סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 11002

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: יג 15דא ה צטסא ע"י ב"כ ליעד וטשטיין ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפני התנגדות לבקשת פטנט מס' 174082 (להלן: "הבקשה" או "בקשת הפטנט"). הבקשה הוגשה על ידי 46 115 שא (להלן: "המבקשת"). הבקשה הינה בקשת חלוקה מבקשת

פטנט מס' 133906 (להלן: "הבקשה ההורה") עליה ניתן פטנט ביוס 6.10.2006. הבקשה נכנסה לשלב הלאומי בישראל ביוס 6.1.2000 מכוח בקשה בינלאומית שמספרה

7 (פרסום בינלאומי מס' 0/1999/003854/)) שהוגשה ביוס 8 ותובעת דין קדימה מבקשת פטנט 1764/97 011 מיוס 18.7.1997.

2 דבר קיבול הבקשה פורסם ביוס 31.5.2010. הודעת התנגדות לבקשה זו הוגשה על ידי טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "המתנגדת") ביוס 29.8.2010.

3 לאחר חילופי כתבי טענות מצד הצדדים, המבקשת הגישה ביוס 8.12.2011 בקשה לתיקון התביעות, במסגרתה צומצמה תביעה מס' 1 ונוספה תביעה תלויה מס' 2. המשך בירור הליך ההתנגדות עוכב בהתאם. ביוס 5.3.2012 (בטרס אושרה בקשת התיקון הראשונה אך משחלפה תקופת ההתנגדות לה על פי תקנה 102(ג) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968) המבקשת הגישה בקשה נוספת לתיקון תביעות הבקשה במסגרתה צומצמה תביעה 1 פעס נוספת. יצוין כי המתנגדת לא הציגה התנגדות לשתי הבקשות לתיקון התביעות מצד המבקשת.

4. תיקון התביעות הנוסף אושר ביוס 13.5.2012 ובחלוף תקופת ההתנגדות לו שבו הצדדים למסלול הליך ההתנגדות לבקשת הפטנט עצמה. כתב טענות המתנגדת שלאחר תיקון התביעות הוגש ביוס 11.6.2013. כתב טענות בתשובה מצד המבקשת הוגש ביוס 1.9.2013.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 1.12.2013, ראיות המבקשת ביוס 17.6.2014 וראיות בתשובה מאת המתנגדת הוגשו ביוס 3.11.2014.

5. מטעם המתנגדת הוגשו חוות דעת מומחה של 2811260881 אזג] .זכ (להלן: "ד"ר זקרזבסקי"), הן בראיותיה הראשיות והן בראיות שבתשובה. מצד המבקשת הוגשה חוות דעת מומחה של 38005 הסגתו5 .עס (להלן: "ד"ר בייטס") וכן חוות דעת של עורכת הפטנטים תגום]0 7 0811 יז (להלן: "ד"ר וולמן").

6. משהבשיל התיק לכלל שמיעה, חלף שמיעתו ביקשו הצדדים שהחלטה תינתן על פי סיכומיהם בכתב ועל פי החומרים שהוגשו תוך ויתור על חקירות. בהחלטתי מיוס 16.3.2015 נעתרתי לבקשת הצדדים לעניין אישורו של הסדר דיוני כאמור. סיכומי המתנגדת הוגשו ביוס 5, סיכומי המבקשת הוגשו ביוס 20.1.2016 וסיכומיס בתשובה מצד המתנגדת הוגשו ביוס 20.4.2016.

בקשת הפטנט

7 שם האמצאה נושא הבקשה הינו "מלח מתאנסולפונט של נגזרת של א - פניל - 2 - פירימידינאמין, תהליך להכנתו ושימושו בהכנת טבליה המכילה אותו" (ובאנגלית

" מאזאה םאזס הזת צץ-2- [צאפתץ-א ג תס אסזדה16ססוא .זג ז5צ63 0 5 115 כאג תאנ)ג זטאג/א 115 08ע 55₪5ת:)סתק (מץזךג צז[אתכ אז 0 ז6ד את ה ה ג עס אסזדה ה קת תק מד").

8 אימטיניב מתאנסולפונט (או אימטיניב מסילאט) הינו החומר הפעיל בתכשיר המכונה של המבקשת והוא משמש בעיקר לטיפול בלוקמיה מסוג 005ת61086עגת 6וחסית6 ובגידוליס סרטנייס של מערכת העיכול מסוג פזסותטז [8התסי50 [8ת1650ת01י8850. אימטיניב

מתאנסולפונט מצוי בתכשיר .₪6 /21.1) בצורה הגבישית 5 .

9. צורה גבישית של אימטיניב מתאנסולפונט נבדלת מצורה גבישית 1 של אותו המלח של התרכובת, בין היתר, בהיבט המורפולוגי - בעוד שצורה 1 מאופיינת בגבישיס בצורה מחטית,

צורה 0 מאופיינת בגבישיס שאינס בצורה מחטית, וכן בחיבט הפיציקלי, כגון תכונות הארימה

העדיפות של צורה ₪ (ר' למשל, פסקא 19 לחוות דעתו של ד"ר בייטס).

