סימן מסחר 313119

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 9 ("שיפודי ציפורה")

המבקשת: מיתוס חברה לניהול בע"מ ע"י ב"כ: בן דוד - עמית, משרד עורכי דין

ה ח ל ט ה

1. בפני השגה על החלטת הבוחן שסירב את בקשה לרישום סימן מסחר מספר 313119,

" " (להלן: "הסימן המבוקש"). חברת מיתוס חברה לניהול בע"מ (להלן: "המבקשת") הגישה את הבקשה לרישום ביוס 27.2.2019 עבור שירותים להספקת מזון ומשקה בסוג 43. בעת הגשת הבקשה נתבקשה בחינתה על אתר.

2. הבקשה הינה בקשה חדשה לרישום אותו סימן מסחר שהיה בבעלות אותה המבקשת, מספר 207084, (להלן: "הסימן הקודם"). הסימן הקודם נמחק בשל אי תשלומי אגרת חידוש ביוס 27.6.2018.

3. הסימן המבוקש סורב לרישום בשל דמיון מטעה לסימנים הרשומים בפנקס על שם בעלים אחרים בגין אותם שירותים או שירותים מאותו הגדר. מכאן ההשגה שבפניי.

החלטות הבוחנים

4. ביוס 5.2.2019 שלחה מחלקת סימני המסחר שברשות הפטנטים דו"ח עם פירוט העילות לאי כשירות הסימן לרישום, כדלהלן: דמיון מטעה לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר [נוסת חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") לסימן מסחר רשום 233249 ("ציפורה אקספרס א "), הרשום בפנקס עבור שירותים מאותו הגדר. כמו כן העלתה הבוחנת השגה לפי סעיף 34 לפקודה ביחס לסימן המסחר "ציפורה 102-000" מספר 207085 שנמחק מהפנקס בשל אי תשלומי אגרת חידוש והיה רשום עבור שירותים מאותו הגדר. השגה זו בוטלה בחלוף שנה תוך תקופת החידוש. למן הבהירות מוצגת טבלת הסימנים השונים להלן:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

מספר | הסימן בעלי הסימן סטטוס סוג 219 6( דיפַזְבֶ | מיתוס חברה לניהול בע"מ | הוגש וסורב 6 2,004 6ק/י ציּפָזְבֶ | מיתוס חברה לניהול בע"מ | נמחק מסיבת אי תשלום | 43 חידוש ביוס 27.6.2018 222209 22272 לאנדורה השקעות בע"מ = | רשום 3 6ק90פלס 55שאקאם 2005 2יפ/כם 10-60 ש.צ.א.מ. אחזקות וניהול | נמחק מסיבת אי תשלום | 43 בע"מ חידוש ביוס 27.6.2018

ביוס 31.3.2019, בתגובה למכתב ה, הסבירה המבקשת כי מדובר למעשה בניסיון להחזיר לתוקף את הסימן הקודם, סימן מספר 207084. הוסיפה המבקשת כי סימנים אלו, הסימן הקודם יחד עם הסימנים 233249 ו-207085 אשר הועלו בדו"ח הבחינה, היינו סימנים שהיו בבעלות של חברת ש.א.צ.מ. בעקבות פירוק חברת ש.א.צ.מ, הבעלות בסימן שיפודי ציפורה הועברה למבקשת בשנת 2017, והבעלות בסימן ציפורה אקספרס עברה לחברת לאנדורה. לטענת המבקשת, לאנדורה הסכימה שלא לעשות שימוש מקביל בסימן הקודם.

