סימן מסחר 325428

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 325428 1 ולו ז " "אב תצוס ב (מעוצב)

המתנגדת: אחים וייס י.ש.י ייצור ושיווק בע"מ

על ידי פרייס פלינר עורכי דין

המבקשת: אמריקן אימפורטרס

על ידי סורוקר אגמון נורדמן ריבה, עו"ד ועורכי פטנטים

ה ח ל ט ה

רקע בללי

1. לפניי התנגדות לרישום סימן המסחר המעוצב אגת/וקהתת 00351 57 ג

המבקשת, חברת אמריקן אימפורטרס, הגישה את הבקשה לרישום הסימן ביוס 24 בפברואר 0 בסוג 25, עבור כובעים, כובעי סרוגים, כובעי ס מפרווה מלאכותית, מצנפות [כובעים] וכובעים ככיסוי ראש. הבקשה קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור. המבקשת עוסקת בייבוא ובשיווק כיסויי ראש המיועדים לנשים במגזר הדתי והחרדי הנמכרים תחת הסימן משנת 2016.

חברת אחים וייס י.ש.י ייצור ושיווק בע"מ עוסקת בייצור ושיווק דברי הלבשה ב-25 השנים האחרונות הגישה התנגדות לרישום הסימן. לטענתה, הסימן דומה עד כדי הטעיה לסימנה הרשום 1.121 (סימן מסחר 218504), בו עושה המתנגדת שימוש משנת 2010. הסימן מעוצב והוא רשום בפנקס סימני המסחר ביחס למוצרי הלבשה. המתנגדת סבורה שהסימנים דומים עד כדי הטעיה ועל כן אין לרשום את הסימן המבוקש לפי הוראות סעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972.

המבקשת סבורה שאין דמיון מטעה בין הסימנים ושיש להורות על רישום הסימן המבוקש.

להוכחת טענותיה הגישו הצדדים את ראיותיהם בכתב. המבקשת הגישה את תצהירו של מר אהרן אידלמן, מנכ"ל החברה המבקשת. המתנגדת הגישה את תצהיריהם של מר איציק וייס,

מנהל מכירות במתנגדת ושל מר יהודה שבתאי, סוכן מכירות במתנגדת. העדויות נחקרו בחקירה נגדית והצדדים סיכמו טענותיהם בדיון שנערך לפניי ביוס 12 במרץ 2023.

השאלה העומדת לפתחי כעת היא קיומו של דמיון מטעה בין הסימן הרשום 21,121 לבין הסימן המבוקש אם 1 00351 57 וק ז.

הערכת מידת הדמיון בין הסימנים תיעשה בהתאם ל"מבחן המשולש" הכולל את מבחני המראה והצליל; סוג הסחורות והלקוחות וצינורות השיווק, ויתר נסיבות העניין [ראו, בין היתר, רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, (פורסם בנבו 3), (להלן: "טעם טבע'"), וכן ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו 25.6.2007)). לאלה התווסף בשנינם האחרונות מבחן נוסף, הוא מבחן

"השכל הישר" (ראה ע"א 8441/04 16 1381166 נ' אלי שגב, (פורסם בנבו, 23.8.2006) (להלן: "זסעס!וח ט").

בהערכה האס מידת הדמיון היא כזו שגלוס בה חשש להטעיה נשקלות תוצאותיהם של מבחני הדמיון והשוני. על כן דמיון חזותי וצלילי נמוך יכול להתגבר בשל דמיון משמעותי בסוג הסחורות ובקהל הלקוחות [ראו, למשל, התנגדות לרישום סימני מסחר 289924 ,289923

"זיפי", "צְכ221" זאפ גרופ בע"מ נ' זּיפי אחזקות בע"מ (פורסם בנבו, 27.5.2020)].

מבחני המראה והצליל

הסימן המבוקש הוא סימן מעוצב. המתנגדת סומכת התנגדותה על סימנה הרשום שגם הוא מעוצב. הסימנים נראים כך:

סימן המבקשת 325428 סימן המתנגדת 218504

ו

.10

.1

.2

.3

.4

הלכה היא שיש לערוך את ההשוואה על פי מבחן המראה בין הסימנים בכללותם. עס זאת, זכרונו של הצרכן אינו מושלם. הוא אינו מדקדק בכל פרט ופרט בסימנים ותשומת לבו נתונה לרכיבים הדומיננטיים של הסימנים ואלה גם נשמרים בזיכרונו. לרוב אין הצרכן עורך השוואה כששני הסימנים מצויים זה לצד זה (ראו עניין טעם טבע).