20. הבקשה (המתוקנת, כפי שעומדת בהליך ההתנגדות דנן) כוללת 5 תביעות כאשר תביעה 1 הינה בלתי תלויה.

1. תביעה בלתי תלויה 1 תובעת צורה גבישית של מלח מתאנסולפונאט של תרכובת המכונה פורמולה 1 (שהיא למעשה אימטיניב מתאנסולפונט) המאופיינת בגבישים שאינס בצורה של

מחטיס ואשר דיפרקציית קרני ה- א שלה מראה שיאים בזויות 211108 של 59.7 ו- 520.0, וכלשון התביעה:

| 10 01 הטסקוחסס 8 01 581 816ה10ו050חה8חז0וח 8 וס והזס? ו3זפס ₪ חד .1

(0 א א א א יק ו ס 8 ב

\ א הסוז80ז11ו0 ע8ז-א חס חַהווסח6 סז 6/5189 59/0 ,6/5185 66016-508060ח-חסח עס 6206וספזהחס

."0 80 9.77 ]0 210018 הס!ז0180ז 01 פסוהָח8 8% 685

2. תביעה 2 הינה תביעה התלויה בתביעה 1 והיא תובעת את הצורה הגבישית שבתביעה 1

כאשר דיפרקציית קרני ה- א שלה מראה שיאים בזויות 21108 של: 9.7, 13.9", 14.7 5, 18.2", 20.0", 20.6", 21.1", 22.1?, 22.7", 23.8?", 29.8", 530.8.

3. תביעות 3 ו- 4 תובעות, בהתאמה, קפסולה או טבליה המכילה את מלח המתאנסולפונט של אימטיניב הנתבע בתביעות 1 או 2. תביעה 5 תובעת תהליך להכנת טבליה בהתאם לתביעה 4 ובהתאם לתביעות 1 או 2.

4. טענות המתנגדת

5. המתנגדת טוענת כי תביעות בקשת הפטנט הינן "חמדניות", ושאינן עומדות בהוראת סעיף 3 א) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

6. בהקשר זה טוענת המתנגדת כי: (א) תביעות 1 ו- 2 מתייחסות לצורה ₪ של אימטיניב מסילאט לא מחטית וללא הגבלת כמות, בעוד שבפירוט הבקשה מתוארת האמצאה כמתייחסת לאימטיניב מסילאט הכולל לפחות 90%, על פי משקל, של צורה ₪; (ב)

תביעה 1 תובעת הגנה על צורה ₪ של המלח שאינו מחטי המאופיין בשני שיאים ספציפיים,

7. אשר לטענתה יש בהם רק בכדי להבחין בין צורה 8] לצורה 0, בדיפרקציית קרני א, בעוד שבפירוט הבקשה הדיפרקציה כוללת לפחות שלושה עשר שיאים, ומשמעות דבר זה הינה הרחבת היקף ההגנה לפי תביעה 1 לפולימורפים נוספים של אימטיניב מסילאט (הכוללים יותר שיאים משני השיאיס הספציפיים הנתבעיס בתביעה 1).

המתנגדת טוענת כי האמצאה הנתבעת בבקשה אינה מועילה כנדרש בסעיף 3 לחוק. בקשת הפטנט, כאמור, מתייחסת לצורה ₪ של אימטיניב מסילאט המאופיינת, בין היתר, בצורה לא

מחטית ללא מגבלה כמותית, ובמאפייני זרימה טובים יותר ביחס לצורה ₪6 שהיא בעלת צורה מחטית. המתנגדת טוענת כי המבקשת לא עמדה בנטל הוכחת היעילות שכן הבקשה, ביחס

לכמויות כלשהן של צורה ₪, אינה מדגימה יתרונות אלו כנדרש.

המתנגדת טוענת כי לאור פסקת המבוא שבבקשה, יש לראות בבקשה כמתייחסת לשיעור של לפחות 90% על פי משקל של צורה ₪]. בתשובה לטענת המבקשת, בעניין וה, כי פסקת המבוא השתרבבה לבקשה בטעות, טוענת המתנגדת כי ככל שמדובר בטענה עובדתית מקומה בתצהיר עובדתי ולא בחוות דעת מומחה של ד"ר וולמן ועל כן יש למחקה בהיעדר קבילות, לחלופין להעניק לה משקל אפסי. כן, טוענת המתנגדת כי לד"ר וולמן אין ידיעה אישית אודות אותה טעות שכן ד"ר וולמן מועסקת אצל בא כוח שונה מזה שייצג את המבקשת במסגרת הליכי הבחינה - אז צורפה פסקת המבוא לטענת המבקשת.

