סימן מסחר 340606

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר 220006 (בקשה למחיקת חלקים מראיות המתנגדת בתשובה)

המתנגדת: גבינות ישראלה בע "מ

ע"י ב"כ: גיא אופיר, עו"ד

המבקשת: מחלבות סוסיא בע "מ

ע"י ב"כ: גרשוני ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

לפניי בקשתה של מחלבות סוסיא בע"מ (להלן: "המבקשת") להורות על מחיקת נספחים מהראיות בתשובה אותן הגישה גבינות ישראלה בע"מ (להלן: "המתנגדת").

בתמצית, טוענת המבקשת כי נספחים א, ג ו-ד אשר צורפו לתצהירו של מר יוסי לביא במסגרת ראיות המתנגדת בתשובה אינם ממין התשובה. לשיטתה, נספחי אלה אינם עניין לטענותיה של המבקשת שפורטו בתצהיר מטעמה ואנין מעלים כל טענה שלא הייתה יכולה להעלות במסגרת ראיותיה העיקריות של המתנגדת ולכן דין מחיקה.

מנגד, סבורה המתנגדת כי לא נפל פגם בתצהיר התשובה מטעמה ובנספחים שצורפו אליו, היות שזו תמצית תשובה לטענות שעלו בתצהירי המבקשת במסגרת ראיותיה.

דיון והכרעה

תקנה 40 לתקנות סימני מסחר, 1940 (להלן: "תקנות סימני מסחר") עוסקת בראיות בתשובה במהלך התנגדות לרישום סימן מסחר. כאמור בתקנה, ראיות בתשובה עניינן "אך ורק בעניינים

שהם ממין התשובה". כך באופן דומה קובעת גם תקנה 62 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968) כי ראיות בתשובה הן "ראיות המתייחסות

לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי המבקש בראיותיו או שהתעוררו לראשונה באותן ראיות".

כלומר, בהליכים אלה, בהס מתגבשות הפלוגתאות לאחר הגשת כתבי הטענות, ראיות בתשובה הן אותן ראיות המשיבות על עניינים שעלו בראיותיו של הצד שכנגד ואשר לא ניתן היה להתייחס אליהן קודם לכן (ראה התנגדות לרישום סימן (בקשה למחיקת ראיות) 326701 בי. ג'י. טכנולוגיות (ישראל) בע"מ נ' טפנפלסט בע "מ (נבו 02.03.2022) וההפניות שם).

על מנת לבחון האם הראיות שמחיקתן מבוקשת הן ממין התשובה התבוננה אחר כתבי הטענות וראיות הצד.

המתנגדת טוענת בכתב טענותיה כי הסימן 340606 "ישראלה" (להלן:" הסימן המבוקש") אינו כשיר לרישום לפי הוראות סעיפים 6(11) ו-12 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). לטענתה הסימן המבוקש והשימוש לשם העסק שלה (סעיף 12 לפקודה) ויש בו כדי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת. עוד טוענת המתנגדת כי הבקשה לרישום הסימן הוגשה בחוסר תום לב ובידיעה שהמתנגדת פעילה בתחום תחת השם "ישראלה" כבר בשנת 2018. לטענת המתנגדת המבקשת החלה לעשות שימוש בסימן רק בשנת 2020 במטרה לרכוב על המוניטין שלה. כדי לתמוך בטענות אלה צרפה המתנגדת לכתב טענותיה את תצהיר יוסי לביא, דירקטור ובעל מניות אצל המתנגדת, ו-16 נספחים.

המבקשת טוענת בכתב טענותיה כי הבקשה לרישום הוגשה בתוס לב היות שהמבקשת כלל לא ידעה על קיומה של המתנגדת, בין היתר משום שלמבקשת ולמתנגדת קהל לקוחות שונה. לקוחות המבקשת הינם צרכני מרכולים וחנויות מזון (קמעונאות) לעומת לקוחות המתנגדת שהיא במסעדות ובעלי עסקים בתחום המזון המהיר. בנוסף טוענת המבקשת כי השימוש שעושה המתנגדת בשם ישראלה, החל לכל המוקדס בשנת 2020, וכלל לא צבר מוניטין בקרב הקהל הרחב. עוד טוענת המבקשת כי במבחן המשולש הסימן המבוקש אינו מטעה.

ראיות המתנגדת כללו תצהיר של הגב' מאי בן עזרא לתמיכה בטענה בדבר השימוש בפועל שעושה המבקשת בסימן וכן תצהיר נוסף של מר יוסי לביא. תצהירו הנוסף של מר יוסי לביא הוא בעיקרו חזרה על התצהיר אשר צורף לכתב הטענות למעט סעיפים 7, 15, 19 ו-33-38. בסעיפים אלה מתייחס מר לביא לטענה לפיה לצדדיס קהל לקוחות שונה, לשימוש בפועל בסימן המבוקש, למועד בו החלה המתנגדת לעשות שימוש בסימן "גבינות ישראלה" וכן להטעיה בפועל בין סימו המתנגדת לזה של המבקשת.

