סימן מסחר 3 -205142

ההחלטה:

רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימני מסחר מס'3 -205142

המבקשת: שמן מרוקאי ישראל בע"מ ע"י עו"ד יהושע שטיין

ה ח ל ט ה

1. בפני שתי בקשות לרישום סימן מסחר, האחת לסימן לא מעוצב "שמן מרוקאי" ואילו השניה, לסימן מעוצב הנושא את הכיתוב .01א4 000 אסו/.

2. הסימנים סורים לרישום בהיותם שמות גיאוגרפיים. הסימנים משמשים את המבקשת וחברות הקשורות בה, לסימון מוצרים לטיפוח השיער, ומקור המקור הוא בארגאן, מהווה אחד מהרכיבים במוצרים. שמן ארגאן הוא שמן המכונה לעיתים קרובות כשמן מרוקאי, בשל העובדה כי מקורו במרוקו, הנחשבת למובילה מהבחינה האיכותית ביצורו.

3 מספר טענות לה למבקשת כנגד השגות אלה:

א. הטענה העיקרית, שגם הוכחה במסמכים ובתצהיר נסובה על כך שהסימנים רכשו לאופי מבחין עקב שימוש מתמשך ועקבי בארץ ובעולם, שימוש שכלל מכירה בהיקפים גדולים, כמו גם פרסום ומיתוג בהשקעה ניכרת.

ב טענה נוספת היא בעובדה ששמו של השמן הוא שמן ארגאן, שאכן מיוחס למרוקו, אולם לא נהוג לכנותו שמן מרוקאי, ודאי שלא היה נהוג כך טרם החלה המבקשת, או קודמותיה בזכות, לעשות בו שימוש למוצריה האמורים. כתוצאה מכך אין במתן בלעדיות הסימנים משום מניעת תחרות, יצרנים אחרים שיוכלו להשתמש במקור והמקובל שמן ארגאן.

ג. | המבקשת היא הראשונה אשר הגתה את הרעיון להשתמש בשמן ארגאן כרכיב במוצרי טיפוח לשיער ובמוצרי קוסמטיקה בכלל. כלשון המבקשת: הרעיון

להעביר את שמן הארגאן מהמטבח לתחום מוצרי הטיפוח ולשים שמן על השיער היה רעיון חדשני, מהפכני'.

ד. | סימן המסחר רשום במדינות רבות, ואין הגיון שודקו במקום מושבה של המבקשת, המקום בו הומצאו מוצריה היא לא יוכלו סימניה לחסות תחת הגנת הרישום בפנקס סימני המסחר.

עקרונות כשירות לרישום של סימני מסחר שהם ציון גיאוגרפי, נידונו במספר החלטות בעבר, ומשכך טרם אפנה לדון בשאלות הנוגעות ישירות לבקשות בפנינו, אפנה אל החלטה מיוס 13 באוגוסט 2008, בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 157792 "יקב הגליל" והתנגדות שכנגד לרישום סימן מסחר מס' 146938 "יקב הרי גליל", ואאמצ מתוכה את

5. החלקים שעניינם כאמור, תוך התאמתם במידת הצורך לבקשות שבפנינו.

סעיף 11(11) לפקודה קובע כי סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית אינו כשר לרישום כסימן מסחר, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, ואם הוא בעל אופי מבחין. כלומר, בחינת כשירות לרישום של סימן שהוא שם גיאוגרפי תיעשה בשני שלבים: ראשית, תיבחן השאלה אם מדובר בסימן "שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית". אם התשובה לשאלה זו היא שלילית, הסימן כשיר לרישום. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, יהיה צורך לבחון את השאלה השנייה, והיא – אם רכש הסימן המבוקש אופי מבחין, וככזה, יחיה כשיר לרישום.

הרציונל להיעדר כשירות שם גיאוגרפי כסימן מסחר הוא מידת התיאוריות הגבוהה שיש במקור הגיאוגרפי. בית הדין האירופי ([.80) עמד על רציונל זה במספר רב של החלטות, וביניהן, 568 [2005] (סזטסהססקסו6) ₪ וחס צ סזטסהסקקסו6 ₪ 666ק 03 /379-ד ,3 בפסקאות 33-34 להחלטה, לפיה השם הגיאוגרפי הוא תיאורי בכך שהוא מצביע על איכות הטובין או תכונות אחרות של הטובין וכמשפיע על העדפות הצרכן. בית הדיןו מציין כי המקור הגיאוגרפי פסול לרישום, הוא גם מקור שכבר מקושר לסוג של טובין וגם מקור שאינו מוכר בהקשר לטובין מסוימים, אך ראוי שיישאר פתוח לשימוש של אחרים.