יתרה מכך, טוענת המתנגדת כי בעל מקצוע ממוצע הקורא את בקשת הפטנט היח מגיע למסקנה כי האמצאה מושא הבקשה מתייחסת לאימטיניב מסילאט הכולל לפחות 90% על פי

משקל של צורה ₪ ולפיכך חוות הדעת של ד"ר וולמן אינה רלוונטית להליך דנן.

בפי המתנגדת הייתה גס טענה - בה לא דנה בסיכומיה - ולפיה, קיימת חפיפה בין תביעות הבקשה לנתבע בבקשה ההורה, שכן במסגרת הבקשה ההורה נתבע אימטיניב מסילאט הכולל

לפחות 90% של צורה ₪ ומאופייו בדיפרקציית קרני % עס שיא בעצמה יחסית של 65 יחידות

בווויות 2111013 של 20.0". משמע, היקף ההגנה בבקשה ההורה מכסה גם שיאים נוספים, שכן העוצמה היחסית האמורה של 65 שנדרשה בבקשה ההורה כוללת גס שיאים נמוכיס יותר. מה גס שדרישת שיאיס במספר זוויות גדול יותר הנה דרישה יותר ספציפית מדרישת שיא בזווית אחת. לפיכך, לטעמה של המתנגדת, הבקשה דנן מהווה ניסיון להשגת פטנט על אותה האמצאה הנתבעת בבקשה ההורה, בניגוד להוראת סעיף 2 לחוק.

טענות המבקשת

1. לטענת המבקשת, בקשת הפטנט מתייחסת ומדגימה את צורה 5 כשלעצמה, וכאשר צורה 0 מצויה בשיעור של 90% מודגס אך אחד היישומיס המועדפיס המתואריס בבקשת הפטנט.

היינו, הבקשה אינה מוגבלת לשיעור ספציפי של צורה 5 בחומר.

המבקשת טוענת כי שוגה המתנגדת כאשר היא מתייחסת לפסקה ספציפית מבקשת הפטנט

בדבר היישוס המועדף של צורה 5 וכי יש לקרוא את הפטנט כמסמך שלם. בנוסף, טוענת המבקשת כי פסקת המבוא לבקשה משמשת למטרות אדמיניסטרטיביות בלבד ולא לשס פרשנות הפטנט.

יתר על כן, המבקשת טוענת כי פסקת המבוא לבקשה צורפה בטעות לפירוט בקשת הפטנט. לטענתה, הבקשה ההורה תובעת שיעור של צורה ₪ של 90%. המבקשת הסבירה שלפני שקובלה הבקשה ההורה נדרשה המבקשת, בהתאם לפרקטיקה הנוהגת אז, להתאים את הגדרת המבוא בבקשה ההורה למערכת התביעות שם. כך קרה, לטענתה, שפסקת המבוא

מבקשת ההורה נותרה בפירוט הבקשה דנן שהיא, כאמור, בקשת חלוקה, וזאת על אף שאינה תואמת את מערכת התביעות בה.

המבקשת טוענת בתגובה לטענות המתנגדת בעניין זה, כי בעל מקצוע שהיה קורא את פירוט הבקשה בכללותו ולא רק את פסקת המבוא היה מבין כי מדובר בבקשת חלוקה וכי יישומו

של שיעור 2] של 90% נתבע בעצס רק בבקשה ההורה.

המבקשת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה תובעת צורה גבישית חדשה - בענייננו, צורה 0

- אשר מהווה תביעת מוצר שהיא לכשעצמה ניתנת להגנה. לשס השוואה מפנה המבקשת לפטנטיס רשומיס על שס המתנגדת אשר תובעים הגנה על צורות גבישיות של חומריס פעילים. המבקשת טוענת כי גסם באותס פטנטים רשומיס של המתנגדת נוגעות התכונות העדיפות של הצורות הגבישיות, בין היתר, גס לתכונות זרימה ודחיסה כפי שאלה מפורטות ומודגשות בבקשה. לפיכך, לטענת המבקשת, אין לייחס לצורה גבישית ₪ יתרונות הבאים לידי ביטוי רק בריכוזים גבוהים, למשל בשיעור של 90%, ולכן ניתן להגן עליה כצורה גבישית חדשה כשלעצמה.

המבקשת טוענת כי תכונות הצורה 0 אינהרנטיות למבנה הגביש ולא תלויות בשיעור הצורה

בתרכובת. משכך, ולאור היות תכונות הצורה 0 עדיפות על פני צורה ₪ יש לראות בבקשה כעומדת בדרישות היעילות.

