סימן מסחר 30440

ההחלטה:

1. לפנינו טלושה מבקטסים מתחרים בהליכים לפי המסתר (נוסח חדש), תשל"ב-1972 לרישום סימן מסהר הכולל דמות של "אייל"

2. למען (א)

בענין בקשות לרישום סימן מסחר מס' 30440, מס' 30646 ו-31255, מס' 40606, 40607, 40608, 40969, 426251 ו- 42562

(סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972)

ברי בע"מ (בהעברה מחברת האורד - בע"מ, שקיבלה העברה מחברת האורז ירושלים בע"מ) - ע"י ב"כ עו"ד גינת

המבקשת בתיק מס' 0 ו- .

אל זן בע"מ -

ע"י ב"כ עו"ד שתטר - המבקשת בתיקים מס' 30646 ו-31255 [ פתחי עבד אל קאדר סעד אל דין - המבקש בתיקים מס' 40606, באמצעות זליגסון את גבריאלי, עו"ד 7, 40608, 40966 ער

ע"י ד"ר זליגסון; עו"ד 9, 42651 ו-42652 |

הסדר הטוב אציין את הבקשות שהוגשו ומועדיהן:

חברת ברי בע"מ המבקשת בתיק מס' 30440: ביום 25.6.69 הגישה חברת האורז ירושלים בע"מ בקשה מס' 30440 לרישום סימן מסחר המורכב מדמות שהיא איילות אדומות, כשהאיילות במצב של עמידה ופניה של האחת מופנים ימינה ופני האחרת שמאלה.

בסוג 30 לגבי תה.

ביום 24:5:72 העבירה חברת האורז ירושלים בע"מ (שהייתה בשלבי פירוק) את כל נכסיה, כולל הבקשה דנן לחברת האורז ירושלים (1972) בע"ס.

ובקשה מס'

בקשה מס' ופ3יהן ימינה ומופיעה באנגלית ובערבית המילה שמשמעותה איילות:

ביום 8 1.2.5 העבירה חברת האורז ירוטלים (1972) בע"מ את כל נכסי כולל הבקשה, דנן לחברת ברי בע"מ, תהיא המבקשת לפנינו. חברת בו בע"מ היא חברת אחות של תה 1. ויסוצקי וטות* (ישראל): בע"מ וק סקת ביבוא: אר*זה וטיווק טל מוצרי מזון ובכלל אלה תה/ "

(ב) חברת אל יז בע"מ - הפקדת בתיקים מס' 30646 ו-31255: החברה הגישה ביום 6 באוגוסט 1969 בקשה מס' 30646 לרישום סימן הו רכב מדמות איילה אדומה (כשהאיילה במצב של ריצה ופניה מופנים טד שמאל) בסוג 30 לגבי "תה בתפזורת בארי+צג של 1 ק"ג יי צָ ק"ג, 20 גרם ו-100 גרם", כן הגישה החברה הנ"ל ביום /17 בדצמבר 1969 בנוספת מס' 31255 לרישום סימן המורכב מז ות שתי איילות אדוּמות בסוג 30 לגבי "תה בתפזורת באריזות של 1 ק"ג, צ קָ"ג, -200 צרו ו-100 ברס" %- %-- / ו

(ג) פתחי לי אל קאדר סעד אל דיך - בקשות בתיקים מס' 40606, 40607 '40608, 40966 עד.40969, 42651 ו-342652 = הנ"ל הגיש ביום 21.4.79 בקשות מס' 40606, 40607 ו-40608 לרישום "י 95 יוטטר הכולל את מוטיב האיילות בסוג 0( לבבי תה., | .

|( בקפה מט" 40606 כוללת את דמות שתי האיילות כשפני.ין מופנות זו אל זו גם בטחור לבז כשפיגיהן מופיעה המילה גתץ: 0/0 - רצות ..

שכוללת תווית ועליה מצוירות אייל.ת

הכוללת תווית ועליה מצוירות שתי טיילות רצוח - ופניהן מואלות בצבע שחור על רקע ורוד).

ב-1975 הגיש הסבקט הנ"ל 4 בקשות נוספות לרישום סימן מסחר הכולל את מוטיב האיילה או האיילות בסוג 30 לגבי 84 כדלקמן:

(בקשה מס' 6 'כוללת את דמות האיילה במצב של ריצה כשפניה שמאלה בצבע שחור על רקע לבן, בקשה מס' 40967 כוללת את המילה ק0ם .1082 שמשמעותה האיילות, בקשה מס- = כוללת את המלוק 2 0

באותיות ערביות ובקשה מס- 9 כוללת את דמות הייילה, במצב עמידת כמשפגיה ימינה בצבע שחור על רקע לבן). /

ולבסוף ב-12.7.1976 הגיש שתי בקשות נוספות מס' 4201 ו-42652. ו לרישום סימן מסחר המורכב מדמות איילה במצב עמידה כטפניה שמאלה בצבע טשהור

