סימן מסחר 317370

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר

2121070 (בקשה לביטול החלטה)

המתנגדת (המשיבה): מדיקס שירותים רפואיים בע"מ ע"י ב"כ: סורוקר אגמון נורדמן, עוד ועורכי פטנטים

המבקשת (מבקשת הביטול): ד.ש.ש אלקטרוניקה בע"מ

ע"י ב"כ: עוה"ד שי אדרי ו/או צבי הלפגוט ממשרד הלפגוט אדרי ושות'

ה ח ל ט ה

1. לפני בקשתה של ד.ש.ש אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "המבקשת"), שהוגדרה על ידה כ"בקשה בהולה לביטול החלטה בדבר סגירת התיק ומתן ארכה" (להלן: "הבקשה").

2 עניינה של הבקשה הוא החלטתי מיוס 28.7.2020 (להלן: "ההחלטה") במסגרתה הוריתי על סגירת תיק הבקשה לרישום סימן מסחר מספר 317370. להלן לשון ההחלטה:

"על המבקשת היה להגיש את כתב טענותיה עד ליום 23.7.2020. נכון להיום כתב טענות המבקשת טרם הוגש ולפיכך בהתאם להוראות סעיף 4 (ה) לפקודה בהעדר תשובת מבקש הסימן יראו אותו כאילו זנח את בקשתו. לפיכך תיק הבקשה לרישום הסימן ייסגר. בהליך זה נפסקו הוצאות בהחלטתי מיוס 23.6.2020 ואיני רואה מקוס לשנות החלטתה זו"

רקע דיוני וטענות המבקשת בתמצית

3 ביוס 2.4.2020 הגישה מדיקס שירותים רפואיים בע"מ (להלן: המתנגדת") את כתב טענותיה בהתנגדות. על פי תקנה 37 לסימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") על המבקשת היה להגיש

את כתב טענותיה תוך חודשיים, ובענייננו עד ליוס 2.6.2020. כתב הטענות לא הוגש עד מועד זה ולפיכך בהחלטתי מיוס 23.6.2020 הוריתי על סגירת תיק הבקשה לרישום סימן המסחר. כן פסקתי הוצאות ככל שתגובת המבקשת לא תוגש בתוך שבוע.

ביוס 24.6.2020 (בתוך תקופת השבוע שנקצבה בהחלטתי לעיל) הגיש בא כוח המבקשת הודעה על ייצוג וכן בקשה לביטול החלטתי מיוס 23.6.2020. בבקשה הסבירה המבקשת כי הסתמכה על תקנות לשעת חירום (סדרי דיון) שתוקננו עקב מצב החירום הרפואי, ולפיהן המועד להגשת כתב הטענות הינו 11.7.2020.

בהחלטתי מיוס 14.6.2020 קבעתי כי היות שהמבקשת הגיבה בתוך תקופת השבוע שהוקצבה לה בהחלטתי מיוס 23.6.2020 הרי ניתן להתייחס אליה כאל בקשה לדחיית מועדים ולפיכך הליך ההתנגדות נמשך ועל המבקשת להגיש את כתב טענותיה עד ליוס 11.7.2020. בהחלטה זו

גס הפניתי את תשומת לב המבקשת לחוזר רשם 017/2012- סימני מסחר " בקשות ארכה בבקשות לרישום סימני מסחר, בקשות ביניים בהליכים הנוגעים לסימני מסחר וביצוע החלטות רשם" (1.1.2020) שנקבע בין היתר כי בקשות ארכה יש להגיש בצרוף עמדת הצד שכנגד.

ביוס 13.7.2020 יומייס לאחר המועד אשר נקבע להגשת כתב הטענות בתשובה הגישה המבקשת בקשת ארכה עד ליוס 31.7.2020. הבקשה הוגשה מבלי שצורפה תגובת המתנגדת. בהחלטתי מיוס 13.7.2020 אושרה ארכה של עשרה ימים נוכח העובדה שהמבקשת לא הגישה כנדרש את עמדת המתנגדת. על המבקשת אם כך, היה להגיש את כתב טענותיה עד ליוס 23.7.2020.

משכתב טענות המבקשת לא הוגש במועד, הגישה המתנגדת ביוס 26.7.2020 בקשה לסגירת תיק הבקשה לרישום הסימן ופסיקת הוצאות. בהחלטתי מיוס 28.7.2020 הוריתי בהתאם להוראות סעיף 24(ה) לפקודת סימני המסחר, תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") על סגירת תיק בקשת הרישום של סימן המסחר.

