החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר מספר 330205

מבקשת המחיקה: תיירות צובה - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ על ידי יפה דגן, משרד עורכי דין ועל ידי אבי מונטקיו, עו"ד

בעלת הסימן: אנוטקה ג.ד.ק. בע"מ

על ידי ויקטור זכאכ, עו"ד

החלטה

1. לפניי בקשה למחיקת סימן מסחר 330265 "יין סלע תאז / .51" (לא מעוצב) (להלן: הסימן) אשר נרשם בסוג 33 עבור: יין.

2. הסימן הוגש לרישום ביוס 6.8.2020 על ידי חברת אנוטקה ג.ד.ק. בע"מ (להלן: בעלת הסימן או אנוטקה). לבקשת אנוטקה הסימן נבחן על אתר, קובל בתאריך 8.9.2020 ונרשם במרשם סימני המסחר בתאריך 3.1.2021. כעבור מעט יותר משנה, בתאריך 13.3.2022, הוגשה בקשה זו למחיקתו של הסימן על ידי תיירות צובה - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: מבקשת המחיקה או יקב צובה) בהתאם לסעיפים 39 (א) ו- 39(א1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה).

3. בדיון שהתקיים לפניי ביום 6.2.2024 שטחו הצדדים את טענותיהם ונערכו חקירות נגדיות. ובעקבות החקירות הוגשו בכתב סיכומי הצדדים.

תמצית טענות מבקשת המחיקה וראיותיה

4. מבקשת המחיקה טוענת שרישום הסימן נעשה בחוסר תום לב ולכן דינו מחיקה בהתאם לסעיף 9 (א1) לפקודה. כמו כן טוענת המבקשת, שהסימן חסר אופי מבחין אינהרנטי כאמור בסעיף 8 לפקודה ולחילופין שהוא דומה באופן מטעה לסימן מסחר מוכר היטב (סעיף 13(11) לפקודה) ולכן דינו מחיקה בהתאם לסעיף 39(א) לפקודה. עוד טוענת המבקשת שבעלת הסימן משתמשת בסימן בפועל באופן שיוצר תחרות בלתי הוגנת (סעיף 6(11) לפקודה), ושרישום הסימן פוגע בתקנת הציבור (סעיף 5(11) לפקודה).

לתמיכה בטענותיה צירפה מבקשת המחיקה 4 תצהירים: תצהיר דוד מלול, מנכ"ל התיירות אצל המבקשת; תצהיר מור עובדיה, המנהל העסקי אצל המבקשת; תצהיר יעל כרס, אחראית שיווק ופרסום אצל המבקשת; תצהיר פול דאב, מנכ"ל היקב אצל המבקשת.

אל התצהירים צורפו 18 נספחים: נספח 1: נסח הסימן הרשום; נספח 2: העתק תעודת התאגדות המבקשת משנת 2003; נספח 3: פרטים אודות היקב מאתר האינטרנט וכן תדפיסים מהחנות המקוונת של היקב; נספח 3א: דוגמה להתכתבות משנת 2013 בנוגע לעיצוב לוגו

1118 בתוספת הכיתוב 67ת1/ 351866; נספח 4: נסחי מרשם החברות אודות המשיבה ואודות חברת המשקאות 6881076 תוצו\ בבעלות ג'ורג' חינאוי; נספח 5: תצלומים על חיות