על רקע לבן בסוג 0 לגבי תה (בקשה מס' 42651 כוללת את ציור האיילה בצבע שחור על רקע לבן, כשפניה מופנים ימינה, ובקשה מס' 42652 כוללת. את דמות האוילה בצבע שחור על רקע לבן כשפניה מופנים שמאלה). | /

אין ספק שהמוטיב המסותף לכל הבקשות הוא האיילה או האיילות, והשאלה שיש לברר בדיון זה היא זכותו של מי עדיפה.:

לפני שאיכבד ואכנס לדיון בשאלה זו ברצוני לציין עוד מה פרטים הקטוריס, להתדיינויות קודמות שבין הצדדים. הצדדים התדיינו הן בפני רשם סימני המסחר (קודמי) והן בפנ* במסגרת הליכים אלו ייכן התקיימו הליכים "בקשר לסִימנים אלו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבית משפט שלום ברמאללה. וכן התקיים ערעור על החלטות ביניים שנתי בקשר

להליכים אלו בבית המשפט העליון, -

למען שלמותם של הכתובים אציין פרטים על הליכים אלו:

(א) ההליכים בין הצדדים החלו עוד ב-5 בינואר 1973 כל (הקיים בפנל רשם סימני המסחר (קודמי) דיון בו השתתפה חברת "אורמקא", חברה מסחרית למזרח, בע"מ (המבקשת בתיקים מס' 9 יו-2 299). באותו דיון התעוררה השאלה האם יש לחברת: "אורמקא" זכות אידה בהליכיס לפי טעיף 9. הדיון לא הוכרע בישיבה שניה שטהיתה :יוס 18 במאל 13 - ורק ב-12 בספטמבר 1973 החליט הרשם (קודמי) שטובה הענין דורשת את המשך השתתפותם של חברת "אורמקא" כצד בהליכים. בינתיים חברת "אורמקא" פרשה והחליטה לזנוה את הבקשות ותל הבקשות. מס' 28949 ו-29942 נסגרו.

(ב) ביום 9.2.78 התקיים בפני דיון ובמסגרת הנתתי שלו.ו החלטות שאביאן פלשונן ברצף אתד: | ' | "בתחילת הדיון העלו עו"ד גינת, ואליו הצטרפו ע'ד כהן ועו"ד שחטר טענה טרומית שאין עלי לקבל את התצהירים יגביש ד"ל זליגסון

פרשו במסגרת מכתבו מ-7.9.77, שכן אלו לא רכו בהתאם לפקודת הראיות (נוסח חדש) ובהתאם לדינים הקיים ביהודה ושסומרון. ד"ר זליגסון לא חלק על טענה זו שהוע .ה כנגד התצהירים אלו וטענתו הייתה שהעלי לקבלם מכוח הסמכה הכללית הנתונה לרשם סימני המסחר לקבל ראיות; סמכות ש 3 דהה )לדיגים הקיימים בעניין קבלת ראיות בב 88פש 9 על*לה מפח

" חוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.

אשר תידון במהלך הדיון גופו+

ה ה ה 2 לה ההתק הליל הקדה 7 ולש הל היו . . -. די-

לאחר שטקלתי בדבר הנני מתייט לקבל את התצהירים הגונים וזאת תוך הסתמכות על סעיף 67 לפקודת סימני המסחר (נוסח החדש), תשל"ב-1972.

סעיף זה קובע ברישא שלו שהראיות בהליכים שבפני רשם סימני המסחר יהיו בתצהיר שמוגש לפי פקודת הראיות (נוסח חדש) או אס ניתן התצהיר בחו"ל, לפי דיני מקום נתינתו, כל עוד לא

הורה הרשם אחרת.

נראה לי כי במקרה דנן צדק ייעשה אם אקבל את המסמכים שהוגשו במצורף למכתבו של עו"ד זליגסון מיום 7.9.77 ולה כתור ראיות רגילות ולא בתור תצהירים וזאת בשל ההשלכות שיש להם על ההליכים שבפנינו.

אין בהחלטה זו כל התייחסות לטאלת משקל של הראיות הללו שאלה "בהמשך להחלטתי לקבל את התצהירים שהוגשו במצורף לכתבו של ד"ר זליגסון מיום 7.9.77 ביקסוני עו"ד שחטר וכהן לחקור את מצהיריו של ד"ר זליגסון חקירת שתי וערב על תצהיריהם:

- מר גינת גוו אה תשומת ליבי בטיעקוניו להוצאות הגבוהות טשתגרמנה לצדדים אם תהיינה חקירות שתי וערב וביקשני לנהל את הדיון בהתאם לחומר המצוי בתיקים שלפני. פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) לא מחייבת את רשם סימני המסחר לאפשר את

חקירתם של המצהירים על תצהירים שהוגשו לרשם. סעיף 7 לפקודה העוסק בשאלת הראיות לפני הרשם קובע כדלקמן: "בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכים לפני הרשם בתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א--1971 או בהצהרה שניתנה בחוץ לארץ לפי דיני מקום/ נתינתה - כל עוד לא הורה הרשם אחרת, אולם רשאי הרשם, אם נראה לו הדבר, לגבות עדות בעל פה במקום ראיה שבכתב או

בנוסף לראיה כאמור, וכן רשאי הוא להרשות שהמצהיר יחקור חקירה שכנגד."

