלכת בקרדי עמ' 391, בעמ' 3 לפסק הדין):

"אין לשים את הדגש על מניעיו הסובייקטיביים של המשתמש בסימן המפורסם, די בהוכחה כי השימוש בסימן המסחר המפורסם עשוי לקדם את עסקיו של המשתמש בשל המוניטין של בעל הסימן המפורסם. ההנחה היא, כי בהגברת השימוש בסימן מסחר מפורסם וייחודי לצורכי עסקים אחרים יש משום שחיקה ודילול בייחודיות העסק של בעל סימן המסחר."

בענייננו, השתכנעתי כי הוכח קיומו של חשש ממשי לפגיעה במתנגדות במידה שירשס הסימן המבוקש, דבר שיביא למתן הכשר לשימוש בו.

ראשית, הוכיחו המתנגדות כי עוסקות הן בתחומים מגוונים, רביס ואף רחוקים ה מצזה כגון בניה מחד, ומקרריס ומזגניס מאידך. עוד הוכח כי מהלך עסקיהן הרגיל אכן כולל התפתחות מתמדת והתרחבות לתחומים רבים קרובים ורחוקים (פרוטוקול, עדות הגב' קידר עמ' 45 שורות 5-17; סעיף 5 לתצהיר קידר בתשובה). קבוצת החברות פועלת תחת השם "אלקטרה" והסימניס הרשומיס על שם המתנגדות כולל את השם "אלקטרה" לבדו או לצד הפעילות הרלוונטי (תצהיר קידר, סעיף 7; תצהיר ליטבק סעיף 7). בנוסף, בין החברות השונות בקבוצה ובין תחומי פעילותן מתקיים אגבּוּר (סינרגיום) כך שכל פעילות חברה אחת תחת הסימן "אלקטרה" יש בה כדי להשפיע על חברת בת אחרת, ועל הקבוצה כולה (פרוטוקול, עדות הגב' קידר עמ' 45 שורות 9-17).

לקבוצת החברות הצלחה מסחרית נרחבת בישראל (תצהיר קידר סעיף 16; תצהיר ליטבק סעיף 20). בנוסף, מו הפרסומיס הרבים שהוצגו בפני ניתן ללמוד כי המתנגדות נהנות מתדמית חיובית מאד בעיני הציבור (תצהיר קידר סעיף 22). לא השתכנעתי כי יש בראיות שהציגה המבקשת כדי ללמד על מוניטין ירוד המיוחס בישראל לקבוצת המתנגדות או לסימןן.

השימוש בסימן המסחר המבוקש עבור אופני חשמליים (או אופניים עליהם מתבצעת התקנה מקומית של מנוע חשמלי) עלול לפגוע במתנגדות, באופי המבחין של סימני המסחר אשר בבעלותן ובמוניטין אשר רכשו ברבות השניס. מקובלת עלי טענת המתנגדות לפיה השימוש בסימן המבוקש עלול ליצור מצג שווא, כי בין המתנגדות לבין המבקשת קיים קשר עסקי כזה או אחר, אשר אינו קיים בפועל. עוד מקובלת עלי טענת המתנגדות לפיה אין לה כל

8

שליטה על איכות מוצרי המבקשת או פעילותה, דבר שעלול לגרום נזק למתנגדות ולמוניטין הסימן "4 ₪078 זם".

בנוסף, כפי שצוין לעיל, הוכח בפני כי המתנגדות כבר פעילות במידה מסוימת בתחום האופניים החשמליים כייבואניות וכמספקות לרוכשים שירות ואחריות. לא מן הנמנע כי המתנגדות תרחיבנה את פעילותן זו ותחל בשיווק אופני חשמליים בישראל תחת המותג

"\ 0-13 1". במקרה כזה, לו ירשס הסימן המבוקש, עלולות להימצא המתנגדות כמפרות אותו.

בנוסף, כבר כיום, האופניים החשמליים מבית המבקשת עליהם מותקן מנוע חשמלי בהתקנה מקומית עלולים להיות משווקים באותן חנויות בהן משווקי האופניים החשמליים אשר המתנגדות מייבאות לישראל (פרוטוקול, עדות מנור עמ' 108 שורות 10-27). בהקשר זה יוזכר כי מר מנור הצהיר כי חדל מלהפיץ את מוצרי המבקשת כבר בנובמבר 2017 (פרוטוקול, עדות מנור עמ' 72 שורות 19-29), ולכן אף אין בידו להעיד על תכניותיה העתידיות של המבקשת, או של המפיצה החדשה המשווקת את מוצרי המבקשת בישראל.

מוכנה אני לקבל את טענת המבקשת לפיה אין בכוונתה להנות שלא כדין על המוניטין של המתנגדות, וכי הסימן המבוקש נבחר ללא היכרות עם המתנגדות או עם פעילותן המסחרית. בטענות אלו יש כדי להעיד על תוספת של המבקשת, אך אין בהן, כאמור בהלכת בקרדי, כדי לאיין את המסקנה כי רישום הסימן המבוקש עלול לגרום לטשטוש הייחודיות והמובחנות בסימן "אלקטרה" ולפיכך לדילולו.

