סימן מסחר 318222

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 2 0 כ סס זץ

המבקשת: פלור דיזיין (א.ח) בע "מ

ע"י ב"כ: יוסי סיוון ושות', משרד עורכי דין

ה ח ל ט ה

בפני בקשה לרישום סימן מסחר א05101 1.00 (מילולי), שמספרה 318222 (להלן: "הסימן" או "הסימן המבוקש"). הבקשה הוגשה ביוס 30.06.2019 על ידי חברת פלור דיזיין (א.ח) בע"מ (להלן: "המבקשת"), בגיו הסחורות הבאות:

"פרקטים, לוחות ריצפה מפרקט, רצפות פאנלים, שאינס עשויים ממתכת, פאנלים לקירות, שאינם עשויים ממתכת, פאנלים מעץ, הנכללים כולל בסוג 9".

וגם לגבי הסחורות הבאות :

"שירותים עסקיים של ייבוא, שיווק, הפצה ומכירה של פרקטים, לוחות ריצפה מפרקט, רצפות פאנלים, שאינם עשויים ממתכת, פאנלים לקירות, שאינסם עשויים ממתכת, פאנלים מעץ, לרבות באמצעות האינטרנט, הנכללים כולם בסוג 35".

בהודעת הליקוייס מיוס 01.07.2019 קבעה מחלקת סימני המסחר, כי הסימן אינו כשיר לרישום עבור הסחורות המבוקשות בשל היותו חסר אופי מבחין, ועל כן אינו עומד בדרישה הקבועה בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). כמו כן, הבוחנת ציינה כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם לאמור בסעיף 10(11) מכיוון שהינו תיאורי ומתייחס במישרין למהות או לאיכות של הסחורות המבוקשות.

ביוס 16.12.2019 השיבה המבקשת להודעת הליקוייס. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי אין מדובר בסימן תיאורי, אלא בסימן בעל אופי מבחין אינהרנטי המתייחס למוצריס ולשירותים המבוקשים. ממשיכה המבקשת וטוענת כי מדובר בסימן מסחר שרירותי או לכל הפחות מרמז. לשיטתה הצרכן אינו מבין מיד כי מדובר בפרקטים, אלא ווק לרגע קט כדי

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

לקשר בין הסימן המבוקש לפרקטיס ולהבין את משמעותו של משחק המילים א 1. לחילופין, טוענת המבקשת כי גם אם יקבע שמדובר בסימן תיאורי, הרי שהסימן רכש אופי מבחין הואיל ונעשה בו שימוש אינטנסיבי במשך שניסיונות רבים.

בתשובת מחלקת סימני המסחר מיוס 30.12.2019 נאמר כי אין בתשובת המבקשת כדי להתגבר על הליקוייס שפורטו לעיל. הובהר כי אין די בחיבורן של שתי המילים תיאוריות כדי להכשיר את הסימן המבוקש לרישום. עוד צוין כי הסימן הינו תיאורי ונוגע במישרין במהות הטובין או השירותים הניתנים על ידי המבקשת. כמו כן, הובהר כי המונח עיצוב רצפה הינו מונח כללי המתייחס לכל האפשרויות הקיימות לעיצוב רצפות כגון: פרקטים, לוחות רצפה, שטיחים ועוד. משכך, נטען כי מדובר בסימן מקובל במסחר שמן הראוי להשאירו ברשות הרבים. לפיכך, גם אם המבקשת הייתה מצליחה להראות שסימנה רכש אופי מבחין, ספק אם הסימן היה כשיר לרישום.

בתשובת המבקשת מיוס 31.05.2020 חורגת המבקשת על טענותיה מתשובתה הקודמת והוסיפה כי במד המילים א1.002₪2₪5162/ אינו משמש במסחר לתיאור מוצרי פרקטיס או לציון

המהות או האיכות שלהם. משכך, אין מדובר בסימן שאינו כשיר לרישום לפי סעיף 10(11) לפקודה.

במאמר מוסגר אציין כי ביוס 04.03.2020 הוגשה בקשה לחיסיון מסמכים מטעס המבקשת המתייחסת לרשימת לקוחות ולדוחותיה הכספיים. בהחלטתי מיוס 10.03.2020 אושר חיסיונס של המסמכים.

