סימן מסחר 3

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 3 (כביסקל)

המבקשת: חברת שירותי כביסקל ע"מ

על ידי שבלת ושות, משרד עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתה של חברת שירותי כביסקל בע"מ (להלן: המבקשת) לרישום סימן מסחר מספר 3 "כביסקל" (לא מעוצב) (להלן: הסימן המבוקש). הבקשה הוגשה ביוס 25.01.2022 לגבי הסחורות ושירותים האלה :

סוג 3: אבקת כביסה ; סבון כביסה ; תכשיר כביסה ; מרככי כביסה ; מלביני כביסה.

סוג 35: מכירה של מכונות כביסה, מייבש כביסה ומעגילות; מכירה של מכונות למטבח.

סוג 37 : השכרה של מכונות כביסה ,מייבשי כביסה ומעגילות ; אספקת מתקני כביסה וייבוש כביסה ; תיקון ותחזוקה של מכונות כביסה ; שירותי מכבסה ; השכרה ומכירה של מכונות למטבח ,דהיינו, מדיחי כלים.

2 הבקשה לרישום הסימן סורבה על ידי מחלקת סימני מסחר לפי הוראות הסעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972 (להלן: הפקודה) בשל היות הסימן דומה עד כדי הטעיה לסימן רשום מספר 337688 "כביסכל" בבעלות חברת פרפיוס קלין בע"מ (להלן: בעלת הסימן). הסימן נרשם ביוס 2.11.2021 עבור הטובין המפורטים מטה ונראה כך:

סימן רשום 337088 סוג הסחורות

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

סוג 3: חומרי ותכשירי ניקוי; אבקת כביסה; תכשירים לשימוש בכביסה; סבון כביסה ; דטרגנטים [חומרי ניקוי] לשימוש ביתי.

ביוס 2.7.2023 הגישה המבקשת הסכם דו-קיום (להלן: ההסכם) שנחתם בינה לבין בעלת הסימן הרשום. המבקשת טענה כי ההסכם בין הצדדים עומד בדיני התחרות ובדיני הגנת הצרכן לכן אין כל מניעה לאשרו. לתמיכה בטענותיה הגישה המבקשת את תצהירו של דן זלזניק (להלן: תצהיר זלזניק), דירקטור ובעל מניות אצל המבקשת.

היות שלא היה בטענות המבקשת ובהסכם כדי להתגבר על הליקוייס, התקיים דיון לפניי ביוס 3 בשל השוני ברשימת הסחורות בסוגים 35 ו-37 הוריתי במסגרת הדיון על קיבול הסימן בסוגים אלה.

אשר לסחורות בסוג 3, בשל הדמיון בין הסימנים, הסכימה המבקשת להוסיף ניקוד פתח לאות "ק" בסימן המבוקש, וזאת כדי להדגיש את צליל המילה קל ולבדלה מהסימן הרשום "כביסכל". בשל החפיפה ברשימת הסחורות הוצע למבקשת להגביל את רשימת הסחורות לכך שהטובין יהיו לשימוש מוסדי, וזה שונה מהטובין של הסימן הרשום המוגבל לשימוש ביתי.

דיון והכרעה

סעיף 9(11) לפקודה קובע כי לא יירשם סימן מסחר הדומה לסימן מסחר רשום באופן העלול להטעות וזה לשונו:

"11, סיימנים אלה אינס כשירים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

החשש להטעיה לפי הוראות של סעיף 9(11) לפקודה ייבחן על פי "המבחן המשולש". המבחן כולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן

יתר נסיבות העניין. אל מבחנים אלה צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה (ראו ע"א

4 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ ,פ"ד יח(3) 275 (1964)).

מבחן המראה והצליל הוא המבחן המרכזי מבין המבחנים, במסגרתו ייבחנו הסימנים תוך

השוואת חזותם הכללית וצליל הגייתם. הערכת הדמיון במראה הסימנים נעשית על ידי

השוואת הסימנים בשלמותם, אך תוך שימת לב לרכיב הדומיננטי בסימנים, כרעיון המרכזי בסימן (ראו ע"א 8441/04 6|ק 6/ע1!6ח ( נ' אלי שגב (נבו 23.8.2006)).

המבקשת טענה כי הרכיב "כביס" הוא רכיב גנרי המתאר מוצרים קשורים לכביסה בדומה למילה פארס (פרוטוקול הדיון, עמוד 2, שורות 17-25) ולכן הצרכן לא ייחס לו משקל לעומת רכיב השני בסימן - "קל" הנבדל מ"כל". אינני מסכימה עם טענה זו. לטעמי הרכיב "כביס" שהוא הרכיב המשותף לשני הסימנים הוא רכיב ייחודי, אינו מקובל במסחר ובוודאי שאינו גנרי. התוספת "קל" לרכיב זה במקום "כל" אינה מבדלת בין הסימנים. למרות שהסימן (כביסכל) אין בכך

המבוקש נכתב עם האות "ק" (כביסקל) וסימן הרשום נכתב עם האות "כ". כדי ליצור בידול בין הסימנים, בין היתר גס בשל צליל האותיות הדומה.