במכתב נוסף מטעמי המחלקה מיוס 4.4.2019, הבהירה הבוחנת כי הפקודה אינה מאפשרת רישום סימנים דומים בבעלויות שונות וזאת אף אם הדבר התאפשר בעבר בעקבות העברת בעלות בסימנים. הוסיפה הבוחנת במכתב שלישי מיוס 27.5.2019 כי אמנם בנסיבות אלה אין מדובר בפגיעה בוכות הקניינית של בעל הסימן המתחרה כפי שהיא מוגנת בסעיף 9(11) לפקודה. עם זאת, כאשר אין מדובר בחברות קשורות, כגון חברת בת וחברת אם, או חברות שבבעלות משותפת, נותרת סכנת ההטעיה לציבור. העובדה שבעבר היו סימנים בבעלות אחת, אינה פותרת את החשש להטעיה במקרה הנדון, שכן כינוס הבעלים יינו שונים. עוד הבהירה הבוחנת כי ככל שקיים קשר בין החברות כי יש וקיימת הסכמה לרישום מקביל, ניתן יהיה לרשום את הסימנים זה לצד זה.

בתגובות למכתבים אלו, בתאריכים 16.5.2019 ו-26.8.2019, הדגישה המבקשת כי מדובר באותו בעלים (מקוריים), חברת ש.צ.א.מ, אשר העבירה כדין לשתי חברות שונות את הסימנים. יחד עם זאת, לטענתה, שיפודי ציפורה ₪808.55 (סימן מספר 233249) מוגבל למזון מהיר ללא שירות מלצרים, ואבחנה זו אשר נעשתה על ידי הבעלים המקוריים מונעת הטעייה של הציבור.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בהודעה הליקויי האחרונה , מיוס 26.9.2019, ציינה הבוחנת כי אכן אין מניעה לרשום עם מסעדה כסימן מסחר ליד מסעדת "אקספרס" כאשר מדובר באותם בעלים, כגון מקדונלדס ומקדונלדס אקספרס, או מסעדת שגב ומסעדת שגב אקספרס, אך במקרה הנדון מכיוון שמדובר בבעלים שונים, החשש להטעיה מתקיים על פי מבחני הדמיון המקובלים. עוד הבהירה הבוחנת כי גם אם מדובר בסימן שהיה רשום בעבר על עם המבקשת כתוצאה מהעברת בעלות, הרי יש לבחון את בקשת הרישום לגופה. גם אם הרישום המקביל התאפשר בעבר בשל טעות, אין הרשות מחויבת לחזור על אותה טעות.

ביוס 23.12.2018 הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי על סירוב הבוחנת לרשום את הסימן. פרקליטות מחוז תל אביב המייצגת את הרשות בערעורים, הודיעה למבקשת כי על פי תקנה 26 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות"), רשאית המבקשת להשיג על החלטת הבוחן בפני הרשם. בהתאם לסעיף 19 לפקודה, החלטה של הרשם לדחות את הבקשה לרישום סימן מסחר נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי. משטר הועבר העניין לרשם, ממילאטר ניתנה החלטת הרשם ועל כן ערעורה של המבקשת נמחק.

ביוס 14.2020 הגישה המבקשת בקשה להשמעת טענות בפני הרשם ביוס. הדיון נקבע ליוס 0 ואולם בשל המגבלות שהוטלו מכוח תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות), תש"ף-2020 נדחה הדיון ליוס 3.5.2020 בהחלטה שהומצאה למבקשת. במועד הדיון לא התייצבו המבקשת ובא כוחה. בעקבות פניית הרשות הודיעה באת כוח המבקשת כי לא הבינה את הודעת הרשם לציבור מיוס 26.4.2020 בדבר אופן פעולת הרשות בתקופת הקורונה וסברה שהדיון נדחה. בהודעת הרשות שנשלחה למבקשת ביוס פרסומה נקבע כי דיונים שנקבעו ליוס ה-3.5.2020 ואילך יתקיימו כסדר תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות. לבקשת באת כוח המבקשת נקבע מועד דיון נוסף ליוס 16.6.2020, אליו התייצבה.

הרקע למחיקת סימן המסחר הקודם (207084)

עיקר טענות המבקשת בפני הבוחנים ובדיון בפניי התמקד בשאלה כיצד נמחק סימן המסחר הקודם וזאת למרות שאין בפניי בקשה להחזר תוקף של סימן שנמחק אלא השגה על החלטת בוחן לסרב את רישום הסימן שהוגש לרישום.

