⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 295940

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת המחיקה

  • שם: חברת 1.16 ,.20) 66000108165 1 או6] 4088660 (להלן: "מבקשת המחיקה")
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]
צד ב'

בעלת הסימן

  • שם: כדד.1 .אק ד דא ג ]ידט (להלן: "בעלת הסימן")
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 2200000 מבקשת המחיקה: 4 .6-0 661110108165 1 עו6צ1 660 הט \. ע"י ב"כ: סורוקר אגמון נורדמן, עו"ד ועורכי פטנטים בעלת הסימן: סד ז דע צ דאזג זאדות

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשתה של חברת 1.16 ,.20) 66000108165 1 או6\] 4088660 (להלן: "מבקשת המחיקה") למחיקתו של סימן מסחר מספר 295940 ,1120001 (מעוצב) (להלן: "הסימן הרשום") על שס חברת כדד.1 .אק ד דא ג ]ידט (להלן: "בעלת הסימן"). הסימן הרשום נראה כך:

דא

2 הבקשה לרישוס הסימן הוגשה ביוס 15.2.2016 כבקשה בינלאומית מספר 1352717 המייעדת את ישראל. כשירותה של הבקשה נבחנה על ידי מחלקת סימני המסחר ומשנמצא כי היא כשירה לרישוס נשלחה למשרד הבין-לאומי הודעה בדבר קיבול הבקשה. ביוס 30.4.2018 פורסס הסימן להתנגדויות הציבור ומשלא הוגשו התנגדויות נרשס הסימן ביוס 1.8.2018 בגיו סחורות המשתייכות לסוגים הבאים:

א. בסוג 36 עבור: תת ;חרקה הבר [618תַ8ת11 ;5617/1065 שַתוסְההּת11 ;1ה651116שח1 681681 ;ט8סזטס 66011 ;86 01 108605 01 1550866 35161 1005 616000016 ;6ת118ט5תס6 [618ת118 ,5155עְ1הח8 שחןאתהס 6תו[מס ;05תט1 01 זת6ו50סטת1

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בסוג 42 עבור:

5 כ ₪ה1ת181ה1הרת 80 ₪ת67081 ;0516 5010/8176 ז6זטקרת 60 ;₪תורתרתהזשסיק ז6זטקותס:) 1 8866ה0ז81רת ;819 ש0זטקרת 60 01 6000077 ;6ע8ש50100 זסזטקותס6 01 [8זת16 ;8ז6וס 10 1 11680ק 0 ;0651 ת0ז575 קת 60 ;17515התה בת6ז55 67זטקרת 60 ;5010/8106 עסזטקרתס6

.8 61660016 10 [5168בכ בתסים 15ת6בתט006 0 0818 01 6001510 ;5בתאי סזכ ז6זטקנתסס

ביוס 14.09.2020 הגישה מבקשת המחיקה בקשה למחיקת הסימן הרשום בהתבסס על העילות הקבועות בסעיפים : 16(א)(16,)1(א)(2), 16א(א)(5), 16(א)(6), 38, 39(א1) ו-39(ב)(2) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). את טענות מבקשת המחיקה בעילות אלה אפרט במסגרת פרק הדיון בהחלטה.

על פי הוראות תקנה 37 לתקנות סימני מסחר, 1940 (להלן: "התקנות"), היו בידי בעלת הסימן חודשייס להגיש הודעה שכנגד בכתב. בעלת הסימן לא הגישה כתב טענות כאמור. בנסיבות אלה, ובהתאם לתקנה 71א(א) לתקנות, הגישה מבקשת המחיקה את ראיותיה ביוס 23.02.2021 ועתרה להכרעה בהליך לפי המסמכים שהוגשו.

ראיות מבקשת המחיקה כללו את תצהירו של מר | עו /ו\ת1ת.) ]א1.1 יועצ משפטי בכיר של מבקשת המחיקה (להלן: "תצהיר לים"). אל תצהיר ליס צורפו נספחים שוניס אשר מלמדיס בעיקר על מבקשת המחיקה, פעילותה והשימוש בסימניה.