היות שהסימן המבוקש חינו מילולי, הרי שאין מגבלה על אופן הצגתו, ובכלל זה עיצובים אשר יישמשו להיות דומים לאלה של הסימן הרשום. בנוסף, לא ניתן לקבוע כיצד יוצג הסימן

המבוקש לצרכן אשר ייתקל בו (והצדדים לא התייחסו לכך בהסכם ביניהם). לאור האמור, מסקנתי היא כי קיים דמיון במראה והצליל בין הסימן המבוקש לסימן הרשום.

בהתייחס לסוג הסחורות וחוג הלקוחות, הרי שהסימן הרשום נרשם בסוג 3 עבור שורה של חומרי כביסה וניקוי לשימוש ביתי. הסימן המבוקש נתבקש אף הוא בסוג 3 עבור חומרי ניקוי לכביסה אך ללא הגבלה לגבי השימוש. משכך קיימת חפיפה בין מוצרי המבקשת לאלה של בעלת הסימן וכפועל יוצא מהתפיפה בסחורות קיימת חפיפה בקהל הלקוחות כפי שהדבר מתבטא ברשימת הסחורות. אשר לצינורות השיווק, המבקשת לא טענה כי קיימים הבדלים בצינורות השיווק ולנוכח החפיפה ברשימת הסחורות וחוג הלקוחות תיתכן גם חפיפה בצינורות השיווק.

במסגרת כלל נסיבות העניין המהווה חלק מהמבחן המשולש יש לתת משקל להסכם דו קיום אשר נחתם בין הצדדים. בסעיף 2 להסכם התחייבו הצדדים כך:

"2. שני הצדדים מתחייבים הדדית, כלהלן;

1 להסכים לדישום, לא להגיש התנגדות ו/או בקשה לביטול, ולא להעלות טענות כלשה( במישרין או בעקיפין נגד תוקפם של סימני המסחר האמודים (הסימן "כביסקל" והסימן "כביסכל"),

2 למען הסר ספק, פרפיום קלין מסכימה לרישום סימן המסחר "כביסק;" של שירותי כביסקל, ושידותי כביסקל מסכימה ומתחייבת שלא להעלות כל טענה נגד תוקפו של סימן המסחר הרשום מס' 337688 "כביסכל" בבעלות פרפיום קלין,

4

.5

.6

7

.8

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

3 שני הצדדים יפעלו בתום לב בשימוש בסימני המסחר למניעת הטעית לקוחות של הצד האחר. ככל שתתעורר בעיה, או חשש להטעיה, הצדדים *בואו בדברים בניס:ון להסיר ו/או למנוע את ההטעיה במידת האפשר, לדבות בידול בניראות המוצרים ככל שיידרש."

המבקשת טענה כי ההסכם בין הצדדים מונע את הטעיית הציבור. שני הצדדים הסכימו לרישום מקביל של הסימנים ומתחייבים לפעול בתוס לב בנוגע לשימוש בסימני המסחר שלהם ומניעת הטעיה בעתיד.

סעיף 30 לפקודה מעניק לרשם סימני המסחר סמכות להפעיל שיקול דעת ולהורות על רישום מקביל של סימני מסחר דומים או זהים. לשון הסעיף:

"30. (א) דעת הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שה:ו נסיבות מל?וחדות אחלות המצדיקות לדעתו רישום של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, עלק שמס של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות דישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם".

סעיף 30 לפקודה מהווה סייג לכלל הקבוע בסעיף 9(11) לפקודה. כאשר נקבע כי סימן אינו כשיר לרישום, סעיף 30 לפקודה נועד לרכך את תוצאתו כך שהוא יאפשר את רישומו של הסימן במקרים יוצא דופן ראו בהתנגדות לבקשות מס' 163798-9; התנגדות לבקשה מס' 166319 ;

בקשות 169048-53, 170889, 180345, 193259-67, 197036-8, 199980-3 חברת שבע זיביונות בע"מ נ' חברת ארומה הולדינגס בע "מ (נבו 25.2.2013) (להלן: עניין ארומה)).

השאלה כעת היא האם בנסיבות המקרה שלפניי יש מקום לאשר את רישומו של הסימן המבוקש על אף החשש להטעיה ולנוכח ההסכם שנחתם בין הצדדים.

