סימן מסחר 345678

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 138347 (בקשות ביניים)

המתנגדת: אוגי מערכות בע"מ ע"י ב"כ לוטי ושות', עו"ד

המבקשת: שרין טכנולוגיות בע"מ

ע"י ב"כ גילת ברקת ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני שתי בקשות שהוגשו במסגרת הליך התנגדות לבקשת פטנט 138347 (להלן: "בקשת הפטנט") - האחת עניינה בקביעת סדרי דיון לצורך גביית ראיות נוספות, השנייה עניינה בחלוקת הפטנט.

2. שתי הבקשות הוגשו על ידי מבקשת הפטנט ביוס 4.9.2016. תגובות לשתי בקשות אלו הוגשו על ידי המתנגדת ביוס 26.9.2016.

3 שתי הבקשות דנן הוגשו בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיוס 3.9.2015 שסייס את הליכי הערעור שהתנהלו בפניו (ע"ש 1050/08 ו- עש"א 21165-04-10) בגין הליך ההתנגדות דלעיל וההחלטות שניתנו במסגרתו.

4. למען שלמות התמונה, להלן תקציר השתלשלות האירועים שקדמו להגשת הבקשות דנן:

א. בקשת הפטנט הוגשה ביוס 8.9.2000. פרסוס דבר קיבול הבקשה פורסם ביוס 17.9.2003. התנגדות לבקשה הוגשה ביוס 9.12.2003.

ב. בקשת הפטנט כוללת 27 תביעות כאשר תביעות מס' 1, 16 ו- 22 הינן תביעות בלתי תלויות.

ג. ביוס 25.6.2007 הוגשה בקשה להגשת ראיה נוספת מטעמ המתנגדת, לאחר שהוגשו סיכומי מטעם הצדדים. בקשה זו נדחתה על ידי כב' סגן רשם הפטנט דאז. ביוס 8 דחה כב' רשם הפטנטיס דאז את ההתנגדות.

ד.

ה.

ביוס 13.3.2008 הגישה המתנגדת הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתה ערערה הן על החלטת הרשם הפטנטים בדבר דחיית ההתנגדות והן על החלטת סגן הרשם הדוחה את הבקשה לראיה נוספת.

ביוס 7.1.2010 ביטל בית המשפט המחוזי את ההחלטה בעניין הבקשה לראיה נוספת והדיון הוחזר לסגן רשם הפטנטיס לשס דיון מחדש בבקשה להגשת הראיה הנוספת. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי ככל שתותר הגשת הראיה הנוספת, תבוטל החלטת הרשם בדבר דחיית ההתנגדות. ביוס 16.2.2010 דחה בשנית סגן רשם הפטנטים את הבקשה להגשת הראיה הנוספת. ערעור על החלטה זו הוגש לבית המשפט המחוזי ביוס 15.4.2010.

במסגרת הליכי הערעור בפני בית המשפט המחוזי, הגישה המתנגדת בקשה נוספת להוספת ראיה חדשה ולאחר מכן צורפה גם בקשה להגשת תצהיר חדש ביחס לאותה ראיה נוספת.

בעקבות הנחיות בית המשפט המחוזי מיוס 19.5.2015 המתנגדת הודיעה ביוס 2.6.2015 כי במסגרת הודעת הערעור היא אינה משיגה על החלטת רשם הפטנטים בקשר לתביעות 6 - 27. לפיכך, בהחלטה מיוס 2.6.2015 נקבע כי החלטת רשם הפטנטים ביחס לתביעות אלו הינה חלוטה. נוכח קביעה זו, הגישה מבקשת הפטנט בקשה למתן תעודת פטנט בגין התביעות לגביהן אין מחלוקת. בקשה זו נדחתה בהחלטתי בעניין מה מיוס 26.7.2015 מהטעמים שאין להיעתר לבקשה למתן תעודה על חלקי בקשה לפטנט שלא חולקה ושההתנגדות לה, באותו מועד, הייתה עדיין מצויה בערעור.

ביוס 17.8.2015 ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי החלטה ופסק דין חלקי, במסגרתם קיבל בית המשפט את הבקשות להגשת הראיות הנוספות והעביר את הדיון לרשם הפטנטיס לשס המשך הדיון בהתנגדות וגביית הראיות הנוספות.

הבקשה לחלוקת הפטנט

המבקשת טוענת כי סיוס הליכי הערעור בפני בית המשפט המחוזי מהווים שינוי נסיבות ומשהוחזר הדיון בהתנגדות לרשם הפטנטים, רשאי הוא להפעיל סמכותו הקבועה בסעיפים 2 ו- 24 לחוק הפטנטים, התשכ":-1967 (להלן: "החוק") ולחלק את הבקשה.

יתרה מזו, טוענת המבקשת כי לאור קביעת בית המשפט המחוזי כי החלטת הרשם הנוגעת לדחיית ההתנגדות בקשר לתביעות 16 - 27 הינה חלוטה, ולאור משך הזמן שחלף מאז החל הליך ההתנגדות אשר מנע מן המבקשת "ליהנות" מן הפטנט טרם נרשם כאמור, יש לאפשר את חלוקת הפטנט באופן שתביעות 16 - 27 ירשמו כפטנט בנפרד מתביעות 1 - 15.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגדת טוענת מצדה כי לאור החלטתי מיוס 25.7.2015 וכן לאור לשון הוראות סעיף 24 לחוק, אין לחלק את בקשת הפטנט שכן חלוקה שכזו אפשרית רק מקום בו הבקשה טרם קובלה. כמו כן, המתנגדת טוענת כי החלטת בית המשפט המחוזי המסיימת את הליכי הערעור מולו אינה מסיימת את הליכי הערעור לגבי בקשת הפטנט, שכן בירור ההתנגדות הוחזר לדיון מול הרשם, זאת אף גם החלטת הרשם לגבי תביעות 16 - 27 חלוטה. כן טוענת כי המבקשת לא הראתה טעמים ממשי לסטייה מהחלטתי מיוס 26.7.2015 הדוחה את הבקשה למתן תעודת פטנט מן הטעמים שצוינו באותה ההחלטה.

אני סבור כי אין מקום לחלק את בקשת הפטנט בשלב זה, גם לאור קביעת בית המשפט המחוזי כי החלטת רשם הפטנטיס לדחות את ההתנגדות ביחס לתביעות 16 - 27 הינה חלוטה, ואף לאור שינוי הנסיבות כפי שמציינת המבקשת, ככל שישנן.

כאמור, סעיף 24 לחוק קובע כי:

"21. (א) כל עוד לא קובלה הבקשה, זכאי המבקש לדרוש שהיא תחולק לבקשות אחדות.

(ב) נכללו בבקשה יותר מאמצאה אחת, רשאי הרשם, כל עוד לא קיבל את הבקשה, להורות למבקש לחלק את בקשתו."

(ההדגשה אינה במקור - א.ק). סעיף 32(א) לחוק קובע כדלקמן:

"32. (א) הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות, כולה או מקצתה, לדחותה או להשתמש לגבי הבקשה בסמכויותיו לפי סעיפים 18, 23 ו-24."

כלומר, במסגרת הליך ההתנגדות, לרשם סמכות לחלק את הבקשה בהתאם להוראת סעיף 24 לחוק.

בהחלטתי מיוס 26.7.2015, ציינתי (בסעיף 8) כי:

"ככל שמכוונת מבקשת הפטנט לבקש לחלק את בקשת הפטנט בין התביעות לגביהן החלטת הרשם חלוטה ובין אלו שעודן נדונות בערעור התלוי ועומד, הרי שלאור הוראות סעיף 24 לחוק, אין באפשרותה לעשות כן. הוראות סעיף 24 לחוק מאפשרות חלוקה רק כל עוד לא קובלה הבקשה ... אמנם, בהתאם להוראות סעיף 32(א) לחוק, הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות כולה או מקצתה, לדחותה או להשתמש לגבי

הבקשה, בין היתר, בסמכויותיו לפי סעיף 24 האמור. עיון בהחלטה בה נדחתה ההתנגדות במלואה מעיד על כך שהרשם לא הפעיל סמכות לפי סעיף 4. וו

בענייננו, נראה כי לא חל שינוי שיצדיק סטייה מן האמור בהחלטתי דאז. אמנם בהתאם להחלטת בית המשפט שלערעור הדיון בהתנגדות שב להידון מול הרשם. על פניו, אכן בהתאם להוראות סעיף 32(א) לחוק בסמכות הרשם להשתמש בסמכויותיו, בין היתר, על פי סעיף 24 לחוק. עם זאת, הפעלת סעיף 24 לחוק, אף אגב התנגדות, אינה יכולה לשנות את טעמי הפעלתו השמורים למקרה בו נכללו בבקשת פטנט יותר מאמצאה אחת. עיון בבקשה ובהחלטות שניתנו לגביה בפני ערכאה זו (ר' סעיף 57 להחלטה האמורה של הרשם דא מיוס 8) כמו גם בפני בית המשפט המחוזי אינן מעידות על כי ההחלטה החלוטה שתביעות 6 - 27 כשירות לפטנט שעניינה אמצאה אחרת מזו שנדונה בתביעות 1 - 15 לבקשת הפטנט.

על מנת שרשם הפטנטים יוכל להפעיל סמכותו לחלק בקשה אגב התנגדות הרי שעל המבקשת היה להראות כי נכללו בבקשה יותר מאמצאה אחת. מלבד הטענה כי הליכי ההתנגדות אורכים ומן רב, לא הראתה המבקשת טעמים לסתור את החוק הקבועה בסעיף 28 לחוק לפיו "קיבול הבקשה ישמש ראיה מכרעת כי נכללה בה אמצאה אחת בלבד". המבקשת לא פרטה ראיות לעניין ו ולא כל שכן לא פרטה כן ברף הראייתי הגבוה הדרוש לסתירת חזקה זו.

לפיכך, איני מוצא להידרש לבקשה לחלוקת הפטנט ולמתן תעודה על פיה, בגלגולה זה השני.

בקלשה לקביעת סדרי דיון לצורך גביית ראיות נוספות

המבקשת סבורה כי בנוסף לבחינת הראיות הנוספות מטעמ המתנגדת, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, יש להתיר גם הגשת ראיות נוספות מטעמה שיהיה בהן כדי לסתור את ראיות המתנגדת. לטעמה, לו היו מוגשות ראיות המתנגדת במועדן, הייתה ניתנת לה האפשרות להשיב לראיות אלו.

המתנגדת מצדה טוענת כי אין להתיר הגשת ראיות נוספות מטעמ המבקשת שכן די בראיות הקיימות בפני הרשם והנוספות לקביעה כי האמצאה מושא בקשת הפטנט נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. כן טוענת המתנגדת כי במידה ותותר הגשת ראיות בתשובה, על ראיות אלו להיות ממין התשובה בלבד ולהתייחס לעובדות שעולות מראיותיה הנוספות בלבד.

הראיות אותן ביקשה המתנגדת להוסיף ואשר בית המשפט הורה על גבייתו במסגרת הליך ההתנגדות אשר הושב להמשך בירור בפני רשם הפטנטים, נוגעות למערכת "50110" שהיוותה את אחד מן הפרסומיס הקודמים שהוצגו על ידי המתנגדת.

הראיות הנוספות כוללות מזכר הבנות חתוס לרכישת מערכת 50116, שתי חשבוניות עסקה וכו תצהיר של מר בארט דה-האנטסטרס (שהינו אחד מחותמי מזכר ההבנות). הראיה שנתבקשה להגשה עוד בשנת 2007 היא עלון פרסומי מטעמ מועצת היהלומים בבלגיה. המתנגדת טוענת כאמור, כי ראיות אלו יש בהן כדי לשלול חידוש והתקדמות המצאתית מהאמצאה מושא בקשת הפטנט.

מבלי להידרש בשלב זה למשקלן של ראיות אלו גופא, שכן הדיון בעניין והוחזר למסלול ההתנגדות לבקשת הפטנט, הרי שמשהחליט בית המשפט המחוזי על קבלת הבקשה להגשת ראיות נוספות מטעמ המתנגדת והשבת הדיון בפני ערכאה זו, עשויות הראיות הנוספות לשלול חידוש והתקדמות המצאתית מהאמצאה מושא בקשת הפטנט ובכך להביא לקבלת ההתנגדות.

הליך ההתנגדות משרת גם את אינטרס הציבור ושמירה על טוהר הפנקס בכך שמבטיח כי לא ירשם בפנקס פטנט על אמצאות שאינן עומדות בהוראות החוק (ר' רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' 11060 1 0ב[1/6 6601701811, פ"ד נט(2) 65 (28.10.2004); וגם ע"א 217/86 שכטר נ' אמבץ בע"מ, פ"ד מד(2) 846, 857 (1990)). ודוק, כלל והאינו בא לגרוע מזכותו של מבקש פטנט להתגונן מפני טענות בדבר כשירות האמצאה מושא בקשת הפטנט, שכאמור, השמירה על האינטרס הציבורי באמצעות הפנקס באה לידי ביטוי לא רק במניעת רישום של אמצאות שאינן כשירות אלא גם במתן הגנה ראויה לאמצאות הכשירות למתן פטנט.

מצב דבריס בו לא תינתן למבקשת האפשרות להשיב לראיות המתנגדת אינו מצב רצוי שכן יתכן ויימנע מתן פטנט לאמצאה הכשירה לרישום בפנקס הפטנטיס אך ורק משוס שלא ניתנה למבקשת האפשרות להוכיח היפוכו של דבר.

ככלל בשיטה האדברסרית, הנהוגה גם בהליכי ההתנגדות המתנהלים בפני רשם הפטנטים, הוכחת היפוכו של דבר תיעשה באמצעות החקירה שכנגד. ר' רע"א 3202/03 מדינת ישראל נ' יוסף, פ"ד נח(3) 541 :

"4. בידוע, אומצה בישראל השיטה האדברסרית הנהוגה במדינות המשפט המקובל, ולפיה זכותו של בעל-דין לחקור בחקירה שכנגד את עדיו של בעל- הדין שכנגד באולם בית-המשפט, בפני השופט היושב בדין, היא יסוד חיוני בהליך השיפוטי. "

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

3. עם זאת, ההליכים בפני רשם הפטנטים מורכבים ומהלך הראיות בפני הרשם נעשה על פי רוב

באמצעות מומחים אשר בקשות הפטנט הנדונות בהס משתייכות לתחום מקצועיותם. כפי שעמד על כך בית המשפט העליון ב-רע"א 5041/13 ענת גבאי נ' עמינח תעשיית רהיטים ומזרונים בע "מ (פורסם בנבו, 21.1.2014), בפסקא 4 (להלן: "עניין גבאי"):

"בית המשפט ופוסקים בתחום הפטנטים, נעזרים כדבר שבשגרה במומחים בתחומם בכדי לסייע במלאכת השפיטה ו"לתרגם" את המטריה המקצועית לשפה המשפטית. בכדי לסתור חוות דעת מומחה אחת, נהוג להיזקק לחוות דעתו של מומחה אחר אשר ינסה בדרכו שלו להאיר את הנושא מנקודת מבט אחרת ויציג למשל מחקרים מדעיים אחרים אשר גורסים את ההפך ממה שטען המומחה מטעם הצד השני. "

מכאן שסתירת דעתו של מומחה מטעס אחד הצדדיס (להבדיל ממומחה מטעס הערכאה השיפוטית) תיעשה באמצעות הצגת חוות דעת נגדית עוד שהחקירה הנגדית שלהס תהווה כלי משליס לבחינת סברותיהס.

בנוסף, בעניין גבאי נקבע בין היתר כי כללי סדרי הדין גמישיס יותר בכל הקשור בהליכיס בפני הרשם וכי המבחן המשפטי לקבלת הראיות יהא גמיש יותר (ר' פסקא 4 לפסק דינו של השופט הנדל). כך קבע בית המשפט המחוזי ב-עש"א (מחוזי ת"א) 34039-01-14 מפעלי

פ.מ.ס. מיגון בע"מ נ' ‏ \.₪ 455666 15 051 (פורסם בנבו, 12.8.2014) במסגרתו התיר בית המשפט הגשת ראיות חדשות בשלב הערעור במטרה להגיע לחקר האמת ולעשיית צדק.

לפיכך, על אף התמשכותו של הליך ההתנגדות דנן, יש לאפשר למבקשת להגיש ראיות בתשובה מטעמה. בית המשפט המחוזי עמד על הצורך שבמיצוי ההליך, בשיס לב לאפשרות התמשכות ההתדיינויות והארכת ההכרעה בעניין הנדון אף מעבר:

"87. ...משהגיעו הדברים עד הלום, ראוי למצות את ההליך ולהשלים את הדיון במידת האפשר ללא הותרת 'קצוות' אשר ידוע כבר עתה כי יבססו התדיינויות דומות וממשיות עתידיות."

וכן-

9. לאור מרכזיות הראיות, יש להשיב את הדיון בהתנגדות עצמה אל רשם הפטנטים לשם גביית הראיות הנוספות וכל השלמה ראייתית או אחרת הדרושה לשיטתו."

(ההדגשה אינה במקור - א.ק.)

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

7. סבורני כי כל קביעה מלבד מתן הודעה להגשת ראיות בתשובה מטעמ המבקשת תפגע ביכולת לרדת לחקר האמת. ואת, בייחוד לאור מהות ראיות המתנגדת כמתיימרות לשלול חידוש והתקדמות המצאתית מבקשת הפטנט כפי שצוין לעיל. פגיעה כאמור, הבאה בדרך של שלילת יכולת מלאה מהמבקשת להפריך את ראיות המתנגדת, עלולה למנוע מאמצאה כשירת פטנט את ההגנה הראויה בהתאם לחוק (ר' ע"א 391/80 לסרון נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד לח(2) 237, 243 (11.4.1984)).

8. וכן, בהגשת ראיות בתשובה מטעמ המבקשת יהיה כדי לתרום ליעילות החקירות ומיקוד הדיון. יודגש שכל הרחבה נוספת תפגע ביכולת לקדם את הדיון וסיוס המחלוקת הנמשכת זה זמן רב.

9. אשר על כן, בקשת חלוקת הפטנט נדחית. המתנגדת תגיש את הראיות הנוספות תוך חודש ימים מיוס מתן החלטה זו.

באפשרות המבקשת להגיש ראיות בתשובה לראיות הנוספות שיוגשו מטעמ המתנגדת תוך חודש ימים לאחר קבלת ראיות המתנגדת.

0. לאחר השלמת הגשת הראיות כאמור, ייקבע מועד לשמיעתן.

1. הוצאות יובאו בחשבון ההליך העיקרי.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כ"ט כסלו תשע"ז 9 דצמבר 2016