סעיף זה מקנה לרשם סימני המסחר שיקול דעת נרחב בקשר לקבלת "

ראיות אשר יכולות להיות בכתב או בעל פה בצורת תצהיר או שלא זוהי דדלחותקרקירו. וה לוקלק חדקדדחפה וו

בצורת תצהיר. לפי סעיף זה רשאי הרשם, אך לא חייב, לגבות עדות בעל פה במקום הראיה שבכתב:

שצריך לעמוד בפני רשם סימני המסחר בעת שהוא דן בבקשה נ"ל הוא האם ייגרם עיוות דין או אי צדק אם יאפשר או יסרב הרשם את ה

במקרה דנן יש לזכור שההליכים בתיק זה נמשכים במשך שנלס ו רבות ואס אאפשר דבר חקירת שתי וערב של 16 מצהירים (מה גס שיהיה צורך במתורגמן), יגרום הדבר להסתייגיית הדיון ולעינול. דין שכן מדובר במקרה שלפנינו בתאום מועדים ל-4 צדדים ולעדים רבים. אך אם לא אאפשר את הקירת המצהירים ואאפשר כנגד זאת לצדדים לערוך שאלונים שעליהם ישיבו העדים השונים בתצהיר לא ייגרם עיוות דין:

לפיכך, הנני מחליט כדלקמן:

(א) על ד"ר זליגסון להמציא לכל הצדדים תוך שבועיים מהיום את כל התצהירים והראיות שהגיש לי במסגרת ההליכים הנוכחיים.

הודטיים. מיום קבלת הראיות שישלחו כאמור לעל, על כל צד מהצדדים המעונין בחקירת מישהו ממצהירי ו/או עדי הצד נגד לחפין סאלוניס סקליהס יתיה על המצהירים להטיב בכתב תוך חודש ימים מיום קבלת השאלון: התשובה תהיה בצורת תצהיר שינתן לפי פקודת הראיות (נוסח חדש). לצד שהגיש את השאלון תהיה אפשרות להגיש שאלון נוסף שלתייתס לתשובות שקיבל וזאת תוך שבועיים מיום קבלת התשובות.

על השאלון הנוסף ישיבו הנשאלים תוך חודש ימים מיום

(ג) מכל מקום תוך 5 חודשים מהיום על כל הצדדים לדיון זה לסייס את חקירת העדים בדרן של הגשת שאלונים ותשובות בצורת תצהירים. למען הסיר ספיקות מובהר בזה כי אין בפרוצדורה שקבעתי לעיל כדי למנוע חקירת עדים הקירת שתי וערב בשלבים אחרים של ההליכים שבפני אך יש בה למיטב הכרתי כדי לחסוך בהוצאות מיותרות ולמנוע את השסתייגיית הדיון וכן אין בה כד? לגרום עיוות דין."

הדיון ביקסני עו"ד גיגת לקבוע לטובת מרשתו ערובה לכיסוי הוצאותיה אם אלה תיפסקנה לטסובת מרשתו:. לאחר ששקלתי בדבר דחיתי שאלת קביעת ערובה לכיסוי הוצאות נקבעה בתקנות סדר הדין /

בקשה זו בעת הבירור ולהלן נימוקי ההלטתי: האזרחי, תטסכ"ג-1963. תקנה 483 לתקנות אלו קובעת כדלקמן:

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נבנתבע:

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד, תידחה התובענה אלא א6 כן | הורשו התובע או התובעים להפסיקה:).....*. |

הטשופט ד"ר זוסמן בספרו, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית;

סעיף 1 קובע כי בית המשפט משתמש בסמכותו לקביעת ערובה לתשלום הוצאות בשני מקרים:

(א) כאשר התובע מתגורר במץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע,

אם יזכה בהוצאות, יתקטה משום כך לגבות את המגיע לו, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאיפ בארץ, שמהם יוכל הנתבע להיפרע:

(ג) כאשר לא המציא התובע את מענו, פדרוש לפי תקנה 27), או שהמציא מעז לא נכון.

פקודת סימני המסחר והתקנות שהותקנו לפיה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי,לא קבעו קביעה דומה ולא מקנות לי סמכות לקבוע שעל צד כלשהו בדיון להפקיד. ערובה לכיסוי הוצאות הצד האחר.,

במקרה זה לא אוכל לקבוע הפקדת פקדון אם הפקודה או תקנותיה לא הֶסמיכוני לעשות זאת., 0%

בהליכים אלו נראה לי שלאור הפרוצדורה שקבעתי של משלות שאלונים ותשובה באמצעות תצהירים לא תגרמנה לצדדים הוצאות החורגות מעבר למקובל. דבר שעשוי היה להגרם לו הצטרכנו לקיים ישיבות רבות על מנת לאפשר חקירתם של 17 עדים שדבריהם, קרוב לודאי היו טעונים תרגום.

של מרשתו של עו"ד גיגת.