פרשנות בקשת הפטנט

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

7. הכלל המנחה בעניין פרשנות פטנט נדון בבית המשפט העליון בע"א 345/87 עקות 0 ) ז זוה נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45, 65 (להלן: "פס"ד היוז"):

"אכן, פרשנותו של פטנט איננה שונה בעיקרה מפרשנותו של כל מסמך אחד, ולכן יחולו עליו כללי הפרשנות הדגילים, החלים לגבי מסמכים, עם זאת, מתחייבת זהירות פדשנית לאוד אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט כמקנה מעין מונופולין בשוק. כלל פדשנות בסיסי הוא, כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלס, על-מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך... אמנסם, הפטנט מכוון, בראש ובראשונה, אל בעל המקצוע בתחום או בענף הרלוואנטיים, לכן יש לפרשו לאור הידע המקצועי, שהיה קיים במועד המתאים. אולם, מאחד שמלאכת פרשנות הפטנט חותרת להתחקות אחד כוונת הממציא, מותדת גמישות מסוימת במתן משמעות לביטויים ולמונחים, המופיעים בתביעות, והתיאוד שבפירוט יכול לשמש כמילון לביטויים ולמונחים אלה. לשון אחר: הממציא יכול, במידה מסויימת, לשמש לקסיקוגדאף של אמצאתו".

8. סעיף 13(א) לחוק קובע כדלהלן:

"הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט."

9. תקנה (20)(א)(3) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות") מפרטת ביחס לדרישות סעיף 13 שלעיל, וקובעת כי על התביעה המגדירה את האמצאה "להיות תמציתית וברורה".

0. כאמור, תביעות הפטנט מגדירות את היקף ההגנה הנתבע בבקשת הפטנט. פרשנות התביעות תיעשה לאור מסמך הפטנט בכללותו, לרבות הפירוט והשרטוטים הכלולים בו (פס"ד היוז, עמ' ל6). עס זאת, לא ניתן לייבא לתוך התביעות את אשר לא נאמר בהן אך כן נכלל בפירוט:

"נקודת מפתח בעיצוב העישה הראויה היא כי מסמכי הפטנט הם מסמדך חד -צדדי שאותו כותב הממציא עצמו, במילותיו שלו, והוא רשאי לנס חן אוות נפשו (242 41 .[22] .10 8וח6חסקוס) 6וחז0)). אי -בהידות הקיימת לגבי הפרשנות של ביטוי זה או אחר בכתב התביעות *כול שתיפתר על -ידי שימוש בשאר מסמכי הפטנט, אך לא ניתן לאמץ באורח סלקטיבי ביטויים מכתב הפירוט, התומכים בפדשנות המוצעת שק הממציא, ולהתעלם מביטויים אחרים המופיעים בו ( 6 0016|

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

,[21] .1/0 .600 ג[70ז6560 מסזמסס 0 .1.0 65ח5וו 1 [ס6ופוות 1 '"

1. סעיף 13(א) לחוק עוסק, כאמור, בשאלה האס התביעות שבבקשה נובעות באופן סביר מן הפירוט ומאפשרות לבעל מקצוע סביר בתחוס ליישמן אס לאו. לעניין וה יפיס דברי בית המשפט האירופי לערעורים:

6 66תט ות1ה61 3 6105138 101 16350 3 01 15 ב[16301 6טת" בה ,6ט11מ6טחו תה [6ש0ם 155 6ס11בּוה-502[661 115 35 שחסן 35 0 1 ".חסוזק06501 1116 עכ 501160 מה תו 115610560 ע50/11016

(18.11.1996) .צ.א 160פצ1 0593/96

(ר' גס:(3.11.1993) ,./.5 ויז 26100 .ט .6ח1 (/5) א6זמץ5 0456/91 ד )

2. בענייננו, כאמור, טוענת המתנגדת כי התביעות שבבקשה אינן עומדות בהוראת סעיף 13(א) לחוק שכן הן תובעות הגנה נרחבת מן המתואר בפירוט. בפי המתנגדת טענה גם כי התביעות הנו "חמדניות". באשר למונח זה, ככל שיש לעשות בו שימוש, כבר קבענו שהקביעה באשר להיק601ע [|נטו 6[ס 3 35 506016800 1011 1061 1116 01 0160610161 מב 011560061 116 15 תס1וה6טתג 6 ע[תס (] מזס] 0+ 11160[ 01 15 תסנות6טהו 116 +13[ וב ₪]

‏. "6טכן ץ6850611811" 18

‏7. לעניין הטענה כי קיימת פרקטיקה נהוגה לתביעה של פולימורפיס חדשים כשלעצמס הסביר ד"ר בייטס בסעיף 31 לחוות דעתו:

‏6יזה 8כןזסוהץ[סכ [6ש30 ,6111165 [163ו6ו[6 שו6 116 +15[ ,1016661" 6 +\/ .1111131105 ע)1זטוכן 6ט1ז11)3תהטן) ]סונו 56 סכ 60וחוב3ּ[6

‏5 ,6120011161 6161160יכן ב 6יזהּ 1111131105 6ע11ה:11תבּנון) ‏ 56סות

.8

.9

.0

.1

1 ,16110115113110) 01 536 116 1-0 .6356 1תַה51ח1 116 הג 0 155060 6015)הכן |כןזסותץ!סכק ו[56876 10 [56ת60₪ 5 +תה6ו[קקבּ \כןזסוהץ!סכ שהווחו6!3 15ה6ובּכן 78 ,68[1שכ) .0 1251 1116 צכ שד 6 וה6[31 15תס6והק 78 01 00% 5וחסזהק 77 .6תטס) 6ע6עו פהזס] "ץזוזט" +ס "6טהב)1)תהטן)" זטס !1 ,56 סכ פוודזס] ו[כנסותץוסק

".. .1)311085וחו]

לאור האמור לעיל, נראה כי יש ממש בטענות המבקשת בקשר לפרשנות התביעות וכי לכאורה לא קיימת מניעה במתן הגנה על צורה חדשה לכשעצמה גס כאשר במסגרת הדגמותיה נעשית התייחסות לסוגיית ההעדפה לניקיון התרכובת.

