מבקשת
- שם: המבקשות י
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
החלטות שיפוטיות
המבקשות י
בקשות לצווי הארכה לפטנטים 2 ,127115 ובקשה לצו הארכה בגין בקשת פטנט 4
(השמעת טענות לפי תקנה 152)
ה ח ל ט ה
בפני ארבע בקשות להארכת תקופת תוקפס של פטנטים שמספרם 130492, 159512, 127115 ובקשה למתן צו הארכה בגין בקשת פטנט 132304 אשר בחינתה עודה תלויה ועומדת (להלן: "הבקשות לצו הארכה").
הבקשות לצו הארכה הוגשו בהתבסס על תכשיר רפואי אחד בשס "28001.1" בו החומר הפעיל הוא "051//18אכ". הבקשות הוגשו כולן ביוס 1.9.2011 על ידי המבקשות השונות המפורטות לעיל המיוצגות כולן על ידי בא-כוח אחד: בקשה לצו הארכה 130492 על ידי המבקשת 1 (להלן: "בקשה 492'"); בקשה לצו הארכה 127115 על ידי המבקשת 2 (להלן: "בקשה 115'") ; בקשה לצו הארכה 159512 על ידי המבקשת 3 ועל ידי המבקשת 4 (להלן: "בקשה 512'"); ובקשה לצו הארכה 132304 הוגשה על ידי המבקשת 3 (להלן: "בקשה 04
יצויו כי בחינתן של בקשה 492' ובקשה 115' נעשתה בהתאם להוראות סעיף 16(ב)(1) לתיקון חוק הפטנטים (תיקון מס' 11), התשע"ד-2014 (ס"ח 2430, עמוד 274) (להלן: "תיקון 11"), המסדיר את הוראות התחולה והוראות המעבר של תיקון 11 לפיהן על הרשם להשלים את בחינת הבקשות לצו הארכה שהיו תלויות ועומדות באותו מועד, בתוך שנתיים מיוס תחילת התיקון או מיוס מתן הפטנט הבסיסי, לפי המאוחר. היינו, על רשם הפטנטיס להשלים את הבחינה של בקשה 492' ובקשה 115' אשר הוגשו בטרס מועד תחילתו של תיקון 11, עד ליוס 6. בחינתה של בקשה 512' נעשתה בהתאם למועדים שהוגדרו בסעיף 64טו לחוק כפי שתוקן בתיקון 11. זאת, כפי שגם יחול לגבי בחינתה של בקשה 304' ככל שיינתן פטנט בקשר עמה.
ביוס 22.1.2015 הגישו המבקשות הודעה שעניינה השגה על פעולת בוחן בהתאם להוראות סעיף 161 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים"). בתמצית, השיגו המבקשות לעניין דחיית בקשתן להשהיית בחינת הבקשות לצו הארכה 492' ו- 115' עד לאחר קבלת פטנט בגין בקשה לפטנט 512' או עד חלוף מלוא התקופה שנקבעה בהוראות המעבר של תיקון 11, דהיינו עד ליוס 27.1.2016.
החלטתי בהשגה זו ניתנה ביוס 2.4.2015 בהתאם להוראות תקנה 151 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות"), ובה נקבע כי:
"18. אם כן, מקום בו הוגשו בקשות שונות להאדכת תקופת הגנה על די מבקשיס שונים, המתבססות על אותו חומר פעיל, תיבחן כל בקשה לגופה עד למועד בו נדרש הרשם לפרסם כוונה ליתן צו הארכה בגין אחת מהן בהתאם למועד סיום הבחינה העניינית ולאור הודאות סימן ב'1 לפרק ד' לחוק.
9. בהינתן שייתכן ושתיים או יותר בקשות מקבילות שכאלו יגיעו לכלל השלמת בחינה באותו מועד הרי שבהיעדר טעמים מפורטים שיהיה בהם לשכנע אחרת נראה שמושכלת היסוד של דיני הפטנטים באשר למועד הגשת הבקשה לצו הארכת תקופת ההגנה, היא שתוגבר. זאת, בהיקש מהוראת סעיף 9 לחוק;
"9. נתבקש פטנט על אמצאה אחת על יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין."