אשר על כן, החלטתי לדחות את הבקשה להפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיח

באשר לשאלת ההוצאות של הישיבה שהתקיימה בפני, אלה תיקבענה בסיוּם ההליכים ולאחר שאקבע את זכויות הצדדים שבפני."

הערעור הוא על החלטת ביניים של רשם הפטנטים, המדגמים על מהלפת לו הוגשל ערעוף להיה הקלאט תעליון ע"י חברת אל זן הע"מ ומשה אוצדן ברכ"ע 8 כאשר היא המערער הופנו בעלקרם נאותו.

חלק של ההחללתה הדן בפרוצדורת הסאלונים. ביהמ"ס העליון בהחלטתו ./ בבג"ץ 121/78 הנ"ל מיום 9 1 החליס כדלקמן: ב :

וסימני המסחר, שניתנה ביום 8 בהללכים המתנהלים "לפניו בין צדדים מתחרים, לפי סעיף 9 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב-1972. החלטת הביניים נוגעת לסדר הדיון לפני הרשם; הוא קבע שהחקירה של תצהירים שהגיש המסיב מס' 5 בערעור זה כ בדרך הגשת שאלונים למצהלרים. ניתגה גם רשות להגיש סאלוץ נוסף לשם מתן תשובות על תוכן השאלונים הראשונים, ולבסוף גס נאמר טב החלטסה אין כדי למנוע הקירת עדים בחקירת שתי רב שלבים. אתרים של ההליכים לפני הרשם.

מר גבריאלי בשם המשיב מס' 4, יעורר טענה מקדמית שעל החלטה מעין דצו אין ערעור לבית משפט זה. הוא הזכיר לנו סעיפים ישונים בפקודת סימני המסחר הקובעים זכות ערעור, וכן תזכיר את הכלל זכות ערעור חייבת למצוא' את בטויה בהוראה סטטוטורית. לזה השיב טר שחטח בשם המערערים, כי מכיוון שהדיון לפני הרשם. לפ סעיף 29 הוא מעין יציר הפסיקת (בג"צ 77/60, פד"י י"ד 8 בג"א 228/65, פ"די ו"ט (3) 7. הר הרי שבית המלמט הזה יבול לנהוג גמישות יתר בהרשאת ערעור אלי לטענה דו אין אנ מסכִימים. על החלטתו הסופית "של הרשם בהליכים לפי סעיף 09 יבול בעל דין שהפסיד לערער על יסוד זכות הערעור ישניתנה', "היווצסעייףי 19 לפקודה, אבל:אין בכך כדי להקנות זכות ערעור, על כל ההלטת ביניים. דבר זה אין לו יסוד לא בחוק ולא בדְרישות הדיון העיל.

מר בינת, בטס מטיבים אחרים, הציע שבית משפט זה יעסה קפנדריה לויכריע בעצמו לגוף הבקשות התלויות ועומדות לפני הרשם זח,. סנים.

איז ממש בבקשה זו. מהחל הדיון לפני הרשם הוא הייב להסתיגים לפניר - ויפה שעה אחת קודם.

אנו דוחים את הערעור ומחייבים את המערערים, סולידרית, לשלס הוצאות בערעור למשיב מס' 5, סכום כולל של 3,000 95 אלן. הוצאות בי העותרים והמשיבים מס' 1 - 3%

ב-69 2 -25. ביתנה צ"י-הפגפם לובנברב החלטה הים המ" 11271/69

בת.א. .יי בדיון שהצדדים היו חברת אורמקא, מנדלסון ובנו ואנטואן וג'יל שוקחה מצד אחד נגד משה אוזן (מחברת אלזן) מצד שגי.

באותו דיון טענו המבקשים שהחל בשנת 8 הם הפיצו את התה שלהם המובא מציילון באריזות הכוללות את דמות האיילה או האיילות ואולם "

בטען שהמשיב התל לשווק את התה הצילוני שלו בשקית דומה להפליא רק ביולי 19 ובכך כפר המשיב. המשיב טען באותו דיון שהוא עצמו מפיץ תה מציילון ביהודה וטומרון החל מסמוך אחר* מלחמת ששת הימים ושכמוהו עוסים מפיצים אחרים:

ביהמ"ט קבע כדלקמן: "לא שוכנעת' שהמבקשים הפיצו את התה מציילון שלהם לפני שהפיץ אותו המסיב באריזה משלו. אמת ונכון שהמבקשים סיגלו לעצמם צורת ישתי איילות הפונות שמאלה, כאמור, ונראות רצות; מה שאין כך "בטא הארי זרת שהוצגו לי באלה מופיעות שתי איילות בלבד, לא שוכנעתי שהמשיב התחיל להפיץ את:

אך בצדרות התה באריזות הדומות לאלה של המבקשים כטנה לאחר שאלו החלו במכירה. מכל מקום לא המבקשים ולא המשיב סגלו לעצמם את סמל האיילות, בתור שכזה ,לאריזות תה מציילון, הדבר היה נפוץ בצורות שונות משכבר".

