החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול סימן מסחר מס' 2226

(בקשה לסילוק על הסף והפקדת ערובה)

מבקשת הביטול: חברת הבנק האיסלאמי הפלסטיני

על ידי סעדי ושות' משרד עורכי דין

בעלת הסימן: 60 3 15161 6ה6511[הק

על ידי דר' אייל ברסלר, עו"פ

ה ח ל ט ה

לפניי בקשתה של חברת הבנק האיסלאמי הפלסטיני (להלן: מבקשת הביטול) להורות על ביטול סימן מסחר 344596 (להלן: הסימן הרשום) הרשוס על שמה של 38% 1065011601 6ה16501הק

65 (להלן: בעלת הסימן) הסימן נרשס בסוג 35 ונראה כך:

במסגרת הליך הביטול הגישה מבקשת הביטול את כתב טענותיה ביוס 12.12.2022. ביוס 3 הגישה בעלת הסימן בקשה לסילוק בקשת הביטול על הסף (להלן: בקשה לסילוק על הסף או הבקשה), ולחילופין הוגשה בקשה לקביעת ערובה באס הבקשה לסילוק על הסף לא תתקבל.

החלטה זו דנה בבקשה לסילוק על הסף לאחר שהמועד להגשת תשובת מבקשת הביטול חלף והתשובה לא הוגשה.

כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אס צוין אחרת.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

דיון והכרעה

בקשה לסילוק על הסף

פקודת סימני המסחר אינה עוסקת בהליכיס לסילוק על הסף, אך כבר נקבע בהחלטות קודמות של ערכאה זו, כי בהעדר הסדר ספציפי בנושא זה או אחר בסדרי הדין ובהעדר הסדר שלילי, רשאי להיוקק להסדר הקבוע בדין הכללי. לדיון מורחב בסוגיה זו ראה בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 69909 "במבינו" (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), (נבו, 14.12.1998). לפיכך הדיון בבקשה שלפני יעשה על פי ההוראות הנוגעות לעניין בתקנות סדר הדין האזרחי.

בעלת הסימן מבססת את בקשתה לסילוק על הסף על הוראות תקנה 41 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א ) שזו לשונה:

"41. (א)בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1)כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה; (2)מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטונית;

(3)התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב)מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין."

לשיטתה של בעלת הסימן ב בקשת הביטול אינה מגלה עילה היות שהיא מבוססת על הוראות סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה). עילת הביטול על פי סעיף זה היא העדר שימוש. ביטול בעילה זו אפשרי רק אלא יוכח כי לא נעשה שימוש בסימן בשלוש שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לביטול. לטענתה, מאז עברו שלוש שנים ממועד הרישום עילה ואת לא מתקיימת ויש למחוק אותה על הסף כאמור בתקנה 41(א)(1) לתקנות סד"א.

בית המשפט העליון קבע כי אף כשמדובר בבקשה למחיקה על הסף, שלגביה לא נוצר מעשה בית דין (כאמור בתקנה 41 (ב)לתקנות סד"א) יש לנקוט בוהירות ראויה. לעניין וה ראה ע"א 1 דרור אורן עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע "מ, פ"ד נח(1) 577, 582:

"סילוק תובענה על-סךף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט באמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה,"

הדברים יפיס ביתר שאת בהליכים המתנהלים היות שלתוצאות ההליך עשויה להיות השפעה על כלל הציבור.

טענתה המרכזית של מבקשת הביטול היא שהבקשה לרישום הסימן הוגשה בחוסר תום לב. מבקשת הביטול הפנתה לסעיף 41 לפקודה אך זו אינה משקפת את טענות מבקשת הביטול ונכון היה אילו הייתה מפנה לסעיף 39(א1) לפקודה. מדובר לטעמי בפגם פרוצדורלי אשר אינו מצדיק את מחיקת בקשת הביטול. יתרה מכך היות שמחיקת הבקשה לביטול סימן מסחר אינה מהווה מעשה בית דין כאמור בסעיף 41(ב) לתקנות סד"א הרי שאז תימחק בקשת הביטול דנן, מבקשת הביטול תוכל להגיש את בקשתה לביטול בשנית עס תיקון הפגם, דבר אשר יסרבל את ההליכים וגזול ממשאבי הצדדים ובית הדין.

