סימן מסחר 3

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 3 "רוזי - 0051" (לא מעוצב)

המבקשת: אוניפארם בע"מ ע"י ב"כ עדי לויט, עו"ד

המתנגדת: וה 1266611 5114116 ע"י ב"כ גילת ברקת ושות'

בפני התנגדות לרישום סימן מסחר 157003 "רוזי - 80251" (לא מעוצב) עבור "תכשירים לטיפול במחלות מטבוליות; הנכללים כולל בסוג 5".

מבקשת הרישום היא חברת אוניפארם בע"מ (להלן: "המבקשת"), העוסקת בייצור ובשיווק תרופות גנריות.

המתנגדת היא חברת 2[6 (88ת066 6תו[11גת5 (להלן: "המתנגדת"), חברה בינלאומית העוסקת בפיתוח הייצור תרופות. המתנגדת היא חלק מקונצרן (6 11111186 05א18), העוסק גם הוא בתחום זה.

ביוס 8 במאי 2002 הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר בלתי מעוצב "רוזי - 1 (להלן: "הסימן" או "רוזי" או "₪0051") עבור תכשירים לטיפול במחלות מטבוליות הנכללים בסוג 5. ביוס 19 בדצמבר 2002 התקבלה הבקשה על ידי מחלקת סימני מסחר. ביוס 28 בפברואר 2003 פורסם הסימן בפנקס סימני המסחר.

ביוס 22 במאי 2003 הגישה המתנגדת את התנגדותה המפורטת לרישום הסימן. ביוס 19 באוגוסט 2003 הגישה המבקשת כתב טענות בתשובה. ביוס ה-1 בינואר 2004 הגישה המתנגדת את הראיות מטעמה, בהן תצהיר של מר מוריס אלהדף, מנכ"ל המתנגדת. ביוס ה-1 באפריל 2004 הגישה המבקשת את ראיותיה, אשר כללו תצהיר מטעם ד"ר רון תומר. ביוס ה-9 בספטמבר 2004 הגישה המתנגדת ראיות בתשובה, בהן תצהיר נוסף של מר אלהדף ותצהיר של מר עידו הנדלס, רוקח במקצועו.

6. ביוס 6 באפריל 2005 התקיים בפני דיון בנושא ההתנגדות לסימן. מר אלהדף, ד"ר תומר ומר הנדלס נחקרו במהלך הדיון בחקירה נגדית על תצהיריהם.

7. לאחר הדיון, ביוס 13 באפריל 2005, הגישה המבקשת בקשה לסילוק התנגדות. לטענת המבקשת, בידה ראיה חדשה כי המבקשת עושה שימוש באותו נוהג אותו היא תוקפת בהתנגדותה, קרי רישום חלק משם גנרי של חומר פעיל כסימן מסחר. לדעת המבקשת, הדבר מעיד על חוסר תוס-לב של המתנגדת ומצדיק את דחיית ההתנגדות על הסף לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האורחי, תשמ"ד-1984. ביוס 4 במאי 2005 השיבה המתנגדת לבקשה לסילוק ההתנגדות. לטענתה, מדובר בניסיון להגיש ראיה נוספת שלא על דרך המלך. כמו כן, טוענת המתנגדת כי אין בראיה כדי להשפיע על כשירותו לרישום כסימן מסחר של הסימן המבוקש. ביוס 18 במאי 2005 דחיתי את הבקשה לסילוק ההתנגדות מאחר וזו לא גילתה כל הצדקה להגשת ראיות נוספות או להעלאת טענות חדשות בשלב כה מאוחר, סמוך להגשת הסיכומים.

8 ביוס 17 ליולי 2005 הגישה המתנגדת את סיכומיה וביוס 18 בספטמבר 2005 הגישה המבקשת את הסיכומים מטעמה. ביוס 16 באוקטובר 2005 הוגשו סיכומים בתשובה מטעמה המתנגדת.

9. ביוס 9 במרץ 2006 הגישה המתנגדת בקשה להגשת ראיה נוספת. ביוס 26 במר השיבה המבקשת לבקשה זו.