המתנגדת טענה שדי בכך שהסימנים דומים לפי אחד משני המבחנים - המראה או הצליל, כדי לפסול את הסימנים לרישום וזאת בהסתמך על דבריו של המלומד א. ח. זליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" (1973), בעמ' 80. ואולס, לעתים יש לייחס יותר משמעות למבחן העין מאשר למבחן האוזן וזאת כאשר הצרכן "קוטף" את המוצר מהמדף באופן עצמאי

ואינו מבקש אותו (ראו, למשל, פסקה 7 להחלטה בעניין בש"א (י-ם) 4355/04 8הג11010 [ו6ץע

סוה זסקךז0:) נ' מעבדות רפא בע "מ, (פורסם בנבו, 23.3.2004)].

מוסיף המלומד זליגסון בספרו כך:

"על פי דוב למלה המופיעה באופן בולט על תווית (אשר היא הסימן) נודעת חשיבות גדולה יותר בעיני הקהל מאשר לקישוטים המקיפים את המילה."

המתנגדת טוענת שהרכיב הוויזואלי הדומיננטי בסימן המבוקש הוא המילה 1.1/1. אני מקבלת את הטענה. המילה 1,121 ממוקמת במרכז הסימן ומודגשת באמצעות האליפסה שסביבה. היא מושכת את תשומת הלב גם משום שהיא כתובה בגופן גדול ועבה יותר ביחס ליתר המילים בסימן. המילה 1680/6387 היא גנרית ביחס לסימן ומשמעותה כיסויי ראש. משמעות המילים

"60851 685%" בסימן היא "החוף המצזרחי". הן מסמנות מקום גיאוגרפי, אך בהקשר של הסימן נראה שהצירוף שרירותי, בהעדר קשר ברור בין המקום לבין המוצרים עבור קהל הצרכניות.

המתנגדת טוענת שבהשוואה בין מראה הסימנים יש להתעלם למעשה מיתר רכיבי הסימן בשל גודל האותיות הקטן והפנתה לעניין והלבקשה למחיקת סימן מסחר 275427 6ה1טת26) /\]/) "סו ז0ו0ס1/1" 462 666 101096 611566ע03 נ' [צג א\5 תסדסוא 1.45ס דא פדוזא1 ז 57 116 =/ (פורסם בנבו, 10 באפריל 2019). אף שהכלל

שנקבע לגבי גודל האותיות מקובל עליי, אני סבורה שאין הסימן שנדון דומה לסימן שלפניי מהטעמים שהיחס בין האותיות גדול לאין שיעור מאה שבסימן שלפניי.

סימן המתנגדת מורכב ממילה אחת, 51,121, בגופן מעוצב. מילה זו היא הרכיב היחיד ועל כן

הדומיננטי בסימן הרשום. האות הראשונה של הסימן הרשום, האות "₪", הינה בעלת גופן מיוחד (דמוית סימן המטבע יורו) וגדולה יותר מהאותיות הסמוכות לה ועל כן מודגשת. במילים אחרות, הרכיב המבדל בין הסימן הרשום לבין הרכיב הדומיננטי בסימן המבוקש הוא תחילית

הסימן המקבל משקל מיוחד. האות "2" בסימן הרשום מוגדלת גם היא. המסקנה היא שקיים דמיון חזותי מסויס בין הסימנים, אך הוא אינו רב. שני הסימנים הס סימנים מעוצבים ועל כן ההגנה היא מצומצמת יותר מאשר לסימנים מילוליים.

מבחינת הצליל, הסימן המבוקש מורכב מארבע מילים ולפיכך ארוך מאוד ביחס לסימן המתנגדת. יש דמיון בצלילים בין המילה 1.121 למילה 1.121, אך אין כל דמיון בין יתר המילים המרכיבות את הסימן המבוקש לבין סימן המתנגדת. אמנם ניתן להניח שמרבית הלקוחות לא

יהגו את כל המילים של הסימן המבוקש ויקצרו אותו. עס זאת אני סבורה שבמבחן הצליל הסימנים אינם דומים במידה משמעותית.