כאמור, זאת בהיעדר שיקולים רלוונטיים אחרים שיכול ויוצגו בפני הרשם וישכנעו אותו לפעול אחדת - שיקולים שיידרשו מקום בו שתי בקשות להארכת תקופה או יותר הוגשו באותו היום.
אציין שספק אם מקדה זה בו על פניו הגיעו המבקשות להסכמות כלש הן ביניהן צריך לשנות את סדרי הבחינה עליהס עמדתי לעיל,
מקום, כפי שעמדו על כך המבקשות, אין מקום לבקשן לזנוח בקשה זו או אחדת במהלך הבחינה. שכן, לא מן הנמנע כי אחת מהבקשות היתה נדחית בשלבי הבחינה המתקדמים וטרם פרסום כוונה למתן צו הארכה, שהרי בהתאם להוראות סעיף 4(764) לחוק, לא ינתן צו הארכה לגבי חומר או לגבי פטנט בסיסי בגינו כבר ניתן צו הארכה קודם לכן. לפיכך, מובן שלא יוכלו צווים אלה לדור בכפיפה אחת.
ובהיעדר שיקולים אחרים שיהיה בהס לשכנע באשר לעדיפותה של בקשה זו או אחדת לעניין מתן צו הארכת תקופת הגנה, הבקשה הראשונה שתתקבל היא הבקשה לגביה תשלים הבחינה ראשונה ותפורסם לגביה כוונה ליתן צו הארכה בהתבסס על לישום התכשיר הדפואי ובשים לב למועד הגשת הבקשה למתן צו הארכה כאמור לעיק."
בהמשך להחלטתי זו הגישה המבקשות בקשה לפי תקנה 152 לתקנות להשמעת טענות בפני. אי לכך, בהחלטתי מיוס 5.5.2015 הושהה המשך בחינתן של בקשות להארכת תקופת הגנה לגבי פטנטים מס' 127115 ו- 130492. המבקשות הגישו סיכוס טענותיהן בכתב ביוס 22.6.2015 וביוס 29.6.2015 התייצבו להשמעת טענותיהן בעל פה בפני.
לאור נסיבות דיוניות אלה טרס הושלמה בחינתן של בקשות לצו הארכה 492' ו- 115'.
עוד יצוין כי לאחר החלטתי האמורה פורסם ביומן הפטנטים 5/2015 דבר מתן פטנט בגין בקשה 159512 ובין לבין גס קובלה בקשה לפטנט 132304 ופורסמה להתנגדויות ביוס 5
בנוסף, ביוס 16.4.2015 עדכנו המבקשות כי ביוס 28.1.2015 פורסס בארה"ב צו הארכה לפטנט הייחוס 6,740,522 115 (אשר נחתסם ביוס 16.1.2015) המתייחס לתכשיר הרפואי
"1 01ע". בהמשך להודעה זו וכחלק מבחינת הבקשה לצו הארכה 512' נשלח למבקשות 3 ו-4 ביוס 13.5.2015 דוח ליקויים בו צוין, בין היתר, כי בהתאם לכללי החישוב שבסעיפיס 64ט ו- 64י לחוק, נראה כי הבקשה אינה וכאית לצו הארכה שכן מועד פקיעת פטנט הייחוס בארה"ב כפי שהוארך שס חולף בטרס מועד פקיעת פטנט 512' בישראל (ללא הארכה).
אוסיף ואציין שבשלב זה, בסיכומיהן ובשעת הדיון למעשה מבוקש שאמשיך ואשהה את בחינת הבקשות לצו הארכה עד אשר יינתן פטנט בגין בקשת פטנט 304' ותשלים בחינתה של הבקשה לצו הארכה שהוגשה בגינו.
כלומר, בשלב וה מצויה לפחות אחת מהבקשות לצו הארכה בפני השלמת בחינתה. בהתאם להחלטתי מיוס 2.4.2015 הבקשה הראשונה לגביה תפורסס כוונה ליתן צו בעקבות השלמת
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
הבחינה, תייתר למעשה את המשך בחינת יתר הבקשות לצווי הארכה שהוגשו בגין אותו החומר. כאמור, על כך המשיכו המבקשות והשמיעו טענות, כדלהלן.
