המבקשת
- שם: יעקב חרש בע"מ
- בא כח: אורן - קליין, משרד עורכי דין
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לרישום סימן מסחר 315686 "506 +זהוס"
המבקשת: יעקב חרש בע"מ ע"י ב"כ: אורן - קליין, משרד עורכי דין
ה ח ל ט ה
בפני בקשתה של יעקב חרש בע"מ (להלן: "המבקשת") לרישום סימן מסחר מס' 315686 "51006 51" (מילולי) בסוג 19 בעבור "חיפוי פנים, חוצ וריצוף מאבניס מלאכותיות, אבניס ודמוי אבן".
הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בנימוק כי הסימן חסר אופי מבחין בהתאם לסעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").
המבקשת ביקשה להשיג על החלטתה זאת של מחלקת סימני המסחר ולהשמיע בפני טענותיה, וכך עשתה ביוס 4.8.2020.
תנאי בסיסי ויסודי לרישומו של סימן מסחר הנו כי הוא בעל אופי מבחין. אופי מבחין יכול שיהיה אופי מבחין מולד (אינהרנטי) (בהתאם לסעיף 8(א) לפקודה) ויכול שיירכש כתוצאה משימוש בסימן (בהתאם לסעיף 8(ב) לפקודה).
כידוע, נהוג לחלק סימני מסחר לארבע קטיגוריות: סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין קטגוריות אלו נמתח ציר תאוריות אשר בצידו האחד סימנים גנריים חסרי אופי מבחין, ובצידו האחר סימנים דמיוניים שהם בעלי אופי מבחין מולד (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע''מ - עיתון "משפחה" נ' אס. בי. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע''מ - עיתון "משפחה טובה", דינים עליון 2001 (11) 4 (פורסם בנבו, 23.5.2001).
בענייננו, התבקש הסימן בעבור הצירוף "5606 זּות5" אשר ניתן לתרגמו באופן חופשי לעברית כ- "אבן חכמה". לפיכך, סברה מחלקת סימני המסחר כי יש לראות בסימן כסימן תיאורי הנוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות.
בדיון שהתקיים בפני הבהירה המבקשת כי לחיפוי הקיימיס חיפוייס מתחריס בעלי תכונות דומות, אלא כי נכון ליוס כתיבת החלטה ואת אלו טרנס נמכריס בישראל. עוד הובהר בדיון כי
החברה הינה יבואנית המוצרים (מוצרי אבניס מלאכותיות) וכי מוצרים אלה משווקים בעולם תחת סימני מסחר שוניס, לרבות מוצריה של אותה יצרנית. לפיכך אין הסימן המבוקש מהווה אותו סוג של המוצר, כי אותו המותג תחתיו פועלת המבקשת לצורך פרסום התובין אותם היא מציעה.
עוד הובהר, כי הטובין עבורם מתבקש הרישום אינם "אבני חיפוי" במובן המילולי, כי אם תחליף אבן המיוצר מסגסוגת אבן בתוספת חומריס נוספים, ובתוספת בד טקסטיל לצורך הרכבתו על המשטח המחופה. כעולה מהדיון בפניי, מוצר והמשונה, בשונה מאבני חיפוי "רגילות", בגליליס בשל היותו גמיש.
לפיכך, סבורה אני כי בסיווג הסימן המבוקש על ציר התיאוריות נמצא אותו בגבול שבין הסימנים המשביחים והמתארים לבין אלה המרמזים, שכן קיימת פער מסוים בין המשמעות המילולית של הסימן לבין הטובין אותם הוא מסמן. על כן נראה קשה לקבל את הסימון לרישום על בסיס אופיו המבחין האינהרנטי, ניתן וראוי לבחון האם רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש כדרישת סעיף 8(ב) לפקודה.
אמות המידה להוכחת מוניטין הינן, בין היתר "אורך הזמן, מידת הפרסום והמאמץ ליצור קשר מודע בין המוצר לצרכן" (ר' ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פיניציה בע"מ נ' 1.65 / , פ"ד מה (3), 225-246)).
המבקשת הגישה את נתוני המכירות של מוצרים הנושאים את הסימן ואלה מעידים על היקפים נרחבים. המבקשת ביקשה שלא לפרסם את שיעורם המדויק ולבקשה זו נעתרה כב' הפוסקת. עוד הגישה המבקשת ראיות המעידות על הוצאות פרסום בהיקפים גדולים במסגרת כנסים מקצועיים, יצירת סרט תדמית, קטלוג, פרסום בעיתונות ועוד. בנוסף הוגשו תצהירים של לקוחות לפיהם מזוהה הסימן המבוקש עם המבקשת.
מנתונים אלו שוכנעתי כי הסימן רכש אופי מבחין כדרישת סעיף 8(ב) לפקודה. לפיכך אני מורה על קיבול הסימן ופרסומם להתנגדויות הציבור.
ז'קלין ברכה
פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושלים ביוס ט"ו אב תש"פ
5 אוגוסט 2020
סימוכין: 1-- 5