סימן מסחר 345174

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 24 (בקשה להגשת ראיה נוספת)

המתנגדת: הסוו סקז 60 6תג/\ [3ץ0צ1 ע"י ב"כ רייף את רייף, עו"ד

המבקשת: יבוק יזמות בע"מ

ע"י ב"כ אייל בוטון משרד עו"ד ונוטריון

1. בפני בקשה שהוגשה מטעמ המתנגדת לצרף ראיה נוספת מטעמה בתמיכה להתנגדות שהוגשה על ידה לסימן המסחר מס' 245174. בפני מצויה תגובת המבקשת לבקשה ואף תשובת המתנגדת לתגובה זו.

2. דיו הוכחות בענייני הצדדים התקיים בפני וסיכומי הצדדיס הוגשו. לפיכך מצוי ההליך בשלב מאוחר יחסית, ערך מתן החלטה בענייני.

3. הראיה הנוספת שהגשתה נתבקשה היא מודעת פרסום בירחוב מסוים מחודש ינואר 2016 אשר צורפה, מבלי שנתבקשה רשות לכך, לבקשה שהוגשה.

4. לטענת המתנגדת המבקשת עצמה היא זו שעומדת מאחורי המודעה בין לבדה ובין בשיתוף עם גורם נוסף. עוד נטען כי מן המודעה ניתן ללמוד על שיתוף פעולה בין חברת קייטרינג לבין המבקשת. לגישת המבקשת, לראיה הנוספת רלוונטיות וחשיבות רבה להליך ההתנגדות שכן יש בה כדי להצביע, בין היתר, על האופן בו המבקשת רואה את החלק הדומיננטי בסימן, על קהל היעד של הסימן המבוקש, על הבלבול שהסימן המבוקש עלול ליצור עם המתנגדת ומוצריה, על מידת הכשרות הנוהגת אצל המבקשת ועוד.

5. בתגובה, טוענת המבקשת כי יש לדחות את הבקשה ולחילופין עומדת על כך שתינתן לה הזכות להביא עדיס בנוגע למודעת הפרסום. לגישתה, הפרסום הינו מטעמ חברת קייטרינג ששוכרת מהמבקשת את המסעדה לצורך ביצוע אירועים. עוד נטען כי כל טענות המתנגדת הן

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

פרי הדמיון ומייחסות למבקשת התנהלות אינה רלוונטיות שכן למבקשת אין יד רגל במודעת הפרסום. בנוסף נטען כי הפרסום עצמו אינו רלוונטי והינו חסר חשיבות להליך.

בתשובה טוענת המתנגדת כי המבקשת לא התייחסה לכלל השיקולים הקבועים בפסיקה לפיהן תותר הגשת ראיה נוספת בהליך. בנוסף נטען כי המבקשת לא הפריכה בטענות המתנגדת לפין לא ניתן היה להגיש את הראיה קודם לכן וכי הינה פשוטה ואין בה כדי להפתיע את המבקשת. לפיכך נטען כי יש לקבל את טענותיה אלה. עוד נטען כי כל טענות המבקשת הינן עובדתיות ומאחר שאינן מגובות בתצהיר יש לדחותן.

לאחר שעיינתי בכלל החומר המצוי בפני הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, והנימוקים לכך כדלקמן:

סדר הגשת ראיות

ככלל, על בעל דין להגיש ראיותיו על פי סדרי הדין הקבועים בדין "בחבילה אחת" - כך ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. " (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פד מו(3) 738, 742 (1992) (להלן: "עניין רוזין"), וראה גם: י. ווסמן סדר הדין האזרחי 509-510 (מהדורה שביעית, 1995). אמנם נכון, בית המשפט רשאי לקבל ראיות נוספות בשלב מאוחר של הדיון ואף לאחר הגשת סיכומי הצדדים (ראו: ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 95 (1991) (להלן: "עניין שנצר"), ואף בשלב הערעור (ראו: עניין שנצר, בעמ' 95 וכן תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984). יחד עם זאת, על בית המשפט לעשות שימוש זהיר וקפדני בסמכותו ו"וככלל יש להקפיד על סדרי דין תקינים, לרבות המצאת ראיות בשלב הנועד לכך" (עניין שנצר, בעמ' 95). הרציונל העומד בבסיס עקרון זה נעוץ בצורך ביעילות ניהול ה הספציפי, כמו גם יעילות מערכת המשפט בכללותה (ראה: זוסמן, בעמ' 510).

המבחנים להתרת הגשת ראיה שלא הובאה במועדה על פי סדרי הדין הם ארבעה:

הראשון - הוא אף בעל החשיבות הרבה ביותר - הינו תרומת הראיה שבעל הדין מבקש לצרפה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בהליך. בהתייחס למבחן זה יש לבדוק הן את מרכזיותה וחשיבותה של הראיה לצורך ההכרעה במחלוקות שבין הצדדיס להליך, והן את קבילות הראיה והמשקל אשר בית המשפט היה נותן לה לו הייתה מוגשת במועד. השני הוא מידת הנזק (הן בפן הראייתי והס בפן הדיוני) שיגרס לבעל הדין שכנגד אילו תוגש הראיה, באופן העלול להפר את האיזון הקייס בין בעלי הדין. השלישי נוגע לנסיבות בגינו לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין, היקף אחריותו של בעל הדין לאיחור בהגשת הראיה, ותוס ליבו של בעל הדין המבקש את צירוף הראיה הנוספת. (ראה: ע"א 226/85 שאשא חברה לניירות ערך והשקעות בע"מ נ' בנק "אדנים" למשכנתאות והלוואות בע"מ פ"ד מב(1) 14, 18). הרביעי מתייחס למידת הפגיעה בניהולו התקין של ההליך (ראה: עניין רוזין, בעמ' 743).