למרות האמור ומשאלה הטענות שהועלו, סברתי כי יש להתייחס אליהן במלוא היקפן. על כן אפרוש כעת את השתלשלות העניינים שהביאה לבסוף למחיקת הסימן הקודם.

הסימן הקודם הוגש לרישום ביוס 24.12.2007 ונרשם ביוס 13.8.2009 על עם חברת ש.צ.א.מ. אחזקות וניהול בע"מ.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. ביוס 25.5.2017, הגישה המבקשת בקשה להעברת הבעלות בסימן הקודם מכוח פסק דין של בית המשפט המחוזי הדן בפירוק של הבעלים הקודם בסימן, חברת ש.צ.א.מ. (פר"ק 48472- 4). כעולה מתיק הבקשה המסמכים שהתקבלו ברשות הפטנטים כללו אך ורק הסכם המכר, ללא בקשה לשינוי המען. ביוס 4.6.2017 בוצעה ההעברה ואישור על כך הועבר לעו"ד גרשון כרמלי, ב"כ של הבעלים המקוריים של הסימן הקודם.

5. לטענת המבקשת בד בבד עם הגשת הבקשה להעברת בעלות הוגשה גם בקשה לשינוי המען למסירת מסמכים מהרשות למבקשת. בקשה שכזו אינה מצויה בתיק הסימן במערכת הממוחשבת. למרות שהייתה חובה להגיש את הבקשה לשינוי מען ולהעברת בעלות באמצעות המערכת המקוונת, הבקשה הוגשה לטענת המבקשת בנייר באמצעות שליח. חובת ההגשה באמצעות המערכת המקוונת קבועה בתקנה 6(ב)(2) לתקנות והיא נכנסה לתוקף ביוס 1.6.2015 (ראו תקנה 85 לתקנות סימני המסחר (תיקון) תשע"ה - 2014, ק"ת תשע"ה מס' 7455 מיום 4 עמ" 372) , הקובעת כך:

"6. (א) בקשה לרישום סימן מסחר, בקשה, הודעה, מודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להניחם, לעדכס או לתתם לדשם, *וגשו בנייר כאמור בתקנה 6א או באתר ההגשה כאמור בתקנות 6ב עד 6ה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אדם שהוא אחד מן המפורטים להלן, יגיש בקשה לרישום סימן מסחר באתר ההגשה בלבד:

(ג) תאגלד;

(2) בעל תעודה אלקטרונית שהוא בעל מקצוע מודשה לפי כל דין, ושההגשה מתבצעת במסגרת מקצועו או רישומו.

(() תקנת משנה (ב) תחול אף על בקשה, הודעה, מודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להניחם, לעדכם או לתתם לרשם."

6. בדיון בפניי טענה ב"כ המבקשת כי לא ניתן היה להגיש את הבקשה באמצעות האתר משום שלא הייתה מייצגת באותה עת (פרוטוקול הדיון, עמ' 8, שורות 12-19):

"עו"ד עמית : ואני 20 שנים עורכת דין, כב' סגנית הרשם : אבל למה גברתי לא הגישה את זה בצורה מקוונת? עו"ד עמית : בזמנו בגלל שאני לא הייתי מייצגת, אז,

כב' סגנית הרשם : זה לא משנה, העברת בעלות אפשר להגיש בצורה מקוונת כל,

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

עו"ד עמית : אני לא בטוחה שאפשר היה,

כב' סגנית הרשם : אפשר, גברתי, אפשר, בתוד מי שאפיינו את האתר שנמצאים

עו"ד עמית : אה, אוקלי,

כב' סגנית הרשם : אנחנו לא אמדיס דבלים בעלמא."

7. ובהמשך טענה ב"כ המבקשת שהתקנות המחייבות הגשה מקוונת לא היו בתוקף: (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 18-22 :

"כב' סגנית הרשם : וגברתי יודעת שהיא צריכה להגיש מכתבים, היא צריכה להגיש פניות באמצעות האתר. התקנות נכנסו, רגע, יכול להיות שהן עוד לא הו בתוקף, אז בוא נדאה. אני לא רוצה להטעות,

עו"ד עמית : אז אני אומדת שלדעתי זה לא רק שלא היה בתוקף, אס היה ניתן להגיש דרך האתר, אז היינו מייתרים שליח לירושלים.