אנדרי חינאוי בעל תפקיד ברשת החנויות 6ז66210ה1ש\ו; נספח 6: הסכם השיווק וההפצה בין הצדדים מיוס 10.4.2014; נספח 7: דוגמאות להזמנות ורכישות יינות על-ידי בעלת הסימן מהמבקשת ודוגמאות לפרסום מוצריס על-ידה; נספח 8: דוגמאות להתכתבויות בנוגע לעיצוב מחדש ולבחירת השם .51 ועיצובו - התכתבויות בין הגורמים בתוך המבקשת ובין הצדדים; נספח 9: העתקי חשבוניות תשלוס לגרפיקאי עבור עיצוב ומיתוג סימני המבקשת; נספח 10 : פרסומי המשיבה את יינות צובה לאחר המיתוג מחדש (פוסטים בפייסבוק משנת 2019 ומשנת 1) ; נספח 11 : סיכום פגישת עבודה מיוס 20.8.2018 כפי שנערך על-ידי יעל כרס; נספח 12 : העתקי הודעה מר מור עובדיה לאנדרי חינאוי מיוס 21.12.2020 והתכתבות בנושא תכנית לשנת 1, נספח 13 : העתקי דוא"ל ממור עובדיה למר חינאוי מיוס 25.2.2021 ומיוס 33.3.2021 ; נספח 14 : דוגמאות לפרסומים מתוך אתר בעלת הסימן מספטמבר 2022 של היינות המפרים תחת הכותרת המטעה "יקב צובה"; נספח 15: העתקי מסמכים והתכתבויות מתיק הבחינה של הסימן הרשום ; נספח 16 : העתקי מכתבי ההתראה והדרישה מצד המבקשת ותגובות בעלת הסימן; נספח 17: העתק מכתב הדרישה מבעלת הסימן למפיץ החדש; נספח 18: מסמכים הנוגעים לסימן המסחר "כרס הסלע" (סימן מסחר מספר 333998) של יקב הרי הגליל- דוח הבחינה ההסכם בין בעלת הסימן ליקב הרי הגליל.

מבקשת המחיקה הגישה גס שלושה תצהירים בתשובה: האחד מאת דוד מלול, השני מאת יעל כרס והאחרון מאת מור עובדיה. לתצהירים אלו צורפו תשעה נספחים: נספח 1 : סיכום פגישה מיוס 2.3.2019 בנושא קידוד מותג המבקשת; נספח 2: צילומי מסך מאתרי חנויות בעלת הסימן וחנויות נוספות להן היא משווקת ובהם מוצגים יינות "סלע" המזויפים כיינות צובה; נספח 3 : העתקי הצעות המחיר לתוויות מותגי יקב צובה; נספח 4: העתק הצעת המחיר להמשך מיתוג יקב צובה ואישור הזמנה; נספח 5: תכתובות בין חברי צוות המיתוג מחדש של יקב צובה

ומול חברת העיצוב; נספח 6: העתק ההתכתבות מיוס 17.2.2021 בין מור עובדיה למר חינאוי בנושא תוכנית שיווק לשנת 2021 ; נספח 7: התכתבות בנוגע לערבות האישית של בעלת הסימן ברכישת כמות בקבוקים לשיווק; נספח 8: העתקי התכתובות מיוס 18.8.2021 ומיוס 1, נספח 9 : טיוטת ההסכם עם יקב ירושלים מיוס 26.11.2018.

בנוסף, ביוס 9.5.2024 הגישה המבקשת בקשה להגשת מוצגים שהוצגו בדיון: שני בקבוקי יין - האחד יוצר אצל המבקשת וכונה "המקורי" והשני יוצר ביקב מוני אליו חברה בעלת הסימן וכונה "המפר". מוצגים אלה סומנו במהלך הדיון כמב'/1 וכמב'/2 (בהתאם). בהחלטת הביניים מיוס 27.5.2024 קיבלתי את תמונות הבקבוקים כראיות נוספות מטעם המבקשת.

תמצית טענות בעלת הסימן וראיותיה

בעלת הסימן טוענת שהרישום נעשה בתוס לב. הגשת הבקשה למחיקת הסימן על-ידי המבקשת שעה שוויתרה על הבעלות ביין סלע והשתהתה ברישום הסימוד בדרישה זו. משכך פנתה אנוטקה לייצר את יינות "סלע" ביקבים אחרים (ראו סעיף 4 במכתב התשובה של ב"כ בעלת הסימן מיוס 22.2.2022 נספח 9 לראיות בעלת הסימן).