יתרה מכך, טוענת המבקשת כי מקובל לתבוע פולימורפים חדשיס כשלעצמס וללא מגבלה כמותית. כאמור, לחיזוק טענתה או מפנה המבקשת לפטנטים רשומיס על שס המתנגדת. הדבר למעשה אינו במחלוקת אך המתנגדת השיבה כי במסגרת הפטנטים מטעמה לא קיימת פיסקא המצמצמת את היקף ההגנה הניתן לפטנטים כפי שנעשה בענייננו. המתנגדת שמה יהבה לעניין גה על לשון פסקת המבוא בפירוט אשר המבקשת, כאמור, טוענת שהשתרבבה אליו בטעות. מהלך הטיעון עולה שאין המתנגדת טוענת כנגד הפרקטיקה הנהוגה לתבוע צורה חדשה לכשעצמה.

המבקשת הסבירה כי פסקת המבוא נעשתה עקב דרישת הבוחנת להתאיס את הפירוט לתביעות הבקשה ההורה ושבעת החלוקה לא הותאמה לשון פירוט הבקשה דנן והפסקה "השתרבבה" לפירוט. טענה זו, הנדונה בחוות דעתה של ד"ר וולמן, עוסקת בענייניס שבעובדה. מסכיס אני עס המתנגדת כי ד"ר וולמן אינה העד "הנכון" אשר לו בקיאות בנתונים לגביהס היא מעידה בקשר לטעות זו וממילא עניין זה נושאו לתצהיר ואינו שאלה של סברת מומחה.

יחד עס זאת, נראה כי אין במצב דברים זה כדי להסיט מן הכלל הידוע, כאמור בפס"ד היוז, כי את מסמך הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם. בנקודה זו מוכן אני לקבל את טענת המבקשת כי פסקת המבוא אינה ממצה ואין להסתמך עליה באופן בלעדי לשס פירוש בקשת הפטנט. בעל מקצוע אשר היה קורא את בקשת הפטנט בכללותה, לא היה נעזר אך בפסקת המבוא אלא קורא את בקשת הפטנט כולה.

כאמור, טוענת המתנגדת כי האמצאה מושא הבקשה אינה יעילה שכן אינה מלמדת או מדגימה את היתרונות הנטענים לגבי בצורה 0 כאשר הינה מצויה בכמות כלשהי, אף אפ מזערית.

כאמור, הדרישה כי האמצאה תהא מועילה קבועה, לצד תנאיס נוספיס לכשירות אמצאה לפטנט, בסעיף 3 לחוק. דרישת היעילות הנה משוכה אותה על כל בקשת פטנט לעבור, כפי שעמד על כך כב' השופט הנדל ב-רע"א 5041/13 ענת גבאי ואח' נ' עמינח תעשיית רהיטים ומזרונים בע "מ (פורסס בנבו, 21.1.2014);

"קדיאת הסעיף הראשי, המונה את התנאים לכשידותו של פטנט מלמדת כי "יעילות" מנויה כקריטריון השני מבין ארבעת הקדיטריונים לכשידותו של פטנט. אין בכך תימה. כך, כל בקשת פטנט, ראשיתה

במשוכה אותה היא חייבת לעבור."

משמעות דרישת היעילות שבסעיף 3 לחוק נדונה על ידי כב' השופטת נתניהו בע"א 665/84 סאנופי בע "מ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד מא (4) 729, (להלן: "עניין סאנופי") שס נקבע:

"בשלב הגשת הבקשה חייבת היא לכלול הבטחה בדבר היעילות. בכך מתקיימות בדרך כלל דרישות סעיף 3 לחוק. הוכחתה של הבטחה זו תידרש בשלב ההתנגדות, אם תוגש כזו, או בבקשה לביטול הפטנט בתביעה בגין הפרתו. בהליכי ההתנגדות יהיה נטל השכנוע על מבקש הפטנט, שטרם נרשם; בהליכי ביטול או הפרה של פטנט שנרשם יהית הנטל על מבקש הביטול או על הנתבע בתביעת הפרה."

(ההדגשה אינה במקור - א.ק.)

(ר' גס: התנגדות לבקשת פטנט (179840, עמינח תעשיות רהיטים בע"מ נ' ענת ומשה גבאי, (פורסס באתר רשות הפטנטים, 20.11.2012)).