עיקר ראיות המתנגדת

0. מטעמה המתנגדת הוגש תצהירו של מר מוריס אלהדף (להלן: "אלהדף"), מנכ"ל 1168[110876 366681 11111%1186ת5, חברת הבת של המתנגדת בישראל. מר אלהדף

מעיד בתצהירו כדלקמן:

א. | 6ה1051811820 הינו שס גנרי הרשום כ-6נתג8א1 /16087זקסזקתסצז [3ת0הת6זהז ומשמש לטיפול בסוכרת מסוג 2.

ב. | 1051811882006 הינו חומר ממשפחת ה-6010065ת1018201101 (או 1205),

הכוללת, בין השאר, את החומר 210811782086 ו-7'181182006 המשמשים גם לטיפול בסוכרת מסוג 2. מר אלהדף צירף לתצהירו את תיאור המבנה הכימי

של מולקולות 10811732006/, 6ה117820שסי1 ו-8206ז051611ס.

ג. = "1051" משמש במסחר כקיצור לשם הגנרי 6ה3051₪11820.

ד. | למבקשת אישור רגולטורי ממשרד הבריאות לשיווק 11316816 051611782006ס 3 תחת השם "4051" לטיפול בסוכרת מסוג 2, אולם אין היא רשאית לשווק תרופה זו בשל צו מניעה שהוצא כנגדה (בעניין ת"א 2091/02 (תל-אביב-יפו) 61111 0 13666113 161186 נ' אוניפארם בע "מ) בעקבות פטנט מספר 106904 התקף עד שנת 2013 והמעניק למתנגדת זכות בלעדיות בשימוש ב- ₪0518111882006

לטיפול בסוכרת.

ה. | המתנגדת משווקת תרופה לטיפול בסוכרת מסוג 2 בשם גַּ0ְתַא178/. החומר הפעיל בתרופה הינו 1/]316816 051811782006. המתנגדת עשתה שימוש בשם "₪051" במסגרת התועמלנות לתרופה ג61ת1/9 מתוצרתה. במסגרת שיווק התרופה, נחשפו כ-12,000 רופאים למילה "051" כקיצור לשם הגנרי 4051811082006. מטרת המתנגדת בשימוש במילה "051" הוא הדגשת ההבדל בין החומר

06 ל-11182006קסי'ד, שנאסר לשימוש עקב תופעות לוואי שליליות.

ו. | לתצהירו של מר אלהדף צורף חומר שיווקי לתרופה 4880 העושה שימוש

בתמונות של ורדיס ובמקרה אחד בכיתוב "116 6051 116 16".

זי = כמו כן מציג מר אלהדף אישורי רגולטוריים ממשרד הבריאות לשיווק תרופות

8 ו-זחסותהְּתהּט1/ מתוצרת המתנגדת ו-"1051" מתוצרת המבקשת, וחומרים שיווקיים לגבי תרופות אלו.

1. בתצהיר נוסף מעיד מר מוריס אלהדף כדלקמן:

א. | מר אלהדף מפנה בתצהירו זה לסימן מסחר 125044 "אמכ ג הקאס" בסוג 5 אשר נרשם תוך הסתלקות מרכיב 4 0/1523, המהווה חלק מהשם הגנרי של החומר הפעיל בתרופה, 001.5 הק]א.

ב. | מר אלהדף מצרף מספר פרסומיס העושים שימוש במילים "ופסא" ו-

0511118206 לחילופין, כולל פרוטוקול דיון ועדת התרופות האנדוקרינולוגיות והמטבוליות של הקונגרס האמריקאי ופרסומיס מהעיתונים 6016 006165וכ,

5 ו-א66של חוזק.

2. המתנגדת צירפה מטעמה תצהיר של מר עידו הנדלס, רוקח במקצועו. בתצהירו מעיד מר הנדלס כדלקמן:

א. | 6ת1051811:820 הינו שס גנרי של תרכובת ממשפחת הגליטזוניס או ה-

1-5

ב | השם "8051" משמש כקיצור ושם נרדף ל-14051811182006 ומבחין בין תרכובת זו לתרכובות אחרות ממשפחת הגליטזוניס.