יקב צובה היה מעורב בתחילה בבחירת היקבים אשר ייצרו את יין סלע עבורו ושישווק על-ידי אנוטקה וזאת בין היתר כדי לשמור על איכות היין המשווק תחת הסימן וכדי לא לפגוע במוניטין של היקב. הצדדים דנו ב"עסקת סלע" והדגישו את הצורך "לא להסתכן בירידת איכות". כמו כן קבעו שאס היין לא מספיק איכותי ואז "עדיף לתחכות" ואף הוצע לערבב את יין המיוצר ביקב אחר עם יינות שמיוצרים ביקב צובה (ראו סיכום פגישה בין יקב צובה לאנוטקה מיוס 3.2.2019 בנספח 1 לראיות מבקשת המחיקה בתשובה). כמו כן נבחנה האפשרות לייצר את יין סלע באיטליה או לחילופין לייבא משם חומרי גלם (ראו פסקה 97 לסיכומי המבקשת וכן עמודים 98 ו-245 לפרוטוקול הדיון) והכל בשיתוף פעולה בין הצדדים ובפיקוח יקב צובה.

הצדדים בחנו יחד את האפשרות לייצר את יין סלע ביקב ירושלים ואף נוסחה טיוטת הסכם בשנת 2018 בין היקבים. מלשון ההסכם ברור כי מדובר על יצור "יין למכירה תחת המותג

מכאן שליקב צובה ואף לאנוטקה היה ברור שיין סלע יהווה עם יקב צובה, גם ללא קשר עם מקור יצירתו.

ולסי, אף אחד מהיקבים לא עמד בדרישות האיכות של יקב צובה ולא אושר על ידו. על אף שהיינות שכונו "סלע" שיוצרו בקיבוסם אחריס לא אושרו על ידי יקב צובה, אנוטקה המשיכה לשווק במהלך השניס וביוס 6.8.2020 הגישה את הבקשה לרישום הסימן נושא בקשת המחיקה בדרך של בחינה על אתר.

בכתב טענותיה (סעיף 21) טוענת אנוטקה בהקשר של יין סלע שהיא "החליטה לפתח ולהשיק מוצר חדש מטעמה...השקיעה משאבים ומאמצים רבים לפיתוח הנראות והחוזי של המוצר החדש". טענה זו מנוגדת לעובדה שנדונה לעיל לפיה יין סלע יוצר לראשונה ביקב צובה והנראות והחוזי שלו נקבעו בצוות משולב שהוקם ביקב צובה באופן אשר משמר את ההיבטים העיצובים שם המזוהה עם היקב.

כאמור, השם "יין סלע" נבחר על-ידי יקב צובה תוך התייעצות עם מר חינאוי עבור סדרת היינות הזולים של יקב צובה. אפילו גם סברה אנוטקה כי הייתה היא שותפה שווה לבחירה הרי עצם הגשת הבקשה לרישום הסימן על שמה בלבד ובלי לשתף את יקב צובה נגועה בחוסר תוס לב.

אף גם סברה אנוטקה שיש לה זכויות בלעדיות בשם "סלע", הרי שאופן השימוש בסימן בפועל עליו הודיעה למחלקת סימני המסחר ברשות משלב את מרכיבי המותג של יקב צובה. בתשובה לדו"ח בחינה ראשונה מיוס 10.8.2020 הציגה אנוטקה את השימוש שהיא עושה בסימן בפועל

4. בשימוש זה שהציגה בעלת הסימן, ניתן לראות מספר מרכיבי מותג של יקב צובה - סימן

החותם, שם היין הצבוע בהתאם למידת יוקרתו וכן העיצוב של המילה "סלע" עצמה. במילים אחרות, העיצוב של הסימן כפי שהציגה אנוטקה הוא בעל מאפיינים שמזהים דווקא את המבקשת כמקור הטובין. ומשכך אני סבורה שהבקשה לרישום הסימן הוגשה בחוסר תוס לב כדי לרכוב על המוניטין של יקב צובה או לכל הפחות ליצור רושס אצל הצרכן הסופי שיצרן היין הוא יקב צובה.

יין סלע אינו מותג פרטי של אנוטקה

אחת מטענות אנוטקה היא שיין סלע הינו מותג פרטי שלה (ראו פרק ג' לסיכומי בעלת הסימן). טענה זו נטענה בסיכומים ובמהלך הדיון ולסי לא נטענה במפורש בכתבי הטענות או בתשובות אנוטקה למכתבי ההתראה (נספת 16 לראיות המבקשת). כמו כן בהסכם ההפצה בין הצדדים אין כל התייחסות לאפשרות של יצור יין עבור אנוטקה שיהיה המותג הפרטי שלה.

