סימן מסחר 315656

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לסיימן מסחר

המבקשים: 1 יד

על ידי גילת, ברקת ושות', עו"ד

המבקש: סי 1 10היז211116) 1056 על ידי לוצאטו את לוצאטו - עורכי דין

1. לפני התנגדות לרישום סימן מסחר (מעוצב) מספר 315656 (להלן: הסימן המבוקש) הנראה כך:

2. [מספרים מקוטעים] הגיש ביוס 8 באפריל 2019, בקשה לרישום הסימן עבור הטובין האלה הנכללים כולל בסוג 25:

מכנסיים; מכנסי ברמודה; מכנסיים קצרים, חולצות; חולצות נשים; חולצות-טי; שמלות; חליפות; ו'קטים; מעילים; חולצות פולו; דברי הלבשה תחתונים; בגדי ים; נעליים; נעלי ספורט.

3. [מספרים מקוטעים] ו- חברת [מספרים מקוטעים] (להלן: המתנגדים), הגישו הודעת ההתנגדות ביוס 30 באפריל 2020. לאחר שהוגשו כתבי הטענות וראיות הצדדים, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו הסתמכו באופן הדדי על ויתוריהם על חקירותיהם של המצהירים, וכי הסיכומים יוגשו בכתב.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

4. להשלמת התמונה אציין כי ביוס 17 במאי 2020 הגישו המתנגדים בקשה לרישום סימן מסחר מספר 327815 בסוג 25 (בגין ביגוד, הנעלה וכיסויי ראש) הנראה כך:

5. כנגד רישומו של סימן הועלה ליקוי לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, (להלן: הפקודה) נוכח קיבולו של הסימן נושא ההתנגדות. לפיכך בחינת סימן המתנגדים הושהתה עד לסיוס הליך ההתנגדות שלפניי.

6. המבקש הגיש ביוס 17 בנובמבר 2020 בקשה נוספת לרישום סימן מסחר 333475 (בצבעי שחור לבן) בסוג 18, אשר בחינתה הושהתה אף היא עד לסיוס הליך ההתנגדות שלפניי.

עיקר טענות המתנגדים וראיותיהם

7. המתנגדים עוסקים מזה שנים רבות בעיצוב, ייצור, שיווק, הפצה ומכירה של מגוון רחב של מוצרי אופנה ולהס רבים סימני מסחר רשומים ברחבי העולם בסוגים שונים וביניהם סימנים רבים בסוג 25 עבור ביגוד והנעלה.

8. לטענת המתנגדים עושים שימוש רחב היקף מזה שנים רבות, בסימן המסחר ג א(זדאסו]א באופו מילולי או בעיצובים שונים הנראים כך (להלן: סימני המתנגדים):

9. המתנגדים טוענים כי הסימן המבוקש זהה מבחינה מילולית ופונטית לסימניהם. המוצרים המצוינים ברשימות הסחורות של הסימן המבוקש זהים או שייכים לאותו הגדר של המוצרים לגביהם עושים המתנגדים שימוש נרחב וממושך ברחבי העולם ובישראל. לטענתם אין בסימן המבוקש כדי להבחין בין השירותים של מבקש הסימן לאלו של המתנגדים ולפיכך, הסימן המבוקש פסול לרישום לפי סעיף 8(א) לפקודה.

המתנגדים טוענים כי הסימן המבוקש פסול לרישום גם לפי הוראות סעיף 6(11) לפקודה. לשיטת רישום הסימן המבוקש יגרום להטעיה ובלבול הצרכנים, ייפגע במוניטין שצברו סימניהם ויעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. כמו כן לטענת המתנגדים הסימן המבוקש פסול לרישום לפי הוראת סעיף 13(11) לפקודה, שכן לדבריהם סימני המסחר שלהם הם סימני מסחר מוכרים היטב בישראל כמשמעות בסעיף 1 לפקודה.

בנוסף טוענים המתנגדים כי רישום הסימן המבוקש יגרום לדילול של סימני המסחר שלהם, ובייחוד בקשר למוצרים הקשורים לקוג לקוחותיהם בתחוום הביגוד והספורט, תוך טשטוש הייחודיות של סימניהם ואופיים המבחין.