(ראו גס ההחלטה ב- 1-2779 308 [1999 ] ,621168566 ₪ח1ז5 תועש 0-108/97).

מכך נגזר כי כאשר אין בשם הגיאוגרפי משום תיאור של הטובין ואין קשר בין המקור הגיאוגרפי לבין הטובין, לא מדובר בסימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית. וכך נקבע בהחלטה בהתנגדות לרישום סימני מסחר מספר 120949 ו-120950, אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ (להלן: "אגודת הכורמים") נ' 2)\/ 166110108105 ת60מ16מ1 (החלטה מיוס 9.10.03), באשר לסימן " [סְתזה-)" שהתבקש עבור רכיבים אלקטרוניים;

"השימוש במילה ",[מז]ות)" על ידי המבקשת אינו נעשה במשמעות תיאודית, זאת בהתחשב, בין היתר, באופי הטובין. נדאה

בעיני כי הסימן, לעניין השימוש בשם המקור הגיאוגרפי, הוא "ארביטדר"", דמלוני,"

9. וכן (ע"א 10959/05 20316 168 נ' \/.5 661:16ה1.1 06118 [טרס פורסם], מיוס 7.12.06, בפסקה 22 לפסק הדין):

"אם השס שמדובר בו "מבשרד" לצרכן כי הטובין הגיעו מאותו מקום - כי אז הדעת נותנת שהשימוש בו יאסד (אלא אם כן *וכחו התנאים המכש:רים). אולם, אס אין קשר בין השניים והשימוש במקום הוא שרירותי - סכנת ההטעיה לא קיימת וממילא לא עבר הנטל אל שכסם מבקש הדישום.

ע' פדידמן בספדו, שהוזכר לעיל בעמ' 267, אומר בנושא זה כדלקמן:

פירושה של הוראת סעיך 11(11) לפקודת סימני המסחרד הינה פשוטה למדי. בכל אימת שהמקום הגיאוגרפי הוא בעל האופי המבחין, דהיינו, המקום ממנו מגיעות הסחודות נושאות הסימן דכש לעצמו מוניטין בשל תכונה זו או אחדת המיוחסת לו, הרי שסימן המבקש לאמץ לעצמו את שם המקום כדי להיבנות ממוניטין זה לא *היה כשר לדישום ולא <וכל לזכות את בעליו במונופולין לו זכאי בעל סימן מסחד רשום "

0. כך, למשל, קבע בית הדין האירופי כי ציון גיאוגרפי הוא תיאורי לגבי הטובין רק אס המקור הגיאוגרפי שלהס הוא מאפיין מהותי של סוג הטובין או מאפיין שנלקח בחשבון בעת בחירת המוצר, ופסק כי סימן מסחר הכולל את התחילית סזט6 לגבי שירותי דואר אינו סימן מתאר

]וס | .לט 60711 65תתקאת 2080 20% 060666 1-334/03)

(11-65 68 [2005] וזא תקסאט:)

1. בפסק הדין בעניין ‏ 208706 168נ' \/.5 1.1₪0716 3ז61, המוזכר לעיל, מביא בית המשפט את דברי המלומד מקארתי בספרו ( מס ש160-811[1/ ,ע1866-811[1/ 5הותסםד .1

:ות 0 ) )ה( מה 185ה13061, מהדורה רביעית, כרך שניוח השיער. באתר האינטרנט של המבקשת, בעמוד המסומן "אודות המבקשת", הרי שטרס הדגשתה את השימוש בסימלה המעוצב כמאפיין אותה, היא מקדימה את הדברים הבאים:

7. המערערת גם קושרת את שמן הארגאן שלה למרוקו, בתארה את התפקיד החברתי שהיא ממלאת בקניית שמן הארגאן באופן התומך חברתית באותן אוכלוסיות נזקקות במרוקו העוסקות בהפקת השמן:

8. מעבר לאמור, יש להדגיש כי על פי עדותו של מר טל בפניו, גם בחירת הביטוי נעשתה על ידי המבקשת, בשל העובדה כי שמן הארגאן בו היא משתמשת, משמש את המרוקאים לטיבול אוכל. לדבריו כשסיפר מפתח המוצרים על הרעיון לשים שמן ארגאן במוצרים אמר לו בן שיחו כי סבתו נהגה לשים את השמן בסלט, והציע לקרוא לו שמן מרוקאי.