עיקר ראיות המבקשת

3. מטעמה המבקשת הוגש תצהירו של ד"ר רון תומר (להלן: "תומר"), מנהל באוניפארם בע"מ, המבקשת. בתצהירו מעיד ד"ר תומר כדלקמן:

א. | שיווק תרופה תחת שם הניטל משם גנרי של החומר הפעיל בתרופה הינו נוהג מקובל בענף הפרמצבטיקה. ד"ר תומר מונה מספר סימני מסחר אשר לטעמו מעידים על נוהג זה.

ב. | צרכן התרופות אדיש לשם הגנרי של תרופה ונחשף רק לשם המסחרי. לפיכך, שם הגנרי של תרופה אינו שם המקובל במסחר.

ג. | אין כל חשש כי רוקח או רופא יוטעו על ידי שם המסחרי של תרופת מרשס מהווה אחת מכמה חלופות גנריות. הרופא ירשום לצרכן את התרופה של היצרן אשר וכה במכרז קופת החולים, ללא מקוס לשיקול דעת.

ד. | הרופא מתייחס לשם המסחרי של התרופה במרשם לחולה ואינו מציין את שם החומר הפעיל. לפיכך, אין חשש כי מרשם יטעה את הרוקח ויבלבל בין שם גנרי לשם מסחרי. אף אם ימצא שם גנרי במרשם לתרופה, חזקה על איש מקצוע מקצועית כי לא יטעה בין שם מסחרי ושם גנרי של תרופה.

עיקר טענות המתנגדת

1. לטענת המתנגדת, "6ת140518111820" הינו שס גנרי לתרכובת השייכת למשפחת תרכובות ה-118201101601065'ד (12:25), עליה נמנות גם התרכובות 6ה2108[1820 ו- 206 שימוש במונח "051" יוצר, לטענת המתנגדת, אסוציאציה בקרב קהל הלקוחות הרלוונטי למונח המלא 051₪11182086. לפיכך, טוענת המתנגדת כי "051"

הינו כינוי מקובל בענף הפרמצבטיקה לשם הגנרי 05181182006. בהיותו של הסימן המבוקש נוהג במסחר לציון הטובין לגביהס התבקש ובהיותו חסר אופי מבחין, לא ניתן לקבל את הבקשה ויש לדחותה בהתאם להוראות סעיפים (8)(א) ו- 10(11) לפקודה.

המתנגדת מדגישה כי את הדמיון של המילה "8051" למונח הגנרי המלא יש לבחון אל מול

המילה 1405181118206 לבדה, ללא הצמדה של המילה "1/]8[6806", המתייחסת לרכיב המלח שבתרופה. זאת, מכיוון ובהתייחס לתרופה, קהל הרופאים והרוקחים שם את מירב הדגש ותשומת הלב על החומר הפעיל, ולא על רכיב המלח המלווה. לפיכך טוענת המתנגדת כי הענקת זכות בלעדיות למבקשת בסימן המבוקש תעניק לה זכות הקרוב לקרוב שימוש בלעדי בשם הגנרי עצמו, דבר הסותר, לטענתה, מניעה ביאה, את הוראת סעיף 8א) לפקודה.

בנוסף, טוענת המתנגדת כי לאור העובדה שהמבקשת לא עשתה כל שימוש בסימן המבוקש הרי לא עלה בידה להוכיח קיומו של אופי מבחין נרכש בסימן המבוקש. לפיכך, לא ניתן, לטענת המבקשת, לאשר רישום הסימן גם בהתאם להוראת סעיף 8(ב) לפקודה.

המתנגדת מבקשת להשתיק טענותיה בדבר הגנריות שבסימן המבוקש על- ידי רצף ראיות מהן ניתן ללמוד, לטענתה, כי קהל הרוקחים והרופאים מזהים את הקיצור "13051" באופן בלעדי עס השם הגנרי 4305181182086. ויהוי מובהק זה, טוענת המתנגדת, מקורו במאמצי השיווק והתועמלנות שלה בהחדרת התרופה גּו0ח8// לשוק הישראלי. התרופה המכילה את החומר הפעיל 1316816 4051811182086 , נועדה לטיפול בסוכרת

מסוג 2. לטענת המתנגדת, הדגש על התחילית "4051" במסגרת התועמלנות ל- 614ת/\/ נועד על מנת שקהל הרופאים והרוקחים יבדילו בנקל בין החומר הפעיל שנמצא בתרופה 8פפט, 3051811182086 לחומר פעיל אחר מאותה קבוצה - 110811182086, אשר שימש בעבר לטיפול בסוכרת מסוג 2 אך נאסר לשימוש בשל תופעות לוואי שליליות.