עוד טוענים המתנגדים כי הסימן המבוקש הוגש על ידי המבקש בחוסר תום לב במטרה ליהנות מהמוניטין רחב ההיקף של סימני המסחר שלהם ומהפוטנציאל העסקי אשר טמון בהם.

ראיות המתנגדים כוללות שני תצהירים של מר [מספרים מקוטעים], מייסד [מספרים מקוטעים] על נספחיהם. התצהיר הראשון (להלן: תצהיר רוברטו) והתצהיר השני אשר הוגש בראיות המתנגדים בתשובה (להלן: תצהיר רוברטו).

נספחי תצהיר רוברטו 1 : נספח 4 כולל דוגמאות של חומרי קידום מכירות כפי שמופיעים בערו היוטיוב של המתנגדים. נספח 8 כולל צילומי מסך מאחד מאתרי המתנגדים שמציגים את המוצרים השונים הנושאים את סימניהם. נספח 6 כולל צילומי מסך מהאתר הרשמי של המתנגדים ומדף הפייסבוק הרשמי שלהם. נספח 5 כולל תמונות שצולמו בתוך מספר חנויות של המתנגדים. נספח 5 כולל חשבוניות מהשנים 2017 -2019 עבור פרטי לבוש המשווקים תחת סימניהם המסחריים של המתנגדים באמצעות היבואן בישראל. נספח 6 כולל רשימה מדינות בהן נתבקשו או נרשמו סימניהם של המתנגדים. נספח 6 כולל העתק של בקשה לרישום סימן מסחר 327815 שהגישו המתנגדים בישראל

תצהיר רוברטו כולל שני נספחים נוספים. נספח 1 שבו תמונות של מוצרים שמופיעים בחשבוניות המוצרים שמשווקים לישראל. נספח 2 כולל רשימה מתוך קטלוג המוצרים של המתנגדים כפי שמופיעים על גבי החשבוניות שמצורפות בנספח 5 לתצהיר רוברטו.

עיקר טענות המבקש וראיותיו

המבקש הוא הבעלים והנשיא של החברה [מספרים מקוטעים], אשר מקום מושבה בפנמה. החברה הוקמה בשנת 2010 ועוסקת בשיווק או הפצה, באמצעות אחרים, של מוצרי הלבשה תחת הסימן נושא בקשה זו.

לטענת המבקש, הסימן המבוקש הוא בעל ערך מובחן אינהרנטי. אמנם הסימן המבוקש דומה מילולית לסימני המסחר של המתנגדים, אולם מדובר בסימנים בעלי עיצוב שונה. לטענת

המבקש קיימס הבדלים בסוג הסחורות וקהל הלקוחות של הצדדים. פעילות החברה שבבעלותו משווקת תחת הסימן המבוקש ביגוד שמוגדר יומיומי ולא פורמלי, לגברים, נשים וילדים ומחצית מהציבור הצעיר הוא מתחת לגיל 25. לעומת זאת, תחום העיסוק העיקרי של המתנגדים הוא ביגוד הספורט, שטח וטיולים המתנגדים אינם עוסקים בתחומי אופנה אחרי ועל כן אין חשש להטעיה ואין בסיס לטענות המתנגדים בעניין זה.

המבקש טוען כי סימני המתנגדים אינם רשומים בישראל. אין למתנגדים כל פעילות או מכירות בישראל ולא הוכח קיומו של מוניטין בישראל למתנגדים או למוצריהם. מקל וחומר שאין סימני המתנגדים בגדר סימני מסחר מוכרים היטב בישראל.

עוד טוען המבקש כי בפועל מוצרי המתנגדים אינם כוללים את הכיתוב [מספרים מקוטעים] אלא את הסימון הגרפי הנראה כך: על כן אין כל חשש להטעיה בין מוצרי המבקש לבין מוצרי המתנגד.

מטעמו המבקש הוגש תצהירו של מר [מספרים מקוטעים] (נשיא החברה) ללא נספחים.