דיוןו והכרעה

העילות למחיקתו של סימן רשום מנויות בסעיף 39 לפקודה:

9. (א) בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי בל הטובין או סוגי הטובין שלגביהס רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) סימן מסחר של תושב חוץ הרשום באר מוצאו לא יימחק אלא אם נתקיים בו תנאי הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיף 16;

(2) סימן מסחר של תושב חוץ אשר אינו כשר לרישום על פי הוראות סעיפים 8 עד 11 ונרשם על פי הוראות סעיף 16, יהא ניתן למחיקה, בשל כל נימוק הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיפים 8 עד 11, בכל עת לאחר שחדל להיות רשום בארץ מוצאו; אין בהוראה זו כדי למנוע מבעל הסימן להוכיח כי בעת הגשת הבקשה למחיקה היה הסימן ראוי לרישום אילו הגיש תושב ישראל את הבקשה לרישומו.

סעיף 39(א) לפקודה מגביל את התקופה בתוכה ניתן להעלות טענות למחיקתו של סימן מסחר רשום בעילת היעדר כשירות או תחרות בלתי הוגנת לחמש שנים ממועד הרישום. לכלל זה חריג בסעיף 9 (א1) לפקודה, הקובע כי בקשה למחיקה בשל כך שהבקשה לרישוס הסימן הוגשה שלא בתום-לב, ניתן להגיש בכל עת (ראו ע"א 9839/17 הביטאט בע"מ נ' 00201 ), פס' 20-13 (פורסם בנבו, 8. ..

בקשת המחיקה דנן הוגשה כאמור ביוס 14.09.2020 בחלוף פחות מחמש שנים ממועד רישום הסימן ביוס 1.8.2018. לפיכך, אין מניעה לדון במכלול עילות המחיקה המנויות בסעיף 39 לפקודה.

עילת המחיקה לפי סעיף 39(ב)(2) לפקודה אינה מתקיימת בענייננו.

הסימן שבעניינו הוא "סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל" - כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, קרי, סימן מסחר בין-לאומי שהוא גם סימן מסחר רשום, שנרשם בהתאם להודעה שקיבל הרשם לפי סעיף 56ה לפקודה.

הסימן הרשום הינו סימן בין-לאומי אשר היה רשום בארצ מוצאו במועד הגשת הבקשה, הבקשה הבינלאומית ייעדה את ישראל ובחינת הבקשה לרישוס הסימן בשלב הלאומי במחלקת סימני המסחר בישראל נעשתה על פי סעיפים 8-11 לפקודה.

המבקשת מבססת חלק מעילות המחיקה על הנחה שגויה לפיה הבקשה לרישוס הסימן בישראל הייתה מבוססת על רישום במדינה אחרת על פי הוראות סעיף 16 לפקודה. על מנת שסימן בין-לאומי רשום בארצ מוצאו ייבחן בישראל בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה על מבקש הרישום לבקש זאת באופן יזוס. בענייננו, היות שלא הייתה בקשה כזאת, בחינת הכשירות נעשתה בהתאם להוראות סעיפים 8-11 לפקודה. משכך, סעיף 39(ב)(2) לפקודה שעניינו סימן מסחר שנבחנו לפי סעיף 6, אינו חל בענייננו.

אציין כי היות שהסימן לא נרשם בישראל על פי הוראות סעיף 16 אין כל נפקות לשאלה אם הסימן נמחק או לא בארצ מוצאו.

סעיף 39(ב)(1) לפקודה סעיף 39(ב)(1) לפקודה, עניינו עילות המחיקה של סימן בין-לאומי השייך לתושב חוץ ואשר נרשם באר מוצאו. לשס הנוחות אביא אותו עתה שוב:

9)) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) סימן מסחר של תושב חוץ הרשום באר מוצאו לא יימחק אלא אם נתקיים בו תנאי הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיף 16;

סעיף 16(ב) מגדיר מהי "ארץ המוצא":

"ארץ מוצא", לעניין סימן מסחר שמבקשים לרשמו על פי סעיף זה - מדינה חברה שבה יש למבקש מפעל תעשייתי או מסחרי פועל ורציני, ואם אין לו מפעל כזה בתחומי מדינה כאמור - מדינה חברה שבה מקום משבו, ואם אין לו מקוס מושב בתחומי מדינה כאמור - מדינה חברה שהוא אזרחה.

