סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול פטנט 155671 (בקשה למחיקת ראיות)

מבקשת הביטול: רונטל יישומים הנדסיים 2001 (בע"מ)

ע"י ב"כ מיתר ליקוורניק גבע לשס טל ושות'

בעל הפטנט: אלעד ברקן

ע"י ב"כ לוטי ושות' עו"ד

הבקשה לביטול פטנט מס' 155671 (להלן: "הפטנט") הוגשה ביוס 23.6.2015 והיא התנהלה בהתאם לסדרי הדין הקבועים בתקנות. משהגישו הצדדים את ראיותיהם, ההליך נקבע לדיון בפניי במהלך חודש דצמבר 2016.

כעת מונחת בפני בקשה למחיקת חלק מראיותיה בתשובה של מבקשת הביטול.

הפטנט הוענק ביוס 15.12.2004 בגין שיטה ומערכת לפיענוח הצפנה. עניינה של ההמצאה בפיענוח צופן באמצעות שימוש בשיטת התקפה מסוג טקסט מוצפן בלבד -זא6116כ01) (ץ!חס על מנת לתקוף צופני ורס (ז6תק6:1 1ח5₪08) הקרוייס 5/1 ו- 5/2 המשמשים כלי להצפנת מידע המועבר על גבי רשת סלולרית מסוג 1511). ההמצאה מאפשרת פריצה והאזנה לתקשורת המועברת על גבי אותה רשת.

ואלו הן הראיות שמחיקתן נתבקשה: חוות הדעת של עורך הדין ועורך הפטנטים 9[ .1 581020 (להלן: "חוות דעת קולב") וחוות הדעת של המומחה שעל פרטיו הטלתי חיסיון בהחלטתי מיוס 18.8.2016 (להלן: "חוות דעת המומחה החסו"). חוות הדעת הוגשו ביוס 13.6.2016.

עיקר טענות בעל הפטנט

טוען בעל הפטנט שחוות הדעת אינן מהוות ראיות בתשובה בהתאם להוראות תקנה 106 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכיםס ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות").

בנוגע לחוות דעת קולב, טוען בעל הפטנט שהיא באה לתמוך בטענה שהעלתה מבקשת הביטול בבקשת הביטול מבלי שטענה זו נתמכה בתצהיר כנדרש. לפיכך יש בהגשת חוות הדעת כעת משום ניסיון לתקן את הפגם שנפל באי הגשתה במועד. עניינה של חוות הדעת בטענה שהעלתה מבקשת הביטול המתייחסת למשמעויות הנובעות מן הפער בין רוחב התביעות של הפטנט הנדון לבין שלושה פטנטים מקבילים אשר רשומים בארצות הברית :

6 115 אשר התקבל ביוס 30.8.2011, 8,295,477 125 מיוס 23.10.2012 ו- 105 2 מיום 19.3.2015. לטענת מבקשת הביטול, בעל הפטנט ויתר על חלק מהתביעות בארצות הברית מתוך ידיעה שלא יקבל הגנה עבורן עקב היותן נעדרות התקדמות המצאתית, אותן תביעות אשר זהות לתביעות בפטנט הישראלי. לדעת בעל הפטנט היה על המבקשת לתמוך טענה זו בראיות מתאימות כבר בשלב הגשת הראיות הראשיות, ומשלא עשתה כך אינה יכולה לתקן את הפגם במסגרת ראיותיה בתשובה.

בנוגע לחוות דעת המומחה החסוי, טוען בעל הפטנט שמועלית בה טענה חדשה המהווה הרחבת חזית הנוגעת לשאלת זהותו של "איש המקצוע הממוצע בתחום", טענה שלא עלתה בבקשת הביטול ולא בתשובה לה. מעבר לכך טוען בעל הפטנט כי בחלקיה של חוות הדעת קיימת חפיפה בינה לבין שתי חוות הדעת של פרופ' אמיר הרצברג, הראשונה, אשר הוגשה במסגרת הראיות הראשיות של מבקשת הביטול והשנייה, אשר הוגשה יחד עם חוות דעת המומחה החסוי. המתנגד טוען שהמבקשת משתמשת בחוות דעתו של עד חדש על מנת לחזק את טענותיה.

לחלופין, מבקש בעל הפטנט במקרה שבו נדחית בקשתו למחיקה, לאפשר לו להגיש את תגובתו לטענותיה של המבקשת.