קמעונאים וסיטונאים מפתחים מותגים פרטיים, כאשר הרעיון מאחורי המותג הפרטי הוא שהיצרן בעל עודף כושר ייצור מייצר את המוצר עבור בעלי המותג הפרטי ואלה מסמלים את המוצר באופן שמזוהה איתם. המותג הפרטי במהותו השיווקית שונה ממותג היצרן (לעניין זה ראו פיליפ קוטלר, קווין קלר ויעקב הורניק ניהול השיווק כרך ב, בעמ' 608 - 609, האוניברסיטה הפתוחה, 2012). כך למשל הוגדר המושג "מצרך מותג פרטי" בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארס, תשע"ד-2014:

"מצרך מותג פרטי" - מצרך הנושא שם מסחרי, סימן מסחר, סמל, כיתוב מיוחד, עיצוב גרפי או סימנים ייחודיים אחרים שניתן לזהותו עם קמעונאי גדול או קמעונאים גדולים".

כלומר על המוצר המוגדר כמותג פרטי להיות מסומן באופן כזה שניתן יהיה לזהותו עם בעל המותג הפרטי. בהתאם לכך, כדי שיין סלע יהיה בגדר מותג פרטי של אנוטקה עליו להיות מסומן באופן המבדיל אותו ממותג היצרן - יקב צובה. בענייננו, אנוטקה סימנה את יין סלע באופן שאינו מאושר עם אנוטקה אלא דווקא עם יקב צובה על מאפייניו העיצוביים.

זאת ועוד כאשר יצרן של מוצר מתיר לגורם אחר לשווק את המוצר תחת שמו ואריזתו של אותו גורם, היצרן מרחיק עצמו מהמוצר. בבחירתו זו של היצרן יש משמעות ויתור על זכויותיו במוניטין של המותג החדש שנוצר מהשילוב של המוצר עם השם והאריזה החדשים [ראו ע"א 945/06]וח 6 נ' משובח תעשיות מזון בע"מ (נבו 1.10.2009) עמוד 12]. בענייננו, אף גם בהתכתבויות בין הצדדים דובר על יין שייווצר מעודפים של היקב והיין כונה "מותג פרטי" (ראו בעמוד 60 לפרוטוקול הדיון), הרי שיקב צובה לא הרחיק את עצמו מיין סלע ולא ויתר על זכותו ליצור יינות תחת השם "סלע" ולערוב לאיכותו. מכאן המסקנה היא שיין סלע במהותו לא יכול להיות מותג פרטי.

יתרה מכך, פירושו של מותג פרטי על פי עדי הצדדים הוא ייצור יין ביקב בהתאם לבקשה אישית, כשהתווית של היין מזוהה עם מבקש המותג הפרטי, על התווית רישיון פרטי המבקש ותוך הערה שהיין יוצר ביקב הספציפי (ראה עמודים 59, 174 לפרוטוקול הדיון).

אנוטקה מנמקת את טענתה בדבר היות יין סלע מותג פרטי בבעלותה בכך שהיא הייתה חלק משמעותי מהליך המיתוג מחדש של היקב ושל היין, שיקב צובה לא פעל להגדיל את ייצור היין לכן השתמע שוויתר עליו, וכן שיקב צובה התעכב ברישום סימניו ככלל וברישום סימן "יין סלע" בפרט כך שלמעשה לא ראה עצמו כבעלים של היין (ראו פרקים ג' - ו' לסיכומי בעלת הסימן). אין בטענות אלה כדי להועיל לאנוטקה.

אשר לטענה הראשונה בדבר ההשתתפות בהליך המיתוג מחדש, הוכח לעיל כי אמנם מר חינאוי היה שותף פעיל בהליך ולסי הוא לא עשה זאת באופן עצמאי, וכו שבעת ההליך עצמו היה ברור לכל שיין סלע הינו חלק מיינות צובה (פסקאות 30-33 לעיל).