משכשלו ניסיונותיה של המבקשת לשכנע את מחלקת סימני המסחר להיעתר לבקשתה לרישום הסימן המבוקש, פנתה המבקשת בבקשה להשמעת טענותיה בפני וכך עשתה ביום 06.07.2020. להלן תמצית טענות המבקשת כפי שעלו במהלך הדיון:

1. רישום הסימן נתבקש עבור שני סוגים: סוג 19 הכולל מוצרי פרקטים וסוג 35 הכולל שירותי מסחר ויבוא פרקטיס. אולם המבקשת עוסקת אך ורק במכירת חומרי גלס למגוון לקוחות כגון: אדריכלים, מעצבי פנים וקבלניס. ומשכך אין לה כל השפעה על הגימור והעיצוב הסופי של רצפות הפרקט וכך גם רשום בפרטות. לפיכך הסימן המבוקש אינו מתאר את הטובין אלא הוא לכל היותר מרמז.

2. אף אם הסימן המבוקש הינו תיאורי, הרי שמדובר בסימן כשיר לרישום מאחר שרכש אופי מבחין רב כתוצאה מהשימוש הנרחב שנעשה בו. הצרכן מזהה ומקשר את הסימן המבוקש עם המבקשת, חברת פלור דיזיין (א.ח) בע"מ. מנכ"ל החברה, מר אילן חביב, אף הוסיף כי קהל הלקוחות נוהג לפנות אליו בשם פלור דיזיין ולא בשמו הפרטי.

3. עוד נטען בעניין האופי המבחין הנרכש כי הדוחות כספיים ורשימת לקוחות שהוגשו במהלך הבחינה מעידים כי המבקשת השתמשה בסימן המבוקש באופן אינטנסיבי ורציף.

8

.10

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

לטענת המבקשת הפסיקה אינה רואה בסקר צרכנים כראיה מכרעת הדרושה לשם הוכחת קיומו של אופי מבחין. כמו כן, נטען כי רשות הפטנטים אישרה בעבר לרשום סימניס תיאוריים, גם כאשר המבקש לא צרף סקר צרכנים. בעניין זה מפנה המבקשת לסימן המסחר "טיסות סודיות".

אציין כי בידי המבקשת סימן מסחר רשום (מעוצב) שמספרו 318221 בסוגים 19 ו-35 לגבי אותן סחורות שבגינן נתבקש רישומו של סימן המסחר נושא הליך זה. סימנה הרשום של המבקשת, מיוס 30.6.2019 נראה כך :

א0ו75] הסס. ו

דיון והכרעה

כידוע, סימן מסחר משרת מטרה כפולה. מחד, סימן המסחר מאפשר לבעליו לבדל את מוצריו ממוצריהם של יצרניס אחריסם ומאידך, מאפשר הוא לציבור הצרכנים לזהות את מקור הטובין הנושאים את הסימן (ראו א. ח. וליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (1972)). מתפקידו גם של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי והקבוע בסעיף 8 לפקודה:

"(א) אין סימן כשיר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

סעיף 8 לפקודה מבחין ביו שתי דרכים בהם ייקבע כי יש לסימן אופי מבחין: ראשית, יכול שהסימן יהיה בעל אופי מבחין מעצמו טבעו, חיינו - בעל אופי מבחין אינהרנטי. כך למשל, סימנים המורכבים ממילים שהינן פרי דמיון והמצאה, נחשביס בדרך כלל לבעלי אופי מבחין אינהרנטי. שנית, גם אם הסימן אינו בעל אופי מבחין אינהרנטי, אפשר שבעקבות השימוש בו רכש הסימן משמעות שניה כך שציבור הצרכנים מקשר בינו לבין טובין ממקור מסויס. במקרה כוה יש לומר כי הסימן רכש אופי מבחין בפועל, כלומר - הסימן הינו בעל אופי מבחין נרכש. (ראו ע"א 11487/03 6 6 55076 655[ נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פסקה 8 לפסק דינו של השופט גרוניס (פורסם בנבו, 23.3.2008)).