לטענת המתנגדת, הכינוי "8051" הינו הקיצור המתבקש מאליו לשם הגנרי 06 שכן מדובר בתחילית המהווה את הרכיב הדומיננטי של השם הגנרי 6 1820, מאחר והיא המבדילה בין חומר זה לשאר החומרים ממשפחת תרכובות ה- 1/225, הכוללת את התרכובות 10811182086/ ו-12081182006, המשמשות או שימשו

בעבר גם הן לטיפול בסוכרת. לפיכך, טוענת המתנגדת כי שימוש בכינוי "8051" לשם הטעיה: 1.

הגנרי 40518111820₪6 היה מוכר, ידוע, נפוץ ומקובל בענף, אף ללא תלות בשימוש בכינוי

זה אשר עושה המתנגדת במסגרת מאמצי השיווק של התרופה 018ח8צ4/. מדובר בכינוי מקובל אשר ראוי להישאר פתוח למסחר.

המתנגדת טוענת כי הראיות שהביאה המבקשת בדבר רישום סימני מסחר שונים מהווים חלק משם גנרי של חומרים פעילים, אין בהן כדי לסייע למבקשת ברישום הסימן המבוקש על- ידה. לטענת המתנגדת, קייס בענף הפרמצבטיקה נוהג של סימון תרופות תוך שימוש בחלק מהשם הגנרי של החומר הפעיל, ובעיקר בתחילית של השם הגנרי, בצמוד לשם היצרן או לחלק ממנו. לפי פרקטיקה זו, על התחילית "4051" להישאר פתוחה למסחר כך שכל יצרן תרופות יוכל לשווק את התרופה בשם זה בצמוד לסימן מסחר משלו. במקרה זה, טוענת המתנגדת כי הנוהג האמור אף קיבל חיזוק באשר המתנגדת הוכיחה, לטעמה, כי שימוש בכינוי "8051" לשם החומר הפעיל 1051811882086 מקובל במסחר באופן כזה שלא מאפשר הקניית זכות בלעדיות בו למבקשת. חיינו, במקרה זה, טוענת המתנגדת, קיבל הנוהג המקובל אף חיזוק בראיות מובהקות כי הסימן המבוקש מקובל במסחר. המתנגדת טוענת כי אף אס נרשמו סימני מסחר אשר אינס מתיישב עס הנוהג האמור, הרי שבמקרה זה בו הוכח הדבר לגופו של עניין, אין להתיר הרישום.

לטענת המתנגדת, גם כאשר נרשמיס שמות מסחריים הכוללים רכיב של שם החומר הפעיל בצירוף לשם היצרן או לחלק משם היצרן, הרכיב המשמש לזיהוי החומר הפעיל נותר פתוח למסחר ואין ברישום סימן המסחר המורכב כדי ליתן הגנה בלעדית לבעל הסימן בחלק השם של החומר הפעיל. לטענת המתנגדת, נסיונה של המבקשת להשתלט על הרכיב הדומיננטי שבשמו של החומר הפעיל, ולנכס אותוהמבקשת טוענת למעשה, כי קיצור של שם גנרי אינו גנרי בעצמו, אלא אם קיים זיהוי ישיר בין הקיצור והשם הגנרי. לטענת המבקשת, המבחן הראוי (והמיושס בארצות הברית) להיותה של מילה בעלת קשר

קונוטטיבי למילה אחרת, הינו מבחן עובדתי המוכרות על סמך ראיות אובייקטיביות כגון מילונים או סקרי דעת קהל, אך המתנגדת לא הציגה ראיות מסוג זה. "1ַפס8", לטענת המבקשת, יכולה, לכל היותר, להיחשב כמילה מרמזת בעיני מי שמכיר את שמו של החומר הפעיל. אסוציאציה שכזו אינה שוללת את רישום הסימן והיא עדות להיותו של הסימן מרמז.