לאור האמור הבקשה לסילוק בקשת הביטול על הסף נדחית.

בקשה להפקדת ערובה

אין חולק כי בסמכותו של רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר להורות על הפקדת ערובה (ראו למשל החלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 151486 ו- 151487 מזרח ומערב חנויות בע"מ נ' מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ (בקשה למתן ערובה לתשלום הוצאות) (נבו 2) אמור לעיל בהעדר הסדר ספציפי בפקודת סימני מסחר ובהעדר הסדר שלילי, רשאי להיוקק להסדר הקבוע בדין הכללי.

שעה שבוחניס את שאלת החיוב בהפקדת ערובה, יש להבחין בין תובע שהוא אדס פרטי, לבין תובעת שהיא חברה [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדבי (מוטי) זיסר ) (13.7.2008)להלן: עניין אואזים]. בעניינו מבקשת הביטול היא חברה ולפיכך חלים בעניינה תקנה 157(א) לתקנות סד"א וכן סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט-1999, להלן לשון הסעיף:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה ,אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או

חברת החוץ בערובה או אלא החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

4. סעיף ה קובע כי כאשר חברה בערבון מוגבל מגישה תביעה לבית המשפט, רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הוראות הסעיף קובעות עוד כי בית המשפט רשאי לסרב לבקשה להפקיד ערובה אלא הוא סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה או אלא החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלס את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

5. הפסיקה פירשה את הסעיף כקובע חוקה לפיה חברה בערבון מוגבל חייבת להפקיד ערובה להוצאות לבקשת הנתבע, ואולם, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. כך מבהיר ואת בית המשפט העליון בעניין אואזיס:

חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 3 לחוק החברות .על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין ... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד" ...

6. מבקשת הביטול לא השיבה לבקשת בעלת הסימן לסילוק על הסף ולהפקדת ערובה וממילא גם לא הוכיחה כי ביכולתה לשלס את הוצאות בעלת הסימן אם הוא תזכה בדין.

7. לפיכך, עלי לבחון האם קיימות נסיבות מיוחדות לפטור את מבקשת הביטול מהפקדת ערובה במקרה דנן. בשלב וה קשה לקבוע למי מהצדדים סיכוייס טוביס יותר בהליך ברמת המובהקות הנדרשת, משכך, לא אוכל להידרש לנושא זה בעת הזו. מבקשת הביטול לא השיבה כאמור, לבקשה שלפניי משכך לא מצאתי טעמים אחריס המצדיקיס לפטור אותה מהפקדת הערובה. לאור האמור אני נעתרת לבקשת בעלת הסימן ומורה על הפקדת הערובה להבטחת הוצאותיה בהליך.

8. אשר לסכום הערובה, סכום זה נועד לכסות הוצאות שהמבקשת תישא כתוצאה מההליך. לפיכך, קבעתי את סכום הערובה על דרך האומדנה בהתאם לפסיקת הוצאות שמקובלת אצל רשם בהליכי התנגדות או ביטול של סימני מסחר, סכוס הערובה יעמוד על 30,000 ₪.

סוף דבר 9. הבקשה לסילוק על הסף נדחית. הליך הבקשה לביטול הסימן הרשום יימשך.

0. מבקשת הביטול תפקיד בידי מזכירות בית הדין העתק נאמן למקור של ערבות בנקאית על סך 0 ₪. הערבות תופקד תוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו. מקור הערבות הבנקאית יישמר בנאמנות בידי באי כוח מבקשת הביטול. מבקשת הביטול תשלח לבעלת הסימן הודעה בדבר הגשת הערובה.

1. בעלת הסימן תגיש את כתב טענותיה בתוך חודש ימים ממועד הפקדת הערובה על ידי מבקשת הביטול.

2. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.