באותו היוס הגישה המבקשת בקשה בהולה לביטול החלטה זו. לטענת המבקשת, בא כוח המתנגדת נתן את הסכמתו לארכה עד ליוס 31.7.2020 ועל כן התנהלה המבקשת כאילו זהו המועד להגשת כתב הטענות. כמו כן צוין כי הצורך בארכה נבע מהנסיבות החריגות שנוצרו עקב נגיף הקורונה בפן המקצועי והאישי. אל הבקשה לא צורף תצהיר כנדרש לתמיכה בטענות העובדתיות.

המבקשת ביקשה כי אשהה את החלטתי בעניין הבקשה לביטול החלטה, היות שפנתה אל המתנגדת כדי לקבל את עמדתה. בהודעת המבקשת מיוס 29.7.2020 טען בא כוח המבקשת כי המתנגדת נהגה בחוסר תום לב עת הגישה את הבקשה למתן החלטה ופסיקת הוצאות בניגוד להסכמתו המפורשת של בא כוחה לארכה עד 31.7.2020.

.10

.1

.2

.3

.4

.5

.6

7 רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המתנגדת הגיבה ביוס 29.7.2020 להודעת המבקשת לעיל וטענה כי המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט שעה שהיא חוזרת ומבקשת ארכות מועד אחרי המועד שנקצב לה. בהודעתה המתנגדת אינה מכחישה כי נתנה את הסכמתה הקולגיאלית לארכה אולם טוענת כי אין בכך כדי לרפא את הפגם שבאי הגשת בקשת ארכה כדין.

יצוין כי לבקשה לביטול החלטה מיוס 28.7.2020 צורפה בקשת ארכה בדיעבד עד ליוס 31.7.2020 כמו כן הוגש כתב טענות המבקשת.

דיון והכרעה

דרך המלך לתקיפת החלטה שיפוטית היא ערעור. יחד עס ואת קיימיס הליכיס נוספים לביטול או לשינוי פסק דין או החלטה אחרת. הליכיס אלה נקראים "הליכי תקיפה אופקיים" ועל אלה

נמנית גס בקשת הביטול נושא החלטה זו.

בקשה לביטול החלטה נבדלת מהליך של ערעור בעיקר בעילות המבססות אותה: העילות בערעור הן על פי רוב מהותיות (קרי: ביקורת על תוכן ההחלטה) ואילו העילות בבקשה לביטול הן דיוניות בעיקרן (חמי בן-נון, טל חבקין, הערעור האזרחי, 422 (מהדורה 3, 2012)).

המבקשת לא פרטה בבקשה מה הבסיס המשפטי לבקשה זו. הפקודה ותקנות סימני המסחר, אינן קובעות הסדר כלשהו לעניין ביטול החלטות שניתנו בהעדר הודעה שכנגד. אולם תקנה 201 בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") שכותרתה "ביטול החלטה על פי צד אחד" מסמיכה את בית המשפט בנסיבות מסוימות לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד.

על פי רוב יראו פסק דין ככזה הניתן במעמד צד אחד במקרה של היעדר כתב הגנה או עקב אי התייצבותו של בעל הדין. תכליתה של התקנה היא מניעת פגיעה מהותית בכללי הצדק הטבעי באופן שעלול לגרום לעיוות דין - כגון במקרה בו נשללה מאדם האפשרות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו בעניין בנוגע לו (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 639 (מהדורה שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, 5)).

הפקודה אמנם קובעת בסעיף 24(ה) כי יש לראות במבקש שלא השיב להתנגדות כמי שזנח את בקשתו לרישום הסימן. זאת, מוסמך הרשם להאריך את התקופה להגשת כתב הטענות שכנגד, אם הוגשה בקשה לכך ואף להאריך בדיעבד, לפי תקנה 82 לתקנות, וזאת בהתאם לשיקול דעתו. לטעמי, ניתן לראות את הבקשה שבפניי גם כבקשת ארכה שבדיעבד.

במקרה שלפני בו נסגר תיק הבקשה לרישום הסימן בשל אי הגשת כתב טענות שכנגד ניתן להיעזר בעילות שנקבעו בפסיקה לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה. האחת, ביטול פסק

.8

.9

.0 רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הדין "מחובת הצדק" והשנייה ביטול לפי שיקול הדעת של בית המשפט. עילת ביטול מחובת הצדק תקפה אם נפל בפסק הדין פגם דיוני היורד לשורשו של ההליך. בדרך כלל יהא זה פגם הנובע מאי-המצאה כדין של הבקשה או התובענה לצד שמבקש את הביטול, באופן שפגע ביכולתו לטעון את טענותיו נגד הבקשה או התובענה בדיון המקורי.

אף אם לא נפל פגם דיוני כאמור, בית המשפט רשאי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד לפי שיקול דעתו. לצורך כך ייבחן בית המשפט שני שיקולים: הראשון נוגע לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד, והשיקול השני נוגע לסיכויי ההליך שעל הפרק (חמי בן-נון, טל חבקין, הערעור האזרחי, 425 (מהדורה 3, 2012)).