בענייננו, נראה כי אותה ה"הבטחה" שעומדת בבסיס הבקשה, לאור הפרשנות דלעיל, הינה ליתרונות הצורה גבישית חדשה וזאת ללא הגבלת שיעור כמותה בחומר. על קיומה של צורה גבישית זו אין עוררין בעוד שהמתנגדת אינה טוענת להיעדר חידוש או התקדמות המצאתית.

התכונות המאפיינות את צורה גבישית (], אשר כפי שנטען על ידי המבקשת הנן יתרונותיה (וכפי שצוין בחוות דעתו של ד"ר בייטס (ר' סעיף 8 לעיל)), הינן, בין היתר, תכנות של "זרימה" ו"דחיסה" אשר אין הצדדיס חלוקיס על כך שיש להן עדיפות בייצור תעשייתי של תכשיריס

רפואיים. כך גס בבקשת הפטנט נטעו כי לצורה 0 יתרון על פני צורה ₪ מבחינת התאמה לפורמולציות של צורות מתן מוצקות (עמוד 2 שורה אחרונה עד עמוד 3 פסקא שנייה; עמוד 8 עד פסקא שלישית).

ככל שניתן למצוא בבקשה תמיכה ליתרונות אלה הרי שהנן נעשות לגבי מקריס בהם לצורה ₪ שיעור כמותי משמעותי בחומר (מעל 90%). אין בחומריס שהציגה המבקשת בבקשת הפטנט ואף לא לאחר מכן במסגרת ההתנגדות התייחסות לקיומס של היתרונות בשיעוריס קטניס ביותר או לצורך העניין בשיעורים בינונייס.

כפי שהודגש לעיל, בעניין סאנופי הדגיש בית המשפט כי הוכחת אותה הבטחת יעילות תיעשה בשלב ההתנגדות ככל שתועלה טענה לגביה. ככל שמועלית טענה כנגד יעילותה של האמצאה הנתבעת הרי שזו צריכה להיעשות במידה אשר יהיה בה כדי לשכנע בסבירות מימושה של ההבטחה ואין הכרח להידרש להדגמות וניסוייס נרחבים שאולי אינס נדרשיס בהעדר טענה שכנגד.

כאמור, המבקשת עומדת על כך שבקשת הפטנט תובעת הגנה על כל שיעור כמותי של צורה ₪ בחומר. משהעלתה המתנגדת טענה מפורשת באשר לשאלת היעילות בשיעורים נמוכיס השוניס מהשיעוריסם הגבוהים שלמעשה נדוניס בבקשת הפטנט הרי שהיה על המבקשת להידרש לכך בראיותיה ובטענותיה או לכל הפחות להפריך את סברותיו של המומחה מטעס המתנגדת אשר טען כנגד יעילותה של האמצאה בשיעוריס הנמוכיס של צורה ₪ בחומר. אף אס היה דן בכך בפירוט המומחה מטעס המבקשת, אין זה ודאי שדי היה לעניין וה בשקילת הסברות האחת כנגד השניה לכשעצמן (לעניין הנטלים הרובציס על כתפי מבקש פטנט גם במשך הליך ההתנגדות, ר' התנגדות לפטנט 143977 אוניפארם בע"מ נ' 12/ 511:32.00668\, בפסקא 44 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 29.7.2007)).

בענייננו כאמור, ביקשו הצדדיס במשותף שלא לערוך חקירות ובכלל גה לא נחקר המומחה מטעס המתנגדת. מכאן שלא התמודדה המבקשת עס הספק שהתעורר באשר ליעילותה של האמצאה ולא עמדה בנטל המוטל על כתפיה במסגרת הליך ההתנגדות באשר לכשירותה של הבקשה למתן פטנט בהיבט זה.

חפיפה בין תביעות הבקשה וההורה

נוסף על כך, איןו בידי לקבל את הבקשה דנן לאור חפיפה בין התביעות בבקשה דנן ובין אלו שבבקשת ההורה.

אמנם, המתנגדת ונחה בסיכומיה את הטענה שהועלתה בכתב ההתנגדות בקשר לחפיפה הקיימת בין התביעות, אך איני סבור כי זניחת הטענה אמורה לסתוס את הגולל מקוס בו נראה כי האמצאה מושא הבקשה אינה כשירה לרישום כפטנט. הליך ההתנגדות נתפס

כהמשך להליך בחינת הבקשה לפטנט. במסגרת הליך זה נבחנת מחדש כשירותה של האמצאה לפטנט. הליך זה נועד לשרת את טוהר הפנקס כהליך המשלים את הליך הבחינה המנהלי (ר'

התנגדות לבקשה לרישום פטנט מס' 136482 תרכובת ברום בע"מ נ' ‏ 6![זהוז6ס|ה 5/1 001208110 (פורסס באתר רשות הפטנטים, 7.11.2010)). אף אס ונחה המתנגדת את טענתה לגבי חפיפה, אין הדבר אומר בהכרח כי האמצאה העומדת במסגרתו של הליך

התנגדות, שכאמור מהווה הליך בחינה משלים, ראויה להירשום בפנקס הפטנטים כל עוד אינה כשירה לרישום כפטנט שכן דיני הפטנטיס באים להגן גס על האינטרס הציבורי.