לטענת מבקשת המחיקה, ארץ המוצא של הסימן הרשום היא סין, שס בסיס פעילותה של בעלת הסימן בסין ושס החלה את דרכה, ואת למרות שבעלת הסימן רשומה כחברה בסינגפור (סעיף 14 לבקשת המחיקה). לא ברור מטענות מבקשת המחיקה האם לבעלת הסימן "מפעל תעשייתי או מסחרי פועל ורציני" בסין. ברי שאס אין לבעלת הסימן מפעל בתחומי סין ומקוס מושבה הוא סינגפור הרי ארץ המוצא לעניין סעיף 16(ב) לפקודה עשויה להיות סינגפור דווקא ולא סין (יצויו כי סין וסינגפור הן שתי מדינות חברות כהגדרתן בסעיף 1 לפקודה ובמתבקש בסעיף 16(ב)).

הטענה בדבר מחיקת הסימן בסין לא נתמכה בראיות. כמו כן וכאמור לעיל, ספק אס בענייננו או המוצא של הסימן היא סין.

בהנחה מקלה עס בעלת הסימן לפיה ארץ המוצא היא סינגפור הרי שלפני בקשה למחיקת סימן בין-לאומי השייך לתושב חוץ ואשר נרשם בארצ מוצאו. משכך ובהתאם להוראות סעיף 39(ב)(1) לפקודה, יש לבחון את עילות המחיקה המבוקשות בענייננו לאור הוראות סעיף 16 לפקודה (אף אם רישומו של הסימן מלכתחילה לא נעשה מכוח סעיף 16(א) לפקודה) (ראו החלטה בבקשה למחיקת סימן מסחר מספר 293328 ₪]א00 1402 רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ נ' )6אוחסיו] 6 ,0156601117 ע) (פורסם בנבו, 05.08.2020)).

סעיף 16(א) לפקודה מאפשר לרשם לקבל סימן כאשר הוא לא עונה על התנאים בסעיפים 8 עד 1 לפקודה בסייגים מסוימים. בסעיף 16 ישנם סייגים לרישום בישראל, למרות היותו רשום באר המוצא, כדלקמן:

"16. (א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר באר מוצאו, אלא באחת מאלה:

(1) רישום הסימן בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר; (2) אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום באר מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום באר מוצאו; (3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים; (4) הסימן שגור בשפת הדיבור או במנהגי המסחר המהוגנים והמקובלים בישראל; (5) הסימן נוגד את תקנת הציבור או המוסר; (6) יש בסימן כדי להטעות את הציבור."

תכלית חקיקתו של סעיף 16 לפקודה הייתה להקל על רישום בישראל של סימנים הרשומים בחוץ לארץ. תכלית זו מתבטאת למשל בסעיף 16(א)(2), לפיו סייג לרישום הוא היעדר מידה כלשהי של אופי מבחין, וכו בסעיף 16(א)(3) לגבי סימן המורכב באופן בלעדי מאותיות או ציונים המשמשים במסחר או מתארים את הטובין. דרישות אלה הן דרישות מקלות בהשוואה לאלה הקבועות בהוראות סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודה (ראו לעניין וה בקשה לרישום סימן מסחר 223922 (-5 צנסתתא 1105) 1.1.6 ,665 הסה 180 (פורסם בנבו, 17.04.2013)). על אף האמור, סימנים אשר רישומם בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר (סעיף 16(א))(1)), או שיש בהס כדי להטעות את הציבור (סעיף 16(א)(6)), יסורבו לרישום, וכן מהווים עילה למחיקתו. עילות אי כשירות אלה עולות בקנה אחד עם עילות אי הכשירות שנקבעו בסעיף 11 לפקודה.

מבקשת המחיקה טוענת כי הסימן הרשום דומה לסימניה עד כדי הטעיה, לכן פוגע בזכויותיה, ואינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 16(א)(1) וסעיף 16(א)(6) לפקודה. בטבלה שלהלן השוואה בין הסימן הרשום לסימניה של מבקשת המחיקה.

הסימן הרשום סימניה של מבקשת המחיקה

| הסימן | סוגיס | תאריך הגשה | תאריך הקיבול | תאריך הרישום | | :---: | :---: | :---: | :---: | :---: | | 20וסספזא\2 | 6 ו-42 | 166 | 8 | 18 | | 20000 אבה 1 )א אזתק | 9 16, 35, 6, 38, 39, 1, 42 ו-45. | 21204 | 6 | 006 | | 2001 % ,35 ,16 9,386 6 42 ,41 ,9 ו-45. | 21204 | 686 | 2006 | 2003 אבה אאס6אזאס | | 2,2000 9 אאהפזאה | 9 36 ו-842 | 2,208 | 2,208 | 22000 אבה | | 2,208 סורב בהתאם לסעיף 1 לפקודה בשל הסימן הרשום | 9 36 ו-42 | 2,208 | | |

מבין סימניה השונים של מבקשת המחיקה, הסימנים לגביהם ניתן לטעון כי המבקשת רכשה לגביהס זכויות בטרס נרשס סימן של בעלת הסימן הס סימן מסחר מספר 270220, דא .1 א אזע והסימן המעוצב בדמות הנמלה שמספרו 270221 (להלן: "סימני המבקשת").