(ה) בהפטן גת בי עה פלילית מס' 834/75 שנדונה בבית משפט השלוס ברמאללה קבע בית המשפט ביום 17.6.75 כממצא עובדתי, בין היתר, שפתחעבד אל קאדר סעד אל דין הוא הבעלים של הסימנים המסחריים עבור תה דוגמה שתי האיילות.

ראיותיהם של הצדדים:

חברת ברי בע"מ: (ראה להלן סעיפים 12-4).

תצהיר מטעמו של אברהם דינוביץ מי טטימש כמנהל חברת האורז ירושלים בע"מ, מתצהיר זה שנחתם ביום 25 בינואר 1971 עולים הפרטים הבאים החשובים לעניננו:

(ג) חברת האורז ירוטלים בע"מ שווקה החל מאוגוסט 1969 תה עם סימן שתי האיילות.

(ב) עד סוף דצמבר 0 מכרה התה כ-72 טון תה ארוז כשעל האריזה מופיע הסימן האמור.ק אזרחי 4516/69 בביהמ"ש המחוזי בת"א (ראה סעיף 3(ד) לעיל). יש לציין שמר אוזן הינו מנהל בחברת אל-זן בע"מ שהינה אחת המבקשות בחליכים שלפנינו,

(ב) העתק מאוטר של תצהירו של ע. גליקברג מיום 29.12:69 בתיק האזרחי הנ"ל.

(ג) העתק מפרוטוקול חקירת העדים בתיק המ 7 הקשור לת 4516/69 הנ"ל, אריו הצוורו

(ד) תצהירו של סאמי כתאנה, סיטונאי מזון בבאקה אל-גרביה מיום'

(ה) תצהירו של זוהדי איברהים עתאמגה (אףיהוא סיטונאי מזון בבאקה אל גרביה) מיום 5.2:18.

(ו)-תצהירו של אלי גורנשטיין מנהל השיווק של חברת תה ו. ויסוצקי כוסום' ( ישראל) בע"מ ומנהל השיווק של חברת ברי בע"מ.

בסעיפים הבאים אפרט את הפרטים העולים מראיות אלף.

6. מתצהירו של משה אוזן עולים הפרטים הבאים:

(א) הוא אורז ומוכר תה ביהודה וסומרון (להלן -יו"ש) ההל מחודש.

אוגוסט באריזות הידועות כ"איילה", ואו "שתי איילות". הנוסאות תיאור מצויר של איילות.

(ב) תה באריזות הנושאות את השם "איילה" ו/או "שתי איפלות" ותנוטאות תיאור מצו"יר של איילת ו/או איילות מופץ ונמבר

בשטחי יהודה ושסשומרון ע"י אנסים טבים מבלי שתהיה זכות ייחודית לכך.

(ג) המצהיר טען שהוא הראשון שהפיץ הה באריזות אלו.

(ד) חברת אורמקא, סוכנות מסחרית למזרח בע"מ (שבינתיים פרשה מהדיונים י.צ.), ה. מנדלסון ובניו (שאיננו צד לדיונים אלה י.צ.) ואנטואך וג"יל שוקחה (שהיה אחד הצדדים לדיון זה ופרש מה8). מתחריס במצהיר תחרות בלתי הוגנת, שכן הם

החלו לשווק ולארוז תה בצורה דומה לאחר שהמצהיר החל בכך, ולכן גרמו לו נזקים.

מתצהירו של ע. גליקברג עולים הפרטים הבאים:

(א) תצהיר זה הוגש במסגרת הליכים לתיקון פרוטוקול הדיונים בת:א. ס בביהמ"ש המחוזי בת"א. בתצהיר זה הצהיר מר גליקברג שנכח באולם הדיונים שמר אוזן בחקירת שתי וערב על תצהירו אמר שאת התה בשקית הכוללת את דמות שתי האיילות האדומות החל להפיץ

לא. באוגוסט 1967 כי אם באוגוסט 1969:

(ב) ביהמ"ש נעתר לבקסת התיקון ואכן תיקן כך את פרוטוקול הדיונים.

8. מפרוטוקול הדיונים בת.א. 4516/69 הנ"ל עולים הפרטים הבאים:

(א) מר אוזן חזר בשבועה על עיקרי הדברים שבתצהירו וציין שתת ה"הרזלין" (קרי: האיילות) נמכר בגדה והעסק "הלך טוב" כי "השם רזלין חשוב לערבי":

(ב) מר גליקברג אמר בשבועה שבציילון תה זה ידוע כמין טוב ביותר. הוא החל לשווק בטנת 1968 וידוע לו שבגדה ישנם עוד אנשים

מתצחירו של סאמי כתאנה, שנחתם ביום 3.2.78 עולים הפרטים הבאלם

החשובים לעניננו:

(א) מזה שנים רבות (לא צויין כמה שנים י.צ.) בעשה שימוש בסימן שתי האיילות באריזת תה.

(ב) אורזי תה אחדים במקומות שונים בארץ משתמשים בסימן של שתי איילות לסימון התה שבאריזותיהם.

(ג) על סמך גסיונו, סבור המצהיר, שציבור צרכני התה מזהה את סימן טשתי האיילות כסמל תה באופן כללי ללא ייחוס התה לאורז מסוים.