עיקר טענות מבקשת הפטנט

המבקשת טוענת כי חוות דעת קולב הוגשה על מנת להשיב על טענת בעל הפטנט בעניין היקף ההגנה שקיבל בארצות הברית וההבדל בינו לבין אה שנתקבל בפטנט הנדון. בכתב טענותיה מצטטת המבקשת את הסכמת בעל הפטנט לדרישת בוחן הפטנטים האמריקאי למחוק חלק מהתביעות של הפטנט שנרשם בסופו של יוס בארצות הברית עקב אי-עמידתן בדרישות הדין. לדעת המבקשת עניין זה אינו מתיישב עס טענת בעל הפטנט בתצהירו כי

ההבדל בין הפטנט הישראלי לפטנטים המקבילים בארצות הברית מתמצה בהבדלים ניסוחיים הנובעים מהדינים השונים בישראל וארצות הברית. בתצהיר הוסיף בעל הפטנט וטען כי בהתאם לייעוץ משפטי שקיבל הפטנטים בארצות הברית והפטנט בישראל מעניקים לו הגנה שווה. מבקשת הפטנט טוענת שלא היה ניתן לצפות מראש את טענות בעל הפטנט וכי דבריו כאמור מהווים הכחשה חד-משמעית לטענתה בנוגע לשוני בחיקפי ההגנה.

וממשיכה וטוענת מבקשת הביטול כי בקשה זו למחיקת חלק מן הראיות בתשובה הינה נסיון לפסול ראיות המציגות תמונה עובדתית מלאה ונכונה ושממילא עסקינן במסמכים פומביים הפתוחים לעיון הציבור, אשר רשום מוסמך לקרוא אף ללא מומחה.

בנוגע לחוות הדעת של המומחה החסוי טוענת המבקשת כי הוגשה על מנת להשיב על ארבע טענות ספציפיות שהעלה בעל הפטנט בתשובתו במסגרת חוות דעתו של פרופ' דני דולב, כדלקמן: א. שאלת זהותו של "איש המקצוע הממוצע בתחום" הועלתה על מנת להפריך את טענתו של בעל הפטנט כי התעשייה הגיבה בצורה נלהבת לאמצאתו. לטענת המבקשת, המומחה החסוי הוא איש מקצוע המשתייך לאותה תעשייה; ב. טענתו המפתיעה של בעל הפטנט שהתקפת חיפוש ממצה אינה התקפה ישימה ועל כן אינה מהווה ידע קודם. המבקשת טוענת שחוות הדעת הוגשה על מנת להפריך טענה זו; ג. מחלוקת לגבי פירוש המונח "866655"; ד. מחלוקת לגבי שאלת הקושי במציאה וניצול יתירות (עְַחַה0ח600:).

במערכת ה- %!35).

מעבר לכך דוחה המבקשת את הטענה שחוות דעתו של המומחה החסוי היא חזרה סטטית על חוות דעתו של פרופ' הרצברג. הצורך לחוות דעת נוספת זו טוענת המבקשת, התעורר כאשר בעל הפטנט בחר להפריד בראיותיו בין התעשייה לבין האקדמיה.

בנוגע לבקשתו של בעל הפטנט להתיר לו להגיש ראיות באס לא איעתר לבקשת המחיקה, טוענת המבקשת שאין להתיר סבב ראיות חדש מעבר למותר על פי התקנות.

דיון והכרעה

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תקנה 106 לתקנות תחום את היקף הראיות בתשובה אותן רשאי מבקש ביטול פטנט להגיש : "הוגשו ראיות על ידי בעל הפטנט כאמור בתקנה 105, רשאי מבקש ביטול הפטנט להגיש, תוך חדשיים מיום שנמסרו הראות לדשם, ראיות בתשובה המתייחסות לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי בעל הפטנט בראיותיו או שהתעודרו לראשונה באותן ראיות."

תקנה 106 לתקנות נועדה לשמור על הפלוגתאות והמוסכמות שהותוו בשלבים הקודמים של ההליך ולאפשר לשני הצדדים לפרוס את התשתית העובדתית המלאה, מבלי לתת למבקש הביטול יתרון דיוני שאינו הוגן. לפיכך התנאים והמגבלות בתקנה על הראיות בתשובה נועדו, בין היתר, למנוע מצב שבו לא תינתן לבעל הפטנט ההזדמנות להשיב לראיות מבקש הביטול.