תחרות בלתי הוגנת

הטעיה

לטענת המבקשת החשש מתחרות בלתי הוגנת הנמצא ביסוד ההתנגדות אין בו דבר וחצי דבר. המתנגדת משווקת תרופה בה החומר הפעיל הינו 1/8316816 051811782006 תחת

השם 480018 ואין כל חשש לדמיון מטעה בין שם זה לבין "1ַפסא". בנוסף, רישום חלק משם גנרי של תרופה כסימן מסחר הינו נוהג מקובל בענף הפרמצבטיקה ואף המתנגדת עושה בו שימוש. ביסוס ההתנגדות על נוהג אשר המתנגדת עצמה שותפה לו מהווה חוסר תוספת ושימוש לרעה בהליכים.

המבקשת טוענת כי עצם הנוהג לקרוא לתרופות בשם החומר הפעיל או בנגזרת משם החומר הפעיל, כשלעצמו או לצד תוספות, שולל את טענת ההטעיה בייחוד שעה שמדובר בקהל מקצועי של רופאים ורוקחים המודעים לנוהג. באשר לצרכן הקצה, הפציינט, במקרה זה, אין כל חשש להטעייה על ידי רישום "34051" כסימן מסחר. הפציינט אדיש לשם הגנרי של החומר הפעיל בתרופה, אינו נחשף לתרופה ללא מרשם רופא ושירות מרוקח ולפיכך אין לגביו כל סכנת הטעיה. חזקה זו, לטענת המבקשת, לא נסתרה על- ידי המתנגדת בכל ראיה.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי אף אם עשתה המתנגדת, כטענתה, שימוש במילה "₪051" לגבי התרופה משיווקה, השימוש לא היה כבסימן מסחר, היינו כדי לסמן את מקור הטובין, אלא על- מנת להבחין בין התרופה לבין תרופות אחרות המכילות חומריס פעילים ממשפחת הגליטזונים, כגון ה-21081182006. לפיכך, לטענת המבקשת,

אין ברישום המילה "1ַ805", כסימן המסחרי של המבקשת כדי ליצור הטעיה עס השימוש שעושה בשם זה המתנגדת, שאינו שימוש כבסימן מסחר.

בפרשת קרליין (פרמאגיס) בע"מ, בקשה לרישום סימן מסחר מספר 165727 ("דרגת הגנה") מיוס 17 באוקטובר 2004, התייחסתי לשני סוגי האופי המבחין הדרושים לסימן על מנת שיימצא כשיר לרישום בפנקס סימני המסחר:

"[...] שניים הס המבחנים לסימן שאינו בעל אופי

מבחין. סימן המקובל במסחר (06סיז 10 חסהזוזס0)), אינו כשיר לרישום, וכמוהו גם סימן הצריך להישאד

פתוח למסחר (06סיז1 סו]ז 10 חסקכ0) גם אס בפועל הוא אינו מקובל במסחר."

ראה בעניין זה את דברי המלומד ד"ר א. וליגסון הקובע כי כשירותו של סימן לרישום כסימן מסחר נבחנת על דרך השלילה אל מול היותו סימןו המקובל במסחר או סימן שראוי להשאירו פתוח למסחר. ראה ד"ר א. וליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב, 1972, בעמ' 21.

אכן, אלו השאלות העיקריות העומדות בפני על מנת להכריע לגבי כשירותו לרישום של הסימן המבוקש: האס המילה "8081" משמשת במסחר כדי לתאר את התרופה

6 051811182006₪6] והאס יש בה, במילה "43051", תכונות אשר מחייבות את השארתה פתוחה למסחר בתחום הפרמצבטיקה.

ראשית דבר, נבחן את אופי ומידת השימוש הנעשה במסחר בסימן המבוקש. סעיף 10(11) לפקודה קובע בין הסימניס שאינם כשירים לרישום:

"סימן המצוין מספרות, אותיות או מילים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זאת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב)או9; "'

מילים הנוהגות במסחר לתיאור של טובין אינן בהכרח מילים מילוניות לטובין או מיליס מהוות את המשמעות העיקרית של הטובין. הבדיקה נעשית לגבי השימוש המסחרי במילה, הן אצל קהל הצרכנים והן אצל קהל הסוחרים. ראה לעניין גה החלטתו של כבוד הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) מר ישראל אקסלרד בעניין אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון נ' חברת הכרם, בקשה למחיקת סימני מסחר מספר 75974 ו-75775 ("תירוש", מעוצב) מיוס 29 בדצמבר 2004, סעיף 64.