ההכרעה בבקשת

יישום המבחנים לעיל על נסיבות המקרה שבפני הביאני להחלטה כי אין להתיר למתנגדת להגיש את הראיה הנוספת.

לא מצאתי כי הראיה נוע הבקשה, קרי מודעת הפרסום, נדרשת לחקר האמת ויש בה כדי להועיל במתן הכרעה צודקת בהליך. לא שוכנעתי בנכונות טענת המתנגדת לפיה מן המודעה ניתן להסיק מסקנות, הן באשר לכוונת המבקשת והתייחסותה לסימן, הן באשר לקהל היעד הרגיל שלה, והן באשר למידת הכשרות הנוהגת במסעדה.

בהחלט יתכן כי מודעת הפרסום הינה מטעמ המבקשת עצמה או שהמבקשת ידעה עליה כנטען. יחד עם זאת, אין בכך ממש כיון שלא ניתן ללמוד ממודעה אחת ויחידה - שמקורה ויוצרה אינו ידוע בוודאות - על אומד דעתה של המבקשת ביחס לסימן המסחר וקהל היעד הרלוונטי. ממילא אין לכך כל נפקות ואף אין במסקנות של המבקשת המתנגדת לגזור מן המודעה, כדי להשפיע באופן כלשהו על ההכרעה בהליך. לא הוכח בפני כי שיתוף הפעולה בין המבקשת לבין חברת קייטרינג בהכרח מחייבת כי באירוע שיתקיים אצל המבקשת יימכר יין מבית היוצר של המתנגדת. בנוסף לאלו, לא שוכנעתי כי אי צירופה של מודעת הפרסום יפגע באיזו מזכויותיה המהותיות או הדיוניות של המתנגדת.

בנוסף, ספק בליבי באשר לקבילותה של מודעת הפרסום כראיה, שכן זו הוגשה ללא עד מגש או מאמת. שנית, הוגש העתק בלבד ממודעת הפרסום (בשחור לבן, על אף שנטען כי המודעה הינה בצבע) וזאת בניגוד לכלל ה"ראיה הטובה ביותר".

אפילו אניח לצורך הדיון כי מודעת הפרסום קבילה כראיה, הרי שבנסיבות העניין לא ניתן להעניק לה משקל מהותי. כאמור לעיל, לא ברור מיהו יוצר והוגה מודעת הפרסום. בנוסף, הבקשה לצירוף המודעה כראיה הוגשה על ידי המתנגדת רק לאחר שהמבקשת הגישה את הסיכומים מטעמה, כך שכל טענותיה כבר היו פרושות בפני המתנגדת. בנסיבות רגילות ניתן לעיתים, אף באופן חלקי, למנוע את הפגיעה בבעל הדין שכנגד באמצעות מתן האפשרות לחקור את יוצר המסמך שהגשתו כראיה נוספת מבוקשת, ולהגיש סיכומים מתוקנים מטעמו בסיוס החקירה. אף על פי כן, בנסיבות כאן לא ניתן לחקור את הוגה מודעת הפרסום שכן זו הוגשה ללא תצהיר עד כמקובל. משכך, קבלת הראיה מבלי שתינתן למבקשת הזכות לחקור את המגש המודעה בחקירה נגדית מהווה פגיעה בזכות מהותית המוקנית לה על פי דין.

באשר לנסיבות בגינו לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין, מוכנה אני לקבל את טענות המתנגדת לפיהן לא היה בידה להציג את מודעת הפרסום במועד מקדם יותר וכי הראיה הוגשה בתוס לב מצידה. אלא שאין בכך כדי לסייע למתנגדת לאור מסקנותיי כאמור לעיל.

6. לבסוף, מצאתי כי בנסיבות העניין היתר הראיה הנוספת תפגע בתקינות דרך ניהול ההליך, המצוי בישורת האחרונה במסגרתה תינתן החלטה בענייני הצדדים.

סוף דבר

7. בהתחשב בכלל המבחנים שהוכרו בפסיקה לצירוף ראיה מטעמ בעל דין לאחר המועד הקבוע לכך בדין, ומאחר שהמסקנה היא כי צירופה של ההודעה כראיה לא ישרת לחקר האמת ואף לא לבירור או פישוט המחלוקת שבין הצדדיס להליך, הריני דוחה את הבקשה להתיר למתנגדת לצרף את מודעת הפרסום כראיה נוספת מטעמה.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס = ט"ז סיוון תשע"ו 2 יוני 2016

סימוכין: 8 7