9. חשוב להדגיש כי המבקשת חזרה שוב ושוב, בטיעוניה בכתב ובעל פה, בעדויות מטעמה ובסיכומיה על טענתה לפיה המושג שמן מרוקאי לא היה קיים ככזה טרם החלה היא בשימוש בו. טענה זו, כאמור לעיל אין בה כדי להועיל שעה שמדובר בשם גיאוגרפי. אך גם מעבר לכך אפילו העד מר טל, מטעמה, כשניסה לתאר את החדשנות במוצרים, הטעיס (עמ' 19 לפרוטוקול שורה 18 ואילך):

"באו נגיד ככה, שאם לפני שלוש שנים היית[ה] אשה נכנסת למספרה, והספר היה בא ואומד לה - אני רוצה לשים לך שמן מרוקו, שמן מרוקאי או שמן מרוקו על השיער שלך, אני חושב שהיא הייתה חוטפת את התיק ורצה כל עוד נפשה בה מהמספרה. שאתה תשים לי שמן ששמים בסלט על השיער? זה לא עובד."

גם מר טל בדבריו אלה מתייחס לשמן הארגאן כשמן מרוקאי, וחוזר אל הנקודה לפיה אף אחד לא חשב לשים שמן מרוקאי בשיער. אין ספק כי גם בפי מר טל שמן הארגאן אכן מזוהה עם הביטוי שמן מרוקאי, ולצורך העניין אין משנה אם כך היה תמיד או כך עכשיו. בדומה לכך אומר כי לא השתכנעתי כלל כי הביטוי שמן מרוקאי רכש משמעות שנייה שמשמעותה זיהוי המבקשת כמקור המוצר. המהפכה עליה מדברת המבקשת היא אולי בקבלת השמן המרוקאי כמרכיב במוצרים לטיפוח השיער אך לא בייחוס הביטוי שמן מרוקאי בלעדית למוצריה.

משכך אין מקום למנוע ממתחרי המבקשת להשתמש בשמן מרוקאי, למוצריהם, ובביטוי שמן מרוקאי, כדי לתארם. יפים לעניין דברי בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי, בפרשת פיליפס 1-5475 [2002] .1.16 מס)שהוות36 .צ 5קו!וחק ,60-299/99:

אמנם דברים אלה נאמרו ביחס לסימן מסחר שהוא בדמות המוצר וחלקי הפונקציונליים שלו, ואולם הדין גם לגבי שימוש בביטוי מילולי המהווה מאפיין ייחודי של המוצר, אשר מתן מונופול לו לעוסק אחד, יפגע בתחרות ולא ישכלל אותה.

משכך, הרי שגם עובדת היות המבקשת הראשונה להשתמש בשמן הארגאן המרוקאי למוצרי טיפוח השיער, אינה יכולה לעמוד לזכותה קובע לעניין זה ט16ט0 בספרו הנ"ל בעמ' 162:

3. כאשר עוסק הוא הראשון והיחיד בתחומו, בין אם בשל פטנט או זכות אחרת שהעניקה לו מונופול, ובין אף בנוגע פרק הזמן שנדרש למתחרים לזהות את הפוטנציאל במוצרים ולהכנס לתחרות, הרי שזיהוי של הביטוי שמן מרוקאי עמו, אינו מלמד בהכרח על יהוו במובן של סימן מסחר, דהיינו יהוו מקור הסחורה, אלא על ויהוו של הסחורה עצמה בשל תכונתה. כתב לעניין המלומד זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן תשל"ג:

"באנגליה דווחת ההלכה, שאין זה משנה אם שם דמיוני שנבחר על ידי יצרן, נכנס לשימוש על ידי בעליו כשם הסחודה. דבר זה קורה בעיקר כשמישהו יצר סוג טובין חדש שלא היה ידוע עד כה. לעיתים נוצר סוג כזה, בחסות, של פטנט. כבר במשפט "000|חז'] .ץש 51601 מ1878 פסק השופט פרי (בעמי 3);

"לאיש המייצר טובין חדשים יהי זה קשה מאד ואולי אף בלתי אפשרי לתבוע את שם הסחודה כשמו הוא, כיון שעד אשר אדם אחר יצר אותה סחודה, שום דבר אינו ניתן להבחין בי( הסחודות".

