סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לתיקון/מחיקת סימני מסחר רשומים מס' 6

(בקשה לסילוק על הסף)

בעלת הסימנים (המבקשת): ות 126156130 6113 ע"י ב"כ מרק בדנר, עו"ד

מבקשת המחיקה (המשיבה): איטונג בע"מ ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. עסקינן במחלוקת בין חברה בינלאומית 11סות2) 0תג1561ש6 86118 (להלן: "המבקשת") לבין חברת איטונג בע"מ הישראלית (להלן: "המשיבה"), באשר לזכויות בשס 00%0 ד (איטוננ).

2 על שס המבקשת רשומים שלושה סימני מסחר בישראל כדלקמן:

1 סימן מסחר רשום מס' 11516 6א1)002צ מיוס 9/1952 בגין: "חמרי בניה, אבן טבעית ומלאכותית, צמנט, סיד, מלט, חצץ, חמרים לעשיית כבישים".

רשות שימוש בסימן רשומה על שס המשיבה מיום 1/2001.

1. סימן מסחר רשום מס' ‎ ,77251‏ איטונג' מיוס 6/1993 בגין: "חמרי בנייה, אבן טבעית ומלאכותית, צמנט, סיד, מלט, חצץ, חמרים לעשיית כבישים, הנכללים כולם בסוג 19".

רשות שימוש בסימן רשומה על שס המשיבה מיום 4/1994.

1. סימן מסחר רשום מס' 88583 איטונג שמס+צ" מיוס 9/1995 בגין: "מכונות ומכלול הציוד לייצור של חומרי בניה, במיוחד לייצור של אבנים מלאכותיות נקבוביות, בטון

אוורירי, בטון קל משקל, או בטון קצף; מכונות לייצור של רכיבי בניה; חלקים ואבזרים של המכונות הנזכרות לעיל; כולם נכללים בסוג 7".

המשיבה אינה רשומה כבעלת רשות שימוש בסימן.

ביוס 11.1.2016 הגישה המשיבה לרשם סימני המסחר בקשה לתיקון ולחילופין למחיקת סימני המסחר הרשומים על שס המבקשת (להלן: "בקשת התיקון/מחיקת הסימנים"). במסגרת בקשה זו, עותרת המשיבה לתיקון או למחיקת סימני המסחר הרשומים על שס המבקשת כדלקמן:

א. שתמחק המבקשת ותירשם המשיבה והיא בלבד כבעלים של סימני מסחר מס' 77251, מס' 88583 ומס' 11516 במקום המשיבה; לחלופין:

ב. שתמחק המבקשת ותירשם המשיבה והיא בלבד כבעלים של סימני מסחר מס' 77251 ו - מס' 88583 וכן שתירשם המבקשת כבעלים משותפים של סימן מסחר מס' 11516 יחד עם המשיבה; ולחלופיו:

ג. שימחקו כלל סימני המסחר הרשומיס על שס המשיבה.

ביוס 20.3.2016 הוגש כתב טענות שכנגד מטעס המשיבה בתגובה לבקשת התיקון/מחיקת הסימנים. באותו המועד הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף של בקשת התיקון/מחיקת הסימנים. המבקשת עותרת לסעד על פי סעיף 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א") היינו סילוק על הסף של בקשת התיקון/מחיקת הסימנים על יסוד הטענה כי הבקשה אינה מגלה עילה. לחילופין, מתבקש רשם סימני המסחר להורות על מחיקת העילות והסעדים המבוססים על סעיפים 38(א) ו- 39(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה"), ולהותיר על כנה את העילה והסעדים המבוססיס על סעיף 39(א1) לפקודה בלבד.

תמצית טענות המבקשת:

לטענת המבקשת בקשת התיקון/מחיקת הסימנים מושתתת על העילות הקבועות בסעיפים 5(11), 6(11), 13(11) ו - 14(11) לפקודה אף שעל אלה חלה התיישנות בת חמש שנים ממועד רישום הסימנים, בהתאם לסעיף 39(א) לפקודה. כך ולטענת המבקשת, אפילו תיאורטית היה בידי המשיבה להוכיח את העילות הנ"ל, לא ניתן היה להעניק לה את הסעדים להם עתרה.