נושא רישום מקביל של סימני מסחר והשיקולים לאישור הסכם דו קיום נדון בפרוט בעניין ארומה. כב' הפוסקת שושני-כספי, בסעיף 47 להחלטה, קבעה רשימה לא סגורה של שיקולים בעניין והציינה כי יש לדון בכל מקרה לגופו וכי אין לבקש ולהחיל את כלל השיקולים על מקרה מסוים:

"ואלה הם השיקולים: 1. היקף השימוש שנעשה בסימן המבוקש, מבחינת כמות, משך זמן ותחום המסחר;2. מידת ההטעיה שעלולה לנבוע מן הדמיון בין סימני המסחר שהיא במידה רבה מדד למידת אי הנוחות שנגרמת לציבור; 3. תום ליבו של בעל הסימן המבקש רישום מקביל;4. האס קיימים מקרים בהם הציבור הוטעה בפועל ;5. אי הנוחות היחסית שתיגרם לו ירשום הסימן המבוקש

(היינו אי הנוחות שתגדס לבעל הסימן הרשום במקרה שהבקשה תתקבל, למול אי הנוחות שתגדס למבקש הרישום המקביל כתוצאה מדחייתה)".

יישוס שיקולים אלה בענייננו מביאני למסקנה כי יש לקבל את רישומו של הסימן המבוקש בסוג 3 תוך הגבלת רשימת הסחורות ותוספת פתח לאות "ק" בסימן.

ראשית, ברור כי ההסכם שנחתם בין הצדדים משקף את העובדה שנעשה שימוש מקביל לאורך השנים ושהשימוש נעשה בתוס לב. אשר להיקף השימוש בסימן המבוקש, תצהיר ולזניק מלמד כי המבקשת היא חברה ותיקה ומוכרת, פעילה בשוק המוסדי מסוף שנות השישים וצברה מוניטין בקרב לקוחות מוסדיים בתחום הכביסה.

אשר לדמיון בין הסימנים, הרי כפי שקבעתי לעיל בין הסימנים קיים דמיון מטעה. היות שהמבקשת הסכימה להוסיף פתח לסימן המבוקש ושהצדדים התחייבו בהסכם לבדל את אופן השימוש, אני סבורה שיש בכך כדי לצמצם את סכנת ההטעיה. אך לטעמי לא די בכך.

הצדדים מבססיס את ההסכם, בין היתר, על כך שלשתי החברות מוניטין עצמאי, תחומי פעילות שונים (פרטי לעומת מוסדי) ועל כך שבמשך השנים פעלו זה לצד וה ללא הטעייה בפועל

"והצדדים סבורים כי במכלול הנסיבות, בשים לב לשוני בין הסימנים, למוניטין הקיים לכל אחד מהם, וכן ולתחום פעילותם ובשים לב לעובדה כי במשך השנים שבהם שני הסימנים נמצאים בשימוש הצדדים, לא היו טעויות או הטעיות של לקוחות, הרי אין כל חשש לטעות של הצרכנים, והצדדים מסכימים הדדית ללישום ולשימוש בשני הסימנים זה לצד זה, הכל כמפורט להלן..."

העובדה שהצדדים מסכימים שלא הייתה הטעיה בפועל אין בה כדי להקטין את החשש להטעיה בנסיבות בהן הצדדים יפנו לאותו קהל לקוחות במוצרים שהסבידו מוצרי מדף פשוטים אשר נרכשים ללא מחשבה יתרה. לכן אני סבורה שעל אף ההסכם, יש לאשר את קיבולו של הסימן המבוקש בסוג 3 תוך הגבלת רשימת הסחורות לשימוש מוסדי בלבד ותוספת של פתח לאות "ק" בסימן.

לעניין הגבלת רשימת הסחורות לשימוש מוסדי, טענה המבקשת שאין הצדקה להגביל את רשימת הסחורות של הסימן המבוקש. לטענתה, ההסכם בין הצדדים מונע כל חשש להטעיה ולכן יש לאשרו ללא כל הגבלה. כן הוסייפה כי התערבות הרשות בהסכמים הינה "פטרנליסטית" ואינה עולה בקנה אחד עם "הפונקציה הקניינית של סימן המסחר" (פרוטוקול הדיון עמוד 15 שורות 19-24).

ראשית נקבע לא אחת בפסיקה כי הסכם דו קיום אינו מחייב את רשם סימני המסחר (ראו למשל החלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 251612 (בקשה מחודשת לאישור

הסכם לרישום מקביל של סימני מסחר מבוקשים) 186 ,13110166 נ' אקסל טלקום בע"מ (נבו 20.07.2014):

"אי ההסכם חזות הכל וכבר נקבע לא אחת כי הרשם, האמון על שמירת אינטרס הציבור, אינו בבחינת חותמת גומי לאישורם של הסכמים בין בעלי סימני מסחר".