עולה מכך שאותן ראיות צריכות להוות תשובה ישירה לטענותיו וראיותיו של בעל הפטנט שעלו לראשונה בתשובתו או שהוכחשו במפורש על ידו שם. כך למעשה התנאי השני בתקנה הינו הבהרה של התנאי הראשון, דהיינו, מתי יש לראות בראיות שהגיש מבקש הביטול בסבב השני כתשובה לראיות בעל הפטנט והוא כולל שתי חלופות.

בטענותיה מסתמכים הצדדים על החלטות שניתנו בערכאה וו בשאלת פרשנותה של תקנה 106 ומקבילתה בהליך ההתנגדות, תקנה 62 לתקנות. לעניין זה נקבע בהחלטתו של כב' סגן הרשם (כתוארו או) בעניין התנגדויות לבקשות פטנט מס' 122118, 122161, 2, (בקשות לדחייה או מחיקת ההתנגדויות על הסף) אוניפארם נ' ט6תזבּ/ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 14.5.2001), כי התנאים הקבועים בתקנה 62 הינם תנאים מצטברים, כדלקמן:

"מלשון התקנה עולה כי כאשר תגיש המתנגדת, אם תגיש, דאיות בתשובה, על הדאיות לענות על שני תנאים מצטברים: האחד: עליהן להיות בבחינת תשובת ראיות המבקשת. השני: עליהן להתייחס לעובדות שהוכחשו במפורש ע"י המתנגדת או שהתעודרו לראשונה באותן ראיות."

בעניין התנגדות לבקשת פטנט 127833 טבע נ' 12004 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 7) עמד כב' סגן הרשם (כתוארו אז) על הפגיעה המתבטאת במבקש הפטנט בשעה שיבחר המתנגד להגיש במסגרת ראיותיו בתשובה, ראיות שיכול היה להגיש במסגרת ראיותיו הראשיות:

"פרשנותה של המתנגדת לתקנה 62 מאפשרת, למעשה, למתנגדת שלא להגיש כלל ראיות בשלב הראשון ולהמתין לראיות המבקשת ולפעול בהתאם לראיות המבקשת לבחור אילו דאיות להגיש בעצמה. במצב כזה לא תדע המבקשת עם אילו דאיות עליה להתמודד."

9. קושי וה בא לידי ביטוי גם בהחלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט 178141 (בקשה למחיקת ראיות בתשובה) אוניפארם נ' עמהּקו 6:0 ספוט5 65ץ1/ 15101 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 12.1.2014) :

"ואולם גם כאשר הראיות מוגשות בתשובה לראיות המבקשת, יש להראות כי לא ניתן היה להגיש ראיות אלה בשלב הראיות הראשיות שכן אחדת *ווצדר מצב אבסודדי, לפיו המתנגדת *כולה להימנע מהגשת ראות בשלב הראשון על מנת להותיר את כלל הראיות לשלב הראיות בתשובה. בכך לא תינתן למבקשת הזדמנות להשיב לדאיות המתנגדת (החלטה כב' סגן הדשם (כתוארו אז) בהתנגדות לבקשת פטנט 127833 טבע נ' אוססטסה (פורסמה באתר דשות הפטנטיס, 12.2.2007)."

0. מבקשת הביטול סומכת עמדתה על החלטת כב' הרשם בעניין התנגדות לבקשת פטנט 6 (בקשה למחיקת ראיות) א6זע6/ נ' 00777 (פורסמה באתר רשות הפטנטים,

4, ששם נקבע, לטענתה, כי די בכך שהראיות הן על דרך התשובה ואין חובה להראות כי ניתן היה להגישן בשלב הראיות הראשיות :

"ודוק, עיון בתקנה 62 לתקנות הפטנטים אינו מלמד על כל מגבלה שעל המתנגד מלהגיש דאיות בתשובה גם מקום בו לא הגיש ראיות לכתחילה *חד עם כתב טענותיו,

מהיות ראיות על דרך התשובה, על פי טיבן יכולות הן להתייחס לעניינים אליהם המתנגדת לא התייחסה ראשונה.