עוד נטען כי בקשה התיקון/מחיקת הסימנים אינה מגלה עובדות אשר על יסודן ניתן לטעון כי הבקשות לרישום הסימנים הוגשו לרישום מטעס המבקשת בחוסר תום לב. לפיכך ולטענתה, לא חל החריג הקבוע בסעיף 39(א1) לפקודה על פי לא חלה התיישנות על טענה לפי סימן המסחר נרשם בחוסר תום לב. לגישת המבקשת, טענה זו לחוסר תום לב ברישום הסימנים הועלתה מטעס המשיבה אך ורק במטרה לעקוף את מגבלת ההתיישנות הקבועה בסעיף 39(א) לפקודה.

עוד נטען כי סעיף 38 לפקודה קובע את סמכותו הכללית של רשם סימני המסחר לביצוע תיקון בפנקס, סמכות המפורטת בסעיפים 39 ו - 41 לפקודה. לגישת המבקשת, רשם סימני המסחר נעדר סמכות מכוח סעיף זה לתקן סימנים רשומים על ידי מחיקת הבעלים הקיימים ורישום בעלים אחרים תחתם.

לבסוף נטען כי תכלית סעיף 39(א1) לפקודה היא למנוע רישום סימני מסחר בחוסר תום לב מתוך כוונה ליהנות ממוניטין של אחר. לגרסת המבקשת, בקשת תיקון/מחיקת הסימנים אינה מקימה עילה לפיה סעיף זה, שכן כל שנטען הוא שסימני המסחר הוגשו מבלי שנרשמה בהס הבעלות הנכונה.

תמצית טענות המשיבה לטענת המשיבה סילוק על הסף של תביעה הוא אמצעי קיצוני ויש לנהוג בו בזהירות.

על פי פרשנות המשיבה לסעיף 39(א1) לפקודה (ר' סעיפים 10 ו - 17 לתגובתה), מעת שהועלתה על ידי בעל דין טענה לפיה הגשתו של סימן רשום נגועה בחוסר תום לב, ניתן יהא להגיש בקשה למחיקתו בכל עת, בהתבסס על כלל העילות הקבועות בפקודה שעניינן העדר כשירותו לרישום.

עוד נטען כי טענות המשיבה באשר לחוסר כשירות הסימנים לרישום קשורות בטבורן לטענותיה בדבר רישום הסימנים בחוסר תום לב.

טוענת המשיבה עוד כי על רשם סימני המסחר לבחון האס רישום סימני המבקשת נעשה באופן ששיקף את מערכת היחסים, ההסכמים וזכויות הצדדים בסימני המסחר שנרשמו ולפיכך אין לסלק על הסף בשלב זה את בקשת התיקון/מחיקת הסימנים. בהקשר זה יצוין כי למשיבה טענות כבדות משקל כנגד תוקפות של ההסכמים שנחתמו עם המבקשת בעניין סימני המסחר נשוא הליך זה. לגישתה, ההסכמים בינה לבין המשיבה נחתמו "למראית עין ולמטרות פרוצדוראליות בלבד" ואין בהם כדי לשקף את זכויות הצדדים. לטעמה, במצב דברים זה יש לקבוע כי סימני המסחר נרשמו על שס הבעלים הלא נכונים ולפיכך נסיבות רישומם על שס המבקשת עולה כדי חוסר תום לב.

לבסוף נטען כי רשם מוסמך מכוח הוראת סעיף 38(א) לפקודה למחוק שמות בעליה של סימן מסחר שנרשמו שלא כדין, לתקן או להוסיף בעלים לסימן מסחר רשום וכי בקשה מעין זו יכול שתוגש בכל עת, ואין מגבלה על מועד הגשתה.

דיון והכרעה

הבקשה שבפני לסילוק על הסף של בקשת התיקון/מחיקת הסימנים מוגשת על בסיס תקנה 100 (1) לתקנות סד"א. וזו לשון התקנה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה."