דיון והכרעה

המתנגדים מבססים את התנגדותם על הוראות סעיפים 8(א), 6(11), 13(11) לפקודה. עילות אי- כשירות אלה מושתתות על החשש להטעיה בין הסימן המבוקש לסימניהם של מתנגדים והמוניטין הנטען של המתנגדים בסימניהם. כדי לבחון את עילות אלה אבחן תחילה האם קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימניהם של המתנגדים ואתקבע שאם קיים דמיון כזה, על המתנגדים לעמוד בנטל ההוכחה והשכנוע כי סימניהם רכשו מוניטין בקרב הציבור בישראל, אף אם לא נרשמו, כך שיש חשש שרישום הסימן המבוקש יגרום להטעיית הציבור לגבי מקור הטובין ולתחרות בלתי הוגנת.

קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימניהם של המתנגדים

טענה מרכזית של המתנגדים היא כי קיים דמיון מטעה בין סימניהם לבין הסימן המבוקש. המבחן המקובל לבחינת קיומו של דמיון מטעה בין הסימנים, הוא המבחן המשולש הכולל שלושה מבחני משנה והם: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות חוג הלקוחות וערוצי השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר והמסר הרעיוני העולה מן הסימן (ראו לעניין זה ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח (1964) 275 (3)).

מבחן המראה והצליל הוא בדרך כלל המבחן המרכזי מבין מבחני המשנה, כאשר יש לזכור, שהסימנים לא עומדים להשוואה כשהם ניצבים אחד ליד השני ושזיכרון הצרכן אינו

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

מושלם, וכי בנוסף ישנה חשיבות לרושם הראשוני שנוצר על הצרכן ולמראה הסימן בכללותו (ראו לעניין והדבריו של המלומד א.ח. זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודיניס הקרובים להס (1972) 81).

המבחן השלישי הוא מבחן יתר נסיבות העניין, שאליו מצורף מבחן ההיגיון והשכל הישר. במסגרתו נבחנות הנסיבות הקשורות בסימני המסחר הנדונים, תוך התחשבות במשמעות הסימנים, ראיות להטעיה בפועל ונסיבות נוספות, והכל על מנת לענות על השאלה, האם הציבור עלול לייחס את מקור הסחורה תחת הסימן המבוקש למתנגדים. (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 311376 נ' י. נתנאל שיווק מוצרי צריכה בע"מ בסעיף 27 (נבו 1))).

מבחן המראה והצליל

מבחן זה הוא המבחן הראשון והמרכזי מבין שלושת המבחנים. המבחן בוחן את הסימנים תוך השוואת חזותם הכללית וצליל הגייתם. הערכת הדמיון במראה הסימנים נעשית על ידי השוואת הסימנים בשלמותם, אך תוך שימת לב לרכיב הדומיננטי בסימנים, כרעיון המרכזי (ראו ע"א 46 נ' אלי שגב (נבו 23.8.2006)). לצורך הנוחות אציג שוב בטבלה להלן את הסימנים הנתונים להשוואה.

הסימן המבוקש סימני המתנגדים

לת 2/6

הרכיב הדומיננטי בסימן המבוקש ובסימני המתנגדים הוא המילה [מספרים מקוטעים] המופיעה בעיצוב מינימלי. הצדדים לא הסבירו מה פירוש המילה ומדוע נבחרה על ידם. כך או כך עבור הצרכן הישראלי מילה זו היא חסרת משמעות ולפיכך שרירותית בקשר לסוג הטובין. במבחן הצליל מדובר בסימנים והים.

במבחן המראה הסימן המבוקש מורכב מהמילה [מספרים מקוטעים] בגופו בצבע לבן בתוך מלבן בצבע שחור הכולל ובו מסגרת מעוטרת בצבע לבן, כאשר האות [סימל] הנראית כפרסה צבועה אדום. סימני המתנגדים מורכבים אף מהמילה [מספרים מקוטעים] כאשר הסימן האחד מורכב מן המילה [מספרים מקוטעים] בגופו אדום כולל את סמלו הגרפי של המבקש בצבע אדום משמאל

לכיתוב, ואילו הסימן השני מורכב מן המילה [מספרים מקוטעים] בצבע לבן בתוך מסגרת שחורה עם סמלו הגרפי של המבקש בצבע שחור משמאל לכיתוב ומחוץ למסגרת.

