סימן מסחר 288045

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 5 "בוד" (מעוצב)

מבקשת המחיקה: 16[!!1-5001013ב 1 .₪ 6.6 בּ[!וזב

ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'

בעלת הסימן: ר.ס. חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ

ע"י ב"כ: לוטי ושות'

ה ח ל ט ה

1. לפני בקשה למחיקת סימן מסחר (מעוצב), מספר 288045 בסוגים 29 ו- 30 (להלן: "הסימן הרשום" או "סימן הילדה"), לגבי:

1. תבלינים מכל הסוגים ; תערובות תבלינים מכל הסוגים ; צמחי תבלין מיובשים; תבלינים ותערובות תבלינים מכל הסוגים במנות אישיות ; אבקות מרק, תרכיזי מרק, קוביות מרק ומרקיס להכנה מידית ; חמאת בוטנים ; טחינה; ג'לי וג'לטין ; קוקוס; סחלב; שוש קפוא;

עגבניות יבשות ועגבניות לחות, הנכללים כולל בסוג 29.

רטבים, סירופים ותמציות מכל הסוגים; רטבים מכל הסוגים במנות אישיות ; קטשופ, חומץ, חרדל, מיונז, מיץ לימון, סויה, סילאן, טריאקי, עמבה, צ'ילי; צבעי מאכל; קפה, תה, קקאו ותחליפי קפה; ממרחי שוקולד, ממרחי קקאו ; קוסקוס (סולת); מלח; אורז; סוכר מכל הסוגים ותחליפי סוכר; אבקת סוכר, סוכר וניל; קמח, קמח מצה וקורנפלור (קמח תירס); שמריס ואבקת אפיה; סודה לשתיה; שיבולת שועל; פירורי לחם וציפויים

לטיגון ואפייה, הנכללים כולל בסוג 30.

2. הסימן הרשום נראה כך:

הבקשה לרישום הסימן הוגשה ביוס 20.9.2016, על ידי ר.ס. חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ (להלן: "בעלת הסימן"). תחילה נתבקש הרישום בצבעי אדום, שחור לבן. ביוס 25.9.2016 נתבקש תיקון הסימן כך שירשם בשחור - לבן כלומר ללא הגבלת צבע.

הבקשה לרישום הסימן קובלה על ידי מחלקת סימני המסחר ופורסמה ביום 28.2.2018 להתנגדויות בהתאם להוראת סעיף 23 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן:

"הפקודה"). ביוס 30.5.2018 הגישה חברתות מבקשת המחיקה בהליך, (להלן: "מבקשת המחיקה" או "ברילה"), הודעת התנגדות

לרישום הסימן. אולם התנגדות זו נדחתה בשל העובדה שהוגשה בחלוף המועד הקבוע להגשת התנגדויות ומשכך נרשם הסימן ביוס 3.6.2018.

ביוס 18.6.2018 הגישה מבקשת המחיקה בקשה למחיקת הסימן הרשום מכוח הוראות סעיפים 8 ו- 39 לפקודה. בעלת הסימן הגישה כתב טענות בתשובה ביוס 21.10.2018 ובעקבות כך הוגשו ראיות הצדדים. בהסכמת הצדדים לא נערך דיון ולא נערכו חקירות לעדי עד והצדדים סיכמו את טענותיה בס"חב. שלב הסיכומים הסתיים ביוס 23.9.2020 עם הגשת הסיכומים בתשובה מטעמה מבקשת המחיקה.

תמצית טענות וראיות מבקשת המחיקה

מבקשת המחיקה, ברילה, הוקמה בשנת 1877 והיא אחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם. סימן הבית של ברילה משמש אותה לכל תחומי פעילותה מאז שנת 1969 ונראה כך :

סימן מסחר ה (שמספרו 65255), נרשם בישראל ביום 12.9.1991 (להלן: "סימן ברילה"). הסימן נרשם בסוג 30 עבור: "קפה, תה, קקאו, סוכר, אורז, טפיוקה, סגו, תחליפי קפה ; קמח (לאכילה) ומוצרים עשויים מדגמס (למעט מזון לבהמות); לחם, ביסקויטים, ממתקים, עוגות, קרח אכיל, דבש, נופת, שמרים, אבקת אפיה, מלח, חרדל, פלפל, חומץ, רטבים (למעט רטבים לסלט); תבלינים".