השאלה המתבקשת כעת היא האם רישום הסימן .00001ק'דא1\/ נושא בקשת המחיקה פגע בזכויות שרכשה בישראל מבקשת המחיקה בסימניה, ולפיכך אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 39(ב)(1) וסעיף 16(א)(1) לפקודה.

הסימן .1\'1200001\/ אינו כשיר לרישום לסעיף 16(א)(1) לפקודה ויש למחקו בהתאם לסעיף 9(ב)() לפקודה.

הפסיקה הענפה בתחום סימני המסחר הגדירה ארבע קטגוריות של סימנים: סימנים דמיוניים או שרירותיים; סימנים מרמזיים; סימנים מתארים וסימנים גנריים (פסק הדין המנחה לעניין זה הוא ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע "מ-עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ- עיתון "משפחה טובה" פ"ד נה(3) 933. ההבחנה בין הקטגוריות אינה כה חדה ולכן באופן כללי נהוג לדבר על "ציר התיאוריות" (ראו ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון נ' חברת הכרם בע "מ, סא (3) 2006(350)).

שאלת מיקומו של הסימן על ציר התיאוריות משפיעה באופן ישיר על שאלת כשירותו של הסימן להירשם כסימן מסחר בפנקס ועל היקף הזכות לשימוש ייחודי המוקנית לבעל הסימן (ממנה נגזר גם היקף ההגנה במקרי הפרת הסימן). ככל שסימן מתרחק מהקוטב הגנרי ומתקרב אל הקוטב הדמיוני-שרירותי כך נסללת בפניו הדרך לרישומו בפנקס וחיקף ההגנה לה הוא זכאי גדל (ראו למשל סעיף 19 בע"א 4116/06 ולי הדברים אתייחס לטענת מבקשת המחיקה כי הסימן הרשום אינו כשיר לרישום מאחר ונפלו פגמים בהליך בחינתו (סעיף 38 לפקודת סימני המסחר). הפגם לטענת המבקשת הוא שהסימן דא.אה אזת לא צוטט כנגד הבקשה לרישום הסימן .1120001צ1. אכן נראה כי הליך הבחינה של סימני המבקשת והסימן הנרשום נעשה מבלי שהמחלקה הייתה ערה לקיומן של שתי בקשות לרישום לסימנים דומים ולדבר השלכה על אופן הבחינה של סימני שני הצדדים.

דוח הבחינה הראשון לגבי הסימן .6141צ1 אז דאת אזג הונפק ביום 8.3.2016, כלומר כחודש אחרי שהוגשה הבקשה לרישום הסימן .120201צ1. משמעות הדבר כי בעת בחינת הסימן דא .1 אה צזת, הבוחן היה אמור להיות ער לבקשה לרישום הסימן ,20001 דצ ולהפעיל בין הצדדים הליך תחרות. העובדה שלא הופעל הליך תחרות בין הסימנים היא פגם שפעל למעשה לטובת מבקשת המחיקה ואפשר את רישום סימניה מבלי להידרש להליך תחרות. רישום סימניה של מבקשת המחיקה, אף אם מקורו בטעות, הוא אשר אפשר לה לרכוש זכויות בסימניה בישראל בטרם נרשום הסימן .12001א/ והיווה בסיס למחיקת הסימן .1200001א/ בהתאם לסעיף 6 (א)(1) לפקודה.

סוף דבר, דינו של סימן מסחר מספר 295940 מחיקה. לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני נדרשת ליתר טענות מבקשת המחיקה.

בעלת הסימן תישא בהוצאותיה של מבקשת המחיקה בסך 1640 ₪ ושכר טרחת עורכי דינה בסך 0 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש מס ממועד מתן החלטה זו אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנו בירושלים ביום ב' אייר תשפ"א 4 אפריל 2021

סימוכין: 12 ו