סימן מסחר 317159

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה למחיקת לסימן מסחר

9 (בקשה לעיכוב הליכים)

מבקש המחיקה (המשיב) : שחר חזן

ע"י ב"כ: שוק-שקד, נחמן, משרד עוד ופטנטים

בעלת הסימן (המבקשת): מושלמת האוס אוף ביוטי בע "מ

ע"י ב"כ: לירוס סנדה, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לעיכוב הליך הבקשה למחיקת סימן מסחר מס' 317159 (מעוצב) (להלן: "הסימן הרשום") הנראה כך:

אוש

- --810₪055 07 85₪%077-- --

2 הבקשה למחיקת הסימן הרשוס דלעיל הוגשה ביוס 13.1.2020 מטעס מר שחר חון (להלן: "מבקש המחיקה"). בהליך וה הוגש כתב הטענות של מבקש המחיקה והשלב הבא הוא הגשת כתב טענותיה של בעלת הסימן, חברת מושלמת האוס אוף ביוטי בע"מ (להלן: "בעלת הסימן"). ביוס 18.8.2020 הגישה בעלת הסימן בקשה לעיכוב הליכים.

3. במקביל להליך המתנהל בפני מתנהל בין הצדדים הליך אזרחי בבית המשפט השלום בתל אביב (ת.א. 53091-09-19 (להלן: "התובענה")). במרכזה של תובענה זו, הסכם שותפות שנחתם

בחודש מאי 2017 אשר כל אחד מהצדדים כאן טוען להפרתו וכפועל יוצא בהפרת הזכויות בסימן המסחר; על בסיס זה הוגשו תביעות הדדיות וסעדים לצווי מניעה בתובענה.

4. בעלת הסימן מבקשת את עיכוב הההליכים בבקשת המחיקה בטענה שטענות מבקש המחיקה שעלו בהליך המקביל, זהות בעיקרן לטענותיו בבקשת המחיקה בהליך דנן, וכי על בית המשפט להכריע במכלול הפלוגתאות בין הצדדים. מבקש המחיקה לא השיב לבקשת בעלת הסימן לעיכוב ההליכים ונראה כי הוא שווה נפש לתוצאות בקשה זו.

דיון והכרעה

5 שאלה של עיכוב הליכים היא שאלה המצויה בשיקול דעתה של ערכאה כאשר מתנהל הליך מקביל. ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' אלכסנדר קפלן, תק-על 12002), 860 (פורסם בנבו, 28.01.2002) (להלן: "עניין הפניקס") קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של הפניקס והורה על עיכוב ההליכים, אף על פי שהפניקס כלל לא הייתה צד בהליך המקביל שהתנהל. בעניין וה בית המשפט העליון קבע כי:

"3. סמכותו של בית משפט לעכב הליך כאשר מתקלים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המעדכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותדות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהידה, מאזן הנוחות וכיו"ב. [..]".

6. השיקולים המרכזיים בהפעלת סמכות זו נקבעו בפסק הדין בעניין ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פד' כט (2) (1975) 477, 480-483:

"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה -בית -דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צדיכות להיות זהות (ראה פסק -דיני ב-ע"א 424/73, [1], בע' 541 -540), ברס הזהות איננה נקבעת לפי צודת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אס צד למשפט מוטלד פעמייס בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמיס טכניים

של זהות צורת התביעות אלא בענינים של ממש, היימו, לפי מהותן

העיקרית.

הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - ממיעת הכבדה מותרת על היריב (מניעת הטרדה משתלת של בית. המשפט".[ההדגשות הוספו].

אין מחלוקת כי לרשם סימני המסחר נתונה הסמכות להורות על עיכוב ההליכים המתקיימים בפניו בעטיו של הליך התלוי ועומד בפני ערכאה שיפוטית אחרת. מהאמור לעיל עולה כי בבוא להכריע בבקשה זו, יש לבחון אם העילות בהליך המחיקה ובהליך המקביל זהות במהותן ושאש השהיית ההליכים תתרם ליעילות הדיון.

מבקש המחיקה מבסס את בקשתו למחיקת הסימן הרשום על סעיפים 39(א1) 5(11) ו-6(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). מבקש המחיקה טועו, כי רישוס הסימן היה כוזב ונעשה בחוסר תוס לב ולפיכך דינו מחיקה בהתאם להוראות סעיף 9 (א1) לפקודה. באשר לסעיפי לטענות אי הכשירות של הסימן בהתאם להוראות סעיף 5(11) ו- 6(11) לפקודה, מבקש המחיקה מבסס טענות אלה על הטעיית הציבור שנובעת מהמחלוקת בעניין הבעלות בסימן.

ככלל, לצורך הדיון וההכרעה בעילת אי כשירות לפי סעיף 39(א1) לפקודה ואף ביתר העילות שהוזכרו, יש לבחון את מערכת היחסים ההסכמית בין הצדדים. שאלת הבעלות בסימן היא שאלה מרכזית שתכריע את הכף באשר לעתידו של הסימן. אם ייקבע כי הבעלות היא משותפת, אז מדובר בתיקון הפנקס והוספת המבקש כבעלים במשותף. אם ייקבע כי הייתה הפרה יסודית של ההסכם ואין הוא תקף, אז הבעלות בסימן תעבור לאחד הצדדים. אולם, סביר להניח כי אין כוונת המבקש למחוק את רישוס הסימן כליל מן הפנקס ובכך להתיר למעשה את השימוש בו לכל כפין.

מעיון בכתב התביעה שהוגש כנספח במסגרת הבקשה שבפני עולה, כי עילת התביעה בהליך בבית המשפט השלוס היא הפרת ההסכם בין הצדדים. לפסק הדין בהקשר גה יש השלכה

ישירה באשר לדין הסימן בהליך שבפני ויהיה בו כדי לסייע בשאלות העומדות להכרעה בענייננו.

גישה דומה ננקטה על ידי כב' הרשם (כתוארו אז), ד"ר מאיר נועס, בענין בקשות למחיקה ותיקון סימן מסחר מס' 161894 ,31 158 סזאסדאאג.

(בקשה לעיכוב הליכים)

[הומט-) סות0ס+ח\/ נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ ואח' (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.8.2005):

"הדיון בבעלות על הסימן הינו הדיון המרכזי בתיק אשד לפני, ואין בליבי ספק כי להחלטה אשר תינתן בקדוב בבית המשפט המחוזי, יהיה כדי לשפוך אור על מעדכת היחסים בין החברות אשד בפני, ועל המצב המשפטי הקלים, ובהכרח עשויה להיות לכך מש מעות מבחינת ההכרעה בעניין הנדון בפני,"

2. לאור האמור לעיל, בהעדר תגובה מצד מבקש המחיקה ובהתחשב בשיקולים של יעילות דיונית, חיסכון במשאבי ובזמן, הריני מורה על עיכוב הליך הבקשה למחיקת הסימן הרשום עד להכרעת בית המשפט השלוס. הצדדים יודיעו לבית הדין על מתן פסק הדין החלוט בבית המשפט השלום, לכשיינתן.

3. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס ג' תשרי, תשפ"א

1 ספטמבר 2020