⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 335272

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: אריאל דובינסקי, עו"ד
צד ב'

מחלקת סימני מסחר

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 335272 ב

מבקשת הסימן: 4 1611511855

ע"י ב"כ: אריאל דובינסקי, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפני בקשה מס' 335272 לרישום סימן המסחר המללולי "52.05" על סוגי 9 ו-42, בעבור הסחורות והשירותים הבאים: (להלן: "המבקשת")

סוג 9:

6 ]הת 160610 5010/16 101 6יהערו501 316 1030ת/\0 ה 66017060לך" שהוטאה, קאתותבּ! 661[סיזכ ,קץ[6והּת , תס1זב 0 601!3 גה +ת6התסקהחבּות 006 ,601008 60016 הווה ז0]ץ6כן תה 6006 שתופעוסצכ ,60006 500766 ,6הסוה6קהתהּות 0[661עק תה ,שת1786%01 15506 6ה6ות6קהתהות 6הַהא6בּק [ 6 01 הסוזזהוה0זנובּ תב 6[1365כ1כן ץז6ש1611) 5וסנותוזת60 +04 מסוזהוהסזטבּ 858 5011010760 קתה3קות60 ,ת13110ת16ת06 0[661עכ ,5עש10) סע 1655 ,63161315 ,661 ההות 15510היד6כן זה "11561 ,64 סה ההות

".0356 20\/160186 106שו תה קת 60 [חב ,הת'ז13110כן 6615 מה 1088

סוג 42:

506 6100-0566 16כְהּ0ב103ת/וס)הסת 01 86 ץזהּ'זסקוה16 שהוסוטסץק" ,(מ601!300789110 תה )הס6ות6קהתהות 6/6[6 )ה6ותקס[0606 50/0876 10 מה 6006 שתופשוסכ ,6006 500766 שהוקבּההּות ,קתותתבהּ[כ 661[סכן ,ץ[6וחבּת 6 )ח6ו6קהתהּו 63₪6הכ 50/10/876 ,8/ו76016 60066 שתוותעס]ז6ק ץזסע6[1 6011000115 01 הסנ1בּוה0זווהּ ,1ה6וה6פהתהּוח 661[סיזכן ה ,הי ,11613110ו106) +0[66זכן ,110%5+זסע\ [₪661'8 01 הסנו1רּותסזוהּ מה 65תו[סקוק

!הדסק )תה ₪567 ,1ה6ות6קהתהות 06801085[ ,6ע5170600 קתהקות 60

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ה ,13110 60615 מה 01085 ,1055301 ,631600375 ,1ח6 וס ההות

100160186 2356."

2 כעולה מתיק הבחינה, המבקשת היא חברה המספקת שירותיס בתחוס התוכנה והחומרה, והסימן המבוקש נועד לסמן תוכנה שפיתחה.

3 הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני מסחר בשל היות הסימן מתאר ומקובל במסחר, ולפיכך, חסר אופי מבחין וזאת בהתבסס על סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש]), התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). לאחר שנימוקי המבקשת לא שכנעו את המחלקה לחזור בה מסירובה, עתרה המבקשת כי התיק יובא להכרעתי בהתבסס על החומר המצוי בתיק הבחינה.

דיון והכרעה

4. סעיף 8(א) לפקודה קובע שקיומו של אופי מבחין הוא תנאי לכשירותו של סימן, לרישום כסימן מסחר. אופי מבחין, הוא אותה תכונה המאפשרת לציבור לזהות את הסימן ולהבדיל בינו ובין סימנים אחרים, ובכך להגשים תכליתו - ציון מקור הטובין באופו המשרת הן את בעליו והן את קהל הצרכנים.

5 סעיף 10(11) לפקודה קובע כי סימנים אשר נופלים בגדר ואינם בעלי אופי מבחין זולת אס רכשו אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9 לפקודה:

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או91;"

6. בהעדר טענה כי מתקיימים בענייננו החריגיס שבסיפא לסעיף זה, השאלה העומדת לפני היא האם הסימן המבוקש נופל בגדרו ולפיכך אינו כשיר לרישום.