ככלל, סילוק על הסף של כתב תביעה (או בענייננו בקשה לתיקון/מחיקת הסימנים) הינו אמצעי קיצוני ועל בית המשפט לנהוג בו בזהירות רבה ולעשות שימוש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פ"ד לו(4) 721, 724 (1983) וכן ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל, פ"ד נח(1) 577, 582 (2003), שם נקבע כדלקמן:

"סילוק תובענה על-סף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך -כלל יעדיף בית המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט באמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פמו בטרם דיון עמיני בתובענה. "

למעשה, סילוק על הסף בגין היעדר עילה יתאפשר רק במסגרת בו משתכנע בית המשפט, כי אף בהנחה שהתובע יוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו, לא יהא זכאי הוא לקבל את הסעד המבוקש (ראה: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 374-376 (מהדורה 11, 3)).

על מנת להכריע האס על פניו, בקשת התיקון/מחיקת הסימנים מגלה עילה על פי הוראות הפקודה, יש לשוב ולבחון את סעיפי הפקודה עליה היא מבוססת והמעגן את סמכות רשם סימני המסחר בסוגיה זו.

סמכות הרשם לתיקון הפנקס, וביו אלה מחיקת סימן רשום או ביטולו מחמת העדר שימוש מעוגנת בסעיפים 38-40 לפקודה.

9. סעיף 38 (א) קובע כדלקמן:

"38. (א) בכפוף להוראות פקודה זו, מי שנפגע על ידי שתרשומת פלונית לא נרשמה בפנקס או נשמטה ממנו, או נרשמה בו בלי סיבה מספקת, או נשארה בו שלא כדין, או חלו בה טעות או פגם, רשאי להגיש לרשם בקשת תיקון, בדרך שנקבעה."

סמכותו של רשם סימני המסחר להורות על מחיקת סימני מסחר רשומיס מחמת אי כשירות לרישום מלכתחילה או מחמת שיש ברישום הסימן כדי ליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר, נסמכת על הוראת סעיף 39 (א) לפקודה וזו לשונו:

"39. (א) בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28."

על פי הוראת סעיף 39(א) הנ"ל, מוגבלת התקופה בה ניתן להגיש בקשה למחיקתתו של סימן מסחר רשום בטענת העדר כשירות, לתקופה בת חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום (ראה למשל: החלטה בבקשה לביטול או מחיקת סימן מסחר מס' 168906 1101

כ ז ;1 גּמטז נ' בון ספורט (פורסם באתר רשות הפטנטיס 3.4.2014).

באשר לרציונל העומד בבסיס הוראות סעיף זה, ראה הסבריו המלומדים של כב' הפוסק בקניין רוחני (כתארו אז) נח שלו שלומוביצ' בהחלטה בעניין בקשות סימני מסחר מס'

4, 167522, 167523 1731810116 62012866 (פורסם באתר רשות הפטנטים 8)):

"... נקבע גבול זמן בתוכו ניתן לערער על תוקף והיקף רישומו של סימן בפנקס. גבול זה מוסדר בסעיף 39 לפקודה, סעיף התישנות הקובע כי מלבד מקרים של חוסר תום לב, או שימוש בשמו של אדם אחר, לא ימחק סימן מהפנקס בשל היעדר כשירות להרשם בו, לאחר שחלפו חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום. השאיפה האמורה להגן על קניינו של אדם שרשם את סימנו בפנקס הביאה את המחוקק לגבול בזמן את אפשרות התקיפה של הסימן. יוצא מכך שסימן שלא היה מי שיערער על תוקף סימנו במשך חמש

שנים, בין אם משום שתנאי השוק לא הניבו אדם כאמור, או שעצם עילת הפסלות נולדה לאחר תום אותן חמש שנים, הפך לנכס צאן ברזל ומקומו בפנקס אינו ניתן עוד לערעור."

3. כידוע, קיים חריג יחיד לכלל הקבוע בסעיף 39 (א) לעיל, ומעוגן הוא בסעיף 39(א1)

לפקודה. על פי החריג, בקשה למחיקת סימן מסחר רשום, על יסוד הטענה כי נרשם בחוסר תום לב, יכול שתועלה אף בחלוף תקופת חמש השנים. לשון הסעיף:

"39 (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת. "

סעיף 39(א1) הוכנס לפקודה במסגרת החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני - התאמה להוראות הסכס טריפס, תשנ"ט - 1999. בדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח 2819, עמ' 5 ואילך - להן: "הצעת החוק") נכתב (בעמ' 537) כי התיקון המוצע לסעיף 39

לפקודת סימני המסחר מחיל בין היתר את סעיף 6(3) לאמנת פריס. סעיף זה מצוי בפרק העוסק בסימנים מוכרים היטב וקובע כדלקמן:

"6(3) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת."