אס כן, אי( פגם בעצם הגשת ראיות בתשובה על :די אשויזס/ אפילו היו בידיה כבר בשלב כתב טענותיה החומרים אליהס נעשית התייחסות בתצהיד קדקו. הבדיקה הצריכה להיעשות לענייננו היא האס הראיות שהוגשו הן אכן על דרך התשובה."

1. בעניין א6ז6/, שעסק בהליך התנגדות לתיקון פירוט בהתאם להוראות תקנה 102 לתקנות, לא צירפו המתנגדות באותו הליך ראיות לכתבי טענותיהן מאחר שסברו שטענותיהן הן משפטיות ולא עובדתיות. אולס, בתשובתה לטענות משפטיות אלו הגישה המבקשת באותו הליך את טענותיה בצירוף תצהיר, דהחיינו, המבקשת השיבה לטענותיהן

המשפטיות של המתנגדות באמצעות טענה עובדתית. לפיכך החליט כב' הרשם באותו עניין כי בהתאם לתקנות 59(ב), 61 ו-62 לתקנות הפטנטים, משנוצר מצב שבו הוגשה ראיה עובדתית כתשובה לטענה משפטית, קמה למתנגדות הזכות להשיב לאותה ראיה עובדתית באמצעות ראיות עובדתיות משלהן.

מקובל עליי כי אין חובה להראות כי הראיות בתשובה לא היו בידי מבקשת הביטול בשלב הראשון. אכן זה אינו המבחן. על מבקשת הביטול להראות אס כן שלא היה עליה להגיש את הראיות בשלב הראשון וזאת מכיוון שמטיבן הראיות הן ראיות בתשובה.

לאחר שבחנו את המסגרת הנורמטיבית, על מנת להכריע בשאלה האס הראיות בתשובה חורגות מההיקף התתוס על ידי התקנות, אסקור את טענות מבקשת הביטול ואת ראיותיה הראשיות, את תשובת בעל הפטנט וראיותיו ולבסוף את הראיות שמחיקתן נתבקשה.

במסגרת הראיות הראשיות הגישה מבקשת הביטול את חוות דעתו של פרופ' אמיר הרצברג, אשר דן בשלוש סוגיות עיקריות : א. רקע כללי בתחום הקריפטואנליזה (18081/515ק017)) והגדרה של מונחי יסוד בתחום, לרבות המונח "866655" אשר הצדדים חלוקים באשר למשמעותו; ב. הידע הכללי בתחום הקריפטואנליזה, ופירוט הפרסומיס הקודמיסם שהיו ידועים, לטענת המומחה, לבעל המקצוע הממוצע בתחום ואשר שוללים את כשירות ההמצאה לפטנט וניתוח תביעות הפטנט ביחס לאותם פרסומיס קודמיס; ג. פרופ' הרצברג מתייחס לשאלת בהירות התביעות ולמידה שבה הן נובעות מן המתואר בפירוט.

בכתב טענות מבקשת הביטול הועלתה הטענה כי היקף ההגנה שנתבע בפטנט הישראלי רחב מן ההגנה שניתנה להמצאה בפטנטים המקבילים בארצות הברית. מבקשת הפטנט טוענת כי ההיקף השונה מבטא ויתור מצד בעל הפטנט על חלק מההגנה שקיבל בישראל מתוך הבנה כי היקף וה אינו כשיר לפטנט. טענה זו של מבקשת הפטנט לא נתמכה בראיות ומתבססת על השוואה בין תביעות הפטנט הישראלי לפטנטים האמריקאים המקבילים תוך התייחסות לתיק הבחינה האמריקאי. מסמכים אלה צורפו לכתב הטענות.

בתשובה לבקשת הביטול הגיש בעל הפטנט שני תצהירו וחוות דעת מומחה. תצהירו של ד"ר ברקן, הוא בעל הפטנט, מתייחס לנושאים הבאים: א. השלבים שהובילו להמצאה ורישומה כפטנט ואת הפעולות שביצע בעל הפטנט לרישום פטנטים מקבילים באירופה ובארצות הברית;

