סימן מסחר 301

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 301

(בקשה להפקדת ערובה)

מבקשת המחיקה: דוד וגוליית - פארמה בע "מ על ידי ברנע, ג'פה, לנדה ושות' משרד עו"ד

בעל הסימן: חגי שגב

על ידי עמר רייטר ז'אן שוכטוביצ ושות'

ה חלטה

1. לפניי בקשתו של מר חגי שגב (להלן: בעל הסימן או מר שגב), לחייב את דוד וגוליית - פארמה בע"מ (להלן: מבקשת המחיקה או החברה) בהפקדת ערובה על סך 250,000 ₪, לכל הפחות. ואת לשס הבטחת הוצאותיו בהליך למחיקת סימן מסחר 360361 (להלן: הבקשה למחיקה), אשר הוגש על ידי מבקשת המחיקה.

2 בקשתו של מר שגב להפקדת הערובה מתבססת על סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) והוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א). לטענתו, סעיף חוק 353א לחוק החברות קובע חזקה לפיה על חברה בערבון מוגבל להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא אם כן הצליחה החברה התובעת להריס את הנטל להוכחת החריג לפיו איתנותה הכלכלית לא מצדיקה חיוב כאמור.

טענות הצדדים

3 בעל הסימן טוען כי למיטב ידיעתו, מצבה הכספי של החברה הוא בכי רע, בלשון המטעה, וכי הוא חושש שהחברה לא תוכל לשאת בהוצאות המשפט במידה ותידחה בקשת המחיקה. לטענתו, החברה מצויה בקריסה כלכלית, נתונה לעיקוליס ותביעות בשל אי-עמידה בתשלומים, הלינה שכר עובדים, פיטרה את מרבית עובדיה, הפסיקה את פעילותה המסחרית ועוד. ומציין ואומר כי בעל הסימן לא תמך את טענותיו בראיות התומכות באמור לעיל.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בנוסף, לטענת בעל הסימן, סכום הערובה בו נקב משקף את היקף הוצאות ההליך, באופן משוער, העולה על כ- 3.5 מיליון ₪. מר שגב סבור שמשמע שההליך עוסק באירועיס שהתרחשו לפני שניס רבות, הוצאותיו עתידות להיות משמעותיות. עוד טוען בעל הסימן כי סיכוייו לכות במשפט גבוהים ולכן יש לקבל את בקשתו.

בתשובתה של מבקשת המחיקה היא מצהירה כי החברה אכן נמצאת בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, מציינת כי בדיון שהתקיים ביוס 24.11.2025 במסגרת הליך חדלות הפירעון, הציגה החברה משקיע חדש, ובהתאם לכך, ביהמ"ש העניק לה פרק זמן לגיבוש תוכנית הבראה. לאור הליך ההבראה בו מצויה החברה, היא תוכל לשאת בהוצאות המשפט אס תפסיד בהליך. עוד טוענת מבקשת המחיקה כי סיכויי בקשת המחיקה להתקבל גבוהים ביותר.

מבקשת המחיקה טוענת כי סעיף 353א לחוק החברות והפסיקה בעניין קובעים כי בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה במידה וסבור הוא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה.

עוד טוענת מבקשת המחיקה כי הסכום בו נקב מר שגב הוא גבוה ומופרך, וכי קביעת ערובה שכזו עלולה לפגוע בזכותה הקניינית וכן בכותתה לגישה לערכאות. לטעמה, בקשה זו הינה חלק מניסיונותיו הרסיס של בעל הסימן להכניס את החברה למערבולת כלכלית וכי נוהג הוא בחוסר תוסכל, תוך מאמצי לטרפד את מאמצי גיוס המשקיע לחברה. בנוסף, טוענת מבקשת המחיקה כי בקשה להפקדת ערובה נהוגה להיות מוגשת בראשיתו של הליך, ולא זמן קצר טרם הדיון.

בתגובתו של מר שגב הוא טוען כי בקשתו לא הוגשה בראשית ההליך משום שהחליט להגישה כאשר נודע לו על מצבה הכלכלי של החברה. עוד טוען כי החברה כלל לא הצליחה לסתור את החוקה הקבועה בסעיף 353א לחוק החברות ולכן אין לפטור אותה מהפקדת הערובה המבוקשת.

דיון והכרעה

הצדדים אינם חלוקים בדבר סמכותו של הרשם להורות על הפקדת ערובה, על אף היעדר הסדר ספציפי בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 לעניין זה. בהיעדר הסדר שלילי, נעזר הרשם בדין הכללי, בסמכותו לפי תקנה 157 לתקנות סד"א ובהסדר הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות שזה לשונו:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון

בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבור כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש

ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

0. כלומר, כאשר חברה הרשומה בערבון מוגבל מגישה תביעה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע במידה ויאכה בדין. הסיפא של הסעיף קובעת כי בית המשפט רשאי לסרב לבקשת הנתבע להפקדת הערובה אם סבור שנסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב כאמור או אם החברה התובעת הוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם זה יזכה בדין.

1. הסעיף 353א לחוק החברות נדון רבות בפסיקה ופורש כקובע חזקה הניתנת לסתירה לפיה חברה בערבון מוגבל חייבת להפקיד ערובה להוצאות לבקשת הנתבע. היתוב לתאר ואת השופט גרוניס ברע"א 10905/07 נושא האוזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר, פסקה 6 (נבו 8)):

"חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א לחוק החברות. על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד...".