7 מלשון הסעיף עולה כי הוא עוסק בסימנים המורכבים מספרות, אותיות או מילים, הנוהגות במסחר. מיליס הנהוגות במסחר על פי לשון הסעיף הן אלה המשמשות לציונס או לתיאורס של הטובין או סוגי הטובין.

8 כפי שיפורט להלן, אני סבורה שהסימן המבוקש אינו תיאורי ביחס לטובין או סוגי הטובין. אולם, הוא נהוג במסחר על ידי עוסקים שונים לציון הטובין או סוגי הטובין ולכן נעדר אופי מבחין ואינו כשיר לרישום.

הסימן המבוקש הוא סימן מרמז

רבות נכתב על ציר התאוריות של סימני מסחר אשר בקוטבו האחד מצויים הסימנים הגנריים, ובקוטבו האחר סימנים דמיוניים, וביניהם בהתאם סימנים מתארים, מרמזים ושרירותיים (ר' ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע''מ - עיתון "משפחה" נ' אס. בי. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע''מ - עיתון "משפחה טובה", דינים עליון 2001 (11) 4 (פורסם בנבו, 23.5.2001).

המבקשת עותרת לרישומו של הסימן המילולי "52.05" בעבור טובין ושירותים בתחוס התוכנה והחומרה, וסבורה כי הסימן המבוקש אינו מתאר אלא לכל היותר מרמז על הטובין והשירותים אותם היא מציעה ולפיכך הוא בעל אופי מבחין.

טענתה העיקרית של המבקשת היא כי בין אם משמעות המילה "52/05" היא "חלל" כפי שהציעה המבקשת בתחילה ובין אם משמעותו "מרתב, מרווח, פרק זמן, מרחב פעולה" כפי שהציעה מחלקת סימני מסחר, היא אינה קשורה לעולס המחשבים או תוכנות המחשב. על כן, יש לראות בסימן כסימן מרמז בלבד הכשיר לרישום כסימן מסחר.

מוכנה אני לקבל את טענת המבקשת כי נוכח פרטת הטובין והשירותים שלעיל יש לראות בסימן המבוקש מרמז בלבד ביחס לטובין והשירותים המבוקשים.

הסימן אינו כשיר לרישום בשל היותו נהוג ומקובל במסחר

קיימיס מקריס בהס על אף שסימן כלשהו אינו "תיאורי" ביחס לטובין במובן הפשוט של המילה, עדיין נמצא כי אין מקוס לרשום אותו בפנקס סימני המסחר. באופן מסורתי, נמצא כי

מקריס אלו כוללים סימנים המקובלים במסחר (₪806 10 מסותות0ס0)) וסימנים הצריכיס

להישאר פתוחים למסחר (₪806 10 מ026) (ר' ע"ר (מנהליים ת"א) 21488-05-11 6 צאהקו 60 צחמפםדדהפם צסג םת ם/ם נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר (נבו 08.12.2011).

סימנים הצריכיס להישאר פתוחיס למסחר הס סימנים הכוללים מילים מילוניות אשר אף אם אינן משמשות סוחריס בפועל ואף אס הן אינן מתארות את הטובין או השירותים במובן הפשוט של המילה, לא ניתן להפקיע מהציבור. ראה לעניין זה דברי המלומד זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, בעמוד 22:

"סימנים הצריכים להיות פתוחים למסחר שייכים לסוג אחד לחלוטין. פה אין המדובר בסימנים בהם משתמשים בפועל, אלא בסימנים שהשככ או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתירו מתן זכות *יחודית בגינס, אלא ישאידוס לשימוש הכלל",

דוגמאות לכך נמצא למשל במילים "זהב" או

-"שמש" (רע"א 7836/09 ג.ו.5 שמש השקעות בע"מ נ' נעמה מנשה, פס' 5 לפסק דינו של השופט גרוניס (פורסם בנבו, 13.12.2009).