ב תשובה לטענת המבקשת בעניין היקף הפטנטים המקבילים, במסגרתה נטען כי רישום הפטנטים בארצות הברית טרם הסתיים. ד"ר ברקן מעיד מתוך ייעוץ משפטי שניתן לו כי הוסבר לו על ידי יועציו המשפטיים שהטענה לגבי רוחב התביעות בין הפטנטים בארצות הברית לבין הפטנט הישראלי אינה נכונה, כך שמלבד הבדלים ניסוחיים הנובעים בהבדלים בדינים, הפטנטים מעניקים לו הגנה שווה;

ג. התגובות שקיבלה ההמצאה בקהילה המדעית ובתעשייה;

ד. הקשרים המסחריים בין החברה שבבעלותו לבין חברת ורינט שהינה המחזיקה במבקשת הביטול, אשר התגלגלו לכדי סכסוך המשפטי שהתנהל בארצות הברית בין חברות אלה.

עוד הגיש בעל הפטנט את תצהירו של פרופ' אלי ביהס. בתצהיר מתוארים השלבים שהובילו להמצאה ואת רישומה כפטנט, את תגובת מומחי ההצפנה בעולם לאמצאה, את זו של והגופים האחראים על רשת 0251 ואת ההד התקשורתי בעקבות פרסום ההמצאה.

לבסוף מסתמך בעל הפטנט על חוות הדעת של פרופ' דני דולב. פרופ' דולב פותח את חוות דעתו בתיאור כללי של הרקע הטכני של ההמצאה ובהמשך מתאר את תגובת האקדמיה להמצאה. בחוות דעתו מתייחס פרופ' דולב לחוות דעתו של פרופ' הרצברג, עליו הוא חולק בסוגיות הבאות: אפשרות ביצוע התקפה מסוג חיפוש ממצה, לשאלת קיוס יתירות ברשת 25\1), והגדרתו של המונח (860685).

במסגרת ראיותיה בתשובה הגישה מבקשת הביטול שלוש חוות דעת, אשר לגבי שתייס מתוכן טוען בעל הפטנט כי אינו ממיין התשובה. חוות דעת שאין מחלוקת כי יש לקבלה כראיה בתשובה הינה חוות דעתו של פרופ' הרצברג, אשר מתייחסת, בין היתר, לסוגיות הבאות: אפשרות של ביצוע התקפה מסוג חיפוש ממצה, קיוס יתירות ברשת 151).

ופרשנותם של המונחים 4060655, התקפת ץ1תס-זא61160ק61, מידע חיצוני, אמן אמת. בנושאים אלה חולק פרופ' הרצברג על האמור בחוות דעתו של פרופ' דולב.

אחת משתי הראיות שמחיקתה נתבקשה הינה חוות הדעת של עו"ד קולב, במסגרתה משווה עו"ד קולב בין היקף תביעות הפטנט הישראלי לבין היקף התביעות של שלושת הפטנטים המקבילים האמריקאים שהוזכרו לעיל ומנסה להצביע על סתירה בין האמור בתצהירו של בעל הפטנט לעניין זה לבין העולה מן הפטנטים המקבילים והליכי בחינתם בארצות הברית.

נזכיר כי טענת מבקשת הביטול כי בעל הפטנט הסכים לוותר על חלק מהתביעות שלו בארצות הברית וכי היקף התביעות בין הפטנטים המקבילים שונה לא גובתה בתצהיר בשלב הראשון. מכאן שמבקשת הביטול סברה כנראה כי טענה זו הינה משפטית, אשר אינה מצריכה ראיה. היא אף טענה זאת בתשובתה לבקשה למחיקת ראיות. בעל הפטנט טען בתצהירו כי "הוסבר לו" על ידי יועציו המשפטיים כי היקף ההגנה זהה וכי ישנן בקשות פטנט שטרם הסתיימה בחינתן בארצות הברית. בהיות הצהרה זו ייעוץ משפטי שקיבל העד, אין לה למעשה מעמד כראיה, שהרי תצהיר מתייחס לעובדות הידועות לעד ולא לייעוץ משפטי שקיבל (ר' י. קדמי "על הראיות", עמ' 787-786 (מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד - 2003). אס כן נראה כי בעל הפטנט לא הגיש, למעשה ראיה בעניין היקף הפטנטים המקבילים ומשמעותה ביחס לפטנט בישראל. מכאן שחוות דעתו של קולב אינה יכולה להוות ראיה בתשובה, שהרי בעל הפטנט לא הגיש כל ראיה שיש להשיב לה.