תכליתו של סעיף 6(3) היא למנוע רישום סימני מסחר מוכרים היטב על ידי מי שאינו בעליהם, ובטריטוריות בהן טרס נעשה שימוש בסימן המסחר המוכר היטב, וזאת מתוך כוונה ליהנות שלא כדין מן המוניטין של בעל הסימנים (ראה: 86 10 6111106 ,ש"זסקסיזק 1000507101 ]0 מסחס6סוסיזק 6 זס] מסוומ6ש הס 6 8וזסק 6 ]0 מס60ווטקם .(0) .566 90 .כ ,1968 (זק18ם) סקזזט).

איני סבורה כי יש להחיל את הוראת סעיף 39(א1) אך ורק על סימני מסחר מוכרים היטב בלבד, שעה שהמחוקק לא קבע ואת במפורש בהוראות הסעיף עצמו (כפי שנעשה למשל בסעיף 13(11, 14(11) לפקודה וכד'). גם בדין האנגלי, במסגרת סעיף 6(3) לחוק סימני המסחר (1994 461 171806181%5 186), מוחלת עילת מחיקת רישום סימן על כלל סימני המסחר באשר הם (יצוין כי על פי המשפט האנגלי חוסר תום לב עשוי לשמש הן בסיס לעילת התנגדות לרישום הסימן והן בסיס לעילה למחיקת רישומו). עמדה זהה הובעה במסגרת החלטה בבקשה למחיקת סימני מסחר מס' 60509, 60510, 60511,

2, 60188 מס' 60184 .\/.ק.5 675866/ ותתהוצ) נ' וורסצ'ה 83 בע"מ (פורסם באתר הרשות 29.6.2008 (להלן: "עניין ורסצ'ה").

אף על פי כן, יש בדברי ההסבר להצעת החוק כדי ללמד על היקף תחולתו של הסעיף. מתוך הדברים האמוריס שסולה, כי ניתן יהיה לנסות ולבסס עילה למחיקת סימן רשום מחמת חוסר תום לב ברישום הסימן, במסגרת בו רישום הסימן או השימוש בו נעשה במטרה ליהנות שלא כדין מן המוניטין של בעל סימן מסחר אחר.

אלא שאין להגביל את תחולת הסעיף לנסיבות אלו בלבד ויש לדעתי להעניק פרשנות למונח "חוסר תום לב" ככזו המתייחסת אף להתנהלות שיש בה להטעות את רשם סימני

המסחר. עמדה זו מקובלת אף בשיטת המשפט האנגלי, ראה לעניין אה: פסוחג1 108 ,14601 12810 חזה10007-500/ 10185 ,תץ[סשו1.16 הוטהכ מס!!6א ץ, בספרס פסותגצ] 17806 0תה 3% 17806 01 או1.8 46175 (להלן: "6 א") (2011 .60 15%) בעמ' 260:

" תנוסיזק 1115 [101611 0+ 5111161601 126 הו +זה והי

הנה כי כן, יש לפרש את המונח "חוסר תום לב" כמתייחס הן להתנהלות המבקש מול צד ג' והן להתנהלותו מול רשם סימני המסחר. לטובת בעל הסימנים הרשומים תעמוד החזקה כי התנהל בתוס לב, אלא אס יוכח ההפך ונטל ההוכחה בעניין זה הוא על מבקש מחיקת הסימנים.

אין להקל ראש בנטל זה, שכן משמעותו היא נטילת ההעדפה החריגה המוקנית לזכותו הקניינית של בעל הסימן הרשום בחלוף חמש שנים ממועד רישומו, על פני וכותו של הציבור להשתמש בסימן. לעניין זה ראה הדברים שנכתבו בהחלטה בעניין ורסצ'ה בעמ' 9 פסקה 48:

"זכותו הקניינית של אדם עדיפה לאחר תום תקופת ההתיישנות על האינטרס הציבורי כל עוד זכות זו הושגה בתוס לב והשימוש בה נעשה אף הוא בתום לב. נשמט תנאי זה, נשמטת עמו

ההעדפה החריגה שמקנה ההתיישנות וחוזר השיקול לפיו זכות

קניינית תינתן שלא על חשבון נחלת הכלל והסדרת השוק".