הלכה זו הורחבה ואושרה לגבי סימן המסחר סיזו/ ח6השוס 205 6קת 26, שהיה שמו של מנגנון מיוחד שהוגן על ידי פטנט. אחד הנימוקים הנוספים לסירוב רישום סימן המסחר, הוא כי אסור לבעל הפטנט להרחיב את הגנתו מעבר לתקופה המירבית הקבועה בחוק להגנת פטנט. הגנה זו יכול היה להשיג אילו התירו לו לרשום את סימן המסחר, שכן גם לאחר שפג תוקף הפטנט היה הסימן מקנה לו זכות למנוע ממתחלים מלכנות את סחורתם בשמו של המנגנון שהוא כשלעצמו חדל להיות מוגן בפוג תוקף הפטנט".

אס כך הס פני הדברים שעה שאנו עוסקים בסימן שהוא דמיוני, ושרק השימוש על ידי המבקש הפך אותו בחסות הפטנט, אחרי 17 שנות שימוש בלעדי, לשמן המזוהה עם המערכת, הרי שעל אחת כמה וכמה שכך הם פני הדברים שעה שהמבקשת לא ביקשה ולא קיבלה פטנט על אמצאתה, השימוש הוא בשמן שאינו דמיוני כלל, אלא מתאר את שמן הארגאן שמקורו במרוקו, וחשוב מכל אלה הוא סימן שבהגדרתו מהווה ציון גיאוגרפי, ציון האסור בשימוש גם כאשר אינו נמצא בשימוש הציבור כמתאר את המוצר או הרכיב הנדוניס.

העולה מכל המקובל לעיל הוא כי בהיותו של הביטוי המבוקש בעל משמעות גיאוגרפית, וכן בשל העובדה שהוא סימן מתאר הרי שהוא אינו בעל אופי מבחין, ומשכך אינו כשיר לרישום.

בשולי הדברים אוסיף ואטעיס אך כי טענת המבקשת לפיה מדינות אחרות רשמו את הסימן, אינה יכולה להועיל לה. מלבד העובדה כי במדינות שונות קיימות מערכות משפט שונות, הרי כלל שבא לידי ביטוי במספר רב של החלטות, כי עובדת רישומו של סימן בפנקס, באר או בחו"ל אינה ראיה לכשירותו לרישום או לכשירות סימניס הדומים לו לרישום. ראשית, הנסיבות, השפה והשימוש הס שונים ממדינה למדינה, אין ברישום עצמו כדי ללמד על נסיבות הרישום, ולהוכ히ע כי הן אכן דומות. מועד הרישום גם הוא יכול להשפיע שלא מערכת הדינים היא דינמית ומתפתחת, וסימן שנרשם לא מוצא מהפנקס אם השתנה מבנה השוק או שהשתנתה המדיניות. לעיתים, סימניס מוצאיס את מקומס בפנקס בשל טעות של בוחן. סיבות אלה ואחרות, הביאו אל הכלל על פי ניתן ללמוד מהדין החל במדינות אחרות, החוקים התקנות וכמובן פסקי הדין, ולא מעצס קיומו של סימן בפנקס. לגופו של עניין הודתה המבקשת בעצמה כי בארה"ב סורב הסימן וקובל לאחר מכן לרישום על סמך הוכחת משמעות שנייה. מהסטנדרטיס בהם נוהג בוחן סימני המסחר בארה"ב לא ידוע לי. מה משמעות הביטוי שמן מרוקאי בעיני הצרכן האמריקאי הממוצע לא ידוע לי גם. כך שאין בטענה זו של המבקשת כיד להשפיע על החלטתי (ר' לעניין זה גם ק16זט) לעיל בעמ' 199).

7. סוף דבר אם כן, הבקשה נדחית.