כאשר עורכי השוואה בין הסימנים וה לצד זה ניתן להבחין בשוני בין שני הסימנים המעוצבים. יחד עם זאת וכידוע הצרכן אינו משווה את הסימנים באופן כזה ולכן עשוי לסבור כי סימן אחד הוא גרסה של האחר וכי מקור הטובין זהה בעיקר בשל הדומיננטיות של המילה [מספרים מקוטעים] והיותה שרירותית בקשר לטובין.

סוג הסחורות וקהל הלקוחות

סימני המבקש והמתנגדים נועדו לציין טובין בסוג 25, פרטת הסחורות של הסימן המבוקש כלולה בפרטת הסחורות רחבה של סימניהם של המתנגדים, הכוללת ביגוד הנעלה וכיסוי ראש. מכאן שמדובר באותו סוג סחורות ומשכך באותו קהל לקוחות.

המבקש טוען כי עיקר פעילותו תחת הסימן המבוקש הוא ביגוד שמוגדר יומיומי ולא פורמלי המיועד לגברים, נשים וילדים בעוד שמוצרי המתנגדים מיועדים לקהל לקוחות ספציפי ומצומצם. המבקש לרכוש ביגוד ספורט, שטח וטיולים. כלומר לשיטת המבקש קיימס הבדל בסוג הסחורות וקהל הלקוחות שעשוי לצמצם את פוטנציאל ההטעיה בין הסימנים.

איני יכולה לקבל טענה זו. אף אם ייתכן כי קיים שוני מסוים בין תחומי העיסוק המרכזיים של המבקש והמתנגדים, הרי שהשוואה בין סוג הסחורות נעשית בהתאם לפרטת הסחורות בה התבקש הסימן וללא אבחנה בין קהלי היעד.

יתרה מכך היות שהמתנגדים טוענים כי מוצריהם אינם נמכרים רק בחנויות ייחודיות אלא גם בחנויות כל בו או ב "חנות בתוך חנות", (סעיף 8 לתצהיר רוברטו), ההפרדה בין הסחורות וקהל הלקוחות אינה מוחלטת ולפיכך פוטנציאל ההטעיה של צרכן שירכוש פריט לבוש ממקור שאינו התכוון לרכוש ממנו עומד בעינו.

יתר נסיבות העניין

המבחן השלישי להערכת מידת הדמיון המטעה בין הסימנים הוא מבחן יתר נסיבות העניין. על פי מבחן זה יילקחו בחשבון כל אותם שיקולים מסחריים נוספים, כגון, היחסים המסחריים בין הצדדים, המידה שבה הסימנים מוכרים בציבור, ראיות להטעיה בפועל ונתונים רלוונטיים אחרים. לא מצאתי כי יש יתר נסיבות העניין לשנות מן המסקנה כי בין הסימנים קיים דמיון אשר עלול להביא להטעיה.

לפיכך בשקלול כלל המבחנים אני קובעת כי קיים דמיון בין הסימן המבוקש לסימני המתנגדים אשר עלול להביא להטעייתו של הצרכן.

המתנגדים לא עמדו בנטל להוכיח כי סימניהם רכשו מוניטין בישראל

לאחר שקבעתי כי קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימניהם של המתנגדים והיות שכאמור עילות ההתנגדות מבוססות על המוניטין שנטען שצברו המתנגדים בסימניהם, אבחן עת האם המתנגדים עמדו בנטל ההוכחה והשכנוע בהיבט זה.

הוכחת מוניטין תיעשה באמצעות, בין היתר, הוכחת שימוש ממושך ונרחב, מידת הפרסום והמאמץ ליצור קשר מודע בין הסימן לצרכן, ומידת ההצלחה של מאמץ זה. פרמטרים אלה אינם רשימה סגורה והם תלויים בשאלה עד כמה הסימן מוכר בקרב הציבור הרלוונטי (לעניין אמות המידה להוכחת מוניטין ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' 65 [מספרים מקוטעים] פ"ד מה(3) 224 (1991)).

