סימן מסחר 345678

ההחלטה:

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

בקשה לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות (בקשה לסילוק על הסף)

המבקש: פלוני ע"י ב"כ הרמן, מקוב ושות'

המשיבה: חברה בע"מ

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

ה ח ל ט ה

1. ביוס 25.6.2013 הגיש מר (להלן: "המבקש") בקשה לפסיקת תמורה בעד אמצאת שירות לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים" או "החוק"), בגין אמצאת שירות שהמציא במסגרת עבודתו אצל חברת בע"מ (להלן: "המשיבה"), בין השניסם.

2 ביום 13.2.2014 הגישה המשיבה שלוש בקשות ביניים: "בקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות"; "בקשה לסילוק הבקשה לקביעת תמורה מחמת שיהוי ו/או ויתור" ; "בקשה מטעמו המשיבה לקביעת הסדר דיוני". ביוס 11.3.2014 הגיש המבקש את תגובתו לבקשה לקביעת הסדר דיוני, וביוס 5.6.2014 הגיש מטעמו בקשה לקביעת סדרי דיון.

3 בהחלטתנו מיוס 15.6.2014 קבענו כי:

"לאחד עיון במסמכים המוזכרים לעיל וכן בתגובת המבקש מיוס 11.3.2014 לעניין הבקשה לקביעת הסדר דיוני, אנו קובעים כי הועדה תידרש תחילה לשאלת הויתור לאור המערכת ההסכמית שבין הצדדים. לפיכך, באפשרות המשיבה להגיש תגובה לבקשה לפסיקת תמורה שתצטמצם לשאלת הויתור בתוך 30 יום מועד החלטה זו".

כן נקבע כי ייקבע דיון בפני הועדה בנושא זה.

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

טרם התקיים דיון החלטת הועדה בהחלטתה מיוס 4.8.2014 לעכב את הדיון בתיק זה עד לאחר הכרעת בית המשפט הגבוה לצדק ב-בג"צ 4353/14 ברזני נ' ישקר בע"מ בעניין החלטתנו בשאלת האופי הקוגנטי של וּכות התמורה לפי סעיף 134 לחוק.

לאחר שהכריע בג"צ בעתירה האמורה, נקבע בהחלטת הועדה מיוס 21.9.2015 כי הדיון בתיק יחדש וכי יתמקד בשאלת הויתור (בהמשך להחלטת הועדה מיוס 15.6.2014). בהחלטה נוספת מיוס 13.12.2015 התייחסה הועדה לבקשה להבהיר את מהות הדיון.

ביוס 8.2.2016 התייצבו הצדדים להשמעת טענותיהם בעל פה בפנינו. בדיון נחקר העד מטעם המשיבה, מר

עיקר טענות הצדדים

המבקש, מהנדס מכונות במקצועו, הועסק על ידי המשיבה בשני האמורות לעיל בתפקיד 0000000. המשיבה היא חברה המתמחה ב . לטענת המבקש, במהלך עבודתו אצל

המשיבה, המציא ו 08 80.

המבקש טוען לזכותו לקבלת תמורה עבור חלקו בפיתוח האמצאה, שבגינה הוגשו בקשות לפטנט באר ובחו"ל.

המבקש טוען, כי במסגרת עבודתו במחלקת הפיתוח, פיתח את

הפיתוח הראשוני של השימה נעשה על ידו בביתו ומחוץ לשעות העבודה, ורק לאחר מכן, שיתף המבקש את הממונה עליו, מר , בדבר האמצאה.

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

0. המבקש טוען כי המשיבה, שעד אותה עת לא פיתחה 0000000008 "שמה את

האמצאה בתחומים נוספים, אשר זכו להצלחה רבה. לפיכך, טועו המבקש כי לאור תרומתו לפיתוח האמצאה, הוא זכאי לתמלוגים מן המשיבה.

1. המבקש טוען עוד כי הוא אינו מודע לכך כי הוא צד לכל הסכם עס המשיבה, המסדיר את וכאותו עבור אמצאות שירות שיגיע אליהן במהלך העסקתו אצל המשיבה.

2. מצדה, המשיבה טוענת, כי המבקש חתם על הצהרות סודיות, בהן הצהיר ואישר כי אמצאות שיהיה שותף להן במהלך עבודתו אצל המשיבה, הן קניינה הבלעדי של המשיבה. כן טוענת המבקשת כי בנוסף לכך הצהיר המבקש, לאחר סיוס העסקתו אצלה, כי אין ולא תהיינה לו תביעות כספיות כלפי המשיבה. כמו כן לטענתה, חתם המבקש על כתבי המחאת זכויות ביחס לאמצאה דנן, וזאת לצורך הגשתן של בקשות הפטנט בגין האמצאה.

דיו 3. ההוראה הקובעת את סמכותנו מצויה בסעיף 134 לחוק הפטנטים המורה בזו הלשון:

"באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'." 4. סעיף 134 לחוק פותח בלשון "באין הסכם...". כלומר, כאשר קיים הסכם בין הצדדים הקובע 'אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, באיזו מידה ובאילו תנאים', הרי שלא תוענק סמכות לועדה זו לדון בעניין.

5. איו מחלוקת בין הצדדים כי האמצאות הנדונות הינו אמצאות שירות.

6. בעניין בקשה לפסיקת תמלוגים בעד אמצאות שירות (טענות מקדמיות) גדעון ברזני נ' ישקר בע"מ (ניתן ביוס 4.5.2014) (להלן: "עניין ברזני"), בפסקה 30, קבענו כי הוראת סעיף 134 לחוק הפטנטים, אינה בעלת אופי קוגנטי:

"לדעתנו, הוראת סעיף 134 לחוק הפטנטים, המעניקה לעובד תמורה בעד אמצאת שירות, אינה בעלת אופי קוגנטי. מבחינה עניינית, אין המדובר בזכות סוציאלית הנובעת מיחסי עבודה והטעונה הגנה מיוחדת. ברות זו - אם כי בהקשר שונה - קבע בית המשפט המחוזי בפרשת ת"א (ת "א) 1843/91 אס.ג'י.די. הנדסה בע"מ נ' ברוך שרון, (פורסם בנבו, 25.1.1993), כי שאלה של אמצאת שירות אינה סוגיה של הגנה

7

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

סוציאלית, אלא סוגיה של זכויות באמצאה לפי חוק הפטנטים. המסקנה בדבר האופי הדיספוזיטיבי של הזכות לתמורה עולה בקנה אחד עם המבחנים הכלליים שנקבעו לבחינת אופיה הקוגנטי של חובה בעניין שוקר, מפי השופט מ' חשין. "

בהחלטה ב-בג"צ 4353/14 ברזני נ' ישקר בע "מ,(פורסם בנבו, מיוס 8.7.2015) בית המשפט הגבוה לצדק קבע שלא להתערב בהחלטת הועדה בענמין ברזני.

שאלת קיום הויתור מצד המבקש

משנקבע בעניין ברזני כי ניתן להתנות על הוראות סעיף 134 לחוק, עלינו כעת לפנות לשאלה, השנויה במחלוקת בין הצדדים, האם היה מצד המבקש ויתור על זכות התמורה במסגרת הסכמית.

לפני תחילת עבודתו במשיבה, חתם המבקש ביוס 19.5.1996 על מסמך הנושא כותרת 'התחייבות לשמירת סודיות ולאי תחרות' (להלן: "הצהרת הסודיות מ-96"). בסעיף 7 למסמך וה נאמר מפי המבקש כי:

"הנני מצהיר כי כל פיתוח, חידוש, המצאה או שיפור במוצרים, חומרים, מכונות, ציוד, תהליכים או שיטות ייצור, אשר אהיה שותף להם בתקופת העסקתי בחברה או הגיעו לידיעתי עקב העסקתי בחברה, הינן קניין החברה ואין לי ולא יהיו לי כל זכויות בהם".

נעיר מיד כבר כאן כי בהתאם להחלטתנו בבקשה לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות (בקשה לסילוק על הסף) 1600/0168 4616118 נ' ישי אילני (פורסם באתר רשות הפטנטים, 3.2.2010) אין בהוראה כזאת משום ויתור על וּכות התמורה לפי סעיף 134 לחוק.

עם סיוס תקופת עבודתו אצל המשיבה חתם המבקש ביוס 11.11.1999 על מסמך נוסף, הנושא כותרת 'הצהרת סודיות' (להלן: "הצהרת הסודיות מ-99"), שבו סעיף 4 מנוסח בלשון דומה לסעיף 7 של הצהרת הסודיות מ-96'. באותו היוס חתם המבקש על מסמך נוסף הנושא כותרת 'הצהרה' (להלן: "מסמך סיום ההעסקה מ- 99"), לפיו:

ולקופת תגמולים ליד , לקבלת

ולא יהיו לי תביעות כספיות, בין תביעות בנזיקין ובין כל תביעה נוספת. "

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

(ההדגשה אינה במקור)

בנוסף, כחלק מהנספחים לתשובת המשיבה הוגשו מסמכי המחאת זכויות (1ח1[16ח5516) לטובת המשיבה לפטנטיס שנרשמו בארה"ב, קנדה, בריטניה, יפן, והונגריה, לגבי האמצאה המוזכרת לעיל. מסמכים אלה נושאים את התאריכים

בהתאמה. כך למשל, בכתב העברה בארה"ב, הצהיר המבקש, כדלקמן:

116 6שט...עה![120 026 01 נתע5 116 01 51067800ת60 גג" 6 )חנ ...006 5061 01ב 5101100תבּי1ו 35516661 ,5010 336 ,035)א 551

" ...חן 1167051 [6מב 11116 6ו[1₪ז 611176 עטס... 5 551 ה

בפי המבקש טענה על כי זוייפה חתימתו על כתבי המחאת הזכויות. כפי שנקבע בשעת הדיון (פרוטוקול יוס 8.2.2016, עמוד 10, שורות 1 - 3), אין לועדה סמכות לדון בטענות מסוג זה.

המשיבה מסתמכת על שלושה סוגים של מסמכים לשם ביסוס טענתה בדבר ויתור המבקש על זכות התמורה בעד אמצאת שירות. הסוג הראשון הוא המסמכים שכינינו "הצהרות סודיות" מהשניס 1996 ו-1999. במסמכים אלה הצהיר המבקש בין היתר כי כל המצאה וכו' שהיה שותף לה בתקופת העסקתו ב | "ה<<ן קניין החברה ואין לי ולא יהיו לי כל זכויות בהם ". הסוג השני הוא המסמך שכינינו "מסמכי סיום העסקה" משנת 1999, בו הצהיר המבקש כי עס השחרור מצד = )2 "..אין לי ולא יהיו לי תביעות כספיות, בין תביעות בנזיקין ובין כל תביעה אחלת". הסוג השלישי הס מסמכי המחאת הזכויות בפטנטים השניס.

בעניין ברזני, פסקה 41, קבענו כי שאלת הויתור מצידו של העובד, תיבחן לאור הסוג השני של המסמכים. דהיינו, מסמכי סיום ההעסקה:

"באשר לסוגים הראשון והשלישי של המסמכים נעיר מיד בי על פי גישתנו, כפי שבאה לידי ביטוי בעניין אילני, הס נוגעים באופן בלעדי לזכויות הקנייניות בפטנט ואין בהם ויתור כלשהו בנוגע לזכותו האישית של העובד לתמורה בעד אמצאת השירות. נמצא כי שאלת הויתור מתרכזת בסוג השני של המסמכים, מסמכי סיום ההעסקה. ודוק, האמור בעניין אילני לגבי ויתור מפורש על הזכות לפי סעיף 134 לחוק לא התייחס למסמכי סיום העסקה, מאחר שכמותם לא נדונו שם."

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

בפי המבקש (פרוטוקול יוס 8.2.2016, עמוד 53, שורות 6 - 21) טענה שלאור הוראות הסכם הקיבוצי החל עליו, בנסיבות העניין לא נזקק לשחרור כספים מהמוסדות והקופה המוצריף במסמך סיוס ההעסקה מ- 99'. לפיכך, לטעמו אין לקרוא את מסמך סיוס ההעסקה מ- 99' כצופה פני עתיד, שכן העובד לא היה אמור לצפות לכל תוצאה אופרטיבית מעצם החתימה על המסמך. קשה לקבל עמדה המרוקנת מתוכן פעולת חתימה על מסמך לו משמעויות משפטיות.

בנוגע למסמכי סיוס ההעסקה, נקבע כי לשון הכללית אינה מוציאה מהס תביעות בעד אמצאות שירות. ר'עמין כרזני, בפסקה 44:

"לשון של מסמכי סיום ההעסקה היא ברורה וחד-משמעית: למבקש אין ולא יהיו לו תביעות כלשהן. לשון זו היא כללית ואין לפרשה כמוציאה ממנה תביעה לתמורה בעד אמצאת שירות. הרקע להסכם זה הוא סיום היחסים בין הצדדים שבמסגרתו מתחייב המעביד לשחרר כספים מסוימים לטובת העובד. רקע זה תומך בכוונתם המשותפת של הצדדים כי עם סיום היחסים העובד יוותר על כל תביעה אפשרית כלפי המעביד במידה והייתה לו כזאת. " (ההדגשה אינה במקור)

עוד, נקבע כי שאלת ידיעתו של העובד מהן הזכויות החוסות תחת הסכמי סיוס ההעסקה עם מעבידו, אינה רלוונטית לעניין קביעתנו במסגרת מחלוקת כגון דא. ויתור העובד במסמכי סיום ההעסקה הינו ויתור כללי הצופה פני עתיד כפי שקבענו בעניין ברזני, בפסקה 45:

"על הוועדה לבחון את כוונת הצדדים במסגרת המכוונת ההסכמית הקונקרטית הכוללת שבפניה - כאשר כוונתם של הצדדים היתה לסיים את היחסים בניהם ולמנוע התדיינות משפטית אפשרית עתידית, יש ליתן תוקף להסכמתם. המבקש טוען כי הצדדים לא היו מודעים לזכות העובד לתמורה לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, ולכן הויתור הכללי במסמכים הנזכרים אינו יכול לחול על זכות זו. טענה זו אין לקבלה. הצהרת הויתור היא כללית ביותר וצופה גם אל פני העתיד "לא יהיו לי", "לא תהיינה לי". נמצא כי גם תביעה שאינה קיימת עדיין - ולכן אין מודעות ספציפית לגביה - נתפסת על ידי הויתור הכללי. דבר זה נכון גם לגבי הזכות לתמורה מאחר שהיא עשויה להתגבש רק בעתיד. " (ההדגשה אינה במקור)

מהאמור עד כה עולה, כי המבקש ויתר על כל זכויותיו הכספיות עם סיוס העסקתו.

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

8. טענה נוספת של המבקש היא כי גם אם יש בהסכם ויתור על וכותו לתמורה, וויתור זה הוא בבחינת תנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, תשמ"ג- 2 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), שדינו להתבטל לפי סעיף 3 לחוק זה.

9. בעניין ברזני, פסקה 48, קבענו כי אין לוועדת תמלוגים ופיצויים סמכות להתערב בתנאי תניותיו של הסכם תמורה קיים בין עובד למעביד - תנאי תניותיו אשר תהיינה:

"לדעתנו, הדין הוא עם המשיבה. אמנם, בפרשת רותם נ' טבע מדיקל בע"מ (פורסם באתרי רשות הפטנטים, 25.7.2005) החלטנו כי ועדה זו מוסמכת עקרונית לדון בקיום תנאי הסמכות שלה, כמו בשאלה האם אמצאה פלונית היא אמצאת שירות, וכן בשאלת קיומו או העדרו של ההסכם הנוגע לזכות התמורה. אולם הסמכות של בית משפט לפי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים אינה דקלרטיבית גרידא, אלא קונסטיטוטיבית. אין בית המשפט קובע את עובדת בטלותה של תנייה, אלא הוא יוצר את בטלותה ואף רשאי לשנותה מבלי לבטלה כליל. סמכות זו להתערבות אקטיבית בתנאי של חוזה קיים בין עובד למעביד אינה נתונה לוועדה זו. עצם קיומו של הסכם תמורה - תהיינה תניותיו אשר תהיינה - שולל את סמכות הוועדה. זאת ועוד אחרת: מאחר שהוראת סעיף 134 מרשה גם את שלילת התמורה, יש יסוד לסברה כי חלה הוראת סעיף 23(א)(2) לחוק החוזים האחידים השוללת את תחולתו של חוק זה. השוו ע"א 825/88 ארגון שחקני הכדורגל בישראל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פ"ד מחה(5) 89, בעמ' 103-102; וגם הפ (ת"א) 1291/03 שלמה נעמי נ' מיסטר מאני בע"מ (פורסם בנבו, 20.12.2006), סעיף 8(ה) לפסק הדין." (ההדגשה אינה במקור)

0. בפי המשיבה גס טענות להתיישנות התביעה לזכות התמורה. משמצאנו שנתגבש ויתור מצד המבקש על הזכות, אין לנו צורך להידרש לשאלה מורכבת זו.

1. נוכח מסקנתנו בדבר קיוס ויתור מצד המבקש על וכות התמורה אנו דוחיס את בקשתו על פי סעיף 134 לחוק הפטנטים.

2. לאור תוצאת הדברים ובהתחשב במאזן המשאבים שבין הצדדים, כל צד יישא בהוצאותיו.

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967

פרופ' יצחק אנגלרד אסא קלינג פרופ' מיכאל טליינקר יו"ר הועדה רשם הפטנטים חבר הועדה

ניתן בירושלים ביוס כ"ד ניסן תשע"ז 0 אפריל 2017

סימוכין: 1 72