כב' סגנית הרשם : לא, זה 2015- , על איזו שנה אנחנו מדברים? על איזו שנה אנחנו מדברים פה? 2018

עו"ד עמית : 2017 . מאי"

8. משלא התקבלה בקשה לשינוי מען ברשות, לא בוצע שינוי כאמור. האישור בדבר העברת הבעלות נשלח, כאמור, לבאי הכוח הרשום בפנקס והועלה לאתר הרשות. למרות האמור, לא פנתה באת כוח המבקשת בבקשה לשינוי המען לרשות, אף כי ברור היה ששינוי כאמור לא בוצע, ואף כי ראתה את המסמך באתר כעולה מהודעתו בדיון (פרוטוקול עמ' 9, שורות 19-24):

"כב' סגנית הרשם : אז מה קרה בין 30 או לא משנה, בין, מרגע העברת הבעלות בשנת 2017 ועד 2019

עו"ד עמית : אנחנו פשוט לא ידענו שהועברה הבעלות. כב' סגנית הרשם : אוקיי, אבל,

עו"ד עמית : אנחנו לא ראינו שזה, לא ייחסנו חשיבות לזה שיש את המסמך שנשלח לגדשון כרמלי. אנחנו פשוט ראינו, גם לא קיבלנו עדכון מעורך הדין, כלום."

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 30.10.2017 נשלחה תזכורת לחידוש הסימן הקודם למען הרשום למסירת מסמכים עבור הסימן, עו"ד גרשון כרמלי, בהתאם לתקנה 52 לתקנות וסעיף 33(א) לפקודה. הסימן לא חודש במועד לכך ולפיכך בחלוף ששת החודשים הקבועים בסעיף 33(ב) לפקודה, נמחק הסימן מהפנקס ודבר המחיקה פורסם ביומן סימני המסחר שהתפרסם בחודש יוני 2018.

אין בפי המבקשת הסבר מדוע לא פנתה לחדש את הסימן למעט הטענה כי לא קיבלה את התזכורת לכך. ואולם אין להפליא כי התזכורת לא התקבלה אצל המבקשת משום לא דאגה לעדכן את המען למסירת מסמכים, אף שכבר בעת ביצוע ההעברה היה ברור לה שהמען לא עודכנו ולפיכך לא תתקבל אצלה תזכורת או כל הודעה אחרת מהרשות. עוד אין זה ברור מדוע לא ביצעה באת כוח המבקשת כל מעקב אחר המועד לתשלום אגרת החידוש (פרוטוקול הדיון, עמ' 10 שורות 6-10):

"כב' סגנית הרשם : אבל גברתי אחראית על איזשהו סימן מסחר. היא לא רשמה בשום מקום, בשום מערכת מחשוב מה תאריך החידוש של אותו סימן?

עו"ד עמית : כשאנחנו העברנו את הבעלות, לא.

כב' סגנית הרשם : אוקיי, אז בדרך כלל נהוג, תעדכין זה דבר חשוב בקניין לוחני, ולכן,

עו"ד עמית : לחלוטין, לחלוטין."

ביוס 11.10.2018, כשנה וחצי לאחר העברת הבעלות בסימן ושנה לאחר משלוח התזכורת לחידוש, פנתה ב"כ המבקשת בבקשה לשנות את המען למסירת מסמכים לכתובתה. בבקשה

זו כללה את הכתובת למשלוח דואר יחד עם כתובת הדואר האלקטרוני בתס6.צו8]-1181601008.

בסמוך לאחר מכן, ביוס 21.10.2018, הגישה המבקשת בקשה להחזיר לתוקף את הסימן הקודם, כעשרה חודשים לאחר שתוקף הסימן פקע. לבקשה זו נלווה תשלומי אגרה בסך 1,109 ₪ עבור הבקשה להחזר תוקף, אך לא שולמה האגרה עבור חידוש הסימן כנדרש בסעיף 33(ב)(2)

לפקודה ובתקנה 53(א) לתקנות.