לטענת מבקשת המחיקה, הסימן הרשום דומה עד כדי הטעיה לסימנה של ברילה ולכן אינו כשיר לרישום על פי הוראות סעיפים 9(1) ו-6(1) לפקודה. כמו כן, לטענת מבקשת המחיקה סימנה הינו בגדר סימן מסחר מוכר היטב ועל כן הסימן הרשום אינו כשיר לרישום על פי הוראות סעיפים 13(1) ו-14(1) לפקודה. המבקשת אף טוענת, כי בעלת הסימן מנסה להיבנות

מהמוניטין שלה ועל כן הסימן נוגד את תקנת הציבור ואינו כשיר לרישום על פי הוראות סעיף 1 ל) לפקודה.

ראיות מבקשת המחיקה כללו את תצהירו של מר סטפנו אדמי (להלן: "תצהיר סטפנר"), המשמש אצל המבקשת כראש מחלקת המכירות למזרח התיכון ולאפריקה. מר סטפנו הגיש מס תצהיר בתשובה לראיות בעלת הסימן (להלן: "תצהיר סטפנו בתשובה").

לא תצהירו סטפנו צורפו נספחים שונים כמפורט להלן. נספח א הינו מאמר המתאר את ההיסטוריה של סימנה של המבקשת תחת הכותרת 16- סש! 811118 16 01 077ז15 שו 6168 סז 515001 עקט בתס? ,10. מהמאמר ניתן ללמוד כי החברה פעילה ומשווקת תחת הסימן כבר מתחילת המאה העשרים (שנת 1910). כמו כן, הסימן עבר עם הזמן שינויים

רביס עד לקבלת מראהו העכשווי הכולל אליפסה אדומה החל משנת 1946, ועד הכיתוב המתאים החל בשנת 1969.

נספח 6 כולל צילומיס של מבחר מוצרי ברילה בנספחים ניתן לראות את סימנה של המבקשת על אריזות שונות. בנספחים 2 ו- 5 מצורפות דוגמאות לפרסומות שונות מרחבי העולם: אוסטרליה, אוסטריה, ברזיל, יוון, הונג-קונג, איטליה, מקסיקו, פולין, רוסיה, ערב הסעודית, שוויץ, תורכיה, הממלכה המאוחדת, ארה"ב, ספרד, צרפת, בוסניה ווייטנאם. בנספח 1 מופיע פרסום באמצעות סרטוני וידאו מרחבי העולם ומישראל. נספח 6 כולל צילומיס מאירועים לקדום מכירות בארצות שונות, אוסטרליה, איטליה, פולין, רוסיה, איחוד האמירויות, ארה"ב והממלכה המאוחדת. נספח 11 מציג חסויות אשר נותנת ברילה תחת סימנה לקבוצות ספורט

שונות וספורטאים מצטיינים. נספחים 1, 2 ו- ₪ מציגים פרסום בישראל בנקודות המכירה ובאמצעי מדיה שונים.

תמצית טענות וראיות בעלת הסימן

בעלת הסימן הינה חברה משפחתית ותיקה מאוד, אשר החלה לעסוק בתחום המזון, עוד בשנת 9. החברה התאגדה בשנת 1985, וכיום ידועה בשם "רג'ואן". בעלי החברה ומנהליה הם

האחים אילן ואיתן רג'ואן.

בעלת הסימן טוענת כי היא משתמשת בסימן במשך שנים עבור מוצריה העולם והחל בשנת 2007, החלה לייצר ולשווק רטבים מסוגים שונים. לצורך שיווק מוצרי אלה בחרה להשתמש בשם "8/כ.1111". מקור שם זה הוא בשמה של דודתו של בעלי החברה -

הגברת הילדה רג'ואן. בעלת הסימן ביקשה לעצב לשם זה לוגו ייחודי ולשם כך שכר את שרותיו של המעצב הגרפי, מר רוני ברוקס. מאז שנת 2008, משתמשת בעלת הסימן שימוש בסימן נשוא בקשת המחיקה בהיקפים נרחבים.

בעלת הסימן טוענת כי לא הוכחה הטעיה בפועל של הצרכנים ואין חשש להטעיה. הסימנים נבדלים במבחן הצליל והמראה. בעלת הסימן טוענת כי הדמיון המטעה שנטען מתמקד בכך ששני הסימנים עושים שימוש גרפי באליפסה ובתוכה כיתוב. בפועל, הסימן הרשום הינו בצבעי אדום ולבן, כך שנוצר, לכאורה דמיון חזותי מטעה בין הסימנים. אולם בעלת הסימן סבורה, כי על פי הדין, בחינת הדמיון המטעה הנטען בין סימני מסחר מעוצבים תיעשה בין הסימנים כפי שנרשמו ולא בהתאם ליישום בפועל.

