החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר 3 (מעוצב)

5 /\ 1116116 ) (בקשה לתיקון כתב טענות)

המתנגדת: זו[ 1

ע"י ב"כ: זליגסון גבריאלי ושות'

המבקשת: 65 שקתהקות 0:) 21116116) שיד

ע"י ב"כ: איתן, מהולל 8 שדות, עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

לפני בקשתה של .5.1.1 146161818 (להלן: "המתנגדת") לתיקון כתב טענותיה בהתנגדות לרישום סימן המסחר המבוקש שבכותרת, על שם 1.1.6 עתהקנתס:) 61116066 7116 (להלן: "מבקשת הסימן").

הבקשה שבפני הוגשה ביוס 11.10.2020 (להלן: "בקשת התיקון"), לאחר שבהליך הוגשו כתבי טענותיהם של הצדדים וראיותיהם, ובטרס הוגשו ראיות בתשובה מטעמ המתנגדת.

המתנגדת מעוניינת להוסיף לכתב טענותיה את הטענה בדבר חשש להטעיה בין הסימן המבוקש לסימן מסחר רשום אחר 5!זאת/\ (לא מעוצב) שמספרו 223184, אשר הבעלות בו נרכשה לאחרונה על ידי המתנגדת (להלן: "הסימן הנרכש").

לשיטת המתנגדת, על הרשם לעשות שימוש במקרה הנדון בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), ואת לאור הפירוש הליברלי שניתן בפסיקת בתי המשפט לתקנה, בכדי להביא להכרעה בשאלות האמתיות השנויות במחלוקת.

המתנגדת ציינה כי הבקשה מוגשת למען הזהירות, שכן התיקון המבוקש מהווה לטעמה, לכל היותר הוספת טענה עובדתית במהותה. לטענתה, עילת ההתנגדות בדבר דמיון מטעה על בסיס סימן מסחר רשום לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה") שהועלתה בכתב הטענות, נותרה ללא שינוי.

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

לעומתה, סבורה מבקשת הסימן כי מקרה זה נופל לגדר החריגיס בהס לא תופעל תקנה 92 לתקסד"א, הן בשל חוסר תוס ליבה של המתנגדת, מועד הגשת הבקשה ביחס לשלב בו מצוי ההליך, וכן בשל השיהוי בהגשת הבקשה.

דיון והכרעה

תקנה 36 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "תקנות סימני המסחר") שעניינה הודעת ההתנגדות לרישום סימן המסחר קובעת כדלקמן:

"36, ההודעה הנ"ל צריכה לכלול את נימוקי ההתנגדות אשר עליה מתבססת התנגדות לרישום. אם מתנגדים לדישום מחמת שהסימן דומה לסימנים הדשומים כבר בפנקס, עליו לפרש את מספריהם של אותם הסימנים ואת התאריכים שבהם נתפרסמו. להודעה האמודה יצורף העתק שהרשם יעביר

למבקש."

על פי לשון התקנה, על הודעת ההתנגדות המבוססת על דמיון בין הסימן המבוקש לסימן רשום לכלול את מספריהם של הסימנים ומועד פרסומם, ולא ניתן להסתפק בהודעה כללית על דמיון. לפיכך אינני יכולה לקבל את טענת המתנגדת לפיה הבקשה לתיקון היא מעבר לצורך.

עילת אי הכשירות שנטענה בהודעת ההתנגדות לפי סעיף 9(11) לפקודה התבססה על רישומו

של סימן מסחר מספר 272960 - 4 הרשום על שם המתנגדת. הוספת טענה בדבר אי כשירות הסימן המבוקש בהתבסס על רישומו של הסימן הנרכש היא טענה משפטית ועובדתית חדשה אשר יידרש לה מבחן משפטי נפרד וידרשו ראיות נפרדות. לטעמי עסקינן בהרחבת חצית אשר תותר רק בנסיבות חריגות. אף אם הייתי מקבלת את טענת המתנגדת לפיה העילה משפטית נמצאת כבר בגדרי חזית המחלוקת והוספת הסימן הנרכש אינה אלא הוספת טענה עובדתית או ראיה חדשה, הרי שלטעמי אין ההוספה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה.

בפסק דינו של בית המשפט העליון (ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, מז(1) 661 (1993) להלן:" עניין המועצה המקומית דבוריה") נקבע ככלל, כי בתי המשפט נוטים שלא להתיר הגשת ראיות משלימות אלא הצד המבקש את הגשתן ידע או יכול היה לדעת על קיומן בשלב מוקדם יותר. כך בסעיף 4 לפסק הדין:

"כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אש החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב

מוקדם יותר וטר אס התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה.