לחלופין, אס סברה המבקשת שטענתה היא טענה עובדתית היה עליה לתמוך אותה בחוות דעת מתאימה כבר בשלב הראשון.

מסקנתי הינה אפוא כי חוות דעתו של עו"ד קולב אינה ראיה בתשובה ואינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 106 לתקנות. ואולם, קיים אינטרס ציבורי שלא לחסום את מבקשת הביטול מלהציג את מלוא התשתית העובדתית וזאת כדי לקדם את האינטרס הציבורי הגלום בטוהר הפנקס. כפי שנקבע בעניין וה בע"א 217/86 שכטר נ' אמב> בע"מ, פ"ד מד(2) 846, 857 (1990):

"כבר עמדתי לעיל על התפיסה שביסוד שיטת הפטנטים ועל העניין הציבורי שיש לשיטה בשמירה על טוהר פנקס הפטנטים. התעכבתי גם על כך, שעקב יכולתו המוגבלת של הרשם לבדוק את חוקיות הפטנט וכשירותו, סומכת השיטה בעניין זה על פניות מהציבור ומעודדת הגשתן. אך היעילה מכל היא פנייתו של אדם מעוניין, בין שעניינו הוא מטענה שהוא בעל ההמצאה ובין שעניינו הוא בניצול של המצאה, שלדעתו אינה כשירה להגנת הפטנט, ובין שהוא תוקף את הפטנט בתקיפה ישידה ובין בתקיפה עקיפה - כמתגונן נגד תביעת הפדה. אש לא ישקיע את המאמץ ולא יוציא את ההוצאה לבירור יסודי של השאלות המתעודרות, לעתים בעיות קשות וסבוכות המצריכות עדויות מומחים, כפי שיעשה זאת אדם שיש לו אינטרס כלכלי בהמצאה."

מאידך, אינטרס זה של טוהר הפנקס אינו יכול להתעלס מזכותו של בעל הפטנט להתגונן כראוי ולהשיב לראיות מבקשת הביטול. לפיכך אני נעתרת לבקשתו החלופית של בעל הפטנט ומתירה לו להשיב בראיות לחוות הדעת של עו"ד קולב.

עוד ביקש בעל הפטנט כי אורה על מחיקת חוות דעת המומחה החסוי. בחוות דעת זו עוסק המומחה בהגדרת "איש המקצוע הממוצע בתחום" כבעל ידע הן בקריפטוגרפיה והן באבטחת מערכות תקשורת. בהמשך ובדומה לחוות דעתו של פרופ' הרצברג השנייה מתייחס המומחה לסוגיות אפשרות ביצוע התקפה מסוג חיפוש ממצה, הקושי במציאת יתירות וניצולן ברשת ]/025, כמו כן לפרשנות המונח "5פ6ס6ס84".

הפרק הראשון בחוות הדעת עוסק בשאלה מיהו בעל המקצוע הממוצע בתחום. איני סבורה כי שאלה זו עלתה בראיות בעל הפטנט ואס סברה מבקשת הפטנט כי ההגדרה חשובה היא, היה מקוס לפתוח נושא זה כבר בראיות הראשיות. לפיכך אני מורה על מחיקת סעיפים 4 עד 9 לחוות דעת המומחה החסוי.

יתר הסעיפים בחוות הדעת מהוויס תשובה לסוגיות אליהס התייחס פרופ' דולב. איני רואה מניעה כי מבקשת הביטול תפצל את הראיות בתשובה בין שני מומחים. לא והות המומחה היא הקובעת האס הראיה היא ראיה בתשובה אלא תוכנה של אותה ראיה. איני רואה גס כל מניעה ששני המומחים יתייחסו במסגרת הראיות בתשובה לאותה שאלה ממש, כל עוד שאלה זו התעוררה בראיות הצדדיס קודם לכן ואינה סוגיה חדשה.

לאור האמור, אני מתירה לבעלת הפטנט להגיש חוות דעת בתשובה לחוות דעתו של עו"ד קולב וזאת עד חודש לפני מועד הדיון. כמו כן אני מורה על מחיקת של סעיפים 9-4 לחוות דעת המומחה החסוי.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בסיוס ההליך, ככל שייפסקו במסגרתו הוצאות לצד כלשהו.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס ט"ו אלול תשע"ו

8 ספטמבר 2016

סימוכין: 3 5