המתנגדת טענה והעד מטעמה אף העיד על כך שיש לקוחות המשבשים את הסימן הרשום ומכניסים את מוצריה "ליזי" ולא "אליזי". אף אס התופעה קיימת במידה מסוימת, היקפה לא הובהר. בנוסף, ההגנה הניתנת לסימן היא לאופן בו נרשם. איני סבורה שניתן להתעלם מהצליל

של תחילית הסימן הרשום במיוחד בשעה שהאות ₪ של הסימן כתובה באופן ברור שאינו ניתן

לפרשנות. הסימן נרשם לא אחת גם בעברית וגם שהוא ייכתב כ"אליזי" ולא כ"ליזי", עובדה המקלה על הקריאה וההגייה של הסימן.

הוסיפה המתנגדת וטענה שהציבור מתעלם בדרך כלל מרכיבים לא-מילוליים (פיגורטיביים או גרפיים) ושיש בכך כדי לתמוך בטענתה שקיים דמיון חזותי וצלילי בין הסימנים. מקובלת עליי הטענה שבדרך כלל, אך לא תמיד, לרכיב המילולי של סימן תיוחס משמעות רבה יותר [ראו, למשל, בקשה לרישום סימן מסחר 337707 "11/11" פ.ל. תמר השקעות 2014 בע "מ (פורסם בנבו, 8 בפברואר 2023)]. עם זאת, כלל זה אינו ישים בענייננו. הסימן המבוקש מורכב מארבע מילים שכולן שונות מהמילה המרכיבה את הסימן הרשום וההבדל נותר בעינו אף אס נתעלם מן הרכיב הגרפי האליפטי בסימן המבוקש.

סיווג הסחורות וחוג הלקוחות

סימן המתנגדת רשום בפנקס עבור מוצרי הלבשה ואילו הסימן המבוקש עבור כיסויי ראש. המבקשת טענה שהשימוש שנעשה בסימן הרשום הינו על גבי גרביים וגרביונים בלבד, ועל כן יש לקחת בחשבון אך ורק את המוצרים הנמכרים בפועל. טענה דומה הועלתה בפני הרשם ונדחתה, ראו התנגדות לרישום סימני מסחר 329636 ,327145 דומיסיל יבוא ויצוא בע"מ נ'

"כאמור בעניין 257485 12/1/11 סהזזח6ח1/ 350610000 ,התמ/יתת מכ סנו

(פורסם באתר הרשות 23.1.2019) (פסקה 81) את ההשוואה בסוג הסחורות וחוג הלקוחות יש לערוך ביחס לסוגי הטובין כפי שהם רשומים בפנקס, ולא ביחס לטובין הנמכרים על ידי הצדדים בפועל. לכן אין לקבל את טענת המבקשת כי היא עוסקת במוצרים הקשורים לספורט, בעוד המתנגדת עוסקת במוצרים המיועדים לעיצוב הבית. המוצרים הרשומים בפנקס הם מוצרים מאותה משפחה מסחרית. הלקוחות גם אותם לקוחות. העובדה כי כרגע הצדדים מוכרים את הטובין בחנויות שונות או שהמבקשת עוסקת במוצרי ספורט אין משמעותה כי גם בעתיד יהיה כן.

על כן תיערך ההשוואה בין מלוא היקף המוצרים על פי מתבקשת ההגנה אף שהמתנגדת אינה משתמשת בשלב זה בסימן בכל תחום הלבשה אלא בעיקר עבור גרביים, גרביונים והלבשה תחתונה. ואולס בהשוואה זו נמצא שאין למעשה חפיפה בין הסחורות. בעוד שהמבקשת הגבילה את עצמה לכיסויי ראש לסוגיהם בלבד, המתנגדת עוסקת בביגוד בלבד ואין הסימן שלה משמש או מיועד לשמש לכיסויי ראש. אף שהסחורות שייכות לאותה משפחה מסחרית, אין ביניהן זהות אלא דמיון בלבד. אין המוצרים תחליפיים. כך, למשל, קבע בית המשפט הפדרלי הקנדי

שכובעים וביגוד הינם מוצרים שונים [2023] (5 סצ) 1.1.6 ,אמחס חח,ז חא צ פס נצג ד 8 ,364 \.0/. באופן דומה קבע בית המשפט האמריקאי בעניין .סומח בשו 3 ,,(א100) \כ2:22-600-00915-00 .סצז ,.6ח1 ,0011660008 מסץו5 סתוז6סתה מ .טזס 6

(2023 ,11 .זק\ .6-81 .6.0) 63686 1.015 15 .1.5 שכיסויי ראש מסוג ₪616 הנהוגים בניגריה אינם מוצרים דומים לביגוד וכיסויי ראש. בענייננו המרחק רב יותר שהרי אישה המחפשת כיסוי ראש לא תרכוש במקום זאת ביגוד. עס זאת, מקובלת עליי טענת המתנגדת שציבור הלקוחות חופף במידה מסוימת ומורכב מנשים דתיות הרוכשות את כיסויי הראש של המבקשת ומנשים דתיות וחרדיות ביחס למוצרי המתנגדת.

