סימן מסחר 34567

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשס הפטנטים, המדגמיס וטימני המסחר

₪ 3 41 בקשה לביטול סימן

מסחר מט' 75643 (31 התמ דמות) בקשה לביטול תצהיר

מבקשת ...5 6871

הביטול: עייי בייכ ריינהולד כהן ושות', עוייפ

בעל הסימן: ליסנר פאף

ביוס 15 דצמבר, 1998 הגיש בעל הסימן תצהיר שנעשה על ידו, בהמשך להודעה שכנגד שהגיש ביוס 8 דצמבר, 1997 (להלן: התצהיר).

ביוס 22 דצמבר, 1998 הוגשה בקשת מבקשת הביטול לפסול את התצהיר, ולקבוע כי לא הוגשו ראיות מטעמו בעל הסימן. לטענת מבקשת הביטול יש לפסול את התצהיר מאחר שאין לו עובדה אחת לרפואהי' ומכיון שהתצהיר, אינו אלא כתב טענות החוור על האמור בהודעה שכנגד. לביסוס טענתה מפנה מבקשת הביטול אל סעיפים 7-1 לתצחיר, אשר נפתחים במילה י'מוכחשיי, ואל פסקה האומרת כי הטענות הנטענות בו הן משלימות או חלופיות. בנוסף, טוענת מבקשת הביטול, כי לנספת שצורף לתצהיר אין כל ערך ראייתי שעשוי לתקן את אי קבילותו, באשר מדובר בדפים מתוך כרטסת הנהלת חשבונות של חברת לון קוסמטיקט, והמצהיר אינו יכול להעיד על מהימנותם.

ביוס 23 דצמבר, 1998 נתבקש בעל הסימן מחלקת סימני המסחר, להגיש בתוך חודש את תגובתו לבקשת הפסילה. בעל הסימן לא הגיב, ולמרות ואת נראה לי כי אין מקוס לפסילת התצהיר.

סעי 67 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"א - 1972 (להלן: פקודת סימני המסחר) קובע כדלקמן:

*בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכים לפני הרשם בתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או בהצהרה שניתנה בחוץ-לארץ לפי דיני מקום נתינתה - כל עוד לא הורה הרשם אחרת, אולם רשאי הרשם, אם נראה לו הדבר, לגבות עדות בעל-פה במקום ראיה שבכתב או במסף לראיה כאמור, וכן רשאי הוא להרשות שהמצהיר ייחקר חקירה שכנגד'י.

סעי 67 קובע איפוא כי התצהיר צריך להעשות בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971 (להלן: פקודת הראיות). סעיף 15 מתייחס בעיקר לצורת התצהיר ולדרישות הפורמליות הנוגעות לאופן עריכתו. אין בסעיף 15 התייחסות ישירה לתוכן התצהיר. סעיף 15 (ב) קובע מי מוסמך לאשר תצהיר. סעיף 15 (א) קובע כדלקמן:

*מקוס שמותר לאדם על פי דין, או שנדרש אדס, להוכית דבר על ידי תצהיר בכתב, בשבועה או

בהן-צדק, יחיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם

הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי

יהא צפוי לענשיס הקבועיסם בחוק אם לא יעשה: כן?.

חיקוק רלבנטי נוסף הינו תקנה 86 לתקנות סימני המסחר 1940, אשר מפרטת את מבנה

התצהיר:

*1) ההצהרות בשבועה הדרושות עפייי תקנות אלו או שמשתמשים בהן בכל הליכים משפטיים עפייי התקנות תסומנה בכותרות בענין או בעניינים שהן מתייחסות אליהם ותהיינה ערוכות בגוף ראשון

|

.5

רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

ותחולקנה | לפיסקאות | מסומנות | במספרים סידוריים, וכל פיסקה תצומצם במידת האפשר בנושא אחד.

₪ כל הצהרה בשבועה תציין את תיאורו ומקוס-מגוריו האמיתי של האדס המצהיר, ותהא כתובה ביד, במכונה, בליטוגרף או מודפסת ותשא את שמו וכתובתו של האדס המניח אותה, ותציין בשם מי הונחה'י.

קבילות תצהיר בעל הסימן תלויה במענה לשאלות הבאות :

א. האס התצהיר מכיל עובדות!

ב. האס צירוף דפי כרטסת הנהלת חשבונות של חברת לון קוסמטיקס (להלן: דפי הכרטסת) הופך את התצהיר לקביל או לבלתי קביל.

ג. האס התצהיר פסול בגלל שמופיעים בו טיעוניס משפטיים וניסוחיס האופיינייסם לכתבי טענות, או מפני שהאמור בו חוזר על הנאמר בהודעה שכנגדז

האס התצהיר מכיל עובדות

.6

התצחיר ברובו הינו תצהיר עובדתי. לדוגמה: בסעיף 2 מציין המצהיר על רישום סימני מסחר שונים, על ההליכים הנוגעים להס ועל כך שמבקשת המחיקה ידעה עובדות מסויימות. בסעיפים 4 ו-7 מציין המצחיר על הכוונה להשתמש בסימן, על הענקת רשיון לניצול הסימן ועל השימוש בסימן.

הטענות הללו הן כולן טענות עובדתיות הנתמכות בתצהיר המצהיר. הצהרת המצהיר עצמה היא הראיה שעליה בחר בעל הסימן לבסס את גירסתו. באומרה כי אין בתצהיר ייולו עובדה אחת לרפואהי, מתכוונת מבקשת הביטול לומר כי טענות המצהיר אינן נתמכות בשום ראיה מלבד אמירותיו שלו, ואולם טענה זו יפה לעניין משקל הנאמר בתצהיר אך לא לעניין קבילותו.

דפי הכרטסת

מבקשת הביטול טוענת כי אין לראות בדפי הכרטסת משום ראיה, מאחר שהמצהיר אינו יכול להעיד על מהימנותם ועל אמיתות תוכנם. בטענה זו אין לפסול את התצהיר. מבקשת הביטול מסתמכת למעשה על הכלל שמוצא את ביטויו בתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי התש"ד - 1984, אשר קובעת כדלקמן:

ייתצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים

ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך

ידיעתו הוא, אלא שבבקשות ביניים רשאי חוא

להצהיר גס לפי מיטב אמונותו ובלבד שיציין את

הנימוקים לכך. מכלל זה אין ללמוד כי המסמך צריך להיעשות על ידי המצהיר עצמו. מה שנדרש הוא שהמצהיר יוכל להעיד על תוכן המסמך מתוך ידיעתו האישית. השאלה אם המצהיר יכול להעיד מידיעתו האישית על דפי הכרטסת, היא שאלה עובדתית שטעונה בירור. ואת

ועוד, גם אם המצהיר אינו יכול להוכיח את תוכן דפי הכרטסת מידיעתו האישית, עדיין

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

יכולים לשמש ראיה לעצם עשייתו. בנוסף, דפי הכרטסת מתייחסים רק לחלק מהנושאים המועלים בתצהיר ואין בהם ערך הראייתי כדי להשליך על כולו.

יובהר כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכות מבקשת הביטול לכפור בערך הראייתי של דפי הכרטסת, או לטעון לאי קבילותם לאור העובדות שיתבררו בהליך.

ספק בעיני גם, אם דרישת הידיעה האישית שבתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת בהליכיים שלפני רשם סימני המסחר, שחרי לא תמיד קיימת והות בין סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבית המשפט לבין אלו הנוהגים בהליכים שבפני הרשם, ראה: ע"א 6 קרדי נ' 1.1116 עם8קגמס 6 3868161, תק-על כרך 2(98) 391 עמי 3-2.

בתקנה 86 לתקנות סימני המסחר 1940, אשר תוכנה דומה מאד לתוכן תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא בא וכרה של דרישת הידיעה האישית. יש שיאמרו כי חוקר זה פירושו הסדר שלילי הממקס את דרישת הידיעה האישית בתחוט המשקל ולא בתחוט הקבילות.

כמו כן, הצצה אצל השכנים - סדרי הדין בהליכים שבפני רשם הפטנטים - מגלה כי שס ניתן לקבל תצהיר המכיל עובדות, שאינן ידועות למצהיר מידיעה אישית. תקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) התשכ"א 1968 קובעת כדלקמן:

'יתצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מתולק לסעיפים, ומכיל רק עובדות שהמצחהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא או, אס ציין את הנימוקיס לכך, גם לפי מיטב אמונתו".

יושס לב כי תקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים אינח מגבילה את ההוכחה על ידי תצהיר שאינו מבוסס על ידיעה אישית, רק להליכי ביניים, כפי שעושה תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אס אכן ראוי לאמ את הכלל שבתקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים, גם להליכי סימני מסחר, יפים לעניין זה דברי כבוד השופט זוסמן בע"יא 71/66 72/66 אמלגמייטד פוד פרודקטס לימיטד ואתי ני ליאון וורהפט ואחי, פייד כ (3) 121, 128 :

יאכן, ייתכנו מקריס בהס יסיק השופט שבעל-דין שהביא ראיה מכלי שני לא גילפה לו את האמת, וידחה בקשתו משום כך. ואולם זהו ענין של מהימנות ולא של קבילות הראיה, והשאלה שעמדה לפני השופט הייתה, אס קביל תצהירו של המשיב אף העובדה שלא הביא תצהיר מאת עורך-דין גרושקה. בענין זה צדק השופט בהסתמכות על תקנה 474, והערעור 71/66 יידחתיי.

אינני מביע עמדה לכאן או לכאן בדבר תחולת הכלל שבתקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים, לגבי הליכים שבפני רשם סימני המסחר. אין בכך צורך לאור האמור בפיסקה 7 לעיל.

ניסוח התצהיר ככתב טענות

התצהיר מכיל מספר לא קטן של טענות משפטיות: בסעיף 2.7 מועלית טענת הסתלקות, בסעיף 3 נטען להודאת בעל דין בזכויות המצהיר ובסעיף 6 מופיעה טענת חוסר רלבנטיות.

הטענות המשפטיות הללו מובחנות ומופרדות מן הטענות העובדתיות ואין בהעלאתן כדי לערפל או לטשטש את התמונה העובדתית שמבקש המצהיר להציג. עצס ההכללה של טענות משפטיות בתצהיר אינה מביאה לפסילתו. בספרו ייתקנות סדר הדיןי מהדי 2 (ירושלים-1985) עמי 750, מביא דייר וינוגרד את דברי כבוד השופט לנדוי בע"יא 591/70 מזוז ני חדד, פדי כה (2) 173,169 :

ואס התצהיר מכיל טענות משפטיות שאינן מובנות למצהיר, יש להסביר לו את הכתוב. רק אחרי שעורך הדין השתכנע אישית שהמצהיר הבין את הכתוב, עליו להזהירו כחוק ולהחתיסם את המצהיר עליו, אס הלה מסכים לתכנו ומסכים לחתום, ולאחר מכן יאשר עורך הדין בחתימתו שהזהיר את המצהיר ושהלה חתסם בפניויי.

מבקשת הביטול מצביעה על כך שהתצהיר מכיל ביטויים האופייניים לכתב טענות. אינני רואה בכך פגם מהותי הפוסל את התצהיר. כמובן שאין כל ערך ראייתי לאמירה כגון יימוכחש כל האמור בסעיף 4 לבקשת המחיקהיי. במידה שעל המצהיר הנטל להפריך טענה מסויימת, על ההכחשה להיות מוכחת על ידו עד ראיה שמעבר להכחשה סתמית. גם השימוש בלשון ייטעען בעל הסימן כלהלן אינו פוסל את התצהיר, אך מצד שני גם אינו מקנה למצהיר הזדמנות נוספת להוכית את טענותיו.

את אמירת המצהיר כי טענותיו משלימות או חלופיות, יש להבין כמתייחסת לטענות המשפטיות, מה גם שאינני רואה בתצחיר מספר גרסאות עובדתיות שעשויות לחיות חלופיות.

בסעיף 8 לתצהיר נכתב 'בהודעה זו שכנגדיי. ניסוח וה הוא כנראה תוצאה של רשלנות בהגהה ואין בו כדי להפוך תצהיר להודעה שכנגד, אס הוא מקייס את התנאיים הפורמליים הנדרשים לעריכת תצהיר ואס הוא מתייחס לעובדות.

לסיכום, הפגמים עליהם מצביעה מבקשת המחיקה, אשר משווים לתצהיר חזות של כתב טענות, הינס פגמי קלי ערך שאין בהם כדי לפסול את התצהיר. כותב ווסמן בייסדרי הדין האורחייי מהדי 7 (ירושלים-1995) עמ' 721-2:

בשנת 1943 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים, שאם לא ערך תצהיר בדיוק כמו שקובעת פקודת השבועות, 1936, דינו להיפסל, והבקשה שבקשר אליה הוגש, לא נתמכה בראיה. בעקבות פסק דין זה באה שורה ארוכה של פסקי דין אחרים, בהם נפסקו תצהירים מחמת פגמים שונים, ובית המשפט העליון לישראל קבע, כי *אין לבתי המשפט כאן הכוח לקבל הצהרות בשבועה אשר אינן ממלאות אחרי הוראות החוקיי. אולם בפסקי דין אחרים התריע בית המשפט העליון על שבעלי דין מתנגדים לתצהירים בגלל ייפגמיס קלי ערך'', ועכשיו נערכיס תצהירים לפעמים ברשלות רבה ואף על פי כן מתקבלים הם. פגם קל-ערך - מהו? מאחורי התצהיר עומדת הסנקציה של החוק הפלילי ; נראה הדבר, כי פגם העשוי להביא לזיכוי המצהיר מאשמה של שבועת שקר, אפילו היה

רשס הפטנטים, המד

גמים וסימני המסחר

תצהיר כוזב, איגו פגם קל-ערך, ולהיפך, ככימת שהפגם בתצהיר לא ישמש למצהיר הגנה מפני

האישום הפלילי ולא יאפשר לו לומר: ידברי אינם שקר כמשמעותו בחוק הפלילי, הרי זה פגם קל-ערך.

אין מקוס איפוא לפסילת התצהיר, הבקשה נדחית.

משה ש. גולדברג רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כייה שבט, תשנייט 1 פברואר, 1999

[150-200] [151א] ד' 2 ואכ סע ס1, זז פץז סוק

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).