אשר לטענה השנייה בדבר הוויתור המשתמע של יקב צובה על הייו משמעות היעדר הפעולות להגדלת הייצור, הרי שהדבר חוטא למטרת המותג הפרטי. כאמור לעיל, מותג פרטי הוא ייצור המוצר עבור בעלי בהתאם לכושר ייצור עודף של היצרן. כך, כאשר היצרן נעדר כושר ייצור

עודף, ובענייננו נעדר עודפים של חומר גלם (כלומר עודפי ענבים ויין שלא התאימו לייצור יינות יקרים), לא ניתן לטעון שהיקב וויתר על המותג "יין סלע" לטובת מותג פרטי של אנוטקה.

יתר על-כן, אכן פניותיה של אנוטקה ליקבים אחרים, כגון הפנייה ליקב ירושלים, הייתה בשלב ראשון בידיעת יקב צובה, ולסי לאחר התקדמות מסוימת במשא ומתן הודיע יקב צובה על התנגדותו לייצור היין ביקב ירושלים. כלומר, יקב צובה עמד על דעתו שלא לייצר יין סלע ביקב ירושלים, ובכך יקב צובה למעשה ביקש לשמור על המותג "סלע" ולא לוותר עליו.

אשר לטענה השלישית בדבר ההשתהות ברישום הסימנים וההשתהות המיוחדת ברישום הסימן הנדון, אכן מוטב היה אילו יקב צובה היה משכיל לשמור על נכסי הקניין הרוחני שלו באמצעות רישום במועד סמוך ככל הניתן למועד המיתוג החדש, ולסי אין בדבר כדי לשלול ממנו את זכויותיו בסימן. הוכח לעיל כי יין סלע יוצר לראשונה ביקב צובה, כי נהגה על-ידי צוות ביקב צובה וכי ההוכחות בסימן שייכות לו. על-כן, רישום הסימן על שם אנוטקה אינו שולל את הזכויות הללו השייכות לצובה, ואלה אינן נפגעות אף לא בגין ההשתהות.

אנוטקה טוענת בסעיף 29 לסיכומיה כך:

"אין חולק כי אנוטקה הינה חברה אשר מייצרת מותגים פרטיים ביקבים שומים, הן בארץ והן בחו"ל. אין חולק כי בשונה מכל היינות המיוצרים ביקב צובה, השם "צובה" אינו מופיע על חזית הבקבוק של יין סלע. השם צובה מופיע רק בתווית האחורית של הבקבוק שכן ישנה חובה חוקית בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1991, לסמן על גבי הטובין את שם היצרן, מספר זהותו ומעמ." (ההדגשה במקור).

אינני יכולה לקבל טענה זו. אף גם השם "צובה" אינו מופיע בחזית הבקבוק של יין סלע, החוזי כללי של הבקבוק ואופן השימוש במילה "סלע" מזוהה כאמור לעיל עם יקב צובה. לאנוטקה שני מותגים פרטיים תחת השמות "בלו סטאר" ו-"ערק יפו", במקרים אלה ברור לצרכן כי מדובר במותג פרטי היות שנעשה שימוש בסמלים ייחודיים ובתוויותיהם מופיעים פרטים של אנוטקה כבעלים של המותג (עמוד 175 לפרוטוקול הדיון).

מכל האמור לעיל עולה כי המותג "יין סלע" אינו מותג פרטי של אנוטקה, גם לא היה כזה וכלל אינו יכול להיות כזה.

סוף דבר

הוכח כי יקב צובה הוא בעל הזכויות בסימן המילולי "יין סלע אש" הרשום על שם חברת אנוטקה, וכן שהוא המזוהה כמקור הטובין שמסחטת אנוטקה תחת הסימן.

המסקנה הנובעת מכאן היא שרישום הסימן על יד אנוטקה נעשה בחוסר תוס לב ומשכך דינו להימחק. נוכח קבעתי זו איני נדרשת לשער עילות המחיקה על אשר הצביעה מבקשת המחיקה.

9. משכתה מבקשת המחיקה בדינה, וכאית היא לפסיקת הוצאותיה ושכר טרחת עורכי דינה. ביחס להתמשכות ההליך, מספר העדים, עריכת הסיכומים בכתב ובקשות הניס להגשת המצגיים לאחר הדיון, בעלת הסימן תישא בהוצאות מבקשת המחיקה בסך 1,675 ₪ ושכר טרחת עורכי דינה בסך 30,000 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | ו' תשרי תשפ"ה 8 אוקטובר 2024