.1

.2

.3

.4

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הפסיקה הענפה בתחום סימני המסחר הגדירה 4 קטגוריות של סימנים: סימנים דמיוניים או שרירותיים; סימנים מרמזיים; סימנים מתארים; וסימנים גנריים (פסק הדין המנחה לעניין זה הוא ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ-עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ- עיתון "משפחה טובה" פ"ד נה (3) 933 (להלן: "עניין משפחה טובה"). ההבחנה בין הקטגוריות אינה כה חדה ולכן באופן כללי נהוג

לדבר על "ציר התיאוריגּת". בעניין וה ראה (ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון נ' חברת הכרם בע "מ, סא (3) 2006(350)) (להלן:" עניין אגודת הכורמים").

שאלת מיקומו של הסימן על ציר התאוריות משפיעה באופן ישיר על שאלת כשירותו להירשם בפנקס סימני המסחר. ככל שסימן מתרחק מהקוטב הגנרי ומתקרב אל הקוטב הדמיוני- שרירותי כך נפתחת בפניו הדרך לרישומו בפנקס. על כן, בבוא הרשם להחליט האם יש לרשום סימן מסחר, עליו להקדים ולבחון את סיווג הסימן. (בעניין וה ר' ע"א 4116/06 186 ע81608)

נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע "מ (פורסם בנבו, 20.06.2007)). אבחן כעת את הסימן נושא בקשה זו.

אופי מבחין אינהרנטי

צרוף המילים 065168 זסס11 אינו מתייחס לסימן "מומצא", היינו פרי דמיון של האדם. לצמד המילים זה משמעות מילונית רגילה וברורה, "עיצוב רצפה" כמו כן, הצרוף אינו "סימן שרירותי" ואינו מהווה "משחק מילים" כפי שטוענת המבקשת.

אמנם הסימן המבוקש הוא חיבור של שתי המילים ללא הפרדה ביניהן. אולם כידוע לא כל "שיבוש" או שוני לשוני מצירוף מילים רגיל יתקבל לרישום. יתרה מזאת, אפילו היה החיבור חדש היות שמשמעותו אינה חדשה הוא עדיין נותר תיאורי ביחס לטובין ולכן אינו כשיר לרישום. בעניין זה ייפיס דבריו של בית המשפט העליון אשר נאמרו בבג"צ 44/49 קיי דאומיט נ' רשם

סימני המסחר, 117 (19.5.50)) כבוד השופט זילברג השיב שלא לטענת המבקשת כי צירופם של

שתי מילים בסימן המבוקש הינו בגדר חידוש אשר ראוי להירשם כסימן מסחר:

"תשובתי לכך היא: (א) עדיין לא הוכרע הדבר, אפילו לגבי החוק האנגלי, אם המצאת צרוף גרידא היא בגדר ''המצאה'' במובן המקובל של המילה! (ב) במקרה דנן אין לראות, ואפילו בזכוכית מגדלת, מה היא מידת החידוש וההמצאה שבצרוף הני'ל! (ג) וזה העיקר: אף אילו היה הדבר כן - לא היה מציל את הסימן מן הפסול. תכונת ההמצאה בלבד אינה מעניקה, על כל פנים כאן בארץ, שום חסות מיוחדת לסימן המסחר. היא פועלת רק בעקיפין: אם ועד

כמה, עקב החידוש המיוחד והבלתי רגיל היא חדלה למעשה לתאר - במובן

.5

.6

7

.8

.9

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המקובל של המונח "לתאר" - את אופיה וסגולתה של הסחורה" (ההדגשה במקור ר.ל.).

ראה גם החלטות בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 164609 ו-166868, איטונג בע"מ נ' קירטונג 2001 בע"מ (11.12.2006) ובקשה לרישום סימן מסחר 293516 ד0צסדך ו א | א1ה5 0 א ה 105[ (1.4.2019). בעניינו חיבור המילים לרצף אחד אינו יוצר משמעות חדשה.

המבקשת טענה במהלך הדיון כי השירותים אותס היא מספקת שירותי עיצוב רצפה, אלא מכירה ושיווק של חומרי גלס ולכן לשיטתה הסימן המבוקש אינו מתאר את הטובין של המבקשת אלא מרמז להם. אינני יכולה להסכים לטענה זו.