מן הכלל אל הפרט

בעניינו, לא נפל פגם דיוני היורד לשורש ההליך. כתב הטענות בהתנגדות הומצא למבקשת כדין והיא הייתה מודעת למועדים ולהליכים בתיק. הסיבה שבגינה לא הוגש כתב הטענות מטעמ המבקשת הייתה טעות או היסח דעת של בא כוח המבקשת אשר סבר לטענתו נוכח ההסכמה הקולגיאלית לארכה שניתנה לו על ידי בא כוח המתנגדת המועד להגשת כתב הטענות נדחה ל- 31.7.2020, ואת ללא הגשת הודעה או בקשה כלשהי לרשם.

באשר לסיכויי ההליך שעל הפרק, לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים נראה על פניו, כי טענות המבקשת אינן חסרות סיכוי וכי יש בה טענות ראויות כנגד ההתנגדות. מכלול שיקולים והמביאני למסקנה כי יש לנהל את הליך ההתנגדות ולבטל את החלטתי מיוס

2, לפי עניין אה דבריו כבוד השופט בך בע"א 32/83 אפל נ' דוד קפח ,לוז(3) 431 (1983):

"כאשר ניתן פסק -דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין ... הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה - אם יבוטל פסק הדין? ... "אין עליו בשלב זה להוכיח ממש את הגנתו. עליו רק לשכנע לכאורה כי יש לו הגנה אם יוכיח אותה ..." (2) מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את

.1

.2

.3

.4

.5

.6 רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת (ראה: ע"א 717/72 [3], בעמ' 799, וכן: ע"א 84/81 (בר "ע 81 /25) [8]. " [ההדגשות הוספו ר.:]

זאת, יש לשים לב כי בשונה מתביעה אזרחית במסגרתה יכול שיינתן פסק דין המקבל את התביעה, כולה או מקצתה, בהעדר הגנה, הפקודה אינה חוסמת את דרכו של מבקש הסימן לשוב ולהגיש בקשה לרישום אותו סימן לאחר סגירת ההליך.

מכאן שבעוד שאחד השיקולים העיקריים שבפני בית המשפט האזרחי יהא ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט, משקלו של שיקול זה בהליכי רישום סימן מסחר פחותים, שהרי יכול המבקש להמשיך ולפעול לרישום סימנו ולקבל את יומו.

לפיכך בהחלטתי לאפשר את המשך ההליך נתתי משקל רב גס לשיקולי יעילות ההליך של כל הגורמים המעורבים: של הצד השני שיידרש להגיש את התנגדותו בשנית תוך תשלומי אגרה מתאימה, זמנה של מחלקת סימני המסחר שתבחן את הסימן בשנית וזמנו של בית הדין אשר יידרש לשוב ולדון בהליך ההתנגדות, ככל שייפתח כזה.

סוף דבר ופסיקת הוצאות

החלטתי מיוס 28.7.2020 במסגרתה הוריתי על סגירת תיק הבקשה לרישום סימן מסחר מספר 0 ופסקתי הוצאות לטובת המתנגדת מבוטלת בזאת.

בהתאם לתקנה 8 לתקנות המתנגדת תגיש ראיותיה בתוך חודשיים ימים ממועד מתן החלטה זו.

באשר לפסיקת ההוצאות, אין ספק כי המבקשת נהגה שלא לפי סדרי הדין למן שלביו הראשוניים של ההליך. הרקע הדיוני המפורט בפתח החלטה זו מצביע על כשלים דיוניים רבים בהתנהלות המבקשת מול הרשות. המבקשת אף התעלמה מההנחיות המפורשות בהחלטות הביניים בהן הוריתי לה לפעול בהתאם להוראות חוזר רשם 017/2012. יחד עס את הדרך לרפא פגמים אלה אינה בהכרת על ידי סגירת הבקשה לרישום הסימן כפי שסבורה המתנגדת, אלא באמצעות פסיקת הוצאות. יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט ברנזון בעניין קדמה אשר לא

נס ליחס (ע"א 189/66 עזּיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד ,כ(3) 478 (1966)) :

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר -מינן. הפרוצדורה

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית - המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא

רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי -הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על- ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בת -המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי -מוצדקות מצד עורכי-הדין בענייני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד." [ההדגשות הוספו ר.:]

7. לאור האמור, המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת ובשכר טרחת עורכי דינה בגין בקשה זו בסך כולל של 3,500 ₪. ההוצאות ישולמו תוך 14 ימים ממועד החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס ט"ו אב, תש"פ 5 אוגוסט 2020

סימוכיו: 1 5