מתצהירו של זוהידי איברהים עתאמנה שנחתם ביוס 5.2.78 עולים הפרטים הבאים החשובים לעניננו:

(א) זה למעלה מעשר שנים, שנעסה שימוש בסימן של שתי איילות באריזת תה: אורזי תה אחדים ושונים בארץ כמו: ברי בע"מם, יוסף שוקחה ואנטואן שוקחה מנצרת משתמשים בסימן האמור של ו שתי איילות לסימון תה שבאריזותיהם. (ב) גם בגדה המערבית יש כמה אורזי תה המשתמשים בסימן של שתי איילות כמו למשל פתחי דדו מטול כרם. אורזים אלה מוכרים תוצרת זו באיזור נצרת והמשולש.

(ג) הטלויזיה הירדנית משדרת מידל פעם פרסומת לתה הארוז עם סימך של טתי איילות ושידורים אלה נקלטים גם בישראל.:

(ד) על סמך נסיונו, סבור המצהיר, שציבור צרכני התה מזהה את סימן שתי האיילות כסמל תה באופן כללי ללא ייחוס התה לאורז מסוילם: כדי לזהות את אורז התה על הצרכן לקרוא את הכתוב על האריזה.

מתצה'ירו של מר גורנטסטיין, שנחתם ביום 7.2.78 עוליט הפרטים הבאים החשובים לעניננו:

(א) במסגרת עבודתו אוסף המצהיר דוגמאות של תה המופצות ע"י המתחרים בטשוק. במסגרת זו אסף המצהיר 13 דוגמאות של אריזות תה הגושאות כולן את דמות האיילה.

(ב) סימן של שתי איילות מופיע זה שנים, גם על ארגזי תה גולםי : המיובא לישראל נארז לאחר מכן בשקית לצורך שיווק לצרכן.

(ג) לאור נסיונו של המצהיר בענף התה, סבור המצהיר שסימן של שתי איילות מסמל עבור ציבור חצרכנים הערבי בישראל תה באופן כללי ללא ייחוסו לאורז מסויים:

חברת אל זן בע"מ: במסגרת ההליכים התקיימו בפני בקטס ב"כ המבקשת, חב" ברי בע"ם, ולאחר שהורשה לכך הגיש מחירונים מטעם מרשת וכולם כוללים את אזכור התה המסומן בסתי האיילות.

באשר לשאלונים שהתרתי להגיש כדי לחקור את המצהירים מטעמו של פתחי עבד אל קאדר סעד אל דין, סבורני שסבמקרה דנן יגעו הצדדים יגיעה רבה שלא לצורך בעיקר לור מסקנת. דלהלן (ראה סעיף 22(ב) להלן) שעל הרשם להתחשב לא רק במצב הענינים שהיה בעת הגשת הבקשות כי אם גם במצב העניינים בעת הדיון שלפניו:

כל התצהירים שהוגטו, וכן התשובות לשאלונים שהוגשטו לא תרמו רבות לעניין זה.

(א) החלטת השופט לבנברג בחיץ המ 1271/69 במסגרת ת.א. 4516/69 (ראה סעיף 3(ד) לעיל).

(ב) תצהיר שנחתם ביוס .472 .17 מטעמו של מר משה אוזן, מנהל בחברת אל-ז' בע"מי, מתצהיר זה עולים הפרטים הבאים:

(1) חברת אל- זז בע"מ (המבקשת) החלה לסווק תה בסטהים המוחזקים מיד לאחר מלחמת ששת הימים באריזה הנושאת תיאור מצוייר של "איילה" ו/או "שתי איילות" הנקראות בערבית ראזלי:

(2) לאחר פרק זמן הוגסה בקסה לריסום סימן מסחרי ע"י חברת אל-זן בע"מ לגבי הסשימוש באריזה לתה הכוללת שתי איילות.

גם לפני מלחמת ששת הימים היה שימוש תה באריזה של שת? איקלות.

במקשים האחרים לשימוש בסימן הנדון התלפון להשתמש באריזותיהם

למען שלמותו של התיק יצויין שבהליכים שהתקיימו לפני הסשתתף מבקטש ונוסף בשם אנטואן וג"ול שוקחה (שהגיש בקסות לסימני מסהר דומים בתיקים מס" 36825 ו-36826) מבקש זה לא הגיש כל ראיות והפעס האתרונם שבה שנכח בדיונים היתה ב-2.78.9 ומאז לא המסיך צד זה להיות מיופג

בדיונים, ובשלב מאוחר יותר הודיענו שהוא מבטל את הבקשות ואיננו מעוניין יותר בהליכים.

פתחי עבד אל קאדר סעד אל-דין:

תצהיר התתום ע"י מר פתחי עבד אל קאדר סעד אל-דין שנחהם ביום 5 ונספחים. מתצהיר זה עולים הפרטים הבאים ההשובים לעניננו:

(א) המצהיר הוא יבואן ומסווק של תה זה שנים רבות.

(ב) את התה הוא משווק באריזות הנושאות דמויות של שתי איילות.