מיקודה של בחינת השימוש המסחרי במילה עשוי להשתנות בין סימן לסימן, לפי אופי של הטובין. כאשר מדובר בטובין המיועדים לצריכה בידי כל, תתמקד הבדיקה בשימוש במילה אצל הציבור בכללותו. לעומת זאת, כאשר מדובר בטובין הפוניס לקהל מקצועי, תתמקד הבדיקה בעצם המיוחדת. ראה בעניין וה 45זה1 17806 01 ששב.1 5'ץ1

(2005 [61\א8]/ :6 661ע5) מ130100 ב[1ת166וטוס 1 ,65מהּש1 016בד מהּ, בעמוד 190 :

]חסיזזוו ‏ 16 ,5תח1]6 זסתזוופמס6 עזסחוזס זס" ח1 חסוזסקחוז 06 |!ועו 5'זסוחוופחס6 ]0 86סווףחםן 6 01א6 [!ווסו 6חס 006 ]0 605 5601011500 ".1006 16 ]0 06סווףחב] זחשיזזוו6 שו[ חס 06 0 5וו06]

הסימן המבוקש מיועד לשימוש לגבי תרופה לטיפול בסוכרת הנמכרת באמצעות מרשם רופא בלבד. לכן, מידת התיאוריות של הסימן תיבחן, בראש ובראשונה, אל מול מידת השימוש במילה "051" אצל קהל הרופאים, הרושמים את התרופה לחולה, ואצל קהל הרוקחים, המספקים את התרופה. יחד עם זאת, אין להתעלם גם ממידת השימוש במילה אצל קהל צרכני התרופה שכן מדובר בחוליס כרוניים, אשר בשונה מצרכנים של תרופה לזמן קצוב, שם החומר הפעיל לו הזקוק וודאי הופך עם הזמן להיות שגור בפיהם.

מהראיות שהוצגו בפני עולה כי המילה "1051" משמשת את הקהילה הרפואית כקיצור ל- 18206 כתרופה לטיפול בסוכרת. בין הראיות שהציגה המתנגדת, מספר לא מבוטל של כתבי-עת מדעיים העושים שימוש בקיצור "0051" בהקשר זה, כמו גם תצהירו של מר עידו הנדלס, רוקח במקצועו, המעיד כי המילה "1051" משמשת בתחום עיסוקו כקיצור ל-051811782006/. לעומת זאת, לא הוצגו בפני כל ראיות לגבי מידת ההיכרות של

קהל צרכני התרופה עם השם "8051" או אף עם השם המלא של החומר הפעיל.

בעניין זה יש להדגיש כי השימוש במילה "4051" שהודגש בראיות אינו מתייחס דווקא לתרופה מבית יצרן מסוים או לאחת הצורות הכימיות בהן משווק 30518110892006 כתרופה (קרי, 1)]316816 14051811882006 או 116 405181182006), אלא למולקולה 18206 כשלעצמה, בהקשר הטיפול בסוכרת. לפיכך קל לי לקבוע כי הסימן המבוקש נהוג במסחר לגבי המולקולה 4051811182086 על נגזרותיה ואינו כשיר לרישום

לפי הוראת סעיף 10(11) לפקודה. הסימן גם לא ראה אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8(ב) לפקודה שהרי מבקשת הסימן כלל לא עשתה בו שימוש.