סימנים מקובלים במסחר לעומת זאת הס אותס סימנים אשר משמשים סוחריס רביס בתחוס ולא ניתן להפקיעס לטובת עסק אחד או אחר או בלשוןו של המלומד וליגסון :

"הכוונה היא לכל הסימנים שמצאו להם מהלכים בין היצרנים או הסוחרים או נותני השירותים".

השאלה האם סימן או מילה הפכו למקובלים במסחר נבחנת לאור השימוש המסחרי במילה בקרב הצרכנים והסוחרים יפים לעניין אה דברי כב' סגן רשם סימני המסחר [כתוארו אז]:

"מילים הנוהגות במסחר לתיאורם של טובין אינן בהכרח מילים מילוניות לטובין או מילים המהוות את שמם העיקרי של הטובין. הבדיקה נעשית לגבי השימוש המסחרי במילה, הן אצל קהל הצרכנים והן אצל קהל הסוחרים" (התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 157003 "רוזי - 051" (לא מעוצב) אוניפארם בע"מ נ' 6| 866631 6חז! אוטווה5, פס' 37 (פורסם בנבו, 7))).

האבחנה בין סימנים מקובלים במסחר לבין סימנים אשר צריכיס להישאר פתוחיס למסחר אינה דיכוטומית, ויתכן כי כשירותס של סימניס להירשום תישלל משני הנימוקים בו זמנית.

אני סבורה שאת המילה "520.5" יש לשייך למיליס המקובלות או הנוהגות במסחר היות שנעשה שימוש במילה זו בקרב העוסקים בתחוס התוכנה. מבדיקה בפנקס סימני המסחר הישראלי עולה כי רשומיס בו מספר לא מבוטל של סימנים הכוללים את הרכיב "52/40" בעבור טובין או שירותים מתחוס התוכנה, בטבלה להן מפורטיס לשס ההדגמה חלק מסימנים

אלה: מספר הסימן סוגיס 9 5 :

.1

.2

.3

19 וי 9 ו-36

224 ו 9 ו-7

23 -- 9, 38 ו-42 6

200000 9, 36 ו-42 ו

9 200009

ו 2202 5 0 6, 25, 28, ו-41 23 ד :

השימוש שנעשה במילה ‏ 52.05 ע"י עוסקים בתחוס התוכנה הופך את המילה המילונית המרמזת במהותה לסימן נהוג ומקובל במסחר לציון סוגי הטובין ומשכך אינו כשיר לרישום ואיו להפקיעו מידי הציבור על ידי רישומו לטובת המבקשת.

ודוק, על אף שהסימנים בטבלה שלעיל פורטו במכתב המחלקה מיום 31.10.2021, המבקשת לא הבהירה מדוע אין לראות ברכיב המילולי "5264" סימן מקובל במסחר בתחוס התוכנה. למעשה, המבקשת כלל לא התייחסה לקושי וה במסגרת תשובתה.

בנוסף, הסימן המבוקש הוא סימן מילולי, הכולל רכיב אחד בלבד - הוא הרכיב "0-8 52". מאחר ורישום של סימן מילולי מקנה לבעל הסימן זכות שימוש ייחודית החלה על כלל העיצוביס של המילה המוגנת (ראו לעניין וה סעיף 69 בהחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר 2 (מעוצב) "1018 01 1[ 57 ]א כ המזומ0ח\/ 50616030 נ' זכ פסזזו

.= ,ב תתא (פורסם בנבו, 23.01.2019)). אני סבורה שהאופי המבחין של הסימן אפסי והציבור יתקשה לזהות את המבקשת כמקור הטובין הבלעדי.

4. נוכח האמור, הבקשה נדחית.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום כ"ו תמוז תשפ"ב 6 יולי 2022

סימוכין: 1" "2