בנוסף, התערבות הרשם בהסכמים בין הצדדים אינה רק יציר פסיקה אלא מעוגנת בפקודה. כך למשל, אפילו היה בעל סימן מרשה לאדם אחר להשתמש בסימנו לגבי הטובין שלגביהן הוא רשום, פקודת סימני המסחר מחייבת את בעל הסימן לרשום את מתן הרשות (סעיף 50(ב) לפקודה). בבקשה לרישום על בעל הסימן לפרט את היחסים בינו לבין בעל הרשות לרבות מידת הביקורת של בעל הסימן על השימוש שעושה המורשה בסימן (סעיף 51(א)(1) לפקודה). בנוסף, רישום הרשות נתון לשיקול דעתו של הרשם אס הוכח להנחת דעתו שהשימוש בסימן לגבי הטובין אינו נוגד את תקנת הציבור ואין בו כדי להטעות (סעיף 50 (ד) לפקודה). כלומר גם במקרה בו בעל סימן רשום נותן הסכמה לאחר להשתמש בסימנו הפקודה דורשת פיקוח של בעל הסימן על השימוש כדי שהצרכן לא יוטעה ובחינה של הרשם שאין בהסכמה משוס הטעיה הציבור.

אין קבלת ההסכם כלשונו וקיבול הסימן תוך הגבלת הטובין אינה מהווה פגיעה בוכות קניינית של המבקשת. סימן מסחר הוא כלי משפטי המאפשר לבעליו של סימן להגן על המוניטין שרכש בשוק המסחרי. למבקשת אין סימן רשום וקניינה היחיד כיוס בקשר לסימן הוא המוניטין שצברה בקרב לקוחות המוסדיים. כך בסעיף 4 לתצהיר ולזניק:

"3. המבקשת היא חברה ותיקה ומוכרת, בעלת מוניטין רב בתחום הכביסה בישראל. המבקשת פועלת תחת השם "כביסקל" עשרות שנים - משנת 1967 או סמוך לכך.

4. במסגרת פעילותה, המבקשת מספקת (בדרך של השכרה או מכירה) מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מעגילות, מתקני כביסה וייבוש, וכן מספקת תכשירים וחומרי כביסה שונים. החברה צברה לאורך השנים מוניטין רב בקרב לקוחות מוסדיים בתחום הכביסה, והיא נחשבת למובילה בישראל בתחום זה, ובוודאי מוכרת היטב לציבור הלקוחות הרלוונטיים."

הגבלת רשימת הסחורות למוצרי כביסה לתחום המוסדי אינה פוגעת במוניטין של המבקשת בתחום זה.

בנוסף, רישום הסימן תוך הגבלת רשימת הסחורות לשימוש מוסדי תמנע רישום של סימן דומה

או והה עבור טובין וּהיס או טובין באותו הגדר. כלומר המתחרים של המבקשת לא יוכלו לרשום סימן הדומה לו של המבקשת עבור הסחורות לשימוש ביתי ומוסדי גם יחד ואף עבור סחורות מאותה משפחה מסחרית.

בהקשר והטענה המבקשת כי הגבלת רשימת הסחורות תפגע במבקשת אשר לא תוכל להגן על עצמה מפני צדדים שלישיים. לשיטתה, אס רשימת הסחורות תהיה מוגבלת לשימוש מוסדי, המבקשת לא תוכל למנוע מאחרים להשתמש בסימן הדומה לסימןה עבור טובין לשימוש ביתי, והדבר מנוגד לדיני סימני המסחר אשר באיס לטענתה להגן בראש ובראשונה על אינטרס קנייני, ולא על אינטרס צרכני.

אינני מקבלת טענה זו. סעיף 46(א) לפקודה הסימן מקנה לבעל הסימן הרשום זכות שימוש ייחודית בסימן עבור הטובין שלגביהן נרשם ומונע שימוש בסימן לגבי הטובין ולא לגבי כל הגדר הטובין (בעוד שלפי סעיף 9(11) לפקודה רישומו של סימן מונע רישום של סימן הדומה לו עבור ההגדר כולו). לכן בכל הגבלה של רשימת הסחורות יש חשש שביוס מהימים מפר פוטנציאלי ישתמש בסימן עבור סחורות שלא כלולות ברשימת הסחורות אך מצויות למשל באותו הגדר. הפקודה לעומת זאת מחייבת פירוט של הסחורות ולא הגדרה כללית אשר תיתן לבעל הסימן הגנה רחבה. בסיס ההגבלה הזאת לא עומד האינטרס הקנייני של בעל הסימן בלבד אלא גם האינטרס של ציבור הצרכנים, חופש העיסוק והתחרות.

סוף דבר, הסימן המבוקש יירשם עבור הטובין בסוגים 35 ו-37 כפי שנתבקש. רישומו של הסימן בסוג 3 מותנה בהוספת פתח לאות "ק" והגבלת רשימת הסחורות ל-"שימוש מוסדי".

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוסם | כ"ח אב תשפ"ג

5 אוגוסט 2023

סימוכין: 0 5"