כאמור, את כשירותו של הסימן המבוקש להירשום כסימן מסחר יש לבחון גס אל מול האינטרס הציבורי להשאירו פתוח למסחר. אינטרס מסוג זה אינו תלוי במידת השימוש בפועל הנעשית בסימן אלא באופי הסימן עצמו. ראה לעניין וה דברי המלומד זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, בעמוד 22:

"סימנים הצריכים להיות פתוחים למסחר שייכים לסוג אחר לחלוטין. פה אין המדובר בסימנים בהם משתמשים בפועל, אלא בסימנים שהשכל או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתירו מתן זכות יחידית בגינם, אלא ישאירו לשימוש הכלל",

בהיותו חלק משם גנרי, הסימן המבוקש עשוי להיות פסול לרישום אס ניתן לזהות מתוכו

בנקל את המילה הגנרית המלאה. כדברי המלומד 160-3701 בספרו 0 6037/80

[ההדגשות אינן במקול]

החלטה זו של עצרת ארגון הבריאות העולמי לא חוקקה בחוק, אולם ישראל מחויבת לה במישור הבינלאומי מכוח חברותה בארגון. במישור הפנימי, להחלטה השפעה פרשנית

ונורמטיבית על החוק, בהיעדר סתירה עימו. ראה דברי כבוד הנשיא ברק בפרשת בג"צ 4 בוכריס נ' פקיד שומה חדרה, תק-על 2(2005) 3648, עמ' 3653 :

"חזקה היא כי תכליתו של כל חוק לעלות בקנה אחד עם התחייבויותיה הבינלאומיות של המדינה".

האינטרסיסם הציבורי גם המיוחס בהשם יש להתחשב בו בעת לרשום סימני מסחר בשמות תרופה, ברורים גם מבלי שנידרש להחלטת ארגון הבריאות העולמי. בפרשת בג"צ 178/57

נ' הרשם הכללי, פ"ד י"ב (1) 708 דן בית המשפט העליון בערעור על רישום סימן מסחר לגבי שם הרדמה על ידי בעלת סימן מסחר דומה, לגבי טובין בעלי

פונקציה דומה. כבוד השופט לנדוי קיבל את הערעור וביטל את רישום הסימן המדובר למרות שהניח כי החשש לדמיון מטעה קטן:

"מקרים של טעות בוודאי היו נדירים, אילו נדשמו שני הסימנים. אבל יש להתחשב גם במהות הסכנה: אינה דומה סכנת עדוב שני מיני מי-סודה לסכנה הכרוכה בטעות בין שתי רפואות. חבל אפילו על נפש אחת העלולה להיפגע או אף להיספות ללא טעם, ללגלי טעות כזאת, שבידנו למנעה. במסיבות כאלה מחובת בית- המשפט להחמיר בדרישותיו מאת מבקש הרישום."

גס כאן, אופי הטובין לגביהם מתבקש רישום הסימן "1051" מחייב לנקוט זהירות יתר בבחינת כשירות הסימן לרישום. ראשית, הסימן עלול לגרום להטעיה בין תרופות שונות (אף אלו בעלות תכונות דומות). כפי שראינו, 6ח0518118820 משווק כתרופה לטיפול בסוכרת במספר אופנים: כ-1/]816916 6ה0518111820 וכ-[-116 51811882006. השם

"1051" תיאורי לגבי שניהם במידה שווה ועלול לגרום להטעיה בין שני החומרים. יתר על כן, האינטרס הציבורי מחייב לשמור על הבחנה ברורה בין השם המסחרי של תרופה, המשמש להוראה על מקור הטובין, ובין שם החומר הפעיל בה, המגדיר למעשה את תכונותיה הרפואיות. לפיכך אני קובע כי הסימן אינו עומד בתנאי סעיף 6(11) לפקודה מאחר ויש בו כדי להטעות את הציבור.

עולה מן המקוב, כי צירוף הנסיבות בדבר השימוש שנעשה במסחר במילה "רוזי" בצירוף להיותה הנגזרת המיוחדת והמתבקשת מאליה מהשם רוציגליטזון, ובהבדלת בינו ובין גליטזוניס אחרים, שני נימוקים אלה כאשר משמשים יחד עם הפרשנות הראויה והמחמירה הראויה ברישום שמות מבוססי שם גנרי לתרופות, גם אילולא הספיקו כל אחד בפני עצמו כדי לקבוע כי הסימן אינו כשיר לרישום, הרי אין ספק כי בהתקבצם יחדיו מכריע את הכף כנגד רישום הסימן.

משכך אני מקבל את ההתנגדות וקובע כי הסימן אינו כשיר לרישום לפי הוראת סעיף 1)) ו-10(11) לפקודה.

המבקשת תשלם למתנגדת את הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 0 ש"ח.