ראיות המבקשת כללו את תצהירו של מר בני אריאל, מנכ"ל המבקשת. בתצהירו טוען מר אריאל כי בחירת השם נעשתה בתוס לב ומפרט את הרקע והנימוקים לבחירה זו, בצרוף נספחים שמעידים לגישתו על מידת ההיכרות של הציבור עם מוצרי המתנגדת. מר אריאל טוען כי למתנגדת אין מוניטין בקרב קהל הצרכנים והמשווקים בתחום, וממילא לא הובאו ראיות למוניטין הנטען. בנוסף, נטען כי אין חשש להטעיה בין הסימנים בעיקר בשל השוני המהותי בקהל הלקוחות. בנוסף, צרפה המבקשת שלושה תצהירים של מפיצים של חברת

שטראוס (המשווקת הבלעדית של המבקשת) המעידים כי לא שמעו על המתנגדת ולא "זכו" לראות את מוצריה בנקודות המכירה השונות.

בראיות בתשובה הגישה המתנגדת תצהיר נוסף של מר יוסי לביא. המבקשת סבורה כי יש למחוק את נספחים א, ג ו-ד אשר צורפו לתצהיר.

נספח א - כולל תמונות שונות המעידות על כך שהסימן של המתנגדת מופיע על קרטונים, פליירים, מגנטים שלטים פנימיים וחיצוניים.

המבקשת טוענת כי ראיות אלה צורפו להוכחת המוניטין של המתנגדת בסימן. היות שהמבקשת טענה כבר בכתב הטענות כי למתנגדת אין מוניטין בסימן, היה על המתנגדת להגיב לטענה זו בראיות העיקריות. המתנגדת טוענת כי הנספח לא נועד להוכיח קיומו של מוניטיןו, אלא מהווה תשובה להפרדה המלאכותית שעושה המבקשת בין השוק הקמעונאי לשוק הסיטונאי.

אני סבורה שטענה בדבר קהל הלקוחות השונה עלתה כבר בכתב טענות המבקשת ולכן המקום להציג את התמונות באשר לשימוש המגוון בסימן הייתה בראיות העיקריות. יחד זאת, איני רואה הצדקה למחיקת ראיות אלה. אין מדובר בהרחבת חזית או בראיות מורכבות או כאלה אשר עשויות להפתיע את המבקשת. לפיכך, ראיות אלו מתקבלות כראיות נוספות לפי תקנה 41 לתקנות סימני מסחר. תקנה זו מסמיכה את הרשם להתיר הגשת ראיה נוספת גם לאחר שלב הגשת הראיות. אם המבקשת תרצה להגיב לראיה זו תינתן לה האפשרות לעשות זאת במהלך הדיון.

נספח ג - מציג לכידת מסך שמציגה שבחיפוש "גבינות ישראלה" בגוגל מופיע המספר של המתנגדת.

המבקשת טוענת כי את תוצאות חיפוש של צמד המילים "גבינות ישראלה" היה צריך להציג זאת במסגרת ראיות העיקריות. המתנגדת טוענת כי נספח זה יכול להוות תשובה לטענת מר אריאל בתצהירו כי השיחה של הלקוח היא מבוימת. מקובלת עלי טענת המתנגדת כי נספח זה מהווה תשובה.

נספח ד - דוגמה לדוא"ל מיוס 21.5.2022 מלקוח אשר פנה למתנגדת בתלונה על מוצרי המבקשת.

המבקשת טוענת כי מדובר במקרה שיפורס שאין להתירו ומטילה ספק במהימנותו. המתנגדת טוענת כי נספח זה נועד לסתור את טענת מר אריאל בתצהירו לעניין העדר חשש להטעיה.

אני סבורה שאין מקום למחוק נספח זה. כידוע, ראיות בתשובה הן אותן ראיות המשיבות על ענייני שעלה בראיותיו של הצד שכנגד ואשר לא ניתן היה להתייחס אליהן קודם לכן. היות

שהראיות בעניין התלונה של הלקוח המעידה על הטעייה בפועל לא היו בידי המתנגדת כאשר הגישה את ראיותיה העיקריות ולנוכח הרלבנטיות של הראיה להליך, אני מתירה את צירופה כעת.

5. סוף דבר, הבקשה למחיקת הנספחים מראיות המתנגדת בתשובה נידחת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס י' אב תשפ"ב 8 אוגוסט 2022

סימוכין: 7