סימן מסחר 284846

ההחלטה:

ין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;" קיומה של הטעיה לפי סעיף 9(11) לפקודה תיבחן על פי המבחן הידוע בכינויו "המבחן המשולש" שנתגבש ונטמע בפסיקה, הכולל את מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל אלה הצטרף בשלב מאוחר יותר מבחן השכל הישר (ראו ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע "מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח(3) 5 (1964); רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי נ' אמברוזיה סופרהב, פ"ד נז(2) 438, 453- 1 2 3 4 5 6 רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר 1 (2003) (להלן: "עניין טבע"); ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי -יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי.סי. פרסוס, שיווק וקידוס מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (2001)).

מקבלת אני את טענת המבקשת לפיה קיים דמיון כלשהו בין סימנו המילולי הרשום של מבקשת המחיקה לבין הסימן המעוצב הרשום על שס בעל הסימן. יחד עס זאת אין המדובר בדמיון מטעה כפי שיוסבר להלו.

כידוע, מבחן המראה והצליל, הינו המרכזי מבין ארבעת המבחניס שפורטו לעיל (ראו למשל פסק הדין בעניין טעס טבע). במבחן המראה, כלל הוא כי סימן שאינו מעוצב מקנה הגנה רחבה יותר החלה על כלל העיצוביס של המילה המוגנת.

כמו כן, השוואת סימני מסחר זה לזה, תעשה כשהם בשלמותם ובכללותם. בהשוואה זו שמטרתה לבחון הטעיה, יש להביא בחשבון כי וכרונו של הצרכן אינו מושלם (ראו א.ח. זליגסון דיני סימני מסחד ודינים הקרובים להם 81, 1973 וכן רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח תעשיות בע "מ (פורסם בנבו, 12.1.2010)).

בהשוואת מראה הסימניס 130016 ו- תע 106 ואופן הגייתס, עוליס מספר הבדליס משמעותיים. ראשית, להבדיל מסימנו של מבקשת המחיקה חלקו המילולי הראשון של הסימן סתע 16א 10 כולל גרש כך שנוצרת הפרדה ויזואלית בין האותיות 118 לבין שאר אותיות הסימן :16א02. כמו כן, למילה .16א118:'00 מתווספת המילה 2802 כך שהמראה הכולל של שני הסימנים שונה. אורך הסימנים הינו שונה. הסימן של בן שטרית כולל מספר רב יותר של אותיות, אף כי המלה 2302 כתובה בגופן קטן יותר בצד חימני העליון של הסימן והינה מקופת בעיגול. סימנו של בעל הסימן מעוצב באופן ייחודי, בעיקר באמצעות שימוש בגופן מעוצב בעל אותיות שקופות.

אופן הגייתה של המילה :6]א118:)2 מצוי במחלוקת בין הצדדיס ולא הובאו ראיות בפניי כיצד היא מבוטאת בפי ציבור הצרכנים. קיימות שתי דרכיס עיקריות לבטא את הסימן. באחת, הסימן כולל ארבע הברות: "הייר", "רו", "ניק" ו-"פרו". בשנייה, הסימן כולל חמש הברות : "אייץ'", "אר", פרו". כל אחת משתי הדרכיס הינה שונה מאופן ההגייה של או", "ניק", הסימן .110016 הכולל שלוש הברות: "הא", "רו" ו- "איק". לאור האמור לעיל, ובשיס לב לוּיכרונו הבלתי מושלס של הצרכן סבורה אני כי נוצר בידול ויזואלי ופונטי בין שני הסימניס הללו.

לטעמי, הצרכן יצור את ההקשר בין השם .16א118'00 לשמה של החומצה 117810016 בה נעשה שימוש מקובל ורווח בתחוס מוצרי הקוסמטיקה והטיפוח. על הרצון לקשר בין רכיב זה לבין המוצר הצביעו שני הצדדיס שבפניי (ראה, בין היתר, עמ' 32 - 33 לפרוטוקול הדיון).