ההבדל בין אופי הסחורות התחדד אף יותר בחקירת העדים שלפניי. כפי שהודה מר שבתאי, מוצרי המתנגדת נמכרים באריזה סגורה, וגם מיועדים למדידה לפני הרכישה ומחיריהם נמוכים יחסית, כ-10 ₪. במקרים נדירים מגיעים המחירים עד 25 ₪ (עדותו של מר שבתאי בעמ' 5 ו-15 לפרוטוקול הדיון). מוצרי המבקשת הם מוצרי אופנה, אשר הצרכנית מודדת בטרס היא רוכשת שמחיריהם מתחילים בכמה עשרות שקלים לאביזרים נלווים ומעל 100 ₪ למוצרים אחרים (עדותו של מר אידלמן בעמ' 84 לפרוטוקול הדיון).

המתנגדת טענה שפערי המחירים בין המוצרים יוצרים בידול וזאת בהתבסס על החלטת הרשם בעניין בקשה למחיקת סימן מסחר 129015 111141:7" .01 1 1161131104 1 אא ואת' נ' שי מכר סחר (1996) בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 26 באוגוסט 2008). ואולס

באותו עניין דובר היה במתחרה המוכרת את אותם מוצרים בדיוק אך במחיירים זולים משמעותית כשהסימן המסמן את המוצרים היקר הוא גם המוכר היטב ואילו המוצרים הזולים מהווים חלופה למי שאינו יכול להרשות לעצמו את המוצר היקר. בענייננו, נמכרים מוצרי המתנגדת הנושאים את הסימן הרשום במחיר זול ואילו מוצרי המבקשת הם היקרים. הם גם מהווים חלופה אלה לאלה. על כן אני סבורה שהמחירים השונים של המוצרים בענייננו מהווים אינדיקציה טובה לטיב השונה של המוצרים.

צינורות השיווק

מוצרי המתנגדת הם מוצרים בסיסים הנמכרים ברשתות שיווק כגון אושר-עד, בואר שטראוס ואימפריית החסד. המוצרים נמכרים בחנויות מתמחות של גרביים כגון גרבייס עד הבית ופפיון. במרבית נקודות המכירה בהן נמכרים מוצרי המתנגדת, לא ניתן למצוא את מוצרי המבקשת. המבקשת משווקת את מוצריה לכ-300 בוטיקים ובאתר הבית שלה, בהם לא נמכרים מוצרי המתנגדת.

במסגרת ראיותיה בתשובה הגישה המתנגדת סרטונים שצולמו בבזאר שטראוס. בסרטונים אלה נראים מוצרים ללא סימון תווית הנמכרים ברשת. לטענת המתנגדת המוצרים הס מתוצרתה של המבקשת והם נמכרים במחיר מוזל ללא תווית, אך המוכרות ידעו לוהות שמקורס במבקשת (עמ' 10 לפרוטוקול הדיון). מר אידלמן נחקור על כך והעיד שהמוצרים הנמכרים שם הם עודפים הנמכרים ללא תווית ואף ללא כל שלט, כך שלא יזוהו עם המבקשת (עמ' 76 לפרוטוקול הדיון). מן העדויות הללו עולה שמדובר בתופעה שולית שבה כלל לא מופיע הסימן המבוקש על גבי המוצרים.

המתנגדת הוסיפה וטענה שהמוצרים של שני הצדדים נמצאים באינטרנט ועל כן קיים חשש שבביצוע חיפוש יגיעו הצרכנים למוצר שלא התכוונו אליו. המתנגדת לא הביאה ראיות לכך שחיפוש ברשתת של סימן אחד גורר תוצאות חיפוש של הסימן השני. אני סבורה שאין זה ראוי להביא בחשבון שיבושי וטעויות הקלדה של הצרכנים שעוליס לגרום לתוצאות חיפוש שגויות במיוחד בהעדר ראיות קונקרטיות לתופעה זו במקרה הנוכחי.