אשר למשך השימוש בסימני המתנגדים בישראל, מתצהיר רוברטו עולה כי המתנגדים החלו להשתמש בסימניהם בישראל בשנת 2017 (סעיף 14, נספח 5 לתצהיר רוברטו).

אשר להיקף השימוש ומכירות בישראל החל משנת 2017, המתנגדים צירפו למעלה מ-450 עמודי חשבוניות מהסך עולה שהמתנגדים מוכרים את מוצריהם הנושאים את הסימן באזור באמצעות היבואן [מספרים מקוטעים] (סעיף 14, נספח 6 לתצהיר רוברטו). החשבוניות מציגות נתוני גולמי של מספר פריטים שסופקו ליבואן תחת הסימן מבלי לסכם או להציג דוח רואה חשבון מסודר המעיד על היקף המכירות בישראל שממנו ניתן יהיה ללמוד על היקף השימוש ומידת ההיכרות או תפוצת הסימנים של המתנגדים בשוק הישראלי.

בסיכומיהם מסבירים המתנגדים כי בשל התחייבות בפני המפיץ המקומי ומשיקולי סודיות מסחרית נמנעו מלחשוף את פרטי החנויות, לסכם סכומים וכמויות. אינני יכולה לקבל טענה זו, היות שהנטל הוא על המתנגדים להוכיח את המוניטין בין היתר על ידי היקף מכירות היה עליהם להציג את התמונה המלאה. ככל שנתונים אלה הינם בגדר סוד מסחרי ובידיהם הייתה האפשרות לבקש את חיסונם.

המתנגדים הציגו בסעיפים 11-12 לתצהיר רוברטו את הכנסותיהם ממכירות ואת היקף השקעותיהם בפרסום ושיווק בעולם. מהתצהיר עולה כי בין השנים 2016-2020, הכנסות המתנגדים ממכירות מוצריהם הנושאים את סימני [מספרים מקוטעים] הגיעו למעל 192,390 מיליון יורו, וכי בין השנים 2018-2020, הם מכרו מעל ל2.4 מיליון פרטי לבוש הנושאים את סימניהם. בין השנים 2016-2020 השקיעו המתנגדים כ 11.3 מיליון יורו בפרסום, קידום מכירות ושיווק. אין בנתונים הנוגעים להיקף הכנסותיהם והשקעותיהם של המתנגדים בפרסום, שיווק כפי שהובאו בתצהיר כדי ללמד על היקף השקעותיהם בפרסום ומכירותיהם בישראל וזאת מן הטענה שמדובר בנתונים כלליים בלבד של כלל המדינות בהם פועלים המתנגדים וללא כל התייחסות ממוקדת לשוק הישראלי בה נדרשים המתנגדים להוכיח מוניטין.

בנוסף צירפו המתנגדים תמונות מתוך למעלה מ- 600 חנויות, סניפים וחנויות פינתיות במספר מדינות ברחבי עולם הנושאים את סימני [מספרים מקוטעים] בעיצובים שונים (סעיף 8, נספח כ, סעיפים (1 ו- 12 לתצהיר רוברטו) ואת, לא הובאו ראיות כלשהן לחנויות או נקודות מכירה דומות בישראל. כמו כן, צורפו תמונות מסך מעמוד הפייסבוק וערוצי היוטיוב של המתנגדים כדי להעיד על היקף פעילותם וחשיפתם ברשתות החברתיות במרשתת וכן על שיתופי פעולה עס ספורטאים שונים (סעיף 5, 7, נספחים ₪ ו-6, לתצהיר רוברטו) חשיפה ברשתות החברתיות או בערוצי היוטיוב אשר פיס לקבל ספציפי אינה מספקת לטעמי כדי להקנות לסימן מוכרות בישראל או ללמד על המוניטין של הסימן בישראל.