אין להעניק פטנט על בקשה בגין אמצאה לגביה כבר הוגשה בקשה אחרת או שניתן לגביה פטנט (ר' סעיף 2 לחוק וכן החלטה בעניין בקשת פטנט 203972 (השגה על החלטת בוחן)

6 8115 סא (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 2.12.2014) (להלן : "פרשת 5 ה צסא")).

לצורך בחינת חפיפה בין בקשות פטנט יש להשוות בין התביעות המגדירות את היקף האמצאה. על היקף האמצאה ניתן ללמוד מהיקף ההגנה המסתברת ממנה יהנה בעל הפטנט (ר' ע"א 2626/11 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ (פורסם בנבו, 3) בפסקאות 35-38).

תביעה 1 הבלתי תלויה שבבקשה ההורה תובעת צורה גבישית (] של מלח המונומתאנסולפונט של אימטיניב בכמות של לפחות 90% במשקל ואשר דיפרקציית קרני ה- 8 מראה שיאים

בזווית 201683 של 20" בעוצמה יחסית של 65. לשון התביעה כדלקמן:

,! 8]טחזס) +06 סהטסכוהסס 018 58% 3400007 8010 סוחס050 הבהז והסחסוח 6חז - החסז ג .1 א ₪ / כ א אּ אּ א (60 | ס %, ב

רש

| א. -] 06 זס 86ז0/9 5910 , הסווהסווטסוה-₪] 6 וס 9%9|5/ח6 01 זחהשופ/צ עם 90% 985% 81 סחופוהקההסס 200 זס 2170018 הסוז0ב:91ז 01 סוחָחבּ חב זה 268% 8 הסחסבּוו צְ8ז- חס שַהוטסח5 הסופסווסוח 6 חז פחו! 80ח10חו 09 16 סז סה קוהסס 85 65 01 עזופה6זחו 6חו! 6!811/6ז 8 סהועבּה 68%ם

.רההזס בוט

הבקשה ההורה, ובפרט תביעה 1 הבלתי תלויה, תובעת הגנה על אותו מימוש של אימטיניב מסילאט הכולל לפחות 90% על פי משקל של צורה גבישית ] וכן מכילה את שאר היבטי האמצאה שבבקשת החלוקה.

בענייננו, לצורך בדיקת החפיפה שבין תביעות שתי הבקשות, יש לבחון את תביעה 1 בבקשה ההורה אל מול תביעה 1 בבקשת החלוקה. בעוד שתביעה 1 בבקשה ההורה תובעת את "יישוס המועדף" של 90%, תביעה 1 בבקשת החלוקה מתיימרת לתבוע היקף הגנה על צורה

גבישית (] כשלעצמה ללא מגבלת שיעור כמות.

יצויו כי הפירוט הנלווה לשתי הבקשות והה למעט פסקאות הכוללות שינוייס שאינס מהותיים, ולכן פרשנות המונחיס לצורך השוואת התביעות בבקשת ההורה ובבקשה דנן שהופרדה ממנה תהיה אותה פרשנות.

אמנם אין התביעות הבלתי תלויות בשתי הבקשות זהות מילולית, אולס בהשוואת רכיביהן עולה כי הינן חופפות (לעניין אופן השוואת תביעות שאינן והות בלשונן, ר' עניין

5 ה עסצ), כדלקמן:

תביעה 1 הבלתי תלויה בבקשת החלוקה דנן תובעת, כאמור, את הרכיביס הבאים:

א. צורה גבישית (] של מלח המתאנסולפונט.

ב. הצורה הגבישית מאופיינת ככזו שאינה-מחטית.

ג. דיפרקציית קרני ה- 8 של הצורה הגבישית מראה שיאים בזויות 21688 של 9.7" ו- 20.0ל. תביעה 1 הבלתי תלויה בבקשה ההורה תובעת, כאמור, את הרכיביס הבאיסם:

א. צורה גבישית (] של מלח המתאנסולפונט בכמות של לפחות 90% על פי משקל.

ב. דיפרקציית קרני ה- א של הצורה הגבישית מראה שיאים בזווית 211688 של 20" בעוצמה יחסית של 65.