המסקנה שעולה מן הראיות היא שהתפיסה בצינורות השיווק היא מזערית.

יתר נסיבות העניין

המתנגדת העלתה כמה טענות נוספות שראוי לדון בהן במסגרת זו. הטענה הראשונה היא שהמבקשת משתמשת לעתים בסימן המבוקש באופן חלקי, כך שעל גבי המוצרים מופיעות רק המילה 1.121 והאליפסה סביבה. המתנגדת הגישה מספר דוגמאות לכך (ראו, למשל, הסימן המופיע על חלק מהמוצרים באתר המבקשת, נספח 4 לתצהיר הראיות בתשובה; עמוד

האינסטגרם של המבקשת, נספח 6 לתצהיר הראיות בתשובה). על כן סבורה המתנגדת שיש להתעלם מיתר רכיבי הסימן בעת עריכת ההשוואה ביניהם.

מר אידלמן מטעמם המבקשת העיד שלעתים אין מקום על גבי המוצר לסימן המלא ועל כן הגרפיקאית מעצבת עבורו תווית הכוללת רק את המילה 1.121 באותו עיצוב (עמ' 42 לפרוטוקול). התרשמתי מעדותו של מר אידלמן כמהימנה ובמיוחד משום שהיה מוכן להודות גם בעובדות

שלא תמכו בעניינו. מר אידלמן הסביר מדוע ראה לנכון להוסיף את המילים ז085;) +85 לסימן ומה הן מסמנות עבורו - את המקום בו גדל ואת האופנה לה נחשף לפני עלייתו לארץ. זה גם הסימן שהוגש לרישום והוא הסימן שיש לבחון את כשירותו. ההגנה שנותן הדין למבקשת בגין الريشום הינה על הסימן בהרכבו המלא כפי שהוגש, נבחן ונרשם.

זאת ועוד, איני סבורה שהשימוש החלקי בסימן מטה את הכף די הצורך לקבלת ההתנגדות. המבקשת מקפידה לסמן את דפי האתר בסימן המלא. ההבדלים בין הסימנים ובמיוחד בין סוגי המוצרים וצינורות השיווק מונעים את החשש להטעיה. כמי שמצבת את מוצריה ברמת מחירים גבוהה יותר, נראה שעניינה של המבקשת לבדל אותם רב יותר אפילו מזה של המתנגדת.

טענה נוספת מפי המתנגדת היא שהמבקשת נהגה בחוסר תום לב בהליך הבחינה. לטענתה, בתשובות בא כוח המבקשת לבוחן סימני המסחר מסרה המבקשת מידע מטעה בעת שנשאלה על המתנגדת. בתשובת המבקשת מיוס 24 בספטמבר 2020 טענה המבקשת שמוצריה מיועדים לציבור ספציפי מאוד ואילו הסימן הרשום מיועד לדברי הלבשה באופן כללי. עוד נכתב בתשובה

כך:

"מחיפוש שעדכנו ברשת האינטרנט עולה כי בעלת הסימן המצוטט משווקת ומוכרת בעיקר הלבשה תרתונה (גלביים לנשים, גברים *לדים וילדות. ראה;

3 0ז05://061550ו|. | הסימן המצוטט משמש בעיקר למכירה של גדביונים. ראה נספת 3 למכתב תשובה זה."

איני סבורה שתשובת המבקשת מעידה על חוסר תום לב. בשיס לב לסוג הסחורות השונה ולאפיקי השיווק השונים אין מפתיע שמר אידלמן לא הכיר את המתנגדת ואת מוצריה. על כן תשובת המבקשת לבוחן משקפת את העובדות אותן הצליחה המבקשת לברר בחיפוש ברשתת והדיונים באו לידי ביטוי בדיווח שנמסר לבוחן. מר אידלמן נחקור על כך גם בדיון לפניי והשיב שהוא לא הכיר את המתנגדת. כשנשאל מדוע השיב שהמתנגדת מוכרת לציבור הכללי בעוד שמוצריה מיועדים לציבור החרדי השיב שלא ידע שהמוצרים נמכרים לציבור החרדי וממילא אין מדובר באותן קהילות מקרב הציבור החרדי (עמ' 75 לפרוטוקול הדיון) :

"עו"ד פרייס ; למה לא סיפרת לרשם סימני המסחר שבעצם הלק וח העיקרי של הקליאנטולה של האחים ולייס היא הציבור החרדי?