2. בעניין רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (נבו 11.2.2009) קבע השופט מלצר שלושה שלבים לפיהם ינהג בית המשפט בהכרעתו בבקשה להורות לחברה התובעת להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע:

"...על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון.

ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משמע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו... זהו שלב הבדיקה השני... אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסייבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה... משמע סיום שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים".

3. משמעות הדבר היא כי על הערכאה המוסמכת לבחון שלושה אלמנטים לשס קבלת הבקשה לחיוב הפקדת ערובה או לדחייתה והס: (1) מצבה הכלכלי של החברה; (2) נסיבות העניין המצדיקות חיוב כאמור וסיכויי הבקשה למחיקה; (3) גובה הערובה המבוקש. כעת, אעבור לבחון אלמנטים אלה במקרה דנן.

מצבה הכלכלי של מבקשת המחיקה

4. כאמור לעיל, מבקשת המחיקה טוענת שאין לחייבה בהפקדת ערובה היות שלחברה יש תוכנית הבראה והמשקיע פוטנציאלי חדש. טענות אלה נטענו ללא כל תימוכיו. מבקשת המחיקה הגישה ראיות שתומכות לכאורה בטענה שבעל הסימן מנסה לפגוע בחברה בהליכי ההבראה שלה [ראו הקלטת שיחה בין מר שגב למשקיע הפוטנציאלי של מבקשת המחיקה (נספח 2 לתשובת מבקשת המחיקה)]. אולם, אין בראיות אלה כדי לבסס את איתנותה הכלכלית.

5. אכן, ניכר כי מבקשת המחיקה עושה מאמצי רביס לביסוס פעילותה ופועלת להוצאתה מהמצב הכלכלי לו נקלעה - אך לא די בטיעונים אלו בכדי לקבוע כי מצבה הכלכלי של מבקשת המחיקה כוסם מבוסס דיו. לפיכך, בבחינת אלמנט זה עולה כי יש להורות על הפקדת הערובה כדי להבטיח שיהיה לבעל הסימן מי להיפרע במידה ובקשת המחיקה תידחה.

נסיבות העניין וסיכויי בקשת המחיקה

6. אשר לסיכויי בקשת המחיקה, הפסיקה פירשה תנאי וה כך שיש להידרש לסיכויים אלה רק אם סבור שהם גבוהים במיוחד [רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (נבו 9 הן בעל הסימן והן מבקשת המחיקה טוענים כי סיכויי ההצלחה בהליך גבוהים במיוחד, ואולם, בשלב זה – טרם התקיים הדיון בהליך - איני רואה למי מהצדדים יש סיכויים טובים יותר ברמת מובהקות הנדרשת. לכן, אין בטענות אלו כדי לפטור את מבקשת המחיקה מהפקדת ערובה. היות שלא מצאתי טעמים אחרים המצדיקים מתן פטור, אני מורה למבקשת המחיקה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות בעל הסימן.

גובה הערובה המבוקש

7

.8

.9

.0

סכום הערובה המבוקש עומד, כאמור, על סך 250,000 ₪. ואת בהסתמך על אומדן של בעל הסימן אודות הוצאותיו בתיק (סעיף 20 לבקשה להפקדת ערובה). מנגד, מבקשת המחיקה טוענת כי סכום זה מופרז וחסר כל בסיס עובדתי או כלכלי (סעיף 40 לתשובת מבקשת המחיקה).

בקביעת גובה הערובה על היושב בדין לאזן בין זכות הגישה לערכאות של מבקשת המחיקה, לבין זכותו של בעל הסימן לקבל הוצאותיו אם יזכה בדין. משכך, סכומי הערובה הנקבעים בפסיקה אינם משקפים את ההוצאות שצפויות להיות לצדדים בהליך או להוצאות הראליות שנפסקות לצד הזוכה בסיום הליכי על מחלוקת בסימן מסחר.

סכום הערובה בו נקב בעל הסימן הינו גבוה מהמקובל ואינו מתיישב עם פסקיקות הוצאות בהליכים מסוג וההתנגדויות או בקשות למחיקת סימן מסחר שהתקיימו עד תוס [ראו למשל: התנגדות לרישום סימן מסחר 267843 ביי.בי.בי מסעדות בע"מ נ' 027 גטה 08 (נבו 0), בקשה למחיקת סימן מסחר 330265 תיירות צובה - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אנוטקה ג.ד.ק. בע"מ (נבו 8.10.2024) ו- התנגדות לסימן מסחר מס' 278069 מצות אביב2014 מאפה בע "מ נ' רוצים את הטבע בע "מ (נבו 30.9.2020)].

נוכח האמור, מבקשת המחיקה להפקיד בידי מזכירות בית הדין העתק נאמן למקור של ערבות בנקאית בסכום 30,000 ₪ לטובת בעל הסימן, מר חגי שגב. הערבות תופקד תוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו. מקור הערבות הבנקאית יישמר בנאמנות בידי באי-כוח מבקשת המחיקה. מבקשת המחיקה תשלח לבעל הסימן הודעה בדבר הגשת הערובה.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | כ"ה כסלו תשפ"ו

5 דצמבר 2025