בעלת הסימן מוסיפה כי השימוש ברכיב גרפי של אליפסה ובתוכה כיתוב ובצבעי אדום ולבן, אינו ייחודי ואינו בלעדי למבקשת המחיקה. חברות רבות וידועות ביותר במשק הישראלי עושות שימוש ברכיב גרפי זה. לצורך כך, הציגה המבקשת טבלה של סימנים המשמשים בצבעי אדום לבן, המשמשות חברות בתחום המזון, העושות שימוש ברכיב גרפי של אליפסה ובתוכה כיתוב דומיננטי.

בעלת הסימן טוענת כי הצרכן מסוגל להבדיל בין הסימנים השונים באמצעות שם המותג הואיל וסימני ברילה כוללים את אותם הצבעים ומשתמשים באותו רכיב גרפי. לפיכך, די במובחנות

הוויזואלית והצלילית בין "1.8 11" לבין ".1111" כדי לשלול את קיומו של הדמיון המטעה בין הסימנים.

באשר לסוג הטובין וחוג הלקוחות, טוענת בעלת הסימן כי ברילה משווקת את מוצריה העולם מאלה המשווקים על ידה. כמו כן, מוצרי ברילה נמכרים ברשתות השיווק הגדולות ומוצרים פרמיום בעוד שבעלת הסימן מתמקדת במגזר החרדי והערבי, בחנויות הפרטיות, ובשוק המוסדי ומוצריה ומוצריו זולים יותר. ביחס למבחן השכל הישר טוענת בעלת הסימן, כי העובדה שלא הובאה הוכחה להטעיה בפועל בשעה שבעלת הסימן משווקת את מוצריה תחת הסימן, כבר למעלה מעשר שנים, מוכיחה כשלעצמה שלא קיים דמיון מטעה בין הסימנים.

ראיות בעלת הסימן כללו את תצהירו של מר אילן רג'ואן,שהינו אחד מהבעלים וממנהליה של בעלת הסימן (להלן: "תצהיר רג'ואן") וכן תצהירו של רוני ברוקס, בעל משרד העיצוב והמיתוג "רוס גרפיק" (להלן: "תצהיר ברוקס").

תצהיר רג'ואן חוזר על טענותיו בעלת הסימן בכתב טענותיה, בדבר ההעדר דמיון מטעה בין הסימנים ומוסיף כי לאריזרים בספורט, פ"ד נט(1) 873 (2004), נקבע כי יש לפרש את המונח "מאותו הגדר" כשייך לאותו משפחה מסחרית, כך שהצרכן עלול לקשר בין המוצרים:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

"השאלה שצריכה להישאל היא אם מצויים אנו באותה "משפחה מסחדית" שבמסגרתה מתקיים החשש שהצרכן יסיק שקיים קשר בין בעל הסימן הרשום לעושים בו שימוש או על חסות מטעמו של בעל הסימן הרשום. המשפחה המסחרית צריכה להיות מוגדרת ממקדה למקדה, בהתאם למבנה השוק והחקנים הפועלים בו (השוו ע"א9191/03 65ע 30039 +זוס5 חו/ נ' אבסולוט שוז בע"מ [11], שס נקבע כי ייצור (ודקה ומכירת נעליים אינס תחומים משיקים או קדובים)."

6. אם לא די בכך שפרטת הסחורות של הסימן הרשום והסימן המבוקש משתייכים לאותו הגדר, הרי שקיימת גס חפיפה בסחורות. בחלק מהמקרים החפיפה היא ישירה, לדוגמא קפה, המופיע בשתי הפרטות. במקרים החפיפה עקיפה, לדוגמא, מוצרים העשויים מדגנים נכללים תחת הגדר הטובין הכולל שיבולת שועל ופרורי לחם, או רטבים הנכללים גס רטבים במנות אישיות וכן רטבים כגון סויה או קטשופ. בטבלה שלהלן מפורטות הפרטות של כל אחד מהסימנים, הטובין החופפים בין הפרטות (באופן ישיר או עקיף) הודגשו.