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

יצוין כבר עתה כי אין בידי להסכיס עס פרשנות המשיבה הגורסת כי די בהעלאת טענה לפיה סימן מסחר רשום הוגש בחוסר תום לב, כדי לפתוח את הדלת לבקשות - שתוגשנה גם בחלוף חמש שנים - למחיקת הסימן מחמת העדר כשירותו לרישום. לא זו הייתה כוונת המחוקק אשר קבע במפורש כי בקשה המבוססת על טענה כי הסימן הוגש לרישום בחוסר תום לב, היא - היא זו שניתן להגישה בכל עת. לטעמי, כל פרשנות אחרת יהא בה כדי להפוך את סעיף 39(א), המעגן את תקופת ההתיישנות, לאות מתה.

ודוק. במסגרת תקיפת סימן רשום על בסיס הוראת סעיף 39(א1), תותר העלאת טענות לעניין אי כשירות הסימן לרישום, ובלבד שאלו נחוצות למבקש המחיקה להוכיח טענתו בדבר רישום הסימן בחוסר תום לב. אף המבקשת אינה סבורה אחרת שכן הביאה בעצמה, בסעיף 14 לתגובתה לבקשה לתיקון/מחיקת הסימנים, את הציטוט המלא מתוך ההחלטה בעניי שוקחה בעניין זה:

"סבורני כי יש להתיר העלאת טענות בדבר אי כשירות הסימן ככל שאלו נחוצות למבקשת המחיקה להוכיח טענתו בדבר רישום סימן בחוסר תום לב. (למשל אם נטען כי בעל הסימן הציג ראיות שקריות באשר לאופיו המבחין של הסימן, כפי שנדרש בסעיף 8 לפקודה וכי למעשה לא היה הסימן בעל אופי מבחין כנדרש), "

ולגוףו של עניין. בענייננו, אינו חולק כי תקופת חמש השנים להגשת בקשות למחיקת הסימנים הרשומיס לפי סעיף 39(א) נסתיימה זה מכבר כדלקמן: בשנת 1957 - עבור סימן רשום מס' 11516 ; בשנת 1995 - עבור סימן מסחר מס' 77251 ; ובשנת 2000 - עבור סימן מסחר מס' 88583. כך, יש הריני לקבל את עמדת המבקשת ולקבוע כי עילות המחיקה עליהן מבססת המבקשת את בקשת התיקון/מחיקת הסימנים, קרי סעיפי הפקודה (5(11), 6(11), 13(11) ו - 14(11)), התיישנו ואין לדון בהן עוד.

אף על פי כן, ניתן יהא לדון בבקשה למחיקה/תיקון הסימנים שהוגשה מטעס המשיבה, במידה שהבקשה מגלה עילה על פי סעיף 39(א1), היינו כי לכאורה סימני המבקשת הוגשו בחוסר תום לב. בהקשר זה, וזה בלבד, תשמענה טענות המבקשת ככל שאלו נוגעות להעדר כשירות הסימנים לרישום.

מבקשת התיקון/מחיקת הסימנים עולה כי המשיבה מבססת את בקשתה למחיקה/תיקון הסימנים על הטענה העיקרית לפיה הסימנים נרשמו על שס המבקשת, מבלי שהדבר ישקף נכונה את זכויות הצדדים בהס. לגישתה, ההסכמים מס שנחתמו עם המבקשת (במסגרתם הסכימה כי הסימנים ירשמו על שס המבקשת, כאשר לטובת המשיבה תירשם וכות שימוש בלבד) נחתמו אך ורק למראית עין ומטעמים

פרוצדוראליים בלבד ואין בהם כדי לשקף את זכויות הצדדים.

הנה כי כן, נמצא כי טענת רישום הסימנים בחוסר תום לב בהתאם לסעיף 39(א1) נטענה על ידי המשיבה באופן מפורש וברור (לעניין רף הפירוט הנדרש ראה: החלטה בבקשה למחיקת סימני מסחר 59824, 117221, 175599, 175602, 175603, 64545, 117223 (בקשות בינייס) בני פרנסיס שוקחה בע"מ נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (פורסם באתר הרשות 1.3.2009) (להן: "עניין שוקחה") בסעיף 22).