כידוע סימנים מרמזיים - הסימנים שיש לה הסקשר רעיוני למוצר ונדרשת מחשבה נוספת קלה כדי לשייך את הסימן המרמז למוצר (למשל "אל על" עבור שירותי תעופה). בענייננו לא נדרש, לטעמי, הליך מחשבתי כדי לקשר את המונח "עיצוב רצפה", קרי "1001 065168" לתחוס הפרקטיס, השטיחים והמרצפות אשר משתייכים לאותה משפחה של מוצרים. המונח עיצוב

רצפה או באנגלית 065188 100 נוגע במישרין למהות המוצר המשמש לעיצוב הרצפה.

הטענה כי המבקשת אינה עוסקת בעיצוב, אלא במכירת חומרי הגלס אין בה כדי להועיל, די בחיפוש חזותי פשוט של הביטוי ם06516 עסס11 כדי ללמד שמונח זה קשור במישרין לחומרי

הגלס (פרקטים, שטחים ומרצפות) ולא לעוסקים בעיצוב. כשס שברור לכל כי סימן מסחר "עיצוב שיער " הוא תיאורי עבור יצור ושיווק שמפו לשיער, על אף שהחברה מוכרת את חומר

הגלס שמשמש לעיצוב ואינה עוסקת בעיצוב, כך גם בענייננו.

אף אם חייתי מקבלת את הטענה כי הסימן המבוקש אינו נוגע ישירות למהות המוצר ואף אינו מקובל במסחר של פרקטים, לא היה די בכך כדי להכשירו. לטעמי הסימן מתאר תחום שלס במסחר ולכן הוא מסוג הסימנים שצריכיס להיות פתוחיס למסחר. ר' לעניין זה בקשה לרישום

סימן מסחר מספר 165727 קרליין (פרמאגיס) בע"מ נ (פורסם בנבו, 17.10.2004) וההפניות שס :

"שניים הס המבחנים לסימן שאינו בעל אופי מבחין. סימן המקובל במסחר (11:300 0+ המסהזנ0כ)), אינו כשיר לרישום, וכמוהו גם סימן הצריך להישאר

פתוח למסחר (18016 1116 0+ ת6כ2)) גם אם בפועל הוא אינו מקובל במסחר (ר' לעניין זה: ד"ר א. זליגסון, דיני סימני מסחר, הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב, 1972, בעמ' 21).

קובע ד"ר זליגסון, בספרו הנ"ל בעמ' 22:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

"סימנים הצריכים להיות פתוחים למסחר שייכים לסוג אכל

לחלוטין. פה אי( המדובר בסימנים בהם משתמשים במסחר בפועל, אלא סימנים שם שהשכל או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתידו מתן זכות יחודית בגינם, או שלא ישאירום לשימוש הכלל. "[הדגשה הוספה ר.]

0. לאור האמור אני סבורה, כי הסימן חסר אופי מבחין אינהרנטי. אבחן כעת את האס הסימן רכש

.1

.2

.3

אופי מבחין כהגדרתו בסעיף 8(ב) לפקודה.

אופי מבחין נרכש -

לצורך הוכחת אופי מבחין נרכש בסימן המבוקש, על המבקשת להציג ראיות לגבי משך תקופת השימוש בסימן, אופיו והיקף פרסומו, מידת המאמץ שהושקעה ביצירת קשר תודעתי בין הסימן לבין מקור הטובין אצל הצרכנים הרלוונטיים וייחוס חשיבות על-ידס לעומד מאחורי המוצר וסימניו. לעניין זה ראו דבריו של כבוד השופט חשין בעניין "משפחה טובה" בעמוד 946 :

"על מש מעות משנית ילמד משך שימוש בשם, אופי הפדסום והיקפו, ואמצעים אחרים שננקטו ליצירת קשר בתודעת הצרכנים בין השם התיאורי לבין הטובין המסוימים... עד כאן - מבחנים הבונים עצמם על מעשי היצרן באשר הם. בצד מבחנים אלה שוכנים מבחנים על צדו של הצרכן, ובהם: החשיבות שמייחסים הצרכנים לשמו של היצרן (באשר הוא - בשונה מתכונותיו של המוצר - והשפעת מיומנותו והגינותו של היצדן על הביקוש למוצריו. כן ממיתן משקל לטעמים שבגינם חיקה המתחרה את המוצר. אין משקל מכריע למי מן המבחנים, וההכרעה תשתנה מעניין לעניין."

