סימן מסחר 283997

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות לרישום סימני מסחר 8 ,283997

המבקשת: ביפר תקשורת ישראל בע"מ ע"י ב"כ: סורוקר אגמון נורדמן, עו"ד ועורכי פטנטים

ה ח ל ט ה

1. בפניי בקשה לרישום סימני מסחר מס' 283997, 283998 "ביפר" ו- "אתקאת2" (בהתאמה) (להלן: "הסימנים/הסימן המבוקש בעברית/באנגלית"), אשר הוגשו לרישום ביוס 23.3.2016, על ידי ביפר תקשורת ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת"). רישום הסימנים נתבקש עבור הסוגים שלהלן:

בסוג 9 עבור: "התקני ומכשירי תקשורת רחק; מערכת תקשורת, טלפונים, טלפוני ניידים, זּימוניות, מודמים, נתבים למנגנוני תקשורת; חומרה ותוכנת מחשב בתחומי התקשורת:"

בסוג 35 עבור: "ניהול מוקדי שירות לקוחות; שירותי ניהול עסקים בתחומי התקשורת;"

בסוג 38 עבור: "שירותי תקשורת רחק, דהיינו, אספקת חיבורי תקשורת אלקטרוניים, מתן חיבורי תקשורת קול ונתונים אלחוטי כדי לאפשר למשתמשים להעביר, לשכפל ולקבל, גישה, חיפוש, מדד ושחזור נתונים דהיינו, תמונות, צלילים, טקסט, סרטים ואנימציות בין התקני תקשורת ניידת ושירותי תקשורת של רשתות מחשבים, האינטרנט, רשתות שירותי מידע ורשתות נתונים;"

2. בדו"ח הבוחנת מיוס 11.7.2017 סורים הסימנים לרישום, מפאת היותם חסרי אופי מבחין ונוגעים במישרין למהות הטובין לגביהם נתבקשו לרישום, ואת בניגוד לסעיפים 8(א) ו- 10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה"). בדו"ח צוין, כי משמעות הסימנים בתרגומם לעברית היא "זימונית", שהיא מילה מתארת ביחס לטובין ולשירותים לגביהם נתבקשו לרישום, וסימנים אלו צריכים להישאר בנחלת הכלל.

המבקשת בתגובתה טענה, כי הסימנים המבוקשים רכשו אופי מבחין, ומזוהים עמה כתוצאה משימוש ארוך שנים, ולפיכך כשירים לרישום. טענותיה נתמכו בתצהיריו של מנכ"ל המבקשת, מר אילן פרידלנד.

הבוחנת השיבה כי הסימנים אינם יכולים לרכוש אופי מבחין מאחר והם גנריים ביחס לטובין לגביהם נתבקש הרישום, ולפיכך אינם כשירים לרישום.

במכתב המבקשת מיוס 28.3.2018 הודיעה לבוחנת, כי לאור כך היא מבקשת להשמיט את המילה "זימונית" מפרטת הסחורות בסוג 9.

על אף זאת, הבוחנת עמדה על סירובה לרישום הסימנים, מחמת כך שהסימנים נתבקשים לרישום גס ביחס ל- "התקני ומכשירי תקשורת רחק", הגדרה הכוללת לטעמה "זימונית". בנוסף ציינה כי הטובין שבפרטים הכוללים "תוכנה, מודמים ונתבים" הקשורים גם לסלולריות.

בנוגע לאופי המבחין שנטעו כי נרכש לסימנים, נקבע על ידי הבוחנת, כי לא הוכח שהסימנים הבלתי מעוצבים רכשו אופי מבחין.

דיון נערך ביוס 6.1.2019. במהלכו נטען על ידי המבקשת כי הסימנים המבוקשים כשירים לרישום, לטענתה, המילה "זימונית" לציון זימונית היא "סלנג" והמילה המילולית באנגלית שמשמעותה זימונית, היא "זַסשַהס". בנוסף, השימוש במילה פחת מאוד בשנים האחרונות, משום שהמכשירים הסלולריים החליפו את מכשיר הזימונית, ולכן אין לראות במילה כמילה גנרית ביחס לטובין.