כמו כן, המתנגדים צירפו צילומי מסך מאתר האינטרנט שלהם הנגיש בשלוש שפות לעשרות מדינות בעולם, ואך לא נמצאה נגישות עבור קהל דובר העברית או אפילו אפשרות לרכוש את המוצרים באתר משלוח לישראל. (סעיפים 5, נספחים 8 ו-6, לתצהיר רוברטו). המתנגדים אכן פונים ופועלים לקהל במספר גדול של מדינות ברחבי העולם, אך דווקא תפוצה רחבה זו במדינות שונות ומגוונות עשויה להעיד על כך שמוצריהם של המתנגדים אינם מיועדים או מוכווניים לשוק הישראלי וקהל לקוחותיו.

מכל האמור לעיל עולה כי לא ניתן לקבוע כי הראיות הוכיחו בצורה ברורה מה היקף הפעילות והשימוש של סימני המסחר של המתנגדים לצורך הוכחת קיומו של מוניטין. ייתכן וחיה מקום כי המתנגדים יגישו סקר צרכני אשר היה יכול לסייע לעמוד על מידת היכרותו של קהל הצרכנים הישראלי עם סימניהם של המתנגדים.

נוכח האמור אני סבורה כי המתנגדים לא עמדו בנטל להוכיח שסימניהם צברו מוניטין בישראל, לפיכך אין בסיס לעילת ההתנגדות לפי סעיף 6(11) לפקודה.

המתנגדים לא עמדו בנטל להוכיח כי סימניהם מוכרים היטב בישראל

קביעת מעמדו של סימן מסחר כמוכר היטב, תיעשה באמצעות מספר מבחני עזר שגובשו בפסיקה. בהחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261 נ' 0888051 080 א (נבו 3.9.2003)), ריכז כבוד הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז), ישראל אקסלרד, את מבחני עור אלה אשר יושמו בעשרות פסקי דין מאז ויפים גס לענייננו. מבחני העזר כוללים את מידת ההכרה של הסימן בקרב הציבור הרלוונטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק; היקף ומשך הפרסום ; רישום ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן הטבועה או הנרכשת; מידת השימוש בו על ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וערוצי השיווק; הערך המסחרי המיוחס לסימן והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות הסחורות.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

6. באופן ספציפי אשר לקביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יפיס דבריו של השופט רובינשטיין בע"א 9191/03 11162013₪/ +זנק5 מג/\ 86/ נ' אבסולוט שוז בע"מ סעיף ג.(1) (נבו 19.07.2004) :

"לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מסחר מוכר היטב בישראל יילקחו

בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק". ודוק, מדובר בסימן מוכר היטב בישראל, קרי על תנאי ההכרה להיות כאלה המתקיימים בישראל, דהיינו: שבחוגים הנוגעים לכך בישראל הוא מוכר, ואין די בהיותו מוכר בארצות אחרות."

7. משלא הוכח שלמבקשת מוניטין בישראל הרי שמקל וחומר לא הוכח גם כי הסימן הינו מוכר היטב בישראל. הנתונים אותם צירפו המתנגדים ואשר ניתחתי לעיל, עשויים ללמד כי מדובר בחברה מוכרת בחו"ל, אולם לא ניתן להסיק מהם כי סימני המתנגדים הפכו למוכרים היטב בקרב חוג הצרכנים הרלוונטי בישראל. ולכן אין בסיס לעילת ההתנגדות לפי סעיף 13(11) לפקודה.

8. לא מצאתי בשאר טענות הצדדים כדי לשנות את החלטתי זו.

סוף דבר

9. נוכח האמור לעיל אני סבורה כי לא הוכחו עילות ההתנגדות לרישום הסימן וכי הסימן המבוקש כשיר לרישום.

0. אשר להוצאות, לאור ההסדר הדיוני שנערך בין הצדדים במסגרתו לא נערך דיון חקירות ולאור היקף כתב טענותיה וראיותיה המצומצם של המבקשת, איני קובעת צו להוצאות בעניין זה.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס ג' בשבט תשפ"ג 5 ינואר 2023