(ג) סימן הזהה לסימן נשוא בקשה מס" 6 רשום ברבת עמון שטשבירדן מיום 7.12.60 לפי תעודת רישום 54841

(ד) סימן הזהה לסימן נשוא בקשה מס" 40607 אף הוא רשוס ברבת עמוך מיום 29.10.66 לפי תעודת רל"שום מס" 076

(ה) שני הסימנים הג"ל נרשמו גם בגדה המערבית לפי תעודת רישום מיום 5 (בתוקף מיום 11.6.69)

(ו) סימן הזהה לסימן נשוא בקסה מס" 40608 נרשם בגדה המערבית לפי תעודת ריטום מיום 3.5.75 (בתוקף מיום 11:6:69):

(ז) היקף מכירות התה של המצהיר עלו מ-25 טון ב-1968 ללמעלה מ-58 טון ב-1974:

(ח) בסימנים האמורים השתמש המצהיר שנים רבות בירדן לפני מלחמת ששת הימים ולאחר מכן.

(ט) המצהיר מוכר תה באריזות הנושאות את הסימנים הנ"ל בגדה המערבית ובירושלים המזרחית.

(י) עד ליום 1.2.76 שווק התה גושא הסימנים הנ"ל בכל ירדן. החברה הפלסטינאית בע"מ וב-1.2.76 מכרה חברה זו למצהיר את כל רכושה וזכויותיה בגדה המערבית לרבות את הזכות להשתמש בסימנים הנ"ל. המצהיר צרף את אישור החברה על האמור לעיל.

(יא) בוק תביעה פלילית ,2 סנדון בבית משפט השלום ברמאללה נקבע כממצא שהמצהיר הוא הבקלים של הסימנים המסחריים עבור תה הכוללים את דמות שתלי האיילות.

7. לפני תחילת הדיונים בפני ב"כ של פתחי עבד אל קאדר הנ"ל תצהירים, ממצהירים שונים. בעקבות החלטתי מיום 9.2.78 (ראה סעיף 3(ב) דלעיל) הוכן שאלון והוגשו תצהירים עם תשובות: מתברר שמתוך 16 המצהירים שנתבקשו להשיב על שאלונים נפטרו שניים, ומשפי. מצהירים אחרים לא ניתן היה לקבל תשובות. לפיכך הוגסו 12 תצהירים,

וכן תצהירו של המבקש;לאלה וכן לתשובות המצהירים שנתקרו לפנל

ייחס להלן רק עד כמה שיהיה דרוש הדבר:

זכותו של מי מהצדדים עדיפה - אם בכלל?

(א) ראשית יציין שבתחילת ההליכים לפי סעיף 29 לפקודה (סהתלו עוד בפני רשם סימני המסחר - קודמי) טען כל אחד מהמבקשים שרק סימנו הוא הזכאי להרשום. בהתחדש הדיון לפני בפברואר 1978 נתגלו שני קטבים: בצד האחד פתחי עבד אל קאדר שטען שזכותו עדיפה על פני כל המבקשים האחרים ואילו כל המבקשים האחרים יצרו חזית אחת ששמה את הדגש על כך, שבהתחשב בשימוט שהיה בסימן לפני הגשת הבקשות דנן ולאחר מכן, סימן שתי האיילות או האיילה מכיל בשביל ציבור הצרכנים הערבי הן בישראל והן בגדה המערבית, תה באופן כללי ללא יחוסו לאורז מסויים (ראה חקירתו של המצהיר

(ב) מאחר וישט בפנינו שתי עמדות: מחד גיסא עמדתו של פתחי עבד אל קאדר אשר טוען לעדיפות על פני הצדדים האחרים החולקים על כך, ובהתחשב בכך שאין הסכמה בין הצדדים לגבי זכויותיהם בסימנים, הרי שיש להפעיל את סעיף 29 לפקודה.

(ג) מעיף 29 לפקודת סימני המסחר (להלן - הפקודה) קובע כדלקמן:

""מ והן ע"ק חברת אל-זן בע"מ הראה שהפצת תה באריזות שעליהן דמות "איילה" או יי "שתי איילות" החלה באוגוסט 9.

ניתוח הראיות מראה שהחברות הישראליות החלו פעילותן ב-1969 ובקיץ אותה שנה הגושו בקשות לריסום הסימן הנדון. באשר לכמשטטסי יב עבשצר לפתחי עבד אל קאדר, הלה אמנם היה לו סימנים דומים רשומים בירדן אך השיג רישום בגדה המערבית בתעודות ריסום שהוענקו לו ב-10.9.73 (שנכנסה לתוקף מיום ווב-10.12.73) ותעודות אלה הוענקו למבקשים ע"י קמ"ט מפקדים במפקדת איזור יהודה ושומרון:

לאור האמור לעיל, ניתן לומר שפתחי עבד אל קאדר היה היחיד מכל המבקשים שבכל הקטור לגדה המערבית לבקש רישום סימן. מבקש זה לחם על סימן עוד לפני בן כפי שניכר מהדיון הפלילי שהתקיים ביזמתו בתיק פלילי 1 בבית משפט השלום ברמאללה (ראה סעיף 3(ה) דלעיל). בתשובתו לשאלון שהוגס אליו הצהיר פתחי עבד אל קאדר שהוא יזם תביעות פליליות נוספות בקשר לסימן הנדון ברמאללה ובחברון שטרם הסתילמד.