ככלל, לשם הוכחת אופי מבחין נרכש היה על המבקשת להראות כי נעשה שימוש בסימן המילולי המבוקש כסימן מסחר, וכי סימן וה הוא אשר רכש משמעות שניה (ראו למשל החלטת רשות הפטנטים בבקשה לרישום סימן מסחר 283997, 283998 ביפר תקשורת ישראל בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 18.04.2019)).

המבקשת הסתפקה בהגשת רשימת לקוחות ודוח הכנסות, נתוניס אשר יכוליס להעיד על הצלחה מסחרית. עס זאת, לא ניתן ללמוד מדוחות אלה על קיומו של קשר תודעתי בין הסימן המבוקש לבין הטובין של המבקשת. כמו כן, לא הובאו ראיות באשר להיקף הפרסוס או סקר שניתן ללמוד מהס על האמצעים שננקטו כדי ליצור קשר תודעתי בין הסימן המבוקש לבין המבקשת. זאת ועוד, היות וברשות המבקשת סימן מעוצב רשום בו היא עושה שימוש בפועל, ספק אם ניתן ללמוד מהנתונים שהובאו על מידת ההכרות של הציבור הרלבנטי את הסימן המילולי המבוקש.

.4

.5

.6

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

יתרה מזאת, אף אם המבקשת הייתה מוכיחה, מה שלא נעשה, כי הסימן המבוקש רכש אופי מבחין, לא היה בכך כדי לסייע לה ברישום הסימן. הסימן שייך לטעמי לאותם הסימנים אשר מידת התאוריות הטמונה בהם כה גבוהה, עד שלא יהיה זה נכון לשלול מהציבור את אפשרות השימוש בהם. בעניין וה ראה בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל- ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח', פ"ד מ"ב (1) 309, בעמ' 316 :

"אך יש שלרכישת המשמעות השנייה, אף שהוכחה, לא תועיל לרישום סימן, החסר כל אופי מבחין מטיבו, כדי שלא להקנות מונופול וכך לגזול מהציבור את זכות השימוש בו. הטעם הוא, שסימן משולל סגולת אבחנה צריך להישאר נחלת הכלל"

לאור האמור אני סבורה שהסימן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודה.

למעלה מן הצורך, אתייחס לטענת המבקשת כי סימנים תיאוריים נרשמו בפנקס. בהקשר זה מפנה המבקשת לרישומו של סימן מסחר 312572 "טיסות סודיות". לטענתה אף שמדובר בסימן תיאורי מובהק רישומו, אושר על סמך נתוניס קלושים המעידים על היותו בעל אופי מבחין. מכאן גוזרת המבקשת שיש לנהוג בסימן המבוקש באופן דומה. אציין כי ככלל לא ניתן להשליך מרישומו של סימן אחד לאחר. יתרה מזאת, סימן המסחר עליו נסמכת המבקשת נמצא כוס בהליכי ביטול דבר היכול ללמד כי רישומו שנוי במחלוקת. בקשות לרישום סימני מסחר תיאוריים מילוליים מסורבת באופן תדיר, שורה ארוכה של החלטות רשם אשר דנו בסירובים אלה מעידה על גישה עקבית של הפסיקה בעניין זה. למרות דחיית הבקשה לרישום הסימן יש לזכור כי למבקשת סימן מסחר רשום הכולל את הביטוי המבוקש בצורה מעוצבת. סימן זה הוא אשר יכול לשמש את המבקשת על מנת ליצור בידול בינה לבין חברות אחרות העוסקות בתחום ועשוי לסייע לה במקרה בו ייעשה שימוש בסימן באופן אשר יש בו כדי להטעות את הציבור או לעודד תחרות בלתי הוגנת.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס ה' אב, תש"פ

6 יולי 2020

"5 -- 6 סימוכין:‎