בתמצית, סבורות המבקשות כי אין להטיל מגבלה בבחינת כמה בקשות לצו הארכה בגין אותו חומר פעיל, כל עוד לא ניתן צו הארכה למי מהן. ואת הן מסיקות מלשון סעיף 64(ד) לחוק, לפיה:
"64ד. לא יתן הרשם צו הארכה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(4) לא ניתן צו הארכה קודם על הפטנט הבסיסי או לגבי החומר; (ההדגשות אינן במקור - א.ק)
לשיטת המבקשות, פרסוס כוונה אינו בגדר מתן צו. לטעמן, במקרים מסוימים ייתכן כי תפורסמנה כמה כוונות ליתן צווי הארכה במקביל לגבי אותו חומר פעיל.
בהקשר והפנו המבקשות להחלטה בעניין בקשה למתן צו הארכה לפטנט 83148 30686 (פורסס באתר רשות הפטנטים, 13.6.2007) (להלן: "עניין 40606")
וכן להחלטה בעניין בקשה לתיקון טעות בצו הארכה לפטנט מס' 120701 (פורססם באתר רשות הפטנטים, 3.11.2014) בהן נקבע כי הוכות לצו הארכה מתגבשת עם הענקתו.
לשיטת המבקשות משהתייחס המחוקק בסעיף 64ד(4) רק לשאלת מתן צו הרי שאין לפרש את הדברים ככוללים התייחסות לכוונה. לשס כך הפנו המבקשות ללשון סעיף 64יב לחוק הקובעת את התנאים לפקיעת "צו הארכה או הודעה על כוונה לתת צו הארכה". לטעמן, בכך יש להראות שכאשר המחוקק מוצא לנכון הנו מתייחס בפירוט לצו בצד מעשה פרסוס הודעה על כוונה.
כפי שעולה מהוראות סעיף 64יב לחוק כמו גם למעשה מהוראות 364) לחוק, ישנם מצבים בהם תפקע הודעה על כוונה ליתן צו. ברי כי הודעה על כוונה עשויה לפקוע (בהתקיים התנאים המנוייס בסעיפים האמורים) בטרס נתגבשה לצו בסופו של יוס. מכאן שללא ספק במקרים אלה צריך היה המחוקק להתייחס פרטנית להודעה על כוונה ליתן צו בנוסף ובנפרד על ההתייחסות לצו שניתן בעקבות ההודעה. כמפורט להלן, צורך אה לא מתעורר לצרכי סעיף 64() לחוק בו מדובר בהצבת תנאי אי-מתן צו קודם.
איני סבור כי פרסוס מספר כוונות ליתן צווי הארכה יכול לסייע בידי הרשם ליישם את ההוראה שבסעיף 64ד(4) לחוק לפיה לא יינתן צו הארכה לגבי חומר או לגבי פטנט בסיסי בגינו כבר ניתן צו הארכה קודם. לחיפך. מילוי אחר הוראה זו יתאפשר באמצעות פרסוס
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
כוונה אחת ביחס לצו הארכה אחד אותו יש בכוונת הרשם ליתן. על פעולות הרשם ליישום הוראות סעיף זה להיות ברורות לציבור וקונקרטיות.
לשיטת המבקשות יש לאפשר מצב בו יפורסמו ביומן הפטנטים מספר כוונות ליתן צו. עס זאת, אין בפיהן תשובה באשר לקושי העולה מכך שכשיותר מכוונה אחת מפורסמת, בהכרת ייאלץ הרשם לבטל את חלקן (ככל שהדבר אפשרי). בפרסום מספר כוונות ליתן צווי הארכה הנוגעות לאותו חומר פעיל יהיה כדי לזרוע אי וודאות בנוגע למימוש הזכות בהמשך לאותן כוונות שרק אחת מהן תבוא בסופו של יוס בדמותו של צו. כוונה כשמה כן היא, כוונה ליתן צו הארכה אחד ויחיד אליו מתייחס סעיף 64ד(4) לחוק, ולא מספר צווי הארכה.