פרטת הסחורות תחת הסימן "ברילה"

קפה, תה, קקאו, סוכר, אורז, טפיוקה, סגו, תחליפי קפה; קמח (לאכילה) ומוצרים עשויים מדגנים (למעט מזון לבהמות); לחם, ביסקויטים, ממתקים, עוגות, קרח אכיל, דבש, נופת, שמרים, אבקת אפיה, מלח, חרדל, פלפל, חומץ, רטבים (למעט רטבים לסלט); תבלינים.

פרטת הסחורות תחת הסימן "הילדה"

תבלינים מכל הסוגים; תערובות תבלינים מכל הסוגים; צמחי תבלין מיובשים; תבלינים ותערובות תבלינים מכל הסוגים במנות אישיות; אבקות מרק, תרכיזי מרק, קוביות מרק ומרקיס להכנה מידית; חמאת בוטניס; טתינה; ג'לי וג'לטין; קוקוס; סחלב; שוס קפוא; עגבניות יבשות ועגבניות לחות, הנכללים כולס בסוג 29.

רטבים, סירופים ותמציות מכל הסוגים; רטבים מכל הסוגים במנות אישיות; קטשופ, חומ), חרדל, מיונז, מיצ לימון, סויה, סילאן, טריאקי, עמבה, צ'ילי; צבעי מאכל; קפה, תה, קקאו ותחליפי קספה; ממרחי שוקולד, ממרחי קקאו; קוסקוס (סולת); מלח; אורז; סוכר מכל הסוגים ותחליפי סוכר; אבקת סוכר, סוכר וניל; קמח, קמח מצה וקוונפלור (קמח תירס); שמוים ואבקת אפיה; סודה לשתייה; שיבולת שועל;

פירורי לחם וציפויים לטיגון ואפיה, הנכללים כולס בסוג 30.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

אינני יכולה לקבל את טענת בעלת הסימן כי ברילה משווקת מאר מוצרים מאוד ספציפיים, מוצרי פסטה ורטבים לפסטה המיוצרים באיטליה - בעוד שבעלת הסימן אינה מייצרת ו/או משווקת פסטה ורטבים לפסטה ולכן אין חשש להטעיה. אני סבורה שהמבחן אינו הסחורות המשווקות בפועל, אלא הסחורות המפורטות בפרטות ובעניין זה קיימת חפיפה עם חלק נכבד מהסחורות המצוינות בפרטות. יתרה מואת, סעיף 9(11) קובע כי סימן הדומה עד כדי הטעיה לסימן רשום לגבי אותן טובין או טובין מאותו הגדר אינו כשיר לרישום. בעניינו, אף אם חלק מהטובין אינם זהים, הרי מדובר, כאמור לעיל, בטובין מאותו הגדר.

חוג הלקוחות וצינורות השיווק

בעלת הסימן טוענת כי מוצרי ברילה נמכרים ברשתות השיווק הגדולות ונחשבים מוצרי פרמיוס בעוד ששיווק מוצריה שלה מתמקד במגזר החרדי והערבי, בחנויות הפרטיות, ובשוק המוסדי ומוצריה זוליסם יותר. אף אם המצב העובדתי המתואר באשר לאופן השיווק הינו מדויק, הרי לא די בכך כדי לשלול את סכנת ההטעיה. ברילה אינה מוגבלת לשיווק "מוצרי פרמיוס" "לרשתות הגדולות" כשבעלת הסימן אינה מוגבלת לשיווק "לשוק המוסדי" או למגזריים מסוימים. בחייה של כל חברת מזון קטנה כגדולה קיימת שלבי התפתחות שונים בהתאם לצרכי השוק, ורישום הסימן אינו מגביל את המוצרים ל"זולים" או "יקרים". כך גם אין הגבלה על צינורות השיווק של מוצרים אלה, "רשתות שיווק" או "חנויות פרטיות". אני סבורה, כי

מידת הקרבה בין צינורות השיווק לקהל הלקוחות של ברילה ושל בעלת הסימן היא גדולה.