בענייננו, לא יכולה להיות מחלוקת שהמתנגדת ידעה או לפחות היה עליה לדעת על קיומו של

הסימן הנרכש במועד הגשת הודעת ההתנגדות. הסימן הרשום שמספרו 223184 (לא מעוצב) צוטט נגד סימנה של המתנגדת - וטמסברו 0) בהליך הבחינה. המתנגדת אינה מסבירה מדוע לא העלתה את הדמיון הנטען בין הסימן המבוקש לסימן הנרכש בהודעת ההתנגדות. תחת ואת מפרטת המתנגדת בבקשה ובתצהיר הנלווה לה על הקשייס שהתעוררו ברכישת הבעלות בסימן והעיכוב שנגרס בגינן. אני סבורה כי העובדה שהסימן הנרכש לא היה בבעלות המתנגדת בעת הגשת כתב טענותיה בהתנגדות אינה רלבנטית לטענת ההטעיה עליה מבוססת ההתנגדות, ואינה יכולה להצדיק את השיהוי בהצגת הסימן הנרכש והבקשה לתיקון, ואת מבלי להביע עמדה בשאלת תוס ליבה של המתנגדת בהגשת הבקשה.

ההליך שלפני נמצא בשלב מתקדם, לאחר שהוגשו כתבי הטענות של הצדדים וראיותיהם (ראיות המתנגדת בתשובה טרס הוגשו בין היתר לאור הארכות הרבות שנתבקשו). ברי כי קבלת הבקשה בשלב זה תחייב מתן רשות למבקשת לתקן את כתב טענותיה והגשת ראיות מתוקנות מטעמ הצדדים, להארכת ההליך והשקעת משאביס מצד המבקשת. אכן יתכנו מקרים בהס חשיבות גילוי האמת תגבר על שיקולים אלה הניתנים לפיצוי כספי, אך לטעמי, לא כך הוא

בענייננו.

בעניין המועצה המקומית דבוריה נקבע גם סייג לכלל שהובא בסעיף 10 לעיל, לפיו יתכנו מקרים שעל אף המצאת הראיה בשלב מאוחר ייעתר בית המשפט לבקשה להוספת ראיה (פסקה 4 לפסק הדין) :

"עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תדומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך גיסא, אין גם להתיר את הדצועה *תר על המידה, שמא יעודד הדבר רשלנות מצד הפדקליטים בקיום ההוראות הדיוניות".

בענייננו, ספק אם הוספת הראיה (הסימן הנרכש ותיקון כתב הטענות בהתאם) מהווה תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת זאת בשים לב לעובדה שסימנה של

המתנגדת - 4 אשר נטען כי דומה עד כדי הטעיה לסימן המבוקש, נרשם, על אף רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר שהסימן הנרכש היה רשום לפניו. מחלקת סימני מסחר שוכנעה על ידי המתנגדת כי לא קייס חשש להטעיה בקשר לסימן זה. על פניו נראה כי משקלו של הסימן הנרכש בהכרעה בשאלת

כשירות הסימן המבוקש אינו גדול ואינו מצדיק סטייה מסדרי הדין.

5. לסיכום, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים לתיקון כתב טענות ולהוספת ראיה חדשה וכן את ההבדלים המתבקשים בין הליך התנגדות לרישום סימן, להליכייםם המתנהלים

בפני בית המשפט, אני סבורה שדין הבקשה לתיקון כתב הטענות להידחות. יפים לעניין זה דבריו של כבוד הרשם (כתוארו אז) א' קלינג בעניין פארמהסוויס (התנגדות לרישום סימני מסחר 211435, 211436, 211437, 211438, 211439 (בקשה לתיקון הודעת התנגדות) 4166ע00:)

6 נ' פארמהסוויס ישראל בע "מ (פורסס בנבו, 24.10.2011)) בפסקה 11 להחלטה :

"אכן, נטייתו של בית המשפט בבחינת בקשה לתיקון כתב טענות על פי הוראות תקנה 92 לתקנות סדר הדין הנה על פי רוב ליברלית. *חד עם זאת, לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב התביעה, שכן יביא בחשבון גודמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת הצדדים (ד' החלטת כב' השופט רובינשטיין בעניין רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל, נבו (2006)). אך מכל מקום, אין להשליך בהכרח מתיקונו של כתב טענות בהליך משפטי המתנהל בפני בית המשפט על הליך המתנהל בפני רשם סימני המסחר. כך למשל, במסגרת השיקולים המצדיקים תיקון כתב טענות יש להביא בחשבון את השלב בו נמצאים ההליכים שבפני הרשם ואף את

האפשרויות המצויה בידי בעל דין להגיש בקשה לפי סעיף 38 לפקודת סימני המסחר גם לאחד הרישום."

6. המתנגדת תגיש את ראיותיה בתשובה בתוך חודש ימים ממועד החלטה זו. המתנגדת תישא בהוצאות המבקשת בגין הגשת בקשה זו בסך 5000 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד ההחלטה.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס כ"ח חשון תשפ"א 5 נובמבר 2020