מעבר לכך, גם אם ייחשבו הסימנים כמתארים, הרי שמעל לכל ספק רכשו אופי מבחין במשך השנים הארוכות בהן פועלת המבקשת בתחום והציבור מזהה את הסימנים עם המבקשת.

עוד נטען, כי רובם המוחלט של הטובין בהם נתבקש הרישום אינם נועדו לתיאור זימונית והסימנים אינם מתארים עבורו. בהקשר לכך נטען כי מרבית פעילותה של המבקשת היא בתחומי אשר הם מוצרי ושירותי זימונית, אלא במגוון תחומי תקשורת כגון, מערכות בקרה והתרעה במצבי חירום באמצעות עזרים טכנולוגיים ושירותי מוקד, וכן ניטור ובקרה ושירותים נוספים לעסקים.

סעיף 8(א) ו- (ב) לפקודה קובעים:

"8(א) אין סימן כשיר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין.

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

סעיף 10(11) לפקודה קובע:

"10(11) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או9;"

אס כן כקבוע בסעיף 10(11) לפקודה, הסימנים המשמשים לתיאור הטובין או כאלה הנוגעים במישרין לאופי הטובין המבוקשים, אינם כשירים לרישום, ולא תקבל אלא אם רכשו אופי מבחין בהתאם לסעיף 8(ב) לפקודה.

בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", נה(3) 933 (2001)) (להלן: "עניין משפחה"), תואר ציר התיאוריות של הסימנים. בקצהו האחד של ציר התיאוריות מצויים הסימנים הגנריים המשמשים לצורך קריאה בששל הטובין עצמם, סימנים אלו לעולם לא יהיו כשירים לעולם לרישום. אחריהם ניצבים הסימנים המתארים תכונות או רכיבי של הטובין או השירותים, סימנים אלו בדרך כלל לא יזכו להגנה, למעט אם רכשו אופי מבחין ומשמעות שנייה בתחום בו נתבקש רישום. אחריהם באים הסימנים המרמזים, שמשמעותם הינו מרמז בלבד ביחס לטובין, ודורשים זאת מהצרכן מחשבה כדי לקשר בין הסימן לבין הטובין. בקצה הציר מצויים הסימנים השרירותיים והמומצאים, לסימנים אלו אין ויקה לטובין כלל ולפיכך יזכו להגנה הרחבה ביותר.

האם המילה ביפר גנרית ביחס לטובין ולשירותים לגביהם נתבקשה לרישום?

ראשית אציין כי איני רואה חשיבות לטענה כי מרבית פעילותה של המבקשת אינה בתחומי הזימונית. הסימן נבחן מול הטובין המבוקשים בפרטים, ולא מול האופן בו פועלת המבקשת בפועל ומובן גם כי אופי פעילותה ייתכן וישתנה. השאלה המרכזית היא אם הסימן הינו גנרי או מתאר ביחס לטובין והשירותים בפרטים.

שנית אציין כי במקרה שרשימת טובין כוללת בתוכה הגדרה רחבה הכוללת גם טובין שהסימן הינו גנרי לגביהם, וגם טובין שהסימן אינו גנרי לגביהם, הרי שדי בכך שהסימן הינו גנרי לגבי חלק מן הטובין המבוקשים כדי למנוע את רישום הסימן לגבי ההגדרה הרחבה, שכן מתן מונופולין לגבי ההגדרה כולה יהווה גם מתן מונופולין ביחס לטובין לגביהם והמילה אינה כשירה לרישום.

משמעותה של המילה "ביפר" שבסימן המבוקש על פי מילון ספיר (61ח.6חו[תסחס[ורת. שש\ועט) : "איתורית; וימונית; מכשיר אלקטרוני מיטלטל המשמש להתקשרות לצורך מסירת

הודעות. ז6606ם.".

גם באתר האינטרנט של האקדמיה ללשון העברית ניתן למצוא לאס זה פרשנות :

" אתּוּרית ; נקבה; שורש אתר; נטייה איתוריות; מכשיר קשר הנמצא ברשותו של א