אהרון אידלמן : זו שאלה טובה, אז אני יכול להסביר, לענות? עו"ד פרייס ; בבקשה. אהרון אידלמן : אנחנו לקוחות, לא זיהינו את המותג שלו. מתי שענינו

ל-, לא בכלל הכרנו אותו. זה לא היה מוכר לנו, אז אמדנו זה קהלים ודאי שונים, אז עלינו שזה מוצרים שמוכלים בבזאר של עשר שקל ואנחנו, זה *כול להיות חרדי אבל יש בהם סוגים בחרדי, יש חסידי, :יש לטאי, יש ספרדי, יש בהם סוגים, כן. ואנחנו שמנו לב שזה באמת קהל יעד שונים. השינוי הוא, זה לא כמו שאין חלדים שקונים את שלו, אולי כן יש טיפה, לא *ודע. אבל הלקוחות זה שונה, המוצרים שלנו זה עולה בי 8 שקלים. זה מוצרים הרבה יותר שונה, זה יעד, זת קהילות אחדות לגמר:."

1. אני מקבלת את עדותו של מר אידלמן בעניין ההבדליסם בין קהל הצרכניס שמבהיריס גס מדוע לא הכיר את המתנגדת ומוצריה. ידוע שהקהילה החרדית מורכבת מקבוצות רבות ומובחנות. לכל קבוצה יש קוד לבוש וכיסוי שיער שמזהה אותה מבחינה דתית ומעמדית. התופעה אף נחקרת בישראל ומחוצ לה, ראו, למשל, מאמר בנושא "החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות " מאת המכון הישראלי לדמוקרטיה (לי כהנר, עמוד 192, 2020);

"על פי דוב כיסוי ראש לאישה מעיד לא:זו קהילה אתנית היא משתייכת; הליטאיות מקפידות על פאה, הספדדיות חובשות כובע או מטפחת, והחסידיות מקפידות על כיסוי ראש בהתאם למקובל בהצר שהן משתייכות אליה - מטפחת או שביס, פאה או כובע על פאה".

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

מר אידלמן העיד שהמבקשת פעילה בשוק הישראלי לפחות בחמש השנים האחרונות ובהיקפים ניכרים וששיטת השיווק היא במכירה אישית לבוטיקים (עמ' 77 והחלקיס החסויים בתצהיר) וגם באמצעות החנות המקוונת שהמבקשת מפעילה. העובדה שבתקופה כה ממושכת לא נתקל במוצרי המתנגדת מפיגה גם היא את החשש להטעיה.

בסיכומיה בתשובה טענה המתנגדת שהרכישה של המוצרים הן של המבקשת והן של המתנגדת היא מהירה ללא בחינה מדוקדקת (עמ' 100 לפרוטוקול הדיון). מקובלת עליי הטענה ביחס לגרבייס וגרביוניס הנמכריס במחירים עממיים, אך איני סבורה שזהו אופי הרכישה של כיסויי ראש, אשר המבטאים אמירה אישית ואופנתית של האישה החובשת אותם. מדובר במגוון רחב מאוד של צורות, דגמים וקישוטים שהבחירה ביניהם אינה מהירה או טריוויאלית. יש בכך כדי לחזק את מסקנתי שאנו עוסקים במוצרים שאופיים וטיבם השונים והרגלי הקנייה השונים.

המתנגדת לא יישמה בטיעוניה את מבחן השכל הישר, אף שברור שבמוקד שני הסימנים שמות פרטייס של נשים. עם זאת, איני סבורה שדי בכך כדי לגרום להטעיית צרכנית.

סייכום מהפעלת מבחני הדמיון שוכנעתי שאין הסימנים דומים עד כדי הטעיה מן הטעמים והנימוקים שפורטו בהחלטה זו. מכיוון שמסקנתי היא שלא יהיה ברישום הסימן המבוקש כדי להטעות, ההתנגדות נדחית.

המתנגדת תישא בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עורכי דינה בסך כולל של 30,000 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית ואישולמו תוך 30 ימים. בקביעת שיעור ההוצאות לקחתי בחשבון את מורכבות ההליך, היקף הטענות והראיות, החקירות הנגדיות והסיכומים.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתנה בירושליס ביוס | כ"ז אייר תשפ"ג 8 מאי 2023