⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 311298

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]
צד ב'

המשיב

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

אשר עלולה לטעות ביחס למקור השירות

(השלמת טיעון, סעיף 5). לחשיבות בחירת האוכלוסייה הנדגמת, ראה תס ע6081]א 1 8 (2014) פאזְהותס80עד :

]6 חז-י זגו ץ['זסקסיזק זז 06 לחז 86'זסטזחוז ג/ .ספיזסטזח?] 6טז8גו[6ח1-יז6החז" ₪ זווס סחזשם0! 5ווחז ,86זסטוחוו [160 16 חסוןז זסשוסידזסח קווסיזף 0 פהזחו]06 עם

".זההץ6|6יז 15 הסזוק6ס6יזסט 056חטו פמספ'זסק ]0 קווסיזםף

0 ,הזופ 60 ]0 זוז ]0 51016 186 65ט]סטחז 6וו155 6 ]1 .12601618 ]0 קשעיזוז5"

זיז 26 01 שסחז יזס לחז 006 6 ]0 5זס כ חז6וחז "זס 5'ז6016 ]0 עשטיזוז5

.2

.3

44

.5

.6

.7

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

סז הוה שח ץז0 566000 15 856 6 ]1 .155116 16001 6 חס 660 16 51060 ,6פ'זסטזחוו (חסיזשו סז 6 1[ווסעו סז 6 ]0 5זס זוז ,יד הוזוז5חז 60

".הזז 16[] 055061016 00 126ף660יז סז ע[16] 6יזסו 6 ]וסט 9660

לאור האמור ניתן לקבוע כי תוצאות הסקר אינן מציגות את מידת האופי המבחין הנרכש של הסימן בקרב ציבור הצרכנים הרלוונטי.

לנסקריס הוצגו שבע שאלות. תחילה נשאלו הנסקרים: "האם שמעת את המונח "דירה להשכיר"?" 87.1% השיבו לשאלה בחיוב. מדובר בשאלה סגורה (בחשיפה או במודעות נעזרת) - "המרואיין בוחר תשובה שנכונה ביותר לדעתו מבין התשובות האפשריות" (ראו התנגדות לרישום סימן מסחר 112645 שלמה זך נ' תנה תעשיות (1991) בע"מ (פורסם בנבו, 4))). בידי המשיבים האפשרות להשיב בשלילה או בחיוב, ואולם לא ניתן להסיק מתשובה חיובית כי אכן המשיב מכיר את הביטוי בהקשרו הנכון. מהסקר לא ניתן ללמוד כיצד הוצגה למשיבים מטרת הסקר או אם כלל הוצגה למטרה כזו. כאמור, מדובר במונח תיאורי בתחום הנדל"ן, שהינו גס שס של ספר מפורסם. לפיכך אין זה מפתיע שהוא מוכר לחלק גדול מהנסקריס.

השאלה השנייה שנשאלה (נשאלה רק את הנסקרים שהשיבו בחיוב לשאלה הראשונה) היא: "נסה להיזכר היכן ובאיזה הקשר שמעת את השם "דירה להשכיר"?" 21% השיבו מכרזים; % השיבו פרויקטי נדל"ן; 13% השיבו עבודה שוטפת ; 9% השיבו עיתונות ; 9% השיבו דיור להשכרה; 5% השיבו כנסים; 5% השיבו פרסומים; 5% השיבו אינטרנט; 4% השיבו הכרות קודמת; 4% השיבו במסגרת הקמת חברה ; 10% השיבו אחר; 7% השיבו לא זוכר. מכאן מבקש מר פלדמן להסיק כי המונח "דירה להשכיר" הינו שס המוכר היטב בענף הנדל"ן, מזוהה גם בשירותים הניתנים ע"י המבקשת ובעיקר מכרזים.

השאלה השלישית שנשאלה היא: "האם שמעת את המונח "דירה להשכיר" בהקשר עסקי? אם כן, היכן או באילו נסיבות?" 36% השיבו מכרזיס; 18% השיבו פרויקטים נדל"ניים; 10% השיבו כתבות לעיתונים.

השאלה הרביעית שנשאלה היא: "למיטב ידיעתך או הערכתך, האם צמד המילים "דירה להשכיר" קשור או מוה או שיש לו קשר עס פעילות של חברה כלשהי?". 51.6% השיבו לשאלה בחיוב; 48.4% השיבו לשאלה בשלילה.

מכאן מבקש מר פלדמן להסיק כי בקרב בעלי תפקידים בענף הנדל"ן המונח "דירה להשכיר" מזוהה ברמה גבוהה גם כחברה שפעילה בתחום הנדל"ן ומעניקה סוגי שירותים שונים ומגוון מלבד דיור להשכרה ארוכת טוות.

8. אין זה מפתיע שהביטוי "דירה להשכיר" מזוהה גם בתחום הנדל"ן בקרב אנשים בענף הנדל"ן,

שהרי מדובר בביטוי בתחום הנדל"ן (דירות להשכרה) והציבור אליו הופנתה השאלה עוסק בתחום זה. על כן סבורה אני כי מסקנתו של מר פלדמן אינה עולה מן הסקר.

סבורה אני כי בשל ניסוחה של השאלה הרביעית לא ניתן לקבל את מסקנתו של מר פלדמן. מדובר בשאלה מסגרת סגורה אשר עלולה לגרום לתוקף נראה. נזכיר כי יש להימנע משאלות סקר הכוללות "תוקף נראה", כאמור בעניין מי וך:

"תוקף נראה - עד כמה המרואיין יכול להבין מהשאלון מהי מטרת המחקר, ומה למעשה רוצים ממנו עורכי המחקר. ברגע שהמרואיין מבין עובדות אלו, הרי שהטיית המחקר תתרחש, כיוון שהנחקר יעדיף לרצות או לא לרצות בתשובותיו את עורכי המחקר." (ראו התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 112645 "מי וך מחזיריס את הטבע למיס" (מעוצב), שלמה וּך נ' תנה תעשיות (1991) בע"מ, (פורסם באתר רשות הפטנטים 12.07.2004).

באופן מפתיע לא נשאלו המשיבים בחיוב לשאלה הרביעית מי היא החברה אליה אם מקשרים את הביטוי. מכאן שכלל לא ניתן לדעת אם אכן קישרו בין הביטוי לבין המבקשת או בינו לבין חברה אחרת. יתרה מכך, גם לאחר שהביטוי ניתן למשיבים והוא חלק משם החברה הממשלתית, רק מחצית מן המשיבים בתחום הנדל"ן קישרו בין הביטוי לבין חברה כלשהי. על הצורך להראות כי הנסקריס מקשרים בין הסימן לבין המבקשת לשם הוכחת אופי מבחין ראה מקרת'י בסעיף 191 :32 :

0 0 660וו00יח1 ק6טיזוו5 16 ,סהזה60חחז 566000 0 65100115 10 56זווס6 0"

וזו 01 16 הוושו מ010ח06517 116 055061016 5זסקוום וסוזז 6טסזק ו5וחז הטסו

6וז ]0 זהסהסקקס 6וזז הזו זו 05506106 01 ע[חוםויז60 0 םקו סש זסהזסחם

00."

זאת ועוד, כפי שמצביע מקרתי' בדבריס שצוטטו לעיל, יש לייחס משקל נמוך לסקר להוכחת אופי מבחין שנערך בקרב ספקיס את תחום הספציפי. בענייננו, מנהלים בחברות בתחום הנדל"ן ובמיוחד אלה הנמצאים בקשרי עבודה עם המבקשת.

למעלה מן הצורך אציין כי בפסיקה האמריקאית הותוו כללים ברורים כיצד לבצע סקר הבודק אם צירוף מוה כמקור טובין או שירות או כשם גנרי של אותו טובין או שירות. סקריס אלה

מכוניס ע6עט5 81ותעס 11671105 ו-עסעט5 +8ותעס 160 על שס הסימניס שמידת האופי המבחין שלהן נבחנה בהם (מקרת'י, סעיפים 15 :12 - 16 :12). סקר מן הסוג הראשון בודק כיצד

מכונה בפיו המוצר או השירות שמאפייניו נמסרו למשיב. סקר זה מציב את הסכנה כי המשיב לא מבחין בין השם הגנרי של המוצר או השירות לבין סימן המסחר המוכר. בסקר מן הסוג השני מתבקשים המשיבים לאחר קבלת הסבר לסווג רשימה של סימנים וכינויי גנריז לשלוש קבוצות: סימני מסחר, כינויי גנריז ובלתי ידועים. סוג סקריס זה נחשב בפסיקה האמריקאית כמקובל יותר.

בהמשך (שאלות 5 - 7) נשאלו, המשיבים בחיוב לשאלה הרביעית: מתי שמעו את השם "דירה להשכיר" בקשר עס פעילות חברה כלשהי, באיזה תחום ובאילו שירותים היא עוסקת. על סמך התשובות לשאלות אלה מסיק מר פלדמן כי "פעילותה ההתקשרותית של החברה מביאה לגידול מתמשך בשיעורי המודעות וההיכרות עס פעילות החברה לאורך זמן, כולל במהלך השנה האחרונה."

לא ברור כיצד מסיק מר פלדמן מסקנה זו כאשר מרבית המשיבים שמעו את השם בקשר עס חברה כלשהי בחמש השנים האחרונות ומיעוטס בלבד בשנה האחרונה (18%).

מר פלדמן מסיק מן הסקר כי -

"השם "דירה להשכיר" צבר אופי מבחין במשך שנות פעילותה של המבקשת, והפך למותג בתחום הנדל"ן", המזוהה בקרב הציבור הרלוונטי עם פעילות החברה בשוק הנדל"( בכלל ועם מכרזים, פרויקטים נדע"ניים ודיור להשכרה ארוכת טוות בפרט."

יודגש כי שאלה 5 אינה בוחנת אם המשיבים שמעו את השם "דירה להשכיר" לראשונה בקשר עס חברה כלשהי בתקופות הנקובות בשאלה. הוספת הביטוי "לראשונה" לשאלה החייתה יכולה במידה מסוימת לתמוך בטענתו של מר פלדמן בעניין הגידול בשיעורי המודעות לאורך זמן כפועל יוצא של הפעילות התקשורתית.

מן הסיבה עליהן הצבעתי, איני יכולה לקבל את מסקנתו של מר פלדמן. לפיכך איני סבורה כי הסקר מוכיח כי הסימן צבר אופי מבחין בקרב ציבור מנהלי חברות הנדל"ן ומשלא נערך בקרב הציבור הרחב, מיניובי לא היה בסקר כדי להוכיח דבר בקרב ציבור וּה.

המבקשת טענה כי אי רישום הסימן עלול לגרום להטעיית הציבור מן האיום שחברות אחרות בתחום עלולות להשתמש בסימן ובכך לגרום לציבור לחשוב כי מדובר במבקשת ובאותו מודל ייחודי שלה לפרויקטים של דיור להשכרה. לטענתה, מכך עולה החשש לפגיעה במוניטין שלה ולהטעיית צרכנים בשוק הנדל"ן.

בהשלמת טיעוניה צירפה מידע מרשם החברות אודות חברה שעושה שימוש בצירוף המבוקש "דירה להשכיר" כחלק משמה.

ראשית, איני סבורה כי השימוש בסימן המבוקש כחלק משמה של חברה אחרת, שאינה חברה ממשלתית ובשמה רכיבים נוספים מבחינים, מעיד כשלעצמו על אופיו המבחין של הצירוף המבוקש המצדיק למנוע מאחריס את השימוש בו.

שנית, ככל שסבורה המבקשת כי שמה של החברה שנרשמה דומה עד כדי להטעות לשמה, פנויה בפניה הדרך לבקש סעד מתאים מבית המשפט (ראה סעיפים 27 - 30 לחוק החברות, התשנ"ט- 9)).

שלישית, איני סבורה כי הציבור יטעה לחשוב שהחברה ששמה מטעה לכאורה, הינה החברה הממשלתית, שכן, היא אינה מציגה את עצמה ככזאת והמונח "דירה להשכיר" מופיע בסוף שמה עס רכיבים נוספים ושוניס.

יתרה מכך, התקשרות חוזית של יזמים הפועלים בשוק הנדל"ן או של צרכני קצה בנוס לרכוש או לשכור דירה עם חברת נדל"ן בישראל אינה עניין של מה בכך. קודמות לה בדיקות מעמיקות ביחס לזהותה של חברת הנדל"ן מעבר לזיהויה השמי (ראו בעניין גה בע"א 5066/10 שלמה אנג'ל נ' ברמן בע"מ (פורסם בנבו, 30.5.2013) "כך ככל שמדובר במוצר יקר ואיכותי יותר ובחוג לקוחות מתותס יותר, תגבר הנטייה לייחס לצרכן ערנות ויכולת הבחנה דקה בנוס לרכוש את המוצר המדובר".

איני מסכימה עם טענת המבקשת כי לו הייתה זוכה אותה חברה במכרז שפרסמה המבקשת לדיור להשכרה הייתה כותרת העיתון בלתי ברורה. איני סבורה כי הכותרת תהיה בלתי ברורה. יתרה מכך, הקושי אותו מתארת המבקשת, ככל שקיים, מתעורר בשל שימוש בצירוף מתאר וחסר אופי מבחין בידי שני הגורמים כחלק משם החברה.

סוף דבר

4. לאור כל האמור הבקשה לרישום סימן 311298 נדחית.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתןו בירושלים ביום יא' חשון תשפ"ב 7 אוקטובר 2021

סימוכין: 8 ו

3