מבחן השכל הישר ושאר נסיבות העניין

מר ברוקס, מצהיר מטעמה בעלת הסימן, כי הסימן "הילדה" עוצב ללא קשר לסימני המסחר של ברילה, כאשר הרעיון השיווקי שמאחורי הסימן היה לייצר קשר תודעתי לסימן המקביל של רג'ואן. בטבלה הבאה מוצג הסימן המקביל של רג'ואן לצד הסימן "הילדה". לטעמי השפה העיצובית של שני הסימנים שונה, הפונט שונה, המסגרות שונות מנח האליפסות שונה, ועוד. אף על פי שבשני המקרים נעשה שימוש באליפסות בצבעי אדום ולבן, ספק אם ניתן להצביע על קשר תודעתי הדוק בין הסימנים.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הסימן המקביל של רג'ואן סימן "הילדה"

הצדק עם בעלת הסימן והמצהיר מטעמה כי "השימוש ברכיבים גרפיים של אליפסה ובתוכה כיתוב בצבעי אדום ולבן, אינו ייחודי ואינו בלעדי לברילה" (תצהיר ברוקס סעיף 1.10). ואכן, חברות רבות עושות שימוש באליפסות בשילוב צבעים והגם הסימן המקביל של רג'ואן

מאופיין ברכיבים גרפיים אלה. עם זאת, יש לבחון כל סימן לגופו תוך מתן דגש לדומיננטיות של הרכיבים והיחסים ביניהם כפי שבאים לידי ביטוי בסימן בכללותו. כפי שפורט לעיל, הדמיון בין סימן "הילדה" לבין הסימן "ברילה" אינו מסתכם בשימוש באליפסות בצבעי אדום ולבן. סימנים

יכולים להיות שונים, אף אם כוללים רכיבים גרפיים דומים, בתנאי שהשוני עולה על הדמיון. למעלה מן הצורך, אתייחס למספר סימנים שהובאו על ידי בעלת הסימן.

הסימן לויטה כולל רכיבים גרפיים של שתי אליפסות בצבעי אדום ולבן במנח הדומה

למנח האליפסות בסימניס "הילדה" ו-"ברילה". אולם בשל הדומיננטיות של הכיתוב בעברית

והפונט הייחודי, בבחינת הסימן בכללותו עולה השוני בין סימן וה לסימני "הילדה" ו-"ברילה"

על הדמיון. באופן דומה הסימן - כולל את הרכיב הגרפי של שתי אליפסות, אולם

הן מונחות במנח אליפסות שונה מזה שבסימניס "ברילה" ו-"הילדה". בנוסף כולל הסימן כיתוב באנגלית בפונט שונה וכן נוסף לו רכיב עיצובי של עלה בשולי המסגרת מוזהבת. מהאמור עולה שמבחינת הסימן בכללותו עולה השוני בין סימן וה לבין הסימניס "הילדה" ו-"ברילה" על הדמיון.

בעלת הסימן טוענת גם כי אין חשש להטעיה בין הסימנים הואיל ולאריזות מוצרי ברילה יש חוזי ברור ומובחן המבוסס על שימוש בולט בצבע כחול. טענה זו אין בה כדי להועיל לבעלת הסימן באשר לכשירותו של הסימן. חוזי המוצרים והאריזות אינו רלבנטי בהליך שבפני בו

נעשית השוואה בין הסימנים כפי שנרשמו.

אציין עוד כי אינני יכולה לקבל את טענת המבקשת כי לא הוכחה הטעיה בפועל של הצרכנים. מלשון סעיפים 6(11) ו-9(11) לפקודה עולה לא נדרשת הוכחת הטעיה בפועל, אלא די בחשש

להטעיה. כך גם נקבע בעניין ע"א 5066/10 שלמה א' אנג'ל נ' י' את א' ברמן, סעיפים 24-25 (פורסם בנבו, 30.05.2013) שציין כב' השופט י' עמית כי:

'24. המבחן שקבעה הפסיקה להוכחתה של הטעיה הוא מבחן אובייקטיבי לקיומו של חשש סביר שהמצג של הנתבע יגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש מוצר של הנתבע, בעוד שהוא סבור שהוא רוכש מוצר של התובע. לצורך הוכחת יסוד זה, לא נדרשת כוונת הטעייה ולא נדרש להראות קיומה של הטעיה בפועל". (הדגשה הוספה).

מבקשת המחיקה לא הביאה סקר המעיד על חשש להטעיה. עם ואת ובשים לב להיות הסימן מפורסם וידוע אני סבורה שאין בנסיבות העניין הכרח לבסס את החשש להטעיה באמצעות סקר. כמו כן, לא הוכחה כדבעי עילת חוסר תוס הלב של בעלת הסימן.