לאחר תיקון 11 נוספו בסעיף 64ה לחוק מספר סוגי הודעות על כוונה ליתן צו הארכה. סעיף 4ה(ג) לחוק מתייחס לפרסום הודעה על כוונה בהתמלא כל התנאים הדרושים למתן צו המנוייס בסעיף 64ד לחוק. סעיף 64ה(ה)(1) לחוק מתייחס לפרסוס הודעה על כוונה בהתמלא כל התנאיים הדרושים למתן צו המנוייס בסעיף 64ד (1)-(4) לחוק אך טרס נתמלאו יתר תנאיו באשר למתן צוויס להארכת פטנטי הייחוס בארה"ב ובמדינה אירופית מוכרת. סעיף 4ה(ה)(3) מתייחס להודעה משלימה להודעה שניתנה על פי סעיף 64ה(ה)(1) לחוק בהתקיים יתר תנאי 64ד לחוק.
כטענה חלופית, לשיטת המבקשות ייתכן ויש אכן לראות במועד פרסוס כוונה לפי סעיף 4ה(ג) או 64ה(ה)(3) לחוק, הניתנת בהתמלא כל התנאים המנוייס בסעיף 64ד לחוק, כמועד בו אכן לא ניתן להמשיך בבחינת בקשות אחרות למתן צו הארכה. אין זה המקרה לטעמן בעת פרסום כוונה לפי סעיף 64ה(ה)(1) לחוק. לעניין זה טענו המבקשות כי בטרס ידוע משכו של צו הארכה העתיד להינתן במדינות המוכרות, אין למנוע פרסוס כוונות מקבילות שכן הענקת צו לפטנטי הייחוס משפיעה באופו ישיר על חישוב התקופה בישראל ועלולה אף לאיינו לחלוטין. לכו לשיטת המבקשות מועד פרסום כוונה ליתן צו הארכה לפי סעיף 64ה(ה)(1) אינו יכול להיחשב כמועד סיום הבחינה, כפי שזה נדון בהחלטתי האמורה מיוס 2.4.2015.
איני סבור כי יש בהבחנה האמורה כדי לשנות מתוצאת הדברים. בתיקון 11 בו תוקן סעיף 4ה לחוק, קבע המחוקק הסדר מפוצל לניהול ההתנגדויות לצו הארכה לגביו פורסמה הודעה לפי סעיף 64ה(ה)(1). פרסום כוונה מעיד על עמידתה של הבקשה לצו הארכה בתנאים העקרוניים להענקתו, (המוגדרים בסעיף 64ד(1)-(4) לחוק), להוציא חישוב תקופתו לגביה ניתן יהיה להתנגד בנפרד. ודוק, בהתאם להוראות סעיף 64ז(ב) לחוק, ההתנגדות המאוחרת לעניין משך הצו תהא מוגבלת לשאלת קיומס של צויס להארכת פטנט ייחוס ובכך למעשה מוגבלת לשאלת תקופת התוקף, ולא ניתן יהיה להעלות בה טענה שניתן היה להעלות במסגרת התנגדות על כוונה לתת צו הארכה לפי סעיף 64ה(ה)(1) לחוק. מכאן שבהעדר התנגדויות ראשוניות להודעות כוונה שניתנו לפי סעיף 64ה(ה)(1) לחוק, עשויות להיוותר לאורך ומן במרשם הודעות שיפגעו במידת הודאות ובהירות הפנקס.
יתרה מזאת, לא ניתן לפסול את האפשרות שבמצב שכזה ייאלץ הרשם ליתן מספר הודעות משלימות (כהגדרת מונח זה בסעיף 64ה(ה)(3) לחוק) - שאו תוצאת הדברים תהא והה לתוצאה הבלתי רצויה עליה עמדתי לעיל בה פעולות הרשם אינן ברורות לציבור וקונקרטיות.