נשאלת השאלה האס נסיבות בהן רישום סימן על שס בעליה אחרים מאלו להם יש זכויות בו, עשויות לעלות כדי רישום סימן בחם לסעיף 39(א1)?

סבורני כי יש להשיב על כך בחיוב. גישה דומה ננקטת אף במשפט האנגלי, ראה [ציטוט משפטי] בעמ' 259-260 פסקה 8-242 (הדגשות אינן במקור):

רישום הבעל הלא נכון של סימן מסחר בפנקס סימני המסחר, עשוי להתקיים, למשל, מקוס בו הוגש לרשם סימני המסחר הסכם שנערך שלא כדין, או לחילופין הוסתר מעיני הרשם הסכם שנערך כדין בין הצדדים המשקף נאמנה את זכויות הצדדים בסימן.

על אותו משקל, ובהמשך למסקנות דלעיל בדבר היקף תחולת סעיף 39(א1), עשויות להיות נסיבות אשר יבססו את חוסר תום לב של המבקש ברישום הסימנים דווקא כלפי צד ג' אשר הינו (בצוותא או לחוד) בעליו של סימן המסחר הרשום.

בהקשר זה, אין בידי לקבל טענה כי רשם סימני המסחר אינו מוסמך להורות על רישום הבעל הנכון והחוקי של סימן מסחר רשום. לטעמי סמכות זו נתונה לו, בכל עת, כמי שאמון על טוהר הפנקס, הן מכוח סעיף 38(א) לפקודה, והן מכוח סעיף 39(א1) לפקודה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במקרה האחרון, סמכות הרשם מתמצה במחיקת סימן המסחר הרשום, ובלבד שהוכח בפניו חוסר תום לב של בעל הסימן הרשום.

הנה כי כן, ומבלי להכריע בשלב זה לגופו של עניין, טענות המשיבה לפיהן הסימנים הרשומים על שם המבקשת אכן משקפים את זכויות הצדדים בסימנים, וכי מערך ההסכמים ביניהם אינו עולה בקנה אחד עם התנהלות הצדדים, הן האחד כלפי האחר והן בכלל, מגלות על פניו עילה לפי סעיף 39 (א1) לפקודה.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, אין מקום לדעתי להיעתר לבקשה לסילוק על הסף של בקשת התיקון/מחיקת הסימנים בכללותה כולה, אלא רק בקשר עם העילות הקבועות בסעיף 39(א1) אשר עליהן חלה התיישנות כאמור לעיל. כך, יוותרו על כנס העילה והסעיפים המבוססים על סעיף 39 (א1) בלבד.

מכל מקום, איני רואה צידוק ראוי להוסיף ולנהל את ההליך בשלב זה. במסגרת בקשות ביניס שהוגשו לאחרונה מטעמי הצדדים, הובא לידיעתי כי הצדדים מנהלים הליך מקביל בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני (ת "א 16 -03 -21307), שעניינו פרשנות ותקפות מערך ההסכמים בין הצדדים. סוגיה ו הינה לב לבה של טענת המשיבה בהליך שבפני.

לפיכך, הריני לקבוע כי יעוכב הליך הבקשה לתיקון/מחיקת הסימנים המתנהל בפני עד שתינתן הכרעה בבקשה לעיכוב הליכיס אשר הוגשה לבית המשפט הנכבד מטעמי המשיבה ביום 16.3.2016.

בנסיבות העניין, שעה שנעתרתי לסעד החלופי שנתבקש מטעמי המבקשת והוריתי להותיר על כנה את העילה והסעדים המבוססים על סעיף 39(א1) בלבד, הריני להורות למשיבה לשאת בהוצאות המבקשת בגין הצורך בהגשת הבקשה והתגובה לתשובת המשיבה ולשלס לה סך 3,000 ₪ (לא כולל מע"מ) וזאת תוך 21 יום ממועד החלטה זו,

אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

הצדדים יביאו החלטה זו לידיעת בית המשפט הנכבד.

ניתן בירושלים ביום סימוכין:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

י"ז אייר תשע"ו 5 מאי 2016