הנה כי כן, מתקיים התנאי השני הקבוע בסעיף 14(11) לפקודה, לפיו המתנגדות עלולות להיפגע כתוצאה מהקישור התודעתי בין הסימן המבוקש לבין המתנגדות ופעילותן.

לאור מסקנתי זו, לפיה מתקיימים שני התנאים הקבועים בסעיף 14(11), סבורני כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום.

טענות נוספות

נדחית בזאת טענת המבקשת לפיה יש להורות על רישום הסימן המבוקש, נוכח רישומו באר מוצאו ובהתאם לסעיף 16 (א)(1) לפקודה. מאחר שקבעתי כי הוכחו התנאים הקבועים בסעיף 1), היינו כי יש בסימן המבוקש כדי ליצור קשר תודעתי מוטעה בין הסימן המבוקש לבין המתנגדות, ודבר וה עלול לפגוע במתנגדות, שהרי הסימן המבוקש אינו עומד בתנאי סעיף 16 (א)(1) לפקודה. ואת משום שיש בו כדי לפגוע בחוזק שרכש אדם אחר, היינו המתנגדות.

אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה הסימן ".1.20.13" הינו סימן בעל אופי מבחין אינהרנטי מופחת לפי סעיף 8(א) לפקודה. איני סבורה כי הסימן הינו תיאורי ביחס לטובין והשירותים בגינן נרשמו בישראל סימני המסחר של המתנגדות, אף אין המדובר לטעמי בסימן מרמז. נדחית לפיכך טענתה לפיה אין להעניק בגין הסימן הגנה החולשת על טובין שאין מסו מאותו ההגדר.

לאור המסקנות דלעיל, מתייתר הדיון בעילות ההתנגדות לפי סעיפים 9(11), 6(11) ו- 5(11) לפקודה.

סוף דבר

הריני מקבלת את ההתנגדות ומורה על סגירת תיק סימן מסחר מס' 283167,. אפנה עתה לבקשות הצדדיס לפסיקת הוצאותיהס.

בקשות לפסיקת הוצאות

רקע

על פי החלטתי מיוס 13.8.2018 ולאור בקשות בינייס שהוגשו בעת הדיון שהתקיים בפני ולאחריו, הגישו הצדדיס בקשות מנומקות לפסיקת הוצאותיהן בהליך. בפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעס המתנגדות, בצירוף תצהיר עו"ד גלית פוקס בורמן, המועסקת אצל המתנגדת 2. בפני אף בקשה לפסיקת הוצאות מטעס המבקשת, בצירוף תצהיר עו"ד גלית בונה, באת כח המבקשת. בפני אף תגובות הצדדים, באופן הדדי, לבקשות לפסיקת הוצאות שהוגשו מטעמן.

תמצית טענות הצדדים

לטענת המתנגדות, למרות פנייתן למבקשת בטרס פתיחת הליך ההתנגדות והתרעתן בפניה על הפגיעה הפוטנציאלית בסימן המסחר הרשום על שמן, פנייתן הושבה ריקם. לפיכך נאלצו לפתוח בהליך ארוך שגרר הוצאות רבות, כגון סקר צרכניס ומתן חוות דעת. לתצהיר עו"ד בורמן צורפו נספחיס המעידיס לטענתן על הוצאותיהן הממשיות להן נדרשו המתנגדות בסך 7 ₪ ללא מע"מ.

המבקשת טענה כי נדרשה לניהול הליך ארוך של למעלה משנתיים לאור התנגדות שווא לרישום הסימן המבוקש. לתצהיר עו"ד בונה צורפו נספחיס המעידיס לטענת המבקשת על הוצאותיה הממשיות בסך 158,914 ₪ לא כולל מע"מ. עוד טענה המבקשת בתגובתה לבקשת המתנגדות, כי הוצאות הסקר תוכנן מראש על ידי המתנגדות. עוד לטענתה, נמנעו המתנגדות בחוסר תוספת לב מלהגישו במסגרת ראיותיהן העיקריות, אלא במסגרת ראיותיהן בתשובה, על

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מנת לזכות ביתרון דיוני, ולפיכך לא ראוי שתזכינה להחזר הוצאות בגין כך. עוד נטען כי יש לפסוק לטובת המבקשת הוצאות בטלת העדיס מטעמה, ללא קשר לתוצאות ההליך.

הדי

סמכותו של רשם סימני המסחר נעוצה בסעיף 69 לפקודה הקובע:

"בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות. "

כלל הוא בפסיקה, לפיו בעל דין שזכה בדינו יפסקו לטובתו ההוצאות להן נדרש בפועל בג"\ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 5) (להלן: "עניין תנובה")).

יחד עס זאת, על היושב בדין להתחשב בנסיבות המקרה, כמו גם בשיקולי מדיניות שיפוטית ואין הוא חייב להיעתר לבקשה זו (ראה: רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2009), סעיף 19). היקף העבודה