(ה) מהראיות שהוגשו לי מתברר שהתה הארוז. באריזות הנושאות גת הסימנים הנדונים משווק לא רק בגדה המערבית כי אם בירוטשלי באזה ובנצרת. תה זה משווק ברובו אלא כולו למגזר הערב? בלבד ומכל מקום מגזר זה מכיר את התה בסימן זה (ראה תצהירו של משה אוזן סעיף 6(ב) דלעיל; תצהירו של זוהידי איברהים עתאמנה סעיף 0'ב) דלעיל; ותצהירו של פתחי עבד אל קאדר, סעיף צו(6) דלעיל).

(ו) מהראיות שהוגשו לי שוכנעתי את המגזר הערבי ובעיקר בערים טול כרם, שכם, מזרח ירושלים, בית לחם ונצרת משופעים בתה הארוז באריזות שעליהן מופיעה דמות האיילה או האיילות. (ראה תצהירו של אלי גורנשטיין, סעיף 1 דלעיל), וראת תצהירו של זוהידי איברהים קתאמנה בסעיף 10(ב) דלעיל).

(ז) המסקנה מכל האמור לעיל הוא שלאף אחד מהצדדים שלפני אין זכות עדיפה על פני רעהו.

(א) הממצאים והמסקנות שקבעתי לעיל מובילות גם למסקנה שהסימן ההכולל את דמות האיילה או האיילות לגבי תה אין לו כל יחודיות: כה הרבה אורזי תה ומשווקי תה המשתמשים בסימן עד שאין לומר שיש מישהו מהם שיכול לדרוש סימן זה לעצמו ולומר שסימן זה מיותד לסחורתו. כך היה המצב כשהוגשטו הבקשות וכך המצב

(ב) דעתי היא שהסימנים בכל הבקשות שמופיעות לפני איגנ₪ לרישום בתוקף האמור בסעיף 8(א) לפקודה: סעיף זה קובע כדלקמן: "אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי לחבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים":

סבורני שהסימנים המבוקשים בכל הבקשות שלפני הכוללים את דמות האיילה או האיילות או את המילים "רזלין" בערבית, באנגלית או בעברית לגבי תה, הם הסרי אופי מבחין והינם בבחינת סימגנים המשותפים למסחר.

(ג) ניתן לומר שכל הסימנים נסוא הבקשות דנן דומים לסימן נשוא בג"צ 298/63 חברת הטבק האמריקאית נגד רשם סימני המסחר.

וכפי שהסימן שם הלה שיוכל לשמש לייחוד סחורתה של המ "פשוט מידי, כדי ערערת, ללא הוכחה שלמעשה הוא מזוהה בעיני ציבור המעשנים צֶּם תוצרת המערערת" כך במקרת איילות וכן סימן הכולל את או באותיות לטיניות הוא פשוט מידי מכדי דנן, סימן דמות האיילה או שתי ה חמילה רזלין בערבית זה מזוהה בעיני ציבור הצרכנים של תה זה עם תו מהמבקשים דגן.

ואין סימן צרת של איזה (ד) המבחן עתיק היומין האם סימן אשר היה סימן מסחר איבד את ערכו ככזה והפך להיות רשות הרבים נקבע ע"י הסופט בפסק דינו 611,628 (1872).

על מנת ששטמוש ע"י אחר יהיה שמוש ברבים יש צורך מידה רחגב. דברים אלה שמצאו ביטו5 בצורה קולעת ע"י השופט בסמוש בקנה פסקר דין רביס נאמר בפסק דיבו בענין

במקרה דנן, אפילו תאמר שהין לפתחי עבד אל קאדר סימני מסחר ברבת עמון. ובגדה, הרי בגלל השימוש ברבים עד להגשת הבקשות - לסימני מסחר ולאחר פכן, אבד הסימן את הכח שיש לו כדי להבהין בין התה הגמכר ע"י פתה? עבד אל קאדר לבין התה הנמכר על ידי המבקטים האחרים וע"י האורזים האחרים שהוזכרו בתצהירג של מר גורנטטיין (ראה סעיף 1 דלעיל).

שובבעהי שבהיות כה הרבה אורזים ומוכרי תה המשתמשים באריזה הכוללת את דמות האיילה או האיילות ,עד שאין הקהל מקסר את הסימן מיטהו מהמבקשים (ראה דברי המצהירים סאי כתאנה, זוהודי איברהם עתאמנה ואלי גורנסטיין, סעיפים 2 ו-11 דלעיל),

לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי הסימנים נשוא כל הבקשות דנן נחסבים לנחלת הכלל ואינם כסרים לרישום כסימני מסחר מכח האמור בסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"א-1972.

ניתן בירושליס, היום 33 בסיוון תש"ם ביוני 1980

רטם"הפטנטים, המדגמים

וסימני ה /

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).