ביוס 6.11.2018 הודיעה עובדת המחלקה בדואר אלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני שצוינה בבקשה לשינוי מען, כי לא ניתן לטפל בבקשה להחזר תוקף בשל כך שחסרה האגרה הנדרשת על מנת לחדש את הסימן. כתובת זו הועלתה לאתר בשלב מאוחר יותר, ביוס 14.1.2019. במאמר מוסגר אציין כי אין קיימת חובה לרשות להעלות לאתר האינטרנט את מסמכי התיק ואת בשונה מן החובה הקיימת ביחס לתיקי פטנטים הקבועה בסעיף 16א לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967.

באת כוח המבקשת טוענת כי כתובת זו לא נתקבלה אצלה שכן נשלחה באופן אוטומטי לדואר ה"זבל" (וז608) של התיבה.

באת כוח המבקשת טוענת כי מעולם לא הסכימה לקבלת תכתובות מן הרשות בדואר אלקטרוני וזאת בשל החשש שאלה לא יגיעו אליה. לטענתה, בהעדר הסכמה כאמור, יש לראות בתכתובת כאילו לא נשלחה. ואולם עיווה בתקנה 8(ב) לתקנות מגלה כי טענה של המבקשת בטעות יסודה:

"המגיש מסמך לדשם ימסור כתובת דוא"ל אלקטרונית, אם הוא מעוניין לקבל בדרך זו מהרשם מסמכים, למעט תעודת רישום והעתק מאושר שלה; מסמך שנשלח בדואר אלקטרוני יראוהו כאילו הגיע ליעדו ביוס העבודה הראשון שלאחר משלוח המסמך."

מן האמור עולה כי מבקש שמוסר כתובת דואר אלקטרוני רואים אותו כמי שביקש לקבל מסמכים מהרשם בדרך זו, שכן אחרת אין כל סיבה למסור את הכתובת האמורה וניתן להסתפק במסירת כתובת פיזית. משנמסר המסמך לכתובת הדוא"ל הרי שקיימת חזקה שהגיע ליעדו.

יתרה מכך, ביוס 6.11.2018, מועד משלוח ההודעה בדבר החסר באגרה, נשלחה לאותה כתובת דואר אלקטרוני הודעה על ביצוע שינוי המען בהתאם לבקשה. לא נטען כי הודעה זו לא התקבלה והמבקשת לא מחתה בפני המחלקה על המשלוח שלה בדואר אלקטרוני.

עוד טענה באת כוח המבקשת בדיון בפניי כי בשל תקלות אפשריות בתיבת הדואר האלקטרוני היא תמיד בוחרת בקבלת דואר למשרדה לכתובתה הפיזית. עם זאת, עיון בתיקיסם אחריס בהם מייצגת באת כוח המבקשת מעלה כי בחרה לקבל מהרשות מסמכים בדואר אלקטרוני (ראה, למשל, דוא"ל שנשלח מהרשות בסימן מסחר 295189 ביוס 17.7.2018 ; אישור הגשת בקשה לרישום סימן מסחר 295189 מיוס 8.6.2017 ועוד). במקרה אחר הלינה על אי קבלת דואר מהרשות לכתובתה הפיזית (פנייה לרשות מיוס 8.4.2018 בבקשה לרשום סימן מסחר 288109

לפיכך נדחית טענת המבקשת כי בשל שגגה של הרשות לא הגיעה הודעת הבוחנת על חסר באגרה אל באת כוח המבקשת.

ביוס 22.1.2019, שלושה חודשים לאחר פנייתה הקודמת, לאחר שראתה את הודעת הדוא"ל באתר, שלחה ב"כ המבקשת את האישור על תשלומי אגרת החידוש למחלקה. ביוס 22.1.2019 שיבה בוחנת במחלקה כי לא ניתן לחדש את הסימן משלאפו מעל 12 חודשים מיוס תוקפו. במענה לפניה נוספת של ב"כ המבקשת, שיבה הבוחנת ביוס 23.1.2019, כך:

"פתוחה בפניכם הדרך להגיש בקשה מלוחדת לרשם להחזרה לתוקף של הסימן, אך תשומת לבכם להחלטות רשם באותו עניין באתר רשות הפטנטים. לחילופין, ניתן לקבל החזר כספי עבור האגרות ששולמו - אגרת ההחזרהטענה כל טענה שהיה בה כדי להפריך את החשש להטעיה כפי שהועלה בסירוב הבוחנת. מקובלת עליי עמדת הבוחנת כי גם אס ביחסים בין המתחרים לא תוכל חברת לאנדורה להעלות טענה כי קיימת הטעיה, הרי שתפקידו של הרשם להבטיח גם כי הציבור לא יוטעה. לעניין תפקידם הכפול של דיני סימני המסחר ראה א. ח. וליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודיני הסימנים לה", תשל"ג - 1973, בעמ' 1 :

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

"היעוד הכפול המונח ביסודו של כל חוק הבא להסדיר את הזכויות הנובעות מסימן טובין או בתי עסק שודשו בכך שכל מחוקק צריך לשים לנגד עיניו שתי

מטרדות:

א. להגן על הציבור כנגד השות גבול ע"י מתחריו שמא יטעו את הקהל ויכניסו לשוק סחורה מתוצרתם הם, המושאת "דגל" של בעל הסימן הידוע, כך שהקהל

יחשוב שהוא מקבל את הסחורה ה "אמיתית."

ב. להטיל על הפרט העוסק בסחר או בתעשיה את החובה לבחור בסימן כזה לסימון סחורתו, שלא יטעה את הקהל לגבי טיב הסחודה וסגולותיה, ושלא יעודר

דושס שאינו הולם את המציאות. במילים אחדות - על איש העסק לשמור על

"נאמנות" לאמת, הן בפרסום עסקו והן בשמוש בסמליו."

6. חובה זו של הרשם שלא לרשום סימנים הדומים עד כדי להטעות לסימנים הרשומים בפנקס קבועה בסעיף 9(1) לפקודה כדלקמן:

"סימנים אלה אינם כשירים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא דשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות."

7. המבחן לבחינת דמיון זה הינו "המבחן המשולש" הכולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. לימים נוסף למבחן זה גם מבחן ה"שכל הישר" (ראה, בין היתר, רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (2008) תעשיות בע "מ (פורסם בנבו, 12.01.2010); ע"א 563/11 8.6 אסזאס.1ג5 4010/35 נ' ג'לאל יאסין (פורסם בנבו, ‎), רע"א 5454/02 טעם | טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברטיה סיופהרב בע "מ (פורסם בנבו, 4.2.2003)).

8. המבקשת לא הכחישה בדיון בפניי כי קיים דמיון מטעה בין הסימנים ואף קייס סכסוך הנוגע לכך בינה לבין חברת לאנדורה, בעלת הסימן 233249, כפי שעולה בבירור מפרוטוקול הדיון (פרוטוקול עמ' 4, שורות 19-24 ועמ' 5, שורות 1-2). קיומו של "מכתב התראה וצווי מניעה" בין המבקשת לבין חברת לאנדורה מגביר את החשש להטעיה ונראה כי גם המבקשת שותפה לו.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

למעלה מן הצורך אפרט כי על פי מבחני הדמיון עסקין בסימנים בעלי דמיון רב עד מאוד. לשני הסימנים נעשה שימוש בגופן אהה והרכיב הדומיננטי בהם הוא המילה "ציפורה". הוספת הרכיב "אקספרס", שהינו רכיב תיאורי גרידא, אינה מפחיתה מעוצמת הדמיון בין הסימנים. סוג הסחורות וסוג הלקוחות הם זהים לכל דבר. לא נטען ולא הוכח מוניטין עצמאי ונפרד עבור מסעדת "שיפודי ציפורה" מהמותג "ציפורה אקספרס".