ודוק, איו הדברים אמורים במצב תיאורטי:
לפי נתוני המבקשות, פטנט ארה"ב 6,740,522 115 צויין (יחד עם עוד שני פטנטים נוספיס שס) כפטנט ייחוס עבור בקשה 512' ובקשה 492'. כפי שהודיעה על כך המבקשת (בהודעתה מיוס 16.4.2015, כמו גם בסעיף 29 בסיכומי טענותיה) לגבי פטנט ארה"ב 6,740,522 15 פורסס צו הארכה אשר עתיד לפקוע ביוס 17.9.2021.
אמנס, הארכתו של פטנט ארה"ב האמור תהיה לאחר פקיעתו הצפויה של פטנט 512' ולכן הודיעו המבקשות כי אין בכוונתן לקדס את בחינת הבקשה לצו הארכה לפטנט 512' (בסעיף 0 בסיכומי טענותיה, ובשעת הדיון (ר' פרוטוקול הדיון מיוס 29.6.2015, בעמוד 4, שורה 18).
עס זאת, מקרה זה מדגיש שלא ניתן לפסול אפשרות בה היה הרשם נאלא להמשיך ולהידרש לשאלת הוצאת הודעות משלימות על פי סעיף 64ה(ה)(3) לחוק ליותר מפטנט אחד ובכך היינו עומדים באותה תוצאת דברים אליה לא כיוון המחוקק.
למרות שהמבקשות לא עמדו על כך, אציין, מעבר לצורך, שלטעמי אין בהוראות סעיף 4ה(ה)(4) לחוק להסדיר מצב של מספר הודעות משלימות כאמור.
אוסיף ואדגיש, שאינטרס הוודאות ובהירות הפנקס גובר בענייננו על החשש אותו הציגו המבקשות לפגיעה מסתברת בזכויותיהן. המבקשות חוששות שבמידה ותפורסס הודעה על כוונה ליתן צו לגבי בקשה אחת בלבד אשר עלולה להידחות לאחר התנגדות הן תישארנה קרחות מכאן ומכאן. נראה כי חשש שכזה קיים בכל הגשת בקשה לבחינה בפני רשם הפטנטיס בין אם ישנן מספר בקשות מקבילות או דומות ובין אם המדובר בבקשה אחת העומדת בפני עצמה.
המבקשות השתיתו חלק ניכר מטענותיהן על סוגיית יעילות בירור בחינתן של מספר בקשות לצו הארכה עוד שלדבריהן יונחו את יתר הבקשות לכשיינתן פטנט בגין בקשת פטנט 304'. ברס לא היתה בפי המבקשות תשובה הולמת לקושי שעלול להתעורר במידה ותימשך בחינתה של בקשה 304' או אף אם תוגש התנגדות בהתאם לסעיף 30 לחוק כנגד מתן פטנט בגינה. במידה ותושהה בחינת הבקשות לצווי הארכה בנסיבות שכאלה יימצא הרשם חורג מתקופת שנתיים הימים שנקבעה כאמור בתיקון 11 להשלמת הבחינה.
8. בשולי הדברים אציין, שעל כל פניס, בחינתן של הבקשות להארכה 492' ו-115' טרס מוצתה כל עוד לא השלימו המבקשות תשובותיהן על דוחות הליקוייס באופן ענייני. מצב וה כשלעצמו מונע את בירור מצב הבקשות לאשורן.
9. לפיכך, בהיעדר שיקולים רלוונטיים אחרים לעניין זה, לא שוכנעתי כי בענייננו יש לעכב או להשהות את בחינתן של בקשות 492' ו-115' עד להענקת פטנט לבקשה 304', ככל שיוענק, ולבחינת הבקשה לצו הארכה שהוגשה לגביה.
על כן החלטתי מיוס 2.4.2015 עומדת בעינה.
0. על המבקשות להשיב לדוחות הליקוייס ולמכתבי הבוחניס שנשלחו בתיקי בקשות 492', 115' ו- 512' בתוך 60 ימים ממועד החלטה זו.
אסא קלינג
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
ניתן בירושלים ביוס | כ"ג אלול, תשע"ה 7 ספטמבר, 2015
סימוכין: 64 "ו