לסיכום דברים, אני סבורה כי על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, קיים חשש להטעיה בין הסימן "ברילה" לבין הסימן "הילדה", שרישומו כולל את הסימן בצבעי אדום ולבן (כפי שנעשה בו שימוש בפועל). לפיכך, סימן וה חסר אופי מבחין ואינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 1) לפקודה. בנוסף, הנני סבורה כי ברישום הסימן המבוקש יהיה כדי להטעות את הציבור. רישומו אף עשוי לעודד תחרות בלתי הוגנת ועל כן אינו כשיר לרישום גם בהתאם להוראות סעיף 6/11).

עם זאת, אני סבורה כי הסימן "הילדה" בשילוב צבעים שאינו אדום ולבן שונה דיו מהסימן "ברילה", והינו בעל אופי מבחין, ומשכך החשש להטעיה בשימוש בסימן מסוג זה קטן. סעיף 9 לפקודה מקנה לרשם את הסמכות להגביל את רישום הסימן לצבעים מסוימים:

"9. סימן מסחר יכול להיות מוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחר רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא

רשום לכל הצבעים".

לאור האמור, אין לטעמי מקומי להיעתר לבקשה למחיקת הסימן בהתאם להוראות סעיף 39 לפקודה. במקומי ואת אני מורה על תיקון הפנקס בהתאם להוראות סעיף 38 לפקודה כך שנסת רישומו של הסימן "הילדה" יכלול הודעה לפיה הסימן אינו כולל את שילוב הצבעים אדום ולבן.

סימן מסחר מוכר היטב

מבקשת המחיקה טוענת כי סימנה הרשום הוא סימן מסחר מוכר היטב. סימן מוכר היטב מוגדר בסעיף 1 לפקודה כך:

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;"

9. מבקשת המחיקה סבורה כי סימנה של המבקשת אינו כשיר לרישום, בהתאם להוראות סעיף

1 14) לפקודה:

"סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש".

0. סימן מסחר מוכר היטב רשום יכול לשלול את כשירות רישומו של סימן דומה שיש בו כדי להצביע על קשר בין הטובין של שני הסימנים (שבעקבותיו ייפגע בעל הסימן המוכר חיטב רשום), ואף אף מבלי להצביע על חשש להטעיה, אשר מהווה דרישה מחמירה יותר מדרישת הקשר.

1. לאחר שקבעתי כי קיים חשש להטעיה, מתייתר למעשה הדיון בעילת אי הכשירות לפי סעיף 1), אשר דורש להצביע על קיומו של קשר בין הסימנים. על כן, האמור להלן מפורט למעלה מן הצורך.

2. קביעת מעמדו של סימן מסחר כמוכר היטב, תיעשה באמצעות מספר מבחני עזר שגובשו בפסיקה. בהחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261, 613% נ' 108860 581 3 301511161 1% 0ע606 (פורסם בנבו, 3.9.2003), ריכו כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו

או), ישראל אקסלרד, את מבחני עזר אלה אשר יושמו בעשרות פסקי דין מאז ויפים גם לענייננו. מבחני העזר כוללים את: מידת ההכרה של הסימן בקרב הציבור הרלוונטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק; היקף ומשך הפרסוס; רישום ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן הטבעי או הנרכש; מידת השימוש בו על ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וצינורות השיווק; הערך המסחרי המיוחס לסימן והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות הסחורות.

מיישום מבחנים אלה ובהסתמך על ראיות מבקשת המחיקה אני סבורה שהסימן "ברילה" הוא סימן מסחר מוכר היטב כהגדרתו בפקודה. עם זאת, כיוון שכבר קבעתי לעיל שהסימן "הילדה" בצבעי אדום ולבן אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיפים 9(11) ו- 6(11) לפקודה, איני מוצאת צורך לפרט מעבר לכך או להתייחס לעילת אי הכשירות לפי סעיף 5(11) לפקודה שפק אם אלה בענייננו.

סוף דבר

לאור האמור הצבעים של סימן מסחר רשום מספר 288045 יוגבלו, כך שלא יכללו את שילוב הצבעים אדום ולבן.

בהתחשב בכללים לפסיקת הוצאות שנקבעו בעניין בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משוד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (2005), לאור היקף הראיות שהוגשו ובהתחשב בכך שלא התקיים דיון בעניין, הנני פוסקת כי בעלת הסימן תישא בהוצאות מבקשת המחיקה בהליך ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 15,000 ש"ח. סכום זה ישולס תוך 30 ימים ממועד החלטה זו, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום י"א חשון תשפ"א

1 באוקטובר 2020