לעומת ואת, משמעותה של המילה :1140216 בסימנה של מבקשת המחיקה הינה משבחת בהקשר של מוצרי קוסמטיקה והיא נועדה להצביע על תכונה אנושית כגון "הרואי" או "גבורה".

לפיכך, גס על בסיס המשמעות השונה של כל אחד מהסימנים, אני סבורה כי אין חשש להטעיה כך שהצרכן הסביר יניח כי סחורות המסומנות בשני הסימניס הללו משתייכות לאותו המקור.

לעניין סוג הסחורות וחוג הלקוחות, אין מחלוקת בין הצדדיס כי קיימת חפיפה בין סחורות המשווקות תחת סימן מבקשת המחיקה לבין אלו המייצרות ומשווקות תחת סימן בעל הסימן. כך גס לגבי חוג הלקוחות וצינורות השיווק. הלקוחות הצורכיס את מוצרי מבקשת המחיקה בחנויותיה הס אותס הלקוחות הרוכשיס את מוצרי בעל הסימן בחנויותיו, אשר במספר מקריס ממוקמות בקרבה גדולה לאלו של מבקשת המחיקה. לפיכך עליי לקבוע, כי קיימת זהות במבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק.

במבחן יתר נסיבות העניין איני מקבלת את טענותיה של מבקשת המחיקה לפיהן בעל הסימן רשס את סימנו 280 180016 בחוסר תוס לב ובמטרה להטעות את ציבור הצרכניס לחשוב שמקור מוצריו הנושאיס סימן זה הינו מבקשת המחיקה.

ראשית, כפי שצויו לעיל מבקשת המחיקה כלל לא הוכיחה כי אכן עשתה שימוש בסימנה על גבי מוצריה במועד בו רשס בעל הסימן את סימנו או אף בתקופה מאוחרת יותר. מאידך, כפי שעולה מהראיות, בעל הסימן עשה שימוש בסימנו הרשוס 20 10א0' 118 עוד משנת 2015 אף בטרס נרשם (ביום 4.9.2016). כעולה מנספחיס 3 ו-4 לתצהיר בן שטרית הוזמנו מדבקות הכוללות את הסימן לשימוש על גבי המוצריס ושקיות הנושאות את הסימן כבר במועד זּה.

בהעדר דמיון מטעה בין הסימניס אין בעובדה כי חנויות הצדדיס ממוקמות האחת בסמוך לשנייה בכדי למנוע מבעל הסימן לעשות שימוש בסימנו הרשוס.

המסקנה מן האמור חינה כי סימנו של מר בן שטרית אינו דומה לסימנה של מבקשת המחיקה עד לכדי הטעייה כלשון סעיף 9(11) לפקודה.

לפיכך דין בקשת המחיקה להידחות.

מן הראיות בפניי עלה כי ברקע ההליך שבפניי טענות נוספות בדבר ההתנהלות העסקית של הצדדיס. מבקשת המחיקה טענה כנגד איכות המוצריס של מר בן שטרית ומידת ההבנה שלו בתחוס הקוסמטיקה. מאידך, טען מר בן שטרית כי מבקשת המחיקה וחברות הקשורות בה מנסות להדיר את רגליו מן השוק ובזאת, בין היתר, באמצעות הפסקת הסכמי השכירות בקניון פטרה.

6. טענות הדדיות אלה אין מקומן בהליך המחיקה שבפניי ולפיכך לא מצאתי לנכון להתייחס אליהן.

סוף דבר 7. הבקשה למחיקת סימן מסחר מעוצב מספר 284846 נדחית זאת.

8. לאחר שקילת מכלול השיקוליס הקבועים בדין לפסיקת הוצאותיו של בעל דין, הריני קובעת כי מבקשת המחיקה תישא בכלל הוצאות בעל הסימן ובשכר טרחת עורך דינו בגין הליך ה בסך 0 ₪. לסכוס זה יתווסף מע"מ כדין והוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק באס לא ישולס תוך 30 יוס ממועד מתן ההחלטה.

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס כ"א שבט תש"פ 6 פברואר 2020