מבחן יתר נסיבות העניין

במבחן יתר נסיבות העניין, ניתן להתחשב בשיקולים מסחרי אשר משלימים את הנסיבות סביב החשש להטעיה בין הסימנים. לעתים בדיקה גם מתייחסת ליחסים החוציים בין הצדדים (ראה, למשל, התנגדות לרישום סימן מסחר 233073 "א א10 " פיוניר כלי עבודה מבית ש. כהן (2011) בע"מ נ' עשינו עסק בע"מ, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 5.12.2013)). כמו כן נכללים שיקולים כגון "טיב השוק, הלכות המסחר ומנהגי השוק, ומספר סימני המסחר הדומים לסימנים הנזונים" (ראה התנגדות לרישום סימן מסחר 180842 1316061165 31018 נ' אס. אנד. ג'י. אינטרטרייד בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים, 14.5.2015)). מבחן זה אף כולל בדיקה של "בלבול בפועל" עבור קהל הלקוחות של הסימנים (ראה בקשות

מתחרות לרישום סימני מסחר 291458 ,284860 ,278910 ,269997, 269160 ,269159 ,265729 קונדיטורית אנגל י. מוצרי מאפה בע"מ נ' מגדניית אנג'ל (פורסם באתר רשות הפטנטים, 9), ולפעמים גם את רמת הפרסוס של הסימן הדומה (התנגדות לרישום סימן מסחר

7 "שיק דיזיין תעשיות" דוד יחזקאל עזריאל נ' שיק דיזיין תעשיות בע "מ, פורסם אתר רשות הפטנטים, 19.3.2014)).

אין בחומר אשר הוגש ואין בראיות אשר הובאו כדי לאפשר דיון מעמיק במישורים אלו. הסכם העברת הבעלות בסימן בנאמנות בין המבקשת לבין חברת ש.צ.א.מ. (הבעלים המקוריים של הסימן) הוגש לרשות והבעלות והועברה ביום 4.6.2017. הבעלות בסימן הרשום 233249 (ציפורה אקספרס) הועברה ללאנדורה כמעט 3 שנים לפני כן, ביום 9.9.2013, כולל שינוי מען מיידי. המבקשת לא התייחסה לשימוש בסימנים בפועל, לקהל הלקוחות של הסימנים, רמת הפרסוס של הסימנים, וכיוצא באלה. אין אפילו התייחסות לשימוש בידי המבקשת עצמה, אף שהבעלות בסימן הועברה כחצי שנה לפני פקיעת תוקפו. המבקשת בחרה לא להגיש פירוט או ראיות בעניין היחסים בין הצדדים ואין בידי ראיות לעניין, ולמעט אמירה בפרוטוקול הדיון כי המבקשת שלחה לבעלת הסימן הרשום מכתב התראה. אין כל אינדיקציה או ראיה כי בשימוש במקביל בסימן המבוקש לצד הסימן הרשום תימנע הטעיה בקרב הלקוחות. יחד זאת, חוסר היכולת של המבקשת לקבל אישור מבעלי הסימן הרשום (פרוטוקול, עמ' 4-5, שורות 19-24, 1-2) מעיד על סיכון להטעיה מוגבר, אשר מעלה את הדמיון במטעה בין הסימנים.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

2. אדגיש כי הדיון בפניי הינו בשאלת הכשירות לרישום של סימן המסחר שהוגש ומידת הדמיון המטעה בינו לבין הסימן הרשום. הסימן הקודם נמחק בשל מחדלים של המבקשת ובאי כוחה ואין מקום לדון בהחזר תוקפו. במאמר מוסגר אציין כי ייתכן שלא היה כלל מקום לאשר את העברת הבעלות של הסימן הקודם למבקשת, בשנת 2017 לאור האמור בסעיף 48 לפקודה בו מצווה רשם לשקול "אם השימוש בסימן בידי הנעבר יש בו לדעת הרשם כדי להטעות את הציבור." סביר שאם היה בידי הרשם המידע המצוי כיוון לא הייתה העברה זו נרשמת. ואולם משנמחק הסימן לאחר העברת הבעלות אין עוד מקום לדון בשאלה זו שהפכה לתיאורטית.

סוף דבר

3. הבקשה לרישום סימן המסחר 313119 נדחית בזאת.

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום | ב' אב תש"פ 2 אוגוסט 2020