ההבדליס בין התביעות כפי שפורטו לעיל מסתכמיס בדרישת הצורה שאינה-מחטית של הצורה הגבישית, בנתוני שיאי דיפרקציית קרני ה-א ובדרישה הכמותית לפי משקל המופיעה בבקשה ההורה. בחינת כל אחד מההבדליס מעידה שלאו הבדל הוא:

14

צורה גבישית (] אינה בעלת צורה גבישית מסויימת אלא על דרך השלילה מוגדרת ככזו שאינה-מחטית. מכאן שהן הבקשה ההורה והן בקשת החלוקה מגדירות אותו תחוס צורה גבישית של מלח המתאנסולפונט;

שיא דיפרקציית קרני ה-א המפורט בבקשה ההורה של 20" בזווית 201688 בעוצמה יחסית של 65 כולל למעשה מכלול גבישים ובהס גס אלו המאופייניסם בדיפרקציית קרני %

המראה שיאים בזויות 211618 של 59.7 ו- 20.0". שימוש במספר רב של שיאים מצמצס את האפשרות לאפיון אותה צורה גבישית בעוד שאפיון באמצעות שיא אחד, כפי שמודגס בבקשה ההורה, מרחיב את טווח השיאים הנדרשיס לאפיון הצורה הגבישית. ואת בעוד שידוע כי נתון העצמה הנו נתון שרירותי ואינו דרוש לשם זיהוי הצורה הגבישית מה גס שממילא בבקשת החלוקה התייחסות לכך שהעצמה הנחצית בזווית של 20" גם היא בשיעור 65 יחידות (עמוד 2, פסקא שניה בבקשת הפטנט);

כפי שנדון לעיל, אין בהכרח העדפה בבקשת החלוקה דנן למגבלת כמות צורה (] ובאותה מידה הרי היא כוללת גם את האפשרות לכמות של לפחות 90% על פי משקל של צורה גבישית (] של מלח המתאנסולפונט הנתבעת בבקשה ההורה.

לאור האמור לעיל, מכלול הגבישים הנתבעים בתביעה 1 שבבקשת החלוקה מוכל כולו

בתביעה 1 שבבקשה ההורה. ואת בעוד שהבקשה ההורה מצומצמת לשיעור צורה ₪ של לפחות %. כלומר, במידה ויינתן פטנט בגין בקשת החלוקה הרי שיינתן לגבי גבישים לגביהס כבר ניתנה הגנה במסגרת הבקשה ההורה כאשר שיעורס בחומר הנו מעל 90%. לפיכך קיימת חפיפה בין התביעות, גס מקום בו לא קיימת זהות מילולית גרידא.

על מנת לפתור קושי וה בסיכומיה מפנה המבקשת לאפשרות של "הסרת" היישוס של ה-90% מהבקשה דנן. איני רואה כיצד ניתן היה לעשות כן לאור לשון הפירוט ואף לא לאור מכלול טענותיה של המבקשת הנדונות לעיל ולפיהן הבקשה מתייחסת לכל שיעור כמות צורה בחומר.

לטעמה של המבקשת היבטי הגנה נפרדיס שהיו יכוליסם לדור באותה בקשה ייתבעו בנפרד בבקשה ההורה והחלוקה. לצורך ה היה על המבקשת להדגיס את ההיבטיס השוניס העוליס משתי הבקשות. אין בלשון הפירוט וגס לא בפי המומחה מטעמה דבר בו יש להצביע על היבטיס שוניס של האמצאה. לאור דבריה של המבקשת שלשון הבקשה מתייחסת לכל שיעור כמות הצורה בחומר הרי ששיעור כמות שונה של הצורה הגבישית אינו יכול להיחשב היבט שונה של האמצאה הנתבעת.

4. לפיכך, גם מטעם זה של חפיפה בין בקשת החלוקה והבקשה ההורה לא ניתן לרשום את הבקשה דנן.

5. בשולי הדברים אציין כי בין לביו הוגשה בקשת המתנגדת לזירוז מתן החלטה וכן תגובה לבקשת זירוז זו ותשובה לאחרונה. במסגרת התגובה נטען על ידי המבקשת כי המתנגדת העלתה טענות בסיכומי התשובה מטעמה אשר לא עלו בסיכומיה הראשוניס ואף לא בכתבי טענותיה ובכך מהוות הטענות לטעמה הרחבת חזית אסורה. עס ואת ציינה המבקשת שאין בדעתה להגיש בקשה למחיקת הסיכומיס או להשיב להם. די בכך היה כדי לפטור מלעסוק בעניין זה. עם ואת, אציין שהנדון לעיל נסמך על ענייניס שנדונו בסיכומי הצדדיס כדבעי והיתה לצדדיס הודמנות נאותה להתייחס אליהם. על מנת להניח את הדעת אוסיף ואציין שעיון בפירוט גוף התגובה לגבי תקציר הדבריס אליהס היתה המבקשת מתייחסת לו היתה מגישה בקשה סדורה (שכאמור, לא הוגשה) אינו מעיד על דבר מה חדש שלא נדון קודס לכן בהליך ואיני מוצא שקופחה וּכותה של המבקשת להשמיע טענותיה בענייניס אלה.

6. סוף דבר, ההתנגדות מתקבלת ובקשת פטנט 174082 נדחית.

בקשה לפסיקת הוצאות יכולה להיעשות בהתאם לחוזר רשם מ.נ. 80.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כ"